במסגרת תכנית המרמה השתלטו וחדרו הנאשמים ל-310 חשבונות בבנק הפועלים מהם קיבלו במרמה כ-1,556,131 ₪, ניסו לקבל הלוואות במרמה מאותו הבנק ולמשוך מזומן בסכום 727,600 ₪, השתלטו וחדרו לחשבונות בבנק לאומי ובנק דיסקונט מהם קיבלו במרמה כ-12,400 ₪ צילום: משטרת ישראל פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד סשה דקולה (25) מיבנה, קובי פרץ (23) וירין ימין (21) מחולון אשר באמצעות שליחת מסרונים כוזבים, תכנות דפי אינטרנט מזויפים, התחזות לעובדי בנק ועוד הוציאו במרמה כספים מחשבונות בנק של מאות אנשים. מכתב האישום שהגיש עו"ד אלעד ברק עולה כי הנאשמים עשו שימוש במאגרי מידע אשר נפרצו והופצו על מנת לשלוח מצגי שווא לעשרות אלפי אנשים והשתמשו בבלדרים אשר משכו מחשבונות בנק שנפרצו כספים באמצעות שירות משיכות מזומנים ללא כרטיס חיוב, על מנת שלא ניתן יהיה להתחקות אחריהם. בחלק מן המקרים, משכו דקולה ופרץ כספים בעצמם. במסגרת תכנית המרמה השתלטו וחדרו הנאשמים ל-310 חשבונות בבנק הפועלים מהם קיבלו במרמה כ-1,556,131 ₪, ניסו לקבל הלוואות במרמה מאותו הבנק ולמשוך מזומן בסכום 727,600 ₪, השתלטו וחדרו לחשבונות בבנק לאומי ובנק דיסקונט מהם קיבלו במרמה כ-12,400 ₪. כך למשל תכנת ימין או מי מטעמו דף אינטרנט הנחזה להיות דף המשויך לבנק הפועלים, כאשר הזנת הפרטים בדף לא הובילה לכניסה לחשבון הלקוח אלא שלחה את הפרטים שהוזנו על-ידי המשתמש לידי הנאשמים ("פישינג"). על מנת להוביל אנשים לאותו העמוד, שלחו מסרונים ללקוחות הבנק במסגרתם נטען כי בשל "פעילות חשודה" יש להיכנס לקישור המוביל לדף ולהזין את פרטיהם האישיים. לאחר קבלת המידע נשלח מסרון נוסף הנחזה להישלח מבנק הפועלים לפיו נציג מטעם הבנק יצור קשר עם הלקוחות. במקביל, הזינו הנאשמים או מי מטעמם את פרטי הלקוחות באתר של בנק הפועלים במטרה לשנות את פרטי הלקוחות למספרי פלאפון המצויים בשליטתם ושימושם, התקשרו אל לקוחות הבנק והציגו עצמם כעובדי הבנק תוך שהם משכנעים את הלקוחות למסור את קוד האימות. בעקבות מצג שווא זה קיבלו הנאשמים במרמה שליטה בחשבון הבנק של הלקוחות. עם קבלת השליטה בחשבונות הבנק משכו הנאשמים כ-655,300 ₪ באמצעות שירות "משיכה ללא כרטיס". בנוסף בחלק מהמקרים, תוך שימוש בשליטה בחשבון שהתקבלה במרמה, שילמו הנאשמים באמצעות העברות בנקאיות ויישומונים לנותני שירות שונים כגון מוניות ומוצרים שונים סכום של כ 900,800 ₪. כמו כן, הנאשמים, שהתחזו ללקוחות הבנק ניסו לקבל במרמה הלוואה מבנק הפועלים בגובה של מאות אלפי שקלים ואף ניסו למשוך כספים מכספומטים באמצעות קוד אימות שהתקבל במרמה אך הדבר לא עלה בידם בשל אבטחת הבנק. במקרה אחר תכנת ימין או מי מטעמו דפי אינטרנט הנחזים להיות משויכים לבנק לאומי ובנק דיסקונט. לאחר שקבלו במרמה את השליטה בחשבונות הבנק, באותה השיטה, משכו הנאשמים 8,400 ₪ מבנק לאומי ו-4,000 ₪ מבנק דיסקונט באמצעות שירות "משיכה ללא כרטיס". עו"ד אלעד ברק מפרקליטות מחוז תל אביב ציין בבקשת המעצר כי "מסוכנות המשיבים נלמדת ראשית ממעשי העבירה הרבים שנעשו בתקופת זמן קצרה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכלפי מספר רב של קורבנות. מסוכנות זו גדלה ומתעצמת נוכח העובדה כי העבירות מושא כתב האישום יכולות להתבצע מכל מקום בו יש חיבור מרשתת זמין, תוך שימוש בבלדרים כאמור בכתב האישום ומשכך קיים חשש ממשי שהמשיבים יחזרו לפגוע בציבור ככל שישתחררו." כתב האישום מייחס לדקולה, פרץ וימין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, פעולה שתוצאתה מידע כוזב במחשב בצוותא חדא, כותב תוכנה שתוצאתה מידע כוזב במחשב בצוותא חדא, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת בצוותא חדא, ניהול והחזקת מאגר מידע בצוותא חדא. לדקולה מיוחסת בנוסף עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולימין מיוחסות בנוסף עבירות של הפרת הוראה חוקית, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה זאת לאחר שהפר החלטת בית משפט שהטילה עליו תנאים מגבילים ביניהם אסור גישה לכל אמצעי אלקטרוני חכם, מעצר באמצעות איזוק אלקטרוני וכו'. למרות האמור ימין קרע את האזיק האלקטרוני ויצא בכמה מקרים ממקום הפיקוח בניגוד לתנאים המגבילים, שיקר לשוטר שעצר אותו לבדיקה. כמו כן ניסה לשבש הליכי משפט ואף לגרום לדקולה תמורת 350,000 ₪ ושעון "רולקס" למסור עדות שקר בחקירתו. התיק נחקר ע"י מחלק פשיעה מקוונת מחוז מרכז במשטרת ישראל.

כלי תקשורת ברוסיה דיווחו בעבר כי הספינה הגיעה לטרטוס בסוריה כשהיא נושאת סיוע הומניטרי | לאחר מכן הועמסה הספינה בבסיס הצי הרוסי בטרטוס. הטעינה כללה כלי רכב צבאיים bigstock על פי דיווח של אתר navalnews, עדויות מצביעות על כך שהספינה, MV Sparta IV, נושאת כלי רכב צבאיים ו/או ציוד מלחמה אחר. היא צפויה לפרוק בנובורוסייסק, בסיס המעורב בפלישה לאוקראינה. MV Sparta IV היא אחת מארבע ספינות בבעלות SC South LLC, חברת ספנות רוסית העוסקת בהובלת ציוד צבאי. החברה והספינה נכנסו תחת סנקציות על ידי ממשלת ארה"ב בעקבות הפלישה לאוקראינה. כלי תקשורת ברוסיה דיווחו בעבר כי הספינה הגיעה לטרטוס בסוריה כשהיא נושאת סיוע הומניטרי. זאת בעקבות רעידת האדמה ההרסנית ב-6 בפברואר. הסיוע הועבר במכולות שילוח על הסיפון. לאחר מכן הועמסה הספינה בבסיס הצי הרוסי בטרטוס. הטעינה כללה כלי רכב צבאיים. כשהיא שטה דרך הבוספורוס הייתה לה שקיעה מוצהרת של 6.2 מטר (20 רגל) מה שמרמז על מטען כבד. מכולות משלוח הונחו על הסיפון אך מה שיש בהן, או במחסן, כמובן לא נראה. לפני הכניסה לבוספורוס היא נצפתה ב-1 במרץ 2023 כשהיא מפליגה במזרח הים התיכון, הרחק מטרטוס. נראה היה שהיא מלווה על ידי קורבטת טילים מסוג Steregushchiy של חיל הים הרוסי Project 20380. לווי צבאי מחזק את החשד שהיא נושאת מטען רגיש.  

המערכת מאפשרת ניטור תקינותם ומצבם של מנגנונים ורכיבים מכניים בזמן אמת. המידע הוויזואלי נשמר ומעובד באמצעות אלגוריתמים ייעודיים מבוססי AI המזהים ומתריעים על חריגות מנכ"ל ScoutCam, אל"מ במיל' יהוא עופר | קרדיט: אסף הבר ScoutCam מודיעה על השלמה מוצלחת של ניסוי פיתוח מרכזי משותף ביחד עם אלביט מערכות בע"מ, לציוד המטוסים הבלתי מאוישים של אלביט במערכות הווידיאו החכמות של ScoutCam. החיישנים הייחודיים של ScoutCam מספקים יכולות ניטור תקלות קריטיות בזמן אמת באמצעות מערכות AI המשמשות כתחליף לבדיקות הדמיה ידניות לפני ואחרי טיסה בפלטפורמות האוויריות במל"ט, ומאפשרים קבלת מידע ויז'ואלי ברור מאזורים שאינם נגישים לצוותי התחזוקה והתפעול.  מערכת Real Time Video Monitoring (גם: RTVM) מורכבת מסט חיישנים המותקנים במקומות אסטרטגיים לבטיחות קריטית של טיסה במל"ט ומחוברים ליחידת עיבוד מרכזית מתקדמת. המערכת מאפשרת ניטור תקינותם ומצבם של מנגנונים ורכיבים מכניים בזמן אמת. המידע הוויזואלי נשמר ומעובד באמצעות אלגוריתמים ייעודיים מבוססי AI המזהים ומתריעים על חריגות בטווחי העבודה הסטנדרטית של הרכיבים המנוטרים. היסטוריית הנתונים במערכת מאפשרת זיהוי מצבי כשל בשלבים מוקדמים, ניתוח מגמות בלאי, אנומליות וחיזוי תקלות מראש. מנכ"ל ScoutCam, אל"מ במיל' יהוא עופר: "המערכות החכמות שלנו יעניקו למל"טים של אלביט שכבת הגנה נוספת ויסייעו בזיהוי כשלים בזמן אמת, בעיקר באזורים שאינם נגישים לצוותי התחזוקה. אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה עם אלביט ובטוחים שהמשך הפעילות המשותפת תייצר בשורות גדולות נוספות לעולם החלל והתעופה".

טייסים בטייסת 69 הודיעו שלא יבואו לאימון השבוע כמחאה על ההפיכה המשטרית. מח"א לטייסיו: "הימנעו משיח פוליטי פומבי" | הרמטכ"ל: "לא אאפשר פגיעה ביכולתו של צה"ל לשמור על בטחון המדינה"  תמונה: דובר צה״ל  מחריף המשבר בין לוחמי יחידות קרביות במילואים לבין ממשלת ישראל וצה"ל, אחרי שאנשי המילואים נהפכו לחלק בלתי נפרד של המחאה הציבורית נגד הרפורמה המשפטית. בימים האחרונים בלטו מכתבים ופניות של לוחמי עבר ובמילואים אל מפקדים לשעבר, שהיו נערצים כמפקדים ביחידות חוד והיום נושאים בתפקידים בממשלת ישראל ומבצעים את הרפורמה, או ההפיכה המשטרית. כך הפניות לאבי דיכטר, לבנימין נתניהו, ליואב גלנט וליואב קיש.  מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל בנושא טייסי טייסת 69 שהודיעו שלא יתייצבו ליום אימון בטייסת, ואילו הרמטכ"ל לשעבר רא"ל בדימוס גדי אייזנקוט אמר לטייסים שהוא מבין את כאבם אך קרא להם להימנע מאי הגעה למילואים.  רוב טייסי הקרב של טייסת 69, טייסת 'הפטישים', הודיעו למפקד חיל האוויר ולמפקד הטייסת שלהם שלא יתייצבו לאימונים שנקבעו להם ליום רביעי השבוע, כמחאה על ההפיכה המשטרית. במקום זה הם יתכנסו למפגש מחאה שיוקדש לנושא "דמוקרטיה ואחדות העם". בתגובה הנחה הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי את חברי פורום מטכ"ל לקיים שיח פיקודי, כל מפקד ביחידתו. צה"ל הוא צבא העם, אומר הרמטכ"ל, ואחדות המטרה חיונית ליכולתו ולכשירותו של צה"ל לעמוד במשימותיו. טייסת 69, בבסיס חצרים, היא מהטייסות המבצעיות המובילות בחיל האוויר, מפעילה מטוסי קרב F-15I 'רעם', המיועדים להפצצת מטרות רחוקות ולתקיפות טקטיות ואסטרטגיות. 37 הטייסים הודיעו כי יתייצבו לכל פעילות מבצעית. טייסים אחרים בחיל הגיבו לדברים בתקשורת, והיו שהודיעו שיסכימו למלא את מקומם של טייסי 69 שהודיעו שלא יתייצבו לאימון ביום רביעי.  בשבוע שעבר שלח מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר מכתב לטייסי החיל, בו קרא להם "הימנעו משיח פליטי פומבי בין היתר ברשתות החברתיות בזהותכם כאנשי צבא. חוסנו של צה"ל הוא גם באחדותו ובהיותו מעל לכל מחלוקת פוליטית. חובתנו כמפקדים לשמור על רכיב זה בחוסנו. "המדיניות שלי ברורה: משרתי צה"ל, ובהם אנשי חיל האוויר, מחוייבים בממלכתיות. המחוייבות לממלכתיות מוטלת גם על משרתי המילואים הנמצאים בשרות מילואים פעיל", נאמר במכתב מח"א  לטייסי החיל.  דובר צה"ל מסר כי צה"ל מקיים הערכת מצב מתמשכת ושיח פיקודי נוכח האירועים ונוכח המשימות הביטחוניות הרבות והכשירות הנדרשת מצה"ל. הרמטכ"ל הדגיש שהוא ער לשיח הציבורי והמחלוקת, אולם לא יאפשר פגיעה ביכולתו של צה"ל לממש את  הגורלית שבמשימותיו – שמירה על ביטחון המדינה.  

יום לאחר פלישת רוסיה, הפנטגון התחייב לפרוס 7,000 חיילים למזרח אירופה | דרישת תחזוקת הציוד במהלך האחסון לא עמדה בתקן התחזוקה של הצבא כשלים טכניים ובעיות תחזוקה התגלו בציוד צבאי שהונפק עבור כוחות אמריקאים שהוצבו באירופה מיד לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה לפני כשנה. כך קבע המפקח הכללי של הפנטגון בדו"ח שפורסם לאחרונה.  המפקח הכללי העריך כיצד פיקוד התחזוקה של הצבא וחטיבת התמיכה 405 של הצבא שמרו על מלאי הציוד שהוצב מראש באירופה, על פי הדו"ח. כאשר פרצה המלחמה בפברואר האחרון, צוות הקרב של חטיבת השריון 1, דיוויזיית חי"ר 3 נפרסה למזרח אירופה וקיבלה אלפי פריטי ציוד מאתר מלאי בגרמניה. "ה-405 AFSB, יחידת הלוגיסטיקה המוצבת בגרמניה, הנפיקה במהירות ציוד לצוות הקרב של חטיבת השריון הראשונה", נכתב בדו"ח. "חלק מהציוד שהופק מ[אתר הצבא המוצב מראש בגרמניה] לא היה מוכן למשימה. מצאנו שה-405 AFSB יכלו לשפר את תהליכי תחזוקת הציוד." יום לאחר פלישת רוסיה, הפנטגון התחייב לפרוס 7,000 חיילים למזרח אירופה. כחלק מאותה פריסה, הצבא הנפיק לראשונה בהיסטוריה ציוד מאתר המלאי הגרמני לחיילים שנפרסו לאגף המזרחי של אירופה. כך לפי דיווח של militarytimes.  עוד עלה בדו״ח כי דרישת תחזוקת הציוד במהלך האחסון לא עמדה בתקן התחזוקה של הצבא. יחידת הלוגיסטיקה לא הייתה מוכנה לפריסת החיילים. לא היו נהלים ולוחות זמנים מתואמים להכנה והנפקת ציוד.   

תחת חוזה ההמשך, אלביט מערכות תספק צריחי UT30 MK2, עמדות נשק לשליטה מרחוק, ומערכות מרגמה מסוג חנית, אשר ישולבו באופן מלא בנגמ"ש 'פיראנה 5' של GDELS https://www.gdels.com/piranha.php אלביט מערכות הודיעה כי החברה הבת ברומניה Elmet International SRL זכתה בחוזה המשך בשווי 120 מיליון דולר מחברת General Dynamics European Land Systems לאספקת צריחים בלתי מאוישים, עמדות נשק לשליטה מרחוק (RCWS), ומערכות מרגמה לנגמ"ש מסוג 'פיראנה 5' לצבא רומניה. העבודה תתבצע ברומניה במשך שלוש שנים. תחת חוזה ההמשך, אלביט מערכות תספק צריחי UT30 MK2, עמדות נשק לשליטה מרחוק, ומערכות מרגמה מסוג חנית, אשר ישולבו באופן מלא בנגמ"ש 'פיראנה 5' של GDELS. מערכת ה-UT30 MK2 של אלביט מערכות הינה צריח 30 מ"מ, קל ובלתי מאויש, בו מוטמעות מערכות נשק, מערכות בקרת אש, חיישנים ומערכת תצוגה לשיפור אפקטיביות הלחימה, מודעות סביבתית ויכולת הרכשת מטרות. עמדת הנשק, 12.7 מ"מ, נשלטת מרחוק, קלת משקל, ובעלת דיוק גבוה. חנית הינה מרגמת 120 מ"מ אוטונומיות, ממוחשבת וניידת. בנוסף לרומניה, מערכות המרגמה, עמדות הנשק לשליטה מרחוק והצריחים של אלביט מערכות נבחרו עד כה על ידי עשרות לקוחות מסביב לעולם ובהם, ישראל, ארה"ב, דנמרק, אוסטריה, בלגיה, ברזיל וקרואטיה. בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט: "זכיה בחוזה ההמשך, היא עוד הבעת אמון בפורטפוליו אלביט מערכות של פתרונות למערכות נשק. אני מאמין שהגדלת יכולות האינטגרציה והייצור שלנו באירופה מחזקת את היכולת שלנו לספק מענה לביקוש הגדל למערכות נשק עם יכולות מתקדמות ומוכחות."

כמה באמת יקבל הביטחון? כמה משרד ביטחון פנים? כל השאלות האלו אמורות לקבל תשובה בבסיס התקציב | לטובת שרידות הממשלה, משרד האוצר מסתיר את הנתונים האלו מהציבור עד יומיים לפני ההצבעה בכנסת | המטרה: להפוך את חברי הקואליציה לחותמת גומי בהצבעה על התקציב  https://youtu.be/oMdijcDZcvQ | וידאו: לע"מ שר האוצר וראש הממשלה יצאו בססמאות לציבור לגבי בסיס התקציב לשנים 23-24. לאחר מסיבת העיתונאים, יצאו עוד שרים, ביניהם בן גביר, בססמאות לבוחרים שהצליחו להשיג עוד כסף. רק מה? בפועל, לא צפויה פריצת מסגרת חוב של ישראל, כך שסמוטריץ׳, שר האוצר, יכול להעלות את התקציב, אך לא הרבה. המשמעות היא, שנתניהו לא יוכל לקיים את כל ההבטחות בהסכמים הקואליציונים.  רק מה? האוצר, שאמור להיות א-פוליטי, משתף פעולה עם השקרים הללו של הפוליטיקאים. למה שקרים? כי מאחורי הססמאות לציבור, האוצר לא מפרסם את בסיס התקציב, כך שיהיה דיון ציבורי טרם ההצבעה בכנסת ב23.3.2023. סמוטריץ׳ ונתניהו יודעים שאם המספרים יפורסמו, יתחילו מלחמות בתקשורת בין חברי הקואליציה, וזה יכול להביא לקריסת הממשלה.  מדוע קריסה? מכיוון שחוק התקציב צריך לעבור עד תחילת יוני 23. כאמור, הצבעה ראשונה בכנסת ב-23.3.2023 והצבעות שניה ושלישי בסוף מאי 23. מספר ימים טרם אישור התקציב. אם אין תקציב מאושר בכנסת - הממשלה נופלת. זה החוק. נתניהו, אולי הפוליטיקאי הכי משופשף כרגע בישראל, מכיר את התהליכים הפוליטים הנדרשים לעיגון הממשלה שלו. אם הוא רוצה ממשלה גם אחרי יוני 23, הוא צריך תקציב מאושר בכנסת. וזה אומר, להשתיק דיונים בתקשורת על התקציב עד הדקה ה-90 לפני ההצבעה בכנסת.  מטרת נתניהו וסמורטיץ׳ היא שכל חברי הקואליציה יצביעו בכנסת בעד התקציב, בלי לקרוא אותו. אם משחררים להם את המספרים האמיתיים יומיים לפני הדיון, אין לח״כים זמן לצאת לתקשורת. טקטיקה כזו אולי משרתת את הפוליטיקאים, אך לא את הציבור. משרד האוצר, שאמור להיות גוף מקצועי, א-פוליטי, פועל נגד האינטרס הציבורי. שהוא: לפרסם את המספרים ולתת לציבור להבין את חלוקת תקציב המדינה למשרדים השונים.  כמה תקציב ילך באמת לביטחון? כמה לביטחון פנים? כמה לרווחה וכו׳. לא יודעים. אין מספרים, כאמור.  פלוני צריך לזכור, כי גם כאשר יש בסיס תקציב גלוי, לממשלה יש שני מנגנונים שלמעשה יכולים לשנות מהותית את חלוקת הכסף במהלך שנת התקציב. רזברה והעברות בין המשרדים באמצעות וועדת הכספים. וועדת הכספים היא זרוע של הממשלה, חותמת גומי, שמאשרת כמעט באוטומט בקשות של הממשלה להסתת כספים בין משרדים אחרי שיש תקציב מאושר.  וועדת הכספים של הכנסת היא עוד מנגנון כושל של הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. בתיאוריה, וועדת הכספים אמורה לדאוג לאינטרסים של הציבור ולהוות סנן לבקשות הממשלה. במציאות, היא חותמת גומי. חלק מההעברות האלו, בעיקר הביטחוניות, מסווגות. כך למשל, אפשר לקבוע בבסיס התקציב שנותנים סכום מסוים למשרד ההסברה נניח, ובמהלך השנה, מעבירים חלק ניכר מהכסף הזה למשרד הביטחון או הפנים. בלי לגלות לציבור למה.  לסיכום, מומלץ לא להאמין לכל הססמאות שמפזרים פוליטיקאים עד לקבלת טיוטאת בסיס תקציב עדכנית, עם מספרים ברורים, כמה מקבל כל משרד.  תגובת משרד האוצר: ״הרשומות יועלו רק אחרי ה- 23.3  כשיוגש התקציב לכנסת.״ 

יש צורך דחוף באסדרת מעגל החיים של סוללות ליתיום לכלי רכב בישראל, כמקובל במדינות מתקדמות | חומרים אנרגטיים בסוללות ליתיום דורשים התייחסות ייחודיות בהקשר בטיחות Credit: USA TODAY NETWORK via Reuters Connect קצב החדירה של מכוניות חשמליות והיברידיות לישראל רשם עליה מרשימה של כ- 3.2% בשנת 2021, זינוק של פי שישה מן השנה שלפניה, וקצב זה צפוי להמשיך לעלות, ככל שנתקרב לשנת 2035, השנה שאחריה כל כלי רכב פרטי שיימכר באיחוד האירופאי יידרש לעמוד ב- "אפס פליטה" (Zero Emission). חקיקה זו תקטין משמעותית את מצאי רכבי הבעירה הפנימית ומהווה, דה-פקטו, את נקודת המעבר לכמעט 100% רכבים חשמליים. העלייה המתמדת במספר כלי הרכב החשמליים, הדרישה למרחקי נסיעה גדולים יותר בין טעינות וקיצור משך הטעינה מחוללת תהליך פיתוח רציף של סוללות הליתיום-יון, תוך שימוש בחומרי גלם אשר חלקם ניתן לרכוש רק ממדינות "שנויות במחלוקת".  לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2021, היו בישראל כ- 300,000 כלי רכב היברידיים ו-16,250 כלי רכב חשמליים כתוצאה מתהליך שהחל ב-2016. לאור העובדה כי אורך חיי סוללת ליתיום-יון הוא 5-10 שנים, יש לצפות לכך כי בשנים הקרובות כמות סוללות הליתיום שיגיעו לגריטה תהיה משמעותית. לכן נותר לרגולטור רק זמן קצר על מנת להסדיר את המענה הלאומי למָחזור חיי הסוללות, החל מתחום הגריטה (שהוא הפער הראשון שיעמוד לפתחו) ועד לשלב העצמאות התעשייתית/חרושתית של המשק הישראלי בתחום ההצטיידות בסוללות חדשות. עצמאות זו הכרחית כחלק מהמענה הנדרש לביצור האיתנות הכלכלית והתחבורתית ההולכת ונעשית תלויה יותר ויותר בסוללות כאמצעי לאגירת אנרגיה חשמלית ואיחזורה לצורך הפעלת מערכות מודרניות ובמיוחד רכב חשמלי שתפוצתו צפויה להיות מואצת ביותר. על הרגולטור לתת מענה לאסדרת פעולתו של מתקן מחזור לאומי אשר על מנת להיות כלכלי, עליו לעבוד בתפוקה מלאה ולהיות יעיל תפעולית תוך הבטחת הבטיחות בכל התהליכים הנגזרים – שינוע, אחסנה, טיפולים בגרט ואיכות סביבה. ישנה חשיבות לאומית לכך שמחזור סוללות הליתיום-יון יהיה חלק מכלכלה מעגלית, בדומה לזו המתקיימת היום בסוללות עופרת חומצה, כך שתוצרי הגרט, לאחר טיפול, הופכים להיות חומר גלם לסוללה חדשה. בדרך זו המדינה הופכת את המשאבים הנדרשים לבניית סוללות ליתיום-יון למשאב מקומי, מקטינה את התלות ביבוא ויוצרת איתנות כלכלית ורציפות תפקודית של הרכב החשמלי. ניתוח אירועים בטיחותיים שהתחוללותם מיוחסת לסוללות ליתיום של רכב (הבולטים והאחרונים שבהן אירעו בשנת 2022: אוטובוס אשר עלה באש בפריס וטביעתה לאחר שריפה של האניה "פליסיטי אייס" ,אשר הובילה מכוניות יוקרה), מביא את הכותב להציע להשתמש בניסיון שנצבר בחומרים בעלי מאפייני סיכון דומים בארץ ובעולם. חומרים אנרגטיים אשר בהם אצורה אנרגיה כימית, בדומה לסוללות ליתיום (סיכון לבעירה מאוד אלימה עם סיכון קטן לפיצוץ), חומרים אלו הינם חומרים פירוטכניים, המסווגים כקבוצת סיווג סיכון 1.3G, ומרגע שהרגולטור יאמץ הגדרה חד משמעית זו, הרי שבאופן מיידי יוגדרו אמצעי הבטיחות, מרחקי הבטיחות מרצפטורים, נהלי אחסנה, הובלה וכדומה, של סוללות רכב חשמלי לאחר סיום חייהן. הכותב מציע להשתמש בלוגיקה שמציע "סיווג הרגישות" (SG Sensitivity Group) ולקבוע הגדרות היוצרות קבוצת רגישות ייעודית לרכב חשמלי ודרכה לקבוע כללים ברורים. כותב המאמר סבור, כי הזמן דוחק לאסדרת הנושא ותקינה ייעודית לסוללות ליתיום לרכב על כל שלבי מחזור חייהן הינה כורח המציאות. ככל שאסדרה זו תתבסס על מבנה רגולטורי קיים, כגון זה המוצע להלן, הרי שכל נושא המענה בחירום (משטרה, כב"א וכדומה) דורש התאמות מינוריות בלבד וברובו כבר מוטמע. סא"ל (מיל.) ערן תובל הינו מהנדס חומרים בעל תואר שני, אשר במשך 26 שנה שירת כמוקד ידע בתחום החומרים והכימיה בזרוע היבשה.