בתחילת השבוע נערך טקס קליטת 'ניצוץ' בטייסת 144, 'עוף החול', בבסיס חה"א בחצור צילום: דובר צה״ל  חיל האוויר קלט השבוע את כלי הטיס הבלתי מאוייש החדש 'ניצוץ', שפותח ברפאל ובאירונאוטיקס במסגרת פרוייקט 'ענני סערה'. בתחילת השבוע נערך טקס קליטת 'ניצוץ' בטייסת 144, 'עוף החול', בבסיס חה"א בחצור. 'ניצוץ' הוא כטמ"מ שנועד לבצע משימות חוזי, מודיעין, ליווי כוחות קרקע, הכוונה לתקיפה ומשימות נוספות. חלק מפרטי הכלי ותכונותיו מסווגים. טייסת 144 שתפעיל את 'ניצוץ' הוקמה בשנת 1972 כטייסת קרב, ובשנת 2022 הוסבה לטייסת כטמ"מים ונפתחה מחדש בבסיס חצור. 'ענני סערה' הוא פרוייקט הפיתוח של 'ניצוץ' שהובילו מנהלת מל"טים במפא"ת משהב"ט, רפאל ואירונאוטיקס. בטקס אמר מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר: "אנו עולים עוד קומה, יום בו יש לטייסת עוד מטוסים ואמל"ח לצד משרתים מעולים". מפקד טייסת 144 סא"ל ע' אמר ש"'ניצוץ' הוא עמוד שדרה של מערך חדשני פורץ גבולות שעתיד לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות בשדה הקרב העתידי". סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת  אוויר ומודיעין ברפאל יובל מילר: "פרויקט 'ניצוץ' הוא מכפיל כוח משמעותי",  ואילו מנכ"ל אירונאוטיקס דני סלסקי אמר: "מדובר בפריצת דרך אסטרטגית שתשנה את שדה הקרב העתידי. המערכת משלבת תפיסה מבצעית חדשנית עם יכולות טכנולוגיות ברמה עולמית". ראש מנהלת מל"טים במפא"ת: "הכלי משלב יכולות רובוטיקה ואוטונומיה אווירית בחזית הטכנולוגיה".   

בתחילת השבוע נערך טקס קליטת 'ניצוץ' בטייסת 144, 'עוף החול', בבסיס חה"א בחצור צילום: דובר צה״ל  חיל האוויר קלט השבוע את כלי הטיס הבלתי מאוייש החדש 'ניצוץ', שפותח ברפאל ובאירונאוטיקס במסגרת פרוייקט 'ענני סערה'. בתחילת השבוע נערך טקס קליטת 'ניצוץ' בטייסת 144, 'עוף החול', בבסיס חה"א בחצור. 'ניצוץ' הוא כטמ"מ שנועד לבצע משימות חוזי, מודיעין, ליווי כוחות קרקע, הכוונה לתקיפה ומשימות נוספות. חלק מפרטי הכלי ותכונותיו מסווגים. טייסת 144 שתפעיל את 'ניצוץ' הוקמה בשנת 1972 כטייסת קרב, ובשנת 2022 הוסבה לטייסת כטמ"מים ונפתחה מחדש בבסיס חצור. 'ענני סערה' הוא פרוייקט הפיתוח של 'ניצוץ' שהובילו מנהלת מל"טים במפא"ת משהב"ט, רפאל ואירונאוטיקס. בטקס אמר מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר: "אנו עולים עוד קומה, יום בו יש לטייסת עוד מטוסים ואמל"ח לצד משרתים מעולים". מפקד טייסת 144 סא"ל ע' אמר ש"'ניצוץ' הוא עמוד שדרה של מערך חדשני פורץ גבולות שעתיד לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות בשדה הקרב העתידי". סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת  אוויר ומודיעין ברפאל יובל מילר: "פרויקט 'ניצוץ' הוא מכפיל כוח משמעותי",  ואילו מנכ"ל אירונאוטיקס דני סלסקי אמר: "מדובר בפריצת דרך אסטרטגית שתשנה את שדה הקרב העתידי. המערכת משלבת תפיסה מבצעית חדשנית עם יכולות טכנולוגיות ברמה עולמית". ראש מנהלת מל"טים במפא"ת: "הכלי משלב יכולות רובוטיקה ואוטונומיה אווירית בחזית הטכנולוגיה".   

מדובר ככל הנראה בשדה קטן שיכול לשמש מל״טים או מטוסים פרטיים קטנים  צילום: אריאל חרמוני שר הביטחון יואב גלנט גילה אתמול שאיראן מקימה בימים אלו שדה תעופה בקלעת ג'אבור שבדרום לבנון, כעשרים ק"מ מגבול ישראל. אורך המסלול כ1.23 ק״מ.  לפי פרסום של ChrisOsieck, השדה נבנה ככל הנראה במהלך השנה האחרונה.  בכנס המכון למלחמה נגד טרור באוניברסיטת רייכמן הראה השר גלנט תמונות של שדה התעופה האיראני שנבנה למטרת טרור. "אפשר  לראות את דגל איראן מתנוסס על מסלולי הטיסה מהם מתכנן משטר האייתולות לפעול נגד אזרחי ישראל", אמר השר. "האדמה לבנונית, השליטה איראנית, היעד ישראל". סוכנות רויטרס מסרה ששדה התעופה יכול לשמש מל"טים.  גלנט שלח מסר מאיים ללבנון: "אם נגיע להתנגשות, לא נהסס להפעיל את עוצמתו הקטלנית של צה"ל. חיזבאללה ולבנון ישלמו מחירים כבדים וכואבים". לדבריו, "איראן היא כיום האיום המשמעותי ביותר נגד מדינת ישראל, איום על היציבות האזורית ועל הסדר  העולמי". לדבריו, "איראן חותרת להגעה ליכולת גרעינית צבאית וקרובה לכך יותר מתמיד. היעד הוא ליצור מלחמת התשה נגד ישראל, ובמקביל להמשיך לפתח נשק גרעיני ולהצטייד בו".   

בעוד דדי ברנע מתמקד באיומים טקטיים נגד חוליות איראניות, הוא פחות שם דגש על איומים אסטרטגיים כמו הגרעין האיראני, אמל״ח רוסי באיראן וכסף סיני שזורם לטהרן  צילום: גלעד  קוולרצ'יק אלוף (מיל׳) תמיר היימן, לשעבר ראש אמ״ן, כתב יום אחרי נאום ראש המוסד, דדי ברנע, בכנס המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן, כי ״איראן נמצאת במצב הטוב ביותר שלה מבחינה ביטחונית בשנים האחרונות.״  היימן ממשיך וכותב: ״בפועל מדובר במדינת סף גרעינית שמקרינה הרתעה גרעינית מבלי לשלם את כל המחירים שיש למדינה שמחזיקה פצצה במרתף.״  בכך סותר היימן (ראש אמ״ן לשעבר כאמור), את דבריו של ברנע שאמר שהמוסד ידאג שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני.  זו אינה הפעם הראשונה שהמוסד ואמ״ן מציגים דעות מנוגדות. רק לאחרונה, על רקע 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, עדיין ממשיך המתח בין הארגונים סביב השאלה אם ״המלאך״ היה כפול. מתרכז באופרציה טקטית  הנאום האחרון של ברנע, בכנס של המכון למדיניות ואסטרטגיה (ICT), באוניברסיטת רייכמן, חושף בעיה של הארגון להתמודד עם איומים אסטרטגיים על ישראל, ובראשם, הגרעין האיראני. מרבית הנאום, ולא לחינם, היה ממוקד באיומים טקטיים של ראש המוסד נגד חוליות איראניות שמנסות לרצוח יהודים בחו״ל.  כמובן, מדובר באיום קריטי שיש לטפל בו, אך עולה השאלה מה  תפקידו העיקרי של המוסד כגוף הביון החיצוני היחיד של מדינת ישראל. ככזה, תפקידו להתריע בפני מלחמה. בסדר שני, המוסד אמון על סיכול או ניטור איומים אסטרטגיים, ובראשם הגרעין במזה״ת. אופרציות טקטיות כמו מרדף אחרי חוליות איראניות זה חשוב, אך אין זה מהותו העיקרית של הארגון.  במשך 23 שנים, המוסד מנסה לעכב או לעצור (תלוי את מי שואלים), את פרויקט הגרעין האיראני הצבאי. בעוד חיפוש בגוגל יניב כותרות מרהיבות, במציאות, כפי שטען בימים אלו היימן, לאיראן יש מספיק חומר גרעיני מועשר לשישה מתקנים גרעיניים (מתקן = פצצה).  כמובן שהשאלה הנשאלת איך לאיראן לוקח כל כך הרבה זמן לפתח פצצת גרעין (בהנחה ואין לה כבר, כפי שטוענים גופי המודיעין של ישראל וארה״ב). איראן ביצעה את כל הניסויים במרכיבי הפצצה עד תחילת שנות ה-2000, בערך בתקופה שמאיר דגן ז״ל מונה לראש המוסד ואריק שרון ז״ל, הורה לו לעכב את הגרעין האיראני.  מאז, איראן לא עשתה ניסוי רשמי ולא הציגה מתקן (כפי שעשתה למשל צפ״ק). איראן, בכוונה תחילה, בחרה במסלול עמימות. המוסד רוכב על עמימות זו כדי לשווק לציבור בישראל הצלחות מבצעיות. גם אם יש כאלו, הכלבים נובחים והשיירה עוברת.  דו״ח של מכון isis-online האמריקאי, שכבר שנים עובד עם המוסד לנגח את איראן, קובע כי: ״איראן שומרת על היכולת, באמצעות 40 ק"ג של 60% אורניום מועשר מאוד (HEU) ושלושה או ארבע מפלי צנטריפוגות מתקדמים, לפרוץ לפצצה ולייצר מספיק אורניום מועשר בדרגת נשק תוך 12 ימים״, לשון הפרסום.  על זה כתב היימן: ״אנו התרגלנו למצב. נירמלנו את האיום. ואם נמשיך להתרגל למצב המחמיר הזה ולא נשנה אסטרטגיה, אנו נגמור עם איראן גרעינית.״  אמל״ח רוסי  לצד תוצאות שנויות במחלוקת לגבי ביצוע המוסד סביב הגרעין האיראני, ראש המוסד העלה גם את שמה של רוסיה לכותרות. ככזו שעתידה לספק לאיראן אמל״ח שיאיים על ישראל. רוסיה סיפקה לאיראן מטוסי אימון לאחרונה וצפויה, אולי, לספק לאיראן מטוסי קרב בעתיד. ייתכן והמוסד יודע על עוד סוגי נשק.  כיצד המוסד מתכוון להתמודד עם רוסיה בנושא? להשמיד אמל״ח רוסי על אדמת איראן? להשמיד מטוסי תובלה רוסיים באוויר? לחסל בכירים בתעשיית הנשק הרוסית? גם אם נניח שהמוסד מסוגל לעשות זאת טכנית, רוסיה היא לא איראן. והמוסד לא רוצה להתחיל מלחמה עם ה-SVR, זה כנראה לא יגמר טוב. מלחמת צללים עם רוסיה גם צפויה לגבות מממשלת ישראל תשלום פוליטי וגיאופוליטי, שלא בטוח שמישהו בירושלים רוצה לשלם.  כסף סיני  לצד הקשיים של המוסד להתמודד עם הגרעין האיראני ועם אמל״ח רוסי באיראן, שני אתגרים אסטרטגיים, ראש המוסד ציין בנאומו עוד צלע אסטרטגית שהמוסד מתקשה להתמודד אתה - סין. לפי ברנע, סין היא אחת מרוכשות הנפט הגדולות מאיראן במהלך השנים האחרונות, בהן חלות על תעשיית הנפט האיראנית סנקציות קשות. הכסף הסיני מספק לטהרן צינור חמצן פיננסי שעוזר להתמודד עם החנק של הסנקציות ממערב.  כיצד המוסד מתכוון להתמודד עם סין? להטביע מכליות בשירות סין שיוצאות מאיראן? לחסל בכירים בתעשיית הנפט הסינית? ברור לכל בר דעת שספק אם יש למוסד בכלל מנופים כלשהם בסין. הן בגלל פערי שפה ותרבות והן בגלל היכולת של המוסד לפתח תשתית במדינה כה גדולה כמו סין.  נוסיף לזה את טכנולוגיות המעקב שיש בסין, בספק כמה קל למוסד להפעיל סוכנים במשטר מעקב כזה. ועוד לא דיברנו על האישור שצריך לקבל מראש הממשלה לפעילות כזו. ניתן להניח כי ממשלת ישראל לא ממש רוצה להסתבך עם הסינים בשביל הנפט האיראני. אפילו האמריקאים לא מטפלים בזה.  המיקוד: אופרציה טקטית  לסיכום, ניתן להבין מדוע מרכז הנאום של ראש המוסד סבב סביב אופרציה טקטית של מעקב ואיומים על חוליות איראניות או בשם איראן, המנסות להרוג ישראלים בחו״ל. המוסד מצוין באופרציה טקטית.  ההיסטוריה של הארגון כוללת הצלחות במרדף אחרי נאצים ואחרי טרוריסטים. עם זאת, בנושאים אסטרטגיים, כמו הגרעין האיראני, התמיכה הכלכלית של סין באיראן והתמיכה הצבאית של רוסיה באיראן - אלו אתגרים שקשים למוסד. ולכן ראש המוסד לא התרכז בהם בנאומו.  גם במגרש האמריקאי לא קל למוסד. רק לאחרונה דווח כי האמריקאים מתכוונים לבצע עסקת שבויים תמורת כסף עם איראן. בנוסף, האמריקאים החליטו להפשיר כספים כלואים בקוריאה הדרומית לטובת איראן. וישנו גם הסכם גרעין חדש שכנראה מתגבש בחשאי בין וושינגטון לטהרן. כיצד המוסד משפיע על ההחלטות בבית הלבן? אם בכלל?  נסיבות מקלות  אין ספק כי לא קל באופן כללי לאסוף מודיעין בחו״ל. לצד האתגרים המבצעיים לחדור לארגונים ולהגיע למקבלי החלטות בצד השני, מדיניות ההסכמים של ישראל בשנים האחרונות מגבילה את המוסד בשל העלות הגיאופוליטית הטמונה בריגול בין ״ידידים״ או ״ידידים לעתיד״.  בשנים האחרונות, ישראל עוברת מאסטרטגיית ״מלחמה בכולם״ ל״הסכמים עם כולם״. הסכמי אברהם במפרץ, הפורום האסייתי שנתניהו קידם בביקורו האחרון בקפריסין, מאמצי ההסכמים באפריקה שמנהל משרד החוץ ועוד. במדיניות של הסכמים, הריגול ההדדי עלול לעלות בתשלום גיאופוליטי, עובדה המקשה גם היא על המוסד בטיפול באיומים אסטרטגיים.  נוסיף לזה שהתעסקות עם מעצמות כמו ארה״ב, סין, רוסיה והאיחוד האירופאי, שונה בתכלית מבניית אחיזה מודיעינית במדינה כמו איראן או סוריה. הן בהיבט התשתיות (עלות, אתגרים מבצעיים, גודל פיזי), הן בהיבט התמודדות עם שירותי נגד-ריגול מקומיים והן בהיבט של תגובת נגד של הצד השני.  מכאן, עולה השאלה האם המוסד בתצורתו הנוכחית, בנוי להתמודד עם אתגרים אסטרטגיים בהם מעורבות מעצמות כמו סין, רוסיה, אירופה וארה״ב. אתגרים שרק צפויים להיות מורכבים יותר בשנים הקרובות. 

המטענים טופלו בשטח על ידי חבלנים וחקירת המקרה הוטלה על היחידה המרכזית במחוז צפון צילום: משטרת ישראל  בפעילות של שוטרי המחוז הצפוני וכוח צה"ל מחטיבת הבקעה והעמקים סוכלה הברחה של שישה מטעני חבלה תקניים. ביום ראשון, 10/09/23, בשעות הצהריים, כחלק מהערכות הקבועה של יחידת הגבולות (יג"ל) של המחוז הצפוני וכוח צה"ל מחטיבת הבקעה והעמקים אותר תיק ובו שישה מטעני חבלה תקניים. המטענים טופלו בשטח על ידי חבלנים וחקירת המקרה הוטלה על היחידה המרכזית במחוז צפון. פעילות זו מצטרפת לפעילות מתחילת אוגוסט 2023 כאשר שלושה נאשמים היו מעורבים בהברחת מטעני חבלה תקניים ונשקים מהגבול ובשבוע שעבר הוגשו כנגדם כתבי אישום.

הדברים נאמרו בכנס המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן קרדיט צילום: גלעד קוולרצ'יק "מדינת ישראל היא כנראה המדינה המנוסה בעולם במלחמה בטרור. לגלי הטרור שידענו לאורך השנים – מימי הפדאיון, דרך פיגועי האוטובוסים והטרור בכבישים, אינתיפאדת הסכינים, הרקטות מהרצועה והקטיושות מלבנון - תמיד היה מענה ביטחוני וחברתי״, אמר גנץ בכנס המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן.   המציאות היא ההוכחה ביותר - יישובי הקטיושות בצפון חזקים צומחים, עוטף עזה קולט אלפים, גושי ההתיישבות באיו"ש מתחזקים, ומדינת ישראל היא המדינה החזקה באזור. התוצאות הן כאלו, גם משום שידענו שלא לעולם חוסן, תמיד משהו עלול לקרות, אבל החוסן לכשעצמו נותר חשוב. תמיד שמנו את הביטחון מעל הפוליטיקה, ושמרנו על החוסן האזרחי, החברתי והביטחוני. בהתקפה – חוליות טרור כמו גוב האריות נפגעו קשות, מבצעים טקטיים כמו מגן וחץ מבוצעים, ורוב המחבלים ושולחיהם מסיימים בכלא או בקבר. ובכל זאת, הטרור מרים את ראשו, ולא רק ביהודה ושומרון. זה טרור מורכב יותר, שמצריך מאמץ משולב.  יש מספר סיבות למורכבות שאנו חווים במלחמה בטרור בימים אלו. ישראל תחת מתקפה רב זירתית, שבה מעורבת איראן שפועלת בעולם כולו, באוקראינה ובמזרח התיכון, שמממנת את חיזבאללה, חמאס וג'יהאד איסלאמי, שמבקשת ליצור מעגל טרור שמקיף את ישראל.  בהקשר הזה, יש לממש מדיניות התקפית. יש לפעול קינטית ובצורה ישירה מול איראן ושלוחיה במרחב, ומעבר לו, באופן שיפגע בתשתיות הטרור, ויחזק את ההרתעה. זאת תוך הבנה ומוכנות למשמעויות של פעולות אלו.  גל הטרור מוזן לצד הטרור הממוסד גם ממפגעים בודדים במודל "אינתיפאדת הסכינים". בכדי להתמודד עם המצב הזה, מלבד פעולות הגנה והתקפה ועיבוי כוחות מאסיבי, נדרש חוסן לאומי וצעדים שיוציאו את הרוח ממפרשי הטרור.  ממשלת ישראל הנוכחית מתמודדת עם הטרור כשידיה קשורות ומנועות ממעשה מדיני. גורמים קיצוניים בממשלה, פוגעים בקשר עם ארה"ב, ולא מאפשרים שימוש במנופים מדיניים - כלכליים ואזרחיים.   כשאין לך את הגיבוי המדיני, ואת המרכיב האזרחי, ואתה מתבסס רק על כוח צבאי – קשה מאוד להילחם באופן אפקטיבי בטרור.  כשאין לנו השפעה מול המשך ההתקדמות של איראן לגרעין, כפי שראינו בדוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שפורסם לפני כמה ימים, אויבינו יודעים וחשים זאת. ״ישראל חייבת להישאר חלק משמעותי ומוביל בעולם החופשי. גם על הערכים הליברלים שהוא מייצג, וגם ביכולות הביטחוניות שהעולם החופשי צריך. ההסכם המתגבש עם סעודיה, כולל הזדמנות גדולה גם בהתמודדות עם הטרור.   ״הוא יכול להיות שיא בארכיטקטורה האזורית שהתחלנו זה מכבר לבנות – גם מול הציר האיראני. הסכם שיחזק את הגורמים המתונים ביהודה ושומרון, יחליש את ארגוני הטרור באיו"ש, בעזה ובלבנון, ולכן הוא יכול להיות טוב לישראל.  ״אני שומע על מי שמדבר על "ויתורים לפלסטינים" ונושאים אחרים. אני מציע לכולנו להמתין ולראות את המתווה והפרטים המקצועיים, ורק אז לחוות דעה האם מדובר בוויתורים או בצעדים שדווקא שומרים על הצרכים הביטחוניים והלאומיים של ישראל.  ״כך גם לגבי הדיון בנושא הגרעין הסעודי, שצריך להיבחן באחריות ובחדרים הסגורים עם גורמי הביטחון. לצד זאת, אני מוטרד מהעובדה, שישראל הפכה משותפה למשקיפה, ומכך שיש גורמים קיצוניים בממשלה שעלולים לטרפד את ההסכם. ״

הפיתוח חלק מתכנית LongShot של סוכנות DARPA בארה״ב https://www.ga-asi.com/ga-asi-poised-to-begin-longshot-flight-testing-phase חברת General Atomics Aeronautical Systems מוכנה להתחיל את שלב בדיקות הטיסה בתוכנית LongShot של הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים (DARPA) של ארה״ב.  החל בשנת 2020, ג'נרל אטומיקס זכתה בחוזה תחרותי לפיתוח הקונספט של DARPA לפיתוח כטב״מ לטובת קרבות אוויר-אוויר.  הקונספט שואף להגדיל באופן משמעותי את טווח הפעולה ואת יעילות המשימה של כטב״מים במטרה להפחית סיכון למטוסי קרב מאויישים.  ״תכנית ה-LongShot תגביר את יכולת השרידות של פלטפורמות מאוישות על ידי כך שיאפשרו להן להיות בטווחי Stand-Off הרחק מאיומי האויב, בעוד מל"ט LongShot משוגר באוויר וסוגר ביעילות את הפער כדי לבצע שיגור טילים יעיל יותר״, כותבים ב-DARPA. במהלך שלוש השנים האחרונות, ג'נרל אטומיקס שקדה על תכנוני רכב רבים כדי לייעל את הביצועים ותשלים את התכנון בדרך לבדיקות טיסה בשנת 202. הבדיקה תאמת את מאפייני התכנון של הרכב ותניח את הבסיס לפיתוח ובדיקות המשך.  

״בנייה תת קרקעית בסטנדרטים גבוהים של אבטחה היא יקרה, אך אין להתפשר כשמדובר בדאטה ובמערכות לאומיות ועסקיות קריטיות״, טוען גד בנט, מנכ"ל טקטוניק קרדיט צלם: אייל טואג ענף חוות השרתים בישראל משגשג. בשנתיים האחרונות מוקמות יותר חוות שרתים על פני שטחים נרחבים יותר. העובדה שהנתונים המקומיים שוכנים במרחב הפיזי הריבוני של ישראל ותחת שליטתה החוקית מבטאת את ההכרה בכך שחוות השרתים הן תשתית לאומית חיונית ומרכיב קריטי בביטחון ובחוסן הלאומי. כך פועלות גם מדינות מפותחות אחרות, שעד לפני שנים ספורות נשענו על דאטה סנטרים מרוחקים, מחוץ לגבולותיהן הגיאוגרפיים.  חוות השרתים המקומיות משפרות את היכולת לאבטח את המידע הלאומי והעסקי הרגיש, ליישם מדיניות אבטחה מחמירה ולבקר אותה – ללא תלות בשיקולים של ספק מרוחק או ממשלה זרה. נתונים הנשמרים בגבולות המדינה כפופים לחוקיה ולתקנות שלה, דבר שמצמצם מאוד את הסיכונים המשפטיים הכרוכים באחסון נתונים. דאטה "בבית" חסין גם בפני סכסוכים בינלאומיים, מתחים גיאו-פוליטיים, מניפולציות ושיקולים זרים ובלתי נשלטים של ממשלות זרות.  הדאטה סנטרים בישראל, ובכללם אלה שהוקמו בידי ענקי הענן הגלובליים, מספקים רבים מיתרונות אלה. לראייה, הרגולטור אישר שגם העותק השני והשלישי של כל קובץ דאטה יאוחסן אף הוא בגבולות ישראל. עם זאת, קיימים פערים משמעותיים הן במדיניות והן ביישום שיוצרים "חורים" בביטחון ובחוסן הלאומי של ישראל ומציבים חסם בפני מימוש מלא של היתרונות.  ראשית, מתקנים ישראלים שנבנים על פני הקרקע או בתקני עמידות לא מספקים חשופים למתקפות טילים. פגיעה בהם עלולה לשבש את הרציפות התפקודית של שירותים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים (בנקים לדוגמא) שעלולה ליצור תחושת כאוס, פאניקה ואובדן שליטה בימי חירום. בנייה תת קרקעית בסטנדרטים גבוהים של אבטחה היא יקרה, אך אין להתפשר כשמדובר בדאטה ובמערכות לאומיות ועסקיות קריטיות. יש לחייב בנייה תת קרקעית ממוגנת, בתקן הבינלאומי הגבוה ביותר Tier IV כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute, המספק הסמכות לבנייה ותפעול של חוות שרתים ברחבי העולם. תצורת המערכות במתקן תת-קרקעי מסוג זה תבטיח יכולת אחזקה ותפעול רציפה וכן הגנה בפני איומים מלחמתיים דוגמת פגיעה ישירה של טילים, כולל טילים ארוכי טווח – אירוע שגם אם יתרחש, לא יוכל להשבית את המתקן.  ישראל היא מהמתקדמות בתחום המנהור ובשימוש בסלעים כמגינים טבעיים ופרויקטים ישראלים בתחום זה הם מרשימים בקנה מידה עולמי. הידע והניסיון הללו יכולים לסייע לשדרג את עמידות חוות השרתים המקומיות.  כמו כן, ישראל צריכה להעשיר ולגוון את מקורות האנרגיה שיעמדו לרשותם הן בעתות חירום, שבהן כלל מתקני האנרגיה יהיו חשופים למתקפות, והן בתקופות רגיעה שבהן ייצור החשמל מפגר כבר היום אחר הצריכה. כיום נבנים בעולם דאטה סנטרים שגדרות האבטחה החיצוניות שלהם משמשות להתקנת פאנלים סולאריים עבור המתקן. הרגולטור הישראלי צריך לאשר בהקדם הקמת שדות סולאריים בתצורה זו שתגביר את החוסן של חוות השרתים. מדינת ישראל צריכה להתייחס בצורה אסטרטגית וארוכת טווח יותר לתעשיית ההיי טק בראייה של ביטחון וחוסן לאומי. הצמיחה המסחררת בעיבודי בינה מלאכותית תיצור להערכתי בתוך שנתיים עד ארבע שנים מחסור קריטי בשטחי דאטה סנטרים שאף יאיים על צמיחת הכלכלה. נדרשת תוכנית לאומית שמנתחת את הצרכים, כולל תחזיות של ביקושים וצריכה, תקצה תקציבים לבנייה ולסגירת פערים ותוודא שהתשתית הקריטית ביותר של חיי כולנו לא תהיה במחסור.  לבסוף, תוכנית זו ורגולציה מתאימה צריכות להסיר את כל חסמי השוק וליישם מודלים מתקדמים של שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים (PPP) שהוכיחו את עצמם בכביש 6, בעיר הבה"דים ובקריית התקשוב. מודלים מסוג זה יאיצו את הפרויקטים ויתרמו אף הם למיצוב הדאטה סנטרים כמרכיב איתן בביטחון ובחוסן הלאומי. כל הידע והיכולות שציינתי קיימים ומיושמים בישראל. נדרשת רק החלטה ליישם אותם גם בתחום חוות השרתים.           גד בנט הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הדאטה סנטרים טקטוניק.