״חיל הים של משמרות המהפכה של איראן (IRGCN) ניהל פעולה לא בטוחה ולא מקצועית בכך שחצה את חרטום ספינת הסיור של משמר החופים USCGC מונומוי (WPB 1326)״, נכתב בפרסום רשמי של הצי האמריקאי Photo by NAVCENT Public Affairs. U.S. Naval Forces Central Command / U.S. 5th Fleet ״חיל הים של משמרות המהפכה של איראן (IRGCN) ניהל פעולה לא בטוחה ולא מקצועית בכך שחצה את חרטום ספינת הסיור של משמר החופים USCGC מונומוי (WPB 1326) ואילץ את הספינה האמריקאית לנהל תמרון הגנתי ב-2 באפריל״, נכתב בפרסום רשמי של הצי האמריקאי.  ״הספינה האמריקאית ערכה סיור ביטחוני ימי שגרתי במים הבינלאומיים בדרום המפרץ הערבי בזמן האירוע. אוניות ה- USCGC מוקצות לכוחות הסיור בדרום מערב אסיה (PATFORSWA), יחידת משמר החופים האמריקאית הגדולה ביותר מחוץ לארצות הברית, ופועלות תחת כוח המשימה 55 של כוחות חיל הים של ארה"ב.״    

bigstock ארגון ימי של בריטניה מדווח על "תקרית" מחוץ לנמל ינבו הסעודי. לפיו,  חברת אבטחה פרטית מזהירה מפני התקפה אפשרית על ספינה. חברת האבטחה הפרטית הימית Dryad Global דיווחה כי ספינה "הותקפה", מבלי לפרט. חברת הביטחון הימי Neptune P2P Group דיווחה כי נראה כי עשן שחור מתנשא ליד הכניסה הדרומית של נמל ינבו. סעודיה לא הודתה מיד באירוע. משתמש בשם FirstSquawk, טוען כי מדובר במיכלית בשם NCC DAMMAM.  עם זאת, טוען המשתמש כי המיכלית לא נפגעה.   

bigstock ארגון ימי של בריטניה מדווח על "תקרית" מחוץ לנמל ינבו הסעודי. לפיו,  חברת אבטחה פרטית מזהירה מפני התקפה אפשרית על ספינה. חברת האבטחה הפרטית הימית Dryad Global דיווחה כי ספינה "הותקפה", מבלי לפרט. חברת הביטחון הימי Neptune P2P Group דיווחה כי נראה כי עשן שחור מתנשא ליד הכניסה הדרומית של נמל ינבו. סעודיה לא הודתה מיד באירוע. משתמש בשם FirstSquawk, טוען כי מדובר במיכלית בשם NCC DAMMAM.  עם זאת, מנכ״ל החברה הבעלים של המיכלית טוען כי המיכלית לא נפגעה.  לפי האקספרס הבריטי, מדובר בספינת נפץ נשלטת מרחוק. ״דובר משרד הביטחון [הסעודי], תא"ל טורקי אל-מלכי, אמר כי סירה בשלט רחוק יורטה והושמדה הבוקר.״

מדובר במשטרת חמאס שאמורה לטפל בפיזור הפגנות אלימות, השתלטות על מבנים ובהם חמושים (פושעים או סלפים), חילוץ אזרחים ועוד Safa Agency - https://youtu.be/UCM4AKCe01E מחזור נוסף של אקדמיית המשטרה של חמאס הסתיים אמש. תצוגת התכלית בטקס הסיום משקפת את אתגרי הזירה הפנימית שניצבים בפני התנועה: פיזור הפגנות אלימות, השתלטות על מבנים ובהם חמושים (פושעים או סלפים) וחילוץ אזרחים במצוקה, כותב ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין.  צפו במצעד הסיום.

מנכ״ל צ׳ק פוינט ציטט מנתוני מחלקת המחקר של החברה, שמצאה כי ארגונים ישראלים מותקפים קרוב ל-700 פעמים בשבוע, וכי ישראל סופגת כ-70 מתקפות כופרה שבועיות, לעומת ממוצע עולמי של 50 BIGSTOCK/Copyright: Sashkin ״נוף איומי הסייבר מגיע לרמות סיכון חדשות, ומחייב ארכיטקטורת אבטחה סולידית על מנת למנוע את מגפת הסייבר הבאה״, כך לדברי מייסד ומנכ״ל חברת צ׳ק פוינט גיל שויד, שדיבר במסיבת עיתונאים לפרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה.  השפעת מגפת הקורונה על אבטחת סייבר נמשכה אל תוך 2021 וניתן היה לזהותה באיומי סייבר חדשים ומתוחכמים, תוך ניצול המעבר של ארגונים ועובדים ל״נורמלי החדש״, כך נמסר בהודעת החברה. מוקדם יותר השנה פרסמה צ׳ק פוינט את דו״ח האבטחה לשנת 2021, החושף את שיטות הפעולה של התוקפים – פושעי סייבר, שחקנים פוליטיים ומדינות – לניצול השיבושים להם גרמה מגפת הקורונה על מנת לטרגט ארגונים בכל המגזרים. במהלך מסיבת העיתונאים, ציטט שויד נתונים של מחלקת המחקר, שמצאה כי ארגונים ישראלים מותקפים קרוב ל-700 פעמים בשבוע, לעומת ממוצע עולמי של כ-750 פעמים. עם זאת, ישראל עולה בהרבה על הממוצע העולמי למתקפות כופרות: 50 בשבוע בעולם, 70 בישראל. ״ללא ספק נצטרך יותר יכולות הגנה. בישראל, קצב ההתקפות עולה ובכל שבוע יש מתקפה חדשה קריטית״, אמר. עם האצת מבצע החיסונים בחודש מרץ, זיהתה החברה עלייה של 300% ברישומי דומיינים הקשורים לתחום והזהירה מפני הונאות באתרים אלו. כמו כן, הזהירה מפני זינוק גלובלי במתקפות כופר – עלייה של 57% בארגונים שנפגעו במהלך שישה חודשים – זאת לצד עלייה במתקפות סייבר נגד חולשות של שרתי Microsoft Exchange. החברה סיימה את הרבעון עם הכנסות של 508 מיליון דולר, עלייה של ארבעה אחוזים מהתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי עומד על 215 מיליון דולרים, ושיעורו עומד על 42%. הרווח הנקי עומד על 182.9 מיליון דולר (1.33 דולר למניה), עלייה קלה מהשנה שעברה.

ארגון התקיפה Babuk נטל אחריות על פריצה לשרתי המשטרה והחל לפרסם בדארק ווב מידע לגבי מעצרים, סכסוכי עבריינים, מודיעים ועוד מכונית של משטרת מטרופולין וושינגטון די.סי. צילום: REUTERS/Graeme Solan/Sipa USA משטרת מטרופולין וושינגטון הבירה נפלה קורבן למתקפת כופרה, וקבצים מסווגים הופיעו באתר הדארק ווב של ארגון התקיפה  Babuk, קבוצה חדשה יחסית המתנהלת בשפה הרוסית. ה״ניו יורק טיימס״ מעדכן, כי מדובר באגף המשטרה השלישי בארה״ב שחווה מתקפת סייבר בששת השבועות האחרונים, אחרי תחנות מקומיות במיין ובקליפורניה. שיטת העבודה של קבוצת ההאקינג Babuk, שלקחה אחריות גם על המתקפה על קבוצת ה-NBA ״יוסטון רוקטס״ מוקדם יותר החודש, היא החזקת נתוני קורבנות מתקפותיה כ״בני ערובה״ עד לתשלום כופר, לרוב באמצעות ביטקוין. על פי הדיווח, Babuk איימה להדליף מידע לגבי מודיעים משטרתיים, דיווחי מעצרים, סכסוכי עבריינים ורשימות מבוקשים בתוך שלושה ימים אם לא תיענה דרישת הכופר שלה – כך שייתכן והמתקפה נעשתה כבר לפני מספר ימים אך קיומה רק פורסם כעת. סוכנות הידיעות AP מספקת נתונים לגבי המצב המדאיג של מתקפות הכופרה בארה״ב: מתחילת השנה, נפגעו מתכנות כופר זדוניות 26 סוכנויות ממשלתיות, כאשר 16 מהן היוו יעדים של הדלפת מידע ולא רק שמירתו על ידי התוקפים. מדובר על כ-27 קבוצות תקיפה פעילות. ״אנו מודעים לכך שהייתה גישה בלתי מורשית לשרת שלנו״, נמסר ממשטרת הבירה. ״בעודנו בוחנים את ההשפעה המלאה ואת פעילותנו, הפעלנו את ה-FBI על מנת שיחקור את הנושא במלואו״. בשבוע שעבר הקים משרד המשפטים האמריקני כוח משימה מיוחד ללוחמה במתקפות כופרה.

קלטת אודיו שהודלפה לכלי תקשורת במערב חושפת, לכאורה, לכלוכים של ג'וואד זריף על סולימאני ומשמרות המהפכה. מומחים: הקלטת חושפת את התככים בפוליטיקה האיראנית אך אינה משפיעה על שיחות הגרעין ar.irna.ir קלטת אודיו שהודלפה מציעה הצצה למאבקי הכוח מאחורי הקלעים של מנהיגי איראן. על פי דיווח של הניו יורק טיימס, אמר שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף כי חיל משמרות המהפכה מבטל החלטות ממשלתיות רבות ומתעלם מעצות. ״ברגע יוצא דופן אחד בקלטת שעלתה ביום ראשון, חרג זריף מהקו הרשמי המכובד סביב השיח הנוגע בקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס שחוסל על ידי ארה״ב בינואר 2020״, כותבים בדיווח. ״הגנרל, אמר זריף, עבד עם רוסיה כדי לחבל בהסכם הגרעין בין איראן למעצמות העולם ואימץ מדיניות לקראת המלחמה הארוכה בסוריה שפגעה באינטרסים של איראן.״ ההקלטה של שיחה במרץ בין זריף לכלכלן בשם סעיד ליילז, בעל ברית, לא נועדה לפרסום. עותק הודלף לערוץ החדשות הפרסי הלונדוני איראן אינטרנשיונל, שדיווח לראשונה על ההקלטה ושיתף אותה עם הניו יורק טיימס. בהקלטה, התלונן זריף כי ההחלטות מוכתבות על ידי המנהיג העליון או לעתים קרובות על ידי משמרות המהפכה. ״בחלקים שהודלפו מר זריף אכן משבח את הגנרל ואומר שהם עבדו יחד באופן פרודוקטיבי בהקדמה לפלישת ארה"ב לאפגניסטן ועירק. הוא גם אומר כי על ידי ההתנקשות בסולימאני בעירק, ארצות הברית סיפקה מכה גדולה לאיראן, מה שגרם נזק גדול יותר מאשר אם היא חיסלה עיר שלמה בהתקפה״, כך לפי הפרסום. ״אך לדבריו, חלק ממעשיו של מר סולימאני פגעו גם במדינה, וציין, כדוגמה אחת, את מהלכיו נגד הסכם הגרעין שאיראן הגיעה בשנת 2015 עם מדינות המערב. ״ זריף אמר שרוסיה לא רוצה שההסכם יצליח ושהיא "שמה את כל כובד משקלה" מאחורי יצירת מכשולים מכיוון שלא היה אינטרס למוסקבה שאיראן תנרמל את היחסים עם המערב. לשם כך אמר מר זריף, הגנרל סולימאני נסע לרוסיה כדי "להרוס את ההישג שלנו", כלומר הסכם הגרעין. כך לפי הפרסום.  זריף התמודד עם הגנרל סולימאני גם בחזיתות אחרות וביקר אותו על כך שאפשר למטוסי קרב רוסיים לטוס מעל איראן להפציץ את סוריה ולהעביר ציוד צבאי ואנשים לסוריה באמצעות חברת התעופה האיראנית הממשלתית ללא ידיעת הממשלה. כמו גם לגבי פריסת כוחות קרקע איראניים בסוריה. ד״ר רז צימט, מומחה ישראלי לפוליטיקה איראנית, מוסיף כי הריאיון הוא במסגרת פרויקט תיעוד בע"פ של בכירים ששירתו בממשל רוחאני שיסיים בקרוב את כהונתו. ״כמו כל עדות בע"פ, צריך להתייחס גם לעדותו של זריף כמשקפת את עמדותיו האישיות, את פרשנותו לאירועים שהיו בשמונה השנים האחרונות ולא פחות חשוב: את האופן שבו הוא רוצה לשמר את המורשת שלו ושל הממשל בו כיהן״, מסביר צימט.  ״אני, למשל, לא מתרשם מהתייחסותו למאמצי רוסיה לטרפד את הסכם הגרעין. גם הטענה לפיה סולימאני ביקר במוסקבה במסגרת מהלך שנועד לטרפד את הסכם הגרעין נראית לי תלושה מהמציאות. ביקור סולימאני התקיים על רקע ההערכות בטהראן ובמוסקבה (שיש להן עדויות רבות ממקורות שונים) כי משטר אסד נמצא על סף קריסה ושנדרשת מעורבות רוסית ואיראנית ישירה על מנת להצילו. ״[..] כאמור, להתייחס לדבריו של זריף עם קורטוב של מלח. בסופו של דבר, החלטות אסטרטגיות באיראן לא מתקבלות ע"י משה"מ אלא ע"י המועצה העליונה לביטחון לאומי, בראשה עומד הנשיא וחברים בה ראשי הרשויות, שרי החוץ, הפנים והמודיעין, 2 נציגי המנהיג, הרמטכ"ל וראש הארגון לתכנון ולתקצוב. ההחלטות כפופות לאישור המנהיג ומתקבלות לרוב בקונצנזוס.״ צימט מעלה תהיות לגבי מקור ההדלפה -לפיו, מדובר ככל הנראה בגורם איראני.  גורם נוסף שהתייחס לנושא הוא אתר politico. ״על פי הקלטת שהודלפה ל"ניו יורק טיימס" שנחשף ביום ראשון, שר החוץ האיראני ג'וואד זריף אמר כי קרי אמר לו שישראל תקפה נכסים איראניים בסוריה "לפחות 200 פעמים". זריף הוסיף כי הופתע שקרי יחשוף בפניו את המידע הרגיש הזה״, נכתב בפרסום. קרי מצידו הכחיש את הטענות בציוץ. ״זה מעולם לא קרה - לא כשהייתי שר החוץ או מאז.״

בשומרון החליטו לא לחכות לקרן תמיכה בפריסת סיבים בפריפריה במסגרת מתווה הסיבים. בפועל, המועצה מקדמת פריסת תשתית תקשורת עצמאית ביישובי המועצה  bigstock חוק התקשורת בארץ אינו מאפשר לרשויות מקומיות לספק אינטרנט לתושבים (לקוחות פרטיים). אלא, לפרוס לבד תשתיות תקשורת לצרכי מבני ציבור בלבד או לצורך רשת אלחוטית ציבורית ביישוב. עם זאת, במקרה של אגודה שיתופית חקלאית (כמו קיבוץ), החוק מסתכל על היישוב כנס״ר (נקודת סיום רשת). כלומר, במקרה כזה, התשתיות ביישוב הן של היישוב, בבעלותו.  ובכן, כמו בקיבוצים, כך גם ביו״ש. היישובים מוגדרים כאגודה שיתופית חקלאית, הגדרה המתירה להם להיות בעלי תשתית בתחומי היישוב. במועצה האזורית שומרון רוצים לנצל את התשתית החוקית הזו לקדם פריסת תשתיות תקשורת מהירות ביישובי המועצה. על פי פרסום של אתר inn, ״בשומרון 36 ישובים, ביניהם ישובים מרוחקים כמו אלון מורה, חרמש ומבוא דותן שיוכלו ליהנות מאינטרנט מהיר שבהרבה מערי ישראל יכולים רק לחלום עליו״, נכתב בפרסום.  בשיחה שערכתי עם המועצה, מתברר כי המודל העסקי שחושבים עליו יהיה כדלקמן. היישוב יעשה הסכם BOT עם ספק אינטרנט כלשהו שיפרוס תשתיות בתחומי היישוב על חשבונו ויספק אינטרנט לתושבים לתקופה של מספר שנים (ככל הנראה 7-8 שנים). בצורה כזו הספק יחזיר לעצמו את ההשקעה פלוס רווח, ולאחר התקופה הקבועה בהסכם, התשתיות יחזרו לבעלות היישוב.  בעתיד, כאשר התשתיות יהיו בבעלות היישוב, יוכל היישוב לתחר בין ספקי אינטרנט שונים (כפי שנעשה היום בקיבוצים), על מנת לבחור את ההצעה הטובה ביותר. את האינטרנט ושירותי הטלוויזיה (בהנחה ויהיה טריפל) יספק ספק תקשורת בעל רישיון בתוקף. התשתיות בפנים היישוב יהיו בבעלות היישוב.  בצורה כזו רוצים במועצה האזורית שומרון לספק תשתיות אינטרנט רחבות פס ליישובים בתחומה בלי לחכות ל״טובות״ של ספקי התשתיות הגדולים (בזק, הוט). יישובים בפריפריה נחשבים לכאלו עם כדאיות כלכלית נמוכה, הקרן שאמורה לתמוך פריסה ביישובים אלו במסגרת מתווה הסיבים טרם התרוממה (מחכים להחלטת בזק עד יוני הקרוב), אז במועצה החליטו לקדם את הנושא עצמאית.  על פי מחקרי שוק שונים, תשתית אינטרנט רחבת פס אמורה לתמוך באפשרויות התעסוקה של הפריפריה בישראל. עם זאת, נצטרך להמתין למחקרים ייעודיים על יו״ש (אם יהיו כאלו בעתיד) כיצד השפיעה פריסת התשתית במועצה על אפשרויות התעסוקה של התושבים.