בעת זו, בשעת מלחמה בעזה ולאחר הכשל הכי גדול בתולדות צה״ל ב7.10, עם חשש לבחירות בסיום הלחימה, בספק מי בירושלים רוצה לעסוק במו״מ על גבול יבשתי עם לבנון - זה תפוח אדמה לוהט קרדיט: שלומי אמסלם, משרד החוץ מאז הטבח של חמאס בתחילת אוקטובר האחרון ותחילת התמרון הקרקעי של צה״ל לתוך עזה, שאלת המלחמה בלבנון תלויה באוויר.  מתוך כ-65,000 תושבים ביישובי הצפון במרחק 0-5 ק״מ מהגבול, לפחות 60% התפנו במהלך החודשיים האחרונים. זאת, בשל המהלומות הצבאיות בין צה״ל לחיזבאללה בגבול. מהלומות אלו עדיין לא התפתחו לכדי מלחמה ותמרון של צה״ל ללבנון.  שתי חזיתות? בתיאוריה  בעוד בישראל הבטיחו לציבור במהלך השנים מאז 2016, מלחמת לבנון השנייה, כי צה״ל מוכן ללחימה בשתי חזיתות - עזה ולבנון, במציאות, צה״ל מוכן להלחם בזירה אחת כל פעם. בטור.  האמריקאים הבינו זאת מהר ובבוקר ה-7.10 שלחו לאזור את קבוצת התקיפה פורד במטרה להרתיע את חיזבאללה ואיראן מלפתוח חזית נוספת לצד עזה. על השאלה מדוע חיזבאללה לא פתח במתקפת פתע גם הוא בשבת בבוקר - אין תשובה.  ייתכן וחיזבאללה ואיראן לא רוצים להכנס לעימות צבאי עם ישראל, בעיקר כאשר צה״ל שוחק את כוחו של חמאס בעזה. בלי חמאס וחיזבאללה, איראן תאבד מנופים צבאיים על ישראל, במידה וזו תרצה לתקוף אותה בעתיד.  ישראל מצידה, רוצה שחיזבאללה יסוג מהגבול אל מעבר לנהר הליטאני. בשנים האחרונות, חיזבאללה הקים עמדות שמירה מעבר לגדר בשלומי והקים תשתיות צבאיות במרחק של ק״מ בודדים מהגבול. קרבה זו מאפשרת לחיזבאללה לאיים על ההתיישבות וצירי התנועה בגבול באמצעות נ״ט, כפי שמתרחש בפועל מאז תחילת אוקטובר.  שטח מפורז בין הקו הכחול לבין נהר הליטאני באורך הגדול מטווח הנ״ט, יקטין איום זה ויאפשר חיים נורמלים יחסית בקרבת הגבול. בנוסף, שטח כזה יאפשר לצה״ל התארגנות לאיסוף מודיעין טקטי על כוונות חיזבאללה בקרבת הגבול.  איך מזיזים את חיזבאללה?  שתי חלופות - מלחמה או יישום הסכם 1701 משנת 2016. הבעיה היא שהסכם 1701, כולל סעיף של משא ומתן על הסכם קבע לגבול היבשתי בין ישראל ללבנון. (לקריאת ההסכם באנגלית).  סעיף 10 להסכם: ״מבקש מהמזכ"ל לפתח, בקשר עם גורמים בינלאומיים רלוונטיים והצדדים הנוגעים בדבר, הצעות ליישום ההוראות הרלוונטיות של הסכמי טאיף, והחלטות 1559 (2004) ו-1680 (2006), לרבות פירוק נשק, ולתיחום גבולות בינלאומיים של לבנון, במיוחד באותם אזורים שבהם הגבול שנוי במחלוקת או בחוסר ודאות, לרבות בהתמודדות עם אזור חוות שבעא, ולהציג בפני מועצת הביטחון הצעות אלו תוך שלושים יום״.  בעוד יאיר לפיד כרוה״מ הסדיר, באמצעות ארה״ב, את הגבול הימי עם לבנון, בגבול היבשתי ישנם אזורים לא מוסדרים. העיקרי ביניהם הוא הר דוב (חוות שבעא). האזור בין הכפר מג'דל שמס על מורדות החרמון לבין הכפרים שבעא וע'ג'ר.  ישראל מעולם לא ששה לדון בגבול היבשתי עם לבנון, גם לא כאשר היא צועקת מהיציע שצריך ליישם את הסכם 1701. ישראל רוצה את הסגת חיזבאללה, ללא יישום הסעיף של המו״מ על הגבול. בישראל גם לא מאמינים כנראה שהסכם על גבול יבשתי יביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, על פי המתחייב בהסכם 1701.  באופן כללי בירושלים אוהבים לא להחליט. בעיקר שזה נוגע לגבולות המדינה. אלו נושאים עם משמעות רגשית כבדה המשפיעים על הבסיסים האלקטורלים של המפלגות. בעת זו, בשעת מלחמה ולאחר הכשל הכי גדול בתולדות צה״ל ב7.10, עם חשש לבחירות בסיום הלחימה, בספק מי בירושלים רוצה לעסוק בתפוח אדמה לוהט כזה.  לחץ אמריקאי  עם זאת, האמריקאים רואים את המציאות אחרת. בשבועות האחרונים, מאז תחילת המלחמה, הגיע המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, לפגישות בלבנון.  הוכשטיין הוא זה שארג את ההסכם הימי בין ישראל ללבנון, זה שניסה לארוג את ההסכם בין ישראל לסעודיה וכעת הוא מנסה לארוג את יישום הסכם 1701. בינתיים, הפגישות של הוכשטיין מתוייגות תחת גישושים ראשונים, ללא משמעות פרקטית בשלב זה.  מהצד הישראלי, מאיים שר החוץ, אלי כהן, כי אי יישום החלטה 1701 עלול להוביל למלחמה בלבנון. כאמור, שר החוץ, כשופר של הממשלה, מדבר רק על הרחקת ארגון הטרור חיזבאללה מצפון לנהר הליטני, אך לא על הסעיף בהסכם שדורש מישראל לדון בגבול היבשתי עם לבנון.  ״נסראללה צריך להבין שהוא הבא בתור. אם הוא לא רוצה להיות הבא בתור, שיבצע לאלתר את החלטת 1701 של מועצת הביטחון של האו״ם וירחיק את חיזבאללה מצפון לליטאני. אנחנו נפעל למצות את האופציה המדינית, ואם היא לא תעבוד, כל האופציות על השולחן.״  אין ספק כי ישראל, בקריאתה ליישם את הסכם 1701, אבל רק מהצד הלבנוני, בלי רצון אמיתי לדון בגבול עם לבנון, למעשה מכשילה מראש את האופציה המדינית ומכוונת למלחמה בלבנון. 

חלק ממערכות האמל״ח המקודמות על ידי החטיבה הטכנולוגית ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יגיעו בקרוב לדרג הלוחם צילום: דובר צה״ל  בחטיבה הטכנולוגית ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) עובדים בצמוד ליחידות הלוחמות והמתמרנות, כדי לספק להם בזמן אמת חידושים טכנולוגיים למבצעים.  לומדים את לקחי 7 באוקטובר ומתכננים את העתיד הטכנולוגי של הצבא. רבים מהפיתוחים של חטיבת הטכנולוגיה ליבשה הם פרי לקחי 7 באוקטובר ושיפורים שנלמדים תוך כדי הקרבות. המוטו הבולט הוא שמירה על חיי הלוחמים באמצעות אוטומציה והפעלה מרחוק.  כוח טכנו-דיגיטלי תחומי העיסוק בחטיבת טכנולוגיות ליבשה רבים ומגוונים, מפיתוח תחמושת כדורי נק"ל ועד תכנון ויישום הרשת הדיגיטלית של צה"ל.  מרחפן זעיר ועד יכולת של מג"ד להפעיל תוך שניות את חיל האוויר או הים, כשהוא זקוק להם ללחימה. מחרך ירי חכם ברק"ם ועד מחסה הגנה לצוות טנק מפני רחפנים, ה'פרגולה' המפורסמת מעל הצריח של הטנקים בעזה.  עוסק בכך צוות גדול של חיילי סדיר ומילואים, מגוון בעלי מקצוע, כוח טכנו-דיגיטלי שמייצר פתרונות לדרישות שמגיעות מהצבא. מדיגיטל ועד קנה התותח.  ההרכב האנושי והמקצועי של החטיבה מעיד על התכנים: אלפי משרתים, 484 מהנדסים, חמישה בעלי תואר שלישי, 148 בעלי תואר שני ו-350 בעלי תואר ראשון, טכנאים והנדסאים.  עובדי ייצור, מדענים וחוקרים. מעטות היחידות בצה"ל בעלות הרכב מקצועי ברמות כה גבוהות. מהנדסות ומהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ומחשבים, צעירים ומילואים מאיישים את אחד ממרכזי המדע של צה"ל. בסיס הניסויים של חטיבת הטכנולוגיות ליבשה (נאס״א) משתרע על פני שטח גדול בראשון לציון, קרוב לשפת הים ובעיבורה של שמורת טבע מרובת בעלי חיים. בבסיס מקפידים לשמור על הטבע ועל בעלי החיים, ובמקביל מפתחים כלים, מכשירים, מערכות וכלי לחימה כדי לשמור על חיי לוחמים. במלחמת חרבות ברזל רואה עם ישראל את הלוחמים עם הקסדות והאפודים הקרמיים. קסדה ואפוד לא יחולקו ללוחמים לפני שיעברו סדרת ניסויים בחטיבה.  באחת מעשרות עמדות הניסוי נבדקות קסדות. נבדקו 150 סוגים, תוצרת הארץ וחו"ל, עד שאושרה הקסדה המתאימה.  הצוות יורה אלפי כדורים אל קסדה ואל אפוד קרמי. בתחילת המלחמה נשמעו תלונות על מחסור בקרמי, ואמנם חלק מהציוד לא היה תקני ולא התאים. ראינו ניסוי שהוגדר תרחיש קיצוני: פיצוץ רימון יד ליד קסדה כדי לבדוק את מידות החדירות והשרידות של הקסדה מול האיום. פיתוח רכבי התערבות אחד מלקחי 7 באוקטובר הוא פיתוח רכבי התערבות. כמה עשרות רכבים כאלו, מאויישים בלוחמים חמושים, אילו היו בנמצא במקום הנכון לאורך גבולות הרצועה עשויים היו להציל חיים, ואולי אף לעצור ולמנוע חדירה מחבלי חמאס לישובי העוטף.  אל עמדות הניסוי ניתן להגיע בנסיעה ב'טיגריס' או ב'פלייר'. שני כלי רכב להתערבות, 'טיגריס' תוצרת פלאסאן הישראלית, 'פלייר' תוצרת ארה"ב.  'טיגריס' נועד בעיקר ליחידות באיו"ש, יש ברכב מערכת לפיזור הפגנות, מקום לנהג ושמונה לוחמים, ניתן להשיב אש מתוך הרכב.  'פלייר' הוא רכב תוצרת ארה"ב 4X4 ממוגן, מנוע אחורי, נועד לנסיעות בתנאי דרך גרועים ומשובשים, ותוך כדי נסיעת ניסוי מבצע הנהג בדיקות שיפוע הדרך עד 30 אחוזים, עליות וירידות תלולות במיוחד, נסיעת שטח קרבית. בעמדות ניסויי כלי נשק נבחנים כלים שמצויים בימים אלו ברשות יחידות לוחמות בעזה, כמו הנשק החדש נגב 7, חימוש 7.62, תוצרת IWI.  כמה כלי נשק לפיצוח ביצורים וחדירת קירות הנדרשים במלחמה אורבנית ברחובות ערי הרצועה. מטול משוגר כתף (רפאל), שמסוגל לפוצץ מבנה או לפרוץ חור גדול בקיר להתקדמות כוח. אלו כלים שפועלים עתה בצה"ל, חלקם הגיע מארה"ב ברכבת האווירית מתחילת המלחמה.  חידושים בתחום המערכות האלקטרו-אופטיות: כוונת ה'פיגיון' מוכרת, ומי שנשקו מצוייד בכוונת מכונה 'פיגיונר'. מערכות נוספות שנבחנות בשדה הניסויים: סמן לייזר STING, טלסקופ תרמי לצלפים, ציוד לראיית לילה – אמר"ל דו-עיני המורכב על הקסדה. כוונת השלכה למיקרו-תבור ולרובה M-4.  בעמדת ניסוי הרחפנים ממונה קצינה-מהנדסת צעירה על פיתוח הרחפן 'קרנף'. פעם 'קרנף' היה מטוס תובלה, היום ה'קרנף' החדש הוא רחפן בעל כוח אש, מערכת אוטומטית שמכוונת את עצמה, רחפן יורה וחוזר הביתה.  יש לו אח קטן, הרחפן 'מגניקס', המיועד לדרג הטקטי, כלי שיעמוד לרשות מ"פ, רחפן קל-משקל, בעל יכולת תצפית לשטח, יודע לראות מה מאחורי בניין, קל לתפעול וטווח טיסה של מספר ק"מ.  לפני קליטה ביחידות צה"ל באיו"ש עבר ניסויים בחטיבה ה"מעוז" FIREFLY (רפאל), שהוא חימוש משוטט לדרג הטקטי למחלקה, ממריא אנכית, מיועד ללחימה בסביבה אורבנית. הפעלה מרחוק חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מפתחת כלים רבים המופעלים מרחוק, וגם זה לקח מלחמה, כדי לשמור על חיי הלוחמים. מקל"ר רימונים מופעל בדרך כלל על ידי חייל המחזיק את הנשק בידו.  הגיעה דרישה מצה"ל לפיתוח יכולת ירי מרחוק. פידבק אמיתי מהשטח הוליד יכולת לירות במקל"ר מעמדה מרוחקת, כשהירי מבוצע באמצעות כבל או אלחוט.  זה כלי שמסוגל לעצור רק"ם, יורה שרשירים שבכל אחד 32 כדורים לטווח של כשני ק"מ. שרשרת הכדורים, קצב האש מהיר והרעש חזק. לא כדאי להימצא בצד המטרה של מקל"ר הרימונים. כנ"ל אמור לגבי מערכת חדשה אף היא, בימת הרמה מצויידת ב'קטלנית'. מדובר במערכת הרמת ציוד אזרחית מתקפלת עד לגובה של 15 מטרים שבראשה 'קטלנית', מא"ג 7.62 נשלט מרחוק. המפעיל מצוייד במסך שעליו הוא רואה את חוזי המטרה, ומפעיל את המא"ג מרחוק, בלי להסתכן.  חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מתרכזת בתת-קרקע, ברשת המנהרות שנחשפות בערי הרצועה. מפתחים יכולות גילוי פירים והשמדת המנהרות ללא צורך כניסת לוחם לפיר ממולכד. רוב האמל"ח שנמצא בתהליכי פיתוח בתחומים אלו מסווג. בחטיבה פותחה מערכת ההספקה בהיטס המנוהלת, שכבר הופעלה בהצלחה בלחימת אוגדה 98 בדרום הרצועה. מערכת מבוססת GPS המכוונת את פריטי ההספקה בהיטס ישירות מהמטוס המצניח ישירות אל המטרה שהיא היחידה הממתינה לציוד.  עוד דרישה שהגיעה מלוחמים: פיתוח מציל חיים של חרך ירי חכם, המצוייד בחיישן חיצוני, מותקן ברק"ם או נמ"ר, ומונע פגיעה בלוחם הנמצא בתוך הרכב. כל המערכות האלו ורבות אחרות שפותחו בחטיבת הטכנולוגיות ליבשה, מאופיינות בכך שהיוזם, מי שמעמיד את הדרישה לפיתוח, הוא משתמש הקצה - הלוחם ביחידה.  הוא משולב בפיתוח וזה שת"פ ייחודי בין פיתוח לבין יישום המוצר בשדה. המפתחים הם צעירים, מהנדסות ומהנדסים, עתודאים והנדסאים, המהווים בית מערכות לכל האמל"ח היבשתי המתקדם של צה"ל.  

חלק ממערכות האמל״ח המקודמות על ידי חטיבת הטכנולוגיות ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יגיעו בקרוב לדרג הלוחם צילום: דובר צה״ל  בחטיבת הטכנולוגיות ליבשה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) עובדים בצמוד ליחידות הלוחמות והמתמרנות, כדי לספק להם בזמן אמת חידושים טכנולוגיים למבצעים.  לומדים את לקחי 7 באוקטובר ומתכננים את העתיד הטכנולוגי של הצבא. רבים מהפיתוחים של חטיבת הטכנולוגיה ליבשה הם פרי לקחי 7 באוקטובר ושיפורים שנלמדים תוך כדי הקרבות. המוטו הבולט הוא שמירה על חיי הלוחמים באמצעות אוטומציה והפעלה מרחוק.  תחומי העיסוק בחטיבת טכנולוגיות ליבשה רבים ומגוונים, מפיתוח תחמושת כדורי נק"ל ועד תכנון ויישום הרשת הדיגיטלית של צה"ל.  מרחפן זעיר ועד יכולת של מג"ד להפעיל תוך שניות את חיל האוויר או הים, כשהוא זקוק להם ללחימה. מחרך ירי חכם ברק"ם ועד מחסה הגנה לצוות טנק מפני רחפנים, ה'פרגולה' המפורסמת מעל הצריח של הטנקים בעזה.  עוסק בכך צוות גדול של חיילי סדיר ומילואים, מגוון בעלי מקצוע, כוח טכנו-דיגיטלי שמייצר פתרונות לדרישות שמגיעות מהצבא. מדיגיטל ועד קנה התותח.  ההרכב האנושי והמקצועי של החטיבה מעיד על התכנים: אלפי משרתים, 484 מהנדסים, חמישה בעלי תואר שלישי, 148 בעלי תואר שני ו-350 בעלי תואר ראשון, טכנאים והנדסאים.  עובדי ייצור, מדענים וחוקרים. מעטות היחידות בצה"ל בעלות הרכב מקצועי ברמות כה גבוהות. מהנדסות ומהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ומחשבים, צעירים ומילואים מאיישים את אחד ממרכזי המדע של צה"ל. בסיס הניסויים של חטיבת הטכנולוגיות ליבשה (נאס״א) משתרע על פני שטח גדול בראשון לציון, קרוב לשפת הים ובעיבורה של שמורת טבע מרובת בעלי חיים. בבסיס מקפידים לשמור על הטבע ועל בעלי החיים, ובמקביל מפתחים כלים, מכשירים, מערכות וכלי לחימה כדי לשמור על חיי לוחמים. במלחמת חרבות ברזל רואה עם ישראל את הלוחמים עם הקסדות והאפודים הקרמיים. קסדה ואפוד לא יחולקו ללוחמים לפני שיעברו סדרת ניסויים בחטיבה.  באחת מעשרות עמדות הניסוי נבדקות קסדות. נבדקו 150 סוגים, תוצרת הארץ וחו"ל, עד שאושרה הקסדה המתאימה.  הצוות יורה אלפי כדורים אל קסדה ואל אפוד קרמי. בתחילת המלחמה נשמעו תלונות על מחסור בקרמי, ואמנם חלק מהציוד לא היה תקני ולא התאים. ראינו ניסוי שהוגדר תרחיש קיצוני: פיצוץ רימון יד ליד קסדה כדי לבדוק את מידות החדירות והשרידות של הקסדה מול האיום. אחד מלקחי 7 באוקטובר הוא פיתוח רכבי התערבות. כמה עשרות רכבים כאלו, מאויישים בלוחמים חמושים, אילו היו בנמצא במקום הנכון לאורך גבולות הרצועה עשויים היו להציל חיים, ואולי אף לעצור ולמנוע חדירה מחבלי חמאס לישובי העוטף.  אל עמדות הניסוי ניתן להגיע בנסיעה ב'טיגריס' או ב'פלייר'. שני כלי רכב להתערבות, 'טיגריס' תוצרת פלאסאן הישראלית, 'פלייר' תוצרת ארה"ב.  'טיגריס' נועד בעיקר ליחידות באיו"ש, יש ברכב מערכת לפיזור הפגנות, מקום לנהג ושמונה לוחמים, ניתן להשיב אש מתוך הרכב.  'פלייר' הוא רכב תוצרת ארה"ב 4X4 ממוגן, מנוע אחורי, נועד לנסיעות בתנאי דרך גרועים ומשובשים, ותוך כדי נסיעת ניסוי מבצע הנהג בדיקות שיפוע הדרך עד 30 אחוזים, עליות וירידות תלולות במיוחד, נסיעת שטח קרבית. בעמדות ניסויי כלי נשק נבחנים כלים שמצויים בימים אלו ברשות יחידות לוחמות בעזה, כמו הנשק החדש נגב 7, חימוש 7.62, תוצרת IWI.  כמה כלי נשק לפיצוח ביצורים וחדירת קירות הנדרשים במלחמה אורבנית ברחובות ערי הרצועה. מטול משוגר כתף (רפאל), שמסוגל לפוצץ מבנה או לפרוץ חור גדול בקיר להתקדמות כוח. אלו כלים שפועלים עתה בצה"ל, חלקם הגיע מארה"ב ברכבת האווירית מתחילת המלחמה.  חידושים בתחום המערכות האלקטרו-אופטיות: כוונת ה'פיגיון' מוכרת, ומי שנשקו מצוייד בכוונת מכונה 'פיגיונר'. מערכות נוספות שנבחנות בשדה הניסויים: סמן לייזר STING, טלסקופ תרמי לצלפים, ציוד לראיית לילה – אמר"ל דו-עיני המורכב על הקסדה. כוונת השלכה למיקרו-תבור ולרובה M-4.  בעמדת ניסוי הרחפנים ממונה קצינה-מהנדסת צעירה על פיתוח הרחפן 'קרנף'. פעם 'קרנף' היה מטוס תובלה, היום ה'קרנף' החדש הוא רחפן בעל כוח אש, מערכת אוטומטית שמכוונת את עצמה, רחפן יורה וחוזר הביתה.  יש לו אח קטן, הרחפן 'מגניקס', המיועד לדרג הטקטי, כלי שיעמוד לרשות מ"פ, רחפן קל-משקל, בעל יכולת תצפית לשטח, יודע לראות מה מאחורי בניין, קל לתפעול וטווח טיסה של מספר ק"מ.  לפני קליטה ביחידות צה"ל באיו"ש עבר ניסויים בחטיבה ה"מעוז" FIREFLY (רפאל), שהוא חימוש משוטט לדרג הטקטי למחלקה, ממריא אנכית, מיועד ללחימה בסביבה אורבנית. הפעלה מרחוק חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מפתחת כלים רבים המופעלים מרחוק, וגם זה לקח מלחמה, כדי לשמור על חיי הלוחמים. מקל"ר רימונים מופעל בדרך כלל על ידי חייל המחזיק את הנשק בידו.  הגיעה דרישה מצה"ל לפיתוח יכולת ירי מרחוק. פידבק אמיתי מהשטח הוליד יכולת לירות במקל"ר מעמדה מרוחקת, כשהירי מבוצע באמצעות כבל או אלחוט.  זה כלי שמסוגל לעצור רק"ם, יורה שרשירים שבכל אחד 32 כדורים לטווח של כשני ק"מ. שרשרת הכדורים, קצב האש מהיר והרעש חזק. לא כדאי להימצא בצד המטרה של מקל"ר הרימונים. כנ"ל אמור לגבי מערכת חדשה אף היא, בימת הרמה מצויידת ב'קטלנית'. מדובר במערכת הרמת ציוד אזרחית מתקפלת עד לגובה של 15 מטרים שבראשה 'קטלנית', מא"ג 7.62 נשלט מרחוק. המפעיל מצוייד במסך שעליו הוא רואה את חוזי המטרה, ומפעיל את המא"ג מרחוק, בלי להסתכן.  חטיבת הטכנולוגיה ליבשה מתרכזת בתת-קרקע, ברשת המנהרות שנחשפות בערי הרצועה. מפתחים יכולות גילוי פירים והשמדת המנהרות ללא צורך כניסת לוחם לפיר ממולכד. רוב האמל"ח שנמצא בתהליכי פיתוח בתחומים אלו מסווג. בחטיבה פותחה מערכת ההספקה בהיטס המנוהלת, שכבר הופעלה בהצלחה בלחימת אוגדה 98 בדרום הרצועה. מערכת מבוססת GPS המכוונת את פריטי ההספקה בהיטס ישירות מהמטוס המצניח ישירות אל המטרה שהיא היחידה הממתינה לציוד.  עוד דרישה שהגיעה מלוחמים: פיתוח מציל חיים של חרך ירי חכם, המצוייד בחיישן חיצוני, מותקן ברק"ם או נמ"ר, ומונע פגיעה בלוחם הנמצא בתוך הרכב. כל המערכות האלו ורבות אחרות שפותחו בחטיבת הטכנולוגיות ליבשה, מאופיינות בכך שהיוזם, מי שמעמיד את הדרישה לפיתוח, הוא משתמש הקצה - הלוחם ביחידה.  הוא משולב בפיתוח וזה שת"פ ייחודי בין פיתוח לבין יישום המוצר בשדה. המפתחים הם צעירים, מהנדסות ומהנדסים, עתודאים והנדסאים, המהווים בית מערכות לכל האמל"ח היבשתי המתקדם של צה"ל.        

משטרת ישראל חשפה את זהותו של חשוד שלפי החשד התחזה לעבריינים וראשי ארגון פשיעה והצליח לסחוט מאות אלפי שקלים מבעלי עסקים ברחבי הארץ chat.openai.com משטרת אשקלון וקרית גת שבמרחב לכיש, פתחו במהלך השבועות האחרונים בחקירה סמויה בעקבות חשד לעוקץ טלפוני מתוחכם, שבו נעקצו לפי החשד עשרות בעלי עסקים ברחבי הארץ במאות אלפי שקלים, לאחר שעבריינים וראשי ארגוני פשיעה לכאורה יצרו איתם קשר ודרשו מהם להעביר לידיהם סכומי כסף שונים. עם התקדמות החקירה, חוקרי המשטרה הצליחו באמצעים טכנולוגיים ומודיעין, לחשוף את זהותו של החשוד וכן את דפוס פעולתו.  החשוד בו נהג לאתר באמצעות חיפוש ברשת האינטרנט מספרי טלפון של בעלי עסקים בערים בהן מתגוררים ראשי ארגונים וכנופיות פשיעה ויצר עמם קשר טלפוני, במהלכו התחזה בשמם של העבריינים. הוא דרש מהקורבנות להעביר לידיו סכומי כסף שנעו בין אלפי לעשרות אלפי שקלים, באמצעות מונית אותה שלח על מנת לאסוף מהם את הכסף ולהעביר אותו לידיו. חלק מקורבנותיו הצליח החשוד לסחוט מספר פעמים. בפעילות סמויה שבוצעה בעקבות החשוד תושב הצפון כבן 44 שריצה בעברו עונש מאסר בגין עבירות מרמה והונאה, הוא נעצר לפני כשבוע בעיר נהריה ע"י השוטרים, ונחקר בחשד לעבירות של סחיטה באיומים, התחזות לאחר, קבלת דבר במרמה ואיומים. חוקרי משטרת אשקלון הצליחו לגבות תלונתם של שמונה קורבנות מאזור אשקלון, קרית גת, קרית מלאכי ונהריה, וקוראים לבעלי עסקים נוספים שחושבים כי נפלו קורבן למעשיו של החשוד, להגיש תלונתם בתחנת המשטרה. מעצרו של החשוד הוארך בבימ"ש השלום עד לתאריך 31.12.23.

בנוסף נורה במהלך ההיתקלות על הכוח טיל נ״ט אשר לא פגע בטנק חטיבה 460 - צילום: דובר צה״ל  התקלויות, ירי ו-RPG - קרבות עם מחבלים בפרדסים בדרג׳ תופאח: תיעוד ממצלמת הגוף של לוחמי צוות הקרב של חטיבה 460.  כוחות חי״ר ושריון מצוות הקרב של גדוד 50, הפועלים תחת צוות הקרב של חטיבה 460, פשטו על מרחב פרדסים בו איתרו חמישה פירים התקפיים ובורות שיגור רבים. במהלך הפעילות בפרדס, נתקלו הלוחמים במספר מחבלים אשר ירו לעברם טילי RPG וירי מנשק קל, הכוחות חיסלו את המחבלים בירי מדויק. במהלך ההתקפה כוחות שריון זיהו במרחב שני מחבלים זוחלים עם נשקים לעבר הכוחות וחיסלו אותם באמצעות ירי פגז טנק. בנוסף נורה במהלך ההיתקלות על הכוח טיל נ״ט אשר לא פגע בטנק, לוחמי השריון זיהו את מקור הירי וחיסלו את המחבל שניסה לתקוף את הכוח.   

הרכש בוצע מתעשיות פרויקט המרכבה הפועלות ברחבי הארץ, בדגש על הפריפריה קרדיט לתמונות: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון משרד הביטחון השלים רכש חלפים לטנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר בהיקף של כמיליארד ש״ח. כל הרכש בוצע מתעשיות ישראליות בתקופה של ה7.10 ועד היום.  מנהל הרכש (מנה״ר) במשרד הביטחון, בתאום ועל-פי דרישת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה״ל ומנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק), הוציא מאות הזמנות בהיקף של כמיליארד ש״ח. ההזמנות כוללות, בין השאר, רכש של מרכיבי מיגון, אמצעי חילוץ וחלפים בהיקפים גדולים עבור חיל השיריון בצה״ל.  הרכש בוצע מתעשיות פרויקט המרכבה הפועלות ברחבי הארץ, בדגש על הפריפריה. בהן תעשיות באשקלון, מעלות, יוקנעם, מגדל העמק, באר שבע, קריית שמונה ועוד. בנוסף להזמנות החדשות, ביחידה לרכש מרכבה ונמר במנה״ר הקדימו אספקה של הזמנות קיימות בהיקף של מאות מליוני ש״ח.  עסקאות החלפים לרק"מ הן חלק ממדיניות משרד הביטחון להעדיף רכש ׳כחול לבן׳, במטרה להבטיח עצמאות בייצור בתחומים חיוניים ולהזרים תקציבים גדולים לחיזוק הכלכלה.

מבקר המדינה: "נהפוך כל אבן כדי לחשוף את הכשלים לפני, תוך כדי ואחרי הטבח ב- 7.10. ״הכשלים שנחשפו במענה ביטחוני ביום הטבח המשיכו בשורה של פערים במענה אזרחי״ https://www.mevaker.gov.il/he/publication/Articles/Pages/2023.12.27-Meva... ​מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סקר אתמול (רביעי, 27.12.23) ב​פני עובדי משרד מבקר המדינה את רשימת התחומים אשר בכוונתו לבדוק בכל הנוגע לטבח ב- 7.10, לתקופה שקדמה ולהתנהלות משרדי הממשלה בתקופה שלאחר הטבח בטיפול שניתן לכלל תושבי המדינה.  נושאי הביקורת גובשו במהלך החודשיים וחצי האחרונים, ובהמשך למכתב נוקב ששלח מבקר המדינה לראש הממשלה ביום 13.11.23 המפרט את הכשלים והפערים שהסתמנו מהסיורים שהתקיימו בשטח בטיפול הממשלתי בעורף.    בהתאם להצהרת כוונותיו אותן הציג המבקר במהלך הסיור בשדרות כבר ביום  10.10.23, הביקורת הסדורה על הטיפול בעורף תתחיל בימים הקרובים, כאשר תחילת הביקורת על מערכת הביטחון תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה. בשל הכשל הרב מערכתי שליווה את אירועי המלחמה, החליט מבקר המדינה כי כלל חטיבות הביקורת במשרד מבקר המדינה יעסקו בנושא מזוויות רבות. על מנת שהביקורת על נושאי המלחמה תהיה אפקטיבית ורלוונטית, החליט המבקר אנגלמן כי כובד המשקל של תכנית הביקורת המשרדית לשנת 2024 ייוחד לביקורות אלו. עוד החליט המבקר כי ביקורות המלחמה יכללו שני רבדים. רובד ראשון  - תחקור האירועים והתנהלות הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי לפני פרוץ המלחמה ובסמוך לפתיחתה; רובד שני  - בחינת הפעולות שנעשו לאחר תחילת המלחמה. יצוין כי בימים הקרובים מבקר המדינה יפרסם דוחות כלכליים בעיקרם שעבודתם הסתיימה טרם המלחמה ופרסומם התעכב עד כה נוכח אירועי 7.10 ופרוץ המלחמה. המבקר אנגלמן אמר לעובדים כי "ב-7.10 נפרצו גבולותיה של מדינת ישראל ומחבלי החמאס הארורים עשו ביישובי המדינה כבשלהם באין מפריע. אלפי אזרחי ישראל נטבחו, נפגעו, נאנסו ונחטפו והופקרו לגורלם בשמחת תורה. בהמשך, מאות אלפים מתושבי קווי העימות בדרום ובצפון שפונו מבתיהם הפכו לנזקקים ונפגעו מהעדר טיפול ממשלתי בעורף במועד הנדרש. זהו אירוע משנה מציאות ברמה הלאומית. המציאות שהייתה קיימת עד יום הטבח לא יכולה להימשך לאחריו. הנחת היסוד הזו עומדת בבסיס תכנון ביקורות המדינה על התנהלות כלל הגורמים בתקופות שקדמו לטבח, ביום הטבח עצמו ובאירועים שהיו מנת חלקם של אזרחי ישראל לאחר מכן. במשך חודשיים סיירתי, יחד עם מנהלי החטיבות ועם נציבות תלונות הציבור, לאורכה ולרוחבה של המדינה, ביישובי גבול הדרום וגבול הצפון, במלונות המפונים באילת, בים המלח, בירושלים ובטבריה, בבתי חולים ובמחנה שורה. הכשלים שנחשפו במענה ביטחוני ביום הטבח המשיכו בשורה של פערים במענה אזרחי במועד הנדרש למאות אלפי המפונים עם פרוץ המלחמה.  הביקורת הסדורה על הטיפול בעורף תתחיל בימים הקרובים כאשר תחילת הביקורת על מערכת הביטחון תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה. זאת נוכח העובדה שהמלחמה נמשכת בימים אלו וכי מזה למעלה מ- 80 ימים קציני וחיילי צה"ל עושים לילות כימים במלחמה עקובה מדם בתוך שטח הרצועה ועל כל אזרחי ישראל לתמוך בהם בעת הזו. עם זאת, כבר כעת ברור שממשלת ישראל וכוחות הביטחון מחויבים לבצע בדק בית משמעותי כיצד אירע  הכשל הגדול ביום 7.10.   

המרכזים שנבחרו, יתמקדו בתחומי הייטק בהם קיים פוטנציאל עולמי, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל Photo by Redd F on Unsplash משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ורשות החדשנות חברו יחד לתכנית משותפת במסגרתה יושקעו למעלה מ-100 מיליון ש"ח בהקמת תשעה מרכזי חדשנות אזוריים לעידוד יזמות ותעסוקת הייטק בפריפריה - מדן ועד אילת.  במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם תעסוקת הייטק באזור. המרכזים שנבחרו, יתמקדו בתחומי הייטק בהם קיים פוטנציאל עולמי, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגטק), מזון (פודטק), אנרגיה מתחדשת, בניה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת'טק). בנוסף, המרכזים יפעלו בחיבור עם עוגנים מקומיים כדי לעודד צמיחה כלכלית מוטת הייטק באזור הפעילות, בעזרת יצירת סינרגיה בין הגופים השונים הפועלים באותו אזור ומינוף הנכסים הקיימים. כל זוכה יזכה במענק מצטבר של עד 15 מיליון ₪ למשך 5 שנים. 9 המרכזים שנבחרו, מתווספים ל-3 מרכזי חדשנות ( נורת'מד , חאסוב,  ובייסקאמפ) שהוקמו בשנת 2022 במגזר הערבי על ידי רשות החדשנות בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי. במרכזי החדשנות שנבחרו יופעלו, בין היתר, תכניות לעידוד יזמות טכנולוגית, אקסלרציה של מיזמים, עידוד משיכה של מעסיקים חדשים בהייטק, קידום תעסוקה איכותית של תושבי האזור על ידי הכשרות מעשיות, השמות ועוד. כמו כן, המרכזים יתמכו ביצירת מעטפת תומכת להקמת מיזמים חדשניים תוך שיתוף פעולה עם השחקנים המקומיים כגון: חקלאים מקומיים, חברות, אקדמיה, מוסדות מחקר, גופי השלטון המקומי, תעשיות קיימות, משקיעים ועוד, כל זאת על מנת לעודד צמיחת הייטק באזורי הפעילות שלהם לטובת תושבי האזור, יצירה של חברות הזנק ומשרות הייטק, ושימור אוכלוסייה איכותית. ואלו הזוכים מרכז גלילאו סטודיו וונצ'רס - נבחר להפעלת מרכז חדשנות בדגש על נושאי פודטק ואגריטק, בגליל המזרחי ובגולן. השותפים להקמת המרכז הם עמותת יוזמה, מכון מיגל ו-JVP. סינוביישן אילת אילות- נבחר להפעיל מרכז חדשנות באיזור אילת-אילות, בדגש על ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית. השותפים להקמת המרכז הם: המכון הישראלי לחדשנות, ניהול ואחזקות ערדום, חברת ערדג, המכון לחקר ימים ואגמים ושלוחת אילת של אונ' בן גוריון באמצעות BGN Technologies.    בילט אינווירמנט אינוביישן סנטר - נבחר להפעיל מרכז חדשנות בגליל המערבי, בדגש על טכנולוגיות בנייה ירוקה והסביבה הבנוייה. השותפים למרכז הם: Impluse Partners האירופית, קרן ההון סיכון השווייצרית SHIBUMI, קבוצת ההנדסה הישראלית ברן ו-COMM.UNITY הבחריינית.  סינרגיה אקלימית צפונית - נבחר להפעיל מרכז חדשנות באיזור כנרת, גולן והעמקים, בדגש על נושאי אגריטק, מים, אקלים ובינה מלאכותית. השותפים למרכז הם: מרכז כנרת לחדשנות (KIC), קק"ל, מכון שמיר למחקר, והמרכז לחדשנות Innovalley שבעמק המעיינות. תיקליניק - נבחר להפעיל מרכז חדשנות במזרח ירושלים, בדגש על טכנולוגיות בריאות. השותפים למרכז הם: חברת תיקליניק, חברת הבת מדעית של ביה"ח שערי צדק, שיבא ARC (המרכז לחדשנות של ביה"ח שיבא) וקרן ההון-סיכון תקווין, בשיתוף עזריאלי המכללה להנדסה, סיגמא לאבס ובית החולים הדסה. מרכז החדשנות דרום - נבחר להפעיל מרכז חדשנות באזור הנגב המזרחי, בדגש על טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ותעשיה מתקדמת. השותפים למרכז הם: חברת INSIDE OUTSOURCING, חברת רסטרטאפ, התעשייה האווירית לישראל, חברות דוראל היידרוג'ן וסונול ישראל.   המרכז הטכנולוגי לחוסן וביטחון בנגב המערבי - נבחר להפעיל מרכז באיזור עוטף עזה והנגב המערבי, בדגש על נושאי ביטחון לאומי (Homeland Security) וחוסן תזונתי. השותפים למרכז הם:  מרכז Southup, איגוד אשכול הנגב המערבי, הקרן לפיתוח שדרות, תנועת אור ומכללת ספיר.  מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים - נבחר להפעיל מרכז חדשנות בבאר שבע ומרחב הנגב והערבה, לקידום טכנולוגיות אקלים ומדבר. השותפים למרכז הם: קרן מיראז', המכון הישראלי לחדשנות, חממת אינגב  ו-BGN Technologies חברת המסחור של אוניברסיטת בן גוריון, וחברת נטפים כשותף אסטרטגי . אינוביסטק - נבחר להפעיל מרכז חדשנות ביהודה ושומרון. השותפים למרכז הם: אוניברסיטת אריאל, חברת מסחור הידע אריאל חדשנות מדעית, חברת התכנה הבינלאומית TSG (EPR) שבה שותפים פורמולה מערכות והתעשייה האווירית לישראל, ואביב בית השקעות.