אולי הוא לא נבחר לראש המוסד - אבל עכשיו הוא מונה לגוף שמפקח על שירות הריגול. ח"כ רם בן ברק נבחר ליו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית סטילס: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ מליאת ועדת החוץ והביטחון הזמנית אישרה היום (ד'), פה אחד, את המלצת הוועדה המסדרת, למנות את ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), כיו"ר הוועדה הזמנית. יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, היה ראשון המברכים: אין לי ספק, לאור העבר שלך, כי מבחינת ידע ויכולת אתה האדם הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון. אתה גם חבר וגם אדם ראוי לתפקיד, ולחברי הוועדה עצמה, אחת הוועדות החשובות בכנסת ישראל, אני מאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך ורק שתעשו טוב למדינת ישראל. ח"כ יאיר גולן: מצטרף לדברים שאתה האיש הנכון במקום הנכון. יש לפנינו דברים גדולים כוועדה בהקשרים של בקרה, פיקוח וגיבוש רעיונות חדשים לתפיסה, בניין הכח והפעלתו. ישראל לא ניצבת בפני אתגרים יותר גדולים מבעבר, אבל האתגרים שונים במקצת וזה מחייב חשיבה אחרת ורעננה בשיח שלנו מול ארגוני הביטחון השונים, שיכול להיות מפרה, בונה ויצירתי. ח"כ אלי אבידר: יש לך דרך מדהימה מהיום שנכנסת לפוליטיקה עם חיוך והרבה צניעות. בכל הדיונים שהייתי איתך, מעולם לא דיברת רק על "אני ואני ואני". במשרד החוץ יש כלל, אם אתה מקבל מברק מחו"ל, אתה בודק כמה מילים מסתיימות אות י' ואם זה יותר משלוש, הבן אדם עסוק בעצמו ולא במשימה. מאחל לך הצלחה ובטוח שתעשה עבודה מדהימה. ח"כ מיכאל מלכיאלי: נכון שיש בכנסת יריבויות אבל יש ועדות שיודעות להתנהל במקצועיות וזו הוועדה הכי מקצועית. מאחל לך מקרב לב הצלחה גדולה - הצלחתך הצלחתנו. ח"כ אופיר סופר: הצלחתך היא של כל מדינת ישראל. אדם עם הניסיון המתאים לתפקיד ומבחינתי האישית, למרות חילוקי הדעות, יש בינינו המון חברות. אחד הדברים היפים בכנסת, שכולנו עובדים לטובתה של ישראל, גם בוויכוחים, וזה יבוא לידי ביטוי ודאי בוועדה. ח"כ אבי דיכטר: כמי שהיה יו"ר הוועדה, וכמי מכיר אותך עוד לפני שהפורום הזה זכה להכיר אותך, עוד לפני המוסד, בסיירת מטכ"ל, ולאו דווקא בתחומי מדינת ישראל. זה יתרון לוועדה כאשר מגיע מישהו לתפקיד היו"ר, עם ניסיון והבנה שעוזרים מאוד להפעיל את הוועדה. היא לא ועדה פשוטה, מפני שהיא צריכה לפקח על כלל הגופים, כולל אתה שתצטרך לפקח על המוסד. כמי שעושה את זה מול גופים שהיה בהם בעבר, זו משימה לא קלה. אל תבנה על המתיקות ששמעת פה בברכות, היא נעלמת בישיבות. סומך עליך שעם ניסיונך, הידע שלך והאישיות שלך, תעשה את המלאכה. יש פה בוועדה מי שיסייע וגם אני ביניהם, ללא היסוס. יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אמר לאחר אישור מינויו וסבב הברכות: אני מודה לחברי הוועדה על התמיכה והבחירה בי כיושב ראש הוועדה, לא שהייתה לכם באמת ברירה. כולנו מבינים את חשיבות התפקיד, בטח בימים אלה בהם הסביבה הביטחונית והמדינית גועשת ורועשת; המשוואה שחמאס מנסה לייצר מולנו, התחזקות חיזבאללה בצפון וניסיונות ההתפשטות של האיראנים בצל הניסיון האמריקאי לחדש את ההסכם.  אני רואה בכך כבוד וזכות גדולה לכהן כיו״ר הוועדה. מההיכרות הקצרה שלי עם עבודת הוועדה, ומפגישות החפיפה שערכתי עם היושבת ראש היוצאת – האלופה והשרה אורנה ברביבאי, שזאת ההזדמנות גם להודות לה על פועלה בוועדה, ומפגישות שערכתי עם יושבי ראש הוועדה בעבר, דיכטר והאוזר, ופגישות עם מנהל הוועדה, לטקו, ומירי היועצת המשפטית וכל צוות הוועדה – אני מבין את עוצמת התפקיד וחשיבותו. הוועדה עוסקת בליבת העשייה המדינית, הביטחונית והמודיעינית של המדינה, על כלל היבטיה, ומבין היטב את החשיבות של פיקוח ובקרה על עבודת הממשלה בתחומים הללו ועל עבודת גופי הביטחון ולוודא שאינם שבויים בקונספציות. בכוונתי להציג את קולה של הוועדה, כמייצגת הציבור, בנושאי החוץ והביטחון ולהציג עמדה שלא פעם תהיה ביקורתית, אך גם תשאף להיות חדשנית ומציגה נקודות שאולי פחות מסתכלים עליהן במערכת הביטחון והחוץ של המדינה.  זאת אחריות עצומה ואני מבין את כובד האחריות. אני אשתדל לקיים דיונים שיהיו פתוחים לציבור, ככל שניתן, אך מנגד, בנושאים רגישים וסודיים, אדאג לוודא שהדיונים נשארים חסויים ולא מודלפים לתקשורת.  אני רוצה שוב להודות לכולכם ומאחל לכולנו הצלחה, עבודה פוריה ושנעמוד במשימה.

מדובר בכלים של חברת DRONE SHIELD ו-SKY WALL http://kremlin.ru כוחות הביטחון של בלגיה היו חמושים בשני סוגים של נשק נגד רחפנים במסגרת מערך ההגנה והשמירה על נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בעת פגישתו השבוע בבריסל עם פיליפ מלך הבלגים. צילומים של שני הכלים התפרסמו ברשתות החברתיות ו-THE DRIVE כותב כי העובדה שההגנה על מנהיגים כוללת היום נשק נגד רחפנים מעידה על האיום הנשקף מכלי טיס בלתי מאויישים קטנים אפילו בניסיונות לחסל מנהיגים. שוטרי המשטרה הפדרלית הבלגית החזיקו בידיהם כלי נשק שמשגר חימוש אל עבר רחפן וכמו כן כלי המשבש וחוסם שידורים באמצעות תדרי רדיו (RF) כדי לנתק את התקשורת בין רחפן עוין לבין מפעילו.  כלי הנשק המשבש הוא תוצרת החברה האוסטרלית DRONE SHIELD ונמסר שהשיבוש מסוגל לגרום לרחפן לסטות ממסלול ואפילו להסתובב ולשוב למקום שיגורו באמצעות תדרי רדיו. מסבירים כי כלי נשק זה אינו יעיל נגד כלי טיס בלתי מאויישים אוטונומיים כיוון שאלו אינם מחוברים למשגריהם בערוץ תקשורת. כמו כן, כלים אוטונומיים מסוגלים לפגוע רק במטרות נייחות ולא במטרות ניידות. הכלי פועל על סוללת ליתיום נטענת והוא נמצא בשימוש נפוץ בצבא ארה"ב, בחיל האוויר האמריקני, במחלקת המדינה ובשירותי המודיעין. הכלי השני הוא SKY WALL PATROL תוצרת בריטית, ובוא יורה חימושים קטנים באמצעות אוויר דחוס.  

על פי דו״ח 2021 של הרשות, כ-10% מהשכירים בישראל עובדים בהיי-טק, ואחראים על 15% מהתמ״ג, 25% ממס ההכנסה ו-43% מהייצוא. לצד שיא בהנפקות, נרשמה ירידה חדה בהקמת חברות חדשות ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות. צילום: חנה טייב ההיי-טק הישראלי הצליח להפגין עמידות גבוהה להשפעותיו של משבר הקורונה הכלכלי וצמיחה במדדים הכלכליים אל תוך 2020 ו-2021, זאת הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. כך עולה מדו״ח רשות החדשנות לשנת 2021 שמתפרסם היום (ד׳) ומציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש להיי-טק הישראלי לתרום להתאוששות המשק באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, וכן את האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי. 10% מהשכירים בישראל אחראים על 25% ממס ההכנסה על פי הנתונים, עובדי ההיי-טק מהווים כ-10% מן השכירים במשק – והם אחראים על 15% מהתמ״ג ועל כ-25% מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל. ייצוא ההיי-טק גדל בהתמדה, ובשנה האחרונה הגיע לקרוב ל-50 מיליארד דולר – כ-43% מסך הייצוא. ההון שגייסו חברות סטראט-אפ ישראליות צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים בשנה הקודמת. כמו כן, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל באופן ניכר, משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר. בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ווול סטריט. עם זאת, ב-2020 נפתחו ארבעה מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג - זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארט-אפים השומרים על עצמאותם. סכנה לישראל כאומת הסטראט-אפ? הדוח מצביע גם על מספר מגמות מטרידות, כמו ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל, שצנחו מ-1,404 שהוקמו בשנת 2014 לכ-850 בשנת 2019, ולכ-520 בלבד בשנת 2020. כמו כן, מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" הולך ונשחק, ובשנים האחרונות היא נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים. תקציב רשות החדשנות ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות. לכמות הסטארט-אפים החדשים שקמים כיום השלכה ישירה על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארט-אפ. כך, גם מספר המשקיעים שלוקחים חלק בהשקעות Seed – המוכוונות לסטארט-אפים צעירים בשלבים התחלתיים – נמצא בירידה בשנתיים האחרונות. בנוסף, הדוח מעלה שאחד מכל ארבעה סטודנטים/יות בישראל לומד/ת לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום: בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג׳וניורים. בתוך זאת, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ-14% (סגר א'), שיעור הגבוה פי שבע בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. נכון לחודש אפריל 2021, עומד שיעור המובטלים בענף ההיי-טק על 8.2%. מחסור מדווח של כ-13,000 עובדים אל מול אלפי מפוטרי היי-טק מצביע על כך שהמעסיקים בענף דבקים בגישתם לגיוס עובדים מנוסים בלבד ולא מוכנים להרחיב את מעגל העבודה למגוון אוכלוסיות נוספות. מרבית מובטלי ההיי-טק בקורונה היו עובדים בעלי שכר נמוך באופן יחסית לענף ההיי-טק, שכר חודשי הנמוך מ-15 אלף ש"ח. מנתונים אלו ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק התרכזה בעובדים צעירים (ג'וניורים) ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעומד על 25.3 אלף ש"ח נכון לשנת 2020. התבגרות התעשייה מציפה שורה של שאלות חדשות התבגרות תעשיית ההיי-טק הישראלית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בגל הנפקות של חברות צמיחה ישראליות, היא סממן חיובי למשק. יחד עם זאת, היא גם מציפה שורה של שאלות איתן תדרש להתמודד הממשלה: לחברות הבוגרות שיתחילו להיסחר בבורסות יהיו צרכים חדשים שלא היו קיימים עד כה, ויתכן שחלקם ידרשו שינויי רגולציה. לדוגמא, ככל שתמשך המגמה, וחברות ישראליות יהפכו להיות חברות רב לאומיות גדולות שחייבות בשקיפות, עשויות גם לעלות שאלות הנוגעות לדיני העבודה והמס בישראל והתאמתם לניהול חברות גלובליות ציבוריות. בנוסף, השינוי בתמהיל החברות הישראליות, והתבססותן של חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות ידרוש מרשות החדשנות והממשלה לבחון את תמהיל כלי התמיכה הקיימים לעידוד מו״פ. בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההיי-טק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה, ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג - ולתרום חזרה לצמיחת המשק. "השפעת של ההיי-טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed  מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם״, מסר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. ״על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההיי-טק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021״, הוסיף אפלבום. ״ההתמודדות עם המשבר הכלכלי-בריאותי בעולם הדגישה יותר מכל את אתגריו של הענף, את חשיבותו ותרומתו חסרות התקדים לכלכלה הישראלית. יותר מכל, נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההיי טק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהיי-טק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".

69 מכ"מי מעקב יבשתיים ניידים מסוג BARU בשווי 36 מיליון אירו יסופקו עד לאמצע שנת 2024 בועז לוי, מנכ״ל תע״א. צילום: תעשייה אווירית  מנהל הרכש הצבאי הפדרלי הגרמני (BAAINBw) הודיע היום (רביעי) כי העניק חוזה בשווי 36 מיליון אירו לחברת ESG (Elektroniksystem- und Logistik) ליצור ואספקת 69 מכ"מי  מעקב יבשתיים ניידים מסוג BARU מתוצרת אלתא הישראלית לצבא גרמניה. אספקת המכ"מים תחל בתחילת שנת 2022 וכולם יסופקו עד לאמצע שנת 2024. אלתא משמשת בעסקה זו כקבלן משנה של חברת ESG. מכ"מי ה-BARU מיועדים להחליף ארבע מערכות מכ"מ הנמצאות כעת בשירות הצבא הגרמני: מכ"מ סיור של חיל השריון (PARA), מכ"מ תצפית ארטילרי (ABRA), מכ"מ סיור קל (LEGAR 1) ומכ"מ מעקב יבשתי (BOR-A 550). המכ"מים החדשים יצוותו ביחידות התותחנים והסיור של צבא גרמניה.  

צוות מחקר הסייבר של החברה חושף כי לרוב הארגונים לוקח זמן רב מידי לתקן שגיאות קונפיגורציה בסביבת הענן. בארגונים גדולים, עומד הזמן הממוצע על 88 יום ראש צוות אנליטיקה ב- Team Nautilus. צילום: יח״צ אקווה סקיוריטי צוות מחקר הסייבר של אקווה סקיוריטי, המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות ייעודיות לענן (Cloud-Native), השלים מחקר חדש, החושף כי רוב החברות אשר עוברות אל סביבת ענן אינן מגדירות כראוי את השירותים מבוססי הענן שלהן. כ-90% מהחברות חשופות לפגיעה בשל פרצות אבטחה הנובעות מהגדרות לא נכונות של הענן. על פי ממצאים חדשים ב״דוח אבטחת הענן 2021: חשיפת סיכונים בקונפיגורציות הענן״, הבעיות הללו מותירות חברות חשופות לפריצות אבטחה משמעותיות. מנהלי IT נדרשים ביומיום לטפל באופן שוטף בכמות מרובה של הגדרות, וכן גם בשגיאות בהגדרות בענן. לפיכך, משך זמן הטיפול בהן מתארך, גם כאשר הם מודעים להן, והארגונים נשארים חשופים לסיכוני התקפות ופריצות. הדברים נכונים במיוחד לארגונים גדולים, שם הזמן הממוצע לטיפול בבעיה לאחר גילויה עומד על 88 ימים. הדו״ח בוחן את הטעויות אשר מובילות לבעיות הנפוצות ביותר של הגדרות בענן: בעיות בהגדרת אחסון (bucket/blob), הגדרת זיהוי וגישה (IAM), הצפנת נתונים, השארת שירותים חשופים מאחורי פורטים פתוחים וניצול טכנולוגיות קונטיינרים. "כאשר חושבים על כך שהגדרה שגויה בודדת בסביבות הענן יכולה לחשוף ארגונים למתקפות סייבר חמורות, כגון דליפות נתונים, חטיפת משאבים ומתקפות מניעת שירות, מבינים שבעיות ההגדרה האלו הן משמעותיות מכדי להתעלם מהן", אמר אסף מורג, ראש צוות אנליטיקה ב- Team Nautilus – צוות מחקר הסייבר של אקווה. ממצאי המחקר במהלך 12 חודשים, צוות מחקר הסייבר של אקווה ניתח נתוני תשתית ענן המגיעים ממאות ארגונים באופן אנונימי. המשתמשים חולקו לשתי קבוצות בהתבסס על היקף משאבי הענן שנסרקו: עסקים קטנים ובינוניים (SMB) בגודלם אשר סרקו בין אחד לכמה מאות משאבים, ומשתמשי ארגונים גדולים, אשר סרקו כמה מאות ועד למספר מאות אלפים של משאבים שונים. ממצאי המחקר מצביעים על פערים משמעותיים באבטחת המידע. פחות מ-1% מהארגונים הגדולים תיקנו את כל הבעיות שזוהו, ופחות מ- 8% מארגוני ה-SMB עשו כן. בנוסף, יותר מ-50% מכלל הארגונים קיבלו התראות על כך שהשאירו את כלל הפורטים פתוחים אל העולם, אבל רק 68% מהבעיות האלה תוקנו, בזמן ממוצע של 24 ימים. אצל מעל ל-40% מהמשתמשים היה לפחות Docker API אחד שהוגדר באופן שעשוי לאפשר לתוקף להריץ קוד על השרת, והזמן הממוצע לתיקון עמד על 60 ימים. למעלה מ-82% מן החברות חוו מקרה שבו אחסון הענן שלהן היה חשוף לציבור. אירוע מסוג זה לא מהווה בהכרח סיכון תקיפה, משום שאצל חלק מהארגונים זהו חלק מארכיטקטורת האפליקציה, אולם המחקר מראה כי 73% תיקנו את ההתראה הזו, באופן שמצביע על כך שמשאב זה איננו אמור היה להיות פתוח, לא כל שכן זמן התגובה שלהם היה ארוך ולקח להם בממוצע חודשיים, כאשר בארגונים גדולים זמן התיקון לקח זמן רב יותר בהשוואה ל-SMBs. ממצאים אלה מצביעים על מספר בעיות בגישת האבטחה של ארגונים בתחום תשתיות-כשירות (IaaS) ופלטפורמות-כשירות (PaaS). הדבר מצביע גם על חוסר הבנה וכן על המספר העצום של בעיות אבטחה שדורשות טיפול בכל זמן נתון. "יישומי ייעודיים בסביבות ענן משפרים את הגמישות והמהירות בארגון באמצעות מתן גישה למספר גדול יותר של אנשים להגדרת הסביבה, אך אנו רואים שארגונים מתרחקים מגישה ריכוזית לניהול אבטחה", מסביר מורג. "המודל המסורתי, של מתן הרשאה רק לצוות קטן ומיומן של מנהלי אבטחה האחראי לביצוע כל שינויי ההגדרות, מפנה את מקומו לגישה מבוזרת ומודרנית. צוותי פיתוח מקבלים החלטות לגבי תצורה והגדרות ולגבי הפעלת שירותים, ועלולות להיות לכך השלכות חמורות על מצב האבטחה של סביבת הייצור הארגונית". צמצום החשיפה לאיומים הדו״ח מספק המלצות לגבי התהליכים והמדיניות האופטימליים, אותם יכולים ארגונים להטמיע באופן מיידי כדי למזער סיכון לשגיאות הגדרה בענן, כולל גיבוש פורמלי של התהליכים לאיתור ותיקון שגיאות ההגדרה בסביבות ענן, הכוללים תיעדוף של הבעיות; סיווג בעיות API כקריטי וטיפול בהתאם, מאחר ותוקפים מבצעים סריקות אחר שירותי API חשופים או בעייתים; והפעלת בקריIAM  שונים כדי לייצר שכבות של בקרת גישה, כגון אימות רב שלבי (MFA) ו-identity federation.

המערכות תשולבנה על גבי נגמ"שי מרגמה מסוג LAV-M, רכבים טקטיים קלים מסוג JLTV ועל גבי כלי שייט בלתי מאוישים (LRUSV) של החיל   אבי מזרחי. צילום: יוויז'ן חיל הנחתים האמריקאי העניק לחברות מיסטרל ויוויז'ן (UVision) הישראלית חוזה לייצור מערכות חימוש משוטט. החברות יתכננו, יבנו ויערכו ניסויים על מערכת ה-OPF-M (Organic Precision Fire – Mounted) וישלבו אותה על גבי נגמ"שי מרגמה מסוג LAV-M, רכבים טקטיים קלים מסוג JLTV ועל גבי כלי שייט בלתי מאוישים (LRUSV) של החיל. לא נמסרו מספר המערכות שהוזמנו ושווי העסקה. בהצהרתה הודיעה מיסטרל כי היא חברה לחברת UVision הישראלית כדי לספק לחיל הנחתים יכולות תקיפת חימוש משוטט ייחודיות ומתקדמות המבוססות על כטב"מ Hero 120 של UVision. ה-OPF-M יספק לנחתים יכולות מודיעין, סיור ומעקב (ISR) ויכולות ירי עקיף מדויקות. בנוסף, מיסטרל תשלב את מערכת התקיפה של OPF, מבוססת כטב"מ Hero 120 של UVision, במערכות C2 של המרינס ותסייע לחיל הנחתים לשלב את המשגר הרב-קני OPF על גבי רכבים קרביים טקטיים קלים כדוגמת LAV-M ,JLTV ו-LRUSV. חיל הנחתים בחר במערכת זו לאחר השלמת הבדיקות וההערכות במרכזי הבדיקה השונים של ממשלת ארה"ב. "מיסטראל ו-UVision מביאות עמן במשותף עשרות שנים של ניסיון בפיתוח וייצור מערכות הגנה כדי לענות על הצורך של חיל הנחתים האמריקאי במערכת תקיפת חימוש משוטט מדויקת מוכחת", אמר אל"מ (בדימוס) יוסי גז, סגן נשיא מיסטרל.  

מתווה הסיבים שקידם הנדל אמנם האיץ את פריסת הסיבים - אך בעיקר מצד בזק. זו צפויה להשיג מחדש מונופול בעולם התשתיות עם 90 אחוזי פריסה. שרי תקשורת מתחלפים, תשתיות משתדרגות, אבל עולם כמנהגו נוהג. מתווה עם כרוניקה של סוף ידוע מראש קרדיט: דוברות משרד התקשורת אתמול (ג׳) נכנס לתפקידו יועז הנדל כשר תקשורת חדש-ישן. הנדל חתום בסיבוב הקודם על קידום מתווה הסיבים, דור-5 ופתיחת שוק תשתיות התקשורת לתחרות באמצעות הכנסת יזמים פרטיים.  אבל אליה וקוץ בה. המהלכים של הנדל אכן מאיצים פריסת סיבים, אך בעיקר מצד בזק. זו ניצלה את התלות של המתחרים בסבסוד שלה כדי לנכס 90 אחוזים מישראל (80 + 10). המשמעות - בזק רק חיזקה את מעמדה כמונופול תקשורת. הודות לשר. בעוד שש שנים, שר התקשורת העתידי, יתעורר למציאות דומה לזו שהייתה בעולם הנחושת.  קרן הצבי   על פי מסיבת העיתונאים שערך השר אתמול (ג), מכרזים לקרן הסבסוד, הבסיס למתווה הסיבים, עתידים לצאת בקרוב. זאת, כתלות בשינוי הרישיון של בזק שהיא מקור הכספים העיקרי לקרן. לפי המתווה, איפה שבזק לא פורסת, היא תשלם אחוז מסוים מהרווח השנתי שלה לטובת סבסוד פריסה באותם אזורים.  כאמור, בזק התחייבה כבר על 80 אחוזי פריסה, עם אפשרות ל-90 אחוזי פריסה. כך שבפועל, הקרן אמורה לממן 10 אחוזים מהמדינה. האזורים הכי לא כדאיים כלכלית. על פי הנתונים שהציג השר, הקרן בשמה (קופת התמרוץ) צפויה להיות בסך של 80-90 מליון ש״ח בשנה. בכל שנה צפוי לפחות מכרז אחד על פריסה באזורי סבסוד.   השאלה היא איך יצליח המשרד לייצר כדאיות כלכלית במקום שאפילו בזק, עם כל הרעב שלה לשמר אחיזה בשוק התקשורת, לא רוצה לפרוס אליו. בסופו של יום, הקרן נותנת סבסוד חלקי בלבד על הפריסה וספק התקשורת יצטרך למצוא החזר השקעה בשנים לאחר מכן מהלקוחות באותם אזורים. מכאן, שספק עד כמה הקרן תהיה יעילה בייצור כדאיות כלכלית באותם 10 אחוזי פריסה. בכל שאר האזורים בזק צפויה לפרוס.  מציאות נושכת  במשרד התקשורת מעריכים כי בסך הכל, כ-40 אחוזים ממשקי הבית בישראל עם נגישות לסיבים אופטיים. מדובר בקצב פריסה מהיר גם ביחס למדינות אחרות בעולם בתקופה של השלוש שנים האחרונות. עם זאת, עדיין נותרו מספר שאלות. הקרן שמתבססת על בזק לא צפויה לקום מעשית עד אמצע 2022. מדוע? מכיוון שגם אחרי תיקון הרישיון של בזק, צריך לחכות לדו״חות 2021 שיפורסמו כנראה ברבעון ראשון של 2022. הרי ההפרשה לקרן היא מהרווחים של החברה.  בזק מצידה תמשוך כמה שאפשר על פי החוק, כדי למנוע מהמתחרים שלה את הסבסוד. בינתיים היא תפרוס באזורי ההתחייבות שלה, בקצב הכי מהיר שהיא יכולה. את מרבית הוצאות הפריסה תרשום בזק בדו״חות כהשקעה, כפי שהיה ברשת הNGN, כך שלא תפגע הEBITA של החברה.  המתחרים לא ילכו לפרוס איפה שלא כדאי בלי הקרן. כך בזק גם תשמור על אותם 10 אחוזי פריסה פוטנציאלים פנויים (ההבדל בין 80 ל-90 אחוזי פריסה), וגם תגדר את המתחרים לפריסה של לכל היותר, 50 אחוזים מהמדינה (אותם אזורים עם פוטנציאל כלכלי בהם לא מחכים לסבסוד של הקרן).  משרד התקשורת לא ירוץ להטיל סנקציות על בזק בגין איחורים בתשלום לקרן, כי בתכלס, מרבית פריסת הסיבים בישראל (90 אחוזים) בשש השנים הקרובות מבוססת על בזק. אז יש כאן מאזן אימה בין הרגולטור לספק התקשורת הגדול במדינה.  שר התקשורת גם לא צפוי לפתוח את התחרות בבזק והוט מצד רשויות מקומיות. כיום, רשות מקומית יכולה, באמצעות יזם פרטי, לפרוס תשתית אינטרנט בתחומה. אבל, כזו המוגבלת למוסדות ציבור ברשות ולשטחים ציבוריים בלבד. רשות מקומית לא יכולה לקבל רישיון מפעיל כי המשרד חוסם אותה.  למרות שמדובר בערוץ הכנסה מהותי לרשות מקומית ובמרכיב תחרות משמעותי מול בזק והוט, המשרד לא ״משחרר את החבל״. שאלתי את השר ישירות בנושא ואין מצידו תגובה ברורה. לא נראה כי השר רוצה לקדם תחרות אמיתית מול הספקיות הגדולות, מתוך מטרה לתת להן לסיים את פריסת הסיבים ורשת דור-5 בשנים הקרובות.  בסופו של דבר, הצלחת השר תלויה, כאמור בכותרת המאמר, באינטרסים העסקיים של ספקי התקשורת הגדולים. בעיקר באלו של בזק.  האתגר: יישובים ערבים וחרדים במהלך מסיבת העיתונאים, נשאל השר, לגבי פריסת תשתיות ביישובים חרדים וערבים. בחלק מיישובי המגזר הערבי, יש חשש רב מפריסת סיבים ותשתיות דור-5. עובדה המקשה על פריסת התשתיות. כמו גם, בחלק מיישובים אלו, ישנה פריסה פיראטית של תשתיות המפרנסת משפחות מקומיות, עובדה עמה הממשלה מתקשה להתמודד. בעיקר עם האכיפה נגד תשתיות תקשורת פיראטיות - כאלו שאינן ברישיון.  בהקשר המגזר החרדי, למרות נציגות חרדים בממשלה, התשתיות במגזר החרדי היו מוזנחות שנים. ״אני לא מקבל את המציאות הזו״, אמר הנדל. ״אני לא כופה על אזרח להתחבר לרשת. אבל אנחנו כמדינה צריכים לתת לו כלים לעצמאות כלכלית. בממשלה הזו יותר קל לי. בסיבוב הקודם היו אתגרים לא פשוטים עם הנציגות החרדית שהתנגדה למתן הכלים. רציתי לייצר תשתיות כמו בכל מקום.״ נקודה נוספת בהקשר זה היא הכדאיות הכלכלית של מתווה הסיבים ביישובים חרדים וערבים. ״כאשר מגיעה חברה מסחרית היא חושבת איפה יש כסף. הן מנוע הצמיחה שלנו. איפה שהן לא רוצות לפרוס, שידעו שיש קרן שתתמוך בפריסה״, הסביר הנדל.  ״יש לנו את הקרן. בקווי היסוד של הממשלה, יש התחייבות לפריסת סיבים בכל מקום בארץ.״ אם יצא מכרז ולא באים? ״אנחנו בעולם כלכלי. אם אין היגיון כלכלי, לא יפרסו. המכרזים יצטרכו לספק היגיון כלכלי. אם אין מתמודדים במכרז, זה אומר שהמכרז לא טוב״, הוסיף השר.  שאלה נוספת הופנתה לשר בנוגע לפיקוח על מחירי הסיבים. ״אנחנו מתערבים רק איפה שזה פוגע באזרח. יש תחרות בין החברות ויש שוק סיטונאי שהוא תחרותי. בשלב הזה לא דרושה התערבות רגולטור״, אמרה מנכ״לית המשרד.  חד קרן לסיכום, נראה כי השר החדש-ישן תלוי באופן מוחלט בבזק וגם הקרן שהיא בסיס מתווה הסיבים לא תשמש לתחרות בבזק, אלא לעיגון הפוזיציה של בזק כמונופול בשוק תשתיות הסיבים. השר, למעשה, פועל לפי האינטרסים של בזק. עד כמה שזה נשמע מוזר לאור מתווה הסיבים שלכאורה היה אמור לייצר תחרות בשוק תשתיות הסיבים.  בזק מבחינתה כבר פרוסה ב-60 אחוז מהמדינה וצריכה לחבר רק את הקצה לבתי אב. פעולה יקרה ומורכבת, נכון. אך לא אתגר גדול לבזק. לבזק יש כסף, אמצעים, ידע ורעב. בזק במרדף לשמר את המונופול על תשתיות העתיד (הסיבים). ולכן תרצה לפעול מהר כדי לנכס לעצמה 90 אחוזי פריסה. יותר אחוזי פריסה - פחות סבסוד של המתחרים. פחות מתחרים - יותר שליטה של בזק בשוק התקשורת. זו המשוואה. כאמור.  ב-10 האחוזים הנותרים, המשרד , כנראה, יתקשה לספק מכרזים מוצלחים. אם בזק, עם כל הכסף שלה והרעב להשאר מונופול תקשורת, לא תרצה לפרוס בהם, כנראה שגם אחרים לא ירצו. על אף הסבסוד.  במקום זאת, השר, שמבין את המציאות, יכול היה להביא כסף מהממשלה, במקום לחכות לכסף של בזק בקרן, ובכך לקדם את הפריסה של המתחרים לבזק עוד ב2020. בדומה למה שעושים בארה״ב. בצורה כזו, גם בזק הייתה פורסת פחות סיבים ומשאירה מקום למתחרים וגם אותם 10 אחוזים שאף אחד לא רוצה לפרוס בהם, היו נהנים מסיבים בלי לבקש טובות מאף אחד.  במילים אחרות, אם השר החדש - ישן, הנדל, לא היה מתעקש על קרן במימון בזק, אלא הולך לאוצר ומביא כסף ציבורי לטובת פיתוח תשתיות תקשורת, הוא היה גם מקטין את כוחה של בזק בשוק התקשורת וגם דואג לאותם 10 אחוזים שאף אחד לא רוצה לפרוס אליהם. עם או בלי קרן.  אבל הנדל נמנע מכך. גם ב2020 וגם היום. נוח לו יותר פוליטית להאשים את בזק מאשר לקדם תחרות ופריסה בפועל. השר יכול גם לשחרר את החבל לרשויות מקומיות להפוך לספקיות אינטרנט בפועל. מהלך כזה יפתח לבזק עוד 257 מתחרים (כמות הרשויות בישראל). כמו גם, יחזק את הרשויות המקומיות כלכלית על חשבון בזק ויתרום, בעקיפין, לאספקת שירותים טובים ואיכותיים יותר לאזרח במגוון תחומים.  במקום זאת, הכסף ילך לבעלי המניות של בזק. כאמור, כרוניקה של סוף ידוע מראש. 

בתריסר שנות נתניהו נרשמו הישגים בתומי הביטחון, אם כי בעיות יסוד לא נפתרו: הגבול הצפוני, חיזבאללה, איראן בלבנון, רצועת עזה, החמאס, הרש"פ ביו"ש, ירושלים, הגרעין האיראני קובי גדעון /לע"מ לרשות ממונה העל על ביטחון המדינה, ראש הממשלה החדש נפתלי בנט, אין אפילו עשר שעות חסד. המבחנים והאתגרים מגיעים לפתחו מיד. אבל לקודמו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, היו יותר מ-12 שנות חסד, ולא כולן היו חסד.  רחוק מ"מצוין" על פי המסורת הישראלית ראש הממשלה אמנם איננו נושא בתואר המפקד העליון של הכוחות המזויינים, אולם מימי בן גוריון ועד היום ראש הממשלה מקורב מאוד לרמטכ"ל, למטכ"ל ולראשי השירותים (שב"כ, מוסד ודומיהם), נפגש עמם תכופות, ויש מבצעים שלא ייצאו לפועל ללא אישורו המפורש והאישי. בימי סיכום של 12 שנות ביטחון, ובעוד המערך החדש של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון החדש-חדש בני גנץ נכנסים לתפקידיהם, מן הראוי לבחון את החזיתות השונות שלפניהן ניצב ביטחון המדינה מבחינת התוצאה הסופית, השורה התחתונה. הציון הראוי למי שהיה ראש ממשלה ביותר מעשור רחוק מ"מצוין" מבחינת פוטנציאל הסכנות לישראל. בואך חיזבאללה  נפתח בצפון. אמת, היה זה עשור של שקט יחסי. ארגון חיזבאללה למד כנראה את לקחי מבצעי צה"ל בלבנון ויישובי הצפון ידעו רגיעה (יחסית). אבל, וה'אבל' הוא גדול ומפחיד למדי כאשר בחסות השקט הולך ומוקם מעבר לגבול, מביירות בואכה דרומה עד גבול ישראל, מערך של אלפי רקטות וטילים המכסים בטווחם כמעט את כל המדינה. מבחן התוצאה הסופית: ישראל לא מנעה את ההתעצמות הזאת בעשור החולף. נעבור קצת צפונה וימינה, מזרחה: איום ההתבססות האיראנית בסוריה ובדרום לבנון, שיירות הנשק ביבשה ובאוויר. על פי פרסומים גלויים, חיל האוויר הישראלי עושה כמעט כבתוך שלו בשמי דרום לבנון וסוריה ונזהר להסתבך עם הרוסים. כמה פעמים בשבוע מדווח על תקיפות מכיוון לבנון אל עבר מטרות שיש בהן מעורבות איראנית בסוריה. על פי פרסומים, היו פגיעות ביכולות השבחה ושדרוג טילים ורקטות, אבל הפרוייקט האיראני הזה לא חוסל. ושוב ה'אבל' הזה.  במבחן התוצאה הסופית: בעשור פלוס שחלף לא השכילה ישראל למנוע את קיצור הטווח בין איראן לישראל באמצעות חדירה וזליגה איראנית לסוריה וללבנון. אין סימנים לכך שהאיראנים נסוגו כליל ממזימתם להקמת ׳ציר רשע׳ סמוך לגבולותינו הצפוניים. רצועת עזה נדרים לרצועת עזה: צה"ל ביצע כמה מבצעים גדולים מוצלחים ומגיב פעמים אין-ספור לירי מהרצועה. אך חמאס לא רק קיים ובועט, אלא מספרים לנו שהוא מקים ברצועה מעוז חיזבאללה קטן. חיל האוויר, הטנקים ותותחי צה"ל הרסו מחסנים, מפקדות, תת קרקע ומטרו, בנייני מגורים ומגדלים. חוסלו מאות פעילי טרור ובכירים.  במבחן התוצאה הסופית, שורר בימים אלו שקט יחסי מהרצועה המתאוששת משומר החומות, אולם קיים ומאיים פוטנציאל של המשך 'סבבים'. טפטופים, ירי רקטות, ניסיונות התקרבות לגדר, שיגור בלוני בערה ושאר מרעין בישין ששורפים  שדות. כמה זמן יקח, נפתלי בנט ובני גנץ, עד שתיפול רקטה על קיבוץ בעוטף או על שכונה בשדרות או אשדוד. כיצד תגיבו.  תושבי העוטף, קיבוצים ומושבים, וערי הדרום, ראויים להערכה ולהערצה על העמידה לאורך שנים. על שסבלו, הם וילדיהם, במשך שנים נפגעים ושדות שרופים וחיים במקלטים ובממ"דים, בעוד בירושלים הממשלה היוצאת לא השכילה למצוא פתרון לבעיית עזה. פתרון צבאי, מדיני, כולל, חלקי – לא נמצא. אולי הממשלה החדשה תעשה סיעור מוחות ותהגה משהו חדש, רענן, יצירתי. יש הסבורים ששגיאה שגה נתניהו כאשר נתן עדיפות לחמאס ברצועה על פני הרש"פ ביהודה ושומרון. מבחן התוצאה: פיגועי טרור ביו"ש, בכבישים ובצמתים ובתחנות ההסעה, נמשכים. חמאס השכיל ליצור את הקשר בין הרצועה לירושלים, ואזורי הר הבית, האגן הקדוש, שער שכם ומסגד אל אקצה נפיצים. התבטאות מאיימת אחת של סינוואר או להבדיל מצעד וריקוד דגלים מקפיצים את משטרת ישראל וכוחות ביטחון.  מותר לממשלה החדשה לחשוב, ולהחליט בהתאם, שמצעד דגלים או פינוי כמה משפחות בשכונת שייח' ג'ראח, אפילו טענותיהם משוללות יסוד, אינם שווים בנזק העלול לקרות. ויתור ופשרה אינם סימני חולשה למי שחזק, שולט,  ריבוני, מי שהכוח בידו.   בתקופת כהונתה של הממשלה היוצאת עבר צה"ל שורה של שינויים מפליגים, כמעט מותר לומר מהפכנים. בהשראת המונים על הביטחון, ובראשם הרמטכ"לים, בוצעו שינויי מבנה ותפקוד: הוקם פיקוד העומק, הוקמה חטיבת הקומנדו, פיקוד העורף קיבל משמעות משודרגת בעקבות הקורונה, הודק שת"פ בין-זרועי, בין-חיילי, בין יבשה, ים ואוויר.  שודרגו מערכי סייבר ויכולות מעקב אחר הנעשה אצל האויב. מבנים מסורתיים של אוגדה, חטיבה, גדוד ופלוגה הולכים ונהפכים לציוותי לחימה מורכבים ממגוון יכולות של חי"ר, שריון, ארטילריה, הנדסה, כטמ"מים ורחפנים. תפיסה רב-זרועית, רב-מערכתית.  כולם מדברים עם כולם, מטוסי קרב, ספינות בים וכוחות יבשה. מוטמעים בצה"ל עקרונות הקטלניות, הקישוריות, שאיפה לניצחון. תר"ש תנופה. כל אלו בוצעו ומבצעים בשלבים שונים בתקופת שלטונם של הממונים היוצאים על מערכות הביטחון, ועל כך יבואו על הברכה. הגרעין האיראני  את נושא הגרעין האיראני הפך ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לפרוייקט חייו. הצלחתו בכך שהשכיל להעלות את הנושא למקום גבוה מאוד בסולם העדיפויות, לא רק בישראל אלא גם בארה"ב ובאירופה. להטמיע עמוקות את הקביעה ש"לא נאפשר לאיראן להגיע לנשק גרעיני". את המשפט הזה כבר אמר ראש הממשלה החלופי ושר החוץ החדש יאיר לפיד והוא נשמע גם בממשל ביידן. אבל – במבחן התוצאה הסופית, כעבור 12 שנים, איראן היום קרובה יותר לנשק גרעיני משהייתה בעבר. מעשירה יותר אורניום באחוז יותר גבוה, מקשה על פקחי סוכנות האטום בווינה, משמיעה איומים. למרות הפגיעה המיוחסת לישראל בפרויקט הגרעין האיראני ומדעניו, סרקזותיו והארכיון שהביא המוסד, איראן יותר קרובה למה שנראה לנתניהו כסכנה הקיומית החמורה ביותר למדינת ישראל.  ברית נתניהו-טראמפ, גם בנושא הגרעין האירני, איננה עוד. רוחות וושינגטון מעידות על רצונו של ממשל ביידן לשוב להסכם הגרעין. הצמרת הביטחונית החדשה בירושלים חייבת לדעתנו לחשב מסלול מחדש.  להשמיע דעות, לשתף בעלי ברית במודיעין שיש לנו ואולי לאחרים אין, על הנעשה במתקני הגרעין. אסור להתעמת עם ארה"ב, ממשלה ונשיאה. טוב יעשה הצוות הבכיר בנט, לפיד וגנץ אם ישקיע מאמץ מיוחד, חדש ויצירתי בשכנוע האמריקנים והחתומות על הסכם הגרעין לכלול בהסכם גרעין חדש עם איראן, אם אכן יהיה כזה, סעיפים שהם החשובים ביותר לישראל. תכניות פיתוח טילים נושאי נשק גרעיני ומניעת חדירות טרור של איראן ומשמרות המהפכה לשכנותיה של ישראל מצפון ומדרום.  בתריסר שנות נתניהו נרשמו הישגים בתומי הביטחון, אם כי בעיות יסוד לא נפתרו: הגבול הצפוני, חיזבאללה, איראן בלבנון, רצועת עזה, החמאס, הרש"פ ביו"ש, ירושלים, הגרעין האיראני, הצורך בשיפור יסודי של היחסים והקשרים עם ירדן, מדינת שלום ושותפה אסטרטגית, כל אלו אינם מאפשרים לנוח על זרי דפנה והם מאתגרים את הממשלה החדשה.  לשני ראשי הממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולראשי השירותים, לכל הממונים על ביטחון המדינה, יש, עדיין, הרבה עבודה.