השכר בהיי-טק ממשיך להיות גבוה, ואפילו בהרבה, מאשר במגזרים רבים אחרים: נתונים שאספה אקספריס מקבוצת מנפאואר מעלים כי הענף מוסיף לבלוט במשק. גם הנתונים הללו, שמפורסמים בטבלה שלמטה, מראים שהמחסור בכוח אדם והמשרות הפנויות הרבות מעלים את השכר, לפחות בתחומים מסוימים. כך, יש עלייה הן בהיקף המשרות והן בכמות השכר של מדעני הנתונים. גם בשכרם של מבצעי הבדיקות האוטומטיות יש עלייה, כתוצאה מהגידול במספר המשרות בתחום. לעומת זאת, השכר הממוצע של מבצעי הבדיקות הידניות יורד. על פי המספרים, חלק מהמנמ"רים יכולים להתקנא בחלק מעמיתיהם סמנכ"לי הטכנולוגיות: בעוד ששכרם של מנהלי מערכות המידע מגיע לבין 30 ל-45 אלף שקלים בחודש, זה של ה-CTO's יכול להאמיר עד לכדי 50 אלף שקלים. לעומת זאת, מנהלי ה-IT מקבלים בין 18 ל-28 אלף שקלים. בין התפקידים הנוספים הבולטים בשכר שהם מביאים בצדם (לבעלי הניסיון) ניתן למצוא את מפתחי הביג דטה, מהנדסי המערכות, מהנדסי הבקאנד, וארכיטקטי השבבים וה-SOC. מעניין לראות שבחלק מהמקצועות, יש סתירה בינם לבין נתונים שפרסמה SQLink בחודש שעבר. כך, בעוד ששם חוקר אבטחת מידע בעל ניסיון של בין שלוש לשש שנים משתכר בין 29 ל-60 אלף שקלים בחודש, על פי נתוני אקספריס, השכר שלו מגיע לבין 24 ל-35 אלף שקלים בחודש. הבדל, אם כי פחות בולט, ניתן למצוא בין נתוני השכר של מפתחי הקרנל שפרסמו שתי החברות: בעוד שעל פי אקפסריס הם משתכרים בין 22 ל-35 אלף שקלים, על פי SQLink הם רואים בתלוש המשכורת סכום גבוה יותר בכ-10,000 שקלים – של בין 32 ל-45 אלף שקלים בחודש. גם כאן, מדובר בבעלי ניסיון של בין שלוש לשש שנים. גלעד לוי, מנהל חטיבת אקספריס אקדמי, אמר כי "האופן שבו מרבית הענפים במשק הופכים להיות מבוססי ומוכווני דטה יוצר ביקוש אדיר לעובדים בתחום מדע הנתונים, שהפך לאחד התחומים המתגמלים ביותר בהיי-טק, גם עבור עובדים עם ניסיון מועט או אפילו ללא ניסיון כלל".

מחקרים בארץ מראים ש-15% מהאוכלוסייה המקומית סובלים מדיסלקציה, שהיא לקות מולדת, המסווגת כלקות למידה ומפריעה לתהליכים קוגניטיביים של ארגון, עיבוד וניתוח מידע הקשורים ישירות לכישורי השפה והנדרשים לקריאה. דיסלקציה מייצרת קושי רב ברכישת קריאה בשיטות הלימוד המקובלות בקרב תלמידים, סטודנטים ואזרחים מן השורה. אנחנו, בעלמגו, נענינו לאתגר ופיתחנו טכנולוגיה שעוקפת את הקושי בקריאה. מדובר בכלי חדשני ועתיר טכנולוגי, שעוזר בהתמודדות עם הדיסלקציה. זוהי תוכנת הקראה בעברית בשם עלמה רידר, שממירה טקסטים דיגיטליים למגוון קולות אנושיים הניתנים לבחירה. עלמה רידר נשענת על טכנולוגיית DNN (רשתות נוירונים), שמספקת לה את היכולת להקריא באופן אוטומטי רצף של משפטים ומילים ממוחשבות, בקולות טבעיים, דומים מאוד לקול האנושי, ובדיוק מרבי. זאת, למרות מורכבותה של השפה העברית נטולת הניקוד ומלאת יוצאי הדופן: לדוגמה, כמה אפשרויות יש להקריא את צמדי המילים הבאים: דוד שמש? ערבי שירה? מעבר לקושי הדקדוקי של השפה העברית, רשתות הנוירונים "לומדות" טוב יותר את הדיבור האנושי (את הגיית הפונמות ואת האינטונציה, ה-"מנגינה" של הדיבור) ומאפשרות הקראה יותר "אנושית" ופחות מכנית. לאחר התקנת עלמה רידר על המחשב, ניתן להקריא כל טקסט בעברית על ידי סימונו עם העכבר ולחיצה על צירוף מקשים. שימוש נפוץ נוסף בתוכנה הוא המרה של טקסט לקובץ MP3 להאזנה רציפה במועד אחר. מעבר לכך, אפשר ליהנות מההקראה באתר האינטרנט של עלמה רידר - מכל מכשיר ובכל עת. אי לכך, עלמה רידר היא תוכנת ההקראה היחידה התומכת בעברית תמיכה מלאה, ומאז 2012 היא מותקנת ברוב מוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בישראל. בחלקם היא מותקנת ככלי נגישות לצורכי בחינות (ועמידה בדרישות תקנות הנגישות) ובחלקם - על כל מחשבי המוסד, לרווחת כלל המשתמשים. עלמה רידר מאושרת על ידי משרד החינוך לשנות הלימודים 2020 ו-2021. יצוין כי עלמגו מפתחת טכנולוגיות הקראה בעברית מאז 2011. הטכנולוגיה שמאחורי עלמה רידר משמשת מוצרים נוספים, למשל להקראת שמות הרחובות בווייז, הקראת הודעות טלפוניות בחייגנים, הקראת הודעות בחברות הסלולר, הקראת מידע לצרכי נגישות בבנקים ועוד. במגזר תקשורת תומכת חלופית נעשה שימוש בקולות של עלמגו באפליקציית TouchChat ובמחשבי התקשורת שמחולקים דרך סל הבריאות, כמו גם כאלה שמושאלים על ידי עזר מציון. בשנה האחרונה מאפשרת עלמגו יצירה של הקראה אוטומטית בקולות אישיים באמצעות אתרים בעברית ובאנגלית.

"מחשוב נטול שרתים, Serverless, הוא הדבר החם הבא בעולם ה-IT, ויהווה את עתיד המחשוב", כך אמר אביעד מור, CTO ומייסד-משותף, לומיגו. מור התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת הכנס השנתי של אמזון ווב סרוויסז, 2019 AWS re:Invent, שערכה החברה בשבוע שעבר בלאס וגאס. הכנס נערך בהשתתפות יותר מ-65 אלף לקוחות ושותפים עסקיים של ענקית הענן. החברה הוקמה לפני שנה וחצי על ידי מור וארז ברקנר, המשמש כמנכ"ל - שניהם יוצאי צ'ק פוינט. ברקנר ניהל את חטיבת מוצרי הענן בענקית הגנת המידע הישראלית, ואילו מור עמד בראש קבוצת המחקר לטכנולוגיות חדשניות. החברה מונה 17 עובדים ומשרדיה נמצאים בתל אביב. יש לה עשרות לקוחות, מכלל מגזרי התעשייה, וחלקם נמנים על פורצ'ן 500. במאי שנה שעברה לומיגו השלימה סבב גיוס ראשוני (Seed) של שמונה מיליון דולרים. בסבב השתתפו שלוש קרנות: פיטנגו, גרוב, ומירון קפיטל. AWS - דוחפת את תחום המחשוב ללא שרתים קדימה "אנו פועלים לניטור ואיתור תקלות לסביבות מחשוב נטול שרתים", הסביר מור, "מחשוב נטול שרתים הוא הדור הבא של טכנולוגיית הענן, ו-AWS דוחפת את התחום קדימה. הוא מאפשר לפתח אפליקציות ענן שלמות, בלא להתקין אף שרת - ולהתרכז בליבה העסקית". הוא הוסיף כי "למרות השם - Serverless - שמשמעו בלא שרתים - הרי הכוונה היא שהשרתים עדיין קיימים בענן, רק שהם אינם 'בעיה תחזוקתית' של הלקוח הארגוני, כי אם של ספקית הענן". לדברי מור, "אנו מאפשרים לאתר בעיות בשכבת המחשוב נטול השרתים, לזהות בעיות באופן פרואקטיבי ולהגיע לשורש הבעיה בתוך דקות". "פיתחנו מערכת", ציין מור, "שמנתחת ביג דטה, על מנת לזהות תקלות אפשריות בטכנולוגיות מחשוב נטול שרתים. היא מאפשרת לחברות טכנולוגיה להשתמש בטכנולוגיה החדשה ולדעת על בעיות בתוכנה, לפני שהן קורות". לדבריו, "בסביבת מחשוב נטול שרתים, פועלים רכיבים רבים. אנו מאפשרים למנהלי ה-IT לראות איך כל הרכיבים הללו עובדים יחדיו, איך נראית התמונה הגדולה. כאשר רכיב חדל לעבוד - אנו מגלים בקלות איך הוא משפיע על כל המערכת". "מי שמכניס אותנו לארגונים", אמר, "הם ארכיטקטי מחשוב ומפתחים, שרוצים לדעת על תקלות. שוק המחשוב נטול שרתים הולך וגדל בקצב מהיר - במאות אחוזים מדי רבעון - ואנו גדלים עימו. הטכנולוגיה מושכת את המפתחים החזקים ביותר בתעשייה, והיא מאפשרת ליישומי מחשוב נטול שרתים להסתגל לשינויים גדולים בקצב תעבורת המידע ובמספר המשתמשים במערכת". "אנחנו עדים לשינוי עמוק בצורה שבה מפתחים בונים תוכנות בענן והתמקצעות בטכנולוגית serverless היא היערכות לעולם של מחר", סיכם מור, "אנו לקוחות של AWS מיום הקמת החברה. כל סביבת ה-IT של החברה היא מחשוב נטול שרתים. אנו צורכים כמה שירותים של AWS, ביניהם למדה, קינסיס, API Gateway, ואתנה. הענן מאפשר לנו להתפתח במהירות ולהתמקד במוצר שלנו - ולעשותו הכי טוב. מחשוב נטול שרתים היא טכנולוגיה חדשה, אשר פותרת בעיות שאיש לא פתר עד כה. יש קהילת Serverless אשר AWS עוזרת לטפח בעולם - וגם בישראל".

"טיקטוק שמה לה למטרה שכל ילד באשר הוא יזכה לטיפול בבעיות ובאתגרים של דיבור, שנובעות מעיכוב התפתחותי או מבעיות נוירולוגיות, כדי שיוכל להשתפר ולהתקדם", פתח את הרצאתו רפי נשיא, מייסד ומנכ"ל, טיקטוק (tiktalk) – פלטפורמה דיגיטלית לטיפול בליקויי דיבור. נשיא נמנה עם הדוברים בכנס Edutexpo של קבוצת אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך בשבוע שעבר באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי חינוך וטכנולוגיה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "התחום שאנו עוסקים בו משיק ומתחבר לחינוך המיוחד, אבל יש בעיה, שתחום התקשורת בחינוך המיוחד סובל מאוד, בשל סיבות גיאוגרפיות: ילדים מהפריפריה לא זוכים בדרך כלל לקבל טיפול זריז. למשל, באשקלון התורים עומדים על שנה של המתנה לפגישה עם קלינאי תקשורת אם אין להם אפשרות לנסוע למרכז. ישראל זה בזעיר אנפין – בארצות הברית, כשמדובר על אזורים כפריים, מבודדים ולא כל כך נגישים, יש ילדים רבים שכלל לא זוכים לטיפול. "בין 10% ל-15% אחוז מהילדים בעולם המפותח סובלים מאיזושהי בעיה של דיבור ושפה, וההשפעות של הבעיות האלה, לפי מחקרים, הן מאוד ארוכות טווח. לבד מן ההיבט החברתי - של בושה ואי יכולת לדבר נכון, או בעיית היגוי – כמו שיכול אותיות וצלילים – שמקשה על התקשורת איתם, יש השפעה כללית, של ילד שגדל ללא טיפול: אנחנו יודעים שהוא חש מבודד חברתית, ובנוסף, נפגע ביכולת הבסיסית שלו ללמוד ולהשיג יכולת השתכרות והשתלבות בחברה. "לכן, התחום הזה משמעותי ורחב מאוד במערכת החינוך. בארצות הברית, למשל, 50% מעבודת קלינאי התקשורת נעשית בבתי הספר. בישראל הנושא משולב בגנים ובבתי הספר של החינוך המיוחד ודרך כל מוסדות הבריאות. כמו כל אלמנט של שיקום, בפרדיגמה הנוכחית יש שני דברים: הקליניקה, שבה עובדים עם הילד רק במפגשים, ומסתבר שבבית הם לא מתרגלים. כשהתוודענו לבעיה הזאת, חשבנו על פתרון שיסייע לחבר את הילדים לטיפול. מצד אחד יש מחסור משווע של קלינאי תקשורת, וזה נכון  לכל העולם, וכתוצאה מכך התורים מתארכים והולכים ומגיעים לפעמים לאבסורד, ומצד שני - התרגול שאינו אפקטיבי. אנחנו מצאנו פתרון, שלדעתנו נותן את הצעת הערך של טיקטוק: האפליקציה עובדת על פלטפורמה, שמצד אחד יש בה בקרה מוחלטת של קלינאי התקשורת על כל הפעילות של הילד, בכל מקום שהוא מבצע אותה, וכך פרצנו את גבולות הקליניקה. הצלחנו לייצר זאת באמצעות פרוטוקול טיפולי שמיוצר על ידי הקלינאי בהתאם לצורך הייחודי של הילד, ובאמצעות הפידבקים שהוא מקבל שמאפשרים לו גם שינוי מרחוק. "כדי לחבר את הילד אנו משתמשים במאמן הטיקטוק, שהוא טאבלט ייעודי, שיש בו את האפליקציה של טיקטוק בלבד, כדי להימנע מבעיות של קשב וריכוז, מה שמתאים גם לציבור החרדי, למשל, בשל רגישותו לנושא הגלישה באינטרנט. "בטאבלט הזה מותקנת פלטפורמת משחקים, שבאמצעותם הילדים מתאמנים מדי יום כ-15-20 דקות, לעומת 15 דקות בשבוע לפי ממוצע מחקרי בשיטות הרגילות. הפלטפורמה מספקת משחקים שתואמים לרמת ההתקדמות, לגילאי הילדים וכד' , שמשולב בהם הפרוטוקול הקליני, והוא מאפשר לילד לשמוע מילים, לחזור עליהן, לשמוע משפטים, ליצור משפטים וכמובן לקבל פידבק. כל אלה עוזרים לייצר אינטראקציה שמסייעת לילד להתקדם. "האלגוריתם שלנו בנוי בעצם על בינה מלאכותית, שמאפשרת לתת פידבק לילד. זה אומר שאנחנו צריכים לזהות, אפילו ברמה של צליל, מילה או משפט שהילד אמר וכמה הוא מתקרב לאט לאט אל המטרה של היגוי או דיבור נכון. הטכנולוגיה שלנו נעזרת גם בלימוד מכונה, המבוסס על הקלטות של ילדים עם ליקויי דיבור, מה שלא נעשה עד כה על ידי אף אחד. באמצעות פיילוטים שאנו עושים אנחנו מגיעים לנתונים הנכספים האלה, שמאפשרען לאמן את אותו מנוע שנותן את הפידבקים. "הטכנולוגיה שלנו יוצרת משולש של טכנולוגיה-קלינאי-ילד, המחוברים תמיד ומכל מקום ויש זרימה תמידית של מידע, ובצורה כזאת אנחנו מייצרים קיצור משמעותי של התהליך, כמו גם האצה של תהליך הריפוי, עם שביעות רצון והרבה פחות 'עבודה שחורה' לקלינאי".

אם עד לא מזמן העבודה במרכז היוותה אתגר מתסכל לאנשי היי-טק "צפוניים" בגין העמידה היומיומית בפקקים, הרי שגזירות הקארפול החדשות הפכו את העניין למורכב עוד יותר. הפקקים אינם השיקול היחיד המביא חברות היי-טק להצפין, אלא גם חיפוש אחר אקו-סיסטם יזמי שמתנהל בקצב קצת אחר. פארק היי-טק בר-לב, הממוקם בין עכו לכרמיאל, השיק לאחרונה חלל עבודה חדש בשם WORKPORT ומקווה להחזיר לצפון אנשי היי-טק איכותיים. בר-לב צפוי לכלול עם השלמת בנייתו שמונה בניינים, החולשים על כ-87,000 מ"ר, כאשר נכון להיום בניין אחד כבר עומד ופעיל. מהנהלת הפארק נמסר, כי "החזון הוא  לייצר כ-5,000 מקומות תעסוקה איכותיים חדשים בגליל, לצד עידוד המוטיבציה ללימוד מקצועות ההיי-טק בקרב תושבי האזור, כפרויקט בעל חשיבות לאומית שייצור צפון חדש". [caption id="attachment_305114" align="alignnone" width="600"] חלל העבודה WORKPORT. צילום: יח"צ[/caption] WORKPORT מקווה להוות את הסנונית הראשונה של השינוי. במתחם בן שתי קומות כ-30 משרדים פרטיים, 130 עמדות עבודה וחדרי ישיבות בגדלים שונים. המתחם פועל במתכונת המוכרת ומציע מכלול שירותי משרד וניהול משלימים. יעל יגרמן לביא, יו"ר פארק הייטק בר לב, אומרת, כי "המתחם מבקש לאכלס סטארט-אפים לצד חברות היי-טק גדולות יותר, שרוצות לפתוח שלוחה בצפון ומחפשות חסמי כניסה נמוכים. יש באזור עובדי היי-טק ברמה גבוהה, בני דתות שונות, ו-35,000 סטודנטים בטכניון, באוניברסיטת חיפה, באורט בראודה ובמכללות נוספות. הדור הבא של ההיי-טק הישראלי כבר כאן, ויישאר כאן אם רק תהיה לו הזדמנות - לא כל אנשי ההיי-טק רוצים לגור ולעבוד באזור המרכז", ציינה. עד כה נכנסו למתחם בבר לב כמה חברות, בהן docdok.health, Breeze animation, Kaleidoo, Teralog, TALOS ו-Teramine. שירות רפואי בהתאמה אישית אחת החברות שהתאקלמו במתחם היא Docdok.health, חברה בת ישראלית של docdok.health AG  השווייצרית. החברה נוסדה ב 2017 ופועלת כיום משני אתרים: WORKPOR בבר לב ומתחם שיבא ARC במרכז הרפואי שיבא. [caption id="attachment_305116" align="alignnone" width="602"] איב נורדמן, מייסד שותף של docdok.health ומנהל רפואי בחברה. צילום: יח"צ[/caption] "docdok מספקת פלטפורמה תקשורתית רפואית תואמת GDPR ו-HIPAA, המקשרת בין הרופא לחולה ונותנת פתרונות רפואיים בהתאמה אישית לכל משתמש", מסביר ד"ר איב נורדמן, מייסד שותף של docdok.health ומנהל רפואי בחברה. "הפלטפורמה מספקת תקשורת ישירה ומאובטחת, שבאמצעותה החולים יכולים לתקשר עם הרופאים ולקבל מענה לשאלותיהם וצורכיהם. בנוסף, היא כוללת גם מודל מחקר ומחקר משלים, אשר יודע להתחבר אל המערכות הקליניות והמחקריות, מה שמסייע להערכת איכות ולניסויים קליניים", הוא מפרט. "הפלטפורמה מכילה שאלוני תוכן מותאמים אישית, הכוללים תוכניות לניהול מחלות בצורה פרסונלית. באמצעות כלי זה, הרופא יכול להכיר את החולה בצורה יסודית ואישית יותר, ובכך להעניק טיפול איכותי יותר. אנו משתמשים במידע הנאגר על ידי משתמשים באפליקציה במטרה לספק שירות רפואי טוב יותר בהתאמה אישית. הפלטפורמה מפחיתה עלויות וסיכונים ומונעת בזבוז זמן. קהל היעד שלנו - חברות פארמה/תרופות, בתי חולים אוניברסיטאיים וכו'". השנה התקבלנו לפרויקט שיבא ARC, מעבדת החדשנות של בית החולים שיבא, שהוקמה כדי לקדם תהליכי פיתוח טכנולוגיים, שישנו את פני הרפואה בעתיד, אומר רוב שרייר, מנהל מוצר בחברה. "באמצעות שיתוף הפעולה עם שיבא, אנחנו חשופים להמון דאטה שעוזר לנו במחקרים הקליניים וכמובן למטופלים חדשים שנחשפים לפלטפורמה". במענה לשאלה מה הביא אותם לפתוח שלוחת פעילות בפארק הצפוני במקביל לפעילות בשיבא, משיב שרייר, כי "אנחנו (אנוכי וד"ר נורדמן) מתגוררים בכרמיאל, וחיפשנו מתחם עבודה באזור, אשר יספק לנו משרד איכותי וחדרי ישיבות שנוכל לתאם פגישות עסקיות באזור. היה לנו חבל לבזבז זמן רב מיום העבודה בנסיעות למרכז. בנוסף, המתחם נותן לנו את האפשרות ליצור קשרים מקצועיים ולייעל את העבודה. החברה נמצאת כרגע בתהליכי צמיחה, ואנו מגייסים עובדים צפוניים מתחומים שונים: מתכנתים, אנשי QA  ועוד", הוא מסכם. ביצה ותרנגולת "בעוד שברור שעבורנו החלק העסקי ממוקם במרכז, החלטנו להקים את מרכז הפיתוח בצפון", אומר יודי בר און, מנכ"ל חברת Kaleidoo מבית בינת, שמתמחה בתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה. רוב החברות שאינן גדולות דיין, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בדאטה, אם בשל מחסור בכוח אדם מיומן או פערים טכנולוגיים ואף חוסר בהבנת הפוטנציאל הטמון בנתונים. מטרתנו לאפשר לחברות ליצר ערך זה, כאשר בחלק גדול מהמקרים, השלב הראשון בתהליך הינו עזרה לארגונים להבנת הערך והפוטנציאל", הוא אומר. [caption id="attachment_305120" align="alignnone" width="600"] יודי בר און, מנכ"ל חברת Kaleidoo מבית בינת. צילום: אונ' בר אילן[/caption] בר און, תושב גוש משגב, בעל תואר שני במדעי המחשב וביו-אינפורמטיקה מהטכניון, מומחה בתחום הבינה המלאכותית ועד לאחרונה שימש כבכיר בתחום זה ברפאל. "המוטיבציה מאחורי המהלך הייתה לייצר אלטרנטיבה תעסוקתית בתחום ולאפשר לאנשים לגור ולעבוד בצפון. להחלטה היו כמה סיבות, בהן מיצוי פוטנציאל הטאלנטים מהאזור יחד עם איזון בית/עבודה. כיום, רוב הטאלנטים נמצאים במרכז, ואלו שלא - שוקלים את המעבר למרכז לאור הביקוש, ההיצע והאלטרנטיבות. מדובר על סוג של 'ביצה ותרנגולת'. מצד אחד כל עוד אין אופציות בצפון - אנשים לא יישארו, ומצד שני חברות שזקוקות לכוח אדם בתחום לא יגיעו, כי אין מספיק אנשים מתאימים! הבנתי שחייבים לשבור את המעגל", הוא מסביר. באשר לגיוס עובדים לחברה, מסביר בר און, כי "הבינה המלאכותית והביג דאטה הם מהתחומים המבוקשים בשוק. ברשות החדשנות טוענים כי חסרים כ-10,000 עובדים בתעשייה, והצפי הוא שהביקוש רק יעלה. כחברה שכל עיסוקה מבוסס על בינה מלאכותית וביג דאטה - תחום העיסוק עצמו רחב מאוד, וזאת כחלק ממענה לכלל לקוחות בינת. יחד עם בינת, שמייצרת מעטפת חזקה של תשתית, בסיס טכנולוגי ולקוחות, אנחנו מייצרים פתרונות, מוצרים ושירותים במגוון תחומים. מי שנקלט בחברה, עובד במקביל על כמה פרויקטים בתחומים שונים, כגון בריאות, חקלאות, פיננסים, אקדמיה, תעשייה, ביטחון ועוד. יתרה מכך, אנו מציעים לעובדים מגוון רחב מאוד של הכשרות, אתגרים חדשים ומורכבים, וניסיון מולטי-דיסציפלינרי. בזכות העובדה שהעובדים יושבים יחד קיימת הפריה, עזרה ושיתוף הדדי בידע. אנחנו שותפים אסטרטגיים ועובדים צמוד עם כל המשתמע מכך", הוא מסכם.

"הטרנספורמציה הדיגיטלית שכל ארגון וארגון נדרש לעבור, מקשה על מצב מערכות המחשוב. כבר כיום המערכות מתאפיינות במורכבות, הטרוגניות ועבודה לא מתוזמרת ביניהן. למצב הקיים נוספות מערכות מהעולם החדש. שילוב כלל המערכות הללו יוצר כאוס מחשובי, אלא שגם טמונה בו הזדמנות עסקית עבור הארגונים", כך אמר ריאן מק באן, סגן נשיא למכירות דטה סנטר מוגדר תוכנה ב-VMware העולמית. מק באן היה דובר המפתח במליאה המרכזית בכנס VMware vFORUM 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במרכז האירועים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות 1,500 נציגי לקוחות הסניף הישראלי של ענקית הווירטואליזציה ושותפיה העסקיים. "הטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר מק באן, "משפיעה על כל מגזר בתעשייה. בעולם התחבורה, יש יכולות לחיזוי פקקים מונחה ניתוח נתוני תעבורה שונים. בעולם הבריאות, יש טיפולים הנערכים באופן מקוון, מבוסס נתונים. בתחום השירותים הפיננסיים, מתקבלות יכולות מאובטחות למכשירים הניידים של הלקוחות". לדבריו, "ב-2019, מספר האפליקציות בעולם עמד על 335 מיליון. עד 2024, הנתון צפוי להכפיל את עצמו ביותר מפי שניים, ולעמוד על 792 מיליון אפליקציות. יישומונים רבים כל כך דורשים תשתיות פתוחות, גמישות והיברידיות. כלל המחשוב משתנה, בשל הוספת טכנולוגיות חדשות, דוגמת חיבור משאבי ה-IT דרך הענן, יכולות דור 5 בסלולר, בינה מלאכותית ומחשוב קצה". "אנחנו חיים בעולם מורכב עם מגוון פלטפורמות מחשוב ענניות", אמר מק באן. "בשל כך, נוספים אתגרים למנמ"רים: כאשר יש סביבת מחשוב חדשה, האם להריץ אותה ברישוי מסורתי, בענן או במחשוב קצה? ברמה האפליקטיבית, האם לפתח אפליקציות מחדש על הענן או לחדש את אפליקציות הלגאסי? בכל מקרה, נדרש לקבל יכולות היברידיות. על כל אלה נוספות בעיות ניהול, תזמור ואבטחת מידע. האתגר האחרון הוא התפוצצות שירותי הענן והצורך להנגיש אותם למפתחים - עם קוד פתוח, לימוד מכונה, בינה מלאכותית וטיפול בנתונים". "המטרה: לרתום את מלוא הפוטנציאל של עולם הקוברנטיס" מק באן אמר כי "המטרה שלנו היא לספק לארגונים טכנולוגיה המנהלת סביבת מחשוב בעולם מרובה עננים. אנחנו עושים זאת עם פיתוח עצמי ורכישות. בשנתיים האחרונות רכשנו את ביטנאמי, שפועלת בעולם אריזת פתרונות אפליקטיביים בסביבות ענן וקוברנטיס. עוד רכשנו את הסטארט-אפ הפטיו מסיאטל, שפועל בעולם הקוברנטיס. הפטיו נוסדה על ידי קרייג מקלוקי וג'ו בדה, צמד מפתחים בקוברנטיס ויוצאי גוגל (שם הפרויקט הזה החל - י"ה). המוצר של החברה מסייע לניהול סביבות ענן מרובות, כך שהלקוחות יכולים להשתמש בעננים של חברות שונות לצד השרתים שלהם עצמם, בלי הצורך לבצע בנייה מסיבית מחדש של תשתיות ה-IT שלהם". לדבריו, "באחרונה הוכרז על מיזוג בין VMware לפיבוטל. הוא עונה על הצורך שלנו להתפתח עוד בעולם הקוברנטיס. פיבוטל עונה למגמה ההולכת וגדלה של עבודת ארגונים בסביבה מרובת עננים והצורך באפליקציות שפועלות בהם. שילבנו את פלטפורמת הפיתוח, הכלים והשירותים של פיבוטל עם תשתיות VMware והיכולות שלה לספק היצע קוברנטיס מוכלל. כך, נעניק לארגונים את היכולת לבנות, להריץ ולנהל אפליקציות מודרניות". "ברמת הפיתוח הפנימי", ציין, "התקדמנו בסל המוצרים והשירותים VMware Tanzu, שנועד לשנות את האופן שבו ארגונים בונים, מריצים ומנהלים תוכנה בקוברנטיס. חשפנו תכניות בטה לפרויקט פסיפיק ול-VMware Tanzu Mission Control. כך, ארגונים מקבלים מוקד שליטה אחד, שבאמצעותו הם יכולים לנהל את כל אשכולות הקוברנטיס שלהם, בלא תלות במקום שבו הם רצים. פרויקט פסיפיק מתמקד בהפיכת VMware vSphere לפלטפורמת קוברנטיס טבעית". מק באן סיים באמרו כי "יש כיום ביקוש לפתרונות ולשירותים שיסייעו לרתום את מלוא הפוטנציאל של הקוברנטיס - לבנות, להריץ ולנהל את האפליקציות שלהם ואת אשכולות הקוברנטיס שלהם בסביבה מרובת עננים. זוהי מטרת העל שלנו לעשור הקרוב, ככה ניתן ערך לעסקים ונסייע למנמ"רים לפעול בסביבות IT מורכבות".

קבוצת האקרים אשר לה, לפי ההשערות, קשרים עם ממשלת וייטנאם, עומדת ככל הנראה מאחורי פריצה לרשתות המחשוב השייכות לשתי יצרניות הרכב המובילות: ב.מ.וו ויונדאי מוטור. כך על פי דיווחים בתקשורת הגרמנית שפורסמו לפני ימים אחדים. ההתקפות התרחשו כנראה מתישהו באביב האחרון, ומאחוריהן עומדת, לפי החשדות, קבוצת APT32, המכונה גם Ocean Lotus. הקבוצה, הפעילה מאז 2014, על פי ההערכות פנתה בעבר למיקוד המגזר הפרטי, כמו גם ממשלות זרות, כמו גם לפגיעה וירטואלית במתנגדי ממשל ועיתונאים, עם דגש חזק על מי שמוצאם במדינות דרום מזרח אסיה. לרדיו בוואריה (Bayerische Rundfunk) נודע כי גורמים מקבוצת הפריצה הצליחו לחדור בחשאי לרשתותיהם של ב.מ.וו ויונדאי בניסיון למצוא שם סודות מסחריים.  [caption id="attachment_305119" align="alignnone" width="600"] גילתה את פעילות ההאקרים במהירות - אבל אפשרה להם לפעול במשך "חודשים" בכדי לאסוף נתונים, לפני שחסמה אותם. ב.מ.וו. צילום: BigStock[/caption] ההתקפה על BMW כללה התקנת ערכת כלים בשם Cobalt Strike על המחשבים שמוקדו. ערכת הכלים משמשת כדלת אחורית לרשת, ומאפשרת גישה נוספת אליה, וממנה התאפשרה גניבת הנתונים. על פי דיווח ב-Engadget, ב.מ.וו גילתה את פעילות ההאקרים במהירות - אבל אפשרה להם לפעול במשך "חודשים" בכדי לאסוף נתונים, לפני שחסמה אותם בתחילת דצמבר. אף מידע רגיש לא דלף מ-ב.מ.וו, לדברי מומחה אבטחה אנונימי שצוטט בכתבה, והתוקפים לא חדרו לדטה סנטר המרכזי של החברה שנמצא במינכן. על פי ההערכה, גם במתקפה על יונדאי נעשה שימוש במתודולוגיה דומה, אף כי לא פורסמו פרטים נוספים אודותיה ולא ברור מה נזקיה, אם היו כאלו. ב.מ.וו סירבה להגיב על המקרה הספציפי, ואמרה כי בכל מקרה היא הפעילה ומפעילה "מבנים ותהליכים" אשר הגבילו ניסיונות פריצה חיצוניים ואפשרו לה לאתר כאלו במהירות, כמו גם להתאושש מפריצות ביעילות. יונדאי לא סיפקה תגובה לדיווחים. מה לפעולה ולממשלת ווייטנאם? אותה קבוצה, APT32, היא ככל הנראה שעמדה גם מאחורי מתקפה על הרשת העולמית של טויוטה מוטור במרץ האחרון, שהביאה לגניבה של כ-3.1 מיליון רשומות לקוחות. סביר להניח שההאקרים עשו גם במקרה הזה ניסיונות לריגול ארגוני. הסיבה לכך שעלו חשדות כי וייטנאם מעורבת בניסיונות גניבת הסודות המסחריים בתחום הרכב היא שמדובר במדינה שהפכה ליצרנית כלי רכב בצמיחה מהירה, המארחת בעיקר מפעלים שונים השייכים לחברות זרות. המדינה השיקה את המותג "הביתי" הראשון שלה, VinFast, בשנת 2017, וב-2018 העלתה לראשונה את כלי הרכב שיוצרו על ידיו לכבישי המדינה. עם זאת, עובדה מעניינת (ומוזרה) היא ש-ב.מ.וו היא שותפה עיצובית של VinFast והדבר מעלה את השאלה, אם אכן כך - מה היה המניע לפריצה? ZDNet ציטט מומחים ששיערו כי ממשלת וייטנאם פשוט משתמשת באופן גורף בקבוצות פריצה בכדי לבצע ריגול תעשייתי אחרי חברות זרות מטעמים כלכליים, ושאלו נשלחות על ידיה למשימות שעניינן גניבת קניין רוחני, שבו יעשו שימוש תאגידים במימון המדינה לצורך מינוף כוחם והצלחתם, ושהפעולה בחברות כלי הרכב לא קשורה ישירות ל-VinFast ולרצון ספציפי שלה לגנוב סודות מסחריים מ-ב.מ.וו או מיונדאי.

כיצד טכנולוגיה יכולה לקדם יחסים מתוחים וקונפליקטים בין קבוצות? מחקר חדש בהובלת ראש תחום מחקר, יוסי חסון, בהנחיית פרופ' עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז אקורד באוניברסיטה העברית וצוות חוקרים מהבינתחומי הרצליה - ד"ר נעה שחורי-אייל, ד"ר ביאטריס הסלר, ד"ר יוני לוי ופרופ' דורון פרידמן - בחן כיצד שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה מסוגל להשפיע על התפישות והרגשות של חברי קבוצה אחת, שנכנסים ל"נעליהם" של חברי קבוצה יריבה, לאורך זמן. המחקר כלל צמד ניסויים, בהם המשתתפים נדרשו לצפות בסרטון שכלל עימות ישראלי-פלסטיני. בניסוי הראשון נבחנו ההשלכות המיידיות על המשתתפים, ובניסוי השני נבחנו גם ההשלכות לאחר חמישה חודשים. הפקת הסרטונים נעשתה על ידי החוקר והאמן דניאל לנדאו. לכל עימות בין פלסטינים לישראלים - שני צדדים המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי PLOS One. החוקרים קבעו כי צפייה באמצעות VR בסיטואציה עוצמתית, שכללה עימות בין פלסטינים לישראלים במחסום, מהצד של הקבוצה השנייה, הובילה לתפישות חיוביות יותר כלפי הצד השני ופחות מאיימות. משני הניסויים הסיקו החוקרים כי לשימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה, תוך שילוב ידע פסיכולוגי, יש פוטנציאל משמעותי לגישור בין נקודות מבט שונות של קבוצות שונות בקונפליקט. בשני הניסויים השתתפו 212 סטודנטים יהודים-ישראלים ממרכז הארץ (112 בראשון ו-100 בשני). הנבדקים הוכנסו לחדר ונדרשו לחבוש משקפי מציאות מדומה במשך כדקה וחצי (חצי דקה הסתגלות לחוויית הצפייה במציאות מדומה, ודקה נוספת לצפייה באינטראקציה בין הקבוצות), בה הם ראו קטע וידיאו שבו נראה עימות במחסום בין חיילים לזוג פלסטינים, הממהר להגיע לבית חולים לצורך בדיקות הריון. חלק מהמשתתפים צפו באינטראקציה מנקודת המבט של החיילים, וחלק מנקודת המבט של הזוג הפלסטיני.  החיילים שהופיעו בסרטון ביקשו מהזוג לרוקן במהירות את התיקים מתכולתם, ובן הזוג הפלסטיני ביקש לעבור לטובת בדיקה רפואית לאשתו ההרה, וטען שיש להם את כל המסמכים הנדרשים. הסרטון הסתיים בדרמה גדולה – הפלסטיני מכניס יד לג'קט כדי להוציא כביכול את המסמכים, בעוד שהחיילים מכוונים אליו את הנשק מחשש כי יוציא משם חפץ מסוכן. "הסצנה הקצרה מסתיימת בסוף פתוח, כדי לאפשר לכל אחד להשליך מעולמו על הסיטואציה וכך לראות איך הנבדקים מפרשים אותה", ציין חסון.  לפני קבלת התוצאות לקחו החוקרים בחשבון פרמטרים חשובים, כמו אידיאולוגיה פוליטית (הייתה דגימה מכל הקשת הפוליטית), גיל ומגדר. העובדה שהמשתתפים לא צפו בסיטואציה מתוך גופם של אחד החיילים או של אחד מבני הזוג הפלסטיני, אלא עמדו מאחוריהם, היוותה יתרון מבחינת החוקרים. "אנחנו משערים שעצם העובדה שהמשתתפים לא נכנסו לנעליהם של הדמויות המשתתפות בסצנה, אלא רק חוו אותה מנקודת מבטם, היא פחות מאיימת. פסיכולוגית, כשנכנסים לתוך גוף של מישהו בסיטואציה טעונה זה מלחיץ. זה מאיים במיוחד כשהיחסים בין הקבוצות הם שליליים. זה גם עלול ליצור התנגדויות למשתתפים שלא ירצו להשתתף בסיטואציה מתוך עיניהם של הפלסטינים או החיילים", הסביר חסון.  [caption id="attachment_305188" align="alignnone" width="600"] נקודת מבט של החיילים ב-VR. צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים[/caption] [caption id="attachment_305195" align="alignnone" width="600"] נקודת המבט של הפלסטינים ב-VR. צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים[/caption] שינויים בהתייחסות למידת האנושיות תוצאות הניסוי הראשון היו מסקרנות. אחד הפרמטרים שנמדדו היה מידת האנושיות שהנבדקים מייחסים לפלסטינים באופן כללי בדירוג בין 0 (כלל לא אנושיים) ל-100 (אנושיים כמו כולם). מדד זה בודק את מידת דה ההומניזציה שהמשתתפים מייחסים לפלסטינים כקבוצה. בעוד הדירוג הממוצע של אלה שצפו בסיטואציה מהצד של החיילים היה פחות מ-67, בקרב אלה שצפו מהצד הפלסטיני הדירוג הממוצע היה קרוב ל-78. כלומר, מי שצפה בסרטון מהצד הפלסטיני תפש את הפלסטינים באופן כללי כיותר אנושיים. אותו ממצא זה נמצא גם לאחר כ-5 חודשים, בניסוי השני. בניסויים החוקרים שאלו את הנבדקים גם לדעתם אודות המקרה המפורסם של אלאור אזריה, לוחם בצה"ל שירה במחבל למוות, בעודו שוכב מנוטרל על הקרקע - פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות פתיחה באש של צה"ל. אירוע זה גרם לסערה תקשורתית בארץ ובעולם, ועורר ויכוח סוער בחברה בישראל בנוגע לאופן שצריך להתייחס למקרה. להפתעת החוקרים, משתתפים שצפו בסיטואציה הווירטואלית מנקודת מבטם של הזוג הפלסטיני שפטו את מקרה אזריה יותר בחומרה מאשר אלו שצפו מנקודת מבטם של החיילים. החוקרים ציינו בהקשר זה כי "גילינו עד כמה ה-VR הוא כלי עוצמתי לשינוי תפישות. לא רק שמצאנו שינוי חיובי כלפי הזוג הפלסטיני בסרטון, אלא גם לשינוי תפישות כלפי החברה הפלסטינית באופן כללי". החוקרים מאמינים כי כעת, כשההתפתחות הטכנולוגית של ה-VR מגיעה לסלולרי, ניתן יהיה לעשות שימוש נבון בטכנולוגיה זו כדי לתרום לשיפור יחסים בין קבוצות שמצויות בקונפליקט בארץ ובעולם. כעת, החוקרים ממשיכים בסדרת מחקרי המשך, בכדי לבחון איזה אזורים מוחיים מושפעים מחוויית מציאות מדומה מנקודת המבט של הקבוצה השנייה. כמו כן, הצוות פועל על פרויקט דומה בטורקיה, במטרה לבחון כיצד ניתן לשפר את היחסים בין פליטים סורים לטורקים בבתי הספר, תוך שימוש במשקפי VR. "ברור שהסוגיות בפרויקט הזה הן שונות ומדובר בחסמים פסיכולוגים אחרים, אבל אנחנו מחפשים לראות אם גם במקרה הזה ל-VR תהיה השפעה חיובית על היחסים בין הקבוצות", סיפר חסון. פרופ' הלפרין ציין כי "אנחנו מחפשים כל הזמן איך לעשות שימוש בידע ומתודולוגיות מדעיות כדי לקדם יחסים שוויוניים וסובלניים בין קבוצות בסכסוך. השילוב בין הטכנולוגיה של המציאות המדומה, לבין הידע בפסיכולוגיה חברתית, מאפשר עולם חדש ומרגש של התערבויות".  יוצר תוכן ה-VR, לנדאו, אמר כי "טכנולוגיית מציאות מדומה מאפשרת הבאת מחקר התנהגותי לתוך המעבדה, כפי שלא ניתן היה בעבר, בזכות תחושת הנוכחות והריאליזם ההתנהגותי. בתוך כך טמון גם פוטנציאל למהלך הפוך של יצירת התערבויות היכולות להשפיע על המציאות ולסייע לגשר בין קבוצות המצויות בקונפליקט".