זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:04 | 17:17 |
תל אביב | 16:18 | 17:18 |
חיפה | 16:07 | 17:16 |
באר שבע | 16:23 | 17:21 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
28/09/23 12:50
13.75% מהצפיות
מאת IsraelDefense
עבור ישראל, מדובר בערוץ הכנסה משמעותי ולכן סביר להניח, כי מעתה, הממשל הישראלי יתמקד בשיווק האיום האיראני על באקו https://president.az/az/articles/view/60429 על פי פרסום של washingtonpost, מנהיג הרפובליקה העצמית של נגורנו קרבאך חתם ביום חמישי על צו לפירוק רשמית של המדינה הנפרדת החל ב-1 בינואר, ואישר את כניעתה לאזרבייג'ן. ההחלטה שמה סוף לחיפוש כושל לעצמאות ולהכרה בינלאומית שארך 32 שנים.
סמבל שחרמניאן, נשיא נגורנו-קרבאך, שתושביה הארמנים מכנים ארטסח אך מוכרת בינלאומית כטריטוריה הריבונית של אזרבייג'ן, אמר בצו כי כל מוסדות המדינה יפוזרו.
מתקפת בזק של אזרבייג'ן בשבוע שעבר אילצה את ממשלת נגורנו קרבאך להיכנע ולהסכים לפרק את כוחותיה המזוינים. התקדמות הכוחות האזרבייג'ניים גם עוררה יציאה של תושבים ארמנים מהאזור ההררי, שאומרים שהם חוששים מרצח עם, ובכל מקרה, אינם מוכנים לחיות תחת שלטון אזרבייג'ן.
יותר מ-66,000 בני אדם - כמחצית מתושבי האזור - חצו את הגבול לארמניה, וכמה גורמים אומרים שהם מאמינים שכל האוכלוסייה תעזוב. חברים בולטים בממשלת נגורנו קרבאך נעצרו או נכנעו לממשלת אזרבייג'ן.
נגורנו קרבאך נתונה במחלוקת עזה על ידי שתי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר מאז מלחמה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, כאשר רוב האוכלוסייה הארמנית באזור ביקשה להיפרד מהאומה העצמאית החדשה אזרבייג'ן.
מלחמת נגורנו-קרבאך הראשונה הסתיימה בניצחון ארמני מכריע. מעשי טבח בוצעו על ידי שני הצדדים, אך בסופו של דבר הרוב המכריע של אזרבייג'נים - מאות אלפים - נאלצו לעזוב את השטח.
במלחמה קצרה ב-2020, אזרבייג'ן כבשה מחדש את רוב שטחי נגורנו קרבאך, וסיימה עשרות שנים של שליטה ארמנית באזור.
עבור ישראל מדובר בסכסוך שלאורך שנים היווה מקור מימון מצוין לתעשיות הביטחוניות. הסכמי הביטחון בין ירושלים לבאקו איפשרו לתעשייה למכור לבאקו כמעט מכל הבא ליד. החל מטילי לורה לטווח של מאות ק״מ, מל״טים תוקפים, ועוד ועוד.
לאור סיומו של הסכסוך ארוך השנים, עולה השאלה האם באקו תמשיך לרכוש נשק מישראל בהיקפים שהיו עד היום? ובכן, ניתן לטעון כי הנצחון בנגורנו קרבאך, אינו מפחית את האיום הביטחוני על באקו מכיוון איראן נניח.
מצד שני, היחסים הדיפלומטים בין איראן לאזרבייג'ן מתחממים, וקשה לראות כיצד יבנה מתח ביטחוני בין שתי המדינות בעתיד הנראה לעין. מלבד איראן, אין לבאקו יותר מידי אויבים שמצדיקים רכש אמל״ח במיליארדי דולרים בשנה.
מצד שלישי, מדובר בדיקטטורה המבוססת על נרטיב כוחני. הצבא האזרי הוא חלק עיקרי בזהות השליט, ולכן ייתכן ובאקו תמשיך להשקיע באמל״ח, ללא קשר לוגי כלשהו לאיומים חיצוניים. אלא רק כדי לחזק את יציבות המשטר באמצעות שימור התרבות המיליטנטית.
לסיכום, ההצלחה הצבאית האזרית בנגורנו קרבאך, את חלקה ניתן לייחס לאמל״ח ישראלי, ייתכן ותערער את שיקולי הרכש של באקו בעתיד.
עבור ישראל, מדובר בערוץ הכנסה משמעותי ולכן סביר להניח, כי הממשל הישראלי יתמקד בשיווק האיום האיראני, על מנת להמשיך למכור נשק לבאקו באותם היקפים, גם בשנים הקרובות.
28/09/23 12:57
9.17% מהצפיות
מאת IsraelDefense
במוסד, סבורים בכירים כי התועלת בהסכם עם סעודיה גבוהה יותר מאשר הסיכון | המל״ל בינתיים מחוץ לתמונה | בצה"ל ובמשרד הביטחון נוטים להדגיש את הנזקים הביטחוניים הצפויים מההסכם Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS במערכת הביטחון אין תמימות דעים בשאלה האם הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית שווה הסכמה ישראלית לתוכנית גרעין על אדמת ערב הסעודית.
בצה"ל ובמשרד הביטחון נוטים לטעון כי הנזקים הביטחוניים מההסכם המתגבש עולים על התועלת שבו.
במוסד, סבורים בכירים כי התועלת של הסכם המשנה את פני המזרח התיכון, כנראה לדורות, גבוהה יותר מאשר הסיכון. לפי אותה תפיסה, ניתן לחיות עם גרעין סעודי, בכפוף למגבלות מסוימות. עוד נגיע אליהן.
המל״ל מחוץ לתמונה
בינתיים, הבדלי הגישות הקיימים בגופי הביטחון השונים מעידים על מורכבות הסוגייה.
מי הגוף שיכול לשלב בין שיקולים ביטחוניים, כלכליים, וגיאו-אסטרטגיים - כדי לענות על השאלה האם ההסכם טוב או רע לישראל? לכאורה, המטה לביטחון לאומי, הכפוף ישירות לראש הממשלה.
אבל, המטה מחוץ לתמונה. לגמרי. מי שמנהל את המגעים מול ארה"ב (ובכך גם מול סעודיה) הוא רק השר רון דרומר, כמובן עם נתניהו.
במקודם או במאוחר, יתעוררו שאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות לקראת ההסכם עם סעודיה, שכנראה יגיע. עם זאת, חשוב לזכור כי מהלכים אסטרטגיים כבר נעשו בעבר כאשר ראשי ממשלה שומרים את כל הקלפים קרוב לחזה.
הבולט שבמהלכים היה הסכם אוסלו. הבחירה בבירת נורבגיה כמקום השיחות על ההסכם נועדה גם כדי לצאת מתחום הכיסוי האלקטרוני של יחידת האיסוף המרכזית של צה"ל, 8200. כן, השיחות הוסתרו מאמ"ן וממערכת הביטחון כולה.
בניסיון לפשט את הסוגייה הסעודית, חשוב לציין מספר עובדות יסוד לגבי הנסיבות הבינלאומיות שמובילות אל ההסכם, הכולל סוגיית גרעין.
עובדה מספר אחת: ישראל אינה מובילה את ההסכם ואינה בליבה שלו. היא שחקן משני. מדובר בשילוב אינטרסים מובהק בין השליט בפועל בערב הסעודית, יורש העצר מוחמד בן סלמאן (להלן MBS) ובין הנשיא ג'ו ביידן.
MBS מזהה הזדמנות פז לקבל מארה"ב ברית הגנה חסרת תקדים (כמו זה שיש לארה"ב עם מדינות אירופה החברות בנאט"ו), להתחמש בנשק מתקדם ביותר ולהשיג גם את האישור לתוכנית גרעין.
ביידן מצדו מעוניין בהישג מדיני משמעותי בטרם שנת בחירות, ויותר מכך במשקל נגד לציר רוסיה – איראן, המתגבש בתמיכה שקטה של סין. הציר הזה, שמתחזק על רקע המלחמה באירופה, מערער על ההגמוניה שהייתה לארה"ב בעולם מאז התרפקות ברית המועצות במאה שעברה.
במקביל לברית עם סעודיה, נתן ביידן את האור הירוק להסכם עם איראן, שיעצור את העשרת האורניום שלה רק מאמץ קטן אחד לפני פצצת גרעין. את החלק של ישראל בהסכם הוא צריך בעיקר כדי להעביר אותו בסנאט ובקונגרס מול מתנגדים משני צידי הבית – דמוקרטים שמתעבים את המשטר הסעודי ורפובליקנים שחוששים באמת ובתמים לביטחונה של ישראל.
עובדה שנייה, לגבי "מעגל הדלק הגרעיני": הסעודים מעוניינים בטכנולוגיה שתאפשר את כל התהליך מהעשרת אורניום ועד להפקת האנרגיה הגרעינית עצמה. הם אינם מעוניינים בהסדר כמו הכור הגרעיני לצורכי חשמל שיש לאיחוד האמירויות, למשל, שם האורניום מועשר עבורם בצורה מפוקחת על אדמת אירופה.
אמנם לערב הסעודית חסרה תשתית טכנולוגית (כמו זו שיש לאיראן), שתאפשר להם להפוך בבוא היום את המעגל הגרעיני לפצצה גרעינית, אבל זה יהיה תלוי רק בהם.
נשאלת השאלה: מדוע הסעודים מתעקשים על מעגל גרעיני שלם (התשובה: הם רוצים מה שיש לאיראן), ומה יהיו השלכות הגרעין בידי איראן (התשובה: במוקדם ובמאוחר יהיה גרעין גם בידי טורקיה, מצרים ומדינות נוספות באיזור. משטר הפיקוח על נשק גרעיני שהוחזק בשיניים מאז ימי מלחמת העולם השנייה, יתפורר בראש ובראשונה באזור שלנו).
עובדת יסוד מספר שלוש: הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית הוא בעל חשיבות אסטרטגית עצומה לישראל, הרבה מעבר לפירות הכלכליים. הוא יהיה בליבת הציר של המדינות הסוניות המתונות (כולל אזרבייג'אן השיעית -חילונית), ישראל וארה"ב אל מול הציר הנגדי שמובל על ידי איראן והוא בעיקרו שיעי.
חזרה למחלוקת בשאלה האם ההסכם רצוי לישראל או מסוכן מידי: אין תשובה חד משמעית, מוחלטת. במוסד יש שסבורים כי הסדרים שונים (כמו העשרת אורניום עבור ערב הסעודית למשך מספר שנים רק על אדמת ארה"ב ומנגנוני פיקוח נוספים) יפחיתו בצורה ניכרת את הסיכון וישאירו אותנו בעיקר עם הפירות.
מנגד, יש במערכת הביטחון הסבורים כי ישראל וערב הסעודית ממילא מקיימות נורמליזציה ויחסי מסחר בפועל, ושייכים לאותה ברית איזורית – כך שההסכם יביא עימו בעיקר את המחיר הביטחוני. כולל היתר למטוסי קרב מתקדמים לערב הסעודית. לא רק הגרעין.
פורום אלופים החדש (בעיקר נגד המהפיכה המשפטית), המאגד אלופי צה"ל לשעבר וראשי אגפים במוסד ובשב"כ (המקבילים לאלופים) יוצא נגד ההסכם. על כך אמר לי השבוע ראש אגף לשעבר במוסד, שאינו חבר בפורום: "זו איוולת של ממש: אין לאלופים שום מידע עודף כדי לגבש המלצה כלשהי בסוגייה הסעודית. בעיקר אלופים לשעבר בצה"ל אינם יודעים בהכרח מה היכולות שיש בידי ישראל כדי לסכל איום שינבע, לכאורה, מגרעין סעודי.
חיים תומר, חבר הפורום וראש אגף תבל לשעבר במוסד, שבתוקף תפקידו בארגון בילה אינספור שעות עם הסעודים, אמר לי כי הוא בהחלט מתנגד לגרעין בידי ערב הסעודית.
לדברי תומר: "אי אפשר להגזים בחשיבות ההסכם עם ערב הסעודית. לכאורה, בית המלוכה הנוכחי מתון ופרגמטי ונוטה לשתף פעולה עם המערב. המשטר יציב, אבל יש שם קבוצות איסלמיות קיצוניות לא קטנות, שגם גידלו בזמנו את אוסמה בן לאדן. ״מה קורה
״אם המשטר נופל מחר? והרי היו גם ניסיונות התנקשות. זה לא תרחיש בסבירות גבוהה אבל גם לא תרחיש בלתי סביר בעליל.
״אפשר להסכים למעגל גרעין בידי סעודיה רק תחת תנאים מגבילים ברורים. בשורה התחתונה, צריך להימנע ככל האפשר מהתקנת מעגל דלק גרעיני עצמאי בסעודיה, שכן יש בכך סיכון לפתיחת מרוץ גרעין כלל אזורי וגם מתן לגיטימציה להתקדמות איראן לגרעין צבאי. יש דרכים למנוע זאת ומערכת הביטחון מכירה אותן".
בינתיים, דברים שרואים מהודו
במהלך מפגש עם גורמים הודים לפני כמה ימים בניו דלהי, קיבלנו עוד המחשה עד כמה אנחנו שחקן זעיר במציאות עולמית גיאו אסטרטגית רותחת.
"התמונה הרבה יותר רחבה מאשר ערב הסעודית ואיראן", האירו את עיניי. ״המלחמה באירופה משנה את המציאות הגלובלית. איראן חברה לרוסיה מאז המלחמה באוקרינה ורוסיה מצידה מקיימת תריגילים משותפים עם פקיסטן (אויבת מוצהרת של הודו). סין מצידה נמצאת עמוק בציר הזה, בצורה בלתי מוצהרת.
בהודו מעלים תזה היפותטית שפקיסטן תעביר פצצת גרעין מוכנה לאיראן, על רקע השינויים הגלוביים והתתפוררות של המשטר לפיקוח על הפצת נשק גרעיני. עוד נקודה למחשבה, גם מהזווית (הצרה) שלנו.
עזה רותחת
וגם זה: העבר הוכיח כי כל הסכם שלום (במקרה הנוכחי, דהירה לנורמליזציה בין ישראל לחשובה והעשירה במדינות ערב) מעיר את את הטרור. אולי זה הרקע לפגישה בין ראשי ארגוני הטרור הפלסטיני שנערכה השבוע בביירות, בזמן שאנחנו היינו ביום הכיפורים שלנו.
התוצאה הישירה של ההסכם הייתה הגברה נוספת של האלימות לאורך הגדר המקיפה ברצועת עזה, לאחר חודשים שבהם האסטרטגיה של הארגונים הייתה שקט ברצועת עזה וטרור מתגבר ביהודה ושומרון.
בלוני תבערה שוב הופרחו השבוע, בין יתר מהומות הגדר ובישראל פתחו ביום חמישי את מעבר ארז לצורך הכנסת סחורות בעזה, בניסיון לשמור על האיזון המתערער בין "מקלות" ו"גזרים" לרצות עזה.
אלא שהמצב בעזה יהיה נפיץ מאוד גם בסוף השבוע הזה ובשבועות הבאים. זאת, בזמן שביהודה ושומרון כולם חוששים מפיגועים שאולי ייעשה בהם בפעם הראשונה שימוש במטעני נפץ תקניים, עתירי רסיסים, שאיראן פועלת במרץ כדי להבריח דרך גבולות ירדן הארוכים.
קו 60 אחוזים
אירועי התקופה האחרונה והאופן שבו הביקורת הנוקבת נגד הממשלה בישראל מתפרשת בארה"ב – עלולים להוריד את התמיכה הציבורית בישראל בפעם הראשונה מזה עשרות שנים מתחת לקו מיתולוגי של 60 אחוזים.
60 אחוזים – זהו מספר קסם שנשמר תחת כל סוגי המשטרים בארה״ב, דמוקרטיים ורפובליקאים. הוא היה הבסיס לכך שישראל נהנתה מתמיכה חוצת מפלגות.
לא משנה מי הנשיא - הוא תמיד אמור להתייצב לצד ישראל, גם משיקולים אלקטורליים.
במשרד החוץ מייחסים למספר הזה משמעות כמעט מאגית. האם הוא ייפול בחודשים הבאים? מדובר בתהליכי עומק ארוכים בחברה האמרקאית, מוקדם לדעת.
28/09/23 08:20
8.33% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המערכות מתוכננות להיות חלק ממערך ההגנה האווירית להתמודדות עם איומים אוויריים A 50 kilowatt laser mounted on a US Army Stryker vehicle. Photo: US Army
הצבא האמריקני קיבל ארבע מערכות נשק לייזר ראשונות המתוכננות להיות חלק ממערך ההגנה האווירית להתמודדות עם איומים אוויריים.
דפנס בלוג דיווח כי מערכת לייזר-הגנ"א נמסרה לגדוד באוגדת ארטילריה בבסיס פורט סטיל, וכי מדובר בלייזר בעוצמה של 50 קילו-וואט.
המערכת תורכב על נגמ"ש מסוג סטרייקר, אולם הצבא מסביר שמערכת הלייזר גמישה וניתן להתקינה על כל כלי רק"ם.
נוסף לכך הפעלת נשק לייזר זולה לעין ערוך בהשוואה לשיגור טילים יקרים להגנה אווירית. בצבא ארה"ב מדגישים כי הכנסת נשק לייזר היא צעד חשוב במודרניזציה של הצבא והתקדמות לדור חדש של מערכות נשק.
במארס 2023 נעשו כמה ניסויי ירי חי של נשק לייזר במטווח באריזונה.
השלב הבא הוא שילוב של נשק לייזר עם מערכות הגנ"א אחרות כדי להגיע לידי הצבת מערך הגנה אווירית משולב.
28/09/23 14:19
8.33% מהצפיות
מאת IsraelDefense
במוסד, סבורים בכירים כי התועלת בהסכם עם סעודיה גבוהה יותר מאשר הסיכון | המל״ל בינתיים מחוץ לתמונה | בצה"ל ובמשרד הביטחון נוטים להדגיש את הנזקים הביטחוניים הצפויים מההסכם Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS במערכת הביטחון אין תמימות דעים בשאלה האם הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית שווה הסכמה ישראלית לתוכנית גרעין על אדמת ערב הסעודית.
בצה"ל ובמשרד הביטחון נוטים לטעון כי הנזקים הביטחוניים מההסכם המתגבש עולים על התועלת שבו.
במוסד, סבורים בכירים כי התועלת של הסכם המשנה את פני המזרח התיכון, כנראה לדורות, גבוהה יותר מאשר הסיכון. לפי אותה תפיסה, ניתן לחיות עם גרעין סעודי, בכפוף למגבלות מסוימות. עוד נגיע אליהן.
המל״ל מחוץ לתמונה
בינתיים, הבדלי הגישות הקיימים בגופי הביטחון השונים מעידים על מורכבות הסוגייה.
מי הגוף שיכול לשלב בין שיקולים ביטחוניים, כלכליים, וגיאו-אסטרטגיים - כדי לענות על השאלה האם ההסכם טוב או רע לישראל? לכאורה, המטה לביטחון לאומי, הכפוף ישירות לראש הממשלה.
אבל, המטה מחוץ לתמונה. לגמרי. מי שמנהל את המגעים מול ארה"ב (ובכך גם מול סעודיה) הוא רק השר רון דרומר, כמובן עם נתניהו.
במקודם או במאוחר, יתעוררו שאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות לקראת ההסכם עם סעודיה, שכנראה יגיע. עם זאת, חשוב לזכור כי מהלכים אסטרטגיים כבר נעשו בעבר כאשר ראשי ממשלה שומרים את כל הקלפים קרוב לחזה.
הבולט שבמהלכים היה הסכם אוסלו. הבחירה בבירת נורבגיה כמקום השיחות על ההסכם נועדה גם כדי לצאת מתחום הכיסוי האלקטרוני של יחידת האיסוף המרכזית של צה"ל, 8200. כן, השיחות הוסתרו מאמ"ן וממערכת הביטחון כולה.
בניסיון לפשט את הסוגייה הסעודית, חשוב לציין מספר עובדות יסוד לגבי הנסיבות הבינלאומיות שמובילות אל ההסכם, הכולל סוגיית גרעין.
עובדה מספר אחת: ישראל אינה מובילה את ההסכם ואינה בליבה שלו. היא שחקן משני. מדובר בשילוב אינטרסים מובהק בין השליט בפועל בערב הסעודית, יורש העצר מוחמד בן סלמאן (להלן MBS) ובין הנשיא ג'ו ביידן.
MBS מזהה הזדמנות פז לקבל מארה"ב ברית הגנה חסרת תקדים (כמו זה שיש לארה"ב עם מדינות אירופה החברות בנאט"ו), להתחמש בנשק מתקדם ביותר ולהשיג גם את האישור לתוכנית גרעין.
ביידן מצדו מעוניין בהישג מדיני משמעותי בטרם שנת בחירות, ויותר מכך במשקל נגד לציר רוסיה – איראן, המתגבש בתמיכה שקטה של סין. הציר הזה, שמתחזק על רקע המלחמה באירופה, מערער על ההגמוניה שהייתה לארה"ב בעולם מאז התרפקות ברית המועצות במאה שעברה.
במקביל לברית עם סעודיה, נתן ביידן את האור הירוק להסכם עם איראן, שיעצור את העשרת האורניום שלה רק מאמץ קטן אחד לפני פצצת גרעין. את החלק של ישראל בהסכם הוא צריך בעיקר כדי להעביר אותו בסנאט ובקונגרס מול מתנגדים משני צידי הבית – דמוקרטים שמתעבים את המשטר הסעודי ורפובליקנים שחוששים באמת ובתמים לביטחונה של ישראל.
עובדה שנייה, לגבי "מעגל הדלק הגרעיני": הסעודים מעוניינים בטכנולוגיה שתאפשר את כל התהליך מהעשרת אורניום ועד להפקת האנרגיה הגרעינית עצמה. הם אינם מעוניינים בהסדר כמו הכור הגרעיני לצורכי חשמל שיש לאיחוד האמירויות, למשל, שם האורניום מועשר עבורם בצורה מפוקחת על אדמת אירופה.
אמנם לערב הסעודית חסרה תשתית טכנולוגית (כמו זו שיש לאיראן), שתאפשר להם להפוך בבוא היום את המעגל הגרעיני לפצצה גרעינית, אבל זה יהיה תלוי רק בהם.
נשאלת השאלה: מדוע הסעודים מתעקשים על מעגל גרעיני שלם (התשובה: הם רוצים מה שיש לאיראן), ומה יהיו השלכות הגרעין בידי איראן (התשובה: במוקדם ובמאוחר יהיה גרעין גם בידי טורקיה, מצרים ומדינות נוספות באיזור. משטר הפיקוח על נשק גרעיני שהוחזק בשיניים מאז ימי מלחמת העולם השנייה, יתפורר בראש ובראשונה באזור שלנו).
עובדת יסוד מספר שלוש: הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית הוא בעל חשיבות אסטרטגית עצומה לישראל, הרבה מעבר לפירות הכלכליים. הוא יהיה בליבת הציר של המדינות הסוניות המתונות (כולל אזרבייג'אן השיעית -חילונית), ישראל וארה"ב אל מול הציר הנגדי שמובל על ידי איראן והוא בעיקרו שיעי.
חזרה למחלוקת בשאלה האם ההסכם רצוי לישראל או מסוכן מידי: אין תשובה חד משמעית, מוחלטת. במוסד יש שסבורים כי הסדרים שונים (כמו העשרת אורניום עבור ערב הסעודית למשך מספר שנים רק על אדמת ארה"ב ומנגנוני פיקוח נוספים) יפחיתו בצורה ניכרת את הסיכון וישאירו אותנו בעיקר עם הפירות.
מנגד, יש במערכת הביטחון הסבורים כי ישראל וערב הסעודית ממילא מקיימות נורמליזציה ויחסי מסחר בפועל, ושייכים לאותה ברית איזורית – כך שההסכם יביא עימו בעיקר את המחיר הביטחוני. כולל היתר למטוסי קרב מתקדמים לערב הסעודית. לא רק הגרעין.
פורום אלופים החדש (בעיקר נגד המהפיכה המשפטית), המאגד אלופי צה"ל לשעבר וראשי אגפים במוסד ובשב"כ (המקבילים לאלופים) יוצא נגד ההסכם. על כך אמר לי השבוע ראש אגף לשעבר במוסד, שאינו חבר בפורום: "זו איוולת של ממש: אין לאלופים שום מידע עודף כדי לגבש המלצה כלשהי בסוגייה הסעודית. בעיקר אלופים לשעבר בצה"ל אינם יודעים בהכרח מה היכולות שיש בידי ישראל כדי לסכל איום שינבע, לכאורה, מגרעין סעודי.
חיים תומר, חבר הפורום וראש אגף תבל לשעבר במוסד, שבתוקף תפקידו בארגון בילה אינספור שעות עם הסעודים, אמר לי כי הוא בהחלט מתנגד לגרעין בידי ערב הסעודית.
לדברי תומר: "אי אפשר להגזים בחשיבות ההסכם עם ערב הסעודית. לכאורה, בית המלוכה הנוכחי מתון ופרגמטי ונוטה לשתף פעולה עם המערב. המשטר יציב, אבל יש שם קבוצות איסלמיות קיצוניות לא קטנות, שגם גידלו בזמנו את אוסמה בן לאדן. ״מה קורה
״אם המשטר נופל מחר? והרי היו גם ניסיונות התנקשות. זה לא תרחיש בסבירות גבוהה אבל גם לא תרחיש בלתי סביר בעליל.
״אפשר להסכים למעגל גרעין בידי סעודיה רק תחת תנאים מגבילים ברורים. בשורה התחתונה, צריך להימנע ככל האפשר מהתקנת מעגל דלק גרעיני עצמאי בסעודיה, שכן יש בכך סיכון לפתיחת מרוץ גרעין כלל אזורי וגם מתן לגיטימציה להתקדמות איראן לגרעין צבאי. יש דרכים למנוע זאת ומערכת הביטחון מכירה אותן".
בינתיים, דברים שרואים מהודו
במהלך מפגש עם גורמים הודים לפני כמה ימים בניו דלהי, קיבלנו עוד המחשה עד כמה אנחנו שחקן זעיר במציאות עולמית גיאו אסטרטגית רותחת.
"התמונה הרבה יותר רחבה מאשר ערב הסעודית ואיראן", האירו את עיניי. ״המלחמה באירופה משנה את המציאות הגלובלית. איראן חברה לרוסיה מאז המלחמה באוקרינה ורוסיה מצידה מקיימת תריגילים משותפים עם פקיסטן (אויבת מוצהרת של הודו). סין מצידה נמצאת עמוק בציר הזה, בצורה בלתי מוצהרת.
בהודו מעלים תזה היפותטית שפקיסטן תעביר פצצת גרעין מוכנה לאיראן, על רקע השינויים הגלוביים והתתפוררות של המשטר לפיקוח על הפצת נשק גרעיני. עוד נקודה למחשבה, גם מהזווית (הצרה) שלנו.
עזה רותחת
וגם זה: העבר הוכיח כי כל הסכם שלום (במקרה הנוכחי, דהירה לנורמליזציה בין ישראל לחשובה והעשירה במדינות ערב) מעיר את את הטרור. אולי זה הרקע לפגישה בין ראשי ארגוני הטרור הפלסטיני שנערכה השבוע בביירות, בזמן שאנחנו היינו ביום הכיפורים שלנו.
התוצאה הישירה של ההסכם הייתה הגברה נוספת של האלימות לאורך הגדר המקיפה ברצועת עזה, לאחר חודשים שבהם האסטרטגיה של הארגונים הייתה שקט ברצועת עזה וטרור מתגבר ביהודה ושומרון.
בלוני תבערה שוב הופרחו השבוע, בין יתר מהומות הגדר ובישראל פתחו ביום חמישי את מעבר ארז לצורך הכנסת סחורות בעזה, בניסיון לשמור על האיזון המתערער בין "מקלות" ו"גזרים" לרצות עזה.
אלא שהמצב בעזה יהיה נפיץ מאוד גם בסוף השבוע הזה ובשבועות הבאים. זאת, בזמן שביהודה ושומרון כולם חוששים מפיגועים שאולי ייעשה בהם בפעם הראשונה שימוש במטעני נפץ תקניים, עתירי רסיסים, שאיראן פועלת במרץ כדי להבריח דרך גבולות ירדן הארוכים.
קו 60 אחוזים
אירועי התקופה האחרונה והאופן שבו הביקורת הנוקבת נגד הממשלה בישראל מתפרשת בארה"ב – עלולים להוריד את התמיכה הציבורית בישראל בפעם הראשונה מזה עשרות שנים מתחת לקו מיתולוגי של 60 אחוזים.
60 אחוזים – זהו מספר קסם שנשמר תחת כל סוגי המשטרים בארה״ב, דמוקרטיים ורפובליקאים. הוא היה הבסיס לכך שישראל נהנתה מתמיכה חוצת מפלגות.
לא משנה מי הנשיא - הוא תמיד אמור להתייצב לצד ישראל, גם משיקולים אלקטורליים.
במשרד החוץ מייחסים למספר הזה משמעות כמעט מאגית. האם הוא ייפול בחודשים הבאים? מדובר בתהליכי עומק ארוכים בחברה האמרקאית, מוקדם לדעת.
28/09/23 11:15
7.92% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הרחפן מסוגל לטוס במהירות 140 קמ״ש, לשאת עד 200 ק״ג למרחק של 80 ק״מ (תלוי מטען) https://www.baesystems.com/en/article/t-600-electric-uncrewed-demonstrat... פרסום של חברת BAE חושף פרויקט בפיתוח של רחפן המסוגל להטיל טורפדו. הרחפן מסוגל לטוס במהירות 140 קמ״ש, לשאת עד 200 ק״ג למרחק של 80 ק״מ (תלוי מטען), כך לפי הפרסום.
״ה-T-600 הוא רחפן הדגמה חשמלי המסוגל להמראה ונחיתה אנכית, יכול לשאת מטען של 200 ק"ג ויכול לטוס עד 140 קמ"ש. יש לו גם טווח של עד 80 ק"מ בהתאם למטען. הוא בערך בגודל של מכונית קטנה ונועד לפירוק בקלות לצורך הובלה״, לפי הפרסום.
״במהלך התרגיל הרב-לאומי, המפגין שחרר בהצלחה טורפדו אימון Sting Ray במהלך משימת טיסה בים. התרגיל המכונה REPMUS כלל 15 שותפי נאט"ו, יחד עם אירלנד ושוודיה.״
על פי BAE, רחפנים יכולים להפרס מהר לצורך שיגור. ״הם מייצגים הזדמנות נוספת לשמור על נכסים יקרים מפני נזק ויהיו להם תפקיד הולך וגובר במלחמה נגד צוללות לצד מסוקים וכלי שיט ייעודיים.״
28/09/23 15:08
7.5% מהצפיות
מאת IsraelDefense
מטוס ה-Embraer C-390 יחליף מטוסי C-130 מתיישנים Photo credit: Embraer שרת ההגנה האוסטרית, קלודיה טאנר, הודיעה כי אוסטריה החליטה להחליף את מטוסי ה-Lockheed C-130K במטוסי Embraer C-390 במקום לרכוש מטוסי C-130J. כך לפי פרסום של janes.
בהודעה, אמר אלוף הארלד וודוסק ממשרד ההגנה הפדרלי של אוסטריה, כי ארבעה מטוסים יירכשו, כאשר החוזה צפוי להחתם בתחילת 2024. טאנר לא חשפה בהודעתה את היקף החוזה או זמני האספקה, ואמברייר לא הגיבה לבקשה של ג'ינס לתגובה בזמן הפרסום.
החדשות על הבחירה הגיעו שישה חודשים לאחר שאוסטריה השתתפה בפגישת משתמשים של חיל האוויר הפורטוגזי (Força Aérea Portuguesa: FAP) סביב ה-KC-390.
ל-Österreichische Luftstreitkräfte (חיל האוויר) יש דרישה להחליף מטוסי C-130K לשעבר של בריטניה, כפי שמתואר בתקציב ההגנה האחרון שפורסם באוקטובר 2022 ואשר ימשך עד 2027.
ה-KC-390 היה אחת הפלטפורמות שנבחנו לכך, בנוסף למטוסי C-130J Hercules, C-27J Spartan, ומטוסי איירבוס C295 שנבדקו גם הם. בזמן הבחירה, ה-KC-390 התמודד מול ה-C-130J.
אחת השאלות היא האם המטוס יגיע עם מערכות הגנה מפני טילים של אלביט. אינטגרציה כבר בוצעה בעבר, כך שהמדינה הרוכשת צפויה להחליט על כך במהלך הדיונים על התצורה הסופית.
חיל האוויר הפורטוגזי הזמין למטוס חליפת ל״א של אלביט.
28/09/23 07:46
7.08% מהצפיות
מאת IsraelDefense
https://t.me/mod_russia_en/9963 שלטונות אוקראינה העבירו לחו"ל חלק ממפעל לייצור טילים, אחרי שהרוסים פגעו במפעל להרכבת טילים במדינה.
אולכסיי דנילב, מזכיר מועצת ההגנה של אוקראינה, אמר כי "לרוע המזל הרוסים פגעו במפעל הרכבת טילים, ולכן העברנו זמנית חלק מהמפעל אל מחוץ למדינה". דנילוב לא מסר מתי הועבר המפעל ולאן.
בראשית החודש אמר דנילוב בראיון ברדיו בקייב שאוקראינה מייצרת טילים משנת 2020 וכמה סוגים יכולים לפגוע במטרות בטווח של 930 מייל בתוך שטח רוסיה. אך יותקפו רק מטרות צבאיות ולא אזרחיות, אמר.
לדבריו, טילים תוצרת אוקראינה השמידו מערכת הגנ"א רוסית מסוג S-400 בקרים.
שר ההגנה האוקראיני רוסטם אומרוב אמר בראיון לאקונומיסט הבריטי שארצו מפתחת תעשיית נשק מקומית גדולה ומשקיעים בכך משאבים רבים.
מומחים בגרמניה מסרו ל-BUSINESS INSIDER שבאוקראינה מקימים תעשיות לייצור תחמושת, מתוך חשש שאספקת תחמושת מהמערב לא תספיק נוכח הדרישות הרבות בניהול המלחמה.
28/09/23 14:54
7.08% מהצפיות
מאת IsraelDefense
שריפה שפרצה באולם אירועים הביאה למותם של מעל 100 אורחים והשאירה עוד מאות פצועים צילום מסך: https://x.com/RudawEnglish/status/1706923224905228408?s=20 שריפה משתוללת שנגרמה לכאורה על ידי זיקוקים בחתונה נוצרית כילתה אולם עמוס אורחים בצפון עיראק. נהרגו כ-100 בני אדם ונפצעו 150 אחרים. הרשויות הזהירו ביום רביעי שמניין ההרוגים עדיין עלול לעלות. פרסום של huffpost.
הרשויות אמרו כי חומרי בניין דליקים תרמו גם לאסון האחרון שפגע במיעוט הנוצרי המתדלדל בעיראק. השריפה אירעה באזור חמדניה במחוז נינוה בעיראק, כך מסרו הרשויות. זהו אזור נוצרי ברובו מחוץ לעיר מוסול, כ-335 ק"מ צפונית-מערבית לבגדד.
עדים רבים, כולל משתתף בחתונה בן ה-50, פאטן יוסף, אמרו שהשריפה התחילה כשהחתן והכלה החלו בריקוד הסלואו שלהם. הלהבות התרוצצו דרך עיטורי פלסטיק והתקרה התחילה להתמוטט.
רשויות ההגנה האזרחית של עיראק מסרו כי דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שייתכן שזיקוקים היו הגורם לשריפה. "מידע ראשוני מצביע על כך שנעשה שימוש בזיקוקים במהלך חתונה, שגרמו לשריפה באולם", אמרו רשויות ההגנה האזרחית בהצהרה.
מחמוד עבדאלווהד, כתב של אל-ג'זירה, המדווח מבגדד, אמר כי זיקוקים הם מאפיין נפוץ בחגיגות חתונה בעיראק וכי דווח על כ-1,000 בני אדם שנכחו בחגיגה כשפרצה השריפה.
על פי החשד, חומר דליק ששימש לבניית אולם האירועים תרם לשריפה הענקית, אמר עבדאלווהד. הוא הוסיף כי נראה כי לבניין לא היו "אמצעי בטיחות נאותים", כולל יציאות חירום.
דווח גם על נוכחותם של פאנלים טרומיים באולם האירועים שהיו "דליקים מאוד ומנוגדים לתקני בטיחות".