כלבי שמירה לסוכרת מאומנים להשתמש בחוש הריח החד שלהם כדי להריח את בעליהם ולהתריע על נפילה או קפיצה קיצוניות ברמות הסוכר שלהם בדם, שעלולות לסכן אותם. חברת AerBetic האמריקנית לקחה את התכונות הכלביות, המירה אותן ליכולות דיגיטליות ושילבה אותן באביזר לביש, שנראה כמו כפתור, ומנטר באופן רציף את רמות הסוכר של מי שעונד אותו, לצד אפליקציה ייעודית שמאפשרת למשתמש לקבוע התרעות גם לגורמים נוספים, כמו מטפלים או ספקי רפואה. מזה שנים מחפש עולם הרפואה ריפוי למחלת הסוכרת, אך עד היום זה לא קרה, והסוכרת היא אחת המחלות עם שיעורי הצמיחה הגדולים של המאה ה-21, ומהווה אחת מתוך עשר סיבות המוות המובילות בעולם. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, כ-425 מיליון (8.8%) מכלל המבוגרים בעולם בגילאי 79-20 הינם סוכרתיים, והצפי הוא שמספר זה יגדל ל-629 מיליון בשנת 2045. בישראל יש כמעט חצי מיליון חולים המאובחנים בסוכרת, ובנוסף לאלה שאינם מאובחנים, ההערכה היא שכ-7.6%-8.8% מהאוכלוסייה חולים במחלה, וכשישה אנשים מתים ממנה מדי יום בישראל. [caption id="attachment_298787" align="alignright" width="297"] הרחרחן הדיגיטלי של AerBetic. צילום: אתר AerBetic[/caption] הסיבה המרכזית לגידול בממדי המחלה היא אורח חיים לא בריא, המתבטא בצריכה גבוהה של פחמימות לצד מיעוט בפעילות גופנית. שילוב הרסני זה הולך ומתפשט מעבר לעולם המערבי, גם למדינות המתפתחות. נכון לראשית המאה ה-21, סוכרת היא מהמחלות היקרות ביותר וגובה משאבים גדולים ממערכות הבריאות ברחבי העולם. בישראל, ההערכה היא שמדובר בעלות שנתית כוללת של כ-10 מיליארד שקלים, ובארצות הברית מוערכת העלות השנתית ב-245 מיליארד דולרים. סוכרת לא מאוזנת מובילה להתפתחות של סיבוכים ונזקים למערכות רבות בגוף, ומהווה אחת מהסיבות המובילות לתחלואה לבבית, לעיוורון, לאי ספיקת כליות ולקטיעות של גפיים תחתונות. ניתן להניח אפוא, שפיתוחים מעניינים שיכולים לסייע בפיקוח על המחלה ובסיוע לטיפול נכון בה, כדי למנוע סיבוכים ומוות, מעוררים התעניינות רבה בקרב החולים והמטפלים גם יחד, בייחוד כאשר הם אינם מערבים אמצעים פולשניים, כמו המכשיר הלביש הזה. הרחרחן הדיגיטלי של החברה מבוסס על טכנולוגיית AerNos, של חיישן גזים זעיר, ש"מרחרח" גזים מסוימים הנפלטים בנשימה או מהעור בקרב אנשים ברמות ובטווחים מסוימים, שלפי המדענים אופייניים ומהווים סמנים מוקדמים ליתר סוכר או לתת סוכר בדם. כדי לשרת ביעילות ובקלות את המשתמשים, הם עוצבו בממדים קטנים ותוכננו עם צריכת כוח נמוכה במיוחד. הרחרחן הדיגיטלי לומד את המשתמש במהלך הזמן באמצעות לימוד מכונה, ומשפר את הדיוק יותר ויותר. כשמתרחשת התרעה על שינוי ברמת הסוכר, המשתמש מודד את רמת הסוכר שלו במד סוכר רגיל ומזין את הנתונים לאפליקציה. באמצעות לימוד מכונה, המערכת של AerBetic משתמשת בנתונים כדי לאמן את המכשיר בזיהוי חתימת הנשימה הייחודית למשתמש. ככל שיוזנו וייאספו יותר נתונים במהלך השימוש, ישופר גם הדיוק של המכשיר בניטור רמות הסוכר ויעילותו לאותו משתמש. בנוסף, ככל שיותר נתונים נאספים באפליקציה על ידי משתמשים רבים, כלים של לימוד מכונה הופכים את המכשיר לחכם יותר באופן כולל. כשמתרחש שינוי קיצוני ברמות הסוכר בדם, המכשיר מתריע באמצעות רטט ותאורת LED ואף שולח הודעה לאפליקציה באמצעות בלוטות'. ניתן להתאים את האפליקציה מתי עליה להתריע, כמו גם להוסיף התרעות לאנשים או לגורמים נוספים, מה שמאפשר להורים לילדים צעירים או למטפלים במבוגרים החולים בסוכרת להשגיח על רמות הסוכר ולהבטיח שהם מטופלים כראוי. AerBetic נחשף לראשונה בתערוכת CES 2019, וההתעניינות הרבה עודדה את המפתחים לשפר את הפיתוח ולהאיץ אותו, כדי להציגו שוב בתערוכה CES 2020 הקרבה והולכת כשהוא כבר כמעט בשלב  בדיקות בטא עם 1,600 בני אדם מרחבי העולם שהתנדבו להשתתף בו. החברה מתכננת להתחיל בייצור מסחרי שלו לקראת סוף השנה. אביזרים לבישים למדידת לחץ דם מדידת לחץ דם באמצעים פשוטים וביתיים היא נושא שחברות רבות משתוקקות לפתח. באחרונה הודיע הסטארט אפ הישראלי ביוביט כי קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, לשימוש באביזרים הלבישים שפיתח, המנטרים את לחץ הדם, את רמת החמצן בדם ואת קצב הלב. החברה כבר קיבלה את אישור הרגולטור האירופי והישראלי. הפתרון שפיתחה החברה מבוסס על טכנולוגיית פוטו-פלתיסמוגרפיה שיקופית (בשפה חופשית – רישום נפח באמצעות אור), המאפשרת למדוד שינוי נפח של דם בכלי דם זעירים ברקמות באמצעות מדידת ספיגה של אור על ידי העור, שמשתנה בהתאם לכמות הדם הזורם ברקמות העור. החברה, שרשמה פטנט על הטכנולוגיה שלה, משתמשת בתאורת LED באורכי גל שונים ובאלגוריתם שפותח על ידה כדי לקבל את המדידה בלי הפרעה של רעשי רקע. [caption id="attachment_298786" align="alignleft" width="206"] המוצרים הלבישים של ביוביט. צילום: אתר ביוביט[/caption] לחברה יש כרגע שני אבזרים – צמיד-שעון, ומדבקה, אבל לדבריה החיישן יכול להשתלב באביזרים אחרים, כמו צמידים, אוזניות ועוד, ויכול לשדר למערכות אחרות באמצעות טכנולוגיות תקשורת קיימות. לדברי מנכ"ל החברה, אריק בן ישי, "זהו הפתרון הראשון למדידת לחץ דם ללא שרוול שמאושר על ידי ה-FDA. האישור הזה פותח הזדמנויות אדירות לפיקוח מרחוק על סימנים חיוניים של מטופלים, ואנו נלהבים מכך שנוכל כעת להציע את המוצרים גם בשוק האמריקני". עוד הודיעה החברה, כי בכוונתה להוסיף למכשיריה אפשרויות של מדידת ערכים נוספים.

פייסבוק הודיעה כי היא מוסיפה לפלטפורמת הרשת החברתית הדומיננטית שלה את תכונת זיהוי הפנים מבוססת הבינה המלאכותית כברירת מחדל לכל, וזו תחליף את ההגדרות הקודמות של "הצעות תיוג", שהודיעו למשתמשים אם מישהו העלה תמונה והם תוייגו אוטומטית בתוכה. משתמשי פייסבוק יזוהו מעכשיו על ידי הכלי Face recognition בלי כל מעורבות מצידם' בתמונות שבהן נראו פניהן, ואולם החברה מציינת כי הגדרות זיהוי הפנים האוטומטי ניתנות לשינוי על ידי כל מי שאינו חפץ בתכונה. אצל משתמשים חדשים התכונה תהיה כבויה בהגדרה, אלא אם כן יחליטו להפעילה. בהודעה שפורסמה אתמול (ג') בבלוג החברה כתב סריניבאס נראיינאן, מנהל המחקר היישומי של תחום הבינה המלאכותית בפייסבוק, כי "הגדרת ה-Tag Suggestions, ששולטת רק בהיבט של האם נוכל להציע לחברים שלך לתייג אותך בתמונות או בסרטונים המשתמשים בזיהוי פנים, לא תהיה זמינה עוד". הענקית ממאנלו פארק אמרה כי תעדכן את מי שאצלו מופעל כלי זיהוי הפנים אם מישהו יעלה תמונה שלו, גם אם לא תויג בה. למעשה ההתנהלות הזו כבר מוכרת למשתמשי הרשת החברתית של פייסבוק מדצמבר 2017, עת הוכרזה תכונה הקרויה Photo Review, שזיהתה את פניהם בכל צילום שבו הופיעו על הפלטפורמה - כל עוד יש להם הרשאה לראות את "אנשים עדיין יוכלו לתייג ידנית חברים, אך אנו לא נמליץ שיתייגו אתכם אם לא תפעילו את זיהוי הפנים", הוסיפה פייסבוק. [caption id="attachment_263828" align="alignnone" width="600"] תכונת זיהוי הפנים. אילוסטרציה: ליה קולטירינה, BigStock[/caption] ניסיונות הרגעה לחוששים מפגיעה בפרטיות "הגדרת זיהוי הפנים שלנו", הרגיע נראיינאן, "מאפשרת לכם לנהל לא רק אם פייסבוק משתמשת בטכנולוגיית זיהוי פנים בתמונות שלך בכדי להציע תגיות; היא מספקת מתג פשוט לכיבוי או הפעלה לקבוצה רחבה יותר של שימושים בזיהוי פנים, כמו למשל לעזור לך להגן על זהותך בפייסבוק". בנוסף, לטכנופוביים שבינינו, פייסבוק הבהירה כי משתמשים יקבלו הודעה בפיד החדשות שלהם עם מידע על התכונות והאפשרויות החדשות, שיאפשרו להם ללמוד עוד על האופן שבו היא משתמשת בזיהוי הפנים, יחד עם כפתור שיאפשר להפעיל את התכונה או להשבית אותה. שימו לב, לאמירה קריטית של פייסבוק בנדון - ולמעשה בנוגע לכך שבבעלותה מאגר ביומטרי יקר ערך אודות פניהם של יותר מ-2 מיליארד משתמשיה - בהתחשב בשלל השערוריות והפרות הפרטיות של המשתמשים שלה שבהן הייתה מעורבת, שאפילו "זיכו" אותה בקנס עתק של 5 מיליארד דולר מטעם ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, היא זו: "אנו לא חולקים את פרטי זיהוי הפנים שלכם עם צדדים שלישיים. אנחנו גם לא מוכרים את הטכנולוגיה שלנו". זכרו זאת ונקווה שהחברה לא תתפס בעתיד מפרה את הבטחתה החשובה הזו.

הרשות להגנת הפרטיות גילתה באחרונה דליפה של מסמכים אישיים ורפואיים של תושבים בנהריה ממאגרי מידע של העירייה. ברשות טוענים שבכך הפרה העירייה את חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע. הפרטים נתגלו בבדיקה שערכה הרשות, לאחר שעיריית נהריה חוותה אירוע אבטחה שהביא לדליפת המידע הרגיש. מממצאי הליך פיקוח מנהלי שערכה הרשות עלה כי אירוע האבטחה הוביל לחשיפתם של מסמכים כגון צילומי תעודות לידה ומסמכי אשפוז. על פי הממצאים, במועד שבו התקיים אירוע האבטחה לא היו בידי עיריית נהריה נהלים רלוונטיים הנוגעים לתהליכי עבודת תחזוקה ופיתוח של מאגר המידע, בהתאם לנדרש בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות אבטחת המידע. כמו כן, ממצאי הפיקוח העלו שהעירייה לא נקטה באמצעים הנדרשים על מנת לוודא כי גישה למאגר המידע שברשותה תיעשה רק על ידי המורשים לכך. בנוסף, נמצא שחיבור אתר העירייה לרשת האינטרנט לא בוצע באמצעות פרוטוקול תקשורת מאובטח. בהתאם לממצאי הפיקוח קבעה הרשות שעיריית נהריה הפרה את הוראות החוק והתקנות, ונתנה לה הנחיות על מנת לפעול להתאמת רמת אבטחת המידע לנדרש בהם. הרשות אף הודיעה לעירייה כי ייתכן שתבצע בדיקה חוזרת של עמידתה בהוראות החוק והתקנות. ברשות מזכירים כי תקנות אבטחת המידע מחייבות כל גורם במשק בישראל, ציבורי ופרטי, המנהל מידע אישי, לעמוד בדרישות אבטחה הקבועות בחוק ובתקנות - בהתאם לרמת הסיכון שיוצרת פעילות עיבוד המידע. מעיריית נהריה נמסר בתגובה כי "מדובר במקרה נקודתי שהתרחש באפריל 2018. מיד עם היוודע התקלה באתר האינטרנט העירוני, המופעל ומתוחזק על ידי החברה לאוטומציה בשלטון המקומי (אוטומציה החדשה - י"ה), תוקנה התקלה לאלתר וננקטו כל הצעדים הנדרשים לתיקון נהלי האבטחה באתר".

"עולם התשתיות הקריטיות חווה מהפכה מאוחרת. נזכרו לחבר אותן לאינטרנט רק לא מזמן, וזה דורש אבטחה מעמיקה", כך אמר ליאור עטרת, מנהל פעילות ישראל בחטיבת הדיגיטל של ג'נרל אלקטריק. ג'נרל אלקטריק הוא תאגיד רב לאומי אמריקני שפועל במגוון תחומים: כלכלה, תעשייה, תשתית, רפואה, תקשורת ובידור. החברה קמה בסוף המאה ה-19, כשתומס אלווה אדיסון רכש חברה שהתחרתה בו, ועד היום היא מוכרת את המוצר הראשון שלה - נורות. התאגיד הענק בונה, בין השאר, תשתיות קריטיות: תחנות כוח, אסדות קידוח נפט, ציוד לבתי חולים, מנועים למטוסים וספינות. עטרת אמר ש-"המנכ"ל הקודם של החברה, ג'ף אימלט, הבין שכדי להצליח להתמודד עם המהפכה התעשייתית 4.0, צריך להכניס לעולם התשתיות הקריטיות מחשוב, תוכנה ושירותי IT. זאת, בשל 'כוחו של האחד': 1% שיפור בתפעול מניב חיסכון של מיליונים. משם הוקמה בתחילת העשור חטיבת הדיגיטל של ג'נרל אלקטריק. הרעיון היה לעזור לחבר בין עולמות הקצה לבין המטה, לב החברה, ולאפשר לקבל וליצור בעזרת תוכנה כל מיני יכולות שלא היו קודם, כגון 'להלביש' מעטפת IT על ברזלים לסוגיהם ולהפגיש ברזלים גדולים עם ביג דטה". לג'נרל אלקטריק פעילות נרחבת בישראל בתחום המכשור הרפואי - בחיפה, בטירת הכרמל וברחובות. ב-1997 היא הקימה ביחד עם אלסינט את אלג'מס - חברה לפיתוח וייצור מצלמות גרעיניות. שנה לאחר מכן היא רכשה מאלסינט את פעילויות הדמיית התהודה המגנטית והרפואה הגרעינית תמורת 100 מיליון דולר. כמו כן, היא רכשה מאלביט הדמיה את דיאסוניק, שעסקה בפיתוח ובייצור מוצרי אולטרה-סאונד. ב-2001 קנתה GE את חלקה של אלסינט באלג'מס ועשור לאחר מכן היא רכשה מאורבוטק את חטיבת הרפואה הגרעינית שלה ב-15 מיליון דולר. יש לג'נרל אלקטריק מרכז פיתוח בהרצליה בתחום התוכנה ומרכז ידע לאינטרנט תעשייתי. "היעד שלנו בארץ", ציין עטרת, "הוא לקיים שיתופי פעולה עם סטארט-אפים שעוסקים באבטחת תשתיות קריטיות. כך, זרוע ההשקעות של ג'נרל אלקטריק השקיעה בישראל, בין השאר בטטה ריי ובמורפיסק". מה-"צוות האדום המטכ"לי" ל-"צוות האדום" של ג'נרל אלקטריק עטרת, בן 37, שירת בצה"ל במצו"ב, והיה מיוזמי "הצוות האדום המטכ"לי". חיילי הצוות האדום של עולם הסייבר מדמים את תפקיד האויב - תוקפים וחושפים את חולשותיהן של מערכות התקשורת השונות. הצוות האדום אחראי על ביצוע בדיקת חדירות למערכות טכנולוגיות - שיטה שבה מבצעים תקיפה פנימית של המערכות, כדי לחשוף חולשות. זו, למעשה, תקיפה לשם הגנה. עטרת עמד בראש הגוף עד שפרש מהצבא. הוא הצטרף לג'נרל אלקטריק כאיש אבטחת מידע ומנהל את הסניף הישראלי מאז 2012. בסניף מועסקים 60 עובדים, מתוכם 20 הם חוקרי אבטחת מידע והשאר מפתחי תוכנה. "כמעט כל אנשי אבטחת המידע של חטיבת הדיגיטל נמצאים בישראל", אמר. "לצד פעילות אבטחת מידע לתשתיות קריטיות", ציין עטרת, "הקמנו 'צוות אדום' כגוף מחקר אבטחת מידע. בין השאר, אנחנו עורכים מבדקי חדירה יזומים למערכות השונות של החברה בעולם. מדובר במשהו שהוא מעבר למבדקי חדירה: אלה מחקרי עומק, לקחת טכנולוגיה ולהבין איך היא עובדת. לדוגמה, כשג'נרל אלקטריק רוצה אסדת קידוח, הצוות שלי פורץ אותה". הוא ציין כי "באחרונה, החברה נכנסה חזק להדפסה בתלת ממד. אבטחת המידע של הדפסת מנועי הסילון של החברה נעשית בארץ". "על המנמ"רים להבין: חוקי המשחק השתנו" לדברי עטרת, "המנמ"רים צריכים להבין שחוקי המשחק השתנו, במיוחד כשמביטים על עוד ועוד תקיפות של מדינות ומתקפות המוכוונות לתשתיות קריטיות. מי שהופך להיות מטרה זה המעגל השני, שרשרת האספקה, ולכן, נדרש לאבטח אותה היטב, בדגש על אבטחת מידע אפליקטיבית". הוא אמר ש-"כמי שחי את עולם התקיפה בסייבר שנים רבות, הדרך הטובה ביותר להגן באפקטיביות היא להביט על ארגונך בעיני התוקף: איפה אזורי החולשה, מהם האזורים שהתוקף יכול לשחק בהם - ולא לשים פיירוול בכל מקום. נדרש לקשר בין מאמץ ספציפי שמבוצע לבין שינוי ברמת אבטחת המידע של הארגון. רק בדרך זו המנמ"ר ומנהל אבטחת המידע יוכלו להתגבר על המגבלות התקציביות שהם נתונים בהן".

היכולת למנוע מגורמי צד שלישי לעקוב אחר המעשים של גולשים ברשת כבר מוצעת מזה תקופה ארוכה למדי בידי יצרניות הדפדפנים. עם זאת, התברר שהאפשרות שהייתה זמינה באופן וולונטרי הופעלה בפועל בידי כ-20% מהגולשים בלבד. אבל זה השתנה בגרסה 69 החדשה של הדפדפן פיירפוקס. מעתה האפשרות הזו מופעלת כברירת מחדל עבור כל המשתמשים בדפדפן הזה של ארגון מוזילה וזה אומר, לפחות באופן תיאורטי, שאף גורם לא יוכל לעקוב אחר הפעילות אונליין של הגולשים ולפגוע בפרטיות שלהם בכך שימכור את המידע הזה לחברות צד שלישי אחרות, שיוכלו לנתח את ההתנהגות שלכם ברשת, ואולי גם בחיים. המתג של אפשרות ההגנה הזו הופעל באופן אוטומטי במהדורת פיירפוקס מחודש יוני, אבל למשתמשים חדשים בלבד, וכאמור, התברר שרוב המשתמשים אינם מפעילים את המתג, שעכשיו הורם בעבורם באופן אוטומטי. "אנחנו מצפים לספק הגנה ל-100% מהמשתמשים שלנו כברירת מחדל", מסר הארגון.

מנהלי פיתוח וחברות סטארט-אפ מעדיפים להשתמש בכלי פיתוח וניהול פרויקטים העובדים בסביבות אג'ייל, ופחות בכלים מסורתיים. הכלי הוותיק MS Project, שהיה "מלך" שוק ניהול הפרויקטים, הוא כבר לא הברירה היחידה ויש לו מתחרים, שתופסים נתחים משמעותיים של השוק - כך עולה מסקר שערכה לא מכבר מטריקס בקרב 400 עובדים ומנהלים בארגונים שהם לקוחות שלה.   [caption id="attachment_298793" align="alignnone" width="600"] מקור: מטריקס[/caption] יותר ממחצית מהנשאלים בסקר השיבו כי הם עובדים במתודולוגיית Scrum - מתודולוגיה זריזה ואג'ילית לניהול פרויקטים ולפיתוח תוכנה, שמתמקדת בשיפור יכולתו של הצוות לספק תוצרים במהירות ולהגיב לדרישות תוך כדי התהליך. המעבר למתודולוגיה אג'ילית ניכר גם בתחום כלי הבדיקות: כמעט 40% מהנשאלים ענו שהם משתמשים בכלי JIRA Add on. כ-30% מהנשאלים שעובדים עם JIRA השיבו שהם עובדים בסביבת ענן, ונתון זה צומח במהרה. עם זאת, עבודה בסביבת שרתים מקומיים עדיין מובילה, עם 56.6%. כשנשאלו המשיבים איך מנהלים בחברה שלהם את הפרויקט והפרוגרמה, התשובות לא היו חד משמעיות. ארבעת הכלים הבולטים על פי תוצאות הסקר הם MS Project מבית מיקרוסופט, עם 24%, לאחר מכן Portfolio for JIRA עם 21% ועוד 30% עובדים עם Add ons מאטלסיאן מרקטפלייס, כמו Big Picture ו-Structure. [caption id="attachment_298797" align="alignnone" width="600"] מקור: מטריקס[/caption] "בתחום ניהול הפרויקטים, אין מנצח ברור בשוק" לדברי אורן קרוג, מנהל פעילות DevOps במטריקס, "אנחנו עדים לתופעה שלפיה בתחום ניהול הפרויקטים אין מנצח ברור בשוק, אין כלי דומיננטי. מדובר בשוק חם עם כמה כלים טובים, אבל אין כרגע חברה שמצליחה להשיג יתרון בולט ולהשתלט על השוק. במשך שנים הייתה הגמוניה של כלים רובסטיים ,אך בשנתיים-שלוש האחרונות רואים יותר ויותר אימוץ מהיר של כלים אג'יליים. כך, הפתרון של מיקרוסופט, MS Project, הוא הפתרון המסורתי והמוכר, אך קמו לו מתחרים רציניים בשוק בתחום האג'ייל, ויש סיכוי טוב שבשנה הבאה נראה עלייה משמעותית באימוץ פתרונות מהסוג הזה. זה יכול לשנות לגמרי את חוקי המשחק". [caption id="attachment_298792" align="alignnone" width="600"] אורן קרוג, מנהל פעילות DevOps במטריקס. צילום: ניב קנטור[/caption] קרוג הסביר כי "בעבר, חברות ישראליות היססו לעבוד עם כלים חדשניים של חברות קטנות, והעדיפו להסתמך על פתרונות מסורתיים ומוכרים של תאגידי ענק. אלא שבאחרונה, השוק הישראלי למד לקחת יותר סיכונים, שמשתלמים גם מבחינת חדשנות וזירוז תהליכים וגם מבחינה כספית, שהרי הכלים האג'יליים זולים משמעותית ונוחים יותר לעבודה מאחיהם ה-'גדולים'".

קלאוד טק מקבוצת יעל הודיעה אתמול (ג') על מינויה של יפעת גל לתפקיד סמנכ"לית דליוורי. זאת, כחלק משינוי ארגוני שעובר מבנה ההנהלה של החברה. לגל, בעלת תואר ראשון מהמכללה למנהל ותואר שני מאוניברסיטת חיפה, יש כ-25 שנות ניסיון בתחומי ה-IT לארגוני האנטרפרייז בארץ ובחו"ל, עם התמקדות במערכות ארגוניות מרובות תהליכים עסקיים מורכבים כ-CRM ,ERP ובילינג. בתפקידיה הקודמים היא שימשה כמנהלת תחום ה-CRM בקבוצת יעל, ארכיטקטית תוכנה בצים, ומנהלת מוצר ופריסייל בייעול ושיפור תהליכים עסקיים באמדוקס.

שם: סמנתה (סאם) ראש סאקלאף. תפקיד: מנהלת חדשנות בבית החולים אלי"ן, ותק בתפקיד: 2.5 שנים, תפקידים קודמים: ניהול מערך ההסברה של הסטודנטים באוניברסיטת אריזונה, ושיווק וקשרי משקיעים בקרן הון-הסיכון ג'רוזלם ונצ'ר פרטנרס. השכלה: תואר ראשון בקינסיולוגיה ומנהל עסקים מאוניברסיטת אריזונה, ותואר שני במנהל עסקים ובניהול ביו-רפואי מהאוניברסיטה העברית. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "תמיד עניין אותי להתמקצע בתחום הטכנולוגיה בישראל, כדי להפוך את העולם לטוב יותר. בכל פעם מחדש מדהים אותי התהליך של לקחת צורך, לחשוב על רעיון ולפתח פתרון בעזרת טכנולוגיות חדשות וישנות". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "פחות ברמה המקצועית, כמו בפערי השכר בין גברים לנשים". האם נתקלת באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "למען האמת, ברמה המקצועית זכיתי לעבוד בעיקר עם נשים בתחום שלי, גם ברמת הניהול. אין ספק שהאנרגיה הנשית מועילה ליעילות העסקית והניהולית".