אלף פארמס והטכניון מציגים אנטריקוט ללאשחיטה - הסטייק המתורבת הראשון בגודל מלא. האנטריקוט שהוצג מכיל רקמות שריר ושומן בדומה לסטייק שמקורו בשחיטה, כמו כן מערכת המדמה כלי דם ברקמה המאפשרת ייצור של כל סוג סטייק, בכל גודל אפשרי

אומרים שבכל שכיר מסתתר עצמאי מתוסכל שחולם על היום שבו יהיה אדון לעצמו ויעשה לביתו. גם שאול (השם המלא שמור במערכת), איש צבא לשעבר מדרום הארץ, חלם בגדול, רק שהחלום הוורוד שלו על מיליונים בבנק הפך לחלום בלהות שהסתיים בחדלות פירעון. אנחנו נפגשים לשיחה מפוכחת שבה שאול (גרוש+2, בעשור החמישי לחייו) מכה על חטא היוהרה ("הסתחררתי מהכסף הגדול וחשבתי שאני כל יכול, עד שנותרתי חסר כל"), ויש לו מסר חשוב לכל אנשי הצבא ש"פורשים וחושבים שהם יודעים הכול, ובסוף, כשהם יוצאים לפנסיה, הם חוטפים כאפה על החיים באזרחות".

סקר חדש שנערך בימים אלה ע"י מכון רושינק עבור מותג קלינקס (Kleenex) לרגל השקת סדרת מוצרי היגיינה חדשה -Proactive Care™ חושף כי 78% מהישראלים מתכוונים לעטות מסכות גם לאחר שרוב הציבור בישראל יתחסן. מתוכם, 38% העידו כי הם יעטו מסכות לכל מקום ואילו 40% טענו כי ימשיכו לעטות מסכות רק בחללים ציבוריים סגורים. הסקר, שנערך לרגל השקת סדרת מוצרי היגיינה חדשה -Proactive Care™, הכוללת מסכות חד פעמיות למבוגרים וילדים, ג'ל לחיטוי ידיים, מגבונים לחיטוי ידיים ללא אלכוהול ומגבות ידיים חד פעמיות, מעלה תובנות נוספות שחושפות את השפעת מבצע החיסונים על הרגלי הישראלים בשמירה על ההיגיינה.

שוק המט"ח סוער הבוקר בהמשך לשיאים שנקבעו אמש בשוק המניות האמריקאי, לצד הזינוק של הביטקיון לשיא. בהמשך לניצול של כרבע מתוכנית הרכישות של בנק ישראל ל-2021, מוקדם יותר השבוע הבהיר הנגיד אמיר ירון כי התוכנית עשויה לעלות על 30 מיליארד דולר ב-2021. עם זאת, בשוק מעריכים כי תוכנית הרכישות מט"ח של בנק ישראל צפויה אומנם למתן חלק מהכוחות הפועלים לייסוף השקל בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים (כמו: העודף בחשבון השוטף, הנפקות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, השקעות ישירות ועוד) עדיין תומכים בהמשך ייסוף השקל. הדולר מאבד 0.8% מול השקל לרמה של 3.256 שקלים, האירו מאבד 0.4% לרמה של 3.933 שקלים. קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי אמר בשיחה עם גלובס כי "הדולר עשה מהלכים מבית ומחוץ, אך כרגע זה לא מהלך דולרי אלא של התחזקות השקל. כבר אתמול החל שטף של מוכרים. רוב השוק מבין שזה הנורמלי החדש ומוכן למכור בשערים האלה, אך מי שמקזז זאת הוא בנק ישראל. השאלה הפתוחה היא האם הוא יצליח לשמר את הקצב הזה בהמשך השנה. הכוחות הבסיסיים של המשק תומכים בהתחזקות, מנגד בנק ישראל עושה מהלכים מאסיביים, גרנדיוזיים ונכונים. אנו רואים את בנק ישראל כמישהו שקונה זמן לסקטור העסקי בכך שהוא רוכש מט"ח, השאלה היא האם הנחישות של בנק ישראל תספיק".

סקר שערכה קבוצת טורנדו, באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, לקראת יום המשפחה, מגלה שרוב הישראלים (66.4%) מרוצים או אפילו מרוצים מאוד מהחיים שלהם. בקרב בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה נמצאה שביעות רצון גבוה במיוחד (77.7%), מבוגרים בגילאי 55+ (74%), ירושלמים (72.9%), תושבי הדרום (71.6%) וגברים (70.3%). על פי הסקר, העונה האהובה על הישראלים היא האביב (35.1%) ואחריה הקיץ והחורף בהעדפה זהה (26.5%). בעוד שהאביב אהוב במיוחד על מבוגרים בגילאי 55+ (48.1%), אקדמאים (42.5%), דתיים-חרדים (42.5%) ותושבי המרכז (39.5%), הקיץ הוא העונה האהובה על מסורתיים (37.1%), תושבי הדרום (37%), בעלי השכלה תיכונית (32.1%) וצעירים (31.2%). לעומת זאת, החורף היא העונה השנואה ביותר על ידי מסורתיים (44%), תושבי הצפון (42%), בעלי השכלה תיכונית (42%), גילאי 35-54 (38.5%) וגברים (37%).

אתמול טסלה, היום גם Inokim. יצרנית הקורקינטים החשמליים הישראלית הודיעה כי תקבל תשלום בביטקוין על מכירות קורקינטים. אינוקים הוקמה לפני כשמונה שנים ונמצאת בבעלות האחים כפיר ודרור בן שושן לצד רשת "ביג". כיום החברה היא היצרנית והמשווקת הגדולה בישראל של קורקינטים חשמליים ועד כה העלתה לכבישי (ומדרכות) ישראל מעל 100 אלף קורקינטים. אינוקים משווקת קורקינטים גם בעולם ומחזיקה בין היתר סניפים בארה"ב ובמזרח אירופה. העסקה אינה כוללת את חברת הקורקינטים השיתופיים של אינוקים "ליאו". בחברה טוענים כי היום, כשמחיר הביטקוין נוסק לגבהים חדשים, תשלום באמצעות ביטקוין הופך להיות קונצנזוס בעולם ואט אט גם בישראל, תשלום בביטקוין מבחינה טכנית אמור להיות פשוט.

לאחרונה קיבל הצרכן הישראלי שתי בשורות בנוגע לחשבונות הבנק שלו. הבשורה הראשונה היא כי בנקים יחויבו להתריע ללקוח אשר הוצג בחשבונו צ'ק ולא הייתה יתרה מספקת לפירעונו, השנייה היא כי לקוחות שנקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות הקורונה לא יספגו הפחתה בדירוג האשראי. שתי הבשורות חיוביות, לכאורה, אך לפני שאנחנו יוצאים לחגוג, בואו נצלול רגע ונבחן מה קורה בשטח. כבר היום מודיעים הבנקים ללקוחות על צ'ק ראשון ללא כיסוי שעומד לחזור ומבקשים ממנו להפקיד כסף בחשבון על מנת להימנע מהחזרת צ'ק מיותרת. יחד עם זאת, בשנה החולפת חזרו 3.5 מיליון צ'קים. תרשו לי להיות ספקן ולומר כי לא סביר שהבנקים יצלצלו 3.5 מיליון פעמים ללקוחותיהם. זוהי משאלת לב שיכולה לעבוד בעיקר בתיאוריה, אך ספק אם תעבור את מבחן המציאות. האחריות היא כמובן עלינו, הלקוחות, ואנו צריכים לדאוג לכך שלא נרשום צ'ק אם אין יתרה מספקת בחשבון. אך חשוב שאנשים ידעו שאם חזר להם צ'ק והבנק לא יצר איתם קשר והתריע, יתכן ובכל זאת הם יפגעו בחיווי האשראי (BDI), ואת זאת כדאי וצריך לתקן.

מגזין העסקים של אוניברסיטת הרווארד פרסם לאחרונה נתוני מחקר משותף של אוניברסיטאות אוקספורד, קינג'ס קולג' בלונדון, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ווסטרן שבסידני ולפיו סמארטפונים פוגעים ביכולתו של המוח האנושי לשמור פרטים חשובים. המחקר מצביע על כך שכאשר אנו מסתמכים על מכשירים שיזכרו דברים בעבורנו, המוח שלנו לא עוסק בפעילות הלמידה שהייתה בעבר חלק בלתי נפרד מכל פעולה יומיומית: נסיעה למסעדה האהובה עלינו, הכנת ארוחת ערב או שיחה עם בת הזוג. כיום, כאשר וויז מורה לנו את הדרך, המתכון נמצא באינטרנט ומספר הטלפון שמור בנייד - המוח זוכר פחות, וחמור מכך לומד פחות במהלך היומיום, דבר שמקשה עלינו ללמוד ולזכור פרטים חדשים לאורך זמן. רמת הזיכרון של מנהלי חברות ובכירים חשובה במיוחד מאחר ושכחה של שמות ופרטים של עובדים ולקוחות משדרת מסר של חוסר התעניינות או אכפתיות. גם ניהול נכון בעת משבר נקשר ליכולת זיכרון טובה: המחקר מדבר על כך שבתקופות משבר יש חשיבות יתרה לקשב מצד ההנהלה בשעה שעובדים ולקוחות משתפים בפרטים אישיים ורגישים ומבקשים הקשבה ותמיכה. מנהל שזוכר נסיבות אישיות של עובדים, לקוחות וקולגות ומתאים את סוג התקשורת והציפיות למצב של כל אדם - יתמודד טוב יותר עם משברים ואף יצליח לחזק קשרים בינאישיים במהלכם.