"RPA - מיכון רובוטי של תהליכים - משתמש במגוון מוצרים שונים של יישומים רובוטיים, דוגמת בינה מלאכותית ו-BI. זאת, על מנת להתמודד עם משימות חוזרות, מבוססות כללים בני תכנות. עד 2025 לא תהיה שאלה של האם ניתן או צריך להטמיע RPA, כי הוא יהיה חלק מהטכנולוגיה בכל ארגון", כך אמר שלומי קוט, מנכ"ל ez-Roi. קוט דיבר בפתח כנס RPA 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות שעוסקים בתחום, ובהנחיית קוט ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פרפרי העש הלבנים כדוגמה בדבריו נתן קוט דוגמה מעולם החי למהירות של ביצוע שינויים. "במאה ה-18, כל פרפרי העש באנגליה היו בצבע לבן. בעקבות המהפכה תעשייתית, שהביאה עמה פיח, הכל - הבתים והעצים - השחיר. התברר שפרפרי העש הלבנים נטרפו על ידי ציפורים. בתוך עשור, כמעט כל פרפרי העש הלבנים נעלמו ונשארו רק השחורים. כיום, רק פחות מ-1% מפרפרי העש הם לבנים. זוהי דוגמה שממחישה את ההתקדמות הבין דורית", אמר. "לוקח זמן רב להבין האם טכנולוגיה היא רלוונטית או לא", הוסיף קוט. "אם לא נשים לב, הטכנולוגיות והסביבה ישתנו, וארגון שלא נערך לכך באופן הנכון ייעלם כמו פרפרי העש הלבנים". [caption id="attachment_307656" align="alignnone" width="600"] פרפר עש שחור. (כמעט) רק הוא וחבריו לזן נשארו. צילום: BigStock[/caption] "הטכנולוגיות מאפשרות לדלג על חלק מהשלבים בתהליך" "בעבר, כאשר רצו לשפר דברים בעולם התהליכי, דיברו על אנשים, טכנולוגיה ותהליכים. כיום, כאשר אנחנו בעידן תעשייה 4.0, יש טכנולוגיות שיכולות לחסוך חלק מהשלבים, לדלג מעליהם, ולהביא לשינויים מהירים יותר", ציין. "ההזדמנויות בתחום ה-RPA הן עצומות", אמר קוט וציטט מחקר של מקינזי שלפיו הטמעת הטכנולוגיה עשויה להניב החזר השקעה עם יעילות בסדר גודל של בין 30% ל-200% - כבר בשנה הראשונה. לדבריו, "טכנולוגיית ה-RPA תפסה בעולם ובארץ כתהליך לשיפור תהליכים, חיסכון וניהול תהליכים בארגונים. אנחנו רואים שבשנים האחרונות היא נכנסה לארגונים בעולם וגם בארץ. התחום החל להימדד ב-2016, חווה גידול של 44% בשנה החולפת וצפוי לצמוח השנה ביותר מ-20%. מדובר בטכנולוגיה שצמחה הכי הרבה ב-2019. השוק גדל ויכפיל את עצמו בתוך שלוש שנים". קוט סיים בציינו את חמשת העקרונית להטמעה מוצלחת של RPA: "תהליך, אנשים - פנימיים וחיצוניים, בחירה נכונה של הפיילוט, תכנון ומדידת ביצועים (חמשת ה-Pים – Process, People, Pilot, Programming ו-Performances). חלק מהטכנולוגיה כבר בוגר ומאפשר ניתן להפיק ממנה יתרונות. כיום, מדובר בעיקר במיכון משימות קיימות. בשלב הבא ייעשה שימוש בלימוד מכונה - והרובוט יקבל החלטות ולא רק יתמוך בהן".

"כדי שלא ייפלטו עובדים בגלל האוטומציה, צריך לשדרג גם את התעשיות המסורתיות. צריך לתת לכל העובדים הכשרה מתמדת - כדי לשמר את היכולות כאשר מקצועות משתנים", כך אמרה אתמול איוונקה טראמפ , בתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, המשמשת גם כיועצת מיוחדת שלו, בשיחה שניהלה על הבמה המרכזית בכנס CES 2020 עם גארי שפירו, נשיא איגוד יצרני הטכנולוגיה העולמי, ה-CTA (ר"ת Consumer Technology Association), שהוא הארגון המקיים מזה שנים רבות את תערוכת CES הבינלאומית מדי שנה בלאס וגאס. כותרת המושב היתה "הדרך לעתיד העבודה", וטראמפ הצעירה אחראית בבית הלבן על רפורמה בשוק העבודה, כדי להכין את כוח האדם לעתיד. [caption id="attachment_227297" align="alignleft" width="300"] דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. צילום: BigStock[/caption] על הכללתה של בתו של הנשיא בין המשתתפים הבכירים של CES 2020 נמתחו ביקורות רבות מאז שזו פורסמה. מרבית הביקורת הייתה אודות כישוריה, אבל נשמעה גם ביקורת שכללה אזכור של האשמות רבות אודות פעילות מפוקפקת ממגוון היבטים, שכוונו כלפי אביה ומשפחתה. "התפקיד שלי הוא לפשט את הרגולציות כדי להבטיח לכל האמריקנים קריירות בשכר גבוה. בעיקר צריך להסיר מחסומים שמפריעים לאנשים שרוצים ויכולים לעבוד לעשות זאת ולפרנס בכבוד את עצמם ואת בני משפחתם", הבהירה טראמפ. "במקצועות רבים, כדי לעשות את אותה עבודה צריך להקנות לעובדים אוריינות טכנולוגית ויכולת טכנית", אמרה. "אין מדובר רק בהכשרה למשרות העתיד - מנהלים צריכים לחשוב על השקעה בכוח העבודה הנוכחי שלהם, כך שהם יכולים לאפשר לאנשים אלה לבצע את אותה העבודה באמצעות ציוד שונה, כדי לעזור להם". טראמפ אמרה כי הנשיא ביקש לשדרג את רמתם הטכנית של כל האמריקנים, אך התמקד באוכלוסיות 'נשכחות' בכל הנוגע להעסקה בתחומים טכנולוגיים – בעיקר, כפי שציינה, בנשים ובבני מיעוטים. לדבריה, "מעולם לא היה זמן טוב יותר לעבוד באמריקה, אך לעובדים חייבת להיות גישה למסלולים חדשים בהם יוכלו ללמוד מיומנויות ולהתעדכן בטכנולוגיה". "המסלול האוניברסיטאי המסורתי אינו מתאים לכל אמריקני", אמרה, "ותעשיות צריכות להתמקד בבניית כישורים בכוח העבודה ולהתנות את הקבלה למשרות לא בתואר אקדמי אלא בכישורים שנרכשו לאורך השנים. עם זאת, הממשלה הפדרלית גרועה ביישום תכניות כאלה. כל התכניות הממשלתיות בתחום נכשלו. עלינו לעודד ולהפנות תקציבים למדינות, כך שיסייעו לפרויקטים בשיתוף התעשייה, האוניברסיטאות ובתי הספר התיכוניים", טענה טראמפ. "חברות פרטיות חייבות לשתף פעולה עם קהילות כדי לבנות תכניות הכשרה ותכניות לימודים המקשרות בין סטודנטים, מקומות עבודה ומיומנויות, שהם אולי לא שקלו לרכוש", הוסיפה. טראמפ התייחסה לפרויקט "התחייבות לעובדי אמריקה" של הנשיא - קמפיין שגרם, לדבריה, ללמעלה מ-400 חברות להכשיר ולשדרג מיליון עובדים. לפי טראמפ, ישנם ניסיונות בבתי ספר להקנות לכל התלמידים ידע במתמטיקה ובמדעי המחשב, במימון חברות שאחר כך מעסיקות את הבוגרים. דוגמה להצלחה של תכנית הכשרה כזו במקום לא צפוי – בית כלא שמור לנשים המרצות עונשי מאסר ארוכים. האסירות למדו לתכנת, גם כאלו שכשנכנסו לבתי הסוהר כשהאינטרנט לא היה נפוץ עדיין. [caption id="attachment_307620" align="alignnone" width="600"] איוונקה טראמפ, יועצת נשיא ארה"ב ובתו, וגארי שפירו, נשיא איגוד יצרני הטכנולוגיה העולמי, בשיחה על הבמה המרכזית של CES 2020. צילום: אבי בליזובסקי[/caption] "מדיניות הגירה לא הגיונית" טראמפ גם התייחסה לשאלתו של שפירו אודות הקשיים שמערימים שלטונות ההגירה על בוגרי אוניברסיטאות שרוצים להמשיך לחיות בארה"ב ולקדם את כלכלתה, אחרי שהשקיעה רבות בחינוכם. "הנשיא אמר שהוא חושב שזה מטורף לחלוטין שאנחנו מחנכים מהגרים מרחבי העולם, וכשהם עומדים לפתוח את העסק שלהם, לפתוח את העסק שלהם, להפוך למעסיקים, אנחנו משליכים אותם מהארץ שלנו", אמרה טראמפ. "זה לא הגיוני. סדר העדיפויות שלנו שגוי לחלוטין. צריך לשנות את חוקי ההגירה שיהיו רלוונטיים למיומנויות ותפקידים שעל כוח העבודה האמריקני למשוך, כדי לצמוח ולשגשג", אמרה טראמפ. "אבל", הדגישה, "זה לא אמור לעקוף את ההשקעה שצריך לעשות בכישורי הליבה ולהשפיל את האמריקנים. כאן עלינו להיזהר. עלינו לעשות את שניהם: עלינו לגייס ולשמר את הכשרונות הגדולים בעולם, כדי לעזור לנו לצמוח ולהתחדש, אך עלינו להשקיע בעובדים אמריקנים ולצייד אותם בכישורים שהם צריכים כדי לשגשג. איננו יכולים רק לבקש לייבא עובדים".

יצרנית הרמקולים ומערכות השמע סונוס תובעת את גוגל בטענה להעתקת טכנלוגיית הרמקולים שלה המוגנת בפטנטים, שהחלישה את מצבה בשוק. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, החברה הגישה שתי תביעות בנוגע להפרה של חמישה פטנטים המשולבים ברמקול האלחוטי שלה. סונוס אף מבקשת מבית המשפט לאסור את המכירה בארצות הברית של הלפטופים, הטלפונים והרמקולים של גוגל בתלונה נפרדת שהוגשה לוועדת הסחר הבינלאומית בראצות הברית (ITC - International Trade Commission). לטענת סונוס, גוגל גנבה את טכנולוגיית הרמקול הרב-חדרי שלה לאחר שקיבלה גישה אליה בעקבות שיתוף פעולה ביניהן בשנת 2013. במסגרת שיתוף הפעולה, הרמקולים של סונוס אפשרו תמיכה ב-Google Play Music, אך לדברי התביעה, גוגל המשיכה להשתמש בטכנולוגיה הפטנטית במכשירי Chromecast שלה, שמכירתם בינתיים כבר הסתיימה, ואחר כך המשיכה להשתמש בה גם בקו מוצרי Home של הרמקולים החכמים ובמוצרי פיקסל. בתוך כך, טוענת סונוס, כי גוגל סבסדה את המוצרים שלה כדי למכור אותם במחיר מוזל, והשתמשה בהם כדי לאסוף נתונים מן הרוכשים. עוד טוענת סונוס, כי הזהירה את גוגל שוב ושוב בהקשר להפרה כבר מאז 2016, כמה חודשים לאחר שגוגל השיקה את הרמקול החכם שלה Home, ושוב ב-2018 - לאחר ההשקה של מוצרי Home Max ו-Home Mini, ועד פברואר 2019 האשימה את גוגל בהפרה של 100 פטנטים שלה. התביעה מצטטת דיווחים רבים שפורסמו בתקשורת, המציינים את הדמיון שבין התכונות של מוצרי גוגל לאלה שסונוס פיתחה, כמו סנכרון שמע לרוחב קבוצות של רמקולים, הגדרת הווליום בקבוצת רמקולים והגדרת מכשירים על רשתות מקומיות. בראיונות שונים בתקשורת בהקשר לתביעה, ציין מנכ"ל סונוס, פטריק ספנס, כי "גוגל העתיקה את הטכנולוגיה הפטנטית שלנו בצורה בוטה ובמודע כשיצרה את מוצרי השמע שלה. למרות מאמצינו החוזרים ונשנים במהלך השנים האחרונות, גוגל לא הראתה כל נכונות לעבוד איתנו על פתרון שיועיל לשני הצדדים". לפי פרסום בטיימס, סונוס טוענת כי גם אמזון הפרה פטנטים שלה בקו מוצרי ה-Echo שלה, אבל מנהלי החברה החליטו לא לנהל מאבקים משפטיים נגד שתי ענקיות טכנולוגיות במקביל". דובר של גוגל הגיב לידיעה ואמר, כי "אמזון וגוגל מכחישות שתיהן את הטענות להפרה. במהלך השנים, היו לנו שיחות עם סונוס על הזכויות של שתי החברות, ואנו מאוכזבים מכך שסונוס  הגישה את התביעות האלה במקום להמשיך במגעים ברוח טובה. אנו דוחים את הטענות האלה ונגן על כך בתוקף".

קהילת הפינטק הישראלית ואיגוד פינטק אוסטרליה חתמו באחרונה על הסכם לשיתוף פעולה. מטרות ההסכם הן לקדם קשרים בין יזמים טכנולוגיים ומשקיעים משתי המדינות, לארח משלחות מקצועיות הדדיות ולקדם אימוץ של חקיקה ורגולציה עדכניים. דגש מיוחד יש בהסכם לענפי משנה של תעשיית הפינטק, כגון ביטוח – אינשורטק, ובלוקצ'יין, קידום פתרונות פינטק לעסקים קטנים, ורגטק - טכנולוגיה שמייעלת את הדיווח של חברות למוסדות הרגולטוריים המפקחים עליהם. על ההסכם חתמו שמואל בן-טובים, יו"ר קהילת הפינטק הישראלית, ורבקה סקוט-גופי, נשיאת האיגוד האוסטרלי. משרד הסחר החדש של ממשלת אוסטרליה, שנפתח לאחרונה בירושלים, סייע בגיבוש ההסכם. "זהו ההסכם הבינלאומי השביעי שהקהילה הישראלית חותמת עם גופי פינטק ופיננסים במהלך השנתיים האחרונות", ציין בן טובים. "קדמו לו הסכמים עם בריטניה, יפן, סינגפור, הודו, הפיליפינים וכן הסכם מסגרת עם קהילת הפינטק הגלובאלית - Fintech Connector, שמרכזה בניו יורק. ההסכמים הקודמים כבר הניבו תועלות ממשיות לסטארט-אפים ישראליים בכל המדינות הנ"ל, כולל פתיחת שווקים, איתור משקיעים והתקנות ניסיוניות במסגרת תוכניות "ארגז חול" של מדינות אחרות". בן-טובים הזכיר כי חברת הפינטק הישראלית ספליטיט, העוסקת בתחום התשלומים, הנפיקה את מניותיה לפני כשנה בבורסה האוסטרלית והתקבלה שם בהתלהבות רבה. קהילת הפינטק הישראלית הוקמה בשנת 2017 על ידי עמותת City TLV, והיא מונה יותר מ- 1,600 חברים, המייצגים את כל האקו-סיסטם: בנקים, חברות ביטוח, כרטיסי אשראי, בתי השקעות, חברות המפתחות ומובילות חדשנות, הרגולטורים הפיננסיים, איינג'לים וקרנות השקעה, פירמות מובילות של עו"ד, רו"ח ויועצים מקצועיים, האקדמיה הישראלית, התקשורת הכלכלית, ארגונים מקצועיים ועוד.

קבוצת אמן תשווק את פתרונות סולאר-ווינדס (SolarWinds), המיוצגת בישראל על ידי פרולוג'יק. במסגרת ההסכם בין החברות קבוצת אמן תשווק, תיישם ותתמוך בהטמעה ובתפעול השוטף של סוויטת סולאר-ווינדס. סולאר-ווינדס מתמחה בפיתוח ושיווק של פתרונות המיועדים לניהול, ניטור ואבטחה של תשתיות ה-IT והאפליקציות הארגוניות – תשתיות פנים ארגוניות, תשתיות בענן, או היברידיות, וזאת במטרה לאפשר זמינות וביצועים מקסימליים של מערכות ה-IT הארגוניות. הפורטפוליו של סולאר-ווינדס כולל פתרונות בעולמות של ניהול הרשת, ניהול הסיסטם, ניהול בסיסי נתונים, הגנה על התשתיות, ניהול אפליקציות ועוד. החברה פעילה ביותר מ-190 מדינות ועם לקוחותיה נמנים יותר מ-275 אלף ארגונים. חיים קריגר, מנכ"ל סקיורנט מקבוצת אמן ומנהל תחום שליטה ובקרה בקבוצה, ציין, כי "שיתוף הפעולה עם חברת סולאר-ווינדס יספק ללקוחותינו פתרונות משלימים מהמובילים בעולם בתחום הניטור. יכולות אלו יאפשרו ללקוחותינו ניטור אמין, מקצועי ויעיל הן בפן הטכנולוגי והן בפן ההטמעה. פעילות השו"ב בקבוצת אמן הינה מהמובילות בישראל, המלווה יותר מ-15 שנים פרויקטי שו"ב בחברות הגדולות בשוק הישראלי". ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק, נציגת סולאר-ווינדס בישראל אמר, כי "מדובר בסוויטה של פתרונות, ששמה במרכז את הפשטות של השימוש, היעילות ומחיר סביר. זו הסיבה ש סולאר-ווינדס הפכה בשנים האחרונות לסטנדרט גם בשוק הישראלי, עם מערך מסועף של אינטגרטורים ומיישמים, הפעילים הן בעולמות ביצוע הפרויקטים והן בעולמות השירות והתחזוקה של הסוויטה".

טיקטוק היא אחת האפליקציות הפופולריות, בעיקר בקרב בני נוער, שפרצה בחודשים האחרונים. היא משמשת אותם בעיקר כדי להעלות סרטונים קצרים - ולקבל על כך לא מעט לייקים. כמו בכל אפליקציה פופולרית, גם ההאקרים מזה וחברות אבטחת המידע מזה "רצים" לחפש בה חולשות - ובמקרים רבים גם מוצאים. כך קרה גם הפעם, כשלמרבה השמחה, הרעים לא ניצחו במירוץ, ככל הידוע, אלא חוקרי ענקית האבטחה הישראלית צ'ק פוינט. החוקרים - אלון בוקסינר, ערן וקנין, אלכסיי וולודין, דקלה ברדה ורומן זאיקין - איתרו חולשות אבטחה שאפשרו לתוקפים לבצע מגוון פעולות בחשבונות של משתמשים, להסיר סרטונים, לשנות הגדרות פרטיות שלהם מפרטי לפומבי, ואף לגנוב מידע אישי שהזינו המשתמשים בעת ההרשמה לאפליקציה. טיקטוק, שנמצאת בבעלות החברה הסינית בייטדאנס, עקפה את אינסטגרם וסנאפצ'ט במדדים רבים, ובנובמבר האחרון הפכה לאפליקציה שלה הכי הרבה הורדות - יותר מ-1.5 מיליארד - בחנויות האפליקציות השונות. היא מוכרת היטב בקרב ילדים ובני נוער, שמפרסמים בה סרטונים קצרים, של עד דקה. האפליקציה מאפשרת, בין היתר, להוסיף מוזיקת רקע לסרטונים, לערוך אותם ולהוסיף אפקטים, ומתוקף כך היא מאחסנת כמויות עצומות של סרטונים )כולל רגישים, אם להתבטא בעדינות) של המשתמשים. חולשות האבטחה שהחוקרים הישראלים גילו מאפשרות לתוקף לשלוח למשתמש הודעה עם לינק זדוני מתוך מערכת משלוח ההודעות של האפליקציה. הקלקה על הלינק מאפשרת לו להגיע לחשבון של הקורבן ולבצע מניפולציות בתוכן הקיים בו.  צ'ק פוינט הודיעה לטיק טוק על ממצאיה והחברה תיקנה את החולשות האמורות. ד"ר לוק דשוטלס מצוות אבטחת המידע של טיקטוק מסר כי החברה "מחויבת להגנה על המידע שיש בה. בדומה לארגונים רבים אחרים, אנחנו מעודדים חוקרי אבטחת מידע להעביר לידינו את ממצאיהם ביחס לחולשות חדשות. צ'ק פוינט הכירה בכך שכל החולשות שנמצאו על ידה תוקנו בגרסה האחרונה של האפליקציה ואנחנו מקווים שפתרון מוצלח זה יעודד עוד שיתופי פעולה עם חוקרי אבטחת מידע נוספים". [caption id="attachment_307578" align="alignnone" width="600"] חולשת האבטחה בטיקטוק[/caption] לדברי עודד ואנונו, ראש מחלקת חולשות מוצרים בצ'ק פוינט, שעמד בראש המחקר, "פירצות אבטחה שמובילות לזליגת מידע רגיש הן תופעה שהולכת וצוברת תאוצה. מרבית המשתמשים באפליקציות הללו יוצאים מנקודת הנחה שהיישומונים הפופולריים הם בטוחים במיוחד, אך האקרים משקיעים משאבים ומאמצים רבים בכדי לחדור אליהם, וזאת בשל המידע האישי העצום שקיים בהן על כל משתמש ומשתמשת. המחקרים שלנו מוכיחים שגם האפליקציות הכי פופולריות בעולם נמצאות תחת סיכון".

שלומי אביב מונה לתפקיד מנכ"ל VMware ישראל. אביב יחליף בתפקיד את אלי שקד, שיעבור בקרוב לתפקיד מנהל מכירות לשוק הפרטי בחוף המזרחי בארצות הברית. אביב, בן 43, שימש כמנהל מכירות אזורי בכיר בארץ ובמזרח אירופה בחברה, ועסק במכירות של פתרונות מוגדרי תוכנה (SDDC) שלה, לרבות פתרונות רישות ואבטחה. בתפקידו זה הוא עבד מול השותפים העסקיים של החברה בישראל. בטרם הגיעו ל-VMware, הוא עבד במשך יותר מעשור בבינת תקשורת ומחשבים, כאשר תפקידו האחרון שם היה סמנכ"ל מכירות אגף עסקי. לפני כן היה אביב ראש חטיבת תעשייה ומסחר באגף העסקי בבינת. שקד ישמש, כאמור, כמנהל מכירות ענקית הווירטואליזציה לשוק הפרטי בחוף המזרחי בארצות הברית, ויהיה אחראי על המדינות ניו-יורק, ניו ג'רזי, מסצ'וסטס, קונטיקט, ורמונט, מיין, פילדלפיה, מרילנד, וירג'יניה ואוהיו. הוא ייכנס לתפקיד זה בשבועות הקרובים. שקד מונה לתפקיד מנהל הסניף הישראלי של VMware במרץ 2017. לפני כן הוא שימש כמנהל צוות מכירות ממשלתי, ציבורי ופיננסי, כמו גם מנהל מכירות למגזר ההיי-טק והטלקום, בסניף הישראלי של ענקית הווירטואליזציה. לפני שהצטרף ל-VMware, הוא עבד ב-CA ובנטקום. הסניף המוביל של מכירות הענן ההיברידי ב-VMware כמנכ"ל, שקד ליווה ותמך בפרויקטי דגל של הסניף הישראלי של VMware, ביניהם המעבר ל-VMware Cloud on AWS ול-PKS בחברות הגיימינג פלייטיקה ו-888, וכן בפרויקטים בארגונים מהמגזר הביטחוני ובמשרדי הממשלה. הסניף המקומי של החברה מוביל את מכירות הענן ההיברידי של VMware והוא שני באזור רק לסניף הבריטי. במשך קרוב לשלוש השנים שבהן שקד ניהל את הסניף, היקף כוח האדם בצוות המכירות שבראשותו צמח פי שניים והמכירות גדלו מדי שנה בשיעור דו ספרתי. [caption id="attachment_307604" align="alignnone" width="600"] אלי שקד, המנכ"ל היוצא של VMware ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] שקד החליף בתפקיד את נתי אמסטרדם, שעבר לאנבידיה. ביולי 2015 מונה אמסטרדם למנכ"ל VMware ישראל והחליף את רענן ביבר, ששימש בתפקיד במשך שלוש שנים ועזב אותו במפתיע. כיום משמש ביבר כמנכ"ל פוג'יטסו ישראל. VMware נוסדה ב-1998 על ידי בני הזוג דיאן גרין, שעד לפני כשנה שימשה כמנכ"לית גוגל קלאוד, וד"ר מנדל רוזנבלום, וב-2004 היא נרכשה על ידי EMC תמורת 625 מיליון דולר. ב-2015 נרכשה EMC על ידי דל בעסקת ענק של 67 מיליארד דולר, והחברה החדשה שנוצרה בעקבות כך מאגדת בתוכה את כל תחומי המחשוב הארגוני - חומרה, תוכנה, שירותי ענן, אינטגרציה ומה שביניהם. יצוין כי ב-2008 רכשה VMware את הסטארט-אפ הישראלי B-Hive, שמספק פתרון שמאפשר לעקוב אחר ביצועי מערכות בסביבות וירטואליות, והפכה אותו למרכז המחקר ופיתוח שלה בישראל.

"חברות שעוברות טרנספורמציה דיגיטלית נדרשות למכן תהליכים. מחקרים מעלים שבכל ארגון ניתן למכן לפחות 40% מהם", כך אמר כריס דן הודט, מנהל מכירות פתרונות אוטומציה דיגיטלית ביבמ אירופה. דן הודט דיבר בפתח כנס RPA 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות שעוסקים בתחום ובהנחיית שלומי קוט, מנכ"ל ez-Roi, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי דן הודט, "המיכון עשוי להניב חיסכון של 120 מיליארד שעות עבודה בשנה בארגונים בעולם, שאותם ניתן לקחת חזרה ולהשקיע בפיתוח עסקי ובחדשנות. כך, למשל, פקידת הלוואות בבנק עוסקת בחלק ניכר מהזמן שלה בעבודות החוזרות על עצמן, שהערך שלהן נמוך, דוגמת החצנה של נתונים ממסמכים ומטפסים, או ניהול מסמכים ואישורי הלוואות. אלה תהליכים קלאסיים שניתן - וכדאי - למכן". "אף שטכנולוגיית RPA קיימת כבר כמה שנים", אמר, "במשך זמן רב, ארגונים לא היו מודעים לקיומה. הדבר השתנה בשנתיים האחרונות. ארגונים הבינו ש-RPA יכול לייעל תהליכים בעסקים שלהם".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין הוא ציין כי "המודעות סביב הטכנולוגיה הזו גדלה מכמה סיבות, ובראשן השינוי הדיגיטלי, שמחייב ארגונים לפעול בצורה נוחה, מהירה ויעילה יותר לא רק בהנגשת השירותים ללקוחות, אלא גם בפעולות ובתהליכים המשרדים והידניים. זאת, בנוסף לאתגרי רגולציה והתקדמות טכנולוגית, שמביאים לכך שיותר ארגונים מחפשים פתרונות שכאלה". לסיכום אמר דן הודט כי "יש לנו פלטפורמה שעונה לכל הדרישות הארגוניות: מיכון תהליכים וניהולם, חילוץ נתונים וניהול תוכן ארגוני. זאת, לטובת יצירה של תהליכים חכמים, המשפרים את קבלת ההחלטות ומייעלים את התהליכים. טכנולוגיית ה-RPA מהווה רכיב מפתח במסע הדיגיטלי: היא מאיצה תהליכים עסקיים, מצמצמת הוצאות תפעוליות ועונה לדרישות העסקיות בארגונים. הפלטפורמה שלנו, IBM Cloud Pak for Automation, מספקת לארגונים יכולות מיכון, לטובת טרנספורמציה של תהליכים, החלטות ותוכן, ולצמצום התהליכים הידניים ב-80%. חיברנו את הפלטפורמה לחלקים מווטסון, כדי להביא יותר 'שכל' לתהליכים. הפתרון ממנף את יכולות ה-RPA של תוכנת Automation Anywhere ומשלב אותן עם היכולות של IBM BPM ומוצר ה-Data Cap". מה דרווין היה אומר על התקופה הדיגיטלית? דנה ארדיטי, מובילת תחומי הדיגיטל והבינה המלאכותית ביבמ ישראל, אמרה כי "אנחנו נמצאים בתקופה ייחודית, שיש המגדירים אותה כדרוויניזם דיגיטלי. זו תקופה שבה הטכנולוגיה והחברה משתנות בקצב מהיר יותר מהארגונים. כמו בתיאוריה של דרווין, לא החזק או הגדול הוא שישרוד, אלא זה שיודע להתאים עצמו ולהשתנות בקצב הנדרש". "כשארגונים באים ליישם טרנספורמציה דיגיטלית", ציינה, "עליהם לתקוף לא רק את ההיבטים הטכנולוגיים, אלא גם את התהליכים העסקיים. זה לא יקרה עד שגם התהליכים בבק אופיס יהיו דיגיטליים, כשהלקוחות יחוו חוויה דיגיטלית אמיתית. כדי שהשינוי הזה יקרה, יש לשנות את התפיסות של אנשים, את התרבות ואת האופן שבו הארגון עובד. לצד האוטומציה, יש לחבר לתהליכים התפעוליים והעסקיים טכנולוגיות נוספות, דוגמת בלוקצ'יין, בינה מלאכותית ולימוד מכונה. כל זה יושב על תשתית נתונים עם יכולות ניהול וניתוח בענן. רק אז ניתן לעשות את השינוי הדיגיטלי. כך יתממש היעד שבו רוב התהליכים הם ממוכנים". [caption id="attachment_307643" align="alignnone" width="600"] דנה ארדיטי, מובילת תחומי הדיגיטל והבינה המלאכותית ביבמ ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] ארדיטי ציינה כמה דוגמאות לפרויקטים שיבמ ביצעה, שממחישות את השינוי: "כך, בחברת הביטוח קרדיט מיוטואל העברנו 300 אלף מיילים, שמגיעים מדי חודש ל-30 אלף פקידים, לטיפול בבינה מלאכותית. בלוידס בנק הכשירו את המוקדנים כדי שהם יוכלו לפתח בוטים שיחליפו חלק ממשימותיהם - מה שהביא לצמצום של 30% בפניות למוקד. פעולה דומה שעשינו ברויאל בנק אוף סקוטלנד הביאה לצמצום של 20% בזמן השיחות למוקד". היא סיכמה באמרה כי "המטרה היא להביא ל-'אידוי' של 70% מהפעולות הידניות וחסרות הערך - ולמיכון שלהן".