הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
06/10/21 09:05
5.9% מהצפיות
מאת IsraelDefense
אמיר בארי, מייסד ומנכ"ל קמרו: ״המערכת צפויה לאפשר מודיעין טקטי מכריע במגוון תרחישים מבצעיים, ממרחק רב תוך חיכוך מינימלי עם היעד.״ קמרו טק חברת קמרו טק מודיעה על השקת מערכת קומפקטית וניידת המאפשרת חישה מעבר לקירות במרחק מהיעד, תוך מתן הגנה מרבית ויכולת פעילות חשאית לכוחות המבצעיים בשטח - Xaver ™ LR40.
מערכת קומפקטית וקלה לנשיאה על-ידי משתמש יחיד, המאפשרת לכוחות בשטח חישה מעבר לקירות במרחקים של 50 מטר ויותר, כמו כן המערכת מאפשרת גמישות משימה בשטח עוין, תוך שמירה על מוגנות הכוח. ה- XLR40 מספקת יתרון מבצעי מכריע לכוח בסביבה עוינת ומתווספת למשפחת ה- XLR, שהושקה מוקדם יותר השנה.
אמיר בארי, מייסד ומנכ"ל קמרו: "אנו גאים להציג לראשונה את מערכת ה-XLR40, המצטרפת למשפחת מערכות ה-XLR ארוכות הטווח של קמרו. מערכת זו בהיותה קומפקטית וקלת משקל, צפויה לאפשר מודיעין טקטי מכריע במגוון תרחישים מבצעיים, ממרחק רב תוך חיכוך מינימלי עם היעד.
״אפשרויות השימוש במערכות ה-XLR הן מגוונות. ניתן למקם אותן, בין היתר, ברכב ייעודי שמאפשר ניידות מהירה מנקודה לנקודה; מאחורי רשת הסוואה לצורך ביצוע משימות חשאיות; או מתוך דירות או גגות בבניינים הסמוכים ליעד".
06/10/21 09:33
5.9% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מחקר חדש המכונה LANTENNA מראה כי תוקף יכול לנצל את כבילת הרשת אשר נועדה להגנת על הרשת, לצורך הדלפה. מסביר החוקר ד"ר מרדכי גורי, ראש מו"פ הסייבר בבן גוריון https://www.youtube.com/watch?v=-X2Mb5HWE44 רשתות מחשבים מבודדות (AIR-GAP) הן רשתות המנותקות פיסית מרשת האינטרנט. רשתות אלו נועדו לשמור ולעבד מידע רגיש ולכן הניתוק הקשוח מרשת האינטרנט למניעת כל אפשרות של דלף מידע. ברשתות אלו אין כמובן חיבורי ,Wi-Fi והקישריות בין המחשבים נעשית בדרך הקלאסית של כבלי רשת.
מחקר חדש המכונה LANTENNA מראה כי תוקף יכול לנצל את כבילת הרשת אשר נועדה להגנת על הרשת, לצורך הדלפה. מסביר החוקר ד"ר מרדכי גורי, ראש המו"פ של הסייבר בבן גוריון: בהתקפה זו הראינו כי דווקא כבלי הרשת שנועדו להגן על הרשת עלולים לשמש להדלפת המידע. הרעיון הוא לשתמש בכבלי הרשת (הנקראת LAN) ולהפוך אותם לאנטנה (ANTENNA)משדרת באוויר - ומכאן השם LANTENNA.
וירוס מחשבים שרץ על הרשת יכול לייצר תשדורות ופעילות רשת באופן ייעודי ובכך לייצר דליפת גלי רדיו מכבילת הרשת. על גבי גלי הרדיו הללו ניתן להעביר למרחק סוגי מידע שונים כגון הקשות מקלדת, מסמכים, ועוד. תוקף יכול לעמוד עם אנטנה במרחק כלשהוא מהמחשב ולקלוט את המידע. בסרטון המצורף מודגמת ההתקפה באמצעות אנטנה פשוטה שעלותה דולר.
המחקר מראה כי ישנן מספר שיטות לביצוע השידור. בשיטה הראשונה ניתן לייצר תעבורת רשת בדפוס מסויים היוצר את האותות האלקטרומגנטיים. בשיטה השנייה ניתן לשנות את מהירויות השידור ובכך לייצר שינוי בדפוס האותות האלקטרומגנטיים הדולפים. במחקר מוצגות מספר טכניקות להתמודדות עם המתקפה וביניהם נסיונות לזהות את דפוס התקשורת העויין, כבילה המונעת דלף, ועוד.
למחקר המלא
06/10/21 08:05
4.99% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לפי משרד המשפטים, ההסדר בחוק הינו הסדר ביטוחי ולא הסדר נזיקי רגיל ועל כן אין לבחון בו את התרשלות הלקוח או את האשם התורם שלו bigstock "משרד המשפטים, בשיתוף עם בנק ישראל ורשות שוק ההון מבהירים לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים- גם במקרים של הונאות מסוג "פישינג", במסגרתן נעשתה התחזות למי שהנפיק את אמצעי התשלום, חוק שירותי תשלום מגן על הלקוחות ויש להשיב להם את הכספים שהוצאו מהם במרמה״, כותבים במשרד המשפטים.
״בשל העלייה הגוברת במקרי התחזות והונאות במסגרתן מוצאים מלקוחות כספים רבים במרמה ובעקבות פניות שהתקבלו בפיקוח על הבנקים הוכנה בייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים חוות דעת המבהירה כי במקרים של גניבה או שימוש לרעה בפרטי אמצעי התשלום של לקוחות, על נותן שירותי התשלום לשאת באחריות ולהשיב ללקוחות את הכספים שהוצאו מהם במרמה.
״חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 אשר נכנס לתוקף באוקטובר 2020, החליף את חוק כרטיסי חיוב בחוק מתקדם וחדשני, שנועד להגן על הצרכן בעת השימוש באמצעי תשלום מתקדמים. לפי סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, הכלל הוא כי הלקוח אינו אחראי לשימוש לרעה לאחר שנמסרה הודעה על גניבה, אובדן או שימוש לרעה, ואילו עד למועד מסירת ההודעה חל הסדר של השתתפות עצמית מוגבלת.
״כמו כן, נקבעו חריגים מצומצמים להסדר ההשתתפות העצמית המוגבלת של הלקוח. הסדר האחריות נועד להגן על הלקוח במקרים של גניבה ושימוש לרעה באמצעי התשלום. החוק החדש ביקש להרחיב את תחולת ההגנות הצרכניות שהיו קיימות קודם לכן בחוק כרטיסי חיוב לכלל אמצעי התשלום ולהתאים אותן לאמצעי התשלום המתקדמים ולסיכונים השונים.
״ההסדר נועד לתמרץ את נותן שירותי התשלום לעצב את אמצעי התשלום באופן שמתמודד עם הונאות, שיידע לזהות הונאה ולפתח כלים להתמודד איתה ושיישא בנזק שלה.״
עו"ד רני נויבאור, ראש אשכול (משפט אזרחי) ועו"ד לירון מאוטנר לוגסי מייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) כתבו בחוות הדעת כי ההסדר בחוק הינו הסדר ביטוחי ולא הסדר נזיקי רגיל ועל כן אין לבחון בו את התרשלות הלקוח או את האשם התורם שלו.
עוד נכתב כי יש לפרש את הסדר האחריות בחוק בצורה מרחיבה לטובת הלקוח וזאת כדי להגשים את תכליתו - הגנה על הלקוחות. לבסוף נכתב כי "לאור האמור אנו סבורות כי יש לפרש את החוק כך שגם בנסיבות במסגרתן מסר הלקוח לגורם שהתחזה בפניו כנותן שירותי תשלום את הרכיב החיוני שבאמצעי התשלום, הלקוח זכאי ליהנות מהסדר האחריות שבסעיף 24 לרבות האחריות המוגבלת".
06/10/21 08:10
4.54% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הרעיון של חמקן הנושא פצצות גרעין הגיע לידי מבצעיות בארה״ב. מדובר בפצצת B61 שהותאמה למטוס U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Zachary Rufus מטוס הקרב החמקן F-35 יכול לשאת ולהטיל פצצות גרעין. מטוסי F-35 של חיל האוויר האמריקני עברו בהצלחה את הבחינה והטילו פצצות דמה גרעיניות בכמה גיחות שבהן נבחנה יכולת המטוס למלא אחר דרישות ההתרעה הגרעינית של נאט"ו.
צבא ארה"ב הודיע כי בטיסת המבחן הגרעינית נטלו חלק שני מטוסי חמקן של כנף מטסי הקרב 48 המוצבת כיום בבסיס לייקנהרת' שבבריטניה. המטוסים המריאו מבסיס חה"א האמריקני נליס במדינת נוודה בדרכם לבריטניה, כשהם נושאים בכנפיהם פצצות דמה, דמוי גרעיניות, מדגם B61-12. הם הטילו כמה פצצות בגבהים ובמהירויות טיסה שונות.
STARS AND STRIPES מוסר כי חיל האוויר הודיע ש"השלמת טיסות מבחן אלו מציבות את מטוסי F-35 בעמדה של בעלי יכולת לעמוד בדרישות של מבצעים מעבר לים". בשלב הבא ייבחנו פרטי הגיחות, צורות שחרור הפצצות ונושאי בטיחות.
מפקד טייסת 495, שמטוסיה ביצעו את טיסות הניסוי, קולונל איאן מקלפלין מסר כי בבסיס בבריטניה מוצבים 27 מטוסי F-35 ו-60 ציוותי קרקע, וזו למעשה טייסת החמקנים האמריקנית הראשונה הפועלת באירופה.
06/10/21 08:29
4.54% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לדברי החברה, לעבר מטוס מדומה נורתה אש ממערכות הגנה אווירית שונות ומערכת ה-SPREOS מנעה את הפגיעה של כל המערכות האלו במטוס תמונה: בירד אירוסיסטמס חברת בירד אירוסיסטמס הישראלית, ספקית של טכנולוגיות ופתרונות הגנה לציים אוויריים, ימיים ויבשתיים של ממשלות וסוכנויות, הודיעה היום (שלישי) כי ערכה במדינה לא ידועה הפגנת ירי חי של מערכת הגנת המטוסים SPREOS DIRCM כנגד מערכות הגנ"א ניידות מגוונות, ניסוי שלטענת החברה הוכיח כי המערכת מביסה 100% מהטילים שנורו לעבר המטוס.
כחלק מההדגמה שנערכה על פי בקשת לקוח, הקימה החברה מתקן ניסוי שלם שכלל חדר פיקוד ובקרה, עמדת ירי ומטוס מדומה שהותקנה עליו מערכת AMPS-MD של בירד כולל מערכת SPREOS DIRCM.
במהלך ההדגמה בוצע ירי לעבר המטוס המדומה ממערכות הגנה אווירית ניידות (MAPADS) כולל המתקדמות ביותר שיש כיום. לדברי החברה, חיישני הזיהוי של מערכת AMPS זיהו את הטילים והתריעו בפני מחשב המשימה שהפעיל את מערכת .SPREOS DIRCM המערכת סבבה אז לעבר האיום וביצעה תהליך של אישור ומעקב אחר האיום ובעקבותיו ביצעה שימוש באמצעי-נגד לייזר, מה שגרם לכל הטילים לפספס את המטוס המדומה.
מערכת ה- SPREOS DIRCMהמיועדת להתמודדות עם תרחישי ירי מטווח קצר, הופעלה לאחר מתן אות אזעקה שהביא לפנייתה לעבר האיום ולהפעלת מכ"ם הדופלר החצי-אקטיבי שלה כדי לחקור ולאשר את האיום הנכנס.
במקביל, מכ"ם הדופלר סיפק גם מידע ייחודי על האיום הנכנס, כגון חתך המכ"ם שלו המרחק שלו ומהירותו, מה שאיפשר הערכה בזמן-אמת של טיב האיום וחישוב אוטומטי של "הזמן עד לפגיעה", אינדיקציה חיונית המשמשת את מערכת AMPS להבטחת הגנה אופטימלית המותאמת להביס כל איום ספציפי שנורה על המטוס.
06/10/21 12:30
4.54% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המצלמות הוצבו על ידי גורמים עבריינים, כך לפי המשטרה צילום: משטרת ישראל משטרת ישראל הובילה אתמול (ג) בג'סר א זרקא מבצע אכיפה נגד הצבת מצלמות במרחב הציבורי על ידי גורמים פלילים.
שוטרי תחנת ג'סר א זרקא הגיעו למספר מתחמים בכפר בהם הוצבו מצלמות אבטחה בניגוד לחוק, כגון מצלמות שהוצבו על בסיס תשתית ציבורית. סה"כ הורדו כ 40 מצלמות שהוצבו במתחמים אלו.
כמו כן, במהלך הפעילות אותרו ושוחררו שני כלבים שנמצאו קשורים ומוזנחים בתוך אחד המתחמים והם הועברו להמשך טיפול הוטרינר המחוזי.
06/10/21 12:33
4.54% מהצפיות
מאת IsraelDefense
יו״ר ועדת הכלכלה: "אנחנו מצפים לחבילה של 400 מיליון שקל לקרן התמרוץ, שההחזר שלה מובטח, כך נצמצם פערים מול הפריפריה החברתית והגיאוגרפית״ צילום: כנסת ישראל יו"ר ועדת הכלכלה ביטון מבקש להאיץ את פריסת תשתית הסיבים בפריפריה ואומר: מיד לאחר התקציב נזמן את שר התקשרות לדיון בנושא ונצפה להלוואה של 400 מיליון שקל מהמדינה לקופת התמרוץ.
הדברים נאמרו בדיון בו החלה הוועדה להכין לקריאה שנייה ושלישית את התיקון, במסגרת חוק ההסדרים, שנועד להאיץ פריסת תשתית סיבים בבניינים משותפים. משרד האוצר: עד סוף השנה נגיע לפריסה של 50% מהמדינה – המכרז הראשון מקרן התמרוץ יצא בשבוע הבא.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק התקשורת בהצעת חוק ההסדרים, שעוסק בתיקונים שנועדו להגביר את פריסת הסיבים האופטיים לשירותי אינטרנט מהיר. במהלך הדיון עלו קשיי פריסת התשתית בפריפריה.
היו"ר ביטון: "מיד לאחר התקציב תזמן הוועדה את שר התקשורת ומנכ"לית משרדו לדיונים בנושא. אנחנו מצפים להלוואה של 400 מיליון שקל לקרן הפריסה שהחזרה מובטח, וכך נוכל להאיץ את צמצום הפערים מול הפריפריה החברתית והגיאוגרפית".
רכזת תקשורת באגף התקציבים באוצר, ספיר אפרגן, אמרה כי בסופו של דבר יגיע סיב לכל בית במדינת ישראל. היא הסבירה כי לאחר אישור הרפורמה לפריסת הסיבים, בוועדת הכלכלה, עלו בעיות של חברות התשתית שפוגעות ביכולת הפריסה שלהן.
לדבריה, מטרת התיקון היא לאפשר להן לפרוס ביתר קלות תשתית בבניינים משותפים. לפי נתונים שמסרה עולה כי השנה תגיע הפריסה ל-50% מהמדינה. היא הסבירה כי הבקשה היא לשנות את מנגנון הסירוב של בעלי בתים בבניינים משותפים, כך שמי שיוכל להניע את הפריסה בבניין יהיה בעל רישיון, בהסכמת בעל דירה. הוא יידע את הדיירים ואם לא תהייה התנגדות יוכל להניח תשתית לאחר 30 יום.
היו"ר ביטון לפריסה בפריפריה ואמר כי למרות שזו לא מהות הדיון, עדיין ישנה טענה שקופת התמרוץ לפריסה בפריפריה קטנה מדי. נציג המשרד לשוויון חברתי, אמיר וייס, הוסיף: "בזק תפרוס רק ל-50% ממשקי הבית בחברה הערבית, בעיקר בצפון ובמשולש ופחות בנגב ובמזרח ירושלים, ואנחנו מעוניינים לתקן את החוק כך שייתן מענה לפריסת סיבים בחברה הערבית".
איפרגן השיבה כי הדבר לא נעלם מעיני הממשלה, וכי יש כוונה להקים צוות ממשלתי שיעסוק במיפוי והמלצה על הסרת חסמים, במיוחד בחברה הערבית.
ח"כ איבתיסאם מראענה שאלה למה המדינה לא מחייבת את החברות להנגיש סיבים בכל מקום ואמרה כי היא לא מבינה את סיפור הקרן. היו"ר ביטון השיב כי החברות מממנות את הפריסה מתקציבן, ולא עד שלא קמה הקרן ולא הייתה תחרות בזק לא ביצעה פריסה.
הוא הוסיף כי פריסה בפריפריה זו משימה משותפת. ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי צריך להסיר את החסמים לא רק במרכז, אלא גם בפריפריה, וכי 300-400 מיליון שקל כהלוואה לקופה זאת לא בעיה. איפרגן אמרה כי ההערכה היא שהפריסה תושלם בעוד כחמש שנים והוסיפה כי המכרז הראשון יצא לפריסה מכספי הקרן יצא כבר בשבוע הבא.
היו"ר ביטון אמר כי יש לנו ניסיון מר עם חברות שלא עמדו בהתחייבויות לפריסה, כמו מה שקרה עם הוט. ח"כ מראענה הוסיפה כי בעוד חמש שנים אנחנו נהייה במקום אחר, ומי שמאחור יישאר מאחור.
סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז דרור, אמר כי תוך שנתיים נגיע ל-80% פריסה, וצריך להתמודד עם 15-20 אחוז האחרונים שהם הקשים. הוא הוסיף כי לא ניתן לפרוס תשתית ארצית תוך שנה שנתיים, ואמר כי בעולם עשו זאת תוך עשור ואם נצליח לעשות זאת תוך 5 שנים זה יהיה הכי מהר.
מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, איתמר אביטן, אמר כי האצת פריסת הסיבים תוביל למעבר של שידורים לאינטרנט ותוריד את ההשקעה בהפרות מקור ישראליות. היו"ר ביטון התייחס גם לכך ואמר כי הוועדה תזמן את השר והמנכ"לית לדיון גם בנושא זה.
ח"כ רון כץ התייחס לתיקון הנדון ואמר כי אם יש סיב של חברה אחת לא צריך לדרוש שוב אישור מחדש לחברה שנייה. הוא הוסיף כי לא צריך גם לאפשר למתנגד אחד לעצור חיבור של בניין בן 500 משפחות. בעניין זה הוועדה לא סיימה את ניסוח הצעת החוק, והדיון בה יימשך בשבוע הבא.
את הדיון סיכם היו"ר ביטון כשאמר כי מיד לאחר התקציב תזמן הוועדה את שר התקשורת והמנכ"לית לשני דיונים, האחר יעסוק בהאצת הפריסה בפריפריה והשני בהשפעת הפריסה על ההשקעה בהפקות מקור.
באשר לפריסה אמר היו"ר ביטון: "אנחנו מצפים לחבילה של 400 מיליון שקל לקרן התמרוץ, שההחזר שלה מובטח, כך נצמצם פערים מול הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. כמו כן נבקש תשובות והתייחסות להשקעות בהפקות מקור". עוד ביקש היו"ר ביטון לבחון האם אפשר לשלב בהצעת החוק את בקשתו של ח"כ כץ, לפיה בניין שכבר חובר לסיב של חברה אחת לא יצטרך לקבל אישור עבור כל חברה מחדש.
06/10/21 15:26
4.54% מהצפיות
מאת IsraelDefense
קציר, 44, בילה את עיקר דרכו המקצועית בחברת ורינט, שם כיהן כ-15 שנים בשרשרת של תפקידי ניהול טכנולוגי צילום: ורינט רשות החדשנות מודיעה על מינויו של זיו קציר, למנהל תכנית התשתיות הלאומיות לבינה מלאכותית ברשות החדשנות. בתפקידו יהיה אחראי תכלול וניהול התשתיות הלאומיות ל AI בפורום תל"ם.
קציר, 44, בילה את עיקר דרכו המקצועית בחברת ורינט, שם כיהן כ-15 שנים בשרשרת של תפקידי ניהול טכנולוגי והובלת יזמות. בתפקידו האחרון כיהן כ-CTO של חטיבת ה-Cyber Intelligence אשר לימים הונפקה בתור החברה העצמאית Cognyte. בנוסף, בימים אלו קציר מסיים את לימודי הדוקטורט בתחום הבינה המלאכותית באוניברסיטת בן גוריון.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: " מטרת תכנית התשתיות הלאומיות לבינה מלאכותית להתוות פתרון מערכתי הממוקד בארבעה תחומים: תשתיות, הון אנושי, רגולציה ונגישות לנתונים. אני סמוך ובטוח שבהובלתו של זיו, תמשיך התוכנית לצעוד קדימה אל עבר האתגרים החדשים."
זיו קציר: "במידה רבה כלל העשייה במהלך דרכי המקצועית והאישית הובילה אותי אל התפקיד הנוכחי ואני רואה בו הזדמנות גדולה להשפיע על האופן שבו תתמודד המדינה עם ההזדמנויות והאיומים שעולם הבינה המלאכותית מביא עמו.״
פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למו"פ) הוא גוף משותף למגוון גורמים ממשלתיים שמטרתו לקדם תכניות מחקר ופיתוח לשטחים מדעיים/טכנולוגיים ופרויקטים, באמצעות כינון תשתיות לאומיות למו"פ ושיתופי פעולה בין-ארגוניים, בין-משרדיים ובינלאומיים.
בפורום תל"מ משתפים פעולה בעלי התפקידים הבאים: יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה, יו"ר רשות החדשנות , מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (יו"ר).
מטרת פורום תל"ם היא תהליך של ייזום, תאום, בדיקה, הקצאת משאבים (מתקציבי הגופים המרכיבים את הפורום וגופים נוספים על פי העניין) וקביעת אחריות הביצוע והבקרה לגבי הקמת והפעלת תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח.