אני לא רואה אסון בצמצום עילת הסבירות, אבל אני רואה אסון במציאות שנוצרה. לתודעתי חוזר מה שלמדתי על השסע ותוצאותיו, על החורבן ומניעיו

כאילו לא מספיקים האפליה והפערים, כאילו הנתונים הקשים לא זועקים מהדוחות, מבקשים וסרלאוף ובן גביר לפגוע בתוכניות החומש לחברה הערבית

המהלך שהציל את הדמוקרטיה במרץ מפחיד עכשיו ימנים מתונים, ופוגע בסיכוי שיעברו בבחירות הבאות לגוש המרכז ויחליפו את הקואליציה המשיחית-לאומנית

זה לא רק התיקון לאופן המעוות שבו השתרש השימוש בעילת הסבירות. זו בעיקר ההתעקשות שלו, ממש עד רגעי ההצבעה האחרונים, לא להיכנע לאלימות

אין לנו את הפריבילגיה לא להגיד את דעתנו. הגיע הזמן לנקוט עמדה, להפסיק לשבת על הגדר. יותר מבהיל לקבל את המצב מלהסתכן שתהיו פחות אהובים