הסתכלות על המלחמה מזווית אחרת על קרע חשיפת "התראת הסימים" והפסקת האש שאולי תיכנס לתוקף טרם הרמדאן. ומח"ט שומרון עונה על השאלה: מדוע שורר שקט יחסית ביו"ש, לפחות בינתיים?    השבוע (פלוס קצת), שנותר עד לתחילת הרמדאן, יהיה אחד הגורליים מאז 7 באוקטובר. הוא תופס את צה"ל עם היקף הכוחות הקטן ביותר בתוך רצועת עזה מאז שמחת תורה: למעשה, רק מספר מצומצם של חטיבות נותרו בלחימה רציפה. בגזרת צפון הרצועה מנהלת את הלחימה אוגדה 162 בהובלת כוחות של הנח"ל וגבעתי. צוותי הקרב החטיבתיים, הצק"חים, פשטו על שכונת זייתון שכבר נכבשה ופונתה ב"שלב ב'"  של המלחמה, ומבתרים את הרצועה בין צפון לדרום על בסיס ציר שנמתח בין בארי שעל גבול לישראל ועד לים.  במרחב חאן יונס, ממשיכה לנהל את הלחימה אוגדה 98, שמספר חטיבותיה הולך ופוחת. מעל פני הקרקע, התמקדה הלחימה השבוע בחלק המערבי של חאן יונס.  הדרמה האמיתית ממשיכה להתרחש מתחת לפני הקרקע – שם מתנהל המצוד אחר יחיא סינוואר ושאר בכירי החמאס – גם עמוק בתוך המנהרות.  למרבה הצער, הלחימה משיכה לגבות נפגעים בקרב כוחותינו. בין הנופלים השבוע חמישה קצינים וחיילים מגבעתי, בהם שני מפקדי פלוגות מהגדודים צבר ושקד. לחטיבה היו גם עשרות פצועים. צה"ל הביס את החמאס זה גם הזמן לבחון את תמונת המצב הכוללת של המלחמה, ולהתעלם מספינים וממצבי רוח משתנים: ובכן, בשורה התחתונה, צה"ל הביס את החמאס. הקרבות עוד ייכנסו לספרי ההיסטוריה של לוחמה אורבאנית, מתחת ומעל לפני הקרקע, וילמדו בצבאות בכל העולם.   במהות, מה שקרה זה שעזה שילמה מחיר עצום על ההתקפה הרצחנית של שמחת תורה - מרבית תושביה עקורים, לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי יש כמעט 10 אלפים הרוגים (כשליש ממספר ההרוגים הכולל בעזה), התשתית הצבאית, כולל משגרי הרקטות – נחרבה, רפיח הפכה לעיר אוהלים שבה מסתופפים כבר קרוב למיליון וחצי אנשים, לפי הניתוח האחרון של צילומי הלוויין בצה"ל.  בערים שמצפון לקו הביתור בלב הרצועה אין חשמל, אין ביוב, אין כמעט מה לאכול. זה אמור להיות לקח לכל מי שישקול בעתיד מתקפה דומה על ישראל בין אם מעזה, מלבנון או ביו"ש. וגם בשביל המסר הזה נלחמנו. לא במקרה אמר השבוע שר הביטחון יואב גלנט כי התושבים של ערי צפון עזה לא יוכלו לשוב לבתיהם עד אשר כל החטופים ישובו לישראל: הביתור המלא של הרצועה הוא כעת המנוף העיקרי שיש בידי ישראל כדי להחזיר את החטופים ולכפות מצב חדש ברצועה, בלי חמאס. והשבוע הקרוב הוא גורלי משום שיש כרגע הזדמנות שנראית ריאלית – להחזיר בשלב ראשון חלק מן החטופים שעוד נותרו בעזה, במסגרת הסכם להפסקת אש זמנית.  הציר שבו יוכרע אם יהיה הסכם עד לתחילת הרמדאן מנוהל על ידי ה-CIA והמוסד, בתיווך קטאר. הציר הזה "גבר" על מסלול התיווך המצרי, שמובל בישראל על ידי השב"כ. אבל גם המצרים ושירות הביטחון הכללי נמצאים בתמונה, וחלק מן המפגשים עם אנשי "הנהגת החוץ" של החמאס נערכו בשבועות האחרונים בקהיר. ואם כבר מדברים על "צירים", חשוב לדעת כי בקבינט הישראלי ניתנה ביום רביעי, בהצהרה של שר הביטחון, הוכחה לציר חזק מאוד שכולל את יואב גלנט, בני גנץ ואריה דרעי.  על כך שגלנט וגנץ סולדים מבנימין נתניהו ומדברים ביניהם הרבה יותר מאשר עם ראש הממשלה – כולנו ידענו. לעומת זאת, ה"דבק" של הצמד הזה לאריה דרעי הוא הרבה יותר סמוי – וקוראים לו עורך דין רונן אבוואני, שמקורב מאוד לשלושתם, ואף היה מעורב בעבר בגיבוש ההסכמים הקואליציוניים בין גנץ לנתניהו – בתקופת הקורונה ובפרוץ המלחמה.  אבוואני היה זה שהביא את ה"ערבות" של אריה דרעי להבטחות נתניהו לגנץ, בממשלת האחדות הראשונה, שקרסה. ייתכן מאוד שהציר גלנט – גנץ- דרעי מתואם בימים אלה גם בסוגיית הגיוס לחרדים, שמגיעה לנקודת הכרעה. ימים (לא רבים) יגידו. השומרון כמשל  על ההישגים הצבאיים ברצועת עזה, מעיבה העובדה שאין עדיין חלופה שלטונית לחמאס ברצועת עזה, שטרם הושגה שליטה על ציר פילדלפי בין רפיח למצרים, ומעל לכל - שיחיא סינוואר עדיין  איתנו.  אבל הוא עוד ייתפס, במוקדם או במאוחר – מת או חי (כנראה מת). לא בטוח שמבחינת ישראל כדאי שזה ייקרה לפני שהחטופים ישובו לבתיהם, בהסדר. בינתיים, אחד הקלפים שעדיין נותרו בידי החמאס זה הניסיון שלו להבעיר את השטח ביהודה ושומרון וגם בקרב ערביי ישראל - בעיקר לקראת ההתעוררות הדתית שמאפיינת את תקופת הרמדאן. מנגד, לישראל, אין כמובן שום עניין בחזיתות נוספות. מבחינת ערביי ישראל, גם כיום לא מזהים בשב"כ עליה באירועים שנחשבים "לאומניים" או הזדהות גורפת עם טבח החמאס. ובניסיון להבין מה המצב ביו"ש שוחחתי השבוע עם מפקד חטיבת השומרון בצה"ל, אל"מ שמעון סיסו, איש גולני ברמ"ח אבריו, שקיבל את הפיקוד על אחת הגזרות הבוערות ביותר לפני כשנה וחצי.  העיר שכם והישובים המקיפים אותה נמצאים בליבה של הגזרה, אבל גם הישוב חומש נמצא באחרות החטיבה.  ובכן, חמישה חודשים אחרי שמחת תורה - מי עוד זוכר עד כמה נפיצה הייתה הגזרה קודם לכן, עם פיגועים חוזרים ונשנים, שהביאו להקמת סוכה בחווארה על ידי ח"כ צבי סוכות?    "יש מה שהיה בשומרון עד 7 באוקטובר ומה שקורה אחרי", אומר המח"ט סיסו שמוסיף: "המצב כעת הרבה יותר שקט מאשר לפני המלחמה. מפיגוע ירי כל יומיים, בממוצע, עברנו לאירוע כזה פעם בחודש. אפילו תקריות של זריקת אבנים כבר בקושי קורות. "אני שואל את עצמי למה המצב כל כך השתנה", אומר-שואל המח"ט, ועונה: "חלק מהשיפור במצב קשור לכך שאנשי 'גוב האריות' ממחנה הפליטים בלטה כבר אינם קיימים בשטח אחרי כל פעולות הסיכול, אבל בשכבה השנייה נראה לי שהפלשתינים רואים בעזה ש'בעל הבית', כלומר צה"ל, 'השתגעי', והם קצת בהלם ממה שקורה. גם קשה לרבים מהם להזדהות עם כל מעשי האונס והטבח שנחשפו. לא כולם תומכים בזה". לדברי מפקד חטיבת שומרון, לאחר גל המעצרים של אנשי חמאס, שהחל ב- 7 באוקטובר, "כמובן שיש עדיין התראות לפיגועים, ואנחנו לא יודעים הכול, אבל אפילו כמות ההתראות הכוללת ירדה מאוד".  המח"ט אומר כי התיאום עם כוחות הביטחון הפלשתיניים נמשך ללא הפסקה, כולל שיחות קבועות שלו עם "מקבילו" הפלשתיני, "והתיאום הזה קורה לא בגלל שהם אוהבים אותנו, אלא בגלל שהחמאס הוא אויב משותף".  בהתייחס לאירועי אלימות חריגים שמיוחסים לישראלים באזור השומרון, אומר אל"מ סיסו "כי גם זה כבר לא קורה, כמעט". ולמרות השקט הכללי, כוחות חטיבת השומרון, כמו כל פיקוד המרכז, נמצאים בדריכות שיא לקראת אפשרות שהכול ישתנה בבת אחת, ויתעצם גל של פיגועים, סמוך לרמדאן.  זו הסיבה שהחטיבה עדיין מפעילה ארבעה גדודים שמגובים בכוחות הגנה מרחבית מתוגברים בכל הישובים. ואם גם תקופת הרמדאן תעבור בשלום, הדריכות הגבוהה תישמר לקראת מה שהפלשתינים מכנים "יום הנאכבה", שיחול השנה בדיוק בתאריך הלועזי המקורי של פרוץ מלחמת השחרור- 14 במאי. הכישלון האמיתי של 8200  בזירה הצפונית, צה"ל רחוק מלהכריע את החיזבאללה. חילופי המהלומות הולכים ומחריפים וכללו השבוע גם מטחי רקטות לעומק הגליל ולרמת הגולן וירי טילי נ"ט לבסיס הבקרה האווירית במירון כדבר שהוא כמעט שגרה, לצד הפלת מל"ט "זיק" של צה"ל. אזעקות נשמעו ביום חמישי אפילו במפרץ חיפה, שלא לדבר על עשרות הישובים המפונים שהולכים ונחרבים.  מנגד, הפציץ חיל האוויר מערך טילים נגד מטוסים שהציב חיזבאללה בבעלבכ שבעומק בקעת הלבנון, יותר ממאה קילומטרים מצפון למטולה. "מרכז האש" של פיקוד הצפון מופעל ממעבה האדמה של "בור" פיקוד הצפון, במפקדת הפיקוד ליד צפת. המפקד של המרכז הוא איש חיל האוויר בעברו, דבר המעיד שהתיאום בין היבשה לכוחות האוויר, שמאפיין את הלחימה ברצועת עזה, קורה גם בצפון.  חלק גדול מן התקיפות בצפון הן סיכולים ממוקדים, כולל בלב דמשק או ביירות, והן מנוהלות בכלל מהבור של חיל האוויר בקריה או ממטה שירות הביטחון הכללי במרכז הארץ, תלוי ביעד של ה"סיכול".  ככלל, סיכולים ממקודים, שנמשכו גן השבוע, של כל צמרת כוחות רדוואן של חיזבאללה, מח"ט אחרי מח"ט – אנשים קרובים מאוד לחסן נסראללה - לצד איראניים שנהרגים בלב דמשק – מלמדים שהן האיראנים והן חיזבאללה חדירים בצורה שלא תיאמן למודיעין הישראלי - שיודע לאתר את יעדיו אפילו בתוך דירות תמימות למראה בשכונות מגורים צפופות.  ההישג הזה עומד, לכאורה, בסתירה מוחלטת לפרסומים על הכשל המודיעיני שקדם למתקפת 7 באוקטובר. הפרטים על המחדל הולכים ומצטברים, אחרי שהשבוע קרסה הצנזורה מול הפרסומים שהחלו בערוץ 14, על כך שהייתה התראה המבוססת על הפעלת "סימים" ישראליים בטלפונים של אנשי נ'וחבה של החמאס, שנדלקו בבת אחת אחרי חצות, בלילה שקדם למתקפה. כצפוי, הפרסום עורר את הוויכוח, שמתנהל בעיקר ברשת X ופחות אצל הציבור הרחב, לגבי חלוקת האחריות למחדל שמחת תורה בין הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה ובין הדרג הצבאי, שהכישלון שלו, ללא ספק, קולוסאלי (דעה שלי: יש "מספיק מחדל" לכולם, גם לדרג המדיני וגם לצבאי).    כך או כך, חשיפת "התראת הסימים"היא הזדמנות להאיר היבטים של מחדל יחידה 8200 ואגף המודיעין כולו, מעבר להחמצת ההתראה המיידית. ובכן, בטור זה התייחסתי לפני שבועיים לכישלון השב"כ בהפעלת מודיעין אנושי, כלומר, סוכנים, שהיו יכולים לתת התראה חד משמעית כאשר 3000 אנשי נוח'בה עמדו לכבוש את מערב הנגב. הפעם הדגש הוא על כישלון "מודיעין האותות", המכונה בשפה מקצועית "סיגינט"  - signal intelligence. כלומר, פענוח אותות מסוגים שונים שנקלטים על ידי יחידת האיסוף המרכזית של אגף המודיעין 8200. היחידה, שזכתה ליוקרה אדירה עד ל-7 באוקטובר 2023 (ורשמה הישגים אדירים גם במלחמה עצמה) היא הגדולה ביותר בצה"ל ואחת הגדולות מסוגה בעולם. חלק מהכישלון שלה קשור להתמכרות למידע שמושג באמצעות "סייבר".  המודיעין ה"סייברי" מפתה מאוד משום שהוא מאפשר למי שמשיג אותו להגיע לשפע של מידע יקר גם כאשר הוא "ישן" בתוך כונני מחשב מרוחקים או בטלפונים ניידים, ולא רק כאשר המידע נמצא במעבר, כמו פעם. כלומר, רק בזמן שנערכת שיחה בין שני אנשים, שמיורטת, נקלטת ומפוענחת בתהליך מייגע. הצלחות הסייבר גרמו להזנחת התפקידים הבסיסיים של המודיעין ובהם האלחוטנות, הכוללת פיענוח תשדורות על ידי קציני "בינה רשתית", קב"רים. בכישלון יש מניות יסוד לתא"ל י׳ שמונה לפקד על 8200 לפני יותר משנתיים. י' מונה לתפקיד למרות התנגדות נחרצת מצד שני מפקדי 8200 שקדמו לו, תא"ל אהוד שניאורסון ותא"ל אסף כוחן. הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אביב כוכבי, וראש" אמ"ן, אהרון חליווה, התעלמו מאזהרתם טרם המינוי. אחת הסיבות להתנגדות הייתה ש י׳ אינו איש 8200 במקור אלא צמח במערכי מודיעין השדה של צה"ל, בשטח. למנות אותו למפקד 8200 היה כמו למנות מי שאינו טייס למפקד בסיס בחיל האוויר.  הבעיה הייתה שי' מינה בעקבותיו עוד קצינים רבים שצמחו במודיעין השדה, כולל לתפקידי הליבה המרכזיים של ה"בינה הרשתית" ב-8200, כמו ראש "מרכז המודיעין" בדרגת אלוף משנה. י' הוא מסוג המפקדים המוחצנים, שעסוקים רבות בפוליטיקה פנים ארגונית. שתיים מתוכניות הדגל של תקופתו היו רחוקות מהליבה המקצועית של 8200 – פרויקט כנגד ההתחממות הגלובלית ומהלכים שקשורים לקידום בני הפריפריה ב-8200 (למרות שתכנית "עתידים" ממילא עוסקת בכך מזה שנים רבות ובהצלחה לא מבוטלת). באותו זמן, קשה להאמין אבל י' לא היה מודע לכך שהנגדת ו׳ התריעה בבסיס של היחידה בדרום הארץ כי החמאס ערוך ומוכן לבצע פשיטה נרחבת בנגב על בסיס תכנית "חומות יריחו", שהושגה על ידי היחידה בדרך לא דרך. מצד אחד, י' קרא לאנשי 8200 לחשוב מחוץ לקופסא, כלקח ממחדל מלחמת יום הכיפורים, אך בפועל הוא עצמו לא דפק על השולחנות של צמרת צה"ל או על שולחן שר הביטחון לגבי האפשרות שהחמאס אולי אינו מורתע.  בדיעבד נראה, כ אגף המודיעין והשב"כ נפלו קורבן להונאה מתוחכמת של יחיא סינוואר: הוא גרם לישראל להאמין שהחמאס באמת אינו מעוניין בעימות. אולי שיגר מסרי כזב בערוצים שהאמין כי ישראל מאזינה להם – שיטות הפעולה של אמ"ן הרי נחשפו בפניו כמעט במלואם בעת הכישלון של פעולת של סיירת מטכ"ל בחאן יונס בנובמבר 2018 (ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בביקור בפריז כאשר המבצע החשוב הזה הסתבך).  סינוואר שיתף בסוד הפשיטה שתכנן, מספר אנשים מצומצם מאוד, ולא חשף את המועד המדויק אפילו בפני האיראנים וחיזבאללה. הוא גרם אפילו לאנשי הנוח'בה להאמין שהם יוצאים שוב לתרגיל, כמו שקרה כמה פעמים קודם לכן.  ההונאה הייתה כה משכנעת, עד שראש השב"כ ואנשי אמ"ן, שבויים בתפיסה ש"חמאס מורתע", רצו להאמין בבוקר 7 באוקטובר שמדובר בתרגיל אפילו כאשר הופעלו  ה"סימים" הישראלים.  גם הפעלת ה"סימים" לא קרתה בפעם הראשונה, אולי הדבר נעשה קודם לכן כדי "להרגיל" את המודיעין הישראלי, או משום שפשיטה שתוכננה כבר ערב חג הפסח - נדחתה. המחדל המודיעיני שאין שני לחומרתו, אפילו לא טרם מלחמת יום הכיפורים, עוד יפורט על פני כרכים של מסקנות ועדות חקירה וספרים. בינתיים, זוהי עוד זווית (מקוצרת) להסתכל על הכישלון. 

חמאס ידוע ביכולת ההסתגלות והקשיחות שלו | על צה״ל להערך סביב הרצועה ללחימה ממושכת ישראל וחמאס בעזה נמצאות שתיהן על חופי הים התיכון. לפני כאלפיים שנה רומא ניהלה מאבק ממושך עם עיר אחרת שהייתה על חופי הים התיכון, קרתגו. שתי היריבות המושבעות הללו ניהלו שלוש מלחמות שנודעו כמלחמות הפוניות. רומא ניצחה בשלושתן ובפעם השלישית השמידה כליל את קרתגו. יש כמובן המון הבדלים בין אותן סבבי מלחמות למלחמות של ישראל ברצועת עזה. ישראל לא חותרת לעשות לעזה מה שרומא עשתה לקרתגו אבל עדיין יש הרס נרחב וחסר תקדים ברצועה. זה נעשה מבחינה מבצעית כמו מיטוט מבנים כדי להקשות על חמאס לצאת מפירי מנהרות כדי לבצע תקיפות. אבל שטח בנוי שנהרס משמש למגן כמרחב נוח להגנה. שלטון חמאס ברצועה מתרופף אבל הוא לא קרס כליל. צה"ל הביס את מרבית הגדודים של החמאס אבל השרידים שלהם ממשיכים להלחם. חמאס ממשיך להלחם כל עוד החמאס מסוגל להציב ולו קומץ מאנשיו באזור מסוים זה מאפשר לו להפגין שם נוכחות ושליטה מסוימת. מצב זה ימשך בגלל שצה"ל נמנע משליטה ישירה וקבועה בכל הרצועה, ואין אף גורם אחר שיעשה מלאכה זו במקומו. חמאס איבד תשתית, נשק וציוד רב וספג אבידות עצומות. אבל כאמור חמאס ממשיך להלחם, בהיקף מוגבל. בהמשך חמאס עשוי להתאושש ולהגביר את מאמציו בלחימה נגד צה"ל. חמאס ידוע ביכולת ההסתגלות והקשיחות שלו, גם לאחר שהוא סופג מהלומות קשות. זה התבטא לאחר עימותים עימו בעשרות השנים האחרונות. חמאס ישתקם, ולו חלקית, תוך הישענות על אנשיו ששרדו את הקרבות וצברו ניסיון קרבי. הם ילמדו את נקודות התורפה במערך הישראלי וינסו להפתיעו. חמאס עשוי לבצע שוב מהלומת בזק בתוך הרצועה או מחוצה לה, ולו באופן מוגבל, ולא מתקפה רחבה כמו ב- 7 באוקטובר. בשהות בלבנון בשנות ה- 80 וה- 90 התנהלה מלחמת התשה שעשויה לחזור על עצמה ברצועת עזה. חמאס יתקוף מוצבים של צה"ל ואת הצירים אליהם. המרחק הקצר מישראל ותנועה בשיירות מוגנות היטב, מהקרקע ומהאוויר, תצמצם אבל לא תעלים את הסיכון. יתכן ובחלק מהמקרים ניתן יהיה להעביר אספקה רק ברכבים משוריינים ולו מיושנים כנגמ"שים או דרך האוויר. כעת יש לצה"ל ברצועת עזה מגננים עם סוללות עפר. יש צורך בביצורי שדה עם מחפורות, שקי חול, שוחות אישיות וכדומה אבל לא יהיה די בכך. ביצורים ואורך רוח על צה"ל יהיה בהמשך להשקיע בהקמת מוצבים לכל דבר כלומר ערוכים להגנה היקפית עם ביצורי בטון וכל מה שדרוש לכוח לשהות בו לזמן ממושך ולו בתנאי שדה. במסגרת מלחמת ההתשה ברצועה צה"ל יתקוף מהאוויר, יבשה וים על מנת לעכב ככל האפשר את ההתאוששות של החמאס, בוודאי מבחינה צבאית. רבות יהיה תלוי אם ישראל תצליח להטיל מצור הרמטי על הרצועה. זה יחייב שיתוף פעולה הדוק עם מצרים, המדינה הערבית היחידה שיש לה גבול עם הרצועה, כדי לגדוע כל נתיב הברחה מחצי האי סיני לרצועה. ניתוק כמעט גמור של הרצועה ומכאן של החמאס מקבלת אספקה מבחוץ, ובעיקר מאיראן, תחליש אותו מהותית. במקביל על ישראל למנוע אסון הומינטרי ברצועת עזה. בשלב מסוים אולי ישראל תחליט שעדיף לצאת, שוב, מחלק ואף מכל הרצועה. זה תלוי במחיר האנושי, הכלכלי, הפוליטי וכדומה של ההתכתשות ברצועה. כמו בנסיגות קודמות, ולא רק ברצועה, על צה"ל יהיה להקים מערך הגנה מחוץ לרצועה, מה שנחוץ גם כך אם חמאס ינסה להסתנן דרך מערכי צה"ל בתוך הרצועה כדי להכות בתוך ישראל. על צה"ל להקים אפוא מערך הגנה לעומק, לפחות של כמה ק"מ, מסביב לרצועה. יהיו בו לפחות שני קווי הגנה כך שאם אחד יפרץ ניתן יהיה עדיין לבלום חדירה עמוקה יותר לתוך ישראל. מערך הגנה כזו יצטרך לכלול מיקוש נרחב נגד הסתננות רגלית או רכובה (לחמאס אין רכב קרבי משוריין אז לא צריך מוקש נגד טנקים). כמובן שבשדה מוקשים זה ישארו נתיבים פתוחים לתנועת צה"ל לתוך הרצועה. בסך הכל מלחמת ההתשה ברצועת עזה תימשך זמן רב, ואף שנים. יתכן וכעת אין אופציה אחרת לכך אבל בכל עת יש לבדוק אם תהיה אלטרנטיבה להמשך ההתכתשות ברצועה. 

כוונות גיבוי ברזל מתקפלות חוסכות מקום על גבי המסילה, עמידות לאורך זמן ותפעול נוח במיוחד   צילום IWI חברת IWI, מפעלי נשק ישראל, החברה בקבוצת SK מיסודו של איש העסקים סמי קצב, וספקית מובילה עבור צה"ל וכוחות הביטחון מזה שנים ארוכות, משיקה על רקע המציאות המבצעית את כוונות ה-MFBS: כוונות גיבוי ברזל מתקפלות Micro Folding Battle Sight . כוונות ה-MFBS נותנות מענה לצורך המבצעי ומאפשרות את התקנת כוונות הברזל נוסף לכוונות השלכה גבוהות ואמצעים מרובים על גבי מסילת האמצעים מוגבלת באורכה. את כוונות ה-MFBS ניתן לחבר למסילת האמצעים של הנשק, להרים ולקפל בעת הצורך והן בעלות פרופיל צר ביחס לרוחב מסילת האמצעים ומתקפלות לאחור ובכך מאפשרות חסכון במקום נוסף על גבי המסילה. כוונות ה-MFBS צורכות מינימום מקום על גבי המסילה בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות בשוק אך עם זאת הן הכוונות הגבוהות ביותר שיש. המשמעות: אפשרות התאמה למגוון כוונות השלכה ואמצעים נלווים גבוהים נוספים. הן בעלות חתך נמוך במצב מקופל ובכך מאפשרות את תפעול האמצעים אחרים המצויים על גבי הנשק. לכוונות ה-MFBS שורה של יתרונות נוספים, כדוגמת: איפוס הנעשה ללא צורך בכלים ייעודיים,  אפשרות לשתילת טריטיום בשתי הכוונות לפי דרישת הלקוח (קדמית ואחורית גם יחד) ואפשרות קבלת להב צר לכוונת ללא טריטיום (לירי לטווחים רחוקים בהסתרה מינימלית של המטרה) וחספוס שטח החריר למניעת החזר ברק מאור אחורי. כמו כן ניתן לשנות את פרופיל הכוונת הקדמית ללא הקרינור למצב רחב או צר בהתאם לצורך המבצעי ועם כוונת אחורית מסוג 'פליפ פלפ' המאפשרת חריר קטן או גדול לקביעת שדה הראייה. הכוונות עברו מבחני הפלות בתקן NATO ו-MIL STD והן כוונות הגיבוי-הפריקות העמידות ביותר בשוק.    

מדובר בעסקה שתממומש באמצעות חטיבת מערכות טילים וחלל של החברה בועז לוי, מנכ״ל תע״א | צילום: תעשייה אווירית על פי דיווח לבורסה של החברה, מדובר בעסקה בהיקף 1.6 מיליארדי ש״ח למשך שנתיים.  טרם ברור אילו סוגי אמל״ח משרד הביטחון הזמין מהחברה. אפשרות סבירה היא להניח כי מדובר בסוגי חימוש שצה״ל משתמש בהם הרבה ודרוש חידוש מלאים, אולי לקראת מלחמה בצפון מול חיזבאללה.   

מאות צעירים עזתיים אלתרו במהירות סירות קטנות ורפסודות כדי להגיע במהירות לחבילות הסיוע לפני שיירדו למצולות אלפי פלשתינאים תושבי מחנה דיר אל באלח מיהרו ביומיים האחרונים לחוף הים כדי לאסוף חבילות סיוע שהצניחו מטוסים מירדן, מצרים, צרפת ואיחוד האמירויות. אלא שחלק מהציוד הוצנח ישירות לים.  מאות צעירים עזתיים אלתרו במהירות סירות קטנות ורפסודות כדי להגיע במהירות לחבילות הסיוע לפני שיירדו למצולות. ניו יורק טיימס דיווח שמבצע הצנחת הסיוע כלל 45 טונות של סחורות ומזון ממצרים, ומטוסים שביצעו את ההצנחה בהובלת חיל האוויר הירדני ובהשתתפות מטוסים מאיחוד האמירויות ומצרפת. האו"ם סיפק עד כה לתושבי רצועת עזה סיוע הומניטרי בסכום של 53 מיליון דולר, ואילו הבית הלבן הודיע שהסיוע ההומניטרי האמריקני לתושבי הרצועה יגיע לשווי של 180 מיליון דולר.   

הרוסים ארגנו מסע תעמולה, ואנשים בקהל יכלו להתקרב לנגמ"ש האמריקני ולבחון מקרוב את הרק"מ See page for author, CC BY-SA 3.0 <http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/>, via Wikimedia Commons קהל רב באחד מרחובות מוסקווה קיבל השבוע את פניו של נגמ"ש אמריקני מסוג ברדלי שסופק לצבא אוקראינה ונפל בשבי הצבא הרוסי. הרוסים ארגנו מסע תעמולה, ואנשים בקהל יכלו להתקרב לנגמ"ש האמריקני ולבחון מקרוב את הרק"ם שנתנו האמריקנים לאוקראינים ונפל בשבי הרוסים. אתר המודיעין ORYX דיווח ש-68 נגמ"שי ברדלי הושמדו, ניזוקו או ננטשו על ידי הצוותים האוקראיניים בקרבות. ארה"ב הודיעה שסיפקה לקייב 186 נגמ"שי ברדלי רגילים וארבעה נגמ"שים מהסוג המתקדם. WAR ZONE  דיווח שנציגי הצבא הסבירו לקהל שבא לראות את הכלי השבוי כי ברדלי הוא תוצרת 2022 וכי הרכב לא ניזוק, מנועו פועל ועובד. אתמול פשטו ידיעות שהרוסים השמידו לראשונה טנק אמריקני מסוג ABRAMS M1 שסופק באחרונה לצבא אוקראינה. בפארק קוביינה שמחוץ למוסקווה מתקיימת תערוכת קבע של ציוד צבאי אוקראיני שסופק לאוקראינה מחו"ל. באי הפארק יכולים לראות טנק רוסי T-72 שהיה שייך לצבא אוקראינה ונפל בשבי הרוסים, נגמ"ש רוסי BTR, רכב אמריקני 'האמר', ספינת סיור נהרות ותותח אמריקני הוביצר 155 מ"מ ששבו הרוסים בשדות הקרב באוקראינה.   

הפריגטה הגרמנית HESSEN רשמה התערבות גרמנית ראשונה בלחימה נגד החות'ים By Mark Harkin - F221 FGS HessenUploaded by tm, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=26973965 הפריגטה הגרמנית HESSEN רשמה התערבות גרמנית ראשונה בלחימה נגד החות'ים בים סוף ויירטה שני כטמ"מים ששיגרו החות'ים מתימן.  סוכנות הידיעות הגרמנית DPA דיווחה שהכטמ"מים ששיגרו החות'ים היו תוצרת איראן. הפריגטה הגרמנית פועלת במסגרת כוחות הקואליציה הפועלים בים סוף לשמירה על חופש השיט. הפרלמנט הגרמני הודיע שכניסת הפריגטה 'הסן' לים סוף היא חלק מתכנית ESPIDES של האיחוד האירופי להגנה על הספנות. הטלוויזיה של תימן הראתה צילומים של האניה 'רובימר' שנפגעה קשות מירי החות'ים לפני כמה ימים, כשמחצית האניה שקועה בתוך המים ליד איי האניש שבים סוף. הצוות נטש את האניה, הרשומה בבריטניה. היא הותקפה על ידי החות'ים כאשר חצתה את מצרי באב אל מנדב. החות'ים הודיעו כי אם ישראל תשים קץ למלחמה בעזה הם ישקלו להפסיק את תקיפות הטילים והכטמ"מים נגד אניות סוחר במים בינלאומיים בים סוף. דובר החות'ים מוחמד עבדולסלם נשאל כיצד ינהגו החו'תים אם תהיה הפסקת אש בעזה, והוא השיב לסוכנות רויטרס כי אם יוסר המצור על עזה ותושביה יקבלו סיוע הומניטרי, החות'ים יעשו הערכת מצב חדשה ויחליטו כיצד לנהוג.   

המפעל החדש באופקים, באזור עדיפות לאומי, ינוהל באמצעות אלטל, חברה בת של התעשייה האווירית קרדיט צילום - התעשייה האווירית דירקטוריון התעשייה האווירית אישר אתמול (רביעי, 28.2.24) את הצעת הנהלת ויו"ר החברה עמיר פרץ, להקמת מפעל חדש בעיר אופקים. במפעל החדש תשקיע התעשייה האווירית יחד עם חברת הבת אלטל סכום של כחמישים מיליון שקלים, ובו צפויים להיות מועסקים כ- 80 עובדים. ההחלטה על השקעה בעיר אופקים, מגיעה כשבוע לאחר הנחת אבן הפינה של מפעל היבשה החדש בבאר שבע, אשר בו תשקיע התעשייה האווירית כמאה מיליון שקלים, וצפויים להיות מועסקים בו כ- 500 עובדים.  המפעל החדש באופקים, באזור עדיפות לאומי, ינוהל באמצעות אלטל, חברה בת של התעשייה האווירית ויעסוק בתחומי ייצור ציוד אלקטרוני בטכנולוגיות מתקדמות, ייצור רתמות חיווט תעופתי, עבור מערכות אזרחיות וצבאיות, ביצוע הרכבות אלקטרומכניות מוכללות ועוד, תוך עמידה בתקנים הנדרשים. העיר אופקים אשר נמצאת כ-25 ק"מ מהרצועה, ספגה נפגעים רבים במלחמה והקמת המפעל תתרום לחיזוק היציבות התעסוקתית בעיר ותיתן מענה לצורך העסקי המידי של התעשייה האווירית.  יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, עמיר פרץ: "המפעל החדש באופקים, יעבוד בשיתוף פעולה עם כלל חטיבות החברה ויספק פתרונות לכלל קווי הייצור בחברה. המפעל יספק עוטף תעסוקתי ליישובי העוטף ויעניק ביטחון תעסוקתי לתושבי אופקים, עוטף עזה והדרום, אשר מהווים מגן לכלל אזרחי המדינה".  מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "המפעל החדש באופקים ייצר רכיבים למערכות החברה בכלל הזירות, ויהווה מרכז ידע טכנולוגי ייחודי ראשון מסוגו בארץ לפיתוח רכיבים אלה. היקף העסקאות החדשות הרבות עליהן חותמת החברה ברחבי העולם, ולצדם ההשקעה הגדלה במחקר ופיתוח מביאים לצמיחה מתמדת ולהרחבת הפעילות המקומית והגלובלית."