בשיתוף פינסטרה. "חוכמת ההמונים, בדמותן של חברות הפינטק, עונה על הצורך של הבנקים להעלות את הערך המוסף שהם נותנים ללקוחותיהם ולאפשר להם חוויית בנקאות אחרות וחדשנית. הבנקים הבינו שהם לא יכולים להתמודד בתחרות העזה שנוצרת בבנקאות הפתוחה, וכי עליהם להיעזר לצורך זה בסטארט-אפים", כך אמר לאנשים ומחשבים דרור קפלן, מנהל התפעול והפיתוח העסקי בפינסטרה וחבר בוועד המנהל של קהילת הפינטק הישראלית CityTLV. קפלן ציין כי החברות הללו מסייעות לבנקים לתת מענה לרגולציה ההולכת ונבנית בנושא הבנקאות הפתוחה. "הרגולציה מחייבת את הבנקים לשתף מידע ולאפשר לחברות טכנולוגיה להיות ה-'שער' עבור לקוחות הבנקים. לכן, כל המעורבים מחפשים דרכים יצירתיות וחדשניות לבסס את מעמדם כמובילים בשוק", הוסיף. "הבנקאות הפתוחה היא לא פחות מרעידת אדמה, בעוצמה גבוהה מאוד, המזעזעת את כל יחסי הכוחות המוכרים בתחום הפיננסים", הדגיש קפלן. "לא עוד רק בנקים שמספקים שירות לחברות ויחידים, תוך שימוש במערכות מסורתיות, אלא חברות טכנולוגיות וחדשניות, עם מערכות מתקדמות ומודלים עסקיים מגוונים ומונחי לקוח. אין ספק, תקופה מרתקת בתחום הפיננסיים לפנינו". הוא ציין נתונים שפרסם סטארט-אפ ניישן סנטרל – גוף המסייע לחברות הזנק ישראליות ומנתח את התחום בארץ – שלפיהם 529 חברות פינטק פועלות כיום בישראל וסך הגיוסים שלהן ב-2019 הגיע ל-1.8 מיליארד דולר, מה שמייצג זינוק של 107% אל מול 2018. קפלן פירט כי "חברות הפינטק מפתחות מערכות חדשניות, המאפשרות מגוון פעולות עבור לקוחות הקצה, כגון ביצוע תשלומים, העברת כספים, ניהול חשבונות והשקעות ולקיחת הלוואות, ועבור הבנקים, למשל מערכות זיהוי הונאות, ניהול סיכונים וניתוח נתונים". "הבנקים הבינו שרק בשילוב כוחות עם חברות פינטק נוספות ויצירת שיתופי פעולה נרחבים הם יוכלו להצליח ולהתחזק במערכה בתחום הבנקאות הפתוחה. לכן, בכל בנק נוצרו תפקידים בכירים של מובילי חדשנות ודיגיטל, שבוחנים את העשרת השירותים הדיגיטליים עבור הצרכנים, להעלאת הערך המוסף ללקוח ולהגדלת מחויבותו לבנק", הוסיף. מודל ליצירת שיתוף פעולה בין הבנקים לחברות הפינטק לדבריו, כאן נכנסות חברות טכנולוגיה גלובליות בתחום הבנקאות, כמו פינסטרה, שמבצעות יישום של מערכות בבנקים הגדולים בעולם, ויצרו פלטפורמה לשיתוף פעולה בין הבנקים לבין חברות הפינטק החדשניות. "הפלטפורמה FusionFabric.cloud מאפשרת אינטגרציה פתוחה ומתקדמת וחנות אפליקציות עבור כל חברת פינטק המעוניינת לחבר את מוצריה מול מערכות הבנקים", אמר. "זה בדיוק המודל ליצירת שיתוף פעולה טכנולוגי ועסקי מהיר ויעיל בין הבנקים לחברות הפינטק. זה בדיוק המודל המאפשר לבנקים ליהנות ממגוון אפליקציות שפותחו על ידי חברות פינטק מכל העולם, ליצירת עושר פונקציונלי. זאת בדיוק ההזדמנות לחברות פינטק בעולם בכלל, וישראליות בפרט, להאיץ את עסקיהן הגלובליים, על ידי התחברות פשוטה לפלטפורמה שלנו וקבלת חשיפה מיידית לאלפי הבנקים המחוברים אליה ומחפשים פתרונות חדשניים". "אם נצלול למודל הטכנולוגי-ארכיטקטוני-עסקי של הפלטפורמה שלנו, המודל מאפשר לכל חברת פינטק להתחבר באמצעות Open APIs לכל אחת ממערכות הבנקים", ציין. קפלן פירט את התהליך: "כל חברת פינטק יכולה באמצעות המערכת לפתח אפליקציות את מול מערכות הבנקים ולהעלות אותן לחנות האפליקציות, שפתוחה לאלפי בנקים ברחבי העולם. היישום יכול להיות מערכת שלמה שמתחברת למערכות הבנקים – למשל מערכת לניהול לקוחות, המאפשרת העברת תשלומים דרך הבנק, תוסף חדשני כמו העברת כספים בין מכשירים ניידים או מערכות אקו-סיסטם המשולבות בתהליכים הבנקאיים, כגון מערכות לזיהוי הונאות בהעברת תשלומים". "עם סיום פיתוח הקישוריות", הוסיף, "המערכות מופצות אל הבנקים דרך חנות האפליקציות, מה שמאפשר את האצת תהליך המכירה וההתקשרות עבור חברות הפינטק. זהו צעד ענק קדימה ביצירת שיתופי פעולה בתחום הבנקאות הפתוחה". מנכ"ל פינסטרה ישראל, שגיב גרינשפן, ציין כי "הטכנולוגיה שלנו מפותחת גם במרכז הפיתוח בישראל על ידי מאות מקצועני היי-טק. היא מאפשרת לחברות פינטק להתחבר בקלות לאלפי בנקים בכל העולם. אנחנו רואים חשיבות רבה לאפשר לסטארט-אפים ישראלים להצטרף לחנות האפליקציות וליהנות מחשיפה גלובלית".

כשאומרים "בוררות", מיד מצטיירת תמונה מתוך סרט או סדרת טלוויזיה: חדר אפלולי ואפוף עשן סיגריות, איש מכובד למראה בעל מבט עיניים מצמית יושב במרכזו ועיני הנוכחים נשואות אליו ביראה, שני בעלי דין – האחד מצולק והשני עוטה על פניו זיפי זקן אפורים, ושני גברתנים ממוקמים מאחורי גבם כמשמר של מלאכים. הדיון שזור במילים כמו: "טריטוריה", "לבן", "חסות" ו-"הכחולים". אז זהו, שלא. חוק הבוררות (סעיף 3) מגדיר באופן תמציתי וחד את מכלול הנושאים שאפשר לדון בהם במסגרת בוררות: "אין תוקף להסכם בוררות שלא יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". מה שלא ניתן להסכים עליו – בהסכם חוקי, כמובן – בין צדדים לא יכול להיות נדון בבוררות. הכוונה בפרט היא לנושאים פליליים, שהם עניינם של המדינה ושל מוסדות השיפוט שלה בלבד – ועל כך בהמשך. מתוכן הגדרתו התמציתית של חוק הבוררות אנסה להסיק אילו נושאים אינם ניתנים לבוררות. עניינים שפסיקה בהם תחייב גם אנשים וגופים שאינם צד לבוררות בעלי חברה רשומה בע"מ רוצים לפרקה ומבקשים לדון בבוררות בתנאי הפירוק. הליך הבוררות לא יכול לדון בעניינם, שכן עלולים להיות נושים, למשל, שאינם צד לבוררות, אך פסיקת הבורר תשפיע עליהם. מהצד השני, הליך פירוק שותפות יכול להיות נדון בבוררות אם הצדדים השותפים רוצים בכך, שכן הם אלה שכרתו ביניהם את השותפות וברצונם הם יכולים גם להתירה. כך גם הנושא של זכויות יוצרים ונכסים רעיוניים. הכרעה בין שניים הטוענים לזכויות יוצרים עלולה אולי להשפיע גם על זכויותיהם של אחרים, שאינם צד להליך, ולכן לא ניתן לערוך בוררות בנושא זה. יחד עם זאת, לכשהוכרע עניין הבעלות על זכויות היוצרים, סכסוך בנושא גובה התמלוגים הוא בהחלט עניין לבוררות. עניינים שהזכות לדון בהם שמורה למדינה המדינה נוטלת לעצמה סמכויות בנושאים כגון אכיפה, רגולציה, הטלת קנסות ומדיניות שלטונית, ולכן, מוסדות השיפוט שלה הם שידונו ויפסקו בנושאים כאלה, ולא הליך חיצוני כמו בוררות. דוגמה בולטת לכך היא קיום או אי קיום יחסי עובד-מעביד. נושא זה מעוגן בחוק מגן, שמקנה לעובד זכות שהוא לא יכול לוותר עליה ולא להסמיך אחר – גם בורר – לוותר עליה בשמו. כך גם נושאים כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, החוק למניעת הטרדה מינית וענייני הלנת שכר או פיצויי פיטורין. כל אלה מעוגנים בחוקי המדינה ואינם נתונים לבוררות. קביעת מעמדו האישי של אדם הכרה בדתו של אדם כיהודי או לא וקביעת מצבו המשפחתי כנשוי או רווק – על כל אלה אין לדון בהליך בוררות. גם שאלת אחזקתו של קטין על ידי מי מההורים איננה שאלה שניתן להעלות אותה בפני הבורר, שכן טובת הקטין היא שיקול עיקרי בהחלטה כזו, והקטין, מן הסתם, איננו צד בבוררות. הוא הדין גם בעניין זכאותו של הקטין לדמי מזונות. מהצד השני, גובה דמי המזונות יכול שייקבע בהסכם בין ההורים, ולכן שאלה זו מותרת בבוררות. עניינים בלתי חוקיים, לא מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור תקנת הציבור מבטאת את עמדתו של המשפט הישראלי באשר למותר ולאסור בהתקשרות חוזית. חוזה שנכרת שלא על פי החוק, שעוסק בעניינים בלתי חוקיים או לא מוסריים, איננו בר תוקף כחוזה, ועל כן בוררות על פיו איננה ברת תוקף אף היא. כאן טמון ההסבר לחוסר תקפותה ואף חוסר חוקיותה של הבוררות שתוארה בפתיח ועסקה, כאמור, ב-"טריטוריה", ב-"לבן", ב-"חסות" וב-"כחולים". אסור לעסוק בעניינים שמחוץ לחוק, וגם הבוררות בהם אסורה. ואנחנו, שהצצנו לחדר האפל – עדיף לנו שנסתלק משם מהר ככל האפשר. אין לנו מספיק צרות? חשוב לדעת באילו נושאים הבורר יכול להכריע – אך גם באילו לא. צילום אילוסטרציה: BigStock במה בכל זאת בוררות יכולה לעסוק? התשובה לשאלה זו היא: בכל עניין שאנשים יכולים להסכים עליו, וזה הרבה. מאוד. העולם מלא, לדאבוני, בחילוקי דעות עסקיים, כספיים ואחרים, והם ניתנים לבוררות. ברוב המקרים, הנושא שבו חלוקות הדעות אינו פוגע בחוק ולא פוגע בזכויותיו של מי שאיננו צד בבוררות. אחרי ככלות הכול, רובנו עוסק בנושאים לגיטימיים, ואי הסכמות – אם יש כאלה – ניתנות לפתרון בהתדיינות עסקית, בגישה אנושית ומתוך שיקולי צדק ואמת. מה שנכתב כאן נשמע מעניין פחות מהעולם התחתון? כנראה שכן, אבל מתאים יותר לעולם העסקי. הטור עוסק בתוכן עיתונאי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. הכותב הוא יועץ בנושאי IT, בורר מוסמך ומגשר מוסמך. בעברו היה מנמ"ר שירותי בריאות כללית, וניהל מספר חברות לאספקת טכנולוגיות ושירותי IT.

אורקל הפסידה, סופית, במאבק ארוך השנים בערעור שלה על זכיית AWS במכרז הענן הענק של הפנטגון. המאבק המשפטי נמשך גם לאחר שהזוכה במכרז של עשרת מיליארדי הדולרים הייתה, בסופו של דבר, מיקרוסופט, ולא חברת הענן של אמזון, לאחר שאורקל הגישה ערעור. אתמול (ד') דחה בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית את הערעור. בית הדין קבע כי הוא לא מצא עילה לבטל את פסיקת בית המשפט המחוזי, "על אף מערך הטיעונים הנרחב שהעלתה אורקל", בדבר הליך רכש אסור, שנועד להעדיף את שירותי AWS. הערעור בתביעה הוגש בתחילה נגד הממשל הפדרלי, ואז AWS הצטרפה, מרצונה, כעוד נתבעת. המכרז – חלק מהמאמץ לחידוש התשתית הטכנית של הפנטגון החוזה המדובר, JEDI, הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו, ולמכרז להיות ספקית בלעדית של השירות ניגשו יבמ, גוגל, אורקל, מיקרוסופט ו-AWS. שתי האחרונות הגיעו לשלב הסופי. לאחר שנפלה ההחלטה על נצחונה של הענקית מרדמונד נמסר ממשרד ההגנה האמריקני כי "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. אמזון: מיקרוסופט ניצחה כי טראמפ לא אוהב את בזוס. צילום: BigStock החברה טענה כי את ההטיה נגדה הוביל לא אחר מאשר דונלד טראמפ, כחלק מהמאבק שלו נגד אמזון והעומד בראשה, ג'ף בזוס – שהוא גם הבעלים של הוושינגטון פוסט, שמהווה חלק מ-"עיתונות הפייק ניוז", כהגדרתו של הנשיא האמריקני. אורקל הודיעה כי תערער על ההחלטה במכרז הענן של הפנטגון באוגוסט אשתקד, בטענה שהיא ניתנה "שלא כדין". עוד באותו החודש פרסם הפנטגון נזיפה יוצאת דופן בחומרתה כלפי אורקל, והאשים אותה בהפצת "דעות ספקולטיביות ומניפולטיביות שאינן מבוססות נתונים ומידע", במסגרת מאמציה לערער על תהליך המכרז הענק. חודשיים לפני כן דחה בית משפט אמריקני את תביעת אורקל נגד משרד ההגנה, ופסק לטובת הפנטגון ו-AWS. מהות הטענות של אורקל קן גלוק, המנהל הראשי של אורקל בוושינגטון, האשים ב-2019 את אמזון בפיתוח ובשיווק של תפישה שגויה ושקרית לגבי מהו מחשוב ענן. הוא הסביר כי התפישה השקרית נועדה לקדם את סיכוייה של החברה לזכות במכרז. גלוק אמר כי הוא יצר תרשים זרימה צבעוני בן עמוד אחד, בו הוצגו תמונות של מנהלי אמזון, בכירי משרד ההגנה האחראים על המכרז, עם הכותרת "קנוניה ליצירת מונופול בן 10 שנים בפנטגון". בין התמונות נכללה זו של ג'ים מאטיס, לשעבר שר ההגנה בממשל טראמפ. כשנשלח לוושינגטון פוסט, המסמך תויג תחת הכותרת "המבוקשים ביותר". גלוק מסר שלא שלח את התרשים לפנטגון, אלא רק לחבריו באורקל. הוא הוסיף כי תלה גרסה גדולה של המסמך בחלון הקומה השנייה של משרדו, וכי היא צולמה על ידי ה-CNN. הרשת פרסמה את התמונה ודיווחה שטראמפ צפה בה ודן אודותיה עם גורמים שונים.

חברת הסייבר התעשייתי קלארוטי (Claroty) מגייסת מעל 20 עובדים חדשים למרכזי המחקר והפיתוח שלה בארץ. החברה, שהוקמה בישראל על ידי קבוצת Team8 ופועלת בתחום אבטחת טכנולוגיה תפעולית בכל רחבי העולם, מעסיקה כ-180 עובדים, מעל למחציתם במשרדיה בתל אביב. בין המשרות הפתוחות: מהנדס תוכנה לענן, מהנדס Full Stack, מנהל IT, מהנדס תוכנה בכיר, מנהל מוצר בכיר, מהנדס תמיכת מוצר, מהנדס Front End בכיר, ראש צוות פרוטוקול למחקר, ראש צוות DevOps, ועוד. החברה מדגישה כי היא מעניקה לעובדיה אתגר טכנולוגי והזדמנויות חדשות לצמוח, ללמוד ולהשפיע, לצד המומחים המובילים בעולם הסייבר התעשייתי. הנהלת החברה מאמינה ודוגלת באיזון בין העבודה לחיי המשפחה, ומספקת את הזמן הדרוש לדברים החשובים באמת.

"לקוחות מחפשים כלים מתקדמים לקבל שירות, הם מעוניינים בתקשורת רב ערוצית – בין אם הם לקוחות פנימיים, גופים ואנשים שאיתם הארגון עובד וכמובן, לקוחות חיצוניים. אחד הערוצים הפופולריים מבין האפשרויות השונות הוא צ'ט ולכן, יש חשיבות לכך שארגונים יתנו ללקוחות שירות אישי בצ'ט עד הסוף", כך אמר אבי בר זכאי, מנהל אגף טכנולוגיות מערכות מידע בשלמה חברה לביטוח. בר זכאי דיבר בכנס CRM דור 4. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באחרונה באופן וירטואלי, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. הוא סיפר למשתתפים על פרויקט שביצעה חברת הביטוח להטמעת פתרון סימפל צ'ט (Simple Chat) של אלעד מערכות. בר זכאי אמר כי "במהלך פיתוח פרויקט לתקשורת רב ערוצית מול לקוחות וסוכני החברה התלבטנו האם כשאנחנו רוצים לספק מידע ממערכות הליבה, נפנה את הלקוח לאתר החברה והוא יעזוב את הצ'ט. החלטנו ללכת עד הסוף, משמע – שקבלת השירותים והמידע יהיו זמינים בצ'ט". "אחנו מוכרים ביטוח באמצעות סוכנים ולכן, התהליכים היו מכוונים ללקוח-הסוכן שלנו", אמר בר זכאי. "השקענו חשיבה רבה בבחירת השירותים שהלקוח נדרש להם. בנינו תשתיות למערכות הליבה, חיברנו את האינטרנט למערכות הליבה שלנו, וכך יצרנו חיבור לעולם החיצוני". כיום, ציין, "הלקוח יכול לקבל מידע אישי, לבצע פעולות באתר והוא יכול לקבל את השירות בשעות הנוחות לו, לאחר הזדהות, בכל ערוץ". לסיכום, הוא אמר כי "ההחלטה ללכת עד הסוף, כך שקבלת השירותים והמידע יהיו זמינים בצ'ט, הייתה חשובה, כיוון שמדובר בסדרי גודל שונים של זמן והשקעה במשאבים. התהליך היה מאתגר, ואנחנו בתחילת הדרך". כך בוצע התהליך אפרת כהן, מנהלת מחלקת CRM באלעד מערכות, תיארה במפגש את הטמעת פתרון סימפל צ'ט בחברת הביטוח. לדבריה, "הפרויקט הוא חלק מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ששלמה חברה לביטוח עוברת. הם חיפשו ומצאו אצלנו פתרון שנותן מענה לריבוי אוכלוסיות – סוכנים ומבוטחים. כחלק משיפור השירות הרחבנו את הערוצים שבהם ניתן מענה אישי, מידי, עם יכולת לבצע פעולות ועל הדרך להביא לצמצום כמות הפניות למוקד". היא אמרה ש-"בשלב הראשון מיפינו את סוגי הפניות שבגינם לקוחות פונים. רצינו להביא למצב שבו הם יוכלו לקבל פריטי מידע שונים, כגון פרטי התקשרות ורשימת סוכנים, בכמה הקלקות. כמו כן, רצינו לצאת מהערוצים המסורתיים ולפנות טקסטואלית ללקוחות, או לאפשר להם לקבל נציג. על מנת להשתפר, ערכנו סקר שביעות רצון, שעליו בנינו תהליכים". כך, ציינה כהן, "ניתן לפגוש את שלמה ביטוח באתר, בפייסבוק, בווטסאפ וב-SMS, בעזרת אפליקצית ביטי, הנציגה האוטומטית של שלמה חברה לביטוח. התהליכים השונים הפכו לדיגיטליים, בעזרת מוצר רב ערוצי, שמוטמע במערכת ה-Dynamics CRM הארגונית ומהווה את תחילתה של הטרנספורמציה הדיגיטלית האמיתית של הארגון. הפתרון, המועצם בבינה מלאכותית, מאפשר לארגון לעבור לתקשורת רב ערוצית. כך, הארגון עונה ללקוחותיו בערוץ המועדף עליהם ובמועד המתאים להם. המוצר מאפשר חוויית לקוח אחידה בכל ערוצי התקשורת: ווטסאפ, הודעות SMS, צ'ט, ניטור פוסטים ברשתות חברתיות והודעות פרטיות בפייסבוק מסנג'ר או בטוויטר. כל ההתכתבויות מתועדות על גבי מסך שיחת טקסט במערכת ה-CRM של מיקרוסופט". אפרת כהן, מנהלת מחלקת CRM באלעד מערכות. צילום: ויקטור לוי היא ציינה כי "במוצר יש בוט עסקי, המשלב מענה אוטומטי ללקוחות בהתאם לשירותים ולמוצרים שהארגונים מספקים להם, ועושה זאת מתוך המערכת וללא צורך בנציג שירות אנושי". כהן סיכמה באמרה כי "תועלות המערכת הן בחיזוק הקשר עם הלקוח; שירות מהיר, ידידותי ונגיש בערוצים השונים; וקבלת חוויה אישית, עצמאית, בכל מקום, ועם יכולת לגשת לנתונים בכל עת. לצד זאת, יש תועלות תפעוליות, כי המוצר יושב על ה-CRM של מיקרוסופט, שזו סביבה מוכרת לנציג השירות. המידע מה-CRM זמין לשיחה – מול הלקוח ומול הבוט. ניתן לעבור בין הערוצים השונים לטובת תהליכי המשך, למשל טיפול בלקוח שאינו שבע רצון. כך, נציג השירות והבוט מקבלים תמונה מלאה ואחידה אודות הלקוח".

האירוע המשמעותי ביותר שאירע השבוע בכלכלה הישראלית, שנאבקת כדי לשרוד את משבר הקורונה, התרחש על אדמת אבו דאבי. זאת, כאשר מטוס אל על בטיסה מספר 971 (הקידומת של איחוד האמירויות הערביות) נחת בנמל התעופה המקומי והביא לשם משלחת ישראלית-אמריקנית של 80 איש, בראשות בכיר הממשל של ארצות הברית, ג'ארד קושניר. המשלחת כללה מנכ"לים ופקידי ממשל בכירים מישראל ואת חברי המשלחת האמריקניים. האמירתים קיבלו מידע ושאלו שאלות רבות על החדשנות הישראלית. זה לא היה חדש להם, כי כפי ששמענו מאז שהיחסים בינינו לבינם קיבלו פומביות, יש חברות היי-טק ישראליות שעובדות שם, מזה כמה שנים. לא מעט ישראלים, בהם בכירים בתעשיית ההיי-טק, וחברות טכנולוגיות כחול לבן מוכרות את מרכולתן בשוק של איחוד האמירויות. מה גם שהראשים של כמה וכמה מחברות ההיי-טק הישראליות כבר נחתו בנמלי התעופה של אבו דאבי ודובאי, אבל הקפידו לשמור על כך בסוד. שי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, שהייתה חלק מהמשלחת, התרשמה שהרצון של האמירתים לכונן קשרים כלכליים ועסקיים עם ישראל הוא כן ואמיתי, וסיפרה על כך בראיון לאנשים ומחשבים. היא עמדה בראש הצוות הישראלי שדן עם המארחים בנושאי מדע וחלל אזרחי, ועמדה על ההתעניינות שלהם בתחומים שונים ובמה שאנחנו יכולים לספק להם, ועל הבקיאות הלא קטנה שהם גילו בתעשייה החדשנית הישראלית. שפיגלמן בטוחה שהקשרים עם איחוד האמירויות, כמו גם עם מדינות ערביות אחרות שיצטרפו למהלך, הם הזדמנות גדולה להיי-טק בישראל ולכלכלה הישראלית בכלל. עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי ממשרד HFN (הרצוג פוקס נאמן) אמר בראיון שנפרסם כאן ביום א' כי כבר בשבוע הבא, נציגים של החברה הבת שלהם, שכבר פועלת עם איחוד האמירויות מזה חמש שנים, יצאו לביקור עסקי שם. המטרה היא לקבל מהם מיפוי ממוקד יותר מה הצרכים שלהם בתחומי החקלאות, הבריאות הדיגיטלית, הטרנספורמציה הדיגיטלית, המים, הממשל ועוד, ולהצליב את זה עם ים הבקשות והפניות שהם מקבלים מהאמירתים מאז חשיפת ההסכם המתרקם. שלום בעיתוי קריטי להיי-טק הישראלי חשיפת המגעים עם מדינת המפרץ הפרסי מגיעה בעיתוי קריטי להיי-טק הישראלי. משבר הקורונה פגע בלא מעט חברות שעיקר הפעילות שלהן היא מעבר לים. סגירת השמיים הביאה לעצירה בהשקעות ולחוסר יכולת לממש קשרים עסקיים בחו"ל. חלק מהחברות הללו נקלעו או עלולות להיקלע למשבר פיננסי אמיתי, בהעדר יכולת לגייס השקעות. אמנם, השוק של איחוד האמירויות אינו תחליף לשווקים גדולים כמו ארצות הברית או אירופה, אבל הוא יכול לייצר עסקאות ושיתופי פעולה, ולמעשה כבר מייצר. יש כאן מפגש בין החדשנות הישראלית לביקושים ולפוטנציאל ההשקעות האדיר, כפי שראשי הממשל והחברות באיחוד האמירויות משדרים. כאן יש להזכיר שמדובר באחת המדינות העשירות בעולם. אבל הידוק הקשרים הכלכליים עלול לייצר מציאות דומה לזו שקיימת בין ישראל לבין מדינות במזרח אירופה. מנימוקי הוזלת עלויות, חברות ישראליות מעבירות פעילות לשם, על חשבון כוח האדם כאן. אמנם, זוהי תופעה מובנת, אבל גורמים ומקבלי החלטות בממשלה, שאחראים על התשתיות הטכנולוגיות והאנושיות, יכולים וצריכים לבצע מהלכים שימנעו זליגה של חברות למדינות אלה. ניתן לייצר את התנאים שיאפשרו לחברות ההיי-טק הישראליות להמשיך ולשגשג פה, רגע לפני שדובאי תצטרף לרשימת הערים שהן מעדיפות להעביר פעילות אליהן, במקום להשאיר אותה במרכזי ההיי-טק כאן. השורה התחתונה: השבוע הודיע מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, על החלטתו לפרוש מתפקידו. הרשות, שהיא אחד הגופים הממשלתיים המרכזיים שעוסקים בתעשיית ההיי-טק המקומית, עושה כמיטב יכולתה על מנת לטפל בכשלים, לתמוך ולהקל את הביורוקרטיה על החברות הישראליות, ובמיוחד על הסטארט-אפים. לרבות כשמדובר על חברות שעיקר הפעילות שלהן היא ביצוא. אבל התקציבים שהממשלה הקצתה לה עד כה לא הספיקו כדי לענות על האתגרים הללו ולתת כסף לכל החברות שצריכות – הגם שאלה הוגדלו במקצת באחרונה. במיוחד על רקע המשבר הנוכחי, ככל שתהיינה יותר חברות שלא יימצא להן פתרון דרך תקציבי הממשלה, כך תגבר סכנת הנהירה שלהן למדינות אחרות, כולל לאיחוד האמירויות.

כל מי שמכיר את הכנסים של סיילספורס (Salesforce) בארץ ובעולם יודע שמדובר באירועים יוצאי דופן. ולכן, השנה האתגר של הבאת חוויה כל כך משמעותית ומעוררת השראה אל המרחב הדיגיטלי הוא אחד מהדברים שעבדו עליו בסיילספורס במשך חודשים רבים. בדיוק בשביל זה גויסו הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, ומנהלים פורצי דרך בתחומם, ליצירת Salesforce Live: Israel – הכנס הוירטואלי מהגדולים שהיו בישראל. בכנס יהיו למעלה מ-70 מציגים ומרואיינים, קרוב ל-30 וובינרים, ותכניות אולפן שונות. ריכזנו כאן את הדברים שאסור לכם להחמיץ: התכנית הפותחת – ה-Opening Keynote תכנית הבוקר באולפן המרכזי, בהנחיית דרור גלוברמן ויעל אודם, תעניק מבט כולל על המגמות והחידושים בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית. יתארחו בה מנהלים בכירים – מחברות כדוגמת תנובה, הראל ביטוח, אסותא, ארגון לתת וסייברארק (CyberArk) – שיספרו כיצד עשו פריצת דרך משמעותית בתחומם, דווקא בתקופה המאתגרת הזו. Breakout sessions סדרה מגוונת של תכניות – באולפן וירטואלי חדשני שהוקם במיוחד לטובת העניין – תאפשר לכם להכיר מקרוב את הפתרונות שמציעה סיילספורס עבור תחומים כדוגמת מכירות, שירות, שיווק, קומרס דטה ועוד, כמו גם פתרונות לענפים עסקיים כדוגמת עולם הפיננסים, ארגוני הבריאות, המגזר היצרני, המגזר הציבורי ואחרים נוספים. וובינרים של "Ask The Expert" רוצים להבין קצת יותר לעומק את הכלים והאפשרויות שסיילספורס והשותפים שלה בישראל מציעים? היכנסו לאחד או יותר מ-16 וובינרים, בהם תוכלו גם להתייעץ עם מומחים ולשאול שאלות. אם אתם מהתחום החשוב והערכי של עמותות וארגונים ללא מטרות רווח – אל תפספסו את הפאנל המסביר כיצד סיילספורס מסייעת בתחום. הזדמנות ללמוד על הדרכים בהן סיילספורס עוזרת לחברות קטנות ובינוניות לצמוח סיילספורס רלוונטית לכל עסק, גם אם מדובר בסטרט-אפ בתחילת דרכו, ולא רק לחברות וארגונים גדולים, כפי שניתן ללמוד מההצלחה של אלפי חברות בישראל. אם יש לכם עסק קטן, בואו לשמוע וללמוד מקרוב כיצד סיילספורס מסייעת לעסקים קטנים וחברות בתחילת דרכן לפרוץ קדימה ולבנות יחסים ארוכי טווח עם לקוחותיהם. אפשרות ללמוד איך עושים שימוש מהפכני בדטה באמצעות Tabaleau במציאות העסקית של היום, ללא נתונים זמינים ומעודכנים בזמן אמת, קשה מאוד לנווט במציאות כל כך דינמית ומשתנה. אל תפספסו את ההזדמנות ללמוד כיצד חברות מקבלות החלטות מבוססות נתונים בעידן החדש ולהכיר את פלטפורמת ה-BI הטובה בעולם: Tableau. היכרות עם Service Cloud ועם Field Service Lightning – שמאפשרים להתאים את שירות הלקוחות לשגרה החדשה Service Cloud מאפשר לארגונים להעניק שירות אשר שם את הלקוח במרכז, ומתאים את עצמו לצרכים המשתנים של התקופה. הוובינר בנושא יציג את מקרה הבוחן של דנאל סיעוד, שעשו מהפכה בשירותי השטח של הטיפול והייעוץ לאוכלוסיה המבוגרת. דיונים לגבי חשיבות הכלים ואסטרטגיות המסחר האלקטרוני ליצירת חוויית לקוח משופרת מי שחשב שהמסחר במדיה הדיגיטלית זה טרנד חולף או מגמה אופנתית, רואה דווקא בימים אלה שמדובר בצורך קיומי להמשכיות העסקית. בתכנית ייעודית לתחום הקומרס יתארחו מנהלי טכנולוגיה מחברות מובילות, שיספרו איך מינפו את פלטפורמת המסחר האלקטרוני של סיילספורס, להתמודדות עם המציאות החדשה. סקירת הדרכים שבהן אסם נסטלה, אאוטבריין וסיבוס סודקסו שדרגו את הארגונים שלהם עם Marketing Cloud ו-Datorama המגפה הנוכחית הכריחה ארגונים לבצע שינויים תרבותיים וטכנולוגיים מהירים. חברות רבות נאלצו לעצב מחדש את יכולות השיווק הדיגיטלי שלהן בעולם של שיווק מבוסס נתונים ורב ערוצים. בואו לשמוע ישירות מהחברות הישראליות שעשו את זה, והצליחו לפרוץ דרכים חדשות בתחום השיווק וניתוח הנתונים בזמן אמת. אירוע הסיום בסיום האירוע כולם יתכנסו שוב באולפן המרכזי כדי לסכם את האירוע, וגם לחגוג את השנה החדשה עם אחד האמנים המובילים בישראל שהוא… הפתעה! יש למה לחכות! האירוע יתקיים ביום שני, ה-14 בספטמבר, בין השעות 16:30-10:00 להרשמה לאירוע לחצו כאן.

מגיפת הקורונה נתנה את אותותיה גם על תעשיית הסמארטפונים, שחוותה צניחה של יותר מ-20% במכירות העולמיות ברבעון השני של השנה – כך לפי דו"ח שפרסמה חברת המחקרים גרטנר (Gartner). מכירות הסמארטפונים הסתכמו ברבעון המדובר בכ-295 מיליון יחידות לעומת כ-370 מיליון ברבעון המקביל. מבין חמש היצרניות המובילות, סמסונג (Samsung) חוותה את הירידה הגדולה ביותר, בעוד מכירותיה של אפל (Apple) כמעט לא השתנו יחסית לשנה הקודמת. למרות שמכירותיה של וואווי (Huawei) צנחו בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת, החברה דווקא חוותה גידול של 27.4% ברבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון, מה שמציב אותה לצד סמסונג במקום הראשון בעולם בין היצרניות הגדולות, עם נתח שוק עולמי כמעט זהה. לפי הדו"ח, כמעט כל השווקים בעולם, למעט סין, התמודדו עם סגר ומגבלות תנועה במרבית חודשי הרבעון השני של השנה, שגרמו להמשך הירידה בביקושים למכשירי סלולר. לדברי אנשול גופטה, מנהל מחקר בכיר בגרטנר, "הגבלות התנועה, סגירת חנויות וצמצום הוצאות של האנשים במהלך ימי המגיפה הובילו להמשך הצניחה במכירות הסמארטפונים גם ברבעון השני (לפי גרטנר, גם ברבעון הראשון צנחו מכירות הסמארטפונים העולמיות ב-20% יחסית לשנה שעברה. נ.א.). עם זאת, המצב המשופר גרם להתאוששות הביקושים בסין ברבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון". למרות העלייה בביקושים, פחתו מכירות הסמארטפונים בסין ברבעון השני ב-7% יחסית לשנה הקודמת. הודו, לפי הדו"ח, חוותה את הצניחה הגדולה ביותר במכירות, של 46%, בעקבות ההגבלות החמורות שהוטלו במדינה (אפילו על מסחר מקוון). מבין חמש היצרניות המובילות בעולם, חוותה ססמסונג את הצניחה החזקה ביותר במכירות יחסית לרבעון המקביל ב-2019, של 27.1%, וגם בנתח השוק – שירד ל-18.6% מ-20.3% ברבעון המקביל. מבחינת וואווי, המצב קל יותר: ירידה של 6.8% יחסית לרבעון המקביל, זאת הודות לפעילות השיווק המועצמת שנקטה בסין ולתמיכה הנרחבת שהעניקו המפעילות למכשירי דור 5 של החברה, שם הצליחה לכבוש נתח שוק של 42.6%. אפל הצליחה לשמור על רמת המכירות שלה וחוותה ירידה קלה מאוד, של 0.4% יחסית לרבעון המקביל. זאת הודות לשיפור הסביבה העסקית בסין, שאף סייע לה להשיג צמיחה במכירות במדינה. בנוסף, מציין הדו"ח, כי ההשקה של מכשיר ה-iPhone SE המוזל עודד צרכנים בעלי מכשירים ישנים לשדרג את מכשיריהם לדגם של אפל. גם נתח השוק שלה צמח ברבעון השני של השנה ל-13% מ-10.4% ברבעון המקביל.