ההחלטה הפולנית להצטייד במטוסי קרב דור 5 נותנת לפולנים יתרון על פני צרפת וגרמניה צילום: דובר צה״ל  בהחלטה של ממשלת פולין להצטייד במטוסי קרב חמקניים F-35 נקטה פולין בצעד שישפר את ביטחון המדינה ממול רוסיה וגם את רמת הביטחון של מדינות חברות ארגון נאט"ו. בתחילת השנה הודיעה פולין שהחליטה לרכוש מטוסי F-35 , ובכך שיפרה מאוד את מעמדה בנאט"ו. מדינה זו משקיעה עתה מאמצים גדולים במודרניזציה של כוחות האוויר, הים והיבשה שלה, פולין מארחת יחידות צבא אמריקניות ותחת שיתוף מבצעי עם הצבא האמריקני. NATIONAL INTEREST סוקר את ההחלטה הפולנית להצטייד במטוסי קרב דור 5 וכותב שההחלטה נותנת לפולנים יתרון על פני צרפת וגרמניה, כשהיא נכנסת למועדון המצומצם של מפעילות מטוסי קרב דור 5. מטוסי F-35 תורמים תרומה חשובה לתעשיות של המדינות המפעילות ואלו השותפות בפרוייקט המטוס של לוקהיד מרטין, והן בריטניה, קנדה, איטליה, הולנד, אוסטרליה, נורווגיה ודנמרק. התעשיות הביטחוניות של מדינות אלו התקדמו תודות לשת"פ בייצור המטוס. אם חברות נוספות בנאט"ו ירכשו את המטוס יהיה זה צי מטוסי הקרב מסוג אחד הגדול ביותר, והדבר ישפר במידה רבה את עוצמת נאט"ו. יש חשיבות למעבר ממטוסי דור 4 לדור 5 כיוון שהמטוסים הישנים יותר יתקשו להתמודד עם מערכות הגנ"א המתקדמות בנות ימינו. מטוס F-35 הוא למעשה פלטפורמה נושאת חיישנים רבים ויש לכך יתרון בפעילות מול כוחות יבשה, אוויר וים של האויב. מכאן חשיבות החלטתה של פולין, שמטרתה היתה בין היתר למנוע כל ניסיון רוסי לנקוט בפעולה צבאית. וגם,  לראשונה בהיסטוריה יהיה לפולין חיל אוויר טוב יותר מאשר לצרפת ולגרמניה. 

אלרואי מרום, מנכ״ל ומייסד שותף, מסביר בראיון מיוחד על התנהלות התעשייה הביטחונית עם קוד פתוח. ״השיקולים המרכזיים הם חדשנות ונעילת ספק. הכסף במקום השלישי״, אומר מרום  אלרואי מרום. באדיבות Linnovate חברת לינווייט (Linnovate) מספקת שירותי פיתוח ותחזוקת תוכנה בקוד פתוח למגזר הביטחוני בישראל. החברה פעילה מאז 2006 (עם איחוד חברה נוספת ב2013) ועובדת עם צה״ל, תעשיות ביטחון ועוד.  בלי לדעת קוד ״הערך המוסף שלנו מגיע מהקוד הפתוח״, מסביר אלרואי מרום, מנכ״ל ומייסד שותף בחברה בראיון לישראל דיפנס. ״שני תחומי הפעילות העיקריים שלנו הם פלטפורמה לבניית אפליקציות ארגוניות למגזר הביטחוני תחת השם BlockTree ושירותי תמיכה בפרויקטים של קוד פתוח.  ״אם ארגון ביטחוני רוצה להקים מערכת ניהול ידע להפקת ידיעות מודיעיניות למשל, הוא יכול להקים צוות פיתוח ותחזוקה מקומי או להעזר בפלטפורמה שלנו. מדובר במוצר דומה לWIX או אלמנטור, עם התאמה למגזר הביטחוני.  ״בארגון ביטחוני יש דגש על ניהול הזהות ממנה נגזרות ההרשאות לצפות או לערוך את המידע. אנחנו רוכבים על תשתיות קוד פתוח, עושים אינטגרציה ומאפשרים ללקוח לייצר אפליקציה בעצמו. איש התוכן או הוידאו לא צריך לדעת שורה אחת של קוד.״  נעילת ספק תחום נוסף בו עוסקת החברה כאמור, הוא תמיכה ותחזוקה בקוד פתוח. לפי אלרואי, עולם הביטחון עבר מזמן לקוד פתוח בחלקו. ״העלות היא השיקול השלישי בסדר העדיפות״, אומר אלרואי. ״לא בטוח שתחסוך כסף בפרויקט קוד פתוח. השיקולים הראשונים הם חדשנות ונעילת ספק.  ״שאתה עובד בקוד פתוח, אתה לא משלם על רישיון התוכנה - אלא על התחזוקה. כך שהיצרן לא יכול לסחוט אותך על ציר הזמן בגלל שאתה ׳שלו׳. אם לא טוב לך איתו, אתה משאיר את אותם רכיבי תוכנה ועובר לספק תחזוקה אחר. אנחנו מתחרים על מתן תחזוקה ותמיכה בפרויקטי קוד פתוח.״  אלרואי מסביר כי חלק ניכר מהלקוחות שלו עובד עם גרסאות Open source communities. מדובר בתוכנות המפותחות במודל קהילה, ללא צורך ברישיון שימוש. ״אנחנו עונים על צורך של גרסאות אלו עם מרכיבי תוכנה שאנחנו תורמים לקהילה וכן בתמיכה בפרויקטים כאלו.״   נדרש: מיקוד משאבים  אלרואי טוען כי גוף ביטחוני צריך להשקיע את המשאבים שלו בפיתוח ערך מוסף כמו אלגוריתמים או מרכיבי תוכנה ייחודיים עבורו. ״אין טעם שארגון ביטחוני יפתח בעצמו מערכת הפעלה, אופיס או בסיס נתונים. חבל על הכסף. אם כולם עובדים אם אלסטיק, אז אין טעם להמציא את הגלגל.  ״בפרויקטים בתעשיות ביטחוניות כמעט הכל בקוד פתוח. מרחפנים ועד סוגי אמל״ח אחרים. הסטנדרט דה-פקטו בתעשייה הביטחונית היום הוא שימוש בקוברנטיס. ״בקוד פתוח אין נעילת יצרן. אף אחד לא יסחט אותך על הרישיון לבסיס הנתונים ואת התחזוקה אתה יכול לקחת ממישהו אחר. בנוסף, הטכנולוגיות בקוד פתוח מספקות קידמה שיש לכאלו בקוד סגור, אפילו יותר.״ 

החברה הקנדית TELEMUS SYSTEMS מייצרת מערכות ל"א אלקטרוניות ומכרה מערכות כאלו וציוד אלקטרוני נוסף לתעשיה האווירית הטורקית By Mustafa.KarabasTUSAS - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=87644265 החברה הקנדית TELEMUS SYSTEMS פשטה את הרגל אחרי שממשלת קנדה ביטלה רישיונות יצוא של מוצרים צבאיים וטכנולוגיות לטורקיה בשל התפקיד שמילה בקרבות בנגורנו קרבאך.  DEFENSE POST מדווח כי טלמוס סיסטמז ממדינת אונטריו מייצרת מערכות ל"א אלקטרוניות ומכרה מערכות כאלו וציוד אלקטרוני נוסף לתעשיה האווירית הטורקית עבור המל"ט הטורקי הגדול ANKA. החברה הקנדית ביקשה להכריז על עצמה פושטת רגל בגלל ביטול היצוא. רשת הטלוויזיה הקנדית CBC דיווחה שהצו הממשלתי ביטל למעשה יותר מ-25 חוזים למכירת ציוד צבאי לטורקיה. החברה האם KDMD מסרה שטלמוס סיסטמז לא יכלה ליצור לעצמה מקורו הכנסה מספיקים אחרים כדי לקיים את החברה ללא חוזים עם הלקוחות בטורקיה. החברה הפסידה בשנתיים האחרונות הכנסות מלקוחו בטורקיה בסך המתקרב למיליארד דולר קנדיים, ונאלצה לפיכך להכריז על פשיטת רגל.   

באיראן לא נמסרו פרטים על המכלית וציוותה ועל הסיבות להחרמתה. נעשים מאמצים ליזום שיחות בין ווייטנאם לאיראן בדבר גורל המכלית ואנשי ציוותה אילוסטרציה. bigstock איראו תפסה בחודש שעבר מכלית נפט מניפה דגל ווייטנאם במפרץ עומאן, והמכלית מוחזקת בנמל בנדר עבאס. סוכנות AP מדווחת כי יחידות של משמרות המהפכה השתלטו על המכלית MP SOUTHYS ב-24 באוקטובר, כשהם מאיימים בנשק. יחידות של הצי האמריקני ה-5 עקבו אחר התקרית אך לא נקטו בשום פעולה כאשר המכלית היתה במים הטריטוריאליים של איראן. עתה נעשים מאמצים ליזום שיחות בין ווייטנאם לאיראן בדבר גורל המכלית ואנשי ציוותה. הטלוויזיה האיראנית מסרה  דיווחים סותרים על נסיבות האירוע והודיעה שהיתה כביכול תקרית בין משמרות המהפכה לבין כוח של הצי ה-5 האמריקני במפרץ עומאן. האמריקנים הכחישו דיווחים אלו. באיראן לא נמסרו פרטים על המכלית וציוותה ועל הסיבות להחרמתה. אולם בטלוויזיה האירנית הראו תמונות של אנשי קומנדו איראניים גולשים ממסוק אל סיפון המכלית וספינות מרוץ קטנות סובבות את המכלית בים. שגרירות ווייטנאם בוושינגטון לא הגיבה על התקרית. מפרץ עומאן נמצא סמוך למצרי הורמוז, מעבר המים הצר ביותר במפרץ הפרסי באזור זה, והוא נתיב מכלות נפט גדול.   

לפי סוכנות הידיעות טא"ס הרוסית, הצוללת הראשונה תכנס לשירות בשנת 2025 By Mil.ru, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=68471290 הצוללת הרוסית PERM המונעת בכוח גרעיני תהיה כלי השיט הראשון בצי הרוסי שיצוייד בטילי שיוט היפר-סוניים מסוג TSIRKON - כך מסר מקור במשרד ההגנה הרוסי לסוכנות הידיעות טא"ס. לדברי אותו מקור תימסר הצוללת 'פרם' לצי הרוסי בשנת 2025. במספנות סבמאש נבנות שש צוללות מונעות בכוח גרעיני. שתיים מהן כבר מבצעיות בצי הרוסי ואחת בסטטוס של ניסויי ים.  ב-4 באוקטובר ביצעה הצוללת 'סוורודווינסק' בפעם הראשונה שיגור ניסיוני של טיל שיוט היפר-סוני צירקון. השיגור היה ב'ים הלבן' במצבי צלילה ומעל המים. על פי סוכנות טא"ס 'פרם' היא הצוללת החמישית בקבוצה שתצוייד בטילי שיוט היפר-סוניים צירקון. טא"ס מציינת שלא קיבלה אישור רשמי לידיעה.   

חברת עמיסל תציג את מוצריה בתערוכת "אמצעים בלתי מאוישים" UVID Dronetech 2021 שתיערך באקספו בתל אביב ב-10/11/2021 לאחרונה נודע כי חברת עמיסל, יצרנית ישראלית של מצברים ומטענים על פי דרישה, חתמה בשנת 2021 חוזה עם ענקית הטכנולוגיה ההודית TATA ADVANCED SYSTEMS  לרכישת מערכות אנרגיה ניידות מתוצרתה המיועדות לאספקה עד סוף שנת 2021 בשווי של 650,000 דולר. מערכות האנרגיה הניידות של עמיסל מורכבות מתאי פולימר בעלי צפיפות אנרגיה גבוהה של 320wh/kg  שלדברי החברה היא היצרנית היחידה בעולם שהגיעה לצפיפות זו והן מוטמעות ברחפני החברה ההודית TATA המשמשים את הצבא ההודי במשימות פטרול ומיפוי שטחים ומאפשרות להם זמן עבודה ארוך יותר מהמקובל בשוק במשקל הנמוך ביותר. במקביל, נמשך שיתוף הפעולה של עמיסל עם חברת לוקהיד מרטין בפרויקט הדגל שלה בתחום המזל"טים  ,Desert Hawk עם היקף הזמנות כולל של 500,000 דולרים. בפרויקט זה מדובר במצברי ליתיום יון במארז מיוחד עבור יחידת הרחפנים של משמר המלכה באנגליה. לוקהיד מרטין מספקת את הרחפנים למשמר הפועלים באמצעות סוללות של עמיסל.   לאחרונה רכשה החברה את  חברת VENCON הקנדית, יצרנית ידועה בתחום האנלייזרים וקו הייצור עובר בימים אלו לידי עמיסל. מחברת עמיסל נמסר כי היא  משתמשת באנלייזרים אלו שנים רבות גם במעבדת החברה ולאחר זיהוי הזדמנות עסקית בוצעה העברה של קו הייצור והידע לחברה, קו שהינו מוצר משלים לפתרונות האנרגיה הניידים. בשולי הדברים יוזכר כי בעלת החברה, חנה מנור, זכתה השנה בפרס התעשייה ופרס מפעל חיים בתעשייה לשנת 2021. חברת עמיסל תציג את מוצריה בתערוכת "אמצעים בלתי מאוישים" UVID Dronetech 2021 שתיערך באקספו בתל אביב ב-10/11/2021.

לישראל דיפנס נודע כי חברת אמתן נוטלת חלק במכרז להחלפת 10,000 רובי סער של היחידות המיוחדות הבריטיות בשווי של עד 90 מיליון פאונד. ההערכה היא שגם חברת IWI מתמודדת במכרז זה   https://www.army.mod.uk/news-and-events/news/2021/10/ex-khanjar-oman-low... בתחילת חודש אוגוסט השנה דווח באתר "ישראלדיפנס" כי הצבא הבריטי מחפש רובה סער חדש עבור חטיבת המבצעים המיוחדים שלו. ממשלת בריטניה פרסמה מכרז לרכישת כמות ראשונה של כ-10,000 רוס"רים חדשים שאינם מסוג SA80.  כיום, חלקים מהיחידות המיוחדות בצבא הבריטי מצוידים ברובי L119A1/A2 ו-L85A2 הרובה החדש ישמש מספר יחידות קיימות, אך בעיקר הנו מיועד לחטיבת המבצעים המיוחדים בעלת ארבעה גדודים שזה עתה מוקמת. כעת, נודע לישראל דיפנס כי לפחות 15 חברות מהמובילות בעולם משתתפות במכרז יוקרתי זה ששוויו יוכל להגיע עד לסכום של 90 מיליון פאונד. בין החברות נמצאת גם החברה הישראלית מכרמיאל "אמתן" וכן חברות ידועות כדוגמת Heckler & Koch, FN, LMT, זיג זאואר ועוד. להערכתנו, גם החברה הישראלית IWI מתמודדת במכרז זה. מומחים מעריכים כי במכרז זה יש מעין הכרזה רשמית של הצבא הבריטי על כך שהוא עוזב את הרובים מתצורת ה-Bullpup ועובר להשתמש מעתה ברובים ממשפחות AR15/M4. אין מדובר בתהליך מיידי. המכרז נמצא כרגע רק בשלב RFI שלו ובתחילת שנת 2022 תתקבל ההחלטה לגבי רשימת המתמודדים הסופית. אספקת הרובים החדשים צפויה רק משנת 2025 ואילך.   

ג'ראלד שטיינברג, מייסד מכון המחקר NGO Monitor, פותח צוהר לתעשיית העמותות הפלסטיניות שמגלגלת מליונים כל שנה מכספי מיסים אירופאים. מיוחד    ג'ראלד שטיינברג. קרדיט: NGO Monitor לאור הכרזת שר הביטחון על ששה ארגונים פלסטינים לזכויות אדם כעל ארגוני טרור, התעורר שיח ציבורי סביב שאלת ההוכחות להכרזה, אך גם סביב השאלה מי עוקב אחרי הארגונים האלו. ובכן, מכון המחקר המוביל בישראל את הנושא הוא NGO Monitor.  NGO Monitor הוא מכון מחקר המספק מידע וניתוח, מקדם אחריותיות, ותומך בדיון מעמיק על הדוחות והפעילות של ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים בתחום זכויות האדם והסיוע ההומניטארי. ישבתי לשיחה עם ג'ראלד שטיינברג, מייסד הארגון.  ״הסימביוזה בין עמותות של החזית העממית למדינות אירופה החלה אי שם בשנות ה-80״, מסביר ג'ראלד שטיינברג, מייסד ארגון NGO Monitor בראיון לאתר ישראל דיפנס.  25 מליוני אירו בשנה שטיינברג מסביר כי החז״ע (החזית העממית) הוא ארגון קומיניסטי במקור וכזה המושך אליו פלסטינים נוצרים. ״ככזה, היה לו יותר קל להגיע לנציגים אירופאים שהגיעו לישראל עוד בשנות ה-80 כסטודנטים. היום חלק מאותם סטודנטים מכהנים כשרים ואנשי מפתח במדינות אירופה״, אומר שטיינברג.  על פי נתוני NGO Monitor, החז״ע מפעילה כ-13 ארגונים עם כ-73 פעילים. כולם משווקים תכנים נגד ישראל. כמה כסף מגלגלת התעשייה הזו של ארגוני זכויות אדם תחת חז״ע? ובכן, על פי שטיינברג כ-25 מליוני אירו בשנה. כמעט הכל - מכספי משלמי מיסים במדינות אירופה.  לפי NGO Monitor, הממשלות התורמות לארגונים הקשורים לחזית העממית כוללות את האיחוד האירופי, ממשלות שבדיה, דנמרק, ספרד, נורבגיה, אירלנד, בריטניה, הולנד, גרמניה, בלגיה, צרפת ושוויץ והאו"ם.  ״תראה״, מסביר לי שטיינברג. ״מדובר בארגונים שצובעים עצמם במשך עשורים ככאלו המקדמים אג׳נדה של זכויות אדם. בפועל, הם פועלים בשם ארגון טרור פלסטיני.״ ואירופה לא יודעת?  ״זה סוג של דיסוננס״, אומר שטיינברג. ״אירופה לא רוצה לדעת. מה יגידו נבחרי הציבור למצביעים שלהם? שהם מימנו ביודעין ארגוני טרור במשך עשורים מכספי המיסים שלהם? עבור האירופאים המצב לא פשוט לאחר ההכרזה של גנץ.״ ואלו שדורשים הוכחות?  לאחר פרסום שמות ששת הארגונים הפלסטינים צפו קולות בתקשורת הישראלית והבינלאומית שביקשו הוכחות להחלטת שר הביטחון. הוכחות לא סופקו, אך שטיינברג טוען שאין בכך משהו חדש.  ״משרד הביטחון וממשלת ישראל, יש להם מחויבות להגדיר ארגונים שעוסקים בטרור ככאלו. מדובר בתהליכי אישור ארוכים. לעיתים לוקח חודשים. הליך הצגת ההוכחות מתבצע בעיקר על ידי שב״כ. יש מעטפת סודיות, זה עובר גורמים משפטיים, כולל יועמ״ש הממשלה. בסוף התהליך, ארגון מוגדר כארגון טרור. התהליך קיים כבר מספר שנים עם שינויים בחוק מאז 2016״, מסביר שטיינברג.   ״המדינה לא חייבת לפרסם את כל הפרטים. מצד שני יש הרבה חומר גלוי בנושא. אני מופתע שהממשל האמריקאי טען שאין לו מידע. יש הרבה מקורות גלויים.״  מעטה של זכויות אדם שטיינברג מסביר איך השיטה עובדת. ״ארגוני זכויות אדם או ארגוני סיוע לחקלאות או סיוע לנשים. כל אלו פועלים תחת מעטה לגיטימיות בינלאומית. בחסותה, הם טוענים שישראל פוגעת בזכויות אדם. אם אני יכול להגדיר את הארגון שלי כפעיל בזכויות אדם, תחת חסות של האו״ם, זה פותח לי דלתות למקבלי החלטות באירופה וארה״ב״, אומר שטיינברג.    ״הארגונים הללו משתתפים בדיונים בג׳נבה, יש להם גישה חופשית לתובעת של ה-ICC. זכויות אדם זה אישור כניסה לכל הבמות האלו. אם מישהו עוסק בטרור, הוא לובש על עצמו מעטה לגיטימי וכך הוא יכול לפעול בחופשיות. אם ידעו שהוא פעיל טרור, יסגרו לו את הדלתות.״  איפה שירותי הביון הישראלים?  אחת המסקנות מההכרזה האחרונה של משרד הביטחון היא שמדובר במעט מידי - מאוחר מידי. שטיינברג טוען שהארגונים הללו פועלים, כאמור, כמעט 40 שנים לקבל לגיטימציה בינלאומית למרות היותם קשורים לחזית העממית. את ההכרה הראשונה של שב״כ בהקשר זה ניתן למצוא מ-2016 ואילך.  עולה השאלה איפה היו שירותי הביון הישראלים בכל העשורים האחרונים? ובכן, זו שאלה פתוחה. בהפשטה, נראה כי את המודיעין הישראלי העמותות לא עניינו יותר מידי עד לשנה האחרונה.  ״ב-2002 עסקתי באקדמיה בתחום יחב״ל. זיהיתי שחסר מחקר על ארגונים לא ממשלתיים או חברה אזרחית פלסטינית. אף אחד לא התעסק בזה בישראל. כבר אז, בשנות האלפיים, זו הייתה תעשייה שלמה. כבר אז ארגונים פלסטינים לקחו חלק בועידת דרבן (2001)״, מסביר שטיינברג.  ״בהתחלה המחקר שלי לא עסק בשיוך הארגונים האלו לטרור, אלא מיפוי שלהם והבנה של הפעילות. הקשר לעסקי הטרור הגיע אחרי 5-6 שנים פעילות. מעולם אף גורם ממשלתי לא התייחס לארגונים חברתיים פלסטינים כשחקן. במשרד החוץ עסקו עם ממשלות. ואילו באו״ם, בועידת דרבן, העיקר היה סביב עמותות (NGO).   ״התחלתי לאסוף נתונים, לכתוב מאמרים, לתת הרצאות. התחלתי לקבל תרומות ולבנות עמותה משלי. אנחנו לא מקבלים כסף ממשלתי בכלל. הארגון הוא לטובת מחקר נטו.״  מתי התחלתם להבין את הקשר לחזית העממית?  שטיינברג מסביר כי הקשר לארגוני טרור, בעיקר החזית העממית, התגלה בשנים 2007-2008. ״אני ועוד כמה קולגות, התחלנו להבין את העוצמה הרכה של החזית העממית נגד ישראל״, אומר שטיינברג.  ״הארגונים הללו קיבלו את רוב כספם ממדינות אירופה. הם עובדים בהאג וג׳נבה. חלק מהפעילים בארגונים הללו קיבלו פרסים בנושא זכויות אדם במהלך השנים ממדינות אירופה.  ״עם השנים מיפינו עוד ארגונים והתמונה התחילה להתבהר. נכון לעכשיו הגענו יחד ל73 פעילים ב-13 ארגונים. כולם מסונפים לחזית העממית. באוגוסט 2016 השב"כ הודיע שמוחמד חלאבי, מנהל סניף עזה של וורלד ויז'ין, הפנה  60 אחוזים מתקציב וורלד ויז'ין בעזה לארגון הטרור חמאס.   ״השנה, בסביבות חודש מאי, ארגון ״ועדות הבריאות״ הוכרז כקשור לטרור על ידי שב״כ קודם להכרזה הנוכחית של שר הביטחון. כלומר, ישנם צווים ישראלים עומדים נגד שבעה ארגונים של חז״ע מתוך ה-13 שאנחנו מכירים.״ על הקשרים בין הארגונים השונים לחזית העממית ניתן ללמוד לעומק מדו״ח של NGO Monitor.  על פי דיווח שב״כ בנוגע ל״ועדות הבריאות״: ״מוסדות החזית העממית רימו את ארגוני הסיוע באירופה באמצעות שיטות שונות – דיווח על פרויקטים פיקטיביים, העברת מסמכים שקריים, זיוף וניפוח חשבוניות, הטיית מכרזים, זיוף מסמכים וחותמות של בנקים, דיווח על משכורות מנופחות ועוד.  ״המימון הרב שהתקבל הועבר, בין היתר, לתשלומים עבור משפחות "שהידים" של ארגון החז"ע, משכורות לפעילים, גיוס פעילים חדשים לארגון, קידום פעילות טרור והתעצמות, קידום פעילויות של החז"ע בירושלים וכן קידום והפצת המסרים והאידיאולוגיה של הארגון״, כך לפי שב״כ. השירות טרם פרסם נתונים באתר שלו אודות ששת הארגונים החדשים שהוכרזו בצו האחרון.  מה עושים עם הכסף?  שטיינברג מסביר כי ראשית משלמים משכורות לפעילים. ומשכורות טובות. לזה יש להוסיף נסיעות לכנסים ופגישות בעולם, כולל פינוקים. חלק מהארגונים מחזיקים משרדים באירופה וארה״ב.  ומה עם תמיכה בטרור? ובכן, לצד הפרסום של שב״כ אודות ועדות הבריאות, לפי שטיינברג, פענוח רצח רינה שנרב ז״ל שינה את המשוואה. כאשר פוענח הרצח בדצמבר 2019, התברר לשטיינברג שהוא מכיר חלק משמות העצורים - הם היו פעילים בעמותות של החז״ע. ״זו הייתה הפעם הראשונה שראינו הצלבה וודאית בין חשודים ברצח לבין פעילים בעמותות״, אומר שטיינברג.  יהיה שינוי במימון מצד אירופה?  שטיינברג מחייך. ״מיד לאחר פרסום ההודעה אודות ששת הארגונים על ידי ישראל, אותם פעילים בארגונים שנכנסו תחת הצו, רצו לרמאללה להצטלם עם אירופאים וישראלים״, מסביר שטיינברג.  ״תזכור שוב, אלו יחסים של כמעט 40 שנים. הגורמים באירופה שמימנו את העמותות האלו לאורך השנים צריכים להסביר למצביעים שלהם איך הם לא ידעו שמדובר בכסף שהולך לטרור. זה לא פשוט לאף איש ציבור להודות בטעות. ועוד טעות נגררת.״  לפי שטיינברג, חברי פרלמנט במדינות אירופה מתחילים לשאול שאלות. איך יכול להיות שפעילים חברתיים ישבו בכלא הישראלי? ״אולי מדינות אירופה יפסיקו מימון לארגונים הללו. לפחות חלקית. אחרי הרצח של רינה שנרב ראינו ירידה של כעשרה אחוזים בהיקף המימון לארגונים הללו. מדינות אירופה יכולות גם להגביל כניסה לאירופה לפעילים בארגונים האלו. גם זה יעזור.  ״מגמה נוספת שאנחנו מקווים שתתרחש היא הקשחה של אמצעי העברת הכספים בעולם לארגונים אלו. יש ארגונים פיננסיים שהחליטו על דעת עצמם, עוד לפני ההצהרה הישראלית האחרונה, שהם לא מקבלים תרומות לארגונים האלו. בעיקר בשל החשש מתקנות בינלאומיות למניעת מימון טרור.  ״ביניהם פיי פאל, סיטי בנק, גלובל גיבינג ואחרים. ההודעה הישראלית זו עליית מדרגה בהקשר זה. יש כאן מחויבות מצד מדינת ישראל לצבוע את הארגונים האלו תחת מימון טרור. זה עדיין דורש שכנוע של האירופאים. זה לא אוטומטי. ניתן להניח גם שחלק מהמידע הראייתי המקשר את הארגונים האלו לטרור יעבור בשקט בין ארגוני המודיעין של ישראל ואירופה. אולי זה יגרום לעוד מוסדות פיננסיים להתרחק משבעת הארגונים שהוכרזו על ידי משרד הביטחון.״