משתמשים בתוכנות ישנות של אדובי? אם מדובר בתוכנות שהחברה כבר אינן תומכת בהן, יכול להיות שבתיבת הדואר שלכם תנחית בקרוב דרישה שתפסיקו להשתמש בהן. מדובר בגרסאות של יישומי Creative Cloud שהחברה הכריזה בשבוע שעבר כי היא מפסיקה לתמוך בהן, כולל גרסאות ישנות של פוטושופ ושל לייטרום. אבל כאמור, לא רק שהיא מפסיקה לתמוך בהן, היא גם רוצה שהמשתמשים בהן ישדרגו לגרסה מעודכנת ו/או יפסיקו להשתמש בגרסאות שהיא כבר אינה תומכת בהן. לא תספק יותר עדכונים ופתרונות של בעיות אבטחה משמעות הפסקת התמיכה היא כי אדובי לא תספק יותר עדכונים ופתרונות של בעיות אבטחה עבור המוצרים הישנים, ולפי החברה הסכם המשתמש קובע שיש להפסיק להשתמש בהן. המכתבים נשלחו עם הודעות אישיות לגבי המוצרים בהם משתמש כל אחד מהממוענים. היא אף הודיעה שהמשך השימוש יכול לחשוף לתביעות, כולל של צדדים שלישיים. "לרוע המזל לקוחות שימשיכו להשתמש בגרסאות ישנות ולא מורשות של Creative Cloud ייתכן ויצטרכו להתמודד עם טענות להפרת זכויות בידי צדדים שלישיים. אנחנו לא יכולים להגיב לטענות צד שלישי לגבי הפרות, מכיוון שמדובר בנושאים בדיון משפטי", מסרה החברה. הכוונה של החברה היא כנראה לתביעה שהגישה נגדה דולבי בגין הפרת זכויות יוצרים, וזו גם הסיבה שהובילה, על פניו, להפסקת התמיכה בגרסאות שונות של התוכנות. בכל מקרה, מעתה תחת Creative Cloud יהיו זמינות שתי הגרסאות האחרונות של כל מוצר, לכל היותר, ורק בהן תומכת אדובי.

אפל השיקה עדכונים עבור כל מערכות ההפעלה שלה. הסיבה העיקרית לעדכון המקביל הזה הוא ההשקה הרשמית שאפליקציית Apple TV המעודכנת, עליה הכריזה החברה בכנס שלה בחודש שעבר. כזכור, האפליקציה המעודכנת מגיעה עם ממשק חדש בו מרוכזים, בין השאר, כל שירותי התוכן עמם יש לאפל שיתוף פעולה, כמו HBO לדוגמה, וניתן יהיה לרכוש מנוי לשירותי ההזרמה הללו, או תכנים מסוימים, ישירות מתוך האפליקציה. בנוסף היא תתמוך בעתיד ב-+Apple TV, מיזם יצירת התוכן המקורי של אפל שאמור להגיע אלינו לקראת סוף השנה. האפליקציה זמינה להורדה גם בארץ, עבור מי שעדכן את מערכות ההפעלה שלו, אך באופן מוגבל. בנוסף הודיעה סמסונג שהיא כבר תומכת באפליקציה החדשה בטלוויזיות החכמות שלו. כל מה שחדש בגרסה 12.3 של tvOS האפליקציה היא כל מה שחדש בגרסה 12.3 של tvOS. אבל ב-iOS 12.3, מעבר לעדכונים שוטפים, יש גם את הגרסה המעודכנת של Apple Music עם מסך בית בעיצוב חדש שמציע המלצות אישיות רבות המתעדכנות במשך היום. גם Apple News Plus שודרגה כך שניתן לבחור מגזינים למעקב שוטף. העדכון עבור watchOS, לגרסה 5.2.1 מביא בעקרון את הרחבת התמיכה בשירותי ה-ECG והאפשרות להעביר התראה במקרה של זיהוי פעילות לב חריגה לעוד חמש מדינות באירופה בהן קיבלה אפל את האישור להפעיל את היכולות המיוחדות של השעון: קרואטיה, פולין, סלובקיה, צ'כיה ואיסלנד. העדכון ל-macOS, שהגיע כעת לגרסה 10.14.5, מתקן את אחד הבאגים הידועים לשמצה שגרם למחשבי MacBook שיוצרו ב-2018 לנגן מוזיקה וליצור אפקטים בהשהייה לעומת המוצג על המסך. כמו כן נוספה תמיכה ב-Air Play 2 לשיתוף אלחוטי של תכנים, כולל עם טלוויזיות התומכות בתקן הזה, ובנוסף, החל מגרסה זו תנתק מערכת ההפעלה באופן אוטומטי התקני בלוטות׳ בחיבור שאינו אמין.

האירוויזיון הוא חגיגה של צבעים, קבלת האחר ובעיקר כיף - כך בכל שנה, ובפרט בתחרות שמתקיימת השבוע בתל אביב. אלא שהשנה הוא גם חגיגה טכנולוגית ודיגיטלית אחת גדולה. כמעט כל התפעול של האירוע הענק הזה מבוסס על טכנולוגיה - מהתפאורה ומסכי ה-LED, ועד לניתוב התמונה, שנעשה באופן אוטומטי לחלוטין. המעבר בין המצלמות שאת התוצרים שלהן אתם רואים על המסך נעשה ללא יד אדם (להבדיל מהצילום עצמו). הפעם, החליטו בכאן - תאגיד השידור הישראלי, ובאיגוד השידור האירופי, שמפיקים את התחרות, להזניק את החגיגה הדיגיטלית-אירוויזיונית כמה צעדים קדימה: הם הנגישו את השידור לאנשים עם מוגבלות באמצעות הרשת, קיימו האקתון אירוויזיוני לפיתוח טכנולוגיות הנגשה וטכנולוגיות שיסייעו לשפר את חוויית הצופה-הגולש באופן כללי, והשיקו שלל פעילויות דיגיטליות. הפעילות הזאת היא המשך להבנה של כאן שטלוויזיה זה כבר ממש לא רק המסך הקטן ושאם רוצים למשוך את הצעירים - רצוי לפנות אליהם היכן שהם נמצאים, כלומר: ברשתות החברתיות. לכן, אחת ההחלטות האסטרטגיות שקיבל התאגיד כבר בראשיתו הייתה להקים מחלקת דיגיטל נמרצת, שתייצר מגוון תכנים ושנדמה שאי אפשר אלא לשבח אותה. בשנה האחרונה רתמו אנשיה את היכולות שלהם לקידום האירוויזיון בתל אביב. [caption id="attachment_290833" align="alignleft" width="300"] עינב יעקובי, מנהלת מוצרים דיגיטליים בחטיבת הדיגיטל של כאן. צילום: לי-אור אברבך[/caption] לדברי עינב יעקובי, מנהלת מוצרים דיגיטליים בחטיבת הדיגיטל של כאן, הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון הזריקה לאנשי התאגיד מוטיבציה ליצור תכנים חדשים ולהפוך את אירוויזיון 2019 לדיגיטלי ביותר שנראה מהיום שבו התחרות החלה (שהיה הרבה לפני שידעו מה זה אינטרנט או סמארטפון). "שמחנו כשנטע זכתה, אבל בה באותו הזמן את גודל התיק שנפל עלינו, ושאנחנו רוצים לגייס את כל הכוחות היצירתיים שלנו למען המטרה, לעשות פעילות דיגיטלית שעוד לא נראתה כאן, להיות חוד החנית. הייתה לנו שמחה מהולה בחשש", אמרה יעקובי. אחרי תהליך ארוך, בלוח זמנים לא ממש ארוך, שכלל סיעור מוחות, סיוע מסטארט-אפים בתחומים שונים ושיתוף פעולה עם איגוד השידור האירופי ועם שאר הזרועות של התאגיד, החליטו בחטיבה ללכת על כמה פרויקטים. "ראשית", ציינה יעקובי, "הקמנו לאירוויזיון אתר עשיר בתכנים בעברית, עם תכנים ייחודיים לאתר לצד הכתבות ששודרו ברדיו ובטלוויזיה של כאן ועסקו בתחרות ובכל מה שקורה סביבה. הקמנו גם תחנת רדיו דיגיטלית ברוח האירוויזיון, הטמענו לאתר את המשחקים ופלטפורמות הנגישות ויצרנו רכיב סושיאל שמאגד בתוכו את פעילות המדיה החברתית הקשורה שלנו ושל איגוד השידור האירופי". כחלק מהפעילות, אנשי התאגיד ורבי אינטראקטיב פיתחו שני משחקים: האחד הוא דוז או בוז, שאמור להנגיש לציבור את 41 (!) השירים המשתתפים בתחרות, בעיקר לקהל שמתעניין באירוויזיון אבל לא ישקיע את הזמן להאזין לכל השירים של כל המדינות. "חתכנו את 20 השניות הטובות בכל שיר ואנחנו מאפשרים לגולש להחליק ימינה אם הוא אוהב את השיר ושמאלה אם לא. זאת, כאשר הוא לא יודע מי האומן ששר ואת איזו מדינה השיר מייצג", אמרה. בקיצור, אפשר לקרוא למשחק הזה טינדר - גרסת האירוויזיון. המשחק השני מאפשר לדרג את השירים, ממש כמו שעושים בתחרות עצמה. הפרויקט השני הוא ההאקתון, שנוצר יחד עם חברת הפקת ההאקתונים Blee, במטרה, כאמור, לקדם את ההנגשה של האירוויזיון לקהלים שונים. הקבוצות שהשתתפו בתחרות יצרו, בין היתר, אפליקציות שמאפשרות "להשמיע" את התחרות לכבדי שמיעה, לומר לכבדי ראייה, בשלב הניקוד, מה מצבה בטבלה של המדינה שהם מתעניינים בה ולאפשר לבעלי מוגבלות קוגניטיבית להביע את דעתם על השירים בצורה פשוטה יותר, באמצעות אימוג'י'ז. כדי לקדם את שלל פעילויות ההנגשה נעזרים אנשי התאגיד באאוטבריין, שמקדמת אותה בשלל הפלטפורמות שהיא מציעה. בינתיים, ההנגשה הזו לא תבוא לידי ביטוי בשידורים האחרים של התאגיד. "אנחנו צריכים קודם כל לעשות שיעורי בית ממה שיקרה באירוויזיון ואחר כך להבין האם ואיך אנחנו מטמיעים את ההנגשה בשידורים האחרים", אמרה יעקובי.  דוז או בוז. קרדיט: כאן דיגיטל. "להכניס את האירוויזיון לתודעה - באמצעות המדיה החברתית" אנשי המדיה החברתית של כאן התגייסו אף הם לעניין - הן בהפצת המוצרים הדיגיטליים והן ביצירת תוכן ייחודי לרשתות החברתיות. מתן דרורי, מנהל התוכן בחטיבה, אמר כי "האסטרטגיה שלנו הייתה להכניס את האירוויזיון לתודעה. יצרנו הן חומרים שקשורים לאירוויזיון עצמו והן כאלה שנמצאים במעטפת שלו, כמו להביא תיירים לארץ ולהסביר להם איך מסתדרים בישראל (בשיתוף פעולה עם מקסימיליאן, אחד מ-ולוגרי האירוויזיון הבולטים - י"ה), סרטונים על ההיסטוריה והתרבות של המדינות המשתתפות, סדרת סרטונים שבה לומד מלך זילברשלג כיצד יוצרים שיר לאירוויזיון ועוד". [caption id="attachment_290834" align="alignnone" width="600"] אנשי וויוויבלוגס - אחד מ-ולוגי האירוויזיון הפופולריים ביותר - מראיינים את נציגות פולין, שלא הצליחו לעלות לגמר. צילום: כאן דיגיטל[/caption] הוא הוסיף כי "יחד עם פייסבוק, רתמנו קבוצה של ולוגרים בולטים בישראל, מובילי דעה באינסטגרם, על מנת שישדרו לקהל שלהם דברים שקשורים לאירוויזיון. הם מגדילים מאוד את התפוצה שלנו ואת החשיפה של המותגים כאן ואירוויזיון לקהל שפחות נחשף לתכנים שלנו. כמו כן, אנחנו מנגישים את כל מסיבות העיתונאים שמתקיימות באקספו (מתחם האירוויזיון - י"ה) ומאפשרים לגולשים, באמצעות השליחים שלנו שם, לשאול את הנציגים שאלות". "יצרנו גם סטיקרים ואלמנטים גרפיים קטנים וחמודים, ושכבת מציאות רבודה - הגולש יכול להיות זמר אירוויזיון לשעה קלה: לצלם את עצמו במצלמה של הסמארטפון ולראות את עצמו מוקף בתפאורה של התחרות", ציין דרורי. [caption id="attachment_290836" align="alignnone" width="600"] חגיגה של צבעים - ודיגיטל. טאמטה, נציגת קפריסין לאירוויזיון. צילום: כאן דיגיטל[/caption] פיתוח מעניין נוסף הוא חדר הדיגיטל: הצופים במדיות הדיגיטליות של כאן ואיגוד השידור האירופי יכולים לראות במהלך השידור החי במסך אחד את התחרות עצמה ובו בזמן, במסך שני, פאנל של מומחי אירוויזיון מהארץ ומהעולם שנותן פרשנויות, שעשועונים, חידות, סקרים וראיונות עם הזמרים אחרי שהם יורדים מהבמה. "זה מבוצע בשיתוף פייסבוק, שנתנה לנו להיות בין הראשונים בעולם שמשתמשים ברכיב חדש בשם Vid presso. השידור הזה, בהנחיית גואל פינטו מכאן תרבות, יוצר מעין קהילה - במקום לצפות באירוויזיון לבד או עם 3-4 חברים, הגולש צופה בו עם מאות ואלפי אנשים ביחד", אמר דרורי. איך התגובות? "אנחנו מקבלים הרבה מחמאות מעמיתינו, מחובבי אירוויזיון ואחרים. חלקם הופתעו מכמות החומר והפעילות שאנחנו עושים. התאגיד יוצא דופן בזה כי בניגוד לגופי תקשורת אחרים, הוא שם את עיקר המשאבים ביצירה של תוכן דיגיטלי לרשתות חברתיות - באופן כללי ובאירוויזיון בפרט. אלדד קובלנץ, המנכ"ל, ואלעד טנא, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כאן, הסיטו משאבים ותקציבים ממקומות אחרים לדיגיטל - וזה לא היה מהלך פשוט".

אין רגע דל, או סקנדל או פסטיבל: במהלך שידור חצי הגמר הראשון של האירוויזיון אמש (ג'), נפרץ אתר תאגיד השידור "כאן". האתר העביר את התחרות בשידור חי ובמהלכו שודרו למשך כמה דקות תכנים מתלהמים נגד ישראל. כך, שודרה הדמיה של פיצוץ בתל אביב, באזור בו נערכת התחרות, וזאת לצד מסרים דוגמת "ישראל אינה בטוחה". התאגיד אישר את דבר הפריצה ואמר כי מדובר באירוע שארך כמה דקות: "איגוד השידור האירופי ותאגיד השידור הישראלי רואים בנושא אבטחת סייבר חשיבות רבה. התקלה תוקנה במהרה. נראה כי במהלך חצי הגמר הראשון, נפרץ אתר כאן למספר דקות. אנו מאמינים כי המסרים לא נצפו על ידי אנשים רבים". [caption id="attachment_290854" align="alignnone" width="600"] פריצת החמאס לאתר כאן. צילום מסך[/caption] אף ארגון לא נטל אחריות על הפריצה, ובתאגיד החלה בדיקת המקרה. מדובר בכמה עשרות אלפי צופים, אשר ראו את התחרות באתר - שנחשפו למסרים המתלהמים נגד ישראל. האירוע הועבר לטיפול מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. בראיון לגלי צה"ל, שנערך עם אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד, היום (ד'), הוא העריך כי את מתקפת הסייבר ביצע ארגון החמאס.

בימים אלו נצבים בפני ארגונים אתגרים רבים בהתאמת הארגון לעידן הדיגיטלי, אתגר מרכזי הנו נושא אבטחת המידע, זה לא נושא חדש אך כאשר אנו עוברים לארכיטקטורת קונטיינרים לרוב פתרונות אבטחת המידע המסורתיים נותנים במקרה הטוב פתרון חלקי ולא מספק. אנו ב-Matrix Open Source זיהינו את הצורך והפער הקיים ובתחילת השנה הנוכחית התחלנו לייצג בישראל את Aqua Security. אקווה סקיוריטי עוזרת לארגונים לאבטח יישומים מבוססי קונטיינרים ו-Serverless משלב הפיתוח ועד שלב ההרצה. הפלטפורמה של החברה מגשרת על הפערים בין צוותי ה-DevOps ואבטחת מידע על מנת להאיץ תהליכים עסקיים וטרנספורמציה דיגיטלית. בין לקוחות אקווה נמנות חברות מהגדולות בעולם במגזר השירותים הפיננסיים, תוכנה, אינטרנט, מדיה, תיירות ואירוח, קמעונות, תעופה ועוד. Cloud Native Security Platform של אקווה מספקת נראות מלאה ואבטחה אוטומטית ליישומים תוך שימוש בגישת Zero-touch מודרנית לאיתור ומניעת איומים, ולעמידה בדרישות רגולטוריות. הפלטפורמה מתחברת ישירות לכלי CI/CD על מנת לסרוק קוד תוך כדי פיתוח, עוקבת אחר Container Images בכל שלבי הפיתוח ומאפשרת ללקוחות לקבוע קריטריונים שעל פיהם קונטיינרים ופונקציות יורשו או לא יורשו לרוץ. בזמן הריצה, הפתרון של אקווה מוודא שאין סטייה בקוד לעומת זה שפותח במקור, על מנת לסכל ניסיונות חדירת קודים זדוניים, וכמו כן מייצר פרופיל Whitelisting שמקטין את שטח ההתקפה ולא מאפשר לנצל יכולות שאין בהן שימוש. בנוסף, אקווה מפיצה Secrets באופן מאובטח ואוטומטי ומספקת יכולות לקבוע כללי פיירוול ברמת הקונטיינר שאינם תלויי IP (שכן קונטיינרים אינם קבועים לכתובת IP או שרת מסוים). תואמת לכל סביבות הענן הפופולריות הפלטפורמה של אקווה תואמת לכל סביבות הענן הפופולריות, ולחברה שותפויות אסטרטגיות עם אמזון, מיקרוסופט וגוגל. לאחרונה סיימה החברה סבב גיוס גדול של 62 מיליון דולרים בהובלת קרן Insight Partners הענקית. ב-2018 הרחיבה אקווה את בסיס הלקוחות שלה פי ארבעה, רבות מהן חברות נמצאות ב-Fortune 500. דרור דוידוף, מנכ"ל ומייסד שותף של אקווה, אמר כי "האימוץ של טכנולוגיות ממוקדות ענן מספק הזדמנות להגדרה מחדש של אבטחה, מתן מענה באמצעות אוטומציה למחסור הכרוני בכישורי אבטחת סייבר, ויצירת יישומים מאובטחים כבר בשלב תכנונם. עם השקעה משמעותית זאת והמיקוד שלנו בצרכי לקוחות ארגוניים וחדשנות מוצר, אנו יכולים לעשות את הצעד הבא למימוש החזון שלנו". גיל פרומוביץ, סמנכ"ל מכירות אירופה בחברה, אמר כי "מודל המכירות של אקווה מבוסס על שותפים מקומיים אשר מסייעים בקידום המכירות וההטמעה אצל הלקוח. למטריקס ישראל יש את הידע הרחב בעולם ה-DevOps עם שותפויות קיימות כגון RedHat OpenShift, MongoDB, ולכן זוהי שותפות טבעית לקדם את מוצרי אקווה עם פורטפוליו רחב שכזה". בכנס פיצה וטכנולוגיות הקרוב אנו שמחים לארח את נציגי אקווה אשר יחלקו עם לקוחותינו את יכולות הפתרון שלהם בהתמודדות עם אתגרי אבטחת המידע של היום. לפרטים והרמה לכנס לחצו כאן  הכותבת היא מנהלת לקוחות בכירה ב-Matrix Open Source-, המייצגת בישראל את Aqua Security.

לנובו, בכנס Transform 3.0 at Accelerate שהסתיים היום (ד'), הכריזה על שורה ארוכה של מוצרי מחשוב חדשים המיועדים, בעיקר, לשוק העסקי - ולכל אורכו, מהמשתמש הפרטי ועד מחשבי קצה עבור שימוש מושכל יותר באינטרנט של הדברים. את ההצגה, ללא ספק, מחשב חדש במשפחת ThinkPad X1 שמציע מסך מתקפל. מדובר במחשב מלא, שאמור להגיע לשוק כבר ב-2020, ומצויד, כשהוא פתוח במלואו, במסך בגודל של 13.3 אינץ' וברזולוציה של 2K. התצוגה המיוחדת הזו פותחה יחד LG, וניתן לקפל אותה בדיוק באמצע לצמצום הרוחב ב-50%. המחשב יביא אל השולחן, תרתי משמע, אלמנטים מוכרים ממשפחת ה-Yoga של החברה, כולל אפשרויות קיפול שונות, ובמידה רבה הוא מזכיר את מחשבי ה-YogaBook של החברה, אך כאמור מדובר במחשב מלא שלפי החברה אמור לשלב פרודוקטיביות של מחשב נייד עם ניידות של טלפון חכם. החברה גם הציגה משפחת מחשבים ניידים חדשה העונה לשם ThinkBook. מדובר במחשבים שמיעודים, לפי החברה, למלא את הפער שנוצר עבור הדור החדש של העובדים, ילדי המילניום ודור ה-Z, שדורשים מחשוב שמטשטש את הגבולות בין השימוש בעבודה לשימוש אישי, וגם עבור שוק ה-SMB. בהשקה הראשונית מדובר בשני דגמים 13s ו-14s עם מסכי 13.3 ו-14 אינץ' בהתאמה. הם יגיעו עם תכונות שבדרך כלל ניתן למצוא במחשבי ה-ThinkPad של לנובו כמו שבב TPM 2.0 עם אחסון עצמי להצפנת נתוני משתמש, כולל טביעות האצבע - כשהחיישן עצמו משולב בכפתור ההפעלה/כיבוי של המחשב; עם כיסוי מצלמה פיזי לשמירה על פרטיות שהחברה מכנה ThinkShutter; עם צירי מסך המצופים במתכת אינדיום כדי להקטין את ההפרעות ל-WiFi; עם מקלדת שמציעה הגנה נגד התזות מים; ועם סוללה שאמורה להספיק לעד 11 ו-10 שעות התרמה - ובמקרה של 13s היא גם תומכת בטכנולוגיית טעינה מהירה בשם RapidCharge עם טעינה של עד 80% מהנפח תוך שעה אחת בלבד. [caption id="attachment_290840" align="alignnone" width="600"] הדור השני של ThinkPad X1 Extreme, לנובו. צילום: יח"צ[/caption] מעבר לכך סיפרה לנובו שצמד המחשבים, שיגיעו עם מעבדי הדור השמיני של אינטל ועד Core i7, יתמכו כמו טלפונים בהורדת הודעות דואר, קבלת הודעות דרך סקייפ, ואפילו עדכוני אפליקציות ב-Windows גם שהמכסה סגור. הם גם אמורים לחזור במהירות לתפעול ממצב שינה. הם גם יגיעו עם כרטיס תצוגה ייעודי בדמות Radeon 540X של AMD עם 2 גיגה-בייט זיכרון תצוגה בלעדי במחירים התחלתיים של 729 ו-749 דולרים בארצות הברית. מחשב נוסף שיושק בעתיד הקרוב, במחיר התחלתי של 1,499 דולרים, הוא הדור השני של ThinkPad X1 Extreme שסוקר לאחרונה כאן באנשים ומחשבים. הדור החדש של המחשב יציע מעבדים מהדור התשיעי של אינטל כולל ועד Core i9 עם 8 ליבות פיזיות ו-16 ליבות לוגיות. כרטיס התצוגה שודרג גם הוא ו-Gen 2 יצויד ב-GeForce GTX 1650 של NVIDIA. עם זאת, וכמו קודמו, הוא יהיה בתצורת Max-Q. המחשב, לפי לנובו, גם יגיע עם נפח אחסון מוכפל שיכול להגיע עד 4 טרה-בייט. אבל הנקודה המעניינת ביותר שקשורה למחשב הזה, שאמר להגיע לשוק החל מיולי הקרוב, הוא מסך ה-15.6 אינץ' שלו. לראשונה תציע אותו לנובו, עבר מי שירצה, בטכנולוגיית OLED שנכון להיום שימושית בעיקר במסכי טלפונים חכמים בלבד. שיתוף פעולה עם מיקרוסופט בתחום האינטרנט של הדברים מוצר נוסף חדש לחלוטין שחשפה לנובו בכנס, ובעצם משפחה חדשה, הוא משקפי מציאות רבודה בשם ThinkReality A6 שמגיעים עם תיבת שליטה המבוססת על אנדרואיד. המשקפיים מתוכננים לעזור לעובדים הארגוניים להשתמש ביישומי AR כדי לקבל סיוע, לקצר זמני תיקונים, להקטין את מספר השגיאות, לפשט תזרימי עבודה מורכבים, לשפר את איכות ההכשרה, וגם כדי לשתף פעולה בקלות רבה יותר בזמן אמת. [caption id="attachment_290841" align="alignnone" width="600"] ThinkReality A6 של לנובו. צילום: יח"צ[/caption] המשקפיים שוקלים כ-380 גרם ולפי לונוב הם מהקלים ביותר שיוצרו אי פעם בקטגוריה הזו. מציעים שדה ראייה ברוחב של 40 מעלות, ורזולוציית FHD לכל עין. תיבת המחשוב מבוססת על פלטפורמת המובייל Snapdragpn 845 XR של קוואלקום, ובמשקפיים משולבים אופטיקה של לומוס וכן יחידת VPU (עיבוד ראייה) Movidius של אינטל. כמו כן הכריזה לנובו על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט בתחום האינטרנט של הדברים עם פתרונות ThinkIoT המשתלבים בפלטפורמת הענן Azure בכדי להאיץ את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של הלקוחות, בשילוב עם Azure SQL Database Edge ועם פתרונות עבור ורטיקלים מוגדרים כמו קמעונאות וייצור. בהיבט של האינטרנט של הדברים הציגה החברה גם מחשב זעיר במיוחד בשם ThinkCentre Nano M90n לעבודה שולחנית בסביבה צפופה, ודגם נוסף בשם ThinkCentre M90n IoT לשימוש במחשוב קצה לעבודה בסביבות קשות כמו רצפת ייצור או מקומות חמים עם חשיפה לשמש.

הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים הגדולים בעולם מתקדמת בקצב איטי ולגמרי לא לשביעות רצונם של האנליסטים. בכנס שערכה חברת המחקר גרטנר באוסטרליה, בהשתתפות כמה עשרות מנמ"רים מ-90 מדינות, הגדירו האנליסטים את המצב כך: בעוד ש-30 אחוזים מהארגונים מתחילים לראות ערך בהשקעות שלהם בטרנספורמציה דיגיטלית, יתר הארגונים, 70 אחוזים, עדיין נמצאים בשלב של חשיבה ודיבורים על מודלים עסקיים ולא יודעים לנתח את היתרונות האחרים שיש במעבר לחדשנות. הנתונים של האנליסטים מבוססים על מחקר שערכה גרטנר, בקרב 161 ארגונים, חלקם מניו זילנד ואוסטרליה, אבל הם משקפים מן הסתם את המציאות ביתר חלקי העולם. להערכת האנליסטים, הסיבה לקצב האיטי של השקעה בחדשנות היא העובדה שארגונים רבים נכשלים ביכולת שלהם לתרגם את הערך העסקי של המעבר לדיגיטל לשיפור חוויית הלקוח, ולקבל ממנו בתמורה את השיפור בהכנסות ובקשר איתו. אבל לדעת גרטנר האשמה אינה בטכנולוגיה, אלא נובעת מכך שמנהלי עסקים ובעלי מניות שמים עדיין את נושא חוויית הלקוח במקום השני, מבחינת סדרי עדיפויות, והציפיות שלהם מחדשנות דיגיטלית ממקמת את הצמיחה העסקית התפעולית במקום הראשון. אם ניתן לפרש את הנתון הזה של גרטנר, הרי ניתן לומר שארגונים מבינים ששביעות רצון לקוח היא חלק חשוב, הם מאוד רוצים לשפר אותה, אבל לא נלחמים על זה מספיק חזק, ואז, כאשר רואים את התוצאות הם מאיטים את קצב ההשקעה בחדשנות. זוהי כמובן גישה עסקית מוטעית. אמנם בגרטנר מעריכים שקצב המעבר לדיגיטל בארגונים יגדל בשנה הבאה, אבל עדיין הם מגדירים את המעבר לחדשנות, באוסטרליה כמו בכל העולם, בקצב של שבלול. האחריות - על כתפיי המנ"מרים האחריות לשינוי המצב מוטלת כרגיל על כתפי המנמ"רים. הם צריכים להוביל את ההנהלות שלהם לייצר אסטרטגיה כוללת של מעבר לחדשנות, ששמה את שביעות רצון הלקוח במקום המרכזי, ולעבור מגישה פרויקטלית, המטפלת בסיגמנטים שונים, לגישה המנסה להבין כיצד הטכנולוגיה יכולה לשרת את היעדים העסקיים האמיתיים של הארגון. יעדים אלו עוברים דרך שביעות רצון הלקוח, כי שם למעשה מתמקדת התחרות, בעידן שבו הכל פתוח וגלוי וההבדלים בין עסקים ויצרנים הולכים ומטשטשים. הטרנספורמציה הדיגיטלית יכולה להניב תוצאות בתחום שביעות רצון הלקוח על ידי שיפור תהליכים עסקיים, באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות כגון מחשוב ענן, ניידות משוכללת ומדיה חברתית. המנמ"רים של אותם הארגונים שנמצאים בטווח של 70 אחוזים, שעדיין יושבים על הגדר, חייבים להפנים נתוני תחזיות נוספות, שעוסקות בהשפעת המעבר לחדשנות על הארגונים. כך למשל, על פי דו"ח חברת המחקר Market research שפורסם לפני כמה ימים, קצב הגידול של שוק הטרנספורמציה הדיגיטלית יגדל בשיעור שנתי ממוצע של 18% ויעמוד בשנת 2023 על 665 מיליארד דולרים. עוד קובע המחקר הזה, שאת מרבית ההכנסות משוק זה יחלקו ביניהן יצרניות הטכנולוגיה הגדולות המוכרות לכולנו: יבמ, סאפ, מיקרוסופט, דל-EMC, אקסנצ'ר, CA ועוד. תפקידן של חברות אלו הוא לעזור לאותם 70 אחוזים מהארגונים שעדיין לא עברו לחדשנות באופן מלא, לעבוד באופן צמוד עם המנמ"רים ולסייע להם לשכנע את ההנהלות להפנים שהמעבר לדיגיטל כבר אינו בשלב שהם יכולים לבחור כן או לא, הוא מעבר לחלון שלהן. ההתפתחות המואצת של AI, הפריסה המהירה של IoT, ותשתיות מחוברות רחבות יוציאו אל מחוץ למשחק את אותם ארגונים שימשיכו להסתכל על הטרנספורמציה הדיגיטלית דרך שורת הרווח בלבד. בשורה התחתונה: האצה בקצב המעבר לטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים הרבים שטרם עשו זאת צריכה להיות משולבת על ידי בחירה בטכנולוגיה מתאימה ובשינוי תפישה עסקית לכזו שאינה מסתכלת רק על ההיבט של צמיחה עסקית אלא גם דרך פרמטרים כמו שביעות רצון לקוח ובידול תחרותי עסקי.

הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, צפוי לחתום השבוע על צו חירום, האוסר על חברות מארצו לרכוש ולהשתמש בציוד תקשורת מחברות זרות המציגות סיכון ביטחוני לאומי, כך אמרו אתמול (ג') שלושה בכירי ממשל אמריקנים לרויטרס. על הכוונה נודע כבר לפני כמה חודשים וכעת היא עומדת לצאת אל הפועל. אף על פי שהצו לא יציין ספציפית את שמותיהן של חברות או מדינות מסוימות, המטרה העיקרית של המהלך היא להגדיר את טראמפ כך שיוכל לאסור על עסקים בארה"ב לרכוש ציוד מחברת וואווי הסינית, יצרנית הסמארטפונים השנייה בגודלה בעולם, כך הבהירה סוכנות הידיעות. [caption id="attachment_233542" align="alignnone" width="600"] נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock[/caption] גורמים אמריקנים רשמיים טוענים כבר מזמן כי הציוד של וואווי יכול לשמש את סין בכדי לרגל אחרי ארצות הברית, טענה שהחברה מכחישה בכל תוקף. הצו שעליו עתיד טראמפ לחתום מצטט את חוק החירום לחיסכון כלכלי (Emergency Economic Powers Act), אשר מסמיך את הנשיא להסדיר את המסחר במקרה של איום חריג ויוצא דופן, כך אמרו גורמים רשמיים. בשנה שעברה חתם טראמפ על צעד האוסר על ממשלת ארה"ב להשתמש בציוד של שתי חברות סיניות: וואווי ו-ZTE. כעת הוא למעשה מוכן להרחבת הצו גם לסקטור הפרטי, בתוך שהוא בעצם מאותת למדינות מערביות אחרות על משנה הזהירות שעליהן לנקוט ביחסיהן עם וואווי. וואווי מוכנה להתחייב חוזית לא לעסוק בריגול הדברים מגיעים על רקע שותפות מתגבשת בין בריטניה וענקית הטלקום הסינית לפריסת חיבורי G5 בממלכה המאוחדת. כשבמקביל מדווחת רויטרס על כך ש-Huawei מוכנה לחתום על הסכם שיבטיח כי לא תעסוק בריגול מול מדינות שמעוניינות בקשרים עסקיים איתה, בעיקר סביב טכנולוגיית הדור החמישי, כולל כמובן עם בריטניה. במהלך זה מבקשת החברה להרגיע את החששות לגבי הסיכונים הטמונים בהטמעת או בשימוש בטכנולוגיה שלה, כך אמר יו"ר החברה, ליאנג הואה, שמבקר באנגליה בימים אלו. ענקית הטלקום הסינית נמצאת תחת בדיקה מקיפה על הטענות כי ציוד 5G שלה יכול להיות מנוצל בעבור ריגול, עניין שהיא שבה וכחישה. במהלך ביקורו בבריטניה אמר הואה כי החברה תסכים לחתימה על הסכם לא לעסוק בריגול (no-spy agreement) שיניח את דעת המודאגים מכך שהיא מהווה משת"פית של הממשל הסינית הקומוניסטי ופועלת למענו כדי לרגל אחרי המערב. "אנחנו מוכנים לחתום על הסכמי 'ללא-ריגול' עם ממשלות, כולל ממשלת בריטניה, להתחייב לכך שהציוד שלנו יעמוד בתקנים no-spy, ללא דלת אחורית", אמר היו"ר במסיבת עיתונאים שהתקיימה בלונדון. בריטניה כנראה קרובה לעסקה עם וואווי וואווי, מלבד הדומיננטיות שלה כיצרנית סמארטפונים, היא גם מובילת שוק הציוד הדרוש כדי לבנות רשתות נתונים ניידים של הדור הבא, והנושא נמצא מחלוקת בחודשים האחרונים, כשממשלת בריטניה טרם הכריזה רשמית על החלטה בנוגע למעורבות החברה ברשתות 5G הנפרסות בה. אוסטרליה כבר החרימה את הציוד של וואווי מלשמש ברשתות המהירות של טכנולוגיית 5G, והחברה הסינית ממשיכה להיאבק קשות בכדי לשכנע את בריטניה שמוצריה בטוחים לשימוש. בחודש שעבר, פרטים על פגישה של מועצת הביטחון הלאומית של בריטניה, שדנה במעורבות העסקית עם וואווי בתשתיות בתקשורת בבריטניה, הודלפו לתקשורת. הדיילי טלגרף דיווח לאחר מכן כי ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, תאפשר נוכחות של וואווי כספקית במדינה, למרות חששות שהועלו על ידי כמה שרים. בעקבות חקירת הדליפה, פוטר גאווין וויליאמסון ממשרתו כשר ההגנה הבריטי, אך טען בתוקף כי שהוא שעומד מאחורי הפצת המידע לתקשורת. וויליאמסון הוא מהמתנגדים הנחרצים לרקימת קשרים עסקיים עם וואווי, מאותן סיבות שבעטיין מתכנן טראמפ להחרים את החברה הסינית ממדינתו.