"פרויקט הטילים החדש יבטיח שנורווגיה תשמור על מעמדה כמובילה עולמית״, אמר אייריק לי, נשיא Kongsberg Defence & Aerospace Illustration of 3SM (Kongsberg image)   KONGSBERG, מפתחת טיל התקיפה הימי (NSM) תיקח את התפקיד המוביל בפיתוח טיל תקיפה ימי חדש, על קולי, שישלים את ה-NSM, אמר משרד ההגנה הנורבגי בהצהרה. הטיל החדש יהיה ידוע בשם SuperSonic Strike Missile (3SM) Tyrfing והוא אמור להיות מוכן ב-2035. "פיתוח הטילים הנורבגיים הוא סיפור הצלחה. התעשייה הביטחונית הנורבגית, עם KONGSBERG בחזית, בעלת מומחיות ייחודית ומייצרת טילים ברמה עולמית. הפרויקט ימשיך להרחיב את המומחיות החשובה מבחינה אסטרטגית, כך שנוכל להמשיך ולפתח טילים אטרקטיביים למדינות נאט"ו ולבעלי ברית קרובים", אמר שר ההגנה, Bjørn Arild Gram. "פרויקט הטילים החדש יבטיח שנורווגיה תשמור על מעמדה כמובילה עולמית בייצור טילים, על בסיס שיתוף פעולה חלק בין תעשייה, ממשלות ומחקר. הפרויקט ייצור מקומות עבודה נורבגיים חדשים, תוך שהוא מציע לנורבגיה ולבנות בריתה יכולות הגנה משופרות", אמר אייריק לי, נשיא Kongsberg Defence & Aerospace. ה-NSM של היום פותח בתחילת שנות ה-2000 ונמסר לכוחות המזוינים הנורבגיים משנת 2011 עד 2015. כיום, הטיל נבחר על ידי 13 מדינות. פיתוח הטיל החדש הוא פרויקט שיתופי בין נורבגיה לגרמניה ומתוכנן להיפרס על כלי שיט בשתי המדינות. הממשלה מציעה ליזום ולהשלים את שלב התכנון הראשוני של הפרויקט, לפני שתחזור לפרלמנט הנורבגי עם המלצה להמשך הפרויקט.

חמאס עדיין מחזיק מעל 100 חטופים ישראלים הפעימה הרביעית בוצעה אתמול בערב בשחרור 11 חטופים, ביניהם שתי אימהות ותשעה ילדים. במקביל הושג הסכם בין כל הצדדים להארכת ההפוגה ביומיים החל מהיום (ג'), שבהם ישוחררו 20 חטופים, עשרה בכל יום.  ההסכמים להארכת ההפוגה הושגו במשך יום אתמול, יום מלא מתח, שבו נערכו התייעצויות קדחתניות בין ארה"ב, מצרים, ראשי שב"כ ומוסד, קטאר וחמאס. הנשיא ביידן שוב היה מעורב אישית במהלך המו"מ עקב רצונו בהארכת ההפוגה.  בפעימה הרביעית שוחררו 11 חטופים ישראלים, רובם מניר עוז, תמורת 33 מחבלים מבתי כלא בישראל וכן 200 משאיות סיוע לעזה. היו דיווחים שיש נכונות בחמאס לדון באפשרות של שחרור גברים, ואולי חיילים. 11 השבים הגיעו  לשטח ישראל לפני חצות ועברו לבית החולים איכילוב בתל אביב לפגישות ראשונות עם המשפחות. עד כה שבו לארץ 58 שבים ושבות, מהם 40 ישראלים ו-18 אזרחים זרים.  סוכנות רויטרס דיווחה אחר הצהרים כי נציגי מצרים, קטאר וארה"ב סיכמו על הארכת הפסקת האש מעבר לארבעה ימי הפעימות. חמאס דורש הארכה של ארבעה ימים, בעוד ישראל עמדה על כך שההארכה תיקבע מיום ליום, וישראל תסכים להארכה של כל יום תמורת שחרור 10 חטופים. דובר ממשלתי ישראלי אמר לרויטרס כי מספר החטופים שמוחזקים בידי חמאס נכון ליום ב' הוא 184, כולל 14 אזרחים זרים ו-80 ישראלים בעלי אזרחות כפולה.  דובר חמאס אוסאמה חמדאן אמר בטלוויזיה הלבנונית LBC שחמאס עשה מאמצים למצוא חטופים שלא הוחזקו בידו, אך הם נמצאו  והארגון מוכן להארכת הפסקת האש. ערוץ 12 דיווח אמש כי אחת החטופות ששבו ארצה סיפרה כי פגשה במנהרה את יחיא סינוואר שדיבר אליה עברית ואמר לחטופים שלא ידאגו, "אתם מוגנים היטב, אין לכם מה לדאוג". שר הביטחון יואב גלנט סייר אתמול בגבול הצפון ואמר: הרגנו יותר ממאה מחבלי חיזבאללה, השמדנו עשרות עמדות תצפית, בונקרים ומפקדות. הסגנו את כוחות חיזבאללה מגזרת החזית אחורה, אל עומק השטח.  ללוחמים אמר השר: "תתארגנו, תנוחו, דברו עם החברות ועם ההורים. אנו נחזור ללחימה בכל אזורי הרצועה. זו מלחמה צודקת, וצריך לנצח בה".  דובר צה"ל תא"ל דני הגרי אמר אתמול כי לחמאס יש אחראיות בלעדית לשמור על שלום החטופים. לדבריו צה"ל נמצא על קווי ההפוגה, ולוחמים יוצאים להפוגות, אימונים, מנוחה והצטיידות.  באיו"ש נעצרו מתחילת המלחמה על ידי צה"ל ושב"כ כ-2,000 מבוקשים, יותר מ-1,100 מהם שייכים לחמאס. אתמול עצרו כוחות צה"ל 20 מבוקשים במסגרת סיכולי טרור בשכם ובכפר נעמה.

"אתה יורה על גן ילדים, אתה לא גבר": הירי בוצע כחלק מסכסוך משפחתי סביב המחלוקת הנוגעת למשמורת על הילדים  תמונה: משטרה הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב רהט, לאחר שבשל סכסוך ירה מנשקו באזור גן ילדים.  על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד רפאל אביב מפרקליטות מחוז דרום, לפני כעשרה ימים הגיעה אחותו של הנאשם לאסוף את ילדיה מהגן. במקום החל ויכוח סביב המחלוקת הנוגעת למשמורת על הילדים, ובמהלכו הגיע גיסה של האחות למקום. ברגע שנודע לנאשם על ההתחרשות בגן הילדים, לקח את הנשק, שקיבל במהלך שירות המילואים שלו, והגיע למקום. עם הגעתו יצא מרכבו וירה צרור של ארבעה כדורים באוויר בסמוך לגן הילדים. בתגובה אמר הגיס לנאשם "אתה יורה על גן ילדים, אתה לא גבר" בתגובה כיוון הנאשם את הנשק לכיוון רגלו של הגיס, שעמד בסמוך לשער הגן, וירה כדור אחד אשר פגע ברצפה בסמוך לרגלו. בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד אביב כי: " אם לא די במתואר, הרי שיש לייחס חומרה יתרה לעובדה כי הנשק בו השתמש המשיב ניתן לו ע"י צה"ל, והוא הגיע למקום כשהוא לובש מדים באופן חלקי (מכנסי מדים). המשיב ניצל את האמון שניתן לו ע"י המדינה, בכך שהפקידה נשק בידיו, ובחר להשתמש בו למטרות פסולות, להטיל מורה על אחרים ואף לנסות ולפגוע באמצעות נשק זה באדם אחר." "המבקשת תטען כי אמנם את הנשק נשא המשיב ברשות, אך אין בכך כדי להקהות את המסוכנות שנשקפת ממנו, שכן התעוזה בשימוש בנשק צבאי למימוש מעשי האלימות, ... שכן העבירות נעברו תוך הפרת חובת הנאמנות שיש לחייל כלפי המדינה עת זו מפקידה נשק בידיו." לנאשם יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה וירי מנשק חם.

שתי החברות מעוניינות להציע מערכת אמצעי-נגד אלקטרוניים (ECM) לכלי שיט בחיל הים הגרמני  Launch of a C-GEM decoy system. Graphic: RAFAEL הנסולדט (Hensoldt) הגרמנית, ספקית פתרונות חיישנים לתחומי הביטחון וההגנה, הודיעה כי היא משתפת פעולה עם חברת רפאל הישראלית בנוגע לפיתוח מערכת חסימה לכלי שייט "קאלאטרון אטאק" (Kalaetron Attack) מתוצרתה. לדברי הנסולדט, מערכת דיגיטלית זו הוכחה כיעילה ביותר בנטרול מכ"מי הגנה אווירית במספר ניסויים בעבר. כעת, הנסולדט משתמשת בידע שנצבר בניסויים היבשתיים והאוויריים בכדי לפתח, יחד עם רפאל, יכולת להגנה אלקטרונית על כלי שייט. יחדיו, שתי החברות מעוניינות להציע מערכת אמצעי-נגד אלקטרוניים (ECM) לכלי שייט בחיל הים הגרמני המבוססת על מערכת אמצעי-נגד אלקטרוניים מסוג "דיגיטל שארק" (Digital Shark) ומערכת הטעייה (C-GEM) של רפאל. מערכת "קאלאטרון אטאק" היא חלק ממשפחת מוצרי "קאלאטרון" הדיגיטלית-במלואה של הנסולדט, שהכוחות המזוינים הגרמנים משתמשים בה בצורות שונות במערכות סיגנט והגנה-עצמית. בנוסף לאלמנטים הקוגניטיביים של בינה מלאכותית, רכיבי הליבה של המערכת הינם חיישן דיגיטאלי במלואו, פס רחב וחוסם תדרים (Jammer) הניתן לשליטה אלקטרונית. כך מתאפשר זיהוי מהיר של קשת רחבה של איומים ומתן תגובה מדויקת.  

צלם: גלעד קוולרצ׳יק אם הדלת סגורה, נכנס דרך החלון. המשפט הזה מלווה אותנו כישראלים במדינת הקומבינה בשגרה. כעת, המשפט הזה נכון גם במקרה של חוק הסייבר. אותו חוק דרקוני שהיה אמור לתת למערך הסייבר בתקופת ההנהלה הקודמת גישה לכל רשת של עסק מסחרי שיחפוץ בכך. החוק ההוא נפל, ההנהלה התחלפה, וזו החדשה אמרה שהולכים לתהליך שקוף של חקיקה מסודרת.  אבל, הפתעה. טיוטאת חוק חדשה לא פורסמה מאז כניסתו של גבי פורטנוי לתפקיד מנהל מערך הסייבר. בינתיים, פרצה מלחמה בין ישראל לחמאס בעזה ובמערך ראו הזדמנות להכנס דרך החלון. ״רק לבינתיים. זמנית. עד שהמלחמה תסתיים״. כן בטח. אשרי המאמין.  במה מדובר? ובכן, בשימוש בתקנות לשעת חירום. מנגנון דיקטטורי ששימש את הבריטים לשליטה בקולוניות שלהם ואומץ על ידי מייסדי מדינת ישראל במטרה לנהל מלחמות. התקנות הללו אפשרו לשלוט באוכלוסיה כבושה במקומות בהם הוקם ממשל צבאי ישראלי ויותר מאוחר כדי לנהל שתי מערכות משפט לשטחי ישראל ויהודה ושומרון. התקנות הללו גם אפשרו למנוע מאזרחים לצאת מהבית בתקופת הקורונה. הבנתם את הרעיון.  עכשיו, יש ״התקפות סייבר חמורות״. כאלו שיכולות לגרום לנזק לאומי מעבר לאותו נזק מקומי לעסק המסחרי (כמעט כל מתקפת סייבר יכולה להיות מתוייגת תחת תירוץ כזה). זה מספיק כדי לעשות שימוש בתקנות שעת חירום כדי להכריח עסק מסחרי בישראל לעבוד לפי הוראות צה״ל, מלמ״ב, שב״כ או מערך הסייבר.  לפי התקנות, עסק מסחרי שיפנו אליו, צריך למסור הצהרה על יישום המלצות NIST (מכון התקנים האמריקאי). אם יתברר שהעסק לא יישם המלצות כאלו, אחד מנציגי הארגונים האלו יורה לו מה לעשות והעסק יצטרך ליישם. העלויות עליו. בסיום ביצוע ההוראה, העסק ידווח לאותו גורם שהורה לו לעשות זאת.  בהיבט פיקוח, אחת לשבועיים, כל הגופים הללו יצטרכו לדווח ליועץ המשפטי לממשלה על ההתערבות שלהם בעסקים בישראל. לא יהיה פיקוח ציבורי על החלטות הגופים הללו, למעט היועמ״ש, היות והמידע הקשור לבקשות הגופים הללו ישאר חסוי (האזרחים לא יוכלו לבקר את ההחלטה של גוף ביטחוני להתערב באבטחת הסייבר של עסק מסחרי. גם אם ההחלטה הייתה שגויה).  תקנות שעת החירום תקפות לחודש מהיום. לאחריהן, מתכוון מערך הסייבר להפוך את התקנות הללו להוראת שעה רגילה שתחודש כל שנה על ידי הכנסת. יש עשרות או מאות הוראות שעה כאלו בישראל, שמעולם לא הפכו לחוק. בעוד הוראת שעה היא המצאה ישראלית שתפקידה לספק לכנסת אפשרות לחוקק חוק ״זמני״ בדרך עקיפה עד שיסתיים הליך החקיקה המלא.  עם זאת, בישראל כמו בישראל, הקומבינה הופכת לנורמה והוראת השעה הופכת לרוב לחוק עצמו - ללא הליך חקיקה עתידי. גם כאן, בעוד מערך הסייבר ״ממש רוצה״ לקדם הליך חקיקה תקני, אבל בפועל, פונה להוראת שעה.  כי אם אפשר לוותר הדלת ולהכנס בחלון, למה לא? השקיפות שהבטיח גבי פורטנוי בתחילת דרכו במערך, כנראה תמתין למנהל הבא של מערך הסייבר. גם הוא, סביר להניח, יבטיח שקיפות וימשיך לאשר הוראת שעה. 

המקרה של OpenAI מעלה את הבעיה המרכזית בעולם ה-AI: עד כמה אנחנו מוכנים להתפשר על ערכים אתיים בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) כבר אינה רק פנטזיה טכנולוגית אלא מציאות יומיומית, עולה שאלה חדשה ומורכבת: עד כמה אתיקה ומוסר צריכים להנחות את התקדמות החדשנות? פרשת הפיטורים וההחזרה של סאם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מהווה לא רק דרמה של ארגון ענק אלא גם סימן לדרך עבור תעשיית ה-AI כולה. האירוע החל בפיטורי אלטמן מתפקידו בעקבות חריגה מנורמות אתיות, אך הסתיים בצורה שאף אחד לא ציפה לה: אלטמן הוחזר לתפקידו לאחר שכ-90% מעובדי החברה איימו להתפטר. המהלך הזה מעלה שאלות חשובות על המשקל האמיתי של האתיקה בעולם העסקי ובמיוחד בתחום ה-AI, שם החדשנות נתפסת לעיתים קרובות כעליונה על היתר. המקרה של OpenAI מעלה את הבעיה המרכזית בעולם ה-AI: עד כמה אנחנו מוכנים להתפשר על ערכים אתיים לטובת פיתוח טכנולוגי? הקרב בין חדשנות לאתיקה אינו חדש, אך הופך להיות מורכב יותר ככל שהטכנולוגיה מתקדמת.  כך למשל, חברות כמו Google מציגות תחילת תשובה עם קוד אתי מחמיר לפיתוח AI ומנסות לקבוע סטנדרטים חדשים עם קודים אתיים. החברה פיתחה קוד אתי מחמיר לפיתוח AI, שמתמקד בארבעה עקרונות מרכזיים: הימנעות מיצירת הטייה, הקפדה על שקיפות בפיתוח ושימוש במערכות, הקפדה על פרטיות המשתמשים, ומעקב אחר תוצאות המערכות בזמן אמת כדי להבטיח שהן משרתות את גם את האינטרס הציבורי. זהו רק צעד אחד בדרך ארוכה, וישנן שאלות רבות ומורכבות שטרם נענו. האם חברות אחרות יצטרפו למאבק הזה, או שהן יעדיפו להתמקד ברווח על חשבון ערכים מוסריים? בעולם ה-AI, כל פרויקט חדשני נתפס כמשהו שיש לחגוג, אך האם אנחנו מבינים את ההשלכות האתיות והחברתיות של אותן טכנולוגיות? כאשר מערכת AI מבצעת סינון של קורות חיים, האם אנחנו נותנים דעתנו לכך שהיא עלולה להפלות? כיצד אנחנו מתמודדים עם הטיות מובנות הנובעות מנתונים היסטוריים? השאלות האלה הן רק חלק מהמורכבות האדירה של עידן ה-AI. האם נבחר לנהל את הטכנולוגיה החדשה הזו באמצעות ערכים של שקיפות והוגנות, או שניתן לה להתפתח ללא מעצורים, ולעיתים גם לחרוג מהגבולות האתיים?  המקרה של OpenAI מלמד אותנו שאין דרך להימנע מהשאלות האלו וחושף עד כמה עדין האיזון בין אתיקה ועסקים בעולם ה-AI. פיטוריו של אלטמן היו כביכול מטעמים אתיים, אך ההחלטה להחזירו לאחר לחץ העובדים מראה שבסופו של דבר, העסקים קובעים את הכללים.  זה לא אומר שאתיקה אינה חשובה - להיפך, היא קריטית להמשך התקדמות בריאה ומוסרית של התעשייה. אך מההשתלשלות האירועים המסר הוא שכאשר מדובר בהחלטות עסקיות, לעיתים הקריטריונים יכולים להתערבב.  האתגר האמיתי הוא לא להסתפק בסימני פיסקה אתיים, אלא לשלב את האתיקה כחלק בלתי נפרד מתהליך החדשנות והקבלת החלטות, גם אם זה יכול להיות פחות נוח או פחות רווחי בטווח הקצר.  בסופו של דבר, תעשיית ה-AI תידרש להפגיש בין המוסר לבין המומנטום העסקי, בדרך שתשרת את האינטרסים הרחבים של כולנו, ולא רק את אלו של החברות הגדולות. העתיד של עולם ה-AI יהיה תוצאה של הבחירות שלנו כיום והאופן שבו חברות והקהילה המדעית יטפלו באתגרים אלה. הם אלו שיגדירו מחדש את צורת החברה שלנו ויבטיחו עתיד בו הטכנולוגיה משרתת את האדם, ולא להיפך. ליאור קורנבלום היא יזמת ומומחית לפתרונות מבוססי AI. מנכ"לית ומייסדת AI4All

החברה ההודית ADANI DEFENSE מתאמת את תהליך בחירת המוצרים | בשל המלחמה בעזה, חל עיכוב בהליך הבחינה  תמונה מתוך סרטון חמאס הודו בודקת ובוחנת מערכות שפיתחו בישראל נגד כלי טיס בלתי מאויישים החברות אלתא, רפאל ואלביט מערכות. הצגת הכלים ומו"מ עליהם נדחו בגלל המלחמה. הפרסום ההודי RAKSHA ANIRVEDA מדווח שהחברה ההודית ADANI DEFENSE מתאמת את תהליך בחירת המוצרים. מקורות ישראליים מסרו כי שלוש המערכות הן DRONE GUARD של אלתא/תע"א, DRONE DOME של רפאל ו- RE DRONE של אלביט מערכות.  DRONE GUARD של אלתא היא שילוב של כמה מכ"מים תלת-ממדיים שעוקבים אחר מטרות באמצעים אלקטרו-אופטיים ו-COMINT. זו מערכת חיישנים רב-שכבתית שעוקבת אחר כל סוגי הכטמ"מים.  DRONE DOME של רפאל היא מערכת משולבת של מכ"ם וקרן לייזר לזיהוי והשמדת כטמ"מים. החברה מנצלת את מערכות הלייזר שהיא מפתחת להתמודדות עם איום כטמ"מים. המכ"ם מזהה מטרות, וקרן הלייזר משמידה אותה. זו גם מערכת לשיבוש וחסימת תקשורת בין הכטמ"מ לבין מפעילו.  RE DRONE של אלביט מערכות יודעת לזהות, למקם ולנטרל איומי כטמ"מים אזרחיים בזמן אמת. המערכת מפעילה אמצעי-נגד יעילים לכלים אזרחיים למשימות הגנת המולדת HLS ולמשימות צבאיות ופרה-צבאיות.  שלוש החברות הודיעו שבהודו יש עניין במערכות שלהן, אך סירבו למסור פרטים על מו"מ.  

החוזה יבוצע על פני תקופה של חמש השנים תמונה: אלביט אלביט מערכות זכתה בחוזה לאספקת מערכת הגנה עצמית מסוג דירקם (DIRCM) לאיירבוס הגנה וחלל, שתתוקן על מטוסים קנדיים מסוג MRTT A330.    אלביט מערכות בע"מ הודיעה כי היא זכתה בחוזה עם איירבוס הגנה וחלל לאספקת מערכת מתקדמת להגנה בפני טילי קרקע- אוויר מונחי חום המבוססת לייזר ויכולת גילוי ועיקוב בתחום ה- IR, שיותקנו על צי מטוסי התדלוק מסוג MRTT A330 הקנדיים. החוזה יבוצע על פני תקופה של חמש השנים.   מערכת ההגנה המבוססת לייזר מסוג DIRCM צברה מאות אלפי שעות טיסה על עשרות פלטפורמות, ומספקת את מערכת ההגנה הטכנולוגית המתקדמת ביותר למטוסים הפועלת בשדה הקרב המודרני.   מנכ"ל אלביט מערכות, מודיעין ל"א, אורן סבג: "ההחלטה של איירבוס הגנה וחלל להמשיך ולצייד את צי מטוסי ה MRTT A330 עם מערכות ההגנה המתקדמות שלנו, היא הוכחה נוספת לאיכות ולהובלה הטכנולוגית של הפתרונות שלנו. ״חליפת ההגנה העצמית שלנו מסוג DIRCM תספק ללקוח פתרונות הגנה עצמית שיחזקו את היתרון האבטחתי והמבצעי של הצי וצוותי האוויר.״