שוק העבודה עומד לשנות את פניו לבלי היכר בעשורים הבאים. טוב, זה כבר לא סוד וודאי לא כותרת. טכנולוגיות רבות עליהן עמלים מזה שנים רבות הולכות ומבשילות, והנה אנו מוצאים עצמנו בפני המהפכה התעשייתית החדשה. ממכוניות אוטונומיות נטולות נהגים ועד להנדסת חלבונים ממוחשבת, שתייתר רפתות ותשביע רעבים בכל רחבי העולם. תוצאת הלוואי המדוברת ביותר של מהפכה זו היא כידוע פליטתם של עובדים רבים משוק העבודה. שתי כותרות בעניין זה צדו את עיני בשבוע החולף - הראשונה התייחסה לענקית הקמעונאות אמזון, שהשקיעה כסף רב בפיתוח טכנולוגי עבור משאיות חלוקה אוטונומיות; הכותרת השנייה התייחסה לשתי מדעניות מ-MIT אשר פיתחו אלגוריתם לעיצוב אופנה המבוסס על בינה מלאכותית, אשר ייתר את עבודת המעצב, או המעצבת. כן, כן, אלה אשר המיתו עצמם באוהלה של שנקר ועמלו ארבע שנים על פרזנטציות והגשות מפרחות של עבודות. למה אמזון משקיעה במשאיות חלוקה אוטונומיות זה די ברור. החברה מעוניינת לחלוש על כל שרשרת האספקה, משלב ייצור המוצר ועד להבאתו ארוז היטב לבית הלקוח. קניון אאוט - און-ליין אין. הביטוי retail apocalypse הפך להיות כה שגור בפי כל עד כדי כך שבשנת 2018 הוא נכנס רשמית כערך למילון אוקספורד. על גורלם של הנהגים, פועלי היצור, נותני השירותים ועובדי הצווארון הכחול כבר נאמר לא מעט. מה שעניין אותי בהקשר התעסוקתי הייתה הכותרת השנייה, כמובן. [caption id="attachment_274677" align="alignnone" width="600"] בינה מלאכותית. צילום: BigStock[/caption] עד לאחרונה בכל פעם שדובר על המשבר התעסוקתי העתידי, נשמו חברינו בעלי משלח היד היצירתי מעט לרווחה. מכונה לא תוכל להחליף כותב מוכשר, אשר עטו רושפת טקסטים שנונים, מחשב לא יוכל לצייר כמו פיקאסו, לרגש כמו לנון, להלביש אותנו בדרמטיות כמו שאנל או לשמוט לנו את הלסת בחשכת אולם הקולנוע כמו טרנטינו. לא יכול? אז זהו... שכן. אולי לא מחר בבוקר. אבל בסוף - כן. השאלה היא מתי וכיצד כן. הניסיון לכמת ולתחום במספרים את המופשט, האמנותי והנשגב לא נעשה היום לראשונה. שכנינו מיוון העתיקה כבר ניסו זאת לפני כאלפיים ושש מאות שנה. כולנו נבחנו במבחני הבגרות על משפט פיתגורס. רק המוסיקאים שבנינו יודעים כי פיתגורס החכם ניסה לנסח באופן מתמטי את המוסיקה המוצלחת ביותר. מבלי להיכנס לפרטים הטכניים של העניין, אספר בקצרה שהוא בנה סולם שעל פי חישובים שונים אמור לספק למלחין את הנוסחה המתמטית המנצחת לשיר שיתברג למקום הראשון במצעד הפזמונים של אתונה. מאז ניסו זאת החכמים שבבני האנוש בתחומים רבים, מהסימטריה של לאונרדו דה וינצ'י ועד לחיתוך הזהב. אבל עד לימינו אנו נראה היה שהכל נשאר בגדר כלים תיאורטיים שאותם צריך היה ליישם בסופו של דבר בן אנוש. לקחת את הידע הנצבר שלב אחד קדימה הטכנולוגיה המהפכנית עימה אנו עובדים היום מאפשרת לקחת את הידע הנצבר הזה שלב אחד קדימה, לא עוד נוסחאות תיאורטיות ככלי בידיו של האדם היוצר, אלא שהמכונה הפכה להיות האמן עצמו. ואם מישהו בעל משלח יד יצירתי במיוחד חושב שעתידו המקצועי מובטח, כדאי מאוד שיפשיל שרוולים ויפתח את האוזניים. גם החגיגה שלו עלולה להיגמר. אז העבודה של מי בעצם בסכנה? ברעננה פועלת מזה כמה שנים חברה המפתחת תוכנה לעריכת כתבות חדשותיות. הרעיון הוא פשוט - עורך המהדורה מקבל אינפורמציה כתובה ממקור כלשהו, הוא מזין אותה, יחד עם נתונים שונים, לתוכנה המדוברת, וזו מוציאה לו בתוך דקות מוצר טלוויזיוני מצולם, ערוך, כתוב, צבעוני ואפילו מלווה במוסיקת רקע. כמה אנשים חסכנו לערוץ הטלוויזה הוותיק בעזרת הפיתוח הזה? בואו נספר יחד: צלם, עורך וידאו, מקליט סאונד, מפיק חדר עריכה, מפיק שטח, נהג ו… כתב. כן כן, גם הכתבים - הידיים, הרגליים, העיניים של כל מערכת חדשות עלולים להיות מוחלפים על ידי מחשב וירטואוזי בעל עט מושחזת. מי שחושב שעוד חזון רחוק למועד טועה טעות מרה. לפני שלוש שנים, חשפה יבמ יחד עם חברת FOX 20th Century טריילר לסרט חדש בשם "מורגן", שנערך כולו על ידי מחשב-העל ווטסון של החברה. מערכת המחשוב הקוגניטיבי של יבמ, אשר מאומנת בזיהוי תמונות, עיבוד שפה טבעית וחיזוי של פרמטרים שונים לצרכים שונים, בנתה בפעם הראשונה אי פעם טריילר לתעשיית הקולנוע של הוליווד. את כל התהליך השלים ווסטון ב-24 שעות בלבד, עבודה שלבן אנוש לוקחת מספר שבועות לכל הפחות. צפיתי בטריילר של ווטסון, היה אלמנטרי למדי. אם נשים בצד את משחק המילים. ווסטון ערך טריילר ברמה של תלמיד סמסטר א' בשנה א' לקולנוע. אבל זכרו שגם פליני וטרנטינו התחילו בתור סטודנטים בשנה א'. אם כן העתיד כבר כאן בהווה, חי ובועט בכל מקצוע שמתקיימות בו חזרות רבות. מקצועות אלה יוחלפו על ידי שורות קוד מתקדמות. אבל עדיין יש תקווה. שורת קוד, יצירתית ככל שתהיה, לא תוכל להחליף, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, את מרכיבי הרגש העמוקים, את מותר האדם מן המכונה, את אותם תאי מוח שהתפתחו במשך מיליוני שנות ציוויליזציה ומפעילים את מרכזי הרגש. את החמלה, התקשורת הבינאישית והבלתי אמצעית, את מערך הרגשות המורכב הנוצר במפגש שבין אדם לרעהו. מי שחפץ במשלח יד בר קיימא, שיצליח לשרוד גם בעידן שבו המכונות יחליפו בני אדם בכל חלקה טובה יצטרך לצאת קודם לכן למסע חיפוש אחר מקצועות המבוססים על יתרון מובהק זה של האדם, וזו שורת הקוד היצירתית במיוחד שהמחשב לא יוכל לחקות. הכותב הוא יו"ר מכון היצוא  

חברת השייט נורוויג'יאן קרוז ליין מקבוצת NCLH הודיעה בתחילת החודש על השקת תפריט ארוחות כשרות לטובת לקוחותיה היהודים שומרי המסורת, המבקשים לצאת לשייט בכל מקום בעולם. מהיום תאפשר החברה להזמין ארוחות כשרות בכל אחת מאניותיה היוצאות מכל נמל, ללא תוספת תשלום. את הארוחות הכשרות יש להזמין לפחות 30 יום לפני היציאה להפלגה. התפריט החדש שהושק כולל מגוון אפשרויות קולינריות המותאמות לחיך הישראלי ואף מהמטבח היהודי. הארוחות הכשרות מיוצרות תחת פיקוח האיחוד האורתודוקסי (Orthodox Union) ומסופקות על ידי חברת קייטרינג בורנשטיין (Borenstein) הבינלאומית. בכל ארוחה מוגשת מנה ראשונה, מנה עיקרית, שתי תוספות וקינוחים. כל נוסע יוכל לבחור בעת ההזמנה את המנה שירצה לאכול בכל יום במהלך ההפלגה, מתוך מבחר רחב של אפשרויות, כולל בשר, עוף, דגים, ועוד – כולם מוכנים ומוכשרים על ידי חברת הקייטרינג. כל מנה בתפריט החדש מוגשת לאורחים כשהיא ארוזה ואטומה בכלים אישיים, וניתנת גם אפשרות למנות בכשרות "גלאט". התפריטים העשירים והמשתנים מיום ליום, מאפשרים למפליגים להחליט במקום ולגוון בין אפשרויות הבחירה. בארוחות השבת, המוגשות בכל אניות הצי, יוגשו חלות שבת מיוחדות. כמו כן, יין כשר, אדום ולבן, יהיה זמין לרכישה בכוס או בבקבוק. בהזמנת טיול קבוצתי של מעל 60 משתתפים, יוגש אוכל כשר טרי המבושל על האנייה במטבח ייעודי. במהלך החגים, כמו למשל בפסח, החברה תאפשר לקיים ארוחת חג מיוחדות לקבוצות הנרשמות מראש. מעבר לארוחה, תקושט האנייה בסימני החג הרלוונטי. בנוסף, באנייה חדר פרטי שזמין למי שרוצה להתפלל ולהדליק נרות שבת. [caption id="attachment_294646" align="alignnone" width="600"] ניק ווילקינסון, סגן נשיא בכיר – ישראל, אפריקה והמזרח התיכון. צילום: NCL[/caption] "היום אנו קובעים רף חדש בתעשיית הקרוזים העולמית. מעתה, אוכל כשר, עשיר ומגוון יהיה חלק מהחוויה הקולינרית שאנו מציעים לאורחים בכל אניות החברה", אמר ניק ווילקינסון, סגן נשיא נורוויג'יאן קרוז ליין, ישראל, מזרח תיכון ואפריקה. "יותר ויותר משפחות ישראליות בוחרות לצאת לחופשות באניות הקרוז המפוארות, ואנו רואים חשיבות רבה במתן פתרונות הולמים לציבור שומרי הכשרות מבין לקוחותינו הישראלים וברחבי העולם. ההחלטה להגיש ארוחות כשרות באיכות גבוהה, וללא תוספת תשלום, היא עדות לחשיבות הרבה שאנו מייחסים לשוק זה ולפוטנציאל האדיר שטמון בו". [caption id="attachment_294647" align="alignnone" width="600"] HERO - אוניית אנקור החדשנית שתושק השנה. צילום: NCL[/caption] אניית פאר חדשה וים אפשרויות שייט בתוך כך, מוסרים בחברה, כי בהמשך השנה תושק האונייה החדשה והמרשימה ביותר שלה, NORWEGIAN ENCORE. האנייה, במשקל כולל של כ-167,800 טון, ובתפוסה מרבית של 4,000 אורחים, תפליג ממיאמי בכל יום ראשון לשייט בן שבוע למזרח הקריביים, החל מהמסע הראשון שלה ב-17 בנובמבר 2019 ועד ל-12 באפריל 2020. [caption id="attachment_294649" align="alignnone" width="600"] המחזמר Kinky Boots מברודווי, המוצג על אניות NCL. צילום: NCL[/caption] על סיפון האנייה יבנו מסלול מרוצי מכוניות הגדול ביותר בים ומתחמי לייזר טאג חדשניים, בשילוב טכנולוגיית מציאות מדומה. בצד המתקנים החדשניים והאטרקציות, תכלול ההפלגה באניית הפאר תכני בידור ובילוי ברמה גבוהה, כמו למשל הופעת בכורה בים של המחזמר Kinky Boots מברודווי, זוכה פרס ה-Tony®. בנוסף, החברה מרחיבה את פריסת ההפלגות שלה באירופה ותפליג משישה נמלי בית, ובהם מנמל בית חדש באמסטרדם. מדובר בשיפור משמעותי עבור הצרכן הישראלי, שיוכל לצאת לחופשה ליעדים פופולאריים במיוחד מערים מרכזיות, במרחק טיסה ישירה וקצרה מישראל. מאמסטרדם תצא אניית N. Pearl ותפליג לסקנדינביה, כולל ביקורים בפיורדים ובמסלולים נוספים למדינות הבלטיות, לרוסיה ולמערב הים התיכון. אניית N. Getaway תצא מקופנהגן למדינות שונות, ואניית N. Epic תפליג לשייט של שבעה ימים במערב הים התיכון עם יעדים מובילים באיטליה ספרד וצרפת ועוד. כחלק מאסטרטגיית העמקת האחיזה בשוק הישראלי, מציעה החברה לשוק שלנו מבצעים מתחלפים מיוחדים. כך, למשל, לאחרונה הכריזה על מבצע במסגרתו מוענקות עד חמש הטבות בשווי עד 2,800 דולרים למזמינים קבינה בדרגת מרפסת ומעלה, ובהן חבילת משקאות, שוברי הנחה בסיורי חוף, חבילת ארוחות במסעדות גורמה, חבילת אינטרנט והנחות לחברים ובני משפחה בהפלגה.

"אנחנו חיים בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית: העסק המודרני של היום תלוי לחלוטין ביישומים. לכל היישומים, בלי קשר לתכנון או למטרתם, יש דבר אחד במשותף: הם מהווים שער למידע, שהוא המטרה של המתקיפים", כך אמרה מארי גרדנר, סמנכ"לית אבטחת המידע של F5 Networks. לדבריה, "אנחנו מגנים על יישומים ועל המידע בסביבה מרובת עננים, בכך שאנחנו מבטיחים שלושה אלמנטים חיוניים: נראות, הקשר ושליטה. איננו יכולים לאבטח את מה שאנחנו לא רואים, כך שנראות היא חובה. ההקשר מאפשר לנו להבדיל בין התנהגות נורמלית לאבנורמלית ולבצע סדרי עדיפות במאמצינו. לבסוף, חשובה היכולת ליישם את כלי אבטחת המידע בזמן הנכון ובצורה היעילה ביותר". "הצוות שלי", אמרה גרדנר, "עובד עם הפתרונות שלנו ברמה היומיומית, ואנחנו משתמשים בניסיון שלנו על מנת לסייע לשפר אותם. אנחנו מספקים משוב לצוותי המוצר על מה עובד טוב ואיפה יש הזדמנויות לשפר. אנחנו גם משתפים מהניסיון שלנו, כמומחי אבטחה, לצוותי המוצר - על מנת לסייע להם לפתח כלי אבטחה חדשים וטובים יותר". על פי גרדנר, "כיום, פישינג והנדסה חברתית הם הווקטורים הנפוצים ביותר לתקיפה, וזה נכון בכל חברה. מתקפות מניעת שירות מבוזרת, DDoS, נפוצות גם הן, והטמענו אמצעים שמצמצמים את ההשפעה שלהן משמעותית. אנחנו גם רואים התקפות ממוקדות, שפוטנציאל הנזק שלהן גדול - אבל התדירות שלהן נמוכה יותר".  מודיעין האיומים של F5 גרדנר ציינה את התפקיד של מודיעין האיומים ב-F5: "תקשורת זדונית והתקפות המתפתחות באופן מתמיד מאיימים על עסקים בכל הסביבות, ברישוי מסורתי בענן ובסביבה היברידית. מודיעין האיומים שלנו הינו שירות מבוסס ענן, שמשלב מוניטין IP חיצוני ומצמצם את תקשורת האיומים. על ידי זיהוי כתובות ה-IP וקטגוריות האבטחה שמיוחסות לפעילות זדונית, שירות מנוהל זה משלב רשימות דינמיות של כתובות IP  מאיימות עם פלטפורמת Silverline בענן, דבר שמוסיף אבטחה מבוססת הקשר להחלטות ולמדיניות האבטחה בארגונים". גרדנר אמרה כי "אנחנו מאמינים במודל Zero Trust: יש תמיד לוודא ולעולם לא לסמוך - ואנחנו מעודדים את הלקוחות שלנו לנקוט באותה גישה. היא מאפשרת לארגונים לתקף מחדש החלטות לגבי גישה בכל פעם שהיא נדרשת. הדבר מצמצם את האיום של גורמים פנימיים שניתנת להם גישה נרחבת יותר מהנדרש, או מעובדים שצרכי הגישה שלהם משתנים בשל שינוי בהגדרת התפקיד והאחריות שלהם. היבט נוסף של עידוד אבטחת מידע בכל ארגון, נמצא מעבר להיבט הטכני. מניסיוני, לצוות האבטחה יש מחויבות להבין את הארגון ולא להפך. צוותי אבטחת מידע חייבים לדבר בשפה של העסק והתרבות שלו. בלי זה, זמן רב יכול להתבזבז על מאמצים עקרים להתמודד עם סיכונים ולהטמיע תהליכי שליטה. משמעות הדבר היא שיש לקחת את הזמן בהתחלה, להניח את הקרקע, וללמוד לדבר לארגון בצורה שתהיה המוכרת לו ביותר. מנהלי אבטחת מידע מסוימים מעדיפים למהר ולהטמיע כלי שליטה, אבל אני חושבת שטוב יותר, כצעד ראשון -  להקשיב ולהבין. זה מאפשר לנו לבנות יחסים טובים ולהתמודד עם האיומים שלעסק שלנו אכפת מהם במידה הרבה ביותר. ככל שאנחנו משתפים ובונים את האמון הזה, כך אבטחת המידע שלנו תהיה ממוצבת טוב יותר במודעות". "מה שמשאיר אותי ערה בלילה", סיכמה גרדנר, "הדבר שאני מודאגת לגביו, הוא להבטיח שהצוות שלי יכול לספק אבטחת מידע מבלי להאט את העסק. הקצב של העסק מכתיב לנו לנוע במהירות. אפשר בקלות לספק אבטחת מידע אם ננתק את הכל – אבל ארגונים אינם יכולים לעשות עסקים בצורה כזאת. אני רואה את אבטחת המידע כגורם מאפשר. אנחנו צריכים לעזור לעסק לנוע מהר יותר על ידי צמצום הסיכון, ותוך צמצום החיכוך בעסק. זהו איזון שקשה להשיג: מומחי אבטחת המידע חייבים להיות גמישים על מנת לסייע לעסק לנוע במהירות ובצורה מאובטחת".

בסמסונג מספרים לאחרונה כי הם כבר למדו היטב את התקלות בטלפון המתקפל שלהם, Galaxy Fold, ושהוא אמור להגיע להשקה חוזרת יחסית בקרוב. אבל בינתיים מתברר שהמוחות היצירתיים יותר בחברה כבר חושבים על הדבר הבא – והפעם, כפי שחושף האתר ההולנדי LetsGoDigital מדובר במסך נמתח. אנשי האתר שמו ידיהם על בקשת פטנט של סמסונג, שמתייחסת למכשיר טלפון חכם שניתן למתוח את המסך שלו לצדדים כדי ליצור מסך בגודל של טאבלט. בהתאם לפירוט יצרו באתר תמונות קונספט של הטלפון - כשבמצב הפתוח שלו המסך יגיע לגודל של פי שלושה מאשר במצבו הסגור. במצב הסגור, קצות המסך הגדול בעצם מגולגלים בתוך מארזים מיוחדים שנמצאים משני צדי החלק הראשי של המכשיר, שבמצבו הסגור נראה כמו כל טלפון חכם, רק אולי מעט עבה יותר. הזרועות שמספקות תמיכה למסך הפתוח מוזזות ממרכז הטלפון שמאלה וימינה באופן הדרגתי כדי לאפשר את יציבות התצוגה הפתוחה. גם אם בסמסונג עובדים באמת על פיתוח טלפון שכזה, ייקח לפחות עוד שנתיים אם לא יותר עד שהוא יגיע לכדי מימוש, ובכל מקרה, יכול להיות שמדובר בפטנט שנמצא בכלל רק על הנייר.

חברת מחקר השווקים IHS Markit מעריכה, כי כמו יצרניות מחשבים אחרות,גם אפל עובדת על גירסה מתקפלת של טאבלט ה-iPad שלה. המטרה העיקרית, כך טוען אחד החוקרים בחברה, תהיה תחרות עתידית עם טאבלט ה-Surface כפול המסכים שמפתחת מיקרוסופט. החוקר, ג'ף לין, לא מסר פרטים על אודות המקור שממנו שאב את הפרטים, אך טען, כי גם הטאבלט החדש הזה יהיה מבוסס על מעבד בסדרת ה-A שאפל מפתחת בעצמה. הוא גם לא סיפק פרטים ברורים לגבי הגודל של הטאבלט – האם הוא ישמור על הגודל של מכשירי ה-iPad הגדולים הנוכחיים או שיהיה קרוב יותר בגודלו דווקא ל-MacBook. אפל אמורה לשבץ יכולות 5G לראשונה במכשירי ה-iPhone שהיא תשיק לקראת סוף 2020. לפי לין, זה אומר שגם ה-iPad המתקפל החדש יגיע עם אפשרות לקישוריות 5G, ואם הוא אכן צודק בהערכותיו, הטבאלט הזה לא יגיע לשוק לפני עונת החגים של 2020.

לאחר שנים של מחקר ופיתוח, הריפוי הגנטי מסתמן כאחד התחומים המרגשים בתחום הביוטכנולוגיה, ונותן תקווה חדשה לחולים עם מחלות תורשתיות נדירות או מחלות גנטיות שונות. ההתפתחות הרפואית מתקדמת לכדי מצב ששימוש באמצעים גנטיים לעתים קרובות יתרום תרומה גדולה לריפוי מחלות שקשה לטפל בהן בכלים הרפואיים הקיימים כיום. מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, והמרכז למחקר ופיתוח ביולוגי, ה-CBER, פרסמו בתחילת השנה הצהרה המציעה מדיניות התומכת בפיתוח מוצרים לטיפול בתאים וגנים. בין היתר, הודיעו השניים על הנחיות לזירוז בחינת אישורי הטיפולים, ולצורך כך תכנית לגיוס 50 חוקרים נוספים ל-FDA לבחינת הבקשות לאישורים בתחום. כדי לעמוד בקצב הצמיחה המתמשך של ריפוי גנטי, CBER אף הרחיב את פעילותו על מנת להתמודד עם האתגרים של פיתוח מוצרים ולעבוד עם מפתחים שיעזרו להתמודד עם אתגרים אלו. במקביל, המכונים הלאומיים לבריאות, ה-NIH, ממשיך להוביל בתחום של טיפול גנטי בארה"ב. במהלך השנים, ה-FDA פיתח צוות של מומחים, אשר בודקים בקשות לאישורים בתחום הטיפול הגנטי ומנהלים מחקר רלוונטי בתחום. ה-FDA נהנה מהמעמד הבלתי מעורער של האורים והתומים בתחום הבריאות העולמית. על-פי רוב, מעצם טבעו של התחום עליו הוא מפקח, ה-FDA פועל על-פי נהלים קבועים ומוסדרים, ולא מפגין צל צילה של גמישות. אך לעיתים, הוא מוצא לנכון לפעול באופן חריג, לזרז או לקצר תהליכים. ובמקרה זה, ההכרה בחשיבות זירוז הליכי בחינת האישורים הינה ללא ספק סממן מאוד חיובי לחברות הפועלות בתחום הריפוי הגני.   [caption id="attachment_294582" align="alignnone" width="600"] טיפול בתאים בביומד. אילוסטרציה: BigStock[/caption] בעוד שכל היבט של פיתוח מוצר לריפוי גנטי הוא קריטי, ה-FDA זיהה את ייצור המוצר כנושא המכריע ביותר. יכולת ייצור איכותית מגבילה את היישום הרחב ואת הפיתוח הקליני של טיפול גנטי; הגבלה זו משפיעה ישירות על היכולת לייצר מוצרים באיכות גבוהה של טיפול גנטי עם תכונות איכותיות מוגדרות. מכשלה זו גם תורמת כפי הנראה לעלויות הגבוהות. בניסיון למצוא פתרונות לאתגר זה, ה-CBER מוביל מחקרים בנושא ואף מקצה מענקי מחקר בתחום טכנולוגיות ייצור מתקדמות. האם וכיצד ישראל תושפע מהמדיניות החדשה הזו בארה"ב? בכל זאת, כבר עתה, בארה"ב אנו עדים לעליה בכמות המוצרים לטיפולים בתאים ובגנים הנמצאים בשלבים המוקדמים של פיתוח. כל הסימנים מראים שבתקופה הקרובה נראה יותר ויותר מוצרים מאושרים על ידי ה-FDA. זאת לנוכח גל בקשות לאישור חקר תרופות שמועברות למנהל המזון והתרופות בכל שנה. על פי הערכות, החל משנת 2025, ה-FDA יאשר בכל שנה בין 10-20 מוצרים לטיפול בגנים ותאים. עולה כעת השאלה - האם וכיצד ישראל תושפע מהמדיניות החדשה הזו בארה"ב?  ההחלטה האמריקנית הינה ללא ספק זריקת עידוד לחברות סטארט-אפ ויזמי ביומד העוסקים במחקר ופיתוח טיפולים ותרופות פורצות דרך. תעשיית הביומד צמחה רבות בשנים האחרונות, עם למעלה מ-1,400 חברות הפועלות בישראל, והשקעות בשווי של כ-1.2 מיליארד דולר בשנת 2017, אך עדיין מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים וזקוקה לתמיכה ועידוד. אין ספק שפיתוח התחום ומתן אפשרות לייצור תרופות חדשות חייבים להיעשות באחריות מרובה. בד בבד, כפי שעשה כבר בשנים האחרונות, ה-FDA הזהיר שוב כי ינקוט בצעדי אכיפה נגד יצרני מוצרים לטיפול בתאים וגנים שלא יעמדו בתקינה בנושא, או שיעמידו את המטופלים בסכנה. לאור העלייה במספר המוצרים, הצפי הוא שגם האכיפה תוחמר ותוגבר. וגם זה שיקול חשוב שעל החברות הישראליות המפתחות טיפולים בתחום לקחת לתשומת ליבן, ולפעול באדיקות בהתאם לנהלים הרגולטוריים. הכותבת היא עורכת דין המתמחה ברגולציה מפירמת עורכי הדין Holland & Knight

"אנחנו רצינו למצוא את השותפים הכי טובים שיש להם הכי הרבה ניסיון פיננסי בעולם. מהבחינה הזו אני יכול לומר שהבחירה בסיילספורס הייתה נכונה, כי מדובר לא רק בספקים: הם שותפים לדרך", כך אמר גולן שרמן, המשנה למנכ"ל בבנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות בבנק בכנס Basecamp הענק שערכה בשבוע שעבר סיילספורס בתל אביב ללקוחותיה ולשותפיה. שרמן הציג את שיתוף הפעולה בין בנק הפועלים לחברה המספקת פתרונות תוכנה בענן, והסביר כי ההטמעה של המערכת של סיילספורס נפרסה על פני מספר תחומים, אבל קודם כל לחטיבה העסקית, כשהביצוע עבר דרך חטיבת הטכנולוגיה של הבנק. "הלקוחות של היום משתנים בצורה משמעותית. הם שונים מאוד מלקוחות העבר, כי הם פעילים בהרבה מאוד ערוצים, לעיתים בו-זמנית. הם גם מאבדים סבלנות מהר. רוצים הכל באופן מיידי. זה אומר שאנחנו צריכים בהתאם לחיות בסביבה שבה אינסוף אפשרויות ליצירת מגע, ואנחנו צריכים לקבל כל יום החלטות שיעזרו לנו לספק להם את הערך שהם מבקשים. זה הקו המנחה והחלטה לבחור בסיילספורס להגשים את הצרכים הללו היית אחת הנכונות בדרך להחלטות הפיננסיות השונות", הוא אמר. השימוש בסיילפורס עזר לעלות כיתה סיפור לקוח מעניין אחר היה של חותם, ארגון חינוכי וחברתי לגיוס, מיון, הכשרה ושיבוץ אקדמאים בעלי יכולות בין-אישיות גבוהות כמורות ומורים בבתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. "היתרונות של סיילספורס מגיעים הרבה מעבר לעולם העסקי ועמוק לתוך זירת השינוי החברתי. המערכת עוזרת לנו לפעול לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך. עד היום הכשיר הארגון למעלה מ-1,000 'חותמיסטים', שעוברים בכ-250 בתי ספר והשפיעו באופן ישיר על למעלה מ-110,000 תלמידים", סיפר מנכ"ל חותם, ליאור לפיד. [caption id="attachment_294662" align="alignnone" width="600"] ליאור לפיד, מנכ"ל חותם. צילום: ניב קנטור[/caption] לפיד תיאר כיצד השימוש בסיילפורס עזר להם לעלות כיתה. "השתפרנו מאוד במשימה המורכבת של שיבוץ המתקבלים לבתי הספר באמצעות סיילספורס: אוטומציה של קליטת העדפות המועמדים, צרכי בתי הספר והפרמטרים השונים הכרוכים בשיבוץ - כולל אזור גיאוגרפי, מקצוע לימוד, טווח הגילאים ועוד. אנחנו מצליחים כעת לשבץ יותר חותמיסטים בבתי הספר ובצורה מהירה ויעילה יותר. לא מדובר רק בתהליך פשוט יותר עבורנו, אלא בעיקר ברווח נקי של תלמידות ותלמידי ישראל, שזוכים למורים ומורות מהסוג שכולנו היינו מאחלים לעצמנו ולילדים שלנו", הוא הסביר. שת"פ ארוך שנים בין טאבולה וסיילספורס  ליאורה הלוי, מנהלת קבוצת מערכות המידע בטאבולה הציגה את שיתוף הפעולה של החברה לשיתוף תכנים בין סיילספורס. "זהו שיתוף פעולה ארוך שנים שהתחיל במקום המסורתי של המכירות. אבל מאז, במסע אינטנסיבי שהתנהל בשנה וחצי האחרונות, העברנו את הארגון ממערכות הלגסי שלנו אל סיילספורס, בפרויקט בו שולבו 1,200 עובדים חדשים בתוך המערכת, וזה מזמן לא מכירות זה גם שירות", היא ספרה. [caption id="attachment_294663" align="alignnone" width="600"] ליאורה הלוי, מנהלת קבוצת מערכות המידע, טאבולה. צילום: ניב קנטור[/caption] הלוי הציגה את סיילספורס כאחד הכלים שמאפשרים לחברה שלה לשמור על חדשנות. "יש לנו צוות קטן פנימי בחברה לקידום חדשנות, ואנחנו נעזרים בשותפים שונים, כולל כמובן סיילספורס, ועושים הרבה עבודה מסביב לכך. אין ברירה בארגון כמו שלנו צריכים יוזמה - במיוחד הצמיחה שעשינו במשך השנים ממכירות לכמה עשרות אנשים לארגון שכבר עובד מול מאות אנשי מכירות. את כל הדיונים והדיבורים והרעיונות אנחנו מיישמים בסופו של דבר בעזרת סיילספורס", היא סיכמה. "מביאים ידע שצברנו ממומחים שלנו בעולם לישראל" גיום אטיה, מנהל שותפים בסיילספורס ישראל, התייחס לאקו-סיסטם בו פועלת החברה. "האקו סיסטם שלנו כיום הרבה יותר חזק ואנחנו משקיעים בו רבות, ואחד ההיבטים של זה הוא השקעה בכמה חברות בישראל.  [caption id="attachment_294664" align="alignnone" width="600"] גיום אטיה, מנהל שותפים, סיילספורס ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] אנחנו גם מגייסים הרבה שותפים חדשים, וקודם כל בתחום של מפתחי התוכנה, שבונים מוצרים שמתאימים לפלטפורמה שלנו. בשנה שעברה גייסנו חברות לא מעטות כאלה. ההיבט האחר הוא גיוס של אינטגרטורים חדשים, כי הם עוזרים לנו קודם כל למכור, אבל גם תורמים רבות להצלחת היישום של הלקוח", הוא סיפר. לדבריו, אחד התחומים שבו החברה משקיעה כיום בישראל הוא גידול כמות הידע והמידע בתחום ה-Industry 4.0. "אנחנו מביאים את הידע שצברנו ממומחים שלנו בכל רחבי העולם לכאן לישראל. אנחנו חושבים שזו הדרך להאיץ את ההתקדמות בתחום הזה, לא להתחיל מאפס. לא לעשות 'העתק הדבק' למה שכבר עשינו בחוץ, אבל כן להשתמש בזה כחומר להאצת תהליכים. זו אחת המטרות הראשיות שלנו", אמר אטיה.

בשבוע שעבר הגיעו לבקר במאורת הנמר יואב כהן, מנהלת הפעילות של אימפרבה בישראל ומנהל מו"פ של החברה העולמית, וקיי קינג, מנהלת קשרי מדיה של אימפרבה ישראל - החברה שהתחילה את דרכה בישראל והיום נחשבת לאחת מחברות אבטחת המידע הגדולות בשוק העולמי. יואב, שהצטרף לחברה לפני 8 שנים, מנהל היום את הפעילות בישראל ואת חטיבת המחקר והפיתוח העולמית של אימפרבה, שבסיסה בארץ. יואב פועל באימפרבה במטרה להגדיל את הנוכחות המקומית של החברה, ולפתח טכנולוגיות חדשניות בתחום אבטחת המידע, כאלה שבאמת עושות טוב לעולם. אימפרבה היא חברה שהתחילה את דרכה בתור סטארט-אפ ישראלי ולאחרונה נרכשה על ידי חברת Thoma Bravo בסכום של 2.1 מיליארד דולר. אימפרבה מספקת פתרונות הגנה מפני פריצה למאגרי המידע של ארגונים מתוך הארגון, או דרך שכבות האפליקציה או ממשקי ה-API. בשנה האחרונה, אימפרבה סיכלה מתקפות ענק ברשת האינטרנט שכוונו נגד לקוחותיה. במהלך השיחה הציג יואב את שוק אבטחת המידע, הטכנולוגיות הקיימות ואת חשיבות הפעילות של אימפרבה לא רק ללקוחותיה, הנמנים על הארגונים הפיננסיים הגדולים בעולם, אלא גם לצרכן הפשוט, שבסופו של יום משלם מחיר כבד, במיוחד כשמדובר בשימוש פלילי בכלי סייבר התקפיים. זאת ועוד, במהלך הפגישה הגה יואב שם חדש לפעילות הסייבר הלא חוקית ברשת - המאפיה החדשה או כלכלת הפשע.  "בעצם", אמר יואב, "פעם ארגוני הפשע היו שורפים את בית העסק שלך, היום הם משביתים את החברה כולה, פורצים לאתר או גונבים דטה. מדובר בפעילות פלילית לכל דבר, בשילוב סחיטה ומכתבי כופר, הנשלחים לבעלי עסקים, בהם מאיימים ההאקרים להשבית את מערך המחשוב של הארגון". אבטחת מידע חדשנית למשל בניהול בוטים תחום התמחותה של אימפרבה הוא אבטחת מידע, בעיקר למוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם, הנמצאים תחת מתקפה מתמדת בכלים ושיטות מתוחכמים ביותר. החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים סביב העולם ומשרתת מעל 6,000 לקוחות ביותר מ-90 מדינות ומעל ל-500 שותפים עסקיים. בין לקוחותיה נמנות החברות ג'נרל אלקטריק, סימנס ועוד. "היום, תחום אבטחת המידע הרבה יותר רחב ונוגע בכל אחד מאיתנו", אמר יואב, "רק לאחרונה שתי ערים במדינת פלורידה קיבלו איומי כופר מהאקרים, כשאחת מהן נאלצה לשלם מיליוני דולרים על מנת שלא ישביתו את השירותים הדיגיטליים שתושבי העיר תלויים בהם". עוד ציין כי "כל התעשייה נתונה לסכנה, בין אם חברות גדולות ועד לתאגידים ובנקים המחזיקים בדטה של מיליוני אנשים. אנחנו באמת עושים טוב, המטרה שלנו היא להגן על המידע, השירותים והפעילות העסקית של חברות גדולות ושל האנשים הפרטיים עצמם". היום, לדוגמה, אימפרבה משלימה את הרכישה (עליה הכריזה בתחילת יוני) של חברת Distil Networks, המובילה העולמית בניהול בוטים. זאת כחלק מהמטרה של החברה לספק פתרון מקיף להגנת סייבר בשכל הסקטורים האפשריים. Distil, מי שגייסה מאז 2011 כ-60 מיליון דולר, מחזקת את מעמדה של אימפרבה בתור אחת מחברות אבטחת המידע המובילות היום בשוק ומעניקה לה את היכולת לספק פתרון מקיף להגנה מפני בוטים. אותם בוטים משפיעים על הצרכן הפשוט וקשורים באופן ישר למחיר הכבד אותו הוא משלם. הבוטים מאפשרים לאנשים פרטיים ו/או לחברות לתאם מחירים עם המתחרים, אם מדובר בכרטיסי טיסה/מחירי מלונות, או לרכוש כמות גדולה של כרטיסים להופעות של אמנים פופולריים, ואז למכור אותם במחירים גבוהים יותר. התופעה הזאת של שימוש פלילי בבוטים ידועה גם בסקטורים נוספים, לדוגמה בתקופות של בחירות. אז פעם יש הופעה של אמן מוכר שיכול להיות שאימפרבה תמנע סולד אאוט תוך יממה ומחירים לא שפויים לכרטיסים אליה ופעם זה עיסוק בהגנה על טוהר הבחירות… יואב כהן וקיי קינג הוסיפו, בסוף הפגישה, כי הביקור במאורת הנמר היא חוויה של פעם בחיים, וכי מעולם לא ראו אוסף של אוצרות כזה מרשים.