הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
03/11/21 08:00
15.49% מהצפיות
מאת IsraelDefense
את מה שעשתה לארה״ב מתקפה על צינור הדלק המרכזי, נראה שעושה עכשיו בישראל המתקפה על סייברסרב, ובמיוחד על שרתי ״אטרף״, שנוגעת בעצבים החשופים והרגישים ביותר בחברה BIGSTOCK/Copyright: TeroVesalainen בימים האחרונים נדמה שנחצה קו תודעתי בישראל, שמתרחשת התעוררות בדבר הסכנות הטמונות בעולם הסייבר והצורך האקוטי בהגנה הטובה ביותר. את מה שעשתה לארה״ב מתקפה על צינור הדלק המרכזי, עושה בימים אלה בישראל הקטנה מתקפה על אתר היכרויות ייעודי לקהילת הלהט״ב. נכון, מדובר למעשה במתקפה על שרתי חברת ׳סייברסרב׳ המארחת את האתר, ובקרב הנפגעים נמצאים גם אתרים רבים נוספים שהתארחו על אותם שרתים – אבל סביר שמתקפת ״בלאק שאדו״ של סוף 2021 תיחרט בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כמתקפה על ״אטרף״.
לאחר פקיעת הדד-ליין לתשלום דמי כופר בסך מיליון דולר, פרסמה אתמול (ג׳) קבוצת ההאקרים ״בלאק שאדו״ לינק למה שהוא, לטענתה, מאגר השמות המלא של משתמשי האתר. בעמוד הטלגרם של הקבוצה פורסמה התכתבות מו״מ עם הצד הישראלי, אך ההכחשה של ״אטרף״ מאששת את הסברה שמדובר בזיוף. כתב ״הצינור״ דניאל הרשקוביץ דיווח בטוויטר כי ההדלפה כוללת את ״כל היוזרים מהיום הראשון של אטרף עד ימינו + סיסמאות״, זאת בנוסף להדלפה הקודמת (משבת), שכללה אלף יוזרים מהשנים שבין 2001-2003.
הקלות הבלתי נסבלת של המתקפה
בין מאות אלפי המנויים לאתר מופיעים רבים שמנהלים חיים כפולים, שנמצאים בארון, שהינם נשאים של נגיף האיידס, שנושאים בתפקידים מקצועיים רגישים או נמצאים בעמדות מפתח, ועוד כהנה וכהנה רגישויות. האגודה למען הלהט״ב הקימה חמ״ל מיוחד, וכן גם עמותת ״חברותא״ המסייעת להומוסקסואלים דתיים. רבים מעלים לרשתות החברתיות אישורי תרומה לארגוני להט״ב שונים, כמו הבית הפתוח בירושלים, מנהלים דיונים בדבר הטרגדיות להן עלולה להוביל חשיפת המידע האישי כל כך, ומפצירים בגולשים לא לשתף מידע אליו הם נחשפים דרך הנתונים שהודלפו.
אחרי שלל מתקפות על ארגונים ישראליים שמיוחסות לאיראנים, לרוסים, ובעצם למי לא, נראה שדווקא המקרה הזה נוגע בעצבים החשופים והרגישים ביותר של הציבור בכלליותו. ואם לחזור על דברים שאמרה מומחית הסייבר עינת מירון – זה בכלל לא משנה אם ״האיראנים עשו את זה״ ואם אכן מדובר בפעולה אנטי-ישראלית. מה שמשנה זו הסיטואציה עצמה, ולא פחות מזה – הקלות הבלתי נסבלת בה יצאה המתקפה לפועל, בשל היעדר הגנת סייבר מספקת, שלא לומר בסיסית.
״מה שחווים עכשיו משתמשי ׳אטרף׳ קטן על מה שכולנו נחווה כאשר המאגר הביומטרי ידלוף או ייפרץ, וזו לא שאלה של ׳אם׳ אלא רק של ׳מתי׳״, זיקק משתמש טוויטר בשם רז את הנושא שלא פקד כמעט אף פינת קפה, פרלמנט או שיחת חולין שנערכו ביומיים האחרונים. הגולש ניצן וייסברג כתב ש״לפני ימים אחדים העבירו בוואטסאפ של הכיתה אפליקציה למילוי פרטים לדף קשר חמודי: תמונה, תאריך לידה, כתובת, מייל, טלפונים ושמות ההורים. פרטים על קטינים הועלו על ידי כולם (מלבדי) לשרת, בלי אפילו הצפנה. מחכים שיעשו גם מהילדים אטרף?״
מבול של הדלפות
בשלושת הימים האחרונים מתנהל מרדף של חתול ועכבר בין טלגרם ל״בלאק שאדו״, כאשר הראשונה חוסמת את ערוצי הקבוצה הזדונית, שרק פותחת קבוצות חדשות בתוך דקות או אפילו מעלה שוב את הקודמות. וההדלפות אינן פוסקות: מלבד המאגר של אטרף הודלפו כמעט 300 אלף רשומות ממכון הבריאות מור, פרטי כרטיסי אשראי יחד עם פרטי המשתמש, ועוד.
איגוד האינטרנט הישראלי פנה לגוגל, פייסבוק, טיקטוק וטוויטר בבקשה דחופה להיערכות להסרה מיידית של כל תוכן פוגע ואישי שיפורסם תוך שימוש בשירותי הפלטפורמות. מנכ״ל האיגוד, יורם הכהן, מסר לכלי התקשורת כי ״מדובר באחד מפיגועי הפרטיות הקשים ביותר שידעה ישראל. אזרחים ישראלים חווים בשעה זו טרור סייבר״.
״כולנו צריכים להתעורר ולנסות למזער את הסיכוי להישנות מקרה שכזה״, מסר אלעד ארז, סמנכ״ל חדשנות באימפרבה. ״חייב להיות פה מאמץ לאומי מראש הממשלה והלאה, לנהל את נושא המוכנות בסייבר כנושא ביטחוני לכל דבר. ברמה הארגונית – לעשות בדק בית, להבין את מצב הסיכון ולטפל בהקדם״. מתן ליברמן, ממייסדי Semperis, מסר ש״ארגון חייב לעבוד בצורה מתמדת על הורדת סיכויי הפריצה. היום זו לא שאלה של ׳אם׳ אלא של ׳מתי׳ יגיע פורץ״.
אגב, יכול להיות שהקבוצה הזדונית ״מטה משה״ (Moses Staff) התקנאה בכל הפרסום שמקבלת ״בלאק שאדו״. החל מהשבוע האחרון של אוקטובר, עדכנה הקבוצה על בסיס קבוע בטלגרם (בעברית!) כי פרצה לדואר ישראל ולחברות טכנולוגיות שונות (אפסילור, סודיק טכנולוגיות ועוד) ופרסמה לינקים למאגרי המידע המודלפים כביכול. בנוסף, פרסמה תמונות של שר הביטחון בני גנץ וטענה כי יש לה מסמכים סודיים ממשרד הביטחון. אמש הודיעה כי פרצה לשלוש חברות הנדסה ישראליות. ואולם, למרות הנזק הפוטנציאלי, לא הצליחה המתקפה הזו לעורר את אותה תגובה ציבורית לה זוכה מקבילתה.
״אבל התרענו״
ובחזרה: מחברת סייברסרב נמסר לכאן 11 כי חשיפת המאגר מהווה ״פיגוע תודעה איראני נגד אזרחי ישראל והקהילה הגאה. התרענו בפני הרשויות במדינת ישראל על כוונתם של ההאקרים לפרסם את הרשומות, ודרשנו את הסרתם המיידית של חשבונות הטלגרם״. מה חסר כאן? נטילת אחריות, הכרה באשמה, ניסיון לכפר או לסייע לארגונים שנפגעו.
בעמוד הפייסבוק של ״אטרף״, ההאשמה מוטלת על האיראנים באופן בלעדי. ״זהו פיגוע תודעה איראני מתוכנן וממוקד...מניע קבוצות הטרור אינו כלכלי אלא לאומני״, נכתב במסגרת פוסט ארוך שפורסם אתמול. התגובות לפוסט, יש לומר שכצפוי, זועמות. ״מה שמצער זה התגובות הנלוזות שלכם״, כתב גולש אחד. ״המחדל שלכם הוא פשע עצום, והאחריות היא שלכם בלבד״, הגיב אחר. ״זה לא פיגוע ובטח לא ספציפית נגד הקהילה הגאה״, הטיח שלישי.
גם בפוסט של ״אטרף״ צוין כי ״התרענו בפני הרשויות״. להזכיר שמיד עם היוודע דבר המתקפה, גם מערך הסייבר הלאומי הזדרז לצאת בהצהרות התרעה, והודיע כי ״התריע מספר פעמים״ בפני החברה בדבר היותה חשופה לפגיעה. מרוב התרעות, נראה שנשכח לחלוטין הצורך בפעולה.
*קו הקשב ״יש עם מי לדבר״ של האגודה למען הלהט״ב בישראל פועל במתכונת מוגברת בטלפון 2982* ובוואטסאפ 058-6205591
03/11/21 15:19
8.92% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הטייס גרי פרידמן (49) אמר שבחר במועד הטיסה כדי להזדהות עם משתתפי כנס האקלים בגלזגו https://www.electricair.nz טייס בניו זילנד עשה היסטוריה כאשר טס בפעם הראשונה מעל מים במטוס חשמלי חד-מנועי בטיסה של 78 ק"מ מעל האוקיאנוס בניו זילנד. הוא חצה בטיסה בת 40 דקות את מפרץ קוק, המפריד בין שני האיים הגדולים של ניו זילנד.
הטייס גרי פרידמן (49) אמר שבחר במועד הטיסה כדי להזדהות עם משתתפי כנס האקלים בגלזגו, ולכן בחר ביום הזה לבצע "טיסה ירוקה" ראשונה מעל מים. אחרי שנחת בשלום אמר הטייס שכל מערכות המטוס פעלו כהלכה, ועדיין נותרו במצבר 40 אחוזים של אנרגיה. "כמעט יכולתי לטוס חזרה", אמר.
פרימן הקים את חברת ELECTRIC AIR בכוונה לפתח טיסות במטוסים חשמליים. הוא נסע לקרואטיה, שם קנה מטוס מדגם 'פיפיסטרל אלפא אלקטרו', שמשקלו 400 ק"ג מנועו החשמלי שקט ביותר. משך טעינת מצבר המטוס הוא כשעה אחת.
דוברת נמל התעופה הבינלאומי של וולינגטון, שם נחת פרימן במטוסו החשמל, מסרה ל=AP NEWS שנמל התעופה נערך להפעלת מטוסי נוסעים חשמליים בני 12 מושבים בעוד כחמש שנים.
03/11/21 10:59
7.98% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, אישרה פה אחד, את החלוקה הפנימית של תקציב הביטחון לשנים 2021-22 לתחומי פעולה ותכניות קרדיט: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ בשנת 2021 מסגרת סעיף תקציב "משרד הביטחון" כוללת תקציב הוצאה של 62.357 מיליארד ₪, בנוסף 14.972 מיליארד ₪ בהוצאה מותנית הכנסה והרשאה להתחייב בהיקף של 36.3 מיליארד ₪.
בשנת 2022 מסגרת הסעיף כוללת תקציב הוצאה של 59.833 מיליארד ₪, בנוסף 15 מיליארד ש״ח בהוצאה מותנית הכנסה והרשאה להתחייב בהיקף של 42.9 מיליארד ש״ח.
הצעת התקציב המפורטת לא מונחת על שולחן הכנסת, אלא על שולחן הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הכספים בלבד, ומשום כך הוועדה מחליפה את ועדת הכספים בדיון המהותי בהצעת התקציב, ואת מליאת הכנסת באישור הצעת התקציב המפורטת בקריאות שניה ושלישית.
לאור זאת, על הוועדה המשותפת מוטלת חובה מוגברת לקיים דיונים מעמיקים ואפקטיביים בהצעת תקציב הביטחון. הוועדה, על ועדות המשנה שלה, קיימו במשך החודש האחרון כ-50 שעות דיונים, רובם חסויים, על הצעת התקציב למול הערכת המודיעין השנתית, דירקטיבות מדיניות, תרחישי האיום והייחוס הקיימים ותכניות העבודה של הגופים השונים.
במהלך הדיונים הופיעו בפני הוועדה, בין היתר, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מנכ"ל משרד הביטחון, הממונה על התקציבים באוצר, ראש אכ"א והיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון.
בין הנושאים שעלו בדיונים היו נושאי שכר וכח אדם (לרבות נושא הפנסיות), תכניות עבודה, פיתוח והצטיידות (כגון: חילות האוויר והים, זרוע היבשה, אגף המודיעין ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה). כמו כן הוצגו תכניות אגפי ומנהלות משרד הביטחון: מנהלת הגנה מפני טילים, לוויינות, מטוסים ללא טייס, מנהלת תכנית הטנק, מנהלת גבולות ותפר, אגף שיקום נכים ורפורמת 'נפש אחת'.
במהלך הדיונים שינתה הוועדה את החלוקה הפנימית לתחומי פעולה ותכניות אשר הציעה הממשלה, בכדי לאפשר התאמה טובה יותר לצרכים ביטחוניים שזיהתה הוועדה, וכן לאפשר פיקוח פרלמנטרי טוב יותר על שימוש התקציב, בו עוסקת, לכל אורך השנה הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון , על ועדות המשנה שלה.
כאמור, אישרה הוועדה המשותפת את החלוקה הפנימית של תקציב הביטחון בקריאות השנייה והשלישית, ואישור התקציב כולו, כזכור, כפוף לאישור הצעת חוק התקציב במליאת הכנסת.
יו"ר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם את התהליך: אישרנו תקציב שנותן תשובה טובה לאתגרים שעומדים בפנינו, תוך הבנה לצרכים החברתיים והכלכליים של מדינת ישראל. מודה לגופי הביטחון על הפתיחות ושיתוף הפעולה וכמובן לצוות המקצועי של ועדת החוץ והביטחון.
03/11/21 09:27
7.04% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מנהלת 'חומה' במשרד הביטחון וחיל האוויר החלו בהצבת מערכת "טל שמיים" - לגילוי והתרעה של איומים מתקדמים בצפון הארץ קרדיט צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
בתום תהליך פיתוח וייצור של מספר שנים, מנהלת 'חומה' במפא"ת, בשיתוף עם חיל האוויר, ויחד עם התעשייה האווירית, המשמשת כקבלן ראשי לפיתוח המערכת, החלו בהצבת פלטפורמה אווירית, מהגדולות מסוגה בעולם, שתשמש לצרכי גילוי והתרעה של איומים מתקדמים.
שר הביטחון בני גנץ: "אני מברך את מנהלת חומה, את חיל האוויר, התעשייה האווירית והשותפים האמריקניים, על עוד פריצת דרך טכנולוגית שתחזק את ההגנה על שמי ישראל ואזרחי ישראל. הצלחת המערכת החדשה מבצרת את חומת ההגנה שבנתה ישראל מול האיומים האוויריים הרחוקים והקרובים שנבנים על ידי אויביה. באמצעות יכולות הגילוי, ומערכת ההגנה הרב שכבתית, יישמר היתרון של ישראל באזור, ויתאפשר מרחב הפעולה המבצעי הנדרש לשמירה על ביטחונה".
מערכת 'טל שמיים' הכוללת את הפלטפורמה האווירית אשר פותחה ע"י חברת TCOM האמריקנית, ואת מערכת המכ"מ המתקדמת מפיתוח אלתא של התעשייה האווירית, תספק יכולת משלימה למערך הגילוי ולמערכות ההגנה האווירית של חיל האוויר ומדינת ישראל. המערכת פותחה במסגרת תוכנית משותפת של מנהלת "חומה" יחד עם הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA).
הבלון יוצב באתר ייעודי בצפון הארץ, שהקים אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ויהווה מרכיב משמעותי בחיזוק ההגנה על גבולות המדינה.
ראש מנהלת 'חומה' במפא"ת, משה פתאל: "בשנה האחרונה הוכחנו במספר רב של ניסויים מוצלחים את יכולת ההתמודדות של כלל מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל מול איומים מתקדמים ובהם טילי שיוט. מנהלת חומה במפא"ת, יחד עם הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים, בשיתוף חיל האוויר והתעשיות ממשיכות לחזק את יכולות הגילוי של ישראל. בלון הגילוי האווירי ישייט בגובה רב, יצפה לטווחים רחוקים ויאפשר יכולת גילוי מקסימלית של איומים מתקדמים מכיוונים שונים".
ראש הסוכנות להגנה מטילים האמריקאי אדמירל ג'ון היל: "מערכת הסנסור המוגבה מהווה דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה בין הסוכנות להגנה מטילים (MDAׂ) למנהלת חומה במשרד הביטחון ולתעשיות שותפות. טכנולוגיה ומחקר מסוג זה מניבות תועלת לשתי המדינות. מערכת זו תשפר את יכולותיה של מדינת ישראל בגילוי איומים מתקדמים לשמירת היתרון הצבאי האיכותי הישראלי."
מדברי מפקד חיל האויר, אלוף עמיקם נורקין: "מערכת 'טל שמיים' תהווה מרכיב משמעותי בחיזוק ההגנה על גבולות המדינה אל מול מגוון איומים ויתרום ליכולות בניית תמונת שמיים מדויקות ורחבות יותר. ברשות חיל האוויר מערכים המשלבים כוחות בהגנה ובהתקפה, המגנים על שמי מדינת ישראל וריבונותה".
03/11/21 14:01
7.04% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ועידה זו היא הראשונה המתקיימת מחוץ לגבולות ישראל כחלק פעילות המשך לחברות איגוד הדירקטורים בארגון ה-GNDI המהווה ארגון הגג לאיגודי דירקטורים מקבילים קרדיט: INX השבוע התקיימה באבו דאבי, ועידת דירקטורים משותפת לישראל ואיחוד האמירויות הראשונה מסוגה שעוסקת בממשל, סייבר, רגולציה פיננסית ואחריות תאגידית. זאת בשיתוף איגוד הדירקטורים בישראל וה BDI GCC, AMCHAM, הגופים המאגדים דירקטורים בכל אחת מהמדינות.
הועידה התקיימה בראשות דר' גיתית גרשגורן יור מועדון יושבי ראש דירקטוריון ופרופ' אהוד מניפז יו"ר הועדה הבינלאומית באיגוד הדירקטורים בישראל יחד עם רו"ח ניר זיכלינסקי , עו"ד מיכל קופל והדר צופיוף, וכן על ידי צוות האיגוד המקביל באבו דאבי בראשות גיין ואלס.
בין הרגולטורים שהתשתתפו בועידה: המפקח על שוק ההון, מר משה ברקת, יו"ר רשות ניירות ערך באמירויות מרים אל סועיד וכן אנשי עסקים מובילים ודירקטורים בהם: שי דתיקה, מייסד ומנכ"ל חברת המסחר בנכסים דיגיטליים INX, השגריר הישראלי הראשון באיחוד האמירויות אמיר חייק ודירקטורים נוספים.
ועידה זו היא הראשונה המתקיימת מחוץ לגבולות ישראל כחלק פעילות המשך לחברות איגוד הדירקטורים בארגון ה-GNDI המהווה ארגון הגג לאיגודי דירקטורים מקבילים. השיח סביב הרגולציה בעולם הקריפטו היווה חלק בלתי נפרד מהוועידה. זאת בייחוד כשמוסדיים ורגולטרים מובילים את אימוץ המטבעות הקריפטוגרפיים נמרצות.
שי דתיקה מייסד ומנכ"ל חברת המסחר בנכסים דיגיטליים INX מבהיר: "קיימת חשיבות רבה לקשר עם רגולטורים שונים בעולם, איחוד רגולציה בתחום הפיננסי חשוב כמו איחוד ואימוץ חוקי המס אותם מקדם הממשל האמריקאי.
"אם נביט אל עבר עולם הקריפטו נראה ששיח חוצה עולם על הנושא יביא לשינוי הכלכלה הגלובלית. ישראל עדיין נשארת מאחור ומדשדשת. ישראל יכולה ללמוד רבות מאיחוד האמיריות על אימוץ חוקי הקריפטו שמביאים לצמיחה נמרצת ואנחנו מפספסים הזדמנות להוביל להיות אחד מהמרכזים הפיננסים החדשים".
חברת INX הייתה מנותנות החסות המרכזיות של הועידה.
03/11/21 09:09
5.16% מהצפיות
מאת IsraelDefense
השרה זנדברג: ״קוראת לכל הסטארט-אפים לבדוק איך הטכנולוגיה שלהם תוכל לתאום להתמודדות – לא רק בסיסמה שטחית אלא באסטרטגיית פיתוח מוצר אמיתית בצילום: נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג; השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; סגן שר החוץ, עידן רול; שגריר בריטניה בישראל, ניל ויגן; מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין; מנכ"ל PLANETech, אוריאל קלר. קרדיט צילום: PLANETech "ישראל יכולה וחייבת להיות בין המדינות המובילות בעולם בהתמודדות מול אתגרי משבר האקלים. אלפי הסטארט-אפים המתקדמים של ישראל, מוסדות המחקר ברמה בינלאומית שלה, ועשרות שנות ניסיון בעמידה באתגרים של סביבה צחיחה כבר הופכים אותה לכוח עולמי של טכנולוגיות אקלים פורצות דרך", כך אמר אתמול נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בפסגת החדשנות האקלימית שנערכה אתמול (ג׳).
מטרת הפסגה הייתה קידום השיח הישראלי והגלובלי סביב תפקידה של החדשנות הישראלית בהתמודדות מול אתגרי משבר האקלים, והעומדים מאחוריה הם קהילת PLANETech, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה, שגרירות בריטניה בישראל ורשות החדשנות. הפסגה התקיימה בישראל וכללה חלק מקוון אשר הועבר בשידור חי, וכן חלק פיזי בו השתתפו נציגים ממדינות זרות, ובכירים מתעשיית ההייטק הישראלי.
פסגת החדשנות האקלימית כללה מיפוי של כ-1,200 חברות אקלים ישראליות, וכן הצגה מעמיקה יותר של תשע חברות סטארט-אפ העוסקות בתחומים שונים תחת המטרייה הענקית של Climate Tech: חקלאות, אנרגיה, מגוון ביולוגי, חיזוי מזג אוויר, חלבון אלטרנטיבי, כלכלה מעגלית, שרשראות אספקה, חומרים ותחבורה. החברות שהוצגו הן:
See Tree: מבצעת ניטור צמיחת עצים ברמת הפרט במדויק צמיחת עצים, בכדי לאפשר אופטימיזציה של קליטת הפחמן בפרויקטים לשימור יערות.
UBQ Materials: החברה הישראלית הראשונה שהצטרפה לקמפיין "Race to Zero" של האו"ם, פיתחה תהליך ייחודי המייצר חומרים עם השפעה אקלימית חיובית מפסולת עירונית, אשר תומך בכלכלה מעגלית.
Aleph Farms: חברת בשר מתורבת, המייצרת בשר ישירות מגידול תאי בעלי חיים. תהליך זה מספק חלופה בת קיימא לחלבון על בסיס בעלי חיים.
ElectReon: שואפת ליצור ולבנות את הכביש העירוני החשמלי הראשון בעולם, ולספק טעינה אלחוטית לכלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה, ללא צורך בעצירת טעינה.
Wiliot: יוניקורן ישראלי חדש, משפרת את האופן שבו מנוהלות שרשראות אספקה ומסייעת להפחית בזבוז ואובדן מזון באמצעות מחשב זעיר שפיתחה בשם Wiliot IoT Pixels.
Beewise: לקחה על עצמה משימה להגן על הדבורים, אחד מבעלי החיים החשובים ביותר לייצור מזון עולמי המאוים על ידי שינויי האקלים, על ידי שמירה על מושבות הדבורים בריאות ובטוחות.
Tommorow.io: פיתחה טכנולוגיה ייחודית לחיזוי מזג אוויר המסייעת בניהול אתגרי בטחון אקלימי וחיזוי אירועי מזג אוויר קיצוניים.
StoreDot: מפתחת חומרים חדשניים המשנים את האופן בו אנו טוענים מכוניות חשמליות, ותומכים במעבר לתחבורה חשמלית.
Augwind: פועלת בתחום אחסון האנרגיה לאורך זמן על ידי המרת אנרגיה המאוחסנת באוויר דחוס לאנרגיה חשמלית בעלת יעילות גבוהה, ללא השפעות סביבתיות מזיקות.
"טכנולוגיות אקלים זה לא רק אנרגיה סולארית ומכוניות חשמליות, זה תחום המכסה את כל הטכנולוגיות שלוקחות חלק במאמץ בצמצום פליטות גזי חממה, והסתגלות לשינויי האקלים. אנו מעודדים יזמים להצטרף למגמה העולמית בתחום טכנולוגיות האקלים ולהקים סטארטאפים עם השפעה אקלימית חיובית", מסר אוריאל קלר, מנכ"ל PLANETech - קהילת חדשנות לטכנולוגיות אקלים ללא מטרות רווח, מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות ול-Consensus Business Group.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, הנמצאת בימים אלה בגלזגו, שלחה סרטון מוקלט ששודר בכנס. "אני קוראת לכל חברי האקוסיסטם בעולם הסטארטאפים לבחון כיצד הטכנולוגיה שלהן תוכל לתרום להתמודדות עם שינוי האקלים – לא רק בסיסמה שטחית אלא באסטרטגיה אמיתית של פיתוח מוצר", אמרה.
״המלחמה בשינוי האקלים היא מטרה לא רק עבור ישראל, גם לכל המזרח התיכון. יש לנו הבנות משותפות עם שותפינו האזוריים שמדובר באתגר משותף, שבכדי להתמודד איתו, אנו חייבים לשלב ידיים", אמר עידן רול, סגן שר החוץ.
03/11/21 09:56
5.16% מהצפיות
מאת IsraelDefense
השרה זנדברג: ״קוראת לכל הסטארט-אפים לבדוק איך הטכנולוגיה שלהם תוכל לתאום להתמודדות – לא רק בסיסמה שטחית אלא באסטרטגיית פיתוח מוצר אמיתית בצילום: נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג; השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; סגן שר החוץ, עידן רול; שגריר בריטניה בישראל, ניל ויגן; מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין; מנכ"ל PLANETech, אוריאל קלר. קרדיט צילום: PLANETech "ישראל יכולה וחייבת להיות בין המדינות המובילות בעולם בהתמודדות מול אתגרי משבר האקלים. אלפי הסטארט-אפים המתקדמים של ישראל, מוסדות המחקר ברמה בינלאומית שלה, ועשרות שנות ניסיון בעמידה באתגרים של סביבה צחיחה כבר הופכים אותה לכוח עולמי של טכנולוגיות אקלים פורצות דרך", כך אמר אתמול נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בפסגת החדשנות האקלימית שנערכה אתמול (ג׳).
מטרת הפסגה הייתה קידום השיח הישראלי והגלובלי סביב תפקידה של החדשנות הישראלית בהתמודדות מול אתגרי משבר האקלים, והעומדים מאחוריה הם קהילת PLANETech, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה, שגרירות בריטניה בישראל ורשות החדשנות. הפסגה התקיימה בישראל וכללה חלק מקוון אשר הועבר בשידור חי, וכן חלק פיזי בו השתתפו נציגים ממדינות זרות, ובכירים מתעשיית ההייטק הישראלי.
פסגת החדשנות האקלימית כללה מיפוי של כ-1,200 חברות אקלים ישראליות, וכן הצגה מעמיקה יותר של תשע חברות סטארט-אפ העוסקות בתחומים שונים תחת המטרייה הענקית של Climate Tech: חקלאות, אנרגיה, מגוון ביולוגי, חיזוי מזג אוויר, חלבון אלטרנטיבי, כלכלה מעגלית, שרשראות אספקה, חומרים ותחבורה. החברות שהוצגו הן:
See Tree: מבצעת ניטור צמיחת עצים ברמת הפרט במדויק צמיחת עצים, בכדי לאפשר אופטימיזציה של קליטת הפחמן בפרויקטים לשימור יערות.
UBQ Materials: החברה הישראלית הראשונה שהצטרפה לקמפיין "Race to Zero" של האו"ם, פיתחה תהליך ייחודי המייצר חומרים עם השפעה אקלימית חיובית מפסולת עירונית, אשר תומך בכלכלה מעגלית.
Aleph Farms: חברת בשר מתורבת, המייצרת בשר ישירות מגידול תאי בעלי חיים. תהליך זה מספק חלופה בת קיימא לחלבון על בסיס בעלי חיים.
ElectReon: שואפת ליצור ולבנות את הכביש העירוני החשמלי הראשון בעולם, ולספק טעינה אלחוטית לכלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה, ללא צורך בעצירת טעינה.
Wiliot: יוניקורן ישראלי חדש, משפרת את האופן שבו מנוהלות שרשראות אספקה ומסייעת להפחית בזבוז ואובדן מזון באמצעות מחשב זעיר שפיתחה בשם Wiliot IoT Pixels.
Beewise: לקחה על עצמה משימה להגן על הדבורים, אחד מבעלי החיים החשובים ביותר לייצור מזון עולמי המאוים על ידי שינויי האקלים, על ידי שמירה על מושבות הדבורים בריאות ובטוחות.
Tommorow.io: פיתחה טכנולוגיה ייחודית לחיזוי מזג אוויר המסייעת בניהול אתגרי בטחון אקלימי וחיזוי אירועי מזג אוויר קיצוניים.
StoreDot: מפתחת חומרים חדשניים המשנים את האופן בו אנו טוענים מכוניות חשמליות, ותומכים במעבר לתחבורה חשמלית.
Augwind: פועלת בתחום אחסון האנרגיה לאורך זמן על ידי המרת אנרגיה המאוחסנת באוויר דחוס לאנרגיה חשמלית בעלת יעילות גבוהה, ללא השפעות סביבתיות מזיקות.
"טכנולוגיות אקלים זה לא רק אנרגיה סולארית ומכוניות חשמליות, זה תחום המכסה את כל הטכנולוגיות שלוקחות חלק במאמץ בצמצום פליטות גזי חממה, והסתגלות לשינויי האקלים. אנו מעודדים יזמים להצטרף למגמה העולמית בתחום טכנולוגיות האקלים ולהקים סטארטאפים עם השפעה אקלימית חיובית", מסר אוריאל קלר, מנכ"ל PLANETech - קהילת חדשנות לטכנולוגיות אקלים ללא מטרות רווח, מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות ול-Consensus Business Group.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, הנמצאת בימים אלה בגלזגו, שלחה סרטון מוקלט ששודר בכנס. "אני קוראת לכל חברי האקוסיסטם בעולם הסטארטאפים לבחון כיצד הטכנולוגיה שלהן תוכל לתרום להתמודדות עם שינוי האקלים – לא רק בסיסמה שטחית אלא באסטרטגיה אמיתית של פיתוח מוצר", אמרה.
״המלחמה בשינוי האקלים היא מטרה לא רק עבור ישראל, גם לכל המזרח התיכון. יש לנו הבנות משותפות עם שותפינו האזוריים שמדובר באתגר משותף, שבכדי להתמודד איתו, אנו חייבים לשלב ידיים", אמר עידן רול, סגן שר החוץ.
03/11/21 09:33
4.69% מהצפיות
מאת IsraelDefense
סך השטח בשמורת עברונה אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון ש״ח מאת נועם וייס Noam Weiss - Society for the Protection of Nature in Israel החברה להגנת הטבע, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=37497016 המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית משפט השלום בב"ש כתב אישום נגד חברת קצא"א וארבעה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה, בגין אחריותם לאירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה וזיהום שנגרם כתוצאה מכך.
על פי כתב האישום, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה- סמנכ"לי ביצוע והנדסה שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה- ארתור וייס וחיים בר סלע, מנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א, נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.
סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון ש״ח.
התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. במסגרת זו, הוקם צוות חקירה מיוחד (צח"מ) ביחידה שערך פעולות חקירה משמעותיות אשר שפכו אור על נסיבות האירוע.
כעולה מכתב האישום בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א- קו צינור אשקלון אילת בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית.
במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון- אילת, אשר משמש להובלת נפט גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה.
לצורך כך, נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו. כחלק מהפרויקט, תוכננה הנחת מקטע צינור חדש, שאורכו כ-800 מטרים, במרחק של כ-6 מטרים מערבה לקו הקיים, וחיבורו לצינור הקיים.
מכתב האישום עולה, כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ- 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א. האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו, נגרמו על פי כתב האישום, עקב מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים, כל אחד לפי חלקו.
כתב האישום, אשר הוגש לאחר הליך שימוע שהתקיים במחלקה להנחיית התובעים, מייחס לנאשמים ביצוע עבירות סביבתיות לפי חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הנקיון.
נזכיר גם שבעקבות האירוע, הוגשה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו. במסגרת גישור שהתקיים במסגרת ההליך האזרחי, הצטרפה המדינה כנאמן הציבור במשאבי הטבע וכתובעת פוטנציאלית, על מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה לצורך שיקום השמורה ובגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים. זאת לאור עמדתה, כי המדינה היא התובעת הנכונה ביחס לנזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך – לכלל הציבור.
במסגרת הסכם הפשרה, שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בב"ש ובו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ- 100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.
זאת בעיקר בשל הפגיעה בשמורת עברונה ובסביבתה, ובשל הנזק שנגרם לציבור עקב מניעת ההנאה מהשמורה נוכח הפגיעה בסביבה הטבעית ובשירותי המערכת האקולוגית שסיפקה השמורה.
הפרקליטות והמשרד להגנת הסביבה ימשיכו לפעול, תוך שילוב ידיים, לקידום המשפט הסביבתי, הן בפן הפלילי והן האזרחי, למען הציבור כולו.