"לנהל עסק קטן זו מלחמה יומיומית. 18 החודשים האחרונים ומשבר הקורונה הובילו את בעלי העסקים הקטנים למצב הישרדותי. באמצעות המענק לעסקים קטנים, אנחנו רוצים לעמוד מאחורי בעלי העסקים הללו ולעזור להם להגשים את שאיפותיהם ולאפשר להם לפתוח פרק חדש בסיפור שלהם", אומרת הלנה ג'אנסון, סגנית נשיא בכירה במחלקת כספים בפדקס אקספרס ואחת מפאנל השופטים. FedEx Express השיקה את תחרות המענק לעסקים קטנים ברחבי אירופה. התחרות מספקת לבעלי עסקים קטנים הזדמנות לזכות במענק שיסייע להם לצמוח ולהגשים את יעדיהם העסקיים. ההרשמה לתחרות: https://il.smallbusinessgrant.fedex.com/he-il

החל מהחודש תכהן שירלי גוטשטט כמנכ"לית K & Care organics, חברת הטואלטיקה והקוסמטיקה המובילה בישראל בתחום הטבעי והאורגני. גוטשטט, ששימשה עד לאחרונה כסמנכ"לית החברה, תחליף בתפקידה את קרן אלישר, מייסדת ומקימת החברה, ששימשה כמנכ"לית משנת 2011. החברה הוקמה לפני כ-10 שנים במטרה לייבא לישראל מוצרי צריכה חדשניים טבעיים, אורגניים וידידותיים לאדם ולסביבה. עד היום השיקה בשוק הישראלי את המותגים האמריקאים "אבלון אורגניקס", "ג'ייסון" ו"אלבה בוטניקה", מותגים שמובילים את המכירות בשוק מוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה הטבעיים והאורגניים בכל רשתות הפארם והטבע המובילות בישראל.

אגודת ידידי "אנו - מוזיאון העם היהודי", בראשות רינת ומוטי כוזהינוף, ובניהולה של עדי אקוניס, אירחו בשני את ערב הגאלה השנתי של האגודה במרכז הכנסים של המוזיאון - שנצבע בצבעים ונשטף בצלילים של בוכרה היפה. האורחים נהנו מהרצאה בנושא "דרך המשי" שקיים השף ישראל אהרוני - בן העדה הבוכרית; מהופעה של משפחת אלייב; ומתקרובות על טהרת המטבח הבוכרי. האירוע התקיים בחסות משפחות ידידות של המוזיאון ובכלל זה: משפחות פוזיילוב, שרבט, ארבוב, יוחננוף, כוזהינוף, ובחסות קונגרס יהדות בוכרה מייסודו של לב לבייב. לקחו חלק בערב: אולגה לבייב, אירינה נבזלין ובעלה ח"כ יולי אדלשטיין, פרופ' יצחק קרייס, שמואל פרנקל, אילן גרינבוים, אורנה ואיתן יוחננוף, נילי ואריה פוזיילוב ועוד.

אם חשבו ענקיות הטכנולוגיה שהעולם שייך להן, הרי שקיבלנו הוכחה עד כמה אפילו המניות שרק התחזקו בקורונה, חשופות לווריאנט משלהן. הכסף שנפל מהכיס של צוקרברג, עוד יביא צונאמי שישטוף את אושיות הדיגיטל

בנק ישראל מפרסם מחקר חדש שבדק את השפעת ההתחממות הגלובאלית הצפויה על הביקוש לחשמל בישראל. המסקנות צריכות להדאיג את קברניטי משק החשמל, שכן ההצתאם בין מזג האוויר החם לצריכת החשמל בישראל הוא מהגבוהים בעולם. תהליך ההתחממות הגלובאלית התבטא בעשורים האחרונים בעליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ב-1.4 מעלות. ההתחממות משפיעה על היקף הביקוש לחשמל בעולם, ובפרט על שיאי הביקוש לחשמל, שכן מזג האוויר הוא גורם מכריע בקביעתם. המחקר החדש נערך על ידי ד"ר טניה סוחוי ומעין טרפר-וכטל מחטיבת המחקר של בנק ישראל וניסה לקשור בין תרחישים שונים לעוצמת ההתחממות הגלובאלית שתתרחש בעשורים הבאים, לבין שיאי הביקוש היומי לחשמל הצפויים בישראל. הנה עיקרי המסקנות, על פי בנק ישראל: • בהיעדר תעריפי חשמל גמישים, תרחיש חמור של ההתחממות הגלובאלית צפוי להגדיל עד שנת 2050 את שיאי הביקוש היומי לחשמל בחודשי הקיץ (אפריל-ספטמבר) בכ-4%, מעבר לצפוי בתרחישים שמתעלמים מההתחממות. תרחיש התחממות מתון יותר צפוי להגדיל בכ-2.5% את שיאי הביקוש לחשמל. • מחקר זה מתבסס על שני תרחישי התחממות גלובאלית הניזונים מסימולציות של שינויי אקלים מהפרויקט הבין-לאומי Cordex, שהותאמו על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי לקואורדינטות ולטופוגרפיה של התחנות המטאורולוגיות הקיימות בארץ. • בישראל, רגישות הביקוש לחשמל ביחס לטמפרטורות גבוהה יחסית למדינות אחרות. הפחתת הרגישות, למשל באמצעות תימחור דיפרנציאלי על פני היממה, תסייע בצמצום השפעת ההתחממות הגלובאלית על שיאי הביקוש לחשמל ותאפשר להקטין את ההשקעה הנדרשת בכושר הייצור של החשמל.

הסייבר הישראלי ממשיך להוביל את השקעות הענק בהייטק: חברת הסייבר 'Orca Security' הודיעה היום (ג'), כי גייסה 550 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 1.8 מיליארד דולר, במסגרת סבב גיוס שלישי עליו הודיעה מוקדם יותר השנה. החברה ביקשה אז לגייס 210 מיליון דולר לטובת המשך פיתוח ופעילותה, לפי שווי חברה של כ-1.2 מיליארד דולר. אך בעקבות ביקושים של משקיעים להשתתף בגיוס החליטה אורקה להרחיב אותו ב-340 מיליון דולר נוספים, ובכך גם העלתה את שווי החברה לכ-1.8 מיליארד דולר. הגיוס משלים לאורקה סקיוריטי גיוס כולל של כ-640 מיליון דולר מאז הוקמה ב-2019, שכ-605 מיליון דולר מהם גוייסו תוך פחות משנה. סבב הגיוס השלישי הובל על ידי קרן 'טמסק' (Temasek), קרן ההשקעות של ממשלת סינגפור, הנחשבת לאחת המשקיעות הגדולות בעולם ומנהלת פורטפוליו נכסים בשווי כ-300 מיליארד דולר, לצד החזרת תשואות העומדת על כ-14% בממוצע לשנה, במהלך 40 השנים האחרונות. ההערכות הן כי 'טמסק' השקיעה כ-150 מיליון דולר בחברה תמורת כ-10% ממניותיה, וב'אורקה סקיוריטי' מציינים כי בכוונתה למנף את רשת הקשרים של 'טמסק' כדי להעמיק את חדירת החברה לשווקים הגלובאליים. משקיעים נוספים שהשתתפו בגיוס הם קרן CapitalG של תאגיד אלפבית מבית גוגל, Splunk Ventures, Redpoint Ventures, GGV Capital שמשקיעה בחברה בפעם השלישית, ICONIQ Growth ו- Silicon Valley CISO Investments, קבוצת אנג'לים המורכבת מ-50 מנהלי אבטחת מידע בארה"ב המשקיעים מהונם האישי, ועוד.

בהמשך לטיוטת צו המיסוי על כלים חד פעמיים שפורסמה ב-09.09.2021, יבואני וספקי הכלים החד פעמיים החליטו לשתף פעולה במאבק נגד הרגולציה המסתמנת למיסוי הענף בהיקפים משמעותיים, על כל משמעויות הצו -שעל-פי הטיוטה אמור להיכנס לתוקפו ב-1.11.21. לדברי היבואנים והספקים, הצו אמור לקבוע שיטת מיסוי חדשה ולהשפיע בצורה מהותית לרבות מס שאינו מידתי על המלאי. המס, שהוטל לכאורה ממניעים סביבתיים, הוטל ללא ביסוס על נתונים מחקריים ותוך מאפיינים חריגים ובעייתיים ביותר, כגון: הכלים החד פעמיים מהווים, לטענת מטה המאבק, רק 6% מפסולת הפלסטיק בעוד ש-94% מפסולת הפלסטיק לא מוטל מיסוי, כך רוב אריזות המזון החד פעמיות של יצרני המזון ממוסות ב-10% לערך מהמיסוי המוצע הנ"ל. עוד מציינים ספקי ויבואני מיסוי בסך 11 שקל לק"ג פלסטיק אשר מייצג מיסוי בסך למעלה מ-120%- 200% לחלק מהפריטים במונחי עלות. עוד הם מדגישים כי מיסוי על כלים שעוביים עד 2 מ"מ - קריטריון שאינו מהווה אבחנה מקצועית בין חד פעמי לרב פעמי ויכלול כלים רב פעמיים רבים. ישנם כלים רבים שניתן ע"פ כל תקן של מכון התקנים להשתמש בהם כמה פעמים ולהדיחם במדיח כלים ועל אף זאת נחשבים תחת מבחן זה כחד פעמיים. בניגוד למקובל בעולם, המיסוי חל גם על כלים שאין להם חלופה סבירה כגון כוסות חד-פעמיות במתקני שתייה במקומות ציבוריים. שיעור המיסוי והפרמטרים הם המצאה ישראלית, בעוד באירופה ובארה"ב המבחנים מתייחסים למוצרים שיש להם תחליף (כמו מקלות אוזניים, קשים, וצלחות חד"פ דקות וחד פעמיות) וכלים שניתן להשתמש בהם פעמים רבות.

תסריט הבלהות האפוקליפטי הזה כבר לא נשמע כמו ציטוט מספר מדע בדיוני. אחרי שפייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ומסנג'ר יצאו אתמול משימוש למשך שש שעות והותירו אותנו בריפרוש אינסופי של מכשירי הסלולאר והמחשבים שלנו - ועל הדרך גם המחישו עד כמה אנחנו תלויים בטכנולוגיה הדיגיטלית חברתית, תרבותית ובעיקר כלכלית. הנזק שנגרם לחברות ברחבי העולם בעקבות ההשבתה הגלובאלית נאמד, נכון לכרגע, בכמה מאות מליארדי דולרים וזה אחרי שש שעות בלבד. אומדן ההפסד אם התקלה היתה נמשכת כמה ימים ברציפות היא הוא בלתי נתפס. כדי לברר איך נערכים לתרחיש כזה, והאם הוא בכלל מציאותי, פנינו למספר מומחי טכנולוגיה ועתידנות, והתחזיות שלהם לא מאוד מעודדות. כבר ב-2019 פסק ד"ר אשר עידן, עתידן ומומחה לרשתות חברתיות, גלובליזציה, חדשנות וביטקויין, שהביזור הוא הכוח המשמעותי ביותר של הדיגיטל והתקלה בשרתים של פייסבוק הוכיחה לדעתו, עד כמה צדק אז. "נקודת התורפה של כל הרשתות היא הריכוזיות", אומר עידן. "לכל אחת יש שרת אחד, או אולי שניים - שלושה, וזה לא מספיק כדי למנוע תקלות כמו שראינו. אחרי פרסום 'מסמכי פנדורה' שחשפו את סודות מקלטי המס והנכסים של עשירי העולם, כתב אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לבטחון לאומי של ארה"ב, שהתפרסם בהדלפת ידע סודי על תכניות המעקב של הסוכנות, שרק הביטקוין הוא מאובטח באמת, בגלל שאינו ריכוזי. בעולם מפוזרים כ - 100,000 שרתים של המטבע הוירטואלי, שאם אחד מהם נופל, לא יקרה דבר. אבל אם השרת של פייסבוק נופל - ראינו איזה נזק נגרם בגלל הארכיטקטורה של הרשת". עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית, טוענת שהתקלה הזו מוכיחה וממחישה לנו עד כמה העולם היום משובש. "אנשים בטוחים שהדיגיטל בטוח", היא מסבירה, "ובקורונה, בגלל שהפיסי נלקח מאתנו, הדיגיטל נכנס לחיינו בכל הכוח וארגונים עשו התאמות מהירות כדי להתאים את עצמן אליו. אבל העולם המשובש מוכיח לנו שאנחנו חייבים להיות מוכנים לכל מיני תרחישים שמשתנים כל הזמן. "ההנחה שאני אהיה רק במימד הפיסי או רק בדיגיטלי, לא תופסת יותר וראינו את זה לנגד עינינו במעבר של עסקים לעבודה מרחוק. בהתחלה מעסיקים חשבו שהיא יכולה להחליף לחלוטין את העבודה במשרד והיו כאלה שהספידו את המשרדים. כשהתאפשר התחילו לעבוד באופן היברידי, שמשלב עבודה במשרד ובבית, כי הבינו שצריך לשלב בין הדברים, שהתמסרות לערוץ אחד תפגע בארגון. ארגונים צריכים לייצר סדרת תרחישים של שיבוש, מה יקרה אם התקלה תמשך שלושה ימים, איך אני מתנהל". זאת אומרת, לחזור לרישום ידני במקביל לדיגיטאלי. ללכת שלושה עשורים אחורה. "לא עד כדי כך, אבל כן צריך, לפחות ברמת השירות מול הלקוח, להיות מגובים. אי אפשר לסמוך רק על הדיגיטל. אני כבר לא שוללת אף תרחיש, יכולה להיות טעות אנוש, כמו עכשיו, טכנולוגיה שנופלת או מגיפה".