מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "הנהלת התעשייה האווירית ואני מברכים את עדי הרשטט ושי גל על הצטרפותם לנבחרת שמובילה את החברה״ מימין: עו"ד עדי הרשטט ושי גל | קרדיט: תעשייה אווירית התעשייה האווירית מודיעה על מינויים חדשים בהנהלת החברה: עו"ד עדי הרשטט מונתה לסמנכ"לית העצמ"ה – הוגנות, עיצומים, ציות ומגדר, ושי גל מונה לססמנכ"ל תקשורת ממשל וקהילה.  עדי הרשטט בעלת ניסיון מקצועי עשיר בתחום המשפטי, וכן בהובלה ובהטמעה של תכנית אכיפה למניעת שוחד ושחיתות. במסגרת תפקידה תהיה הרשטט אמונה, בין היתר, על יישום תכנית הציות למניעת שוחד ושחיתות של פקידי ציבור זרים, וכן על מניעת חשיפה לסנקציות בינלאומיות והובלת קידום הוגנות ואיזון מגדרי. שי גל בעל ניסיון רב ומגוון בכל פעילות הזירה התקשורתית, תוך קיום ממשקים עם אנשי תקשורת במנעד רחב במגוון מדיות. לרשותו ניסיון מוכח בעבודה מול דרגים בכירים במשרדי הממשלה השונים, גורמי ממשל בנושאי רגולציה וחקיקה וקידום תהליכים רבים בנושאי חקיקה ואחריות תאגידית. במסגרת תפקידו יהיה גל אמון על ניהול תכנית התקשורת והדוברות של החברה בשוק המקומי והבינ"ל, תוך עבודה עם גורמי ממשל וקידום נושאים לפי עניין הנהלת החברה, וכן על קידום אחריות תאגידית וקידום ערכים חברתיים וקשרי קהילה.  מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "הנהלת התעשייה האווירית ואני מברכים את עדי הרשטט ושי גל על הצטרפותם לנבחרת שמובילה את החברה. לעדי ושי ניסיון מוכח בתחומים אותם יובילו. ייחודם של תפקידיהם הוא בדגש שהם נותנים לעובדה כי התעשייה האווירית הנה חברה עסקית הפועלת מול במרחב שוויוני וערכי, המהווה חלק מהחברה הישראלית. הצלחתם היא הצלחת החברה". יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, עמיר פרץ: ״התעשייה האווירית היא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים לטכנולוגיות ולכלכלה הישראלית, והיום אנו מגוונים ומשפרים את מבנה ההנהלה ובכיריה כדי לעמוד במשימות ובאתגרים הביטחוניים וחיזוק תדמיתה של החברה בארץ ובעולם״  

על פי עיתונאי אוסטרלי, טילי הפיתון ״התחפשו״ לטילים אמריקנים  A Brazilian F-5 pair takes off, with a Python 4/AIM-9P-lookalike training round on the furthest aircraft. Brazilian Air Force   WAR ZONE מספר כי כתב אוסטרלי לענייני צבא ותעופה, מייק יו, דיווח שטייסי חיל האוויר של סינגפור מטיסים מטוסי קרב F-16 חמושים בטיל אימונים אוויר-אוויר פיתון-4 ישראלי (רפאל) שמוסווה לטיל א/א אמריקני סיידויינדר AIM-9P. בסינגפור פורסם שבמסגרת שדרוג מטוסי F-16 הם יחומשו בטילי א/א פיתון-5 ישראליים, שהם מתקדמים יותר, ובצורתם החיצונית דומים לפיתון-4. לדברי הכתב האוסטרלי, חה"א של סינגפור מצוייד כבר 20 שנה בטילי פיתון-4 אך הם לא הוצגו ככאלה. על הטיל הורכבו כנפונים בצורת צלב כדי שהטיל ידמה לטיל האמריקני סיידוויינדר AIM-9P. משפחת טילי פיתון פותחה ברפאל על סמך ניסיון קרבי של חיל האוויר הישראלי מאז שנות ה-60 וה-70. טילים כאלו ש"התחפשו" לטילים אמריקניים נמכרו גם לחילות האוויר של ברזיל ושל תאילנד.   

הנמל משמש גם את חברת Toyota Motor Corporation, אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, לייצוא את רוב מכוניותיה Photo by william william on Unsplash בפרצת אבטחת סייבר משמעותית, מתקפת תוכנת כופר השעתה את הפעילות ב-Nagoya, הנמל הגדול ביותר ביפן. העצירה הפתאומית מאיימת לשבש את שרשרת האספקה הבינלאומית וגורמת להשלכות כלכליות משמעותיות. כך לפי פרסום של bleepingcomputer.  המתקפה, שדווחה ביום שלישי, הפסיקה מערכות IT קריטיות המנהלות את פעולות הנמל, מה שאילץ הפסקה מוחלטת של כל פעילויות השילוח. אף על פי שלא נחשפו פרטים לגבי דרישת הכופר, רשויות הנמל אישרו את האירוע כהתקפת כופר. נמל Nagoya, המשמש כגלגל שיניים חיוני בסחר העולמי, מטפל בהיקף ניכר מפעילות היבוא והיצוא של יפן. ההשעיה הנוכחית עלולה להשפיע קשות על הסחר הבינלאומי, ועלולה לגרום להשפעות אדווה על שרשראות האספקה העולמיות שכבר מתוחות בגלל מגיפת הקורונה.  מיד לאחר המתקפה, צוותי אבטחת סייבר החלו לחקור את המתקפה ולצמצם את הנזק. רשויות הנמל גם התקשרו עם חברות אבטחת סייבר חיצוניות כדי לתמוך בשיקום המערכות המושפעות. עדיין לא ברור כמה זמן ייקח לשחזר את הפעילות במלואה. הנמל מהווה כ-10% מנפח הסחר הכולל של יפן. הוא מפעיל 21 מזחים ו-290 רציפים. הוא מטפל בלמעלה משני מיליון מכולות ו165 מיליון טונות מטען מדי שנה. הנמל משמש גם את חברת Toyota Motor Corporation, אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, לייצוא את רוב מכוניותיה.  

הרכב האוטונומי הבלתי-מאויש REX MK II מתוצרת התעשייה האווירית השתתף בניסויים https://www.baesystems.com/en/article/bae-systems-and-elta-systems-ltd-s... חברת BAE Systems הודיעה כי ביצעה ניסויים בצוותים משותפים של רכבים מאוישים ובלתי- מאוישים (MUM-T) עם הרק"מ האמפיבי (ACV) C4UAS, כהדגמה טכנולוגית באמצעות רכב החי"ר הבלתי-מאויש של אלתא Rex MK II.  לדברי BAE, ההדגמה המוצלחת של יכולות הצוות המשותף (MUM-T) מוכיחה את הרבגוניות בהתפתחות הטכנולוגית של רק"מי .ACV C4UAS היכולת לשלב את צוותי לחימה משותפים בתכנון המשימה מרחיבה את פרמטרי המשימה ואת התחום הטקטי,  תוך הפחתת הסיכון לנכסים אנושיים וטכנולוגיים בסביבות לא ודאיות או עוינות. "מרגש לראות את פוטנציאל הצמיחה של ה-,"ACV C4UAS אמר גארט לקאילייד, סמנכ"ל קו מוצרי הרכבים האמפיביים ב-BAE Systems. "החיבור עם מערכת בלתי- מאוישת כמו ה-REX מספק מודעות מוגברת מבצעית, תומך בהצלחת המשימה ומפחית את הסיכון לנחתים שלנו." ה-ACV היא פלטפורמה אמפיבית שנבנתה כדי לענות על הצרכים המבצעיים של חיל הנחתים המאפשרת כניסה ליכולות חדשות עם התפתחות הטכנולוגיה כגון שילוב מערכות סיור, לוחמה אלקטרונית, הגנ"א ומערכות אוויריות אוטונומיות ונבנתה בשיתוף פעולה עם חברת איווקו (Iveco). מערכת Rex MK II היא כלי רכב אוטונומי בלתי-מאויש המספק תמיכה ישירה ליחידות חי"ר מתמרנות. הוא יכול לבצע מגוון משימות כולל תמיכה לוגיסטית טקטית, מודיעין טקטי, מעקב וסיור ,(ISR) הפעלת נשק קטלני באמצעות רכישת מטרות ופינוי לוחמים פצועים.  

דיון ברשת מנתח את המהלכים של רוסיה המתבססים על חסרונות תעשיית הנשק האירופאית והאמריקאית | האם יש תובנות לישראל?  https://www.flickr.com/photos/president_of_ukraine/52773093383 | Public domain ״נאט"ו פשוט אכלה את הפיתיון הרוסי״, מתחיל פוסט בטוויטר של Patricia Marins. ״במשך מספר חודשים, אוקראינה ביקשה נשק, בעוד נאט"ו רצתה למנוע הסלמה. עם זאת, איש לא הבין שהמערב נכנס למלכודת רוסית. ״כאשר נאט"ו סירבה לספק נשק ארוך טווח, כלי רכב משוריינים מודרניים וכוח אווירי, היא בעצם הסכימה למלחמת התשה. מהלך שהסובייטים מומחים בו.״  מרינס טוענת כי תעשיית הביטחון הרוסית מעסיקה כמעט שלושה מיליון עובדים בכ-1,500 חברות ביטחוניות. לשם השוואה, התעשייה האירופית מעסיקה ״רק״ כ-480,000 עובדים בפחות חברות. בנוסף, החברות האירופיות העבירו את הייצור שלהן לנשק מונחה יקר, עם ערך מוסף גבוה יותר, אך קצב ייצור נמוך יותר. ״תעשיית החימוש האירופית לא מוכנה למלחמת התשה, והם נפלו היישר למלכודת של רוסיה״, טוענת מרינס. ״אירופה יכולה לייצר כ-500 כלי רכב משוריינים בשנה, בחברות כמו Patria, CV90, Boxers ואחרים, עם ייצור שנתי של 50-100 יחידות לסוג.  ״לגבי טנקים, KMW מייצרת רק כ-50 ליאופרדים בשנה ו-Rheinmetall וחברות אחרות יכולות לשפץ ציוד מסוים, אך בקצב איטי של עשרות יחידות בלבד בשנה. המספרים הללו מייצגים רק כ-15-25% מהייצור השנתי הרוסי אם המפעלים שלהם פועלים במלוא התפוקה.״  תחמושת ארטילרית היא בעיה נוספת, שכן האיחוד האירופי לא יכול להגיע אפילו לשליש מהייצור הרוסי, למרות מאמציהם. כך לפי הפרסום. ״עם תעשייה ביטחונית מתקדמת יותר מבחינה טכנולוגית, נאט"ו קיבלה בטעות את האתגר של מלחמת התשה, שבה יש לה מעט סיכויים לנצח. ״במהלך השנה האחרונה הצליחה אוקראינה לקיים מלחמת התשה במידה מסוימת, הודות לגודל הצבא והנשק שנמסר לו במהלך אותה שנה. תוסיפו גם את העובדה שמפעלים רוסיים לא העלו תפוקת ייצור באופן משמעותי באותה תקופת זמן.  ״עם זאת, המצב השתנה כעת לחלוטין. התקפת הנגד האוקראינית, המבוססת על מסירה של 200 טנקים וכ-300 נגמ״שים, יחד עם מספר מצומצם של מערכות הגנה אווירית קצרות טווח וללא תמיכה אווירית, מאוד נועזת. בלשון המעטה. מלחמת התשה נגד מי שיש לו 18,000-25,000 משוריינים בשירות ובמילואים, ויש לו את המתקנים להמשיך לשפץ אותם, בהחלט לא הייתה בחירה טובה.״  הפרסום מוסיף את ממד הכלכלה להחלטה ללכת למלחמת התשה. ״מלחמת התשה היא אסטרטגיה מסוכנת עבור המערב. אבל מעל הכל, יקרה מאוד. לדוגמה, בעוד קנה תותח עבור D-30 עולה בסביבות 55,000 דולרים, קנה עבור תותח M777 עולה בערך 650,000-700,000 דולרים.״  הפרסום הזה מצטרף לפרסום קודם מהימים האחרונים, בו סקרה מרינס את השיפור בתפוקת שלושת מפעלי השיריון הגדולים של רוסיה. ״שלושת המפעלים הרוסיים הגדולים ביותר, Uralvagonzavod, Omsktransmash ו-Kurganmashzavod, מייצרים בעוצמה, וזה לא הכל. אוראלטרנסמאש ומפעלי תיקון המשוריינים, המורכבים משמונה יחידות, עובדים לפחות 12 שעות ביום, אך עדיין לא ב"מצב מלחמה". לדוגמה, לקורגנמשזאבוד היו כ-1,700 עובדים. בשנה שעברה נשכרו עוד 1,000 עובדים ועוד 1,200 לאחרונה״, כותבת מרינס.  ״במהלך החודשים האחרונים, התעשייה הרוסית מסרה עשרות מסוקים ומטוסים למדינות אפריקה כמו מאלי, אוגנדה, טוגו וזימבבואה. זה מצביע על כך שכל המחסור באלקטרוניקה נמצא בעבר. ״לאחרונה, Uralvagonzavod קבעה 100% מהייצור שלה באופן בלעדי לטנקים, בעוד Omsktransmash לא מייצרת טנקים יותר ובמקום זאת העבירה את המיקוד שלה ל-Tos-1 ולמודרניזציה של T80s ו-T62Ms, כמו גם ארטילריה, כולל D30, 2s4, ו-2s5. ״Kurganmashzavod עובד באופן אינטנסיבי על נגמ״שים כמו BMP3M, ולפחות חמישה מפעלי תיקון משוריינים משפצים נגמ״שים אחרים. Uraltransmash מייצר ארטילריה Akatsiya, Malka ו-Msta S וכבר סיפק השנה שתי אצוות של Msta S. ״מספר הטילים ששוגרו נגד קייב הוא דוגמה נוספת לשיפור בייצור התעשייה האווירית הרוסית. כל העדויות מצביעות על כך שהמערך הצבאי הרוסי יכול לייצר או לשפץ מאות טנקים וכנראה כמויות גדולות של נגמ״שים ותותחים מידי שנה. עלינו להתייחס ל-14 יחידות מייצרות (לא כולל יחידות הפועלות בייצור עקיף כמו הtechzavods). ״אם רוסיה תמשיך בקצב הזה, היא תתגבר בקלות על תרומות האיחוד האירופי עבור אוקראינה ותאיים על יכולתו של האיחוד האירופי להמשיך לספק אמל״ח לאוקראינה. המצב הזה רק חושף ביקורת ישנה - בעלות הברית לא השקיעו במתקני ייצור ושיפוץ של חברות אוקראיניות מחוץ למדינה. לאוקראינה היה מערך תעשייתי-צבאי מצוין שסבל מהשלכות המלחמה ולא קיבל כסף לארגון מחדש מבעלות הברית.״  ״עם הציוד הנוכחי אני לא רואה שום פרספקטיבה, למעט אם ארה"ב תעשה צעד קדימה ותשלח מאות רבות של נגמ״שי בראדלי וטנקי אברמס. זה יוכל לאזן את המלחמה שוב. גם מספר טילי השיוט הבריטים, Storm shadow, אינו מספיק כדי לגרום לדאגות עבור רוסיה.״ 

צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון ציין בסקירתו כי "זוהי השנה ה-20 שבה הוועדה מתבקשת להאריך את תוקפו של ההסדר. הערנו לא פעם בעבר כי יש צורך בהסדרה קבועה של הנושא״ קרדיט: דני שם טוב, דוברות הכנסת ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין אישרה היום (ג'), פה אחד, את צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התשפ"ג-2023. הצו מאריך את אי התחולה של חוק הסכמים קיבוציים על עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנה נוספת, עד 05.07.24, ובכך אוסר עליהם להתאגד במשך תקופה זו. "המוסד", כיום, הינו הגוף הביטחוני היחיד אשר איסור התאגדות עובדיו אינו מוסדר בחקיקה קבועה אלא בצו זמני שדורש אישור אחת לשנה. צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון ציין בסקירתו כי "זוהי השנה ה-20 שבה הוועדה מתבקשת להאריך את תוקפו של ההסדר. הערנו לא פעם בעבר כי יש צורך בהסדרה קבועה של הנושא, או לכל הפחות כזו שלא תחייב אישור מדי שנה, שכן זה אינו תחום שהתמורות בו תכופות במיוחד, בלשון המעטה. אף שהנושא עלה לא פעם, ובשנת 2017 אף הוגשה הצעת חוק פרטית שביקשה לשנות את התקופה משנה לשלוש שנים, לא קודמו תיקוני חקיקה מעבר לכך". עוד נכתב בסקירה כי "הצעה נוספת שעלתה בדיוני הוועדה בעבר היא להקים נציבות קבילות לעובדי המוסד והשב"כ, כשם שקיים בצה"ל, במשטרה ובשב"ס, כחלופה לאיסור ההתארגנות. אנו ממליצים לוועדה לדון גם באפשרות הזו". עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית לוועדה, הוסיף ואמר: רק לפני חודשיים דנו בסוגיית פנסיית הגישור לעובד המוסד ושמענו על בעיות שהיו בעבר מול משרד האוצר על אי יישום הסכמים. אין לעובדים את הגוף היציג שיכול לסייע להם במקרים כאלה. ח"כ רם בן ברק: מבין את ההיגיון שלא לאפשר התארגנות עובדים בארגונים מסוג הזה, אך אנו גם רואים את ההתנהלות של השנתיים האחרונות למול פנסיית הגישור והסכמים קיבוציים. האינטרסים של ההנהלה למול משרד האוצר באים לפעמים על חשבון העובדים, וזה בעייתי מאוד כאשר לא מאפשרים להם להתארגן. עו"ד תמיר, הלשכה המשפטית במשרד רה"מ: יש עבודה עם משרדי המשפטים והעבודה לקבע את הפטור, לבקשת הוועדה. כמו כן, התבקשנו לפרט את מנגנון הטיפול בעובדים ובתלונותיהם, ונוכל לעשות זאת רק בדלתיים סגורות. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין: עמדת הוועדה היא בעד הסדר ארוך טווח, רצוי בחקיקה, בתנאי שיהיו תשובות מספקות כיצד העובדים יוכלו להעלות סוגיות מול גורם, בלתי תלוי עד כמה שאפשר, וכדי לשמוע תשובות אלה נעבור עתה לדיון חסוי. בחלקו החסוי של הדיון פירטו מבקר הפנים של המוסד ואנשי משאבי האנוש של הארגון על אופן הטיפול בעובדים ובתלונותיהם, ולאחר מכן הוקרא הצו ויו"ר הוועדה העלה אותו להצבעה. הצו, כאמור, אושר פה אחד, בתמיכתם של חה"כ רם בן ברק, לימור סון הר מלך, ויו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין.

הבית הלבן הודיע כי שוודיה מילאה את כל הדרישות לקראת כניסתה לנאט"ו Official White House Photo by Adam Schultz הנשיא ביידן יוצא לביקור בן חמישה ימים בשלוש מדינות באירופה וישתתף בכנס פסגת חברות נאט"ו. מטרת הביקור הבעת תמיכה בקואליציה בינלאומית נגד התוקפות הרוסית באוקראינה בשנתה השנייה. ביידן ישתתף בפסגת נאט"ו בווילנה, ליטא, יבקר בהלסינקי לרגל הצטרפות פינלנד לנאט"ו, ויבקר בבריטניה לפגישות עם ראש הממשלה סונאק ועם המלך צ'רלס ה-3. סוכנות AP מדווחת כי ראשי נאט"ו ידונו בעיקר בתחילת מתקפת הנגד האוקראינית, שרשמה כמה הצלחות בכיבוש כמה אתרים מידי הצבא הרוסי. הבית הלבן הודיע כי שוודיה מילאה את כל הדרישות לקראת כניסתה לנאט"ו והממשל האמריקני יעשה הכל כדי ששוודיה תצטרף לברית הצפון אטלנטית. טוקריה והונגריה עדיין עומדות בסירובן לאשר.   

הליך הרכש היה מוסתר לא רק מהציבור, אלא גם מספקים אחרים בתחום התקשורת שלא ידעו כי מדובר בהחלטת ספק יחיד קרדיט: משרד הביטחון מדינת ישראל אמנם קטנה בגודל, אך קיימים בה מספר ספקי תקשורת המסוגלים ויודעים לפרוס סיבים אופטיים. בתיאוריה, מדובר ביתרון אדיר עבור משרד ממשלתי, בטח ביטחוני, שמחפש יתירות.  תחרות יכולה לאפשר למשרד לספק לבסיסי צה״ל, לפחות החשובים בהם, מספר עורקי סיבים, ממספר ספקים, בתוואים שונים. כמו גם, תחרות בין מספר ספקים לרוב, משפרת את ההצעות של כולם.  אבל, במשרד הביטחון חושבים אחרת ונתנו את כל הפרויקט, בספק יחיד, לבזק.  העסקה מוערכת בכ-125 מיליון שקל ועתידה להמשך על פני תקופה של 5 שנים.  הליך הרכש היה מוסתר לא רק מהציבור, אלא גם מספקים אחרים בתחום התקשורת שלא ידעו כי מדובר בהחלטת ספק יחיד.  תגובת משרד הביטחון: ״ההחלטה להתקשר עם חברת בזק בדרך של פטור ממכרז התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הביטחון. לאור העובדה כי תשתית הרשת הוקמה ותוחזקה במהלך השנים  ע"י חברת בזק בכל רחבי הארץ, לרבות באיזורי גבול,  והצורך לתת מענה לצרכים המבצעיים של צה״ל, נבחרה בזק לבצע את האחזקה השוטפת של הרשת.״