הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
06/07/20 16:47
14.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם ההודעה של אמדוקס מסוף השבוע על פיטורי רבע מכוח האדם שלה היא סנונית ראשונה שמבשרת על פיטורים בהיקף נרחב בענף ההיי-טק? כיצד חברות ההיי-טק והסטארט-אפ יכולות לתפקד במציאות של חוסר ודאות? ומה תובעים ראשי ארגוני ההיי-טק מהממשלה? על שאלות אלה ואחרות השיבו הבוקר (ב') שלושה מבכירי הענף בישראל, במסגרת שולחן עגול וירטואלי שיזמה מערכת אנשים ומחשבים. בפאנל השתתפו: מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, וגלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink.
מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק, האם אנחנו עומדים בפני גל פיטורים נרחב?
"אנחנו, באיגוד, נמצאים בשיח מתמיד עם כל חברינו בתעשייה. השבוע פתחנו שוב את חמ"ל הקורונה ואנחנו מקבלים מאות פניות מהחברות, שמבקשות לדעת כיצד להתנהג על מנת לשמור על המשכיות עסקית, בעיקר באזורים מסוימים, שבהם יש סגר, שמשפיע על החברות שנמצאות בהם.
אמדוקס היא סנונית ראשונה, שנובעת מכך שחברות בכל המשק, וגם בהיי-טק, מבצעות התאמה לפעילות הבינלאומית שלהן, גם בכוח האדם. הפיטורים הם ההדף של הגל הראשון של הקורונה. אבל אני לא מעריכה שזה יהיה גל גדול, אלא אלפים. צריך לזכור שכל מהלך כזה משפיע גם על האקו-סיסטם, כך שהפיטורים לא יהיו רק בהיי-טק".
[caption id="attachment_256929" align="alignnone" width="600"] מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר[/caption]
האם ניתן למפות את הפיטורים מבחינת סוגי החברות?
"אנחנו מייצגים 2,000 חברות, שמעסיקות מאות עובדים. לכן, כל שינוי בכוח האדם שלהן הוא בהיקפים של עשרות ומאות. אלו הן חברות יצרניות, ולכן אנחנו קוראים לממשלת ישראל לסייע להן, לאפשר להן להמשיך לעבוד, כי הן מנוע צמיחה. לא מספיק סיוע ישיר, צריך להגדיל את תקציבי רשות החדשנות ולהקצות משאבים כדי שחברות יוכלו לעבוד גם בפריפריה. בכל העולם מתכנסים לשווקים מקומיים, מעדיפים תוצרת מקומית, וגם ישראל חייבת לעשות זאת.
מצד שני, יש גם נקודות אור. שמענו בשבוע שעבר שישראל התמודדה מול סינגפור על הקמת מפעלי ייצור של אורבוטק, שנרכשה על ידי KLA, והחברה החליטה להעביר את הייצור לארץ".
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, האם אמדוקס היא סנונית ראשונה?
"כן, אבל צריך להסתכל על זה בקונטקסט הרחב יותר. יש משבר גלובלי בכל הארגונים, פרויקטים נדחים ואפילו מתבטלים. מדינות מתכנסות לתוך התעשיות שלהן, ורק הממשלה שלנו לא מסתכלת על התוצרת כחול לבן, כדי לעודד את התעשיה המקומית. שנים שאנחנו מנסים להסביר שעל כל דולר של מו"פ דרושים עוד 14 דולרים להשקעה בתשתיות ובשיווק בחו"ל, כאשר התחרות קשה ביותר. אלא שמה שהממשלה עושה זה שבמקום לתת את החכה, היא נותנת לעסקים את הדגים. זה לא עובד ככה. הממשלה צריכה להפנות כעת חלק מהמשאבים לתשתיות, להזרים פרויקטים ולהגדיל את הפעילות המקומית".
[caption id="attachment_268687" align="alignnone" width="600"] אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ[/caption]
יש חשש שחברות ייסגרו או יפסיקו פעילותן כאן?
"אנחנו חרדים בפרט לחברות הישראליות הגדולות, שישראל היא המטה שלהן, והן מתמודדות עם סגר אווירי כללי ועם העדר תיירות עסקית, שהיא חלק בלתי נפרד מהצמיחה של חברות היי-טק. במקום ללכת קדימה אנחנו מידרדרים, ואנחנו סבורים שעל הממשלה לפתוח את הגבולות הכלכליים. אני גם מודאג מכך שיש תופעה שחברות שפעלו פה מעבירות פעילות לחו"ל, כי אין להן ברירה. מעבר לזה, בעוד שיש חברות שגייסו כסף לפני הקורונה ויש להן חמצן, יש כאלה שמצמצמות הוצאות כדי לשמור על הכסף שיש להן, כי הגיוסים איטיים וקשים כעת. מהצד השני, יש חברות גדולות שממשיכות לפעול וממשיכות לגייס כספים.
ויש את ענף ה-IT, שהוא המעסיק הגדול ביותר בעולם הטכנולוגיה, ואם הממשלה לא תזרים תקציבים לתשתיות ולדיגיטל, גם החברות האלה יפטרו מאות עובדים, וזה יפגע גם בחברות ספקיות שלהן ויביא לפיטורים גם בקרבן".
אם כך, האם אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש?
"זה לא רק היי-טק. הגיע הזמן שנדבר במושגים נכונים. כפי שאמרתי, הדיגיטל נמצא כיום בכל מקום בשוק הארגוני, ואם לא נפעל ולא נזעק, כאנשי התעשיה, הממשלה לא תתעורר. זה לא רק כסף אלא שינוי מדיניות, הממשלה צריכה להתעורר. כשזה נוגע ליצור מקומי, הממשלה עדיין מבינה שזה דבר חשוב, אבל כשמדברים על יצוא, זה נראה Nice to have. אלא שזו תעשייה שהכניסה למדינה בשנה שעברה 9.4 מיליארד דולר, זה לב העשייה של המשק".
גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQ Link, איך נראה הענף במצב הנוכחי מהמבט של חברה?
"הקורונה היא מאיץ דיגיטלי, והיא גרמה בזמן קצר לקפיצת מדרגה של חמש שנים לפחות בכל המגזרים, במיוחד בממשלה. השינוי הזה, המעבר לעבודה מקוונת באופן מסיבי, גרם לעסקים לבחון מחדש את המודל העסקי שלהם, ואז הם מבצעים תהליכים של התייעלות, שהתוצאה שלהם היא אותם פיטורים שעליהם דיברו בסוף השבוע. לצערי זה יימשך, אמנם לא בהיקפים נרחבים, וצריך לשים את המספרים בפרופורציה, אבל מאחר שאין מנהיגות ואין ניהול כולל של המשבר, יש חוסר ודאות ועסקים לא יכולים לתכנן קדימה. לכן, הם מבצעים כרגע הערכות מצב גם מבחינת כוח אדם. אין ברירה אחרת".
[caption id="attachment_308172" align="alignnone" width="600"] גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר[/caption]
האם אתה אופטימי?
"אני תמיד אופטימי, אבל נכון להיום אין מנהיגות, אין מי שמוביל את המשבר הזה. אני מאמין שנעבור אותו. ייקח זמן, אבל נצא מחוזקים, כי דווקא בגלל הקורונה, מעמדה של הטכנולוגיה יתעצם בכל הארגונים. אלא שכרגע זה מצב של חוסר ודאות: הממשלה לא עשתה שום דבר מאז הגל הראשון, אין מי שקובע את הדברים, יש רק חרטא.
אבל לצד הפיטורים יש גם גיוסים, אפילו מצד חברות שמפטרות, כי הן מגייסות עובדים לתחומים שהן משקיעות בהם. התהליכים מאוד איטיים, יש הורדות בשכר וזו תקופה לא סימפטית בכלל, אבל אני בטוח שנתגבר".
06/07/20 14:50
10.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נוטניקס, מובילה עולמית במחשוב ענן ארגוני, הכריזה על פתרונות חדשים שיאפשרו לצוותי IT לתפעל, לשדרג ולפתור בעיות בתשתית הענן שלהם מרחוק, מכל מקום שבו הם עובדים - בין אם בבית או במשרדי החברה. פתרונות אלה יסופקו דרך Nutanix Foundation Central, Insights ו-Lifecycle Manager - שכולם יהיו זמינים כחלק ממערכת ההיפר-איחוד של נוטניקס, Nutanix HCI, ללא עלות נוספת ללקוחות.
בזמן שצוותי IT עובדים כיום שעות נוספות, בעקבות מגיפת הקורונה, כדי לספק פתרונות עבודה מרחוק לעסקים בכל העולם, הם לא תמיד מסוגלים לדאוג גם לעצמם לגישה מרוחקת. ניהול תשתית ה-IT, פתרון בעיות ועדכוני תוכנה דורשים לעתים קרובות שצוותי ה-IT יהיו נוכחים בדטה סנטר - דבר שהופך לקשה יותר בתקופה המחייבת ריחוק חברתי.
"נוטניקס נוסדה עם חזון - להפוך את ניהול תשתית ה-IT לפשוט כל כך, עד שלמעשה הוא הופך לבלתי נראה", אמר גרג סמית', סמנכ"ל שיווק מוצר בחברה. "יכולות חדשות אלה מציעות חוויה חלקה ורציפה מאי פעם כבר מהיום הראשון - מכל מקום. הניהול הפשוט שנוטניקס מציעה, יחד עם יצירת תשתית IT עמידה ומאובטחת יותר, בין אם מהבית או באתר מרוחק, הוא חשוב מאי פעם".
פתרונות אלה של נוטניקס יאפשרו לצוותי IT לנהל מרחוק תשתית ענן לאורך כל מחזור חיי התוכנה.
הפעלה מהירה של תשתית ענן חדשה והרחבות
באמצעות מערכת הניהול המרכזית Nutanix-Prism, התוספת של יכולת ה-Nutanix Foundation Central מאפשרת לצוותי ה-IT להתקין תשתית ענן פרטי מרחוק, ללא צורך בהגעה פיזית לאתר. יכולת ה-Nutanix Foundation Central מספקת אימאג' ומבצעת התקנה מרחוק של תוכנת הנוטניקס על גבי שרתי הנוטניקס הנדרשים. בנוסף לאוטומציה וריכוז על הפעולות לתוכנה אחת, Nutanix-Prism, יכולת ה-Foundation-Central מאפשרת לארגונים להרחיב בקלות את התשתית, כדי לעמוד בקצב הצמיחה העסקי גם בעבודה מרחוק.
Nutanix Insights מספק חיזוי אודות תקינות וחוסן המערכות ושירותי התמיכה האוטומטית, כדי לייעל את ה-IT ברמה הגלובלית. השירות החדש מנתח נתונים מהפעלות הענן של לקוחות, כולל כל ה-Clusters, האתרים והגיאוגרפיות, כדי לזהות בעיות קיימות ואפשריות, שעלולות להשפיע על אפליקציות וזמינות של נתונים.
ברגע שמבוצע זיהוי, שירות Insights יכול לספק המלצות מותאמות אישית כדי להגיע לאופטימיזציה של תקינות וביצועי התשתית. המלצות אלה מבוססות על תהליכי IT מוכחים וכן על ידע מעמיק שנצבר בנוטניקס בזכות תמיכה ב-16 אלף ארגונים ברחבי העולם. ממצאים ראשוניים מראים ש-Insights יכול לאפשר ללקוחות לפתור כ-30% מהבעיות ללא פתיחת קריאת שירות. "ביטול הצורך לפתוח קריאת שירות הוא דבר טוב לכשעצמו, אבל היכולת לזהות בעיות פוטנציאליות ולפתור אותן - זה נהדר. זו אותה פילוסופיה שהביאה את השדרוגים בלחיצת כפתור, המספקים לנו ערך גבוה כל כך", אמר אוליבייה מסוני, מהנדס מערכות ב- Compass Group France.
שדרוגי תשתית בלחיצה אחת, ללא הפרעה
שדרוגים של תשתיות IT הפכו למורכבים יותר ומהווים פתח לתקלות, במיוחד בסביבות המשלבות מספר ספקים ומוצרים. התכנון, הבדיקה וההפעלה מחוץ לשעות העסקים, שנדרשים כדי למזער השבתות של יישומים חיוניים, הופכים את תהליך העדכון ליקר. הדבר מביא, לעתים קרובות, לעיכוב בהפעלה של שדרוגים חיוניים ולחשיפת הארגון לבעיות אבטחה.
ה-Nutanix Lifecycle Manager (ובקיצור LCM) יספק שדרוגים ישירים בלחיצת כפתור עבור תוכנות נוטניקס, וכן להתקני חומרה - ללא השבתה של אף אפליקציה או תשתית. ה-LCM יכול לקבוע באופן אוטומטי תלות בין כל תוכנה וחומרה, לתעדף עדכונים בצורה חכמה ולתזמר את כל תהליך השדרוג, תוך שהוא מבטל עבודה על פי ניחושים, ומביא לתשתית עמידה ומאובטחת יותר. כמו בפתרונות נוטניקס אחרים, ה-LCM מסוגל לפעול מכל מקום, כדי לנהל את סביבות נוטניקס באופן גלובלי.
06/07/20 13:13
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
העשור השלישי של המאה ה-21 נראה לא דומה למה שהכרנו באף אחד מהעשורים שקדמו לו... סוג של עולם חדש שאנו נדרשים להסתגל אליו. זה התחיל עם התפשטות מגיפת הקורונה; המשיך במשבר כלכלי עולמי; והחלק האחרון עד כה במחזה חיינו - חוסר יציבות חברתית, כפי שבאה לידי ביטוי במהומות על רקע גזעי בארה"ב. נוצרה סיטואציה מיוחדת, שבה משבר בריאותי שלא היה כדוגמתו 100 שנה התנגש עם משבר כלכלי שלא היה דוגמתו 90 שנה, חוסר שקט חברתי שלא היה דוגמתו יותר מ-50 שנה, ונשאלת השאלה אילו עוד הפתעות יביא לנו העידן הזה.
במרכז ההתמודדות עם עולם המתאפיין בחוסר יציבות מצויים הקברניטים ומקבלי ההחלטות הנדרשים לנהל את המערכה. אלו יכולות להיות הנהגות פוליטיות - דוגמת נשיא או ראש ממשלה, או הנהגות עסקיות – דוגמת דירקטוריון והנהלה. בשני המקרים, מקבלי ההחלטות נדרשים להגיב למציאות חדשה המשתנה במהירות. בעיקר בהנהגה הפוליטית של המדינה, בקצה של הפירמידה, מצויים מקבלי החלטות שדורשים לקבל תמונת מצב לוקאלית של הבעיה, אך גם גלובאלית, כזו המשקפת את המציאות בשטח, שתאפשר תהליך קבלת החלטות מסודר, ולהגיב בצורה נכונה ככל האפשר למציאות שמשתנה לא מיום ליום, אלא מדקה לדקה.
צונאמי של מידע
למזלנו, אנו חיים בעידן דיגיטלי, ודטה היא תוצר לוואי של התקופה. צונאמי של מידע, מאינסוף מקורות מידע, מכל פינה על פני תבל, שמזרימים מידע ונתונים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אפשר היום לומר, שלכל השאלות יש תשובות, אם רק נדע לאתר ולפענח את מקורות המידע הנכונים. כאן מצאו את עצמם גופי המטה המסייעים בידיהם של הקברניטים, דוגמת המל"ל בישראל, בפני אתגר מערכתי לא פשוט. בצד האחד של האתגר ניצב מקבל החלטות, שדרש תמונת מצב מהימנה של התפשטות המגיפה בארץ ובעולם. המשימה כאן הינה לקלוט נתונים ממאות רבות של מאגרי מידע שונים, רבים מהם צצו במהלך התפשטות המגיפה ולא היו קיימים כלל קודם לכן, בפורמטים שונים, לטייב אותם ולהתיך אותם לתוך תהליך, שבסופו של היום מספק למקבלי ההחלטות דשבורד עם תמונת מצב עדכנית ותומך בתהליך קבלת ההחלטות.
אלא שזמינות המידע והכמויות של הדאטה יצרו גם אתגר עצום נוסף, שקשור למימד הזמן, או ליתר דיוק - חוסר הזמן. המשברים שאיתם מתמודדת החברה האנושית מתרחשים כאן ועכשיו. דרך הטיפול המסורתית בטיפול במידע הייתה מחייבת להפעיל אוגדות של מפתחים ותוכניתנים, במשימה שתימשך שבועות רבים, על מנת לפתח תהליך שיקלוט את המידע, יבנה תהליכי ETL סבוכים, ויכין את המידע לאנליזה. בזמנים רגילים זה כנראה מה שנעשה, אולם בתקופה של משבר עולמי חייבים להכין את המידע במהירות ולהגיע לניתוח שלו קרוב ככל האפשר למועד ייצור המידע. לשם כך עלה הצורך בהפעלה של כלי Data Preparation מבוססי AI ואוטומטיים, המחליפים את אותן אוגדות של מפתחים ומאפשרים הזרמה של מידע מכמות עצומה של מקורות בקליקים ספורים, והם זמינים להפעלה בידיהם של האנליסטים, שהם גם צרכני המידע להפקת הדו"חות.
למעשה, ארגונים – הן ממשלתיים והן עסקיים – בעידן הזה של חוסר היציבות, נדרשים להיות ערוכים לקלוט מידע מכל מקום ולשלב אותו בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם – דבר שהיה נחלתם של גופי מודיעין בלבד. לא סתם אגף המודיעין נרתם לתפקד בחמ"ל הקורונה, ואם אני נדרש לתת פרשנות שלי להימצאותם במקום, אז התפקיד שלהם היה להביא את יכולותיהם לעבד מידע בהיקפים גדולים, להכניס מתודולוגיות וכלים של טיפול במידע, בהם הם עושים שימוש ביום-יום, ולרתום יכולות אלו לטובת ההתמודדות בקורונה.
לסיכום, חשוב שנזכור: גם ארגונים עסקיים – דוגמת בנקים, חברות ביטוח, ועוד - מתמודדים עם אותם אתגרים בדיוק, וגם הם יידרשו בעת הזאת להיפתח למקורות מידע חדשים ולהתיך אותם לתוך תהליך קבלת ההחלטות המתקיים בארגון. המלצתי לארגונים היא להבין שהדרך לעשות יותר עם המידע תצריך שינוי בתפיסות, שינוי במתודולוגיות ושינוי בכלים. כי התמודדות נכונה עם אירועים קיצוניים בעידן הדיגיטל תחייב לעשות שימוש נכון ומושכל יותר במידע שיפיקו אותם אירועים.
הכותב הינו מנכ"ל חברת אקורייט (aQurate), מקבוצת UCL, מפיצה בישראל של פתרונות ניהול הדאטה Talend, Trifacta ו-Knime.
06/07/20 14:13
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום (ב') בנושא איכוני השב"כ, שעלה לכותרות בימים האחרונים. הדיון נסב על הטענות לטעויות חמורות במערכת האיכונים, שעוקבת אחרי חולי ונשאי קורונה, שבעקבותיהן נשלחו מאות אנשים לבידוד ללא סיבה, ובטענות שבסוף השבוע לא ניתן מענה, או ניתן מענה חסר, במוקד הטלפוני של משרד הבריאות.
הסיבה לאותו מענה לוקה בחסר הוא מחסור בכוח אדם שמבצע את החקירות האפידמיולוגיות שמזינות את איכוני השב"כ, והוא זה שגרם לתקלה החמורה.
ד"ר אודי קליינר, סגן ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות, אמר בדיון כי "אני מעריך שיש כיום יותר מ-200 אחיות בחקירות אפידמיולוגיות; המענה במוקד איכוני השב"כ ירד עד יום חמישי לדקות בודדות".
בהתייחסו לטענות על מוקד איכוני השב"כ הוא ציין ש-"היה לנו קושי נקודתי. אנחנו מגייסים מאות אנשים למוקד, כולל עזרה מפיקוד העורף. זמן המענה כבר ירד לשעה ועד ליום חמישי הוא יגיע לדקות בודדות". הוא פירט בפני הח"כים על פעילות המוקדם ואמר כי "יש מוקד השגות (על איכוני השב"כ - י"ק) קו ראשון, שלמוקדן יש סט מצבים שבהם הוא יכול לשחרר את האזרח מחובת הבידוד, ויש סט לקו שני, ששם ניתן להיכנס יותר לעומק ולקבל החלטה האם על האזרח להיות בבידוד או לא. זה עבד טוב בגל הראשון וכעת נוצר עומס".
06/07/20 17:36
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"האדמין ניצב כיום בפני לא מעט אתגרים: האפליקציות יכולות להיות חוצות עננים, חלקן מפותחות במיקרו-שירותים וחלקן מופעלות ברישוי מסורתי. מנהל ה-IT, הפועל בענן ובדטה סנטר ברישוי מסורתי, נדרש לעקביות תפעולית בהרצת האפליקציות בסביבות השונות, עם מענה לעולמות התקשורת ואבטחת המידע", כך אמרו הראל ביבי ועידן גרינשפון, מהנדסי פתרונות מובילים ב-VMWare ישראל.
השניים השתתפו בכנס הווירטואלי טכנולוגיה בשני - ITforIDF, שנערך היום (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים.
לדברי ביבי וגרינשפון, "הפתרון הוא ניהול משאבים לכל ענן, לכל יישום ולכל התקן שהארגון בוחר - על גבי כל ענן, כל אפליקציה וכל רכיב מחשוב. נדרש להנגיש את האפליקציה על כל ענן - פרטי, ציבורי או טקטי. יש להריץ על הפלטפורמה כל אפליקציה - קלאסית או מודרנית - שפותחה לענן, או היברידית, לטובת עבודה על כל רכיב מחשוב".
הם דיברו על המערכת לניהול ענן vCloud foundation והסבירו כי היא "משלבת כלי אבטחה באופן חוצה עננים, עם מגוון רחב של שירותים. VMware מקימה סביבות דטה סנטר בענן ובחצר הבית, על בסיס תפיסת דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC). אנחנו מביאים ארכיטקטורה חדשה, מבוזרת, מבוססת שרתי X86, ועליהם 'מלבישים' ערמת תוכנה, שמאפשרת 'לקפל' את הקופסאות ולהנגיש את התכונות בדטה סנטר, עם יכולות מתקדמות לניהול מרכז נתונים חכם. המערכת יכולה לעבוד בכל מקום ופועלת עבור סביבת דטה סנטר, ענן ציבורי או צה"לי. אנחנו מיישמים את הפתרון תוך יכולת לשלב שירותים משלימים מהענן, כך שחוויית השימוש של האדמין תהיה זהה בכל מקום. בין השירותים ניתן למנות תשתיות כשירות (IaaS), פלטפורמה כשירות (PaaS), סביבה להרצת קונטיינרים, וכן תשתיות לבינה מלאכותית ולאינטרנט של הדברים".
"הארכיטקטורה הזו", ציינו ביבי וגרינשפון, "מציגה כמה אתגרים חדשים: חוסר נראות רשתי, העדר הסכם רמת שירות (SLA), העדר כלי ניהול, חוסר בקישוריות באתרים מרובי תווך, חוסר במנגנוני שחזור והעדר יכולת לזיהוי בעיה בזמן אמת. אנחנו מנגישים SDWAN שמנצל את הקווים בצורה מיטבית. עוד אנחנו מבצעים ניטורים שונים, כגון בדיקת רוחב פס ומה מידת התעבורה. המערכת חיה ונושמת את הקווים ויודעת לתת שירות על פי הסכם רמת שירות. אנחנו יודעים לזהות אפליקציות, ומאפשרים לבנות ולהניע אותן על הקווים השונים".
לסיכום הם אמרו כי "VMware מציעה פתרון ניהול כולל לעולם הדטה סנטר - בהיבטי התוכנה, התקשורת ואבטחת המידע, יחד עם נראות מלאה של הרשת וניהול קווים חכם ויעיל. המטרה היא הנגשת שירותים למשתמשים, למשל פריסה חוצת עננים של האפליקציה או פלטפורמה למפתחים. לשם כך אנחנו מציעים כלי ניהול ומריצים עומסי עבודה".
06/07/20 15:21
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוק ההסדרים עתיד לעלות בקרוב לדיון ולהצבעה בממשלה ולאחר מכן בכנסת. כמו בכל פעם, הוא צפוי לעלות לצד חוק התקציב - בין אם זה יהיה תקציב חד שנתי או דו שנתי. אם לשפוט על פי טיוטת החוק, שפורסמה השבוע להערות הציבור, הממשלה מתכוונת לקדם בתקופה הקרובה את תעשיית ההיי-טק של ישראל, למרות או אולי דווקא בגלל הקורונה. זאת, באמצעות התמקדות בחמישה תחומים: הסרת חסמים שבולמים את צמיחתם של סטארט-אפים, הגדלת היצע כוח האדם המיומן לענף, קידום המובילות הטכנולוגית של ישראל, קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה והמשך השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי הורייזון 2020.
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי "מדינת ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח וקידום טכנולוגיות חדישות. ישראל מדורגת ראשונה בעולם בשיעור ההוצאה על מו"פ מהתמ"ג, ראשונה בעולם בסכום ההשקעה לנפש ובמקום השלישי בדירוג החדשנות העולמית של הארגון הכלכלי העולמי. ענף ההיי-טק הינו קטר הצמיחה של המשק הישראלי: הוא מהווה כ-12% מהתוצר העסקי וכ-43% מהיצוא הישראלי, ומעסיק כ-9% מהמועסקים במשק. בכוונת הממשלה לקדם את צמיחת ההיי-טק ולהמשיך את פיתוח המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל".
מה הממשלה מתכוונת לעשות?
אם לפרוט את ההצהרות האלה לתוכניות, בממשלה מתכוונים לפעול להסרת חסמים באמצעות ביצועי תיקוני חוקים שייטיבו עם חברות טכנולוגיות ישראליות שמרכז הפעילות שלהן בישראל ושהקניין הרוחני שלהן רשום בארץ. התיקונים המוצעים יקלו על חברות אלה לקבל מימון ממשלתי ויאפשרו הטבות מס - לאנג'לים, עסקאות כל ישראליות, שבהן חברות רוכשות חברות היי-טק אחרות, חברות היי-טק ישראליות שרוכשות חברות היי-טק זרות וחברות זרות שנותנות הלוואות לחברות היי-טק ישראליות.
בנוסף, בממשלה מתכוונים לפעול לצמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי, "שפוגע ביכולת הצמיחה של הענף, ועליית השכר בגלל אותו מחסור פוגעת בכושר התחרות הבינלאומי שלו". הממשלה מתכוונת להוציא לפועל תוכנית המשך להחלטתה מינואר 2017, שכוללת, בין השאר, פעילות להגדלת מספר הסטודנטים, הדוקטורנטים ואנשי הסגל במקצועות ההיי-טק במוסדות להשכלה גבוהה, בתחומים אלה: מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה, פיזיקה, מתמטיקה וסטטיסטיקה - כדי לייצר את העתודה של הענף.
כמו כן, החוק כולל הקמת תוכנית לאומית למדע וטכנולוגיית קוואנטים, "שלדעת מומחים מהווה קפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה". הממשלה אף צפויה לאפשר למוסדות אקדמיים למכור מהידע שיש בהם לתעשייה, מבלי שהדבר יפגע במענקים שהמוסד האקדמי מקבל מהממשלה או מכל גורם אחר. בכך רוצים בממשלה לקדם את שיתוף הידע בין הגופים.
אמצעי נוסף הוא הצטרפות למסגרת התשיעית של תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי הורייזון 2020, שישראל כבר משתתפת במסגרת השמינית שלה. טיוטת החוק כוללת הקמת ועדת היגוי בין משרדית, כדי להתחיל במשא ומתן עם האיחוד האירופי להשגת יעד זה.
לאחר העברת החוק, מימוש התוכניות האלה תלוי בשורה של משרדים ממשלתיים, בין היתר רשות החדשנות שבמשרד הכלכלה, המשרד החדש להשכלה גבוהה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכמובן, משרד האוצר. כעת נותר לראות אם וכיצד הגופים האלה ישתפו פעולה והתוכניות יצאו לפועל.
06/07/20 15:55
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם: קרן שמואלי-סידי.
תפקיד: עורכת דין, שותפה במחלקת ההיי-טק בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ.
השכלה ושירות צבאי: "תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, בהצטיינות יתרה (שלישית במחזור של כ-200 סטודנטים). בשירותי הצבאי הייתי קצינה בלשכת הרמטכ"ל, אחראית על ביצוע בקרה ומעקב על החלטות הרמטכ"ל בזרועות ובאגפי צה"ל השונים. בתקופת ההתנתקות שירתתי כעוזרת של ראש אגף המבצעים בצה"ל".
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "כעורכת דין, אני מייצגת, בין היתר, יזמים, סטארט-אפים ומשקיעים. אחד הדברים האהובים עליי בפגישה ראשונה עם לקוח הוא לשמוע מה הרעיון והפתרון הטכנולוגי שהוא מציע לבעיה קיימת, שאיש לא חשב עליו קודם, או כמשקיע - מה מושך בפתרון של החברה שבה הוא בוחר להשקיע. בהקשר של תחום העיסוק שלי, אני אוהבת את עבודת הייעוץ והניתוח של הפתרון הטכנולוגי אל מול הסביבה הרגולטורית הקיימת ואת האדפטציות הנדרשות במי מהם כדי לאפשר את המשך הקדמה הטכנולוגית".
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "לשמחתי, בתעשיית ההיי-טק, אני חושבת שההטיה נגד נשים, שעדיין קיימת, היא חלשה יותר, הודות להשתייכותם של רוב עובדי ההיי-טק לדור שבו הגיוון, בניגוד להומוגניות, הוא ערך. ועדיין, אני מופתעת מחדש כל פעם לגלות כמה אנחנו רחוקות משוויון ומייצוג שווה שיקרב אותנו לשם. ציער אותי מאוד, למשל, שצוות המומחים שגויס במטה לביטחון לאומי לגיבוש אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה לא כלל נשים מומחיות. יחד עם קולגות וארגוני נשים חתמתי על מכתב דרישה מראש הממשלה וראש המל"ל לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בצוות המומחים. מחקרים מראים שהגיוון, לא רק המגדרי, תורם לאופק יריעה רחב יותר ובהתאם - לקבלת החלטות טובות יותר.
לשמחתי, הרשתות החברתיות מאפשרות לנשים להתאגד ולהילחם בתופעות האלה - על ידי שיתוף בחוויות אישיות, העלאת המודעות, גם בקרב הנשים עצמן, מתן עצות להתמודדות עם סיטואציות מסוימות, יצירת נטוורקינג ומתן תמיכה הדדית. אני חברה במספר פורומים כאלה, לומדת המון מהנשים שבהם ושואבת מהקבוצות עידוד והשראה".
האם נתקלת אישית באפליה נגדך על רקע היותך אישה? "לא. גם אם אני נכנסת לחדר שבו לא מכירים אותי ויש תחושה מוזרה על הרקע הזה, ברגע שמתפתח שיח מקצועי ומבינים מה הערך שאני יודעת להביא לשולחן, זה מיד נעלם והדיון מתקיים כדיון מקצועי וענייני, ללא כל קשר למגדר".
06/07/20 17:50
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ברבעון הקורונה, גדלנו בהיקף הפעילות שלנו בישראל בקצב גבוה, של 50%, לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. אנחנו מגדילים את הנוכחות שלנו בניהול לקוח, בהנדסה, בשיווק ובדלוורי - בכל מגזרי הפעילות, לרבות עולם הביטחון", כך אמר ניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix) ישראל ויוון.
הולנדר דיבר בכנס הווירטואלי טכנולוגיה בשני - ITforIDF, שנערך היום (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציין כי "נוטניקס הוקמה ב-2009, הוציאה לשוק את המוצר הראשון שלה ב-2011 ומובילה זו הפעם השלישית בריבוע הקסם של גרטנר בתחום ה-HCI (אינטראקציית אדם ומחשב). יש לה 6,000 עובדים, 16 אלף לקוחות ארגוניים ונתח שוק של 50%".
"אנחנו מספקים פתרון דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC), שבעזרתו צוותי ה-IT יכולים לתפעל ולמכן עננים. אנחנו מספקים פתרונות לעולמות האינטרנט של הדברים, לסניפים מרוחקים, לענן ציבורי, פרטי והיברידי, ולהתאוששות מאסון", הסביר.
"וירטואליזציה של שרתים - מוצר שלא צריך לשלם עליו"
לדברי הולנדר, "ב-2015 השקנו את אקרופוליס, ההייפרוויזור שלנו, שמאפשר וירטואליזציה של שרתים בחינם. זאת, כי לשיטתנו מדובר במוצר צריכה, שלא צריך לשלם עליו. ב-2017 עשינו ניתוק בין חומרה ותוכנה ואמרנו שנספק ללקוחות או רכיב שלנו עם 'ברזל' או רק תוכנה עם 'ברזל' של הלקוח. נתח השוק שלנו עומד על כמחצית מהשוק, VMware שנייה לנו ושאר הספקיות עומדות על אחוזים בודדים".
הוא ציין כי "בדירוג רמות שירות של ספקים, התעשיה שאליה אנחנו שייכים מדורגת בסקאלה ממינוס 100 עד 100, עם ציון ממוצע של 27 בחמש שנים האחרונות. הציון שלנו עומד על יותר מ-90".
עוד אמר הולנדר כי "אנחנו מציעים לעולם הביטחוני ניהול אבטחה, עם יותר שליטה שניתנת למנהל המערכת. ככלל, אנחנו מספקים פשטות תפעולית בקליק אחד. אנחנו רוצים IT שקוף לחלוטין, עם יכולת לשדרוג סביבה מקצה לקצה בלחיצת כפתור אחת, ובכך עונים למצוקת כוח האדם". לדבריו, "אנחנו מאפשרים צריכת שירות במקטעים, ולא לתכנן מערכת מראש לשלוש שנים. ניתן להתחיל עם אשכול שרתים אחד ולגדול גרנולרית (גרעינית)".
"עולם מוגדר תוכנה הוא יותר חדשני ומאפשר להטמיע חדשנות כמעט אינסופית בצורה מהירה. שימוש ברכיבים שלנו מניב תשתית מוגדרת תוכנה, עם מענה לדטה סנטר שלם מקצה לקצה", אמר הולנדר.
הוא ציין כי "עם מערך הפתרונות שלנו לא נדרשת אינטגרציה של מספר רב של יצרנים וכלי ניהול. כל מוצר שאנחנו מוציאים לשוק יודע לעבוד לאחר 20 דקות בלבד של הטמעה. אנחנו מספקים התייעלות כלכלית, פחות שטח רצפה ופחות צריכת חשמל. הפתרון שלנו יכול להיות מותקן על ספינות, כלי רכב משוריינים, בתנועה על מכולות, בונקרים, דטה סנטרים ראשיים ואתרים מרוחקים".
הולנדר אף הציג פתרון כזה שנוטניקס הטמיעה בצבא ארצות הברית. "זהו פתרון מוכלל, עם אותה תוכנה מנוהלת ממקום מרכזי. המוצר מותאם לפריסה בדרג הטקטי, נכנס למזוודה, ניתן לעלות אתו למטוס ולהטמיע אותו בכל מקום. ערכנו פריסה מהירה של פתרונות שכאלה בחיל הים האמריקני, עם חיסכון של פי ארבעה בשטח רצפה ועם יותר מ-100 אשכולות. כמו כן, ערכנו עשרות פרויקטים בסוכנויות ביטחוניות", אמר.