מי בונה בסיס אוויר מסתורי על האי הוולקני הקטן MAYUN במצרי באב אל מנדב? סוכנות הידיעות של סעודיה לא דיווחה מי בונה את הבסיס. איחוד האמירויות סירבה להגיב לשאלות בנושא www.google.com פיקוד הקואליציה בהנהגת סעודיה הנלחמת בחות'ים בתימן הודיע בסוף השבוע כי הוא מספק ציוד לאי במצרי באב אל מנדב, שעליו הולך ונבנה בסיס אוויר מסתורי, ולא ברור מי בונה את הבסיס ומתקניו.  סוכנות הידיעות של סעודיה לא דיווחה מי בונה את הבסיס על האי הוולקני MAYUN שעליו דיווחה סוכנות הידיעות AP. הסעודים הודיעו רק שהציוד על האי מסייע לקואליציה לתמוך בממשלה המוכרת והחוקית בתימן במאבקה נגד החות'ים נתמכי איראן. בדיווח של AP נאמר כי צילומי לוויין גילו שעל האי המסתורי נסלל מסלול נחיתה למטוסים באורך של 1.85 ק"מ, וכי אין בסיס לידיעות שהאי ומתקניו שייכים לאיחוד האמירויות. אולם אנשי צבא הכפופים לממשלה החוקית של תימן מסרו ל-AP שספינות של האמירויות העבירו לאי מאיון כלי נשק, חיילים וציוד בשבועות האחרונים. שלטונות תימן הביעו אי שביעות רצון מהנעשה על האי המסתורי, ואילו איחוד האמירויות סירבה להגיב לדיווחים.  GLOBAL DEFENSE NEWS מוסר כי בסיס האוויר המסתורי נבנה על אי וולקני החולש על אחד ממעברי הספנות החשובים בעולם. ג'רמי ביני, מעורכי כתב העת JANE'S, כתב בנושא זה כי יתכן שמדובר לא רק במלחמה בתימן "אלא צריך לבחון את הנושא הרחב יותר של הספנות העולמית שם".   

הנשיא הציג את טיוטת התקציב שלו, העומדת על כשישה טריליארד דולר. מתוכם, 58.4 מיליארד מוקצים לתחום טכנולוגיות המידע, לעומת 37.7 בשנה הפיסקלית האחרונה נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן, בשבוע שעבר. צילום: REUTERS/Ken Cedeno נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, הציג ביום שישי את הצעת התקציב הממשלתית שלו לשנת 2022, בסך 6.01 טריליון דולר. הנושאים בהם מבקש הממשל להתמקד: ביטחון, תשתיות, בריאות הציבור, חינוך, שוויון הזדמנויות, אקלים, ומחקר בתחומים שונים. מעיון בהצעה עולה החשיבות הגדולה שמייחס הממשל לשיפורים ולשדרוגים בתחום ה-IT והסייבר: הבקשה היא לסכום כולל של 58.4 מיליארד דולר עבור הסוכנויות והמחלקות הפדרליות-אזרחיות, גידול של למעלה מ-50% מ-37.7 מיליארד בשנה הפיסקלית 2021. ההתמקדות תהיה בעיקר בהטמעת, שיפור ותחזוק טכנולוגיות ענן מתקדמות, אבטחת סייבר, וכן גיוס אנשי IT מהתחומים השונים וריענון מיומנויות עבור הקיימים. 9.8 מיליארד דולר מיועדים לאבטחת סייבר של הסוכנויות הפדרליות האזרחיות (לא כולל מחלקת ההגנה). מתוכם, 750 מיליון דולר מיועדים לשיפור מערכת אבטחת הסייבר של הסוכנויות שנפגעו במתקפת SolarWinds, הכוללות את מחלקות המדינה, ביטחון פנים, ומסחר, וכן 110 מיליון נוספים לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), מה שיעלה את תקציבה ל-2.1 מיליארד דולר בשנה הבאה. 500 מיליון נוספים מיועדים לקרן למודרניזציה טכנולוגית, המסייעת במימון פרויקטים ממשלתיים שונים. משרד מנהל הסייבר הלאומי, שהוקם רק השנה, יתוקצב ב-15 מיליון דולר. אתר Nextgov, המסקר טכנולוגיה וחדשנות בהקשר לממשל האמריקני, מדווח כי המחלקה לענייני וטרנים תזכה בחתיכה הגדולה ביותר מעוגת התקציב: 8.5 מיליארד דולר, המהווים כ-14.5% מה-58.4 מיליארד. לאחר מכן: המחלקה לביטחון המולדת (8.2 מיליארד), מחלקת הבריאות (7 מיליארד), מחלקת האוצר (6 מיליארד), ומחלקת התחבורה (3.7 מיליארד). הסכומים המדוברים אינם כוללים את תקציב ה-IT והסייבר של מחלקת ההגנה. על פי הפרסום הרשמי, מתוך סך התקציב (שישה טריליון), 752.9 מיליארד מיועדים להגנה לאומית, כאשר 715 מיליארד מיועדים למחלקת ההגנה. מדע וטכנולוגיה מתוקצבים ב-14.7 מיליארד, מיקרואלקטרוניקה ב-2.3 מיליארד, בינה מלאכותית ב-874 מיליון, וטכנולוגית 5G ב-398 מיליון. ״פעולות סייבר״ של מחלקת ההגנה מתוקצבות ב-10.4 מיליארד דולר לשנת 2022, כאשר מטרייה זו נמצאים ״אבטחת סייבר, פעולות במרחב הסייבר, ומחקר ופיתוח לתמיכה באבטחה ובפעילות״. התקציב אמור לקבל את אישור הקונגרס על מנת להפוך לרשמי, שם ייתקל בהתנגדות עזה מצד הרפובליקנים, המתנגדים להעלאת המיסים המוצעת וכן לגירעון המתוכנן. כרגע, התקציב מהווה יותר ״הצהרת כוונות״ המצביעה על עדיפויות הממשל. יש להעבירו עד לחודש אוקטובר.

חיל האוויר ארה"ב מתכוון לקרקע 200 מטוסים ולהשקיע תקציבים במטוסי קרב דור 6 ובנשק היפר-סוני  אילוסטרציה. עמית אגרונוב - אתר חיל האוויר חיל האוויר של ארה"ב מתכנן לקרקע יותר מ-200 מטוסים כחלק מדרישת התקציב של חיל האוויר לשנת הכספים 2020. הוצאת המטוסים מהשירות תחסוך לחיל 1.3 מיליארד דולר, שיושקעו בפיתוח מטוס קרב דור 6 ובמערכות נשק על-קוליות. בסוף השבוע פרסם המשרד הממשלתי המופקד על חיל האוויר את דרישת התקציב בסך 173.7 מיליארד דולר, מהם 156.3 מיליארד דולר לחיל האוויר ו-17.4 מיליארד דולר לחיל החלל. המשרד מבקש סכום של 28.8 מיליארד דולר לצורכי מו"פ, בחינות והערכות של כלי טיס ומערכות שונות עבור חיל האוויר. DEFENSE NEWS מוסר כי בקונגרס צפוייה התנגדות לקרקוע מספר כה גדול של מטוסים המועמדים לקרקוע, ביניהם מטוס ההפצצה A-10, מטוסי קרב F-16 C, מטוסי קרב F-15 C/D, מטוסי תדלוק KF-135 ו-KC-10, מטוסי תובלה C-130 ומל"טים גדולים RQ-4. נודע שחיל האוויר לא מתכוון לרכוש מטוסים חדשים במקום אלו שיקורקעו. בין היתר הכוונה היא להוציא מהשרות 47 מטוסי F-16 ו-48 מטוסי F-15 הלוקים ב"בעיות של מבנה" ולא יהיו בטוחים לטיסה בשנת 2023. דוברת חיל האוויר, אן סטפנק, הסבירה שההחלטה היא לא להשקיע כספים במטוסים מתיישנים או בעלי יכולות ירודות, אלא להשקיע ביכולות של מטוסים כמו F-35 ובמטוס הקרב העתידי NGAD.   

במידה ותקום ממשלת שינוי, ותצליח לתפקד, מה נדרש ממנה? דן ארקין פורס מספר נושאים בהם תצטרך לדון הממשלה הבאה מאת James Emery from Douglasville, United States - Knesset_1368, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2834774 כאשר דברים אלו נכתבים, אין עדיין ממשלת שינוי. אולי בעוד כמה שעות, אולי בעוד כמה ימים, ואולי בכלל לא. ואולי נלך לבחירות מספר חמש. אבל הספק הזה של "מה יהיה" מתיר לחלום, לבקש, להתפלל שיקום פה במדינה הזאת משהו חדש. רענן, מרענן, שונה ממה שהורגלנו במשך שנים, משהו מרווה צימאון, משהו נקי ומעורר תקווה. המדינה הזאת זקוקה לשיקום. אם אמנם תיכון ממשלת שינוי, הרי אנחנו כבר יודעים מי יהיו מנהיגינו אחרי ה'מהפך' הזה הצפוי, אם יקרה. הרי כולנו מכירים היטב את נפתלי בנט, את יאיר לפיד, את בני גנץ ואת  אביגדור ליברמן. הם לא זרים, הם אתנו פה כבר שנים. די ברור שזה הקוורטט שינהל את המדינה, כמובן, אם זה יקרה. "לכאורה". מפוליטיקאים למדינאים מהרביעייה הזאת, גם מעמיתיהם שיהיו שרים ושרות בממשלה, נדרש משהו שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש, אבל הוא חיוני: להתעלות. להפוך במחי יד, למחרת ההשבעה, מפוליטיקאים למדינאים. מעסקני מפלגות וסיעות ל-STATESMEN. למנהיגים, למובילים, למצפני דרכים, למתווי דרך. לפני שיצהירו על התכנית הראשונה שלהם, שומה עליהם לשנות אווירה, להבהיר אווירה עכורה, שבה אזרחים רבים במדינה הזאת סבורים שלא דאגו להם די, שלא ספרו אותם, שלא התחשבו בהם. ממשלה כזו, שתהיה מורכבת משכבות-שכבות של דעות והשקפות עולם, חייבת לאמץ לעצמה מהרגע הראשון שיטה כיצד להימנע מלדון בנושאים  מעוררי מחלוקות קשות.  להתרחק כמו ממגפה מנושאים קונטרוורסליים, שהרי אחרת זה לא יעבוד. להניח מחלוקות עמוקות בצד, לערום אותן בערימה גדולה שעליה שלט אזהרה: "שדה מוקשים, לא להתקרב ולא לדרוך". חברי ממשלה, הכינו לכם צ'ק ליסט, רשימה של נושאים שבהם אין נוגעים, מתרחקים מהם, דוחים לימים אחרים. והרי יש די והותר נושאים שעל הממשלה החדשה הזו, כי תקום, להקדיש לה את מלוא תשומת הלב: ראשית, להרגיע. זה מתחיל בטון הדיבור של מנהיגים: לא להתלהם, לא לתקוף, די לגסות הרוח ולסגנון בוטה. בלי להתרברב ("אני ואני ואני"). בלי להעסיק 'שופרות' שמסיתים ומדיחים בתקשורת. לדבר עם הציבור בצורה המקובלת בעולם הדמוקרטי, ולא ביצירת תקשורת של סרטוני סולו ופולחן אישיות, ללא דו ורב-שיח עם עיתונאים שואלי שאלות.  מערכת המשפט ממשלה חדשה, הניחי למערכת המשפט לעשות את עבודתה נאמנה. מי שטועה, מי ששוגה, תמיד ניתן לתיקון. היועץ המשפטי ואנשיו הפרקליטים ושופטי בית המשפט העליון אינם אויבי הציבור, הם מהמשובחים שיש. תנו להם לעבוד בשקט. שנים עסקו מי שעסקו בטיפוח אי אמון ציבורי במערכת המשפט, וזו היתה תופעה הרסנית. מערכת משפט היא האמונה על שמירת חוק וסדר במדינה דמוקרטית. ממשלה חדשה, בקרוב מאוד ייבחר נשיא מדינה חדש. נשיא במדינת ישראל הוא בעל תפקיד חשוב. הוא סמל, הוא דגל, הוא מאחד שבטים. תנו למי שייבחר את הכבוד הראוי. נשיא במדינת ישראל איננו עסקן פוליטי, ומעולם לא היה נשיא עסקן, ואנו משוכנעים שלא יהיה. נשיא הוא איש שמקרב רחוקים ומכנס קצוות. ממשלה חדשה, התקשרי ללא דיחוי עם נשיא ארה"ב, עם הבית הלבן. למחוק מהתודעה את עידן טראמפ, אפילו עשה דברים טובים לישראל, וללמוד היטב את האנגלית של ג'ו ביידן: הוא ישאף לחזור להסכם הגרעין עם איראן. הוא ילחץ לחדש את המו"מ עם הפלשתינים. לירושלים יגיעו זמירות מוושינגטון על שתי מדינות, על הקמת מדינה פלשתינית. צריך להתכונן לכך. ממשלת ישראלית חייבת לצעוד בשביל אחד מקביל עם ממשל אמריקני ולא להלך בכיוונים מנוגדים. הם מעניקים סיוע צבאי, הם פורסים עלינו חופת שת"פ אסטרטגי, הם מספקים את החימוש והם מחוייבים לביטחון ישראל.  שאלת עזה ממשלה חדשה, התכנסי בפורום זה או אחר במתקן הכי סגור והכי סודי במדינה, הצטיידי במזון ומשקה, ואל תצאי משם לפני שתחליטי עקרונית מה הקו של הממשלה בנושא רצועת עזה. האופציות נדונו, דוסקסו ונותחו.  ניתוק מלא ומוחלט מהרצועה, ושהעולם ידאג לה. או - השתתפות עם העולם בשיקום, ברווחה, בבנייה כדי להמאיס את החמאס על האוכלוסיה. או - ייזום מערכת צבאית לא-רק-אווירית לחיסול החמאס. או – המשך המצב כמו שהוא, בבחינת ניהול הסכסוך.  מפעם לפעם טפטוף, מפעם לפעם סבב. מכירים אופציות נוספות? הציבור רוצה לשמוע רעיונות חדשים ורעננים, בעיקר תושבי עוטף עזה שעד כה חשו מופקרים, הם ושדותיהם העולים באש. ילדים שם גדלים ליד שדות שרופים ובני שלוש מתרגלים ריצה לממ"ד, אם יש.  הרשות הפלסטינית ממשלה חדשה, העלי לראש רשימת נושאים לטיפול: היערכות לחידוש מו"מ עם הרשות הפלשתינית. מומלץ לבצע ייזום בדיקה מעמיקה של מסכת יחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל, בעיקר בערים המעורבות. כדאי לבחון בתכניות לימודים בבתי הספר יהודים וערבים כיצד מוצגים אלו מול אלו בספרי הלימוד. משם הכל מתחיל, מהכיתות הנמוכות בבית הספר העממי. מה יודע תלמיד ערבי על יהודי? מה יודע תלמיד יהודי על ערבי? כל תושבי מדינת ישראל צריכים ללמוד עברית וערבית. ממשלה חדשה, משילות פירושה סדר וארגון ושמירת חוק ותקנות. כשמתרחש אסון, מקימים מיד ועדת חקירה ממלכתית, כזו שיכולה לחקור עדים ולהגיע לחקר האמת. לדעת מה קרה שם ולהפיק לקחים. אישורים לכינוס מאות, אלפי ורבבות בני אדם יעניקו אך ורק מוסדות  מוסמכים, משרדי ממשלה, מהנדסים, אנשי מקצוע, ולא חצרות חסידים והקדשים. ואין שום סיבה בעולם להחריג כינוסים כלשהם. ביטחון הציבור ובטיחות. אלו השיקולים היחידים לקיום אספות עם.   ממשלה חדשה, בתזמורת פילהרמונית יש כמאה חברים, נגני כלים שונים. כל אחד מהן מנגן את התווים שלו, רבים מהנגנים הם סוליסטים מעולים, אבל כולם יודעים ומאומנים לנגן ביחד. מאה איש נשמעים כאיש אחד. כך ממשלה, וכרגע לא אכפת לנו מאיזו מפלגה. יש החלטות ממשלה ויש "הצעות מחליטים", אבל הציבור חייב לראות ולשמוע ולהשתכנע שאלו בממשלה, שם למעלה, דואגים לו ולצרכיו ולא לעתידם, למעמדם או חלילה לכיסיהם. כך ממרומי לשכת השר ועד אחרון הפקידים, ואגב, 'פקיד' איננה מלה גסה אלא מכובדת. ממשלה חדשה, יש תחושה שאם תקומי, יהיו נשואות אלייך עיניהם של מיליוני תושבים במדינת ישראל שאומרים לעצמם היום: מה שהיה היה, הבה ננסה משהו חדש. 

ג'וד טרי (47) היא ילידת האי ג'רזי, בוגרת אוניברסיטת דנדי והקולג' המלכותי של הצי, שירתה כקצינת לוגיסטיקה, כוח אדם, מתכננת מבצעים במשרד ההגנה, ראש אגף במפקדת צי ועוזרת ראש המטה המאוחד https://www.royalnavy.mod.uk/news-and-latest-activity/news/2021/may/26/2... היסטוריה בצי המלכותי הבריטי - בפעם הראשונה בתולדות הצי העלתה מפקדת הצי המלכותי את קומודור ג'וד טרי לדרגת תת-אדמירל, והיא האשה הראשונה בצי הנושאת דרגת אדמירל. בהודעה הרשמית נאמר כי ג'וד טרי (47) היא ילידת האי ג'רזי, בוגרת אוניברסיטת דנדי והקולג' המלכותי של הצי, שירתה כקצינת לוגיסטיקה, כוח אדם, מתכננת מבצעים במשרד ההגנה, ראש אגף במפקדת צי ועוזרת ראש המטה המאוחד. היא שרתה שנים אחדות בתפקידים שונים בכלי שיט בנמל הצבאי פורטסמות', ביון היתר תפקיד פיקוד בנושאת מסוקים. שרת ההגנה הבריטית הברונית אנבל גולדי אמרה: "המינוי של טרי הוא צעד פנטסטי לצי המלכותי ולה עצמה". בצי הבריטי משרתות שש נשים בדרגות קומודור ו-19 בדרגות קפטן, מפקדות כלי שיט.  

ההתקדמות הטכנולוגית בשנה האחרונה הייתה אדירה. תהליכים שהיו צפויים להתרחש במהלך חמש עד עשר השנים הקרובות בלבד, התרחשו במהלך שנה אחת – אבל יש פה גם צד שלילי. שלומי הלוי מ-Infinidat מסביר BIGSTOCK/Copyright: Toppercussion   השנה האחרונה תיכתב בדפי ההיסטוריה כשנת הקורונה, אך לא רק וירוס הקורונה גרם לנזקים במיליארדי דולרים. לצד הכאוס הגלובלי סביב הנגיף, שגשגו ועלו גם איומי וירוסי הסייבר מסביב לעולם. בישראל, מדווח מערך הסייבר הלאומי על עליה משמעותית במקרי פריצה ובניסיונות פריצה בהשוואה לשנה הקודמת - עלייה של כ-30% בהשוואה לשנה הקודמת. למעשה, לפי דוח שפורסם על ידי חברת F5, ישראל הייתה היעד המוביל בעולם להתקפות סייבר ברבעון השלישי של 2020. הסיבה העיקרית לעליה הדראסטית בהתקפות הסייבר נעוצה בהרחבה משמעותית של שירותים דיגיטליים ומודרניזציה של יישומים. ההתקדמות הטכנולוגית בשנה האחרונה הייתה אדירה. תהליכים שהיו צפויים להתרחש במהלך חמש עד עשר השנים הקרובות בלבד, התרחשו במהלך שנה אחת, בשל האילוץ להיערך עם עבודה ואספקת שירותים ומוצרים מרחוק. איום הסייבר המשמעותי ביותר כיום לעסקים הוא מתקפות כופרה, במהלכן התוקף מצפין את המידע של הארגון ומחזיק אותו כבן ערובה עד לתשלום הכופר. ברוב המקרים מדובר בתקיפה סמויה, כלומר התוקף חודר לארגון עם וירוס הכופרה ונמצא במערכות זמן מה, הכופרה מצפינה את המידע על מערכת האחסון, אך "פותחת" את ההצפנה כאשר יש בקשת קריאה למידע. כך הכופרה פועלת באופן סמוי מבלי שהארגון מודע לכך עד שהתוקף מחליט שהוצפן מידע בהיקף מספיק גדול אשר יצדיק את תשלום הכופר. אז התוקף מורה לוירוס הכופרה להפסיק את פתיחת ההצפנה לפעולות הקריאה, לגלות את המתקפה ולדרוש את הכופר. מתקפת כופרה מוצלחת תשבית חלק גדול ממערכות הארגון. ככל שההשבתה ארוכה יותר, כך הנזק הכלכלי והנזק למוניטין גבוהים יותר. לקוח שלא יכול לקבל שירות ממותג אחד – יכול לעבור בקלות רבה למותג המתחרה ולבצע את רכישותיו שם. זמן שווה כסף במלוא מובן המילה. לכן, ארגונים מתפתים לשלם את הכופר על מנת להשתחרר כמה שיותר מהר מאחיזתו של התוקף, אולם זוהי טקטיקה לא מומלצת, שכן סחטן שמצליח פעם אחת לסחוט את הקורבן, ישוב פעמים נוספות לסחוט אותו, בדיוק כמו בעולם האמתי. מערכות הגיבוי – תעודת הביטח של הארגון מערכת הגיבוי של הארגון היא תעודת ביטוח. היא שוות ערך לפוליסה שאנו קונים לעת צרה. בעת התקפת סייבר הארגון מעוניין לאושש במהירות עשרות מערכות פרודקשיין כדי להמשיך ולספק שירות ללקוחות. כל ארגון מציב לעצמו יעד שחזור, ככל שהשחזור מהיר יותר, הארגון יכול להשתחרר במהירות רבה יותר מכבלי הכופר, לחזור ולספק שירותים ומוצרים ולמנוע מצב של אובדן לקוחות. לכן, חשוב שמערכות הגיבוי גם תספקנה שחזור מהיר וגם תהיינה מוגנות בעצמן מהתקפות סייבר. בפועל, התקפות כופר רבות מצליחות להשבית, לא רק את המידע הקיים בשרתי האחסון, אלא גם את המידע המגובה במערכות הגיבוי. כיצד ניתן להבטיח שחזור יעיל ובטוח ממערכות הגיבוי? פתרונות גיבוי חדשניים ומבוססי AI מאפשרים מספר יכולות מפתח שמספקות ביטוח אמיתי לעסק בעת התקפת סייבר: לרמות בחזרה את התוקפים: פתרונות מתקדמים יודעים לבצע סנאפשוטים כל שעה באופן פנימי, מוסתר, ובלתי ניתן למחיקה עד למועד מוגדר מראש. כך, כאשר הכופרה תוקפת ובאה למחוק את מערכת הגיבוי, היא לא תקבל הודעת שגיאה, אלא  אישור כביכול על מחיקת הגיבוי. התוקף יחשוב שהצליח למחוק את הגיבוי ויבקש את הכופר – אך בפועל הוא לא באמת הצליח, כי מנהל הגיבוי יוכל לעדיין לשחזר את המידע בעזרת הסנאפשוט המוסתר. פתרונות גיבוי חכמים ומודרניים מצליחים לרמות את התוקפים במגרש שלהם. שחזור מהיר של מידע באמצעות AI: מערכות הגיבוי כיום, עושות שימוש בדה-דופליקציה, ובכך, מידי יום, מערכת הגיבוי כותבת בפועל ליעד הגיבוי, רק חלק קטן מהמידע הארגוני. אמנם קל מאד לגבות את המידע בשיטה זאת, אך, ברוב המערכות, קשה ואיטי מאד לשחזר מידע בנפחים גדולים. פתרונות גיבוי מתקדמים ומבוססי AI, כוללים יכולת שליפה מהירה של מידע בצורה חכמה. הפתרונות הללו לומדים ומנבאים איזה מידע הארגון יצטרך בזמן הקרוב. במקרה של שחזור, מנגנון ה AI  יעלה מראש את המידע משכבת הדיסקים המסתובבים לשכבת אחסון מהיר ב- SSD וב-RAM – אלו שכבות שהן פי 100 יותר מהירות  משכבת הדיסקים המסתובבים, וכך כאשר מערכת הגיבוי תבקש את המידע עבור שחזור, הוא יסופק במהירות ה-Flash  ויתאפשר לשחזר כמויות אדירות של מידע בזמן קצר. ידוע לכל שאין דבר כזה אבטחת מידע הרמטית. כל עסק יכול למצוא את עצמו תחת התקפת כופרה בכל רגע נתון. אם העסק לא רוצה להפוך לבן ערובה של התוקף, הוא חייב להבטיח לעצמו מערכות גיבוי חכמות, המונעות מחיקה זדונית של המידע המגובה ומאפשרות  שחזור מהיר של המידע. רק כך יוכל לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם של התוקפים ולחזור לפעילות רגילה. היכולת לבצע סנאפשוטים באופן מוסתר ללא ידיעת התוקף ולשחזר מידע  במהירות, מאפשר לעסק התאוששות אופטימלית עם חזרה מהירה לפעילות וללא סיכונים מיותרים. מאת שלומי הלוי,  מנהל מכירות אזורי ב-Infinidat

רה"מ נתניהו העלה בפגישה את דרישת ישראל להשבתם בהקדם של הבנים והאזרחים המוחזקים ברצועת עזה. כמו כן, נדונו המנגנונים והתהליכים למניעת התעצמות חמאס סטילס: עמוס בן גרשום/ לע"מ ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום (א) עם ראש המודיעין הכללי המצרי עבאס כאמל ומשלחת בכירים בראשותו, במעון רה"מ בירושלים. שני האישים דנו בחיזוק שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים ובסוגיות האזוריות. השניים ברכו על הקשרים, ההבנות ועל המאמץ המשותף של המדינות בסוגיות ביטחוניות ומדיניות שונות. רה"מ נתניהו העלה בפגישה את דרישת ישראל להשבתם בהקדם של הבנים והאזרחים המוחזקים ברצועת עזה. כמו כן, נדונו המנגנונים והתהליכים למניעת התעצמות חמאס ולמניעת הסתייעותה במשאבים שיופנו בעתיד למען האוכלוסייה האזרחית. בפגישה השתתפו גם שר המודיעין אלי כהן וראש המל"ל מאיר בן-שבת. מוקדם יותר היום נועדו ר' המל"ל מאיר בן-שבת וראש המודיעין הכללי המצרי לפגישה ארוכה בסוגיות הללו.  

בקשת תקציב ההגנה של ארה״ב לשנת 2022 עומדת על 752.9 מיליארדי דולרים. המרוויחים העיקריים - הצי וחיל האוויר President Joe Biden salutes as he walks along the Colonnade of the White House on Friday, March 12, 2021, en route to the Oval Office. (Official White House Photo by Adam Schultz) בצילו של כאוס עולמי, מפרסם משרד ההגנה האמריקאי את תקציב הכוחות המזויינים לשנת 2022. תקציב ההגנה האמריקאי, שהינו תקציב ההגנה הגבוה ביותר על פני הגלובוס, יעמוד ב- 2022 על  $752.9 מיליארד דולר. תקציב ההגנה מבוסס על מספר ממדים ואיומים. בראש ובראשונה האיום הסיני אותו הגדירה ארה"ב כבעל עדיפות עליונה, והאיום הרוסי, הניצב בעדיפות השנייה. מעבר לכך נדרש הצבא האמריקאי להתמודד עם איומים הנובעים כתוצאה מהתחממות הגלובלית, שינויי האקלים והעידן של פוסט הקורונה.  התקציב האמריקאי, המביא לידי ביטוי את משנתו של הנשיא ביידן, לוקח בחשבון את הצורך בפיתוח טכנולוגיות ויכולות להתמודדות עם איומים עתידיים מבית ומחוץ, וחותר להסגת הכוחות האמריקאיים לא יאוחר מראשית 2022.  מספר דוגמאות למרכיבי התקציב האמריקאי: •    מוכנות למגפות והתמודדות עם גלים נוספים של קורונה – מעל 500 מיליון דולר. •    ההתמודדות מול הסינים באוקיינוס הפסיפי – מעל 5.1 מיליארד דולר. •    הכנת תשתיות הצבא ויחידותיו להשלכות שינויי האקלים – 617 מיליון דולר. •    חידוש צי המפציצים האסטרטגיים מדגם B21 – 3 מיליארד דולר. •    רכש צוללות גרעיניות מדגם קולומביה – 5 מיליארד דולר. •    הצטיידות בטילים על קוליים ארוכי טווח – 609 מיליון דולר. •    פיתוח והצטיידות ביכולות ירי לטווחים ארוכים בינזרועיים – 6.6 מיליארד דולר. •    פיתוח יכולות הרתעה באמצעות טילים בין יבשתיים – 2.6 מיליארד דולר. •    מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים וטילי שיוט:  o    מערכות יבשתיות – 3 מיליארד דולר o    מערכות ימיות – 1.7 מיליארד דולר  •    פיתוח תשתיות טכנולוגיות ומדעיות לכלל זרועות הצבא – 129 מיליארד דולר (כולל תשתיות תקשורת, אינטיליגנציה מלאכותית ועוד).  •    פיתוח יכולות תקיפה ורכש פלטפורמות לחיל האוויר – 52.4 מיליארד דולר. •    פיתוח יכולות תקיפה ורכש כלי שיט חדשים לצי – 34.6 מיליארד. •    פיתוח יכולות תקיפה ורכש טנקים ורק"מ לחיל היבשה – 12.3 מיליארד דולר. •    רכש לוויינים נוספים ויכולות לוחמת החלל נוספות – 20.6 מיליארד דולר. •    פיתוח יכולות סייבר – 10.2 מיליארד דולר. •    מבצעים והפעלת כוחות מיוחדים, כולל שדרוג יכולותיהם – 122.1 מיליארד דולר.  עיקרי הנהנים מהתקציב, אשר יחסית ל- 2021 גדל ב- 1.6% הם הצי האמריקאי וחיל האוויר, אשר הם אלו הנמצאים בקו החזית מול סין ומול רוסיה. כך גם הכוחות המיוחדים אשר תקציבי הפעלתם ובניין כוחם גדול כמעט כמו של שתי הזרועות גם יחד.   חיל היבשה יראה ירידה בתקציבו, בעיקר לאור הכוונה להוציא את כוחותיו מאפגניסטן ועיראק, ומהתפיסה האסטרטגית של הפעלת חיל הים וחיל האוויר עם חיכוך מינימאלי ככל הניתן בשדה הקרב היבשתי.  משטרו של ביידן צפוי להשקיע אף נתח גדול יחסית בפיתוח יכולות הסייבר של הצבא ובשדרוג מרכיבי מערך לווייניות המודיעין והתקשורת שלו. מאפיין נוסף של התקציב האמריקאי הוא הכוונה לפתח מערכות מודולריות רב-זרועית, על מנת לחסוך בתקציבי פיתוח ולאפשר אחידות באמצעי הלחימה של שלושת זרועות הצבא. רשות המחקר והפיתוח של משרד הביטחון תהנה ב- 2022 מתקציב מפנק במיוחד.