במשך שנים השבטיות בפוליטיקה הישראלית ניצחה את הענייניות. המאבק בקידום חוק הפטור והזעקה שהתעוררה בקרב הציבור שהוא גם דתי וגם ציוני, הם התקווה לבשורה חדשה

אותה ממשלה שמסבירה לנו שצריך להחליש את בג”ץ, את היועמ”שית ואת מי לא, כי הכנסת היא ייצוגו האמיתי של העם - מחלישה את הוועדות של אותו מוסד עצמו כשהן מפגינות מעט עצמאות וחוש ביקורת. השרים בן גביר וגולן הם הדוגמה האחרונה

נתניהו לא לבד. בכל רגע נתון יש פראייר שמוכן להירתם למלאכת הקרצוף, פעם אלה החרדים ופעם זאת סילמן. הוא אמנם זה שנטע את הרעיון הזדוני של שלטון צללים, אבל פקידיו ושריו הם האסון של הציבור הישראלי חובב השקיפות

החלטת טראמפ להכיר באחים המוסלמים כארגון טרור, סתמה את הגולל על האפשרות של האופוזיציה לכלול את רע"מ בממשלה הבאה. השותפות הפוטנציאליות נותרו המפלגות החרדיות, להן יצטרכו להציע חוק גיוס מקל בהרבה

חברת רכבות משולבת אחת מתאימה ביותר למדינה כמו ישראל. כדי להתמודד עם אתגרי העשורים הקרובים, יש להקצות משאבים כדי להתאים את החברה הקיימת בהתאם

נתניהו, לפיד, בנט - קומו. דברו. לא בהקלטות. עם של אריות? בוא נראה אתכם

אם מישהו היה מספר לסבא בני ששלושה דורות אחרי שחרורו מברגן-בלזן תספק מדינת היהודים נשק מתקדם למדינה שניסתה להשמיד אותו, את משפחתו ואת עמו - הוא היה מחרחר צחוק קטן ופולט "שטויעס"

בישראל אין ברק אובמה וזוהרן ממדאני, אך גם לא ביל קלינטון: מדינה קטנה מוקפת אויבים כנראה איננה מאפשרת את החן והשרמנטיות של אלה, וזאת בניגוד מובהק לאתוס הגבריות היהודי