הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
28/12/21 08:08
19.82% מהצפיות
מאת IsraelDefense
התרגיל האיראני מצביע על רמת מוכנות ובשלות גבוהה של היחידות הלוחמות של משמרות המהפכה, הן בהגנת הטריטוריה האיראנית והן ביכולת הוצאת תקיפה מתואמת מול מטרות איכות בישראל https://www.youtube.com/watch?v=HanKkAnTqUA בסוף השבוע האחרון סיימה איראן את אחד מהתרגילים הצבאיים הגדולים שביצעה לפחות בעשר השנים האחרונות. התרגיל המכונה "הנביא מוחמד 17" נערך חמישה ימים מלאים, ונוהל על ידי משמרות המהפכה.
מפגן עוצמה איראני
התרגיל נערך מחד על רקע שיחות הגרעין המתקיימות לאחרונה, בניסיון להגיע לפשרות על הגרעין הצבאי האיראני, ומאידך הצהרות מלחמתיות מצד ישראל, כי ישראל לא תשב באפס מעש מול פיתוח הגרעין האיראני, וכי בכוונתה אולי להגיב צבאית להתפתחויות שלא תהיינה לרוחה.
התרגיל, שהיה מפגן עוצמה איראני, ונועד לאיים ולייצר הרתעה על ישראל וארה"ב, היה תרגיל רב-ממדי, ושולבו בו כוחות ים, אוויר, יבשה, סייבר וחיל הטילים האיראני.
הצהרת פיקוד משמרות המהפכה הייתה, כי התרגיל נועד "להגביר את המוכנות הקרבית האיראנית, לבחון אמצעי לחימה חדשים, דוקטרינות הפעלה, ולדמות תרחישי לחימה היברידיים באמצעים קינטיים (אמל"ח) ולא קינטיים (אמצעים "רכים", המאפשרים השגת הישגים צבאיים/פוליטיים ללא אמל"ח), על מנת לשפר את ההרתעה החכמה האיראנית".
מבט בוחן על התרגיל ומהלכו, מאפשר הצצה קצרה אל תורת הלחימה האיראנית, תורת לוחמה אסימטרית, המבוססת על ההבנה כי איראן נמצאת בנחיתות טכנולוגית בעיקר, מול הצי האמריקאי וכוחות נאט"ו בזירה, ומנסה לקעקע באמצעות מאמצים היברידיים, את היתרונות הטכנולוגיים ויכולות האמל"ח האמריקאי.
המאמצים ההיברידים כוללים מחד הפעלה של כוחות צבא "מסורתיים", יחד עם כוחות גרילה, לוחמה פסיבית (המתרכזת בהגנה על נכסי ותשתיות המדינה ויכולתם לשרוד לאורך זמן), לוחמה ביולוגית, יחד עם תקיפות סייבר ולוחמת תודעה.
ראשית התרגיל בהגנה על מצרי הורמוז וחסימת הכניסה אל המפרץ הפרסי. תרגיל הגנת המצרים של חיל הים של משמרות המהפכה, החל בהפעלת אמצעי גילוי אקטיביים (מכ"מים) ופסיביים (מערכות גילוי מכ"מ) לבניית התמונה הימית במפרץ הפרסי, גילוי וזיהוי כלי שיט אוייב.
תקיפות משולבות
השלב השני בתרגיל הימי כלל תקיפות משולבות של כלי שיט מהירים, סירות תקיפה הנושאות על סיפונן מוקשים ימיים, שנזרעו בים והיוו מכשול לכניסתן וליציאתן של אוניות זרות אל ומהמפרץ הפרסי.
לאחר זריעת המוקשים החלה תקיפה משולבת של עשרות סירות תקיפה מהירות שירו טילים נגד כלי שיט, טורפדו ורקטות. יחד עם תקיפת כלי השיט בוצע ירי טילים נגד כלי שיט, תותחים ורקטות מהחוף. הטילים נורו מסוללות ניידות, משאיות אזרחיות, תמימות למראה, אשר מסתירות באמתחתן מערכת נשק ומשגר של שלושה טילים לטווחים של עד 500 ק"מ.
לטווחים הקרובים לחוף, בוצע תרגול של ירי טילים נגד טנקים (מדגם קורנט האיראני) נגד כלי שיט קטנים. זהו השלב הראשון בתקיפה האיראנית. תקיפה המבוססת על מניעת הגישה למפרץ ותקיפת כלי שיט אמריקאיים, זוהי תקיפת "נחיל", המבוססת על מגוון רחב של אמצעי לחימה ותקיפה מתואמת בו-זמנית, המונעת למעשה מכלי השיט הנתקפים את היכולת להגיב באופן יעיל, ומאפשרת למוטט את מערכות ההגנה של היריב באמצעות הרווייתן.
במקביל למאמצי ההגנה הימית האיראניים, ביצע חיל האוויר של משמרות המהפכה תרגול של הפעלת סוללות נגד מטוסים והגנת הכור האטומי בבושהר מפני תקיפת מטוסים. חיל היבשה של משמרות המהפכה ביצע תרגול לחימה כנגד אוייב המבצע פעולות החפה מהים, והפעיל כוחות רגלים, שריון ואף מסוקי תקיפה.
תקיפות סייבר
יחד עם אלו בוצעו הדמיות של תקיפות סייבר על ידי יחידות הסייבר של משמרות המהפכה, כנגד יעדים שונים. האיראניים לא פורסמו אלו יעדים הותקפו סימולטיבית, אך נכון יהיה להעריך שהמדובר ביעדי תשתית מדינתית ישראלית ואמריקאית, כדוגמת תשתיות חשמל, מים, תחבורה, בריאות ואולי אף מערכות כלכליות.
בתרגיל בוצעו תרגולים של לוחמה ביולוגית, כך על פי הצהרות התקשורת האיראנית, אך לא ברור מה היה טבעם. ייתכן, שמדובר בתרגילי התגוננות מפני חומרי לחימה ביולוגיים (או כימיים), אך ייתכן גם שמדובר בתרגול פיזור של חומרי לחימה ביולוגיים על מנת להרעיל למשל מקורות מים או לפזר וירוסים כנגד כוחות ארצות הברית, במידה ואלו יפלשו קרקעית לאיראן.
לאחר שלב ההתגוננות ההתקפית בתרגיל, החל חיל הטילים של משמרות המהפכה בתרגול ירי טילים בליסטיים. במסגרת התרגיל נורו 16 טילים בליסטיים לעבר מטרה יבשתית רחוקה, שבהמשך הוגדרה על ידי האיראניים כמטרה המדמה את הכור הגרעיני בדימונה.
מטח הטילים הבליסטיים נורה בתזמון, המצביע על התפיסה האיראנית של יכולות ההגנה הישראליות והדרישה לירות מספר רב של טילים על מנת להרוות את מערך ההגנה האווירי של חיל האוויר הישראלי.
התרגיל האיראני מצביע על רמת מוכנות ובשלות גבוהה של היחידות הלוחמות של משמרות המהפכה, הן בהגנת הטריטוריה האיראנית והן ביכולת הוצאת תקיפה מתואמת מול מטרות איכות בישראל. זאת ועוד, משמרות המהפכה הדגימו תרגול של מודל לוחמה היברידי מעניין, המשלב אלמנטים קינטיים יחד עם אלמנטים "רכים", דוגמת סייבר ולוחמת תודעה, כחלק מהמערכה הצבאית הכוללת.
28/12/21 15:34
17.05% מהצפיות
מאת IsraelDefense
דיון בוועדת חוץ וביטחון סביב חקיקה חדשה, חושף את הליך קבלת ההחלטות משנת 2011 בפינוי אדמות מוקשי אדם, נפלים ונ״ט. למה תלו הכל בכסף אירופאי שלא הגיע, ולמה שחרור האדמות יקח לפחות עד 2063 בקצב הנוכחי ויעלה למשלמי המיסים לפחות 1.1 מיליארדי ש״ח צילום מסך - ערוץ הכנסת ביו טיוב דיון בוועדת חוץ וביטחון שהתנהל היום (ג) סביב חקיקה בנושא פינוי מוקשים חושף את תהליך קבלת ההחלטות הלקוי במשרד הביטחון שנמשך מ-2011 ומגיע עד ימינו ב-2022. לפני שנקפוץ למחילת הארנב, ראוי לציין את כי משרד הביטחון, בחודש האחרון, ״משחק״ עם וועדת חוץ וביטחון סביב הארכת הוראות שעה בסוף שנה.
על תרגילים פוליטיים של משרד הביטחון
התרגילים הפוליטיים של המשרד, שמתנהג כלפי הוועדה כאילו היא חותמת גומי שלו, הגיעו ליו״ר הוועדה עד נפש. קצת אחרי תחילת הדיון, ח"כ רם בן ברק, יו״ר הוועדה, פנה לנציגי משרד הביטחון, ואמר להם שזו פעם אחרונה, כל עוד הוא היו״ר, שבקשות הארכה של הוראות שעה מגיעות לוועדה בדצמבר. ״אתם רוצים? תביאו את ההצעות חודש לפני לפחות. התהליך הזה כופה עלינו להחליט החלטות בלחץ ושם לנו חבל על הצוואר״.
במשרד הביטחון טענו שזה לא בכוונה והוראות השעה בתחום המוקשים וחומרי הנפץ הגיעו באמצע דצמבר בגלל שהממשלה רק קמה באמצע שנה. ואם כל שבוע יש חקיקה של 2-4 חוקים בכנסת, אז יש תור, וזה מגיע לוועדה בדקה ה-90.
אשראי המאמין.
ח״כ צבי האוזר, היו״ר הקודם של הוועדה, היה תקיף יותר כלפי משרד הביטחון וטען שהמשרד עושה שימוש לרעה (abuse) בוועדה. בכך שהוא מביא חידושי הוראות שעה בדקה ה-90 כדי לכפות את רצון המשרד על הוועדה. ״גם בשנה שעברה הם נקטו באותה שיטה״, פנה האוזר לבן ברק.
התרגיל לאירופאים - שלא עבד
תחילת הסיפור בשנת 2011, עת כנסת ישראל חוקקה חוק פינוי מוקשים והקימה את הרשות לפינוי מוקשים (רלפ״מ). בחוק, ייחודי בכך שהוא מקצה תקציב קשיח לרשות ממשלתית (שלא דרך דיוני התקציב), נקבעו 27 מליוני ש״ח לטובת פינוי מוקשים נגד אדם. המטרה הייתה לעשות תרגיל לאירופאים. כלומר, ישראל תשקיע את הסכום הזה כל שנה ברשות והאיחוד האירופי ישים מכיסו עוד עשרות מליוני אירו כל שנה לטובת פינוי מוקשים ביו״ש.
הראש הישראלי לא משתנה. למה שאזרחי ישראל ישלמו על פינוי מוקשים בצד הפלסטיני? שהאירופאים יעשו זאת. איך אומרים, הנייר סופג הכל. האירופאים קצת פחות. מאז ועד היום, נכנסים כל שנה מאירופה לתקציב הרשות כמליון אירו בסך הכל. במילים אחרות, כפי שטוען בצדק ח״כ האוזר, החוק מ-2011 הוא בלוף. ״אנחנו עובדים על עצמנו״, אמר האוזר. כוונתו היא שבמקום שממשלת ישראל תשקיע בפינוי אדמות מוקשים, היא מסתמכת על כסף אירופאי שלא מגיע כבר כמעט עשור.
זה יעלה לנו מיליארדים
מה אפשר לעשות עם 27 מליוני ש״ח בשנה? ובכן, לפי ראש הרלפ״מ, שרון חדד שעלה בזום לישיבה, אפשר לפנות כ-1500 דונמים של שטחי מוקשים בפועל. ״השנה שחררנו 2200 דונם בבקעת הירדן לחקלאות ללא פינוי פיזי רק בעקבות סקרים״, אומר חדד. ברשות עובדים 4 אנשים בפינוי נפלים, 4 אנשים בפינוי מוקשים ושלושה בתכנון. זה גוף ניהולי בעיקרו, של כ-12 איש שעובד עם קבלנים פרטיים שמבצעים את העבודה בפועל. מידע פיננסי נוסף קיים בדו״חות הרשות.
״סה״כ השנה פינינו 8000 דונמים (סקרים + פיזי). שנה הבאה רוצים לשחרר 17000 דונמים. מתוכם, 3000 דונם מוקשים, 3000 נפלים, והשאר סקרים (14000). בסוף ינואר הקרוב אמורים לשחרר 10,000 באשכול לחקלאות. בלי הוראת שעה אי אפשר לשחרר את השטחים. הפינוי בהתאם לדרישות צה״ל, שיח עם מועצות אזוריות, רשויות ממשלתיות. לאחר מיפוי שדות המוקשים, מדרגים אותם בהתאם לרמת הסיכון. כך אנחנו עובדים.״
בממוצע, מסביר חדד, הרשות יכולה כל שנה לפנות 1500 דונמים של מוקשי אדם ועוד 3000 דונם נפלים. פיזית. כדי להבין כמה זה לא יעיל ביחס לאדמות שצריך לפנות, בואו נעשה חשבון פשוט. 102,000 דונמים מוקשי אדם, מתוכם, כ-40,000 אלף אפשר לשחרר עם סקרים בלבד. כלומר, ללא פינוי פיזי. עושים סקר, רואים שאין סכנה והרמטכ״ל או שר הביטחון חותמים על שחרור השטח. 62,000 דונמים בפינוי פיזי לפי 1500 דונם בשנה. זה יוצא כ-41 שנים. כלומר, הרלפ״מ תסיים לפנות את כל האדמות הללו רק בשנת 2063. במצטבר, לפי תקציב של 27 מליוני ש״ח בשנה, זה יעלה לנו, האזרחים, מעל 1.1 מיליארדי ש״ח. לפחות.
וזה רק מוקשים. הדיון שהתקיים היום נגע בצורך להרחיב את החקיקה גם לנ״ט ונפלים. סוגי תחמושת שלא נכנסו בחוק המקורי מ-2011. בנפלים, המצב שונה ממוקשים. בעוד מוקשים נופלים ישירות על תקציב המדינה, את פינוי הנפלים אמור לממן הגורם המבקש. כלומר, אם מגיע יזם, ורוצה לבנות שכונה נניח, וצריך לפנות נפלים כדי לשחרר את השטח, הוא אמור לשלם.
אבל אנחנו בישראל. בפועל, במועצות המקומיות או האזוריות בהם פונו שטחי נפלים, התקציב הגיעה מהרלפ״מ או מתקציב המדינה תחת ״פרויקט מיוחד״. דרך אגב, התקציב של הרשות אינו חלק מתקציב הביטחון, אלא תקציב חיצוני ייעודי לרשות. ואם מחר תרצה רשות מקומית עניה בדרום הארץ לפנות שטחי חקלאות כדי להרחיב התיישבות? ניחשתם נכון, הדלפה לעיתונאי והתקציב מגיע מאיתנו, משלמי המיסים. כלומר, ה1.1 מיליארד ב-41 שנים? כנראה שזה יצא הרבה יותר.
הוראת שעה? חמש שנים רצוף
מהות הדיון היום הייתה להפסיק את חידוש הוראת השעה מ-2018, לפני חמש שנים, בה נקבע, כאמור, הרחבת החוק גם לנפלים ונ״ט. לפי משרד הביטחון, התגלו מחלוקות עם משרד האוצר, ולכן עד היום אין חקיקה מסדרת לתוספות.
״היה פרק בחוק ההסדרים סביב מוקשים ונפלים, אבל לא הגיעו להסכמות. בשל כך, רוצים במשרד להאריך בשנה נוספת את הוראת השעה״, אומרים במשרד הביטחון. ״בשנה הקרובה, יחד עם האוצר, ינצלו לגבש הצעת חוק.״ בוועדה פחות מתרשמים מההבטחות ודרשו לראות הצעת חוק תוך חצי שנה. אם לא, לא יהיה חידוש נוסף של הוראת השעה בדצמבר 22. המשמעות? ביטול העיסוק של הרלפ״מ בנ״ט ונפלים. חוזרים לחוק של 2011 - רק מוקשי אדם.
תיקונים נוספים שהוצעו כוללים הפחתת בירוקרטיה בשחרור אדמות. עד היום גוף אזרחי שרוצה לשחרר שטח אזרחי באחריות משהב״ט, צריך לפנות לשר הביטחון. בשטח צבאי לרמטכ״ל. במשרד הביטחון הגיעו למסקנה שזו סתם בירוקרטיה וביקשו בשטח צבאי שזה יהיה אל״מ באג״ת ובשטח של המשרד שזה יהיה מנכ״ל המשרד.
תיקון נוסף הוא הנחת תשתיות (חשמל, מים, תקשורת וכו׳) באדמות שיש בהן נפלים. לרוב, שטחי אש של צה״ל. זאת, בלי שהרלפ״מ תפנה את השטח בפועל. את הבקשות הציפו גופי תשתית כמו חח״י. כלומר, לפי החוק המוצע, פורסים תשתיות בלי לפנות את השטח מנפלים. בשטחי אימונים של צה״ל יש המון נפלים ואי אפשר להניח שם תשתיות ללא חקיקה שמגדירה גורם מאשר. במשרד רוצים שיהיה אפשר להורות לצה״ל לעצור זמנית אימונים, לפרוס תשתיות ולחזור להתאמן בסיום העבודה.
כמה עולה לפנות דונם? נפתח - נראה
לצד תיקונים אלו, טכניים בעיקרם, ישנו הפיל בחדר - מה התקציב שיקבע לרשות, בידיעה, שכספים מאירופה לא נכנסים ולא יכנסו. בחוק החדש, כאמור, יהיו שלושה סוגי חימוש ולא אחד שצריך לפנות - מוקשי אדם, נ״ט ונפלים. כמו עולה לפנות דונם? ובכן, במשרד הביטחון החליטו לנקוט בתשובה שהיא שילוב של החמיישיה הקאמרית (״נפתח - נראה״), לבין הערכה מספרית.
במשרד הביטחון טוענים כי ב-2011 הערכות דיברו על 10,000 ש״ח לפינוי דונם (מוקשי אדם בלבד), בעוד כיום העלות עומדת על 40-50 אלפי ש״ח לדונם. היות ומרבית המאמץ של הרלפ״מ מרוכז ברמת הגולן (שלב ראשון בעמק הבכא), אומרים במשרד הביטחון שלא יודעים איפה שדות המוקשים בגולן. ״הסורים לא העבירו את המפות״, אומרים במשרד (כנראה שלא מצאו בארכיונים של אמ״ן והמוסד). לכן, חישוב העלות לפינוי דונם ברמת הגולן יכול להשתנות. קודם עושים סקר ורק אחר כך מבינים מה צריך לעשות וכמה זה יעלה.
ח״כ האוזר העלה בוועדה טענה נוספת לגבי שחרור האדמה מהרגע שהרלפ״מ סיימה את העבודה. לטענתו, ארעו מקרים בהם ממועד סיום העבודה ועד שחרור השטח עברו 7-8 חודשים. מדוע? לטענתו, בגלל שהאלוף בצה״ל שצריך לחתום, התעסק בדברים אחרים. והאדמות נשארו ״נעולות״. בוועדה רוצים שבחוק יהיה כתוב 30 ימים לשחרור השטח מרגע סיום העבודה בפועל. במשרד הביטחון רוצים יותר זמן, לא אמרו כמה. ״אפשר לקצר. יש וועדה״, אומרים במשרד. ראוי להזכיר כי אלו שטחים לטובת חקלאות, התיישבות או תיירות.
הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון-הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. (לקריאה). את הקלטת הדיון אפשר למצוא כאן.
28/12/21 15:52
10.6% מהצפיות
מאת IsraelDefense
שווי העסקה הנוכחית הוא כ-170 מיליון דולרים כשהשווי הכולל של החוזה שניתן ל-BAE Systems לספק רק"מים אמפיביים לצבא האמריקאי הנו 3.354 מיליארד דולרים
Picture source U.S. DoD משרד ההגנה האמריקאי העניק בשבוע שעבר לחברת BAE Systems חוזה בשווי של כ-170 מיליון דולרים לאספקת 33 רק"מים אמפיביים נוספים (ACV) לחיל הנחתים האמריקאי. שוויו הכולל של החוזה שניתן ל-BAE Systems לספק רק"מים אמפיביים לצבא האמריקאי הנו 3.354 מיליארד דולרים.
האתר Armyrecognition מספר כי רכב ACV 1.1 הנו רכב 8X8 מתקדם המסוגל לנוע בים הפתוח ומבוסס על פלטפורמה שפותחה על ידי החברה האיטלקית איווקו.
הרכב מצויד במנוע 6 צילינדרים חדש עם 700 כוחות סוס החזק יותר מהרק"מ האמפיבי הנוכחי מדגם AAV. רכב ה-ACV יכול להכיל 13 חיילי מרינס, כסאות מוגני-פיצוץ ל-3 אנשי צוות ויכולת שרידות ומיגון גבוהה יותר מהכלים המשמשים כיום את המרינס.
חברת BAE Systems פיתחה 4 דגמים שונים לרק"מ ACV: ACV-30 המצויד בצריח עם תותח אוטומטי 30 מ"מ, נגמ"ש ACV-P, רק"מ פיקוד ACV-C ורק"מ חילוץ ACV-R.
28/12/21 16:02
7.37% מהצפיות
מאת IsraelDefense
לדברי אורביט, רכישה זו הינה חלק מהתוכניות של החברה להרחיב ולהשלים את סל המוצרים שהחברה מציעה כיום ללקוחותיה
https://youtu.be/GIJCcuumH6k אורביט מערכות תקשורת בע"מ, ספקית ישראלית של מסופי תקשורת לוויינים ימיים ואוויריים, פתרונות תחנות מעקב קרקעיות ומערכות ניהול אודיו מוטסות, הודיעה השבוע (ב') כי חתמה על הסכם לרכישת 100% מהמניות של חברת יוקליד מערכות הנדסה (Euclid Systems Engineering) המתמחה בפיתוח מערכות איתור ומיצוב חכמות, קטנות וקלות-משקל לתעשיות הביטחוניות. סכום הרכישה לא נמסר.
על פי הודעת אורביט, עסקה זו היא חלק מהתוכניות של אורביט להרחיב ולהשלים את סל המוצרים שהחברה מציעה כיום ללקוחותיה. אורביט מתכוונת להשקיע במקסום הסינרגיה בין הפעילויות והיכולות הקיימות בחברה כיום לבין הפעילות הנוכחית והעתידית של יוקליד.
דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט, אמר: "עסקה זו עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של אורביט לצמיחה אורגנית ואי-אורגנית כאחד בתחומי הליבה של החברה, תוך הרחבת סל המוצרים והפתרונות שלנו לעולמות תוכן נוספים הדורשים מערכות מיצוב מדויקות, קטנות וקלות-משקל, כגון יישומי אוויר ולוויין בלתי-מאוישים, מערכות כלי רכב ימיים ויבשתיים. "
28/12/21 08:23
6.91% מהצפיות
מאת IsraelDefense
משרד ההגנה הסורי הודיע שהתקיפה גרמה ל"נזקים חומריים" https://youtu.be/EdCj1fKDfh0 שריפות פרצו הלילה במחסני המכולות בנמל לטקיה שבסוריה בעקבות תקיפת טילים של ישראל – הודיעה הבוקר התקשורת הממלכתית בסוריה.
משרד ההגנה הסורי הודיע שהתקיפה גרמה ל"נזקים חומריים". רויטרס מוסרת כי זו הפעם השניה בחודש דצמבר שישראל תוקפת מטרות סביב נמל לטקיה לחוף ים התיכון.
סרטוני טלוויזיה סוריים הראו להבות ועשן במחסני המכולות ואמבולנסים מגיעים לשטח.
28/12/21 09:15
6.91% מהצפיות
מאת IsraelDefense
עד כה, התשתית החוקית אפשרה מצב אבסורדי, בו עבריינים וטרוריסטים יכולים להשתמש במנגנוני המדינה לצרכי הלבנת הון, מבלי שגופי המדינה יוכלו להתריע על כך bigstock ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (יום שני) את ההצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון (העברת מידע מגופים ציבוריים), התש"פ-2020, שהעלה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער.
תיקון החוק יאפשר למערכת ההוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים בהם מתעורר חשש לניצולן לרעה של מערכות אלו להלבנת הון ו/או מימון טרור באמצעותם, וזאת לאור זיהוי מקרי עבר. דוגמה לניצול מסוג זה ניתן לראות בנספח המצורף להודעה זו.
מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מקבלים תשלומים וגובים חובות בהיקפים גבוהים, כחלק ממילוי תפקידם החשוב לציבור. לצד זאת, לעיתים מבצעים עבריינים ניצול לרעה של מערכות אלו לטובת הלבנת הון או מימון טרור, בחסות המדינה.
כיום, חובת הסודיות איננה מאפשרת לפקידי גופים אלו להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, גם במקרים בהם הם זיהו חשש משמעותי לניצולם לרעה לפעילות בלתי חוקית במסווה של תשלום חוב פיקטיבי. כמו כן, אין כיום מנגנון ברור המסדיר את המצבים והאופן בהם נדרשת העברת המידע מטעם גופים אלה.
עד כה, התשתית החוקית אפשרה מצב אבסורדי, בו עבריינים וטרוריסטים יכולים להשתמש במנגנוני המדינה לצרכי הלבנת הון, מבלי שגופי המדינה יוכלו להתריע על כך, בשונה מהמצב בכל גוף פיננסי אחר.
לפי הצעת החוק ובכפוף להתקנת תקנות בנושא, רשות האכיפה והגבייה תוכל להעביר דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים בהם זוהה חשד לניצול המערכת לרעה למטרות הלבנת הון או מימון טרור. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידת מודיעין פיננסי שתפקידה לאתר נתיבי כספים שמשמשים עבריינים להלבנת הון ולמימון ארגוני טרור.
לשם כך, גורמים רבים בסקטור הפרטי והציבורי מעבירים לרשות מידע על פעולות פיננסיות בעלות מאפיינים חריגים ומעל לסף מסוים, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.
כדי להגן באופן מירבי על פרטיותם של אזרחי ישראל, תיקון החוק לא יחול על כל גוף ציבורי המקבל תשלומים, אלא רק על המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות וכן מערכת ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, ורק במקרים בהם זוהה חשש לניצול למטרות הלבנת הון או מימון טרור.
ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: "מטרת תיקון החוק הינה לחסום נתיב הלבנת כספים בחסות המדינה, וזאת לאחר שגילינו יחד עם רשות האכיפה והגבייה כי תחום זה מנוצל לרעה ע"י עבריינים במסווה של גביית חובות לגיטימיים.
״הצעת החוק תאפשר לנו ולרשות האכיפה והגביה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק, תוך הקפדה מרבית על עקרונות הגנת הפרטיות. ברצוני להודות למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ולרשות האכיפה והגביה על שיתוף פעולה בהובלת המהלך".
מ"מ מנהל רשות האכיפה והגבייה, דן בן סימון: "רשות האכיפה והגבייה העלתה בפני הרשות לאיסור הלבנת הון את החשש לפיו גורמים עבריינים עלולים לנצל את מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות לצורך הלבנת כספים, ולפיכך יזמה עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים את ההצעה. מדובר במהלך חשוב ומבורך".
28/12/21 10:41
6.91% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מרוקו קיבלה לאחרונה מערכות הגנ״א סיניות שהזמינה ב2017. ארה״ב מנסה למכור לה פטריוט מאז 2019 ועכשיו ישראל מציעה את הברק-8. כולם לוטשים עיניים לתקציב 2022 של צבא מרוקו שהקצה לרכש לפחות 12 מיליארדי דולרים. ואיך הכל יתחבר יחד? אם בכלל? צילום: תעשייה אווירית על פי מקורות ישראל דיפנס, המו״מ בין מרוקו לתעשייה אווירית סביב רכש מערכת ברק-8 ממשיך. המו״מ, עליו דווח בעיתונות הישראלית בסוף נובמבר האחרון, התחיל עם ביקורו של שר הביטחון, בני גנץ, במרוקו, לטובת חתימה על הסכם ביטחון בין המדינות. את המו״מ מטעם תעשייה אווירית מוביל אל"מ (מיל') שרון ביטון, מנהל שיווק למדינות המפרץ בחברה.
הסכם כזה מתיר ליצואני ביטחון ישראלים למכור למרוקו מידע ומערכות בחופשיות ביחס למדינות שאינן חתומות על הסכם כזה. אזכיר כי תעשייה אווירית בשיתוף בלו-בירד מכרו למרוקו מל״טים עם דיווחים אחרונים כי העסקה כוללת הקמה של ייצור מקומי במרוקו.
הברק-8 פותחה במשותף על ידי ישראל והודו עם יישומים לזירת הים (כלי שיט) והיבשה (מערכת קרקעית). המערכת, על פי פרסומי היצרן, יודעת להגן בטווח של עד 150 ק״מ מול מגוון איומים אוויריים.
הדיווח על מו״מ על מערכת ישראל מגיע כאשר פרסומים במרוקו מדווחים על קבלת מערכת הגנ״א סינית ראשונה מסוג FD-2000B שהוזמנה בשנת 2017. סה״כ הוזמנו ארבע מערכות כאלו מסין. ״הבסיס הצבאי להגנה אווירית, שנחנך לאחרונה, ממוקם כ-50 קילומטרים צפונית לרבאט בסידי יחיא אל-גרב״, נכתב בפרסום. הבסיס מאחסן גם מערכת מסוג Sky Dragon 50, גם היא תוצרת סין.
המו״מ עם תעשייה אווירית מסתמך על תקציב הביטחון המרוקאי לשנת 2022. במסגרתו, יוקצו 12.8 מיליארד דולר ל"רכישה ותיקון ציוד של הכוחות המזוינים המלכותיים", וזה קשור לרכישת נשק חדש, שמשמעותה חתימה על עסקאות נשק חדשות. לפי דיווחים, מרוקו כבר רכשה מערכת ישראלית נגד רחפנים מסוג SkyLock והיא לקוח ותיק של מל״טים תוצרת תעשייה אווירית.
לצד מערכות סיניות, גם האמריקאים בוחשים בקלחת. בחודש נובמבר האחרון אישר הפנטגון ייצוא מערכת פטריוט בגרסה PAC-3 MSE למגוון מדינות, ביניהן גם מרוקו. דיונים בין ארה״ב למרוקו סביב נושא זה מתקיימים משנת 2019 לפחות.
למה מרוקו צריכה ברק-8?
ובכן, זו השאלה. האויב העיקרי של מרוקו היא אלג׳יריה שרוכשת בעיקר נשק רוסי. בין השאר, מחזיק הצבא האלג׳יראי טק״ק מסוג Iskander.
ומה עם מערך שכבות?
ובכן, אם מרוקו רכשה מערכות סיניות והיא תרכוש מערכות ישראליות או אמריקאיות בנוסף, עולה השאלה כיצד כל הטוב הזה יתכנס למערך שו״ב אחד. מערך כזה כולל מכ״מים, מערכות שו״ב, ל״א וכו׳.
איך מרוקו תחבר מערכות סיניות וישראליות? איך ארה״ב תגיב לזה? ואולי בכלל לא יהיה מערך הגנ״א אחוד? שאלות פתוחות.
28/12/21 09:08
6.45% מהצפיות
מאת IsraelDefense
חגית גואל, מנהלת מכירות אזורית בחברת F5, טוענת כי גישה ממוקדת זהות עדיפה על פני טכנולוגיות מסורתיות מבוססות IP צילום: עומר שטיין התפרצות מגפת הקורונה הייתה אחד מהאירועים המשבשים ביותר במקום העבודה במאה השנים האחרונות. השיבוש החל כאשר ארגונים נאלצו להתמודד עם ניהול צוותי עבודה מרחוק, וגילו שזה לא רק אפשרי, אלא יכול אפילו להעלות את הפרודוקטיביות.
בימים אלו עולם העבודה משתבש פעם נוספת, כאשר ארגונים מאמצים את מודל העבודה ההיברידי, הכולל שילוב של עבודה מהבית ומהמשרד. למעשה, עבודה היברידית הופכת אט אט לברירת המחדל החדשה, דבר שמציב אתגרים חדשים ובעלי השפעה עמוקה על עתידן של אסטרטגיות אבטחת הגישה בארגון.
גישה מבוססת IP
טכנולוגיות מסורתיות מבוססות IP מסתמכות במידה רבה על סט קבוע של כתובות וטווחי רשת. מדיניות אבטחה יכולה למנוע או לאפשר גישה למשאבי רשת ואפליקציות בהתבסס על ה-IP. לצורך העניין, רשת ה-VPN מאפשרת להקצות לעובד ביעילות כתובת IP "מקומית", שהיא חלק ממגוון כתובות ה-IP המאפשר "להסתובב" בחופשיות ברחבי הרשת הארגונית.
נוכל להמשיך להשתמש בשיטה זאת, אבל לא מומלץ לעשות זאת עבור רוב כוח העבודה. אמנם, תמיד יהיו מפעילים ומהנדסים שזקוקים לסוג הגישה שמספקת רשת ה-VPN, אבל אנחנו לא באמת צריכים VPN כדי לגלוש ב-Confluence או SharePoint או כדי להציק לארכיטקטים ב-Slack. אם יישומים משרתים באופן מלא את דרישות התקשורת שלנו ומאפשרים לנו להיות פרודוקטיביים, אנחנו לא באמת זקוקים לגישה לרשת הארגונית.
הגבלת הגישה היא כנראה השינוי הטוב ביותר באסטרטגיית אבטחת המידע שנוכל לבצע כרגע, בהתחשב בהתגברות אירועי הסייבר. מודל עבודה היברידי עשוי לאפשר לתוכנות זדוניות להיכנס לארגון דרך ה-VPN ואז, הארגון ייכנס לצרות. זו הסיבה שפתרון VPN טוב כולל סריקות ובדיקות תקינות. אבל לא כל פתרונות ה-VPN הם פתרונות טובים, וארגונים מסוימים אינם דורשים סריקות, גם אם פתרון ה-VPN יכול לספק זאת.
אין משמעות הדבר שמובטח לנו גן של שושנים גם במקרה פתרונות גישה לאפליקציות. הסיבה נעוצה בכך שרבים מהם מבוססים על IP ובכך שבארגון יש הרבה כתובות IP לנהל. למעשה, לפי הסקר השנתי NetDevOps Annual Survey, מספר התקני הרשת שמהנדס תקשורת ואבטחת מידע בודד חייב לנהל הוא אדיר.
אם לא די בכך, עליו לנהל גם את כתובות ה-IP האישיות, הפרטיות והביתיות של כל העובדים מהבית. התוצאה היא מודל בלתי נסבל שמכריע את המפעילים וצוותי האבטחה, ובסופו של דבר את השירותים והמערכות שחייבים לאכוף את המדיניות.
זהות היא הדרך
אתגרי האבטחה המיוחסים לעבודה היברידית עולים בקנה אחד עם אלו הנובעים מהקצב המהיר של הדיגיטציה. אתגרים אלו יניעו את המודלים של אבטחת המידע לעבר גישה ממוקדת זהות. גישה זו מתייחסת, לא רק למשתמשים אנושיים, אלא גם למכונות הכלולות בעומסי עבודה, מכשירים וסקריפטים. בסופו של דבר, עומס עבודה א' הוא עדיין עומס עבודה א', לא משנה באיזה IP הוא משתמש.
אמנם IP עשוי להיות חלק ממדיניות אבטחה ממוקדת זהות, אך הוא אינו יכול להיות הגורם העיקרי או הקובע למתן גישה למשאב. במקום זאת, הוא הופך לתכונה שעוזרת לקבוע איזו רמה של אימות זהות נדרש.
אם העובד נמצא ב-VPN או ברשת הארגונית, אולי האישורים שלו מספיקים – אבל אם הוא לא בשתי האפשרויות הללו, אזי ייתכן שיש לדרוש אישורים וגורם זיהוי נוסף. בכל מקרה, אין להשתמש ב-IP כגורם ההזדהות היחיד. יתר על כן, עלינו להרחיב את ההבנה שלנו לגבי זהות שהיא מעבר לזהות אנושית בעומסי עבודה, יישומים ומכשירים עליהם אנו מסתמכים יותר ויותר.
עדיין, קונסולות ניהול רבות מאובטחות בעיקר על ידי בקרות מבוססות IP, שבסופו של דבר מושבתות מכיוון שהן מפריעות לגישה מרחוק. מערכת חזקה יותר ומבוססת זהות של בקרת גישה תספק הגנה מפני חטיפה ושימוש לא מורשה, ללא קשר למיקום המקור. בנוסף, אבטחה חזקה ממוקדת זהות תספק הגנה מפני מערכות שהודבקו, המנסות להדביק, לחטוף או לנצל משאבים אחרים.
התקדמנו לאט לכיוון אבטחה מבוססת זהות במשך זמן רב. עם זאת, הגידול המוגבר באוטומציה ודיגיטציה, בשילוב מודל היברידי של עבודה, יאיצו את המגמה הזו עד שנוותר סופית על כתובות IP כשיטה העיקרית לבקרת גישה. אבטחה ממוקדת זהות היא הדרך.
מאת: חגית גואל, מנהלת מכירות אזורית בחברת F5