לאט לאט נוצרה פה משוואה די משונה: ככל שאתה יותר מחמיר, אתה יותר יהודי. ככל שאתה פחות סובלני, אתה יותר נאמן למסורת. ואם אתה מדבר על שוויון, פלורליזם, זכויות נשים או קבלת האחר - איכשהו אתה כבר בצד שנלחם ביהדות

דווקא בתקופה שבה נדמה שהאלימות בקרב ילדים ובני נוער נעשית נוכחת יותר ויותר, עולה שאלה שלא נוח לנו לשאול: מה קורה כשהילד שלנו הוא לא זה שנפגע – אלא זה שפוגע? שתי גרסאות של שתי בעלות מקצוע

אני לא זקוק לשני בימאים שיאמרו לי אם בעזה היה הרג שיטתי. זה שקר גס. הייתי שם.

הביקורת על רשימת "ישר!" עוד לפני שהמפלגה הספיקה להתחיל את דרכה היא הזדמנות לחישוב מסלול מחדש במחנה המרכז-שמאל. כדי לנצח את הבחירות צריך לפנות גם למי שלא חושב בדיוק כמוך, ולא לפסול מראש כל מועמד שלא עבר את "ועדת הקבלה" של המחנה

פיצוץ מערך המנהרות ברכס עלי טאהר הוא הישג מבצעי משמעותי מאוד, והלקח ברור: רק נוכחות ממושכת בשטח עד לפירוק מערכי חיזבאללה תטפל באיום על תושבי הצפון

ש"ס צריכה לחזור אל המצביעים המסורתיים-משרתים שלה ולהסביר מדוע הפנתה עורף בצורה בוטה כל כך לאינטרס הלאומי.

דווקא הכסף שנחסך בגיל צעיר נהנה במשך הזמן הארוך ביותר מאפקט הריבית דריבית. ויתור על 15 שנות הפרשה אינו רק דחיית חיסכון - הוא ויתור על חלק מכרית הביטחון לעתיד

הסרט נז"א מאשים את צה"ל בהרג שיטתי ומכוון של אזרחים בעזה ואת ישראל בכוונת רצח עם. במקום גידופים, ההאשמות מחייבות תשובה מנומקת מקצועית וערכית. לא רק ליוצרי הסרט, אלא למוסר הכפול כלפי ישראל בעולם, וגם לישראלים שחשים בושה על האופן בו ניהלנו את המלחמה בעזה