בימים מורכבים (בלשון המעטה) לענף התיירות, אנו ממעטים לשמוע על יוזמות חדשות בתחום. ובכל זאת, היום נודע על עסקה מעניינת בין רשת מלונות בראון לבין חברת התעופה ישראייר שבשליטת איש העסקים רמי לוי. על פי ההודעה, תמשיל קבוצת מלונות "בראון" להתרחב ביוון: לאחר שהודיעה לאחרונה על פתיחתם של 3 המלונות הראשונים שלה באתונה, ופיתוח והקמה של מעל 20 מלונות וריזורטים נוספים ברחבי יוון והאיים ואף בקפריסין, חתמה הקבוצה היום על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם קבוצת ישראייר. במסגרת ההסכם, יירכשו מיידית 4 מלונות נופש עם כ-1,000 חדרי אירוח. בשלב שני מתוכננת השקעה נוספת ברחבי יוון וביעדים נוספים. ההשקעה המשותפת תכלול רכישה, שיפוץ והשבחה של נכסים באזורים בעלי פוטנציאל תיירותי גבוה ברחבי יוון, כאשר ישראייר תהייה אמונה על השיווק לתייר הישראלי ואילו קבוצת מלונות בראון, תהיה אחראית על חוויית האירוח.

בקורונה למדנו להסתדר לבד, לעשות לק לבד, להוריד שערות לבד וגם לטפח את הפנים בבית, בזמן שנח לנו. בהחלט ניתן לומר, כי התרגלנו גם אחרת והצלחנו להסתדר תודות לחידושים טכנולוגים ושירותים שהציעו בתקופה הממושכת של הרחוק החברתי, מיטב החברות מכל התחומים, בהם גם תחום היופי.

בימים שבהם עובר תחום האשראי כמה שינויים מרחיקי לכת, מתגייס גם שר האוצר כדי להנגיש את האשראי החוץ בנקאי לאזרח: בפעם הראשונה - על ידי פישוט האמצעים לנטילת אשראי באמצעות פתרונות מתחום הפינטק, בפעם השנייה - באמצעות היכולת של נותני אשראי חוץ בנקאי לגייס הון כדי שיוכלו להעמידו כהלוואות לציבור. שר האוצר, אביגדור ליברמן, יביא, עוד היום, לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה בקשה להחלת דין רציפות על שתי הצעות חוק אותן מקדם משרד האוצר ואושרו בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה. ההצעה הראשונה תוביל להקמת תכנית ייחודית - מעין "מגרש משחקים רגולטורי" ("Regulatory Sandbox") שמיועד לגופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים ולחברות פינטק. במסגרת התכנית יוכלו הרגולטורים לתת הקלות רגולטוריות לגופים אלו תוך גידור הסיכונים ובכך תאפשר להם לנסות את מוצריהן החדשניים בשוק הישראלי ולהיטיב עם הצרכנים. בנוסף, כל חברה שתשתתף בתכנית תלווה באופן צמוד על מנת להבטיח את הצלחת התכנית. התכנית תהווה סביבת ניסוי חדשנית בישראל בשיתוף פעולה של כלל הרגולטורים הפיננסים בישראל כדי לתמוך בפעילותם של חברות פינטק ופעילות פיננסית חדשנית בישראל. התכנית תפעל בהתאם למסקנות הצוות הבין משרדי שבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה המותאמת לחברות הפינטק. הצוות רוכז בידי משרד האוצר ומשרד המשפטים וכלל נציגים מרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים. לדברי מנסחי ההצעה באוצר, תחום הפינטק טומן בחובו יתרונות רבים לצרכנים, למערכת הפיננסית ולכלכלה הישראלית, ביניהם, שיפור השירות לצרכן והפחתת עלויות, שיפור התחרות בישראל על ידי כניסת שחקנים חדשים לשוק, הגברת הנגישות למוצרים פיננסים, עידוד התעסוקה של מקצועות בעלי פריון גבוה וייעול הסביבה העסקית בישראל. לדבריהם הצעת החוק צפויה לתת תנופה להטמעת המוצרים של חברות הפינטק בשוק הישראלי ולמימוש היתרונות האלו.

לפעמים נדמה שמרוב מושגים כמו קרן, תשואה ועוד, נשכחה מאתנו האמת הפשוטה: השקעה היא פעולה שבצידה האחד יש מישהו שמחזיק בכסף, ובצד השני מישהו שמבטיח לו שאם רק ישקיע את הכסף אצלו - צפוי לו רווח נאה. ייאמר מיד: אין השקעות בטוחות בחיים. גם מי שרוכש בכספו, למשל, דירת מגורים במרכז תל אביב, חשוף לתנודות בשוק הנדל"ן, לעלייה או ירידה בערך הדירה או בדמי השכירות שהוא יכול לגבות עבורה. אבל בגדול, בדוגמה הזאת, רק קטסטרופה נוראית תגרום לו לאבד את ההשקעה - ורוב הסיכויים שלטווח הרחוק ערכה רק ילך ויעלה, כפי שאירע כמעט לכל מי שקנה נדל"ן בישראל - בעיקר באזורי ביקוש. במתווה דלעיל יש שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא שלרובנו אין די כסף פנוי בכדי לרכוש דירה להשקעה, ועוד במרכז תל אביב. הבעיה השנייה שאפילו ההשקעה הנפלאה הזאת, לא תשתלם מיד. להפך: בשלב הראשון היא תייצר הוצאות מימון של מיסים, שכר טרחת עו"ד, תשלום למתווך ועוד. בשלב הבא נראה עלייה איטית מאוד בערך הנכס, כלומר, התשואה תתפרש על פני שנים, ואפילו זה תחת ההנחה האופטימית שלפיה לא קפאו מחירי הנדל"ן, משהו שעלול לקרות גם למי שמחזיק בנכס הסולידי ביותר בתחום. כלומר, לא רק שמדובר במשחק לאנשים אמידים בלבד - ורובנו אינו כזה, אלא גם שמדובר במשהו שרוכשים עכשיו "בשביל הנכדים" או כדי לממן יום אחד את הוצאות הדיור המוגן ולהזדקן בכבוד, במדינה שנוהגת במעט מאוד כבוד כלפי קשישיה.

אם אתם בעלי מקצועות חופשיים - כמו למשל, מתכנתים, אדריכלים, מהנדסים, כלכלנים, שמאים, מודדים מנהלי תיקים או יועצי השקעות, או אפילו בעלי מקצועות צווארון כחול כמו, קבלנים, טכנאים, חשמלאים וכדומה - אתם בטח מודעים לסכנות האפשריות בתחום המקצוע שלכם. טעות קטנה שנבעה מתום לב עלולה לגרום לרשלנות מקצועית ולתביעות יקרות, שיכולות לחסל את העסק שלכם. ביטוח אחריות מקצועית מכסה את המבוטח מפני תביעה הקשורה לתפקודו המקצועי, ולכן הוא פופולרי מאוד עבור בעלי מקצוע רבים. בסופו של דבר, כולנו עושים טעויות וכולנו יכולים למצוא את עצמנו במצבים בעייתיים, ולכן הביטוח הזה הוא כל כך חשוב! אז מהו בעצם ביטוח אחריות מקצועית ומהו מחיר ביטוח אחריות מקצועית? כל הפרטים כאן.

ימי הקניות של יום העצמאות האמריקאי יהיו השנה חזקים במיוחד, על רקע דעיכת הקורונה בארה"ב והרצון לחגוג את האפשרות של היציאה מהבית: להתלבש ליציאה, לארח חברים ומשפחה ולצאת לבילוי או למסעדה. האתרים האמריקאים כבר עדכנו את עמודי הבית במבצעים ולבשו אווירת חג, זאת על מנת לאפשר לצרכנים להיערך מראש לקראת ימי הקניות, כאשר התחושה היא ממש של מסיבה, מזכירה קצת את האווירה בישראל ערב פסח האחרון, לאור הסרת המגבלות והסגרים.

חוק נתוני האשראי שחוקק בשנת 2016 ונכנס לתוקף באפריל 2019, משקלל נתונים המגיעים מכלל הבנקים ומשקלל גופים פיננסיים, פרטיים וציבוריים כמו תאגידים בנקאיים (כולל בנק הדואר), חברות אשראי ונותני אשראי חוץ-בנקאי, במטרה לדרג את רמת הסיכון שטמונה בכל לקוח, לצורך יצירת פלטפורמה למתן אשראי זול יותר. מבדיקה קצרה שערכנו, הרי שעל פי הנתונים שהצטברו עד כה, טוענים מרבית המעורבים בתחום כי מאז נכנס החוק לתוקפו, אין כמעט שינוי באחוז מסורבי האשראי בקרב מבקשי ההלוואות (אבל יש אינפלציה בכתיבת טורים "חברתיים" על מסורבי אשראי חדשים). יחד עם זאת, לצד יתרונות ברור שקיימים גם חסרונות. רוב הגורמים מסכימים כי מדובר בצעד מבורך שהביא לנגישות רבה יותר למידע של היסטוריית האשראי וחולל תחרות בשוק האשראי. הבעיה היא שרבים עדיין לא מודעים לקיומו ולהשפעות של ההתנהלות היום-יומית (כמו למשל, תשלומי המשכנתא, הלוואות, שיקים) על עתידם הכלכלי. "חוק נתוני האשראי עשה מהפכה תרבותית, ואנחנו רק בתחילתה. בשונה מארה"ב, שם החוק קיים כבר כמה עשורים, ישראלי ממוצע עוד לא מבין את משמעותו", מסביר בשיחה עם וואלה! עו"ד יגאל בורוכובסקי, בעל משרד עו"ד, מומחה לבנקאות, אשר שימש כיועץ משפטי ראשי, סמנכ"ל וחבר ההנהלה העסקית המצומצמת של בנק דיסקונט למשכנתאות. לדבריו, "השכיר הממוצע שחי בארה"ב יודע שאם יחזור הצ'ק שנתן, אז אם מתישהו בעתיד הוא ירצה לקחת הלוואה לצורך קניית רכב או בית, הוא כנראה לא יוכל. דירוג האשראי הוא מושג טריוויאלי בשבילו. בארץ מדובר בחוק שאנשים עדיין לא מבינים איך הוא משפיע על החיים שלהם. אם עד לתקופה האחרונה לא שילמתי את החשבונות בזמן וזה עבר חלק, מאז שהחוק נכנס, אני הופך למישהו עם דירוג אשראי נמוך. ייקח עוד שנים רבות עד שהאנשים יבינו את ההשפעה של החוק על היום-יום".

במוצאי השבת התארחו ידידי תיאטרון "גשר" בהצגת בכורה חגיגית של "אלף שמשות זוהרות" על פי ספרו של חאלד חוסייני. ההצגה, בבימויו של נועם שמואל ובכיכובם של ילנה ירלובה, רוני עינב, דורון תבורי, אבי אזולאי, מורין אמור, לנה פרייפלד, אלי מנשה ועוד, עולה על הבמה לאחר ההצלחה של "רודף העפיפונים" על פי ספרו של חוסייני שגם היא חלק מהרפרטואר של התיאטרון. אירחו את חברי עמותת ידידי התיאטרון: יו"ר תיאטרון "גשר" ועמותת הידידים ישראל מקוב ובת זוגו בלה לוסטיג, מנכ"לית עמותת הידידים, רותי היילפרן ורודי, ומחזאי הבית של תיאטרון "גשר", רועי חן. הגיעו לצפות: נילי זהר, דליה רבין, חנה פרי-זן, אורן מוסט, שרה ופרופ' מיכאל סלע, יעל ושבתאי שביט, אלה ויאיר שמיר, רותי עופר, דיתי ואלכס לנדסברג, ג'וזפין וצבי זיו, רותי ואברהם (לולו) אסף, נירה ומנחם עינן, יהודית קצין, לינדה ויצחק סגול, פרופ' רפי קרסו, גליה וגיא זהר, אילאיל סמל, ברברה ובוריס קרסני, קלרה ונתן חץ ועוד.