אני לא חסיד של תיאוריות קונספירציה - נשבע. אני לא חושב שחייזרים מבקרים בכדור הארץ כדי לחטוף חקלאים בעיירות נידחות ולבצע עליהם ניסויים, אני מאמין שרשת ה-5G היא בסך הכל תשתית לאינטרנט מהיר יותר, שהבחירות בארה"ב לא הוכרעו על ידי קולות של אנשים מתים ואני אפילו יודע בוודאות שיצחק רבין נרצח על ידי יגאל עמיר. ובכל זאת, כאשר פאנל השופטים של "הזמר במסכה" לא מצליח לזהות את קולה של עינת שרוף מתחת לתחפושת המלפפון החמוץ במשך יותר מחצי עונה, אפילו אני מתחיל לחשוב על האילומינטי והבונים החופשיים. איך יכול להיות שאחת המראיינות הכי חדות על המסך, במאי התיאטרון הכי ותיק בארץ, צמד כוכבי פופ מעודכנים ושחר חסון אחד, לא הצליחו לזהות את הקול שכל דודה עם מכשיר שמיעה כבר זיהתה מהפרק הראשון? צריך לומר לזכות הצמד - סטטבוי ובן, שהם התעקשו שעינת שרוף היא המלפפון בשני הפרקים האחרונים אבל זה כבר נופל לצערי תחת קטגוריית ה'מעט מדי ומאוחר מדי'. מצד שני - איזה כיף להיות מאיה ורטהיימר? לא רק שהיא שחקנית עסוקה ומוכשרת, נשואה לחבר כנסת פופולרי ובת לאחת המשפחות העשירות בישראל, היא גם זכתה לקבל חשיפה בפריים טיים במשך שבועות מבלי שאפילו הייתה צריכה ללכת למדידות של תחפושת מגושמת. זה לא מקרי כמובן, צפייה ברצף ברמזים של המלפפון מוכיחה שהפקת התכנית לגמרי כוונה לכך ששמה של ורטהיימר יעלה בשולחן השופטים (בלט במיוחד הרמז בו מופיעים בגדים עם התגית zamir). אפשר ללמוד מכך שלהופיע ב"זמר" זה טוב ויפה אבל סלבס אמיתיים הם כאלה שזוכים להיות חשודים קבועים בלי להצטלם בסוף בתחפושת של מנת פלאפל.

המוטיב העיקרי בפרק החמישי של "שעת נעילה", שסוגר את חציה הראשון, הוא הבנתם של גיבורי הסדרה שהם נותרו לבדם. כך הלוחמים שנותרו על ההר, כך מני (ליאור אשכנזי) החושש מהנורא מכול, וכך הזוג המוזר יואב (אביב אלוש) ואבינועם (שחר טבוך), הניצולים הבודדים ככל הידוע ממוצב החרמון, שאיבדו את שאר הכוח שאיתם בקרב מדמם בפרק הקודם (במציאות הצליחו עשרה חיילים להימלט מהמוצב ולחבור אל כוחות צה"ל). ליואב - שבפרק הקודם נראה כי נפצע בקרב, ואילו בפרק הנוכחי אין לדבר נוכחות כלשהי - ולאבינועם יש עדיין חשבונות מהפרק הקודם סביב הריגתו של חייל סורי בלתי חמוש. הוויכוח ביניהם לא נבנה על יסוד מוסר או אנושיות - אלא על טקטיקה צבאית בשדה הקרב. במהרה הם עוברים לדבר על דברים אחרים - באופן מטאפורי, אבינועם סוחט את הדם מהחולצה כדי לסגור את הפרק הזה - והשניים מתקרבים.

"אוסלו", המחזה המצליח העוסק באחורי הקלעים של תהליך השלום, הופך כעת לסרט בהפקת HBO וסטיבן ספילברג, והפקתו מצטלמת בפראג. הקאסט כולל את רות ווילסון ואנדרו סקוט, ואת ששון גבאי כשמעון פרס ואיציק כהן כיוסי ביילין

לאחר שנדחה בעקבות סגר הקורונה, יתקיים פסטיבל עכו לתיאטרון אחר און ליין בחנוכה. בעוד שיועברו ברשת שבע הצגות התחרות, רובן עוסקות בציונות, באופן תמוה הודרו ממנו שלוש ההצגות האורחות בשפה הערבית שנבחרו להתקיים בו

הבמאי בכלל לא אוהב איגרוף, המתאגרף שעומד במרכז העלילה היה אלמוני והסיפור שלו די דלוח, וגם התסריט נראה על פניו שגרתי - אז איך "השור הזועם" של סקורסזה ודה-נירו הפך לאחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים? לרגל ארבעים שנה לצאתו, זה הזמן לגלות את התשובה