משקיעים שאיבדו את כספם הווירטואלי, שהיה בחסות בורסת חילופי קריפטו קנדית, רוצים שהרשויות יאשרו את מותו של מייסד ומנכ"ל החברה, על ידי הוצאת גופתו מהקבר, ובדיקתה. בפברואר האחרון, עדכנה QuadrigaCX – חברת חילופי המטבעות הדיגיטליים המוכרת והגדולה ביותר בקנדה עד אז – את הלקוחות שלה כי אין לה גישה למטבעות הקריפטו שלהם - בשווי כולל של כ-190 מיליון דולר. הסיבה לכך שבורסת החילופין איבדה את יכולת הגישה לכסף היא מותו הפתאומי של המנכ"ל בן ה-30 שלה, ג'ראלד קוטן, בדצמבר 2018 - בדיוק לפני שנה. לפי הדיווחים מפברואר, המטבעות החסרים הוחזקו במה שמכונה cold wallets, שנוהלו על ידי קוטן, שמת במהלך טיול להודו, באופן מפתיע, מסיבוכי מחלת קרוהן. אחרי מותו פשטה QuadrigaCX את הרגל והכסף - אבד. מאז אובדן השקעתם פורסמו בתקשורת סיפורים כמו למשל זה של טונד זואו, מהנדס תוכנה בן 30, שהועסק בעבר ב-BitTorrent ובוולמארט - אזרח קנדי שעבר לארה"ב כשהיה בן 23 וחי בקליפורניה ושאיבד את כל חסכונותיו, בסך 422 אלף דולר, עקב הפרשייה המסוימת. זואו הוא רק אחד מ-115,000 לקוחות בורסת החילופין, אשר נותרו בלי יכולת למשוך את כספם.  לא באמת מת? הסיבה לבקשה העכשווית להוצאת הגופה ובדיקתה היא שהלקוחות מאמינים שקוטן לא באמת מת, ושלמעשה ביים את המוות וגנב מהם את 190 מיליון הדולרים. הנסיבות שעוררו את החשדות ביתר שאת הן בין השאר ש-QuadrigaCX הודיעה תחילה, בינואר, כי קוטן נמצא בהודו שם הוא "פותח בית יתומים כדי לספק בית ומקום מבטחים לילדים נזקקים". ואז היא בישרה כי מת באופן בלתי צפוי, בדצמבר. בנוסף, ארבעה ימים לפני שקוטן נפטר מהסיבוך הפתאומי בבריאותו, הוא כתב צוואה ובה הורה להשאיר 9 מיליון דולר בנדל"ן, את המכוניות, המטוס והיאכטה הפרטיים שלו לאשתו ולמשפחתו. בנוגע ליאכטה - בבעלותו של קוטן הייתה היאכטה הגדולה ביותר בקנדה, ובכלל, היזם הצעיר חי חיי מותרות מרשימים במיוחד בטרם מותו הפתאומי. המגזין ואניטי פייר פרסם לפני מספר שבועות כתבה גדולה שירדה לעומק חייו הנהנתנים של קוטן בטרם מותו, פירטה אותו החקירה חסרת הממצאים הוודאיים, שהייתה אמורה לקבוע האם אכן מת. גם בכתבה זו, שכותרתה "הונאת פונזי, יאכטות פרטיות, וסכום חסר של 250 מיליון דולר (קנדיים - ג"פ) בקריפטו: סיפורה המוזר של קוואדריגה" עלו שלל פיסות אינפורמציה מעוררת תמיהה אודות הבורסה, קוטן ומותו המסתורי.  לדברי ג'ניפר רוברטסון, אלמנתו של קוטן, בעלה היה האדם היחיד ב-QuadrigaCX "האחראי על ניהול כספים ומטבעות", ולכן, הידע של סיסמאות "הארנק הקר", או הארנקים האחרים בהם מאוחסנים נכסי הקריפטו, היה בלעדית בבעלותו, וכעת לא ניתן לגשת לכסף באינטרנט בלעדיהן. רוברטסון אמרה כי קוטן לא השאיר רשומות עסקיות, וכי מומחה טכני שנשכר על ידי החברה לא הצליח להיכנס למחשב הנייד שעליו נהג קוטן לעשות את עסקיו. רוברטסון הציגה בינואר 2019 תעודת פטירה של קוטן לבית המשפט העליון של נובה סקוטיה, ובה נכתב כי בעלה נקבר בדצמבר 2018. משרד עורכי הדין מילר תומסון הגיש כעת, כאמור, עתירה לרשויות בקנדה להוצאת גופתו של המנכ"ל המנוח. בנוסף, המשרד מבקש לבצע נתיחה שלאחר המוות על שרידי הגופה, בכדי לאשר את זהותה ואת סיבת המוות. משרד עורכי הדין סיפק לפנייה ולבקשה חומר רקע שכלל "מידע זמין לציבור" על ההיסטוריה של קוודריגה, קוטן ואחרים הקשורים למשרד, שלדבריו "מדגיש עוד יותר את הצורך בוודאות סביב השאלה אם מר קוטן נפטר באמת", כך על פי מכתב שנשלח מטעם הפרקליטים ב-13 בדצמבר. לא ברור אם המהלך יאושר, ואם כן - מתי יבוצע, אבל עורכי הדין של מילר תומסון ביקשו לבצע את הפרוצדורה לפני אביב 2020 בשל "חששות שקשורים לפירוק הגופה".

כקבוצת חברות ותיקה ומובילה בתחום הלוגיסטיקה, קבוצת ממן שמה לה לדגש לעמוד בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות. לכן, כאשר ראו בקבוצה שעולם המחשוב העסקי נע לכיוון הענן והבינו את היתרונות הגלומים בכך (ביניהם: יעילות, שרידות, אבטחה טובה וחיסכון במשאבים), מיהרו לקבל החלטה בנושא ולהתחיל להניע תהליך מעבר שכזה. הקבוצה הגדירה את המעבר לחבילת Office 365 כמהלך הכניסה שלה לענן. הרעיון להשתמש מרחוק בתוכנות הרבות הכלולות בחבילה ולהעביר גם את המייל משרתים מקומיים ל-Azure, הענן של מיקרוסופט - היה נראה כמתאים להוות את השלב הראשון בתהליך. השלב הבא לאחר קבלת ההחלטה היה מציאת אינטגרטור מתאים שיבצע את התהליך. לאחר שעבדה בעבר עם אנשי U-BTech לשביעות רצונה, החליטה הקבוצה להשתמש בשירותי החברה גם הפעם. "זו חברה עם קבלות", אומר על U-BTech יואב גפן, מנהל אבטחת המידע של קבוצת ממן. "הם שותפים של מיקרוסופט ומכירים היטב את מוצריהם. המנכ"ל שלהם הרצה בקורסים שכמעט כל איש מחשוב בארץ עבר. כבר השתמשנו בשירותיהם לצרכי התקנת מוצרים וטיפול בתקלות והיינו מרוצים, אז הלכנו על הגישה שהרכב מנצח לא מחליפים". "הגישה שלנו היא להיות ה-Trusted Advisor של הלקוח. אנחנו מתנהגים כמו שותפים שלו", אומר ערן הראל, מוביל תחום אנטרפרייז ב-U-BTech. "זה חשוב בעיקר בתחום הענן. שם, תמהיל הרישוי מאוד אלסטי וצריך להבין בדיוק מה הלקוח רוצה, מה הוא באמת צריך ואז לייעץ לו מה לקחת, כדי שלא ירכוש חבילת רישוי שפחות מתאימה או כזו שכוללת כלים מיותרים, שבסופו של דבר סתם מבזבזים לו כסף מבלי לתרום לצרכים הארגוניים". כדי למנוע מצב כזה ישבו נציגי שתי החברות כדי לבנות את המתווה. "אנשי U-BTech הסבירו לנו מה כדאי ואיך, הציגו בפנינו את המנגנונים וסוגי הרישוי השונים, ועזרו לנו למצוא את סוג הרישוי המתאים לנו מבחינת עלות ותועלת. לאחר שביצענו את הבחירה הגיעו טכנאים שהתקינו את כל הרכיבים המתאימים למעבר לענן והחלו את הסנכרון. התהליך הראשוני לקח שלושה ימים והיה מאוד נוח וענייני. מסיום ההתקנה אנחנו עובדים על המערכת בצורה עצמאית ומשתמשים בתמיכה של U-BTech בעת הצורך", מציין גפן. השלב הבא: הטמעת מוצרי אבטחת מידע של מיקרוסופט הצלחת הטמעת 365 Office והשימוש היעיל במוצר נתנו לקבוצת ממן תיאבון להמשיך עם המעבר לענן. השלב הבא היה הטמעת מוצרי אבטחת מידע ענניים. גם תהליך זה נוהל על ידי U-BTech. "כשממן מיצתה את יכולות חבילת הרישוי הבסיסית, עלינו אתם רמה אחת למעלה - לכל מעטפת אבטחת המידע המתקדמת", אומר הראל. "גם שם לא ניגשים מיד אלא קודם עושים הערכה ובדיקת התאמה של כלי אבטחת המידע של מיקרוסופט. ביצענו תהליך הערכת הסיכונים הנובעים מאיומי סייבר (Cyber security assessment) ובנינו לפי תוצאותיו מסמך המלצות. בעקבותיו רכשה הקבוצה את מוצר Enterprise Mobile Security, שגם הוא חלק מפלטפורמת הרישוי ב-365, וניגשנו לבצע את תהליך ההטמעה". איך אתם מסכמים את שני תהליכי ההטמעה הללו? גפן: "אנחנו מרוצים מאוד מהתהליכים ומתוצאותיהם. המהלך הזה לקח אותנו קפיצת קומה למעלה, לא רק קפיצת מדרגה. לא רק ברמת תפעול הרשת אלא בהיבטים נוספים, כמו שימוש בכלים שלא עבדנו אתם קודם. אני בהחלט יכול להגיד שעשינו בחירה טובה ומוצלחת, אין לי ספק בזה". הראל: "ראינו עין בעין מהרגע הראשון. שיתוף הפעולה היה אופטימלי ואידאלי. שאפנו שהלקוח יהיה חלק אינטגרלי לחלוטין מההטמעה. מבחינתנו, אם מסתיים פרויקט והלקוח לא יודע לבצע בעצמו פעולות תפעול יום יומיות או הפעלה מלאה של המוצרים שאותם רכש, לא ביצענו את הפרויקט עד הסוף. בממן שיתפו פעולה, למדו את המוצרים והצליחו להפעיל אותם ביעילות ובמקצועיות, בהתאם לצרכי הארגון. הם יישמו את כל השלבים והגיעו להתאמה מרבית ומיצוי מיטבי של הרישוי שרכשו". גפן: "מבחינתנו, התהליך בכלל לא הסתיים. אנחנו בקשר עם U-BTech על בסיס שבועי, מדברים על הנושאים החמים, מתייעצים אתם, מקבלים חוות דעת. אני אוהב שמעבר למקצועיות הם יודעים להקשיב לצרכים שלך ולא מנסים לחנך אותך איך לעבוד. נוח מאוד לעבוד אתם ולדבר אתם, הם פתוחים לשאלות והצעות ויש לנו כבר תוכנית עבודה להמשך. זו לגמרי שותפות".

"לכניסה של הממשלה לענן תהיה השפעה כמו להגעת האינטרנט לישראל", כך אמר שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי. ברכה דיבר בכנס World eGov FORUM 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך ביום ה' האחרון במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני IT מהמגזר הממשלתי-ציבורי. "הבשורה הגדולה", אמר ברכה, "היא בנושא הענן, ובמרכזו - פרויקט נימבוס - מכרז מרכזי לאספקת שירותי ענן על גבי פלטפורמה ציבורית עבור ממשלת ישראל. פרויקט נימבוס מובל על ידי מינהל הרכש הממשלתי, בשיתוף רשות התקשוב, מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר. באחרונה חזרנו מסיור בארה"ב, במסגרתו ביקרנו אצל כל חמש ספקיות הענן המובילות. נפגשנו עם מנכ"לים וסמנכ"לים בכירים בחברות הללו. התרשמנו מרמת ההיכרות שלהם את כל הפרטים ששוחררו עד כה, מכל המסמכים ששוחררו עד כה ומהרצון הרב שלהם להתמודד במכרז שיפורסם". צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "מבחינת ספקיות הענן", הסביר ברכה, "מדובר בהקמת אזור, Region - שלם ומלא בישראל. הן מבינות שקיים פה שוק משמעותי - מעבר לממשלה, גם כל הגופים המונחים: חברות הבנקים, הביטוח, הטלקום ועוד. מנהלי החברות הללו מבינים שישראל היא אומת הסטארט-אפ, ושיש פה אלפי חברות שעוסקות בתחום הסייבר, שיוכלו לעבוד על פתרונות גם מתוצרתן". "אני קורא לכל ידידי מהמגזר הציבורי", ציין ברכה, "להיערך לכך שכל מערכת שנבנית היום, תיבנה בארכיטקטורה שתאפשר לה לעבוד בתוך כמה ימים בענן. אני קורא לכל חברות הייעוץ והאינטגרציה במשק להיערך לפרויקט: נימבוס אינו רק מכרז אחד לרכש שירותי ענן, אלא ארבעה מכרזים - לאינטגרציה, יעוץ אופטימיזציה ומיגרציה. על מנת לבצע את המעבר בקצבים גבוהים, הממשלה תידרש לרכוש שירותים אלה ועליהן להיערך לכך". "מההתרשמות שלי בכנס, כולם נערכים למעבר לענן, כולם מבינים שזה מהלך שמשנה את פני המשק. עוצמתו של המעבר לענן שוות ערך בהשפעה, היא תהיה משפיעה כמו כניסת האינטרנט לארץ. אנחנו מפתחים שירותים סביב הענן ומתכננים שירותים. קצב אימוץ הטכנולוגיות עתיד להשתנות מקצה לקצה. רשות התקשוב מאמינה בענן". "עבודה בלא תקצוב ממשלתי – אתגר" "שנת 2020 תהיה שנה מאתגרת למנמ"רים", ציין ברכה, "הם יידרשו לפעול בלא תקציב, בשל המצב הפוליטי. נהיה עם היעדר תקציב מאושר כל השנה. ועדיין - התקשוב והטכנולוגיה הם נושאים המשפיעים רבות. בשנה זו המנמ"רים יכולים לתת ערך גדול הרבה יותר למנכ"לים. המנכ"לים נדרשים לצמצם בהוצאות, ועדיין הם רוצים להניע פעילות. המנמ"רים יכולים לשמש להם הקוסמים שיאפשרו זאת – להביא לארגון יכולות חדשות בלא כל תקציבים חדשים". "זו תהא שנה שבה המנכ"לים מצפים מאיתנו לפעול בצורה יעילה יותר, עם מתן מענה לפתרונות הארגון, מתוך אילוצי התקציב הקיימים. זו תהיה שנה שבה אנשי ה-IT יכולים להיות הפתרון הארגוני - ולא להוות עוד משקולת, או בעיה, על שולחנו של המנכ"ל". "אנחנו מתמקדים ברשות התקשוב", הדגיש ברכה, "במתן רפורמות רוחביות. האזור האישי לאזרח כבר עלה לאוויר, ומתבצעות בו אלפי פעולות ביום, עם יותר משלושים שירותים של משרדים ממשלתיים שונים. האזור העסקי, שיאפשר לבעלי עסקים לבצע פעולות במקום מרכזי אחד מול משרדי הממשלה - יעלה לאוויר בשבועות הבאים. בתחילה הוא ישרת את העסקים הקטנים והזעירים, אלה שאין להם מחלקות עורכי דין לטיפול בבירוקרטיה בצורה יעילה מול הממשלה. את שני האזורים, האישי והעסקי - אנו מקימים בשיתוף ישראל דיגיטלית ואגף תקציבים באוצר". "כדי לעשות את כל הפעולות הללו בצורה בטוחה", אמר ברכה, "פרסנו בשנה האחרונה את מערכת ההזדהות הממשלתית. זו מאפשרת הזדהות ברמה בטוחה על פי תקנים בינלאומיים, המאפשרים לבצע פעולות דיגיטליות גם במערכת נט המשפט, במערכות משרד הקליטה, ובמערכת נתוני אשראי של בנק ישראל. התשתית שנפרסה, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, מהווה אחת מאבני הבסיס להמשך התפתחות השירותים הטכנולוגיים של משרדי הממשלה". "מעבר לטכנולוגיה, אנחנו מבינים שהטיפול שלנו צריך להיות בעיקר באנשים. אנשים הם שעושים את השינוי המהותי. בעבודה משותפת עם נציבות שירות המדינה, שינינו באופן רוחבי בממשלה את השם של אגפי המנמ"רים, ממערכות מידע לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע. עסקנו רבות בשלל קורסים והכשרות לכל בעלי התפקידים בנושאי התקשוב והשירות בממשלה". "בעולם הרכש", סיכם ברכה, "נתנו למנמ"ר ארגז כלים גדול, אך היה בו רק בכלי אחד - של גיוס נותני שירותים או רכישת שירותים לפיתוח פנימי לתוך הארגון. מינהל הרכש הממשלתי, בשיתוף ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב, פרסם שני מכרזים לפיתוח ותפוקות בעולמות מערכות המידע, טכנולוגיות המידע ועולמות הדיגיטל. הם מאפשרים למנמ"ר לרכוש תפוקות ותוצרים בצורה פשוטה וקלה ובכך - להתמקד בעיקר בעשייה".

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת באחד הרגעים הקריטיים שלה. המצוקה שקיימת בבתי החולים אינה חדשה, אבל היא הולכת ועולה משנה לשנה והחלטת הכנסת ללכת שוב (ושוב) לבחירות רק מחריפה את מצבם של אלה שכבר ממילא סובלים - אנשי המערכת עצמה ובעיקר מקרב מקבלי השירותים שלה, כלומר: אנחנו. הפתרונות למצוקות הם במישורים שונים - חלקם בטווח המידי ואחרים בטווח הארוך, במסגרת תכניות לאומיות, שהממשלה עצמה הכריזה עליהן. אחת מהן, אולי הגדולה שבהן, היא פרויקט בריאות דיגיטלית, שאושר בממשלה ב-2018 בתקציב כולל של כמעט מיליארד שקלים. התכנית משותפת למשרד הבריאות, ישראל דיגיטלית, רשות החדשנות וגופים נוספים. מטרתה, כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה, היא "להביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות, שתאפשר הפיכתה לבת קיימא, מתקדמת וחדשנית, וזאת על ידי מינוף אפקטיבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת" אחת המטרות של כנס הבריאות הדיגיטלית dHealth מבית אנשים ומחשבים, שנולד בסמוך להכרזת התכנית לפני שנתיים ונערך בשיתוף משרד הבריאות, היא לעקוב מדי שנה מה נעשה במסגרת התכנית ומה צפוי בהמשך. בשנים הקודמות דיבר בכנס סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. אלא שבכנס הנוכחי, שנערך ביום ה' האחרון, הוא נאלץ לבטל ברגע האחרון את השתתפותו - מאחר שלילה קודם התקיימו ההצבעות על פיזור הכנסת, שנמשכו עד אחרי 03:00 לפנות בוקר. גם השנה, התצוגות והפתרונות שהוצגו בכנס, הן על ידי החברות הטכנולוגיות העובדות עם הענף והן על ידי חברות סטארט-אפ ויזמים, הוכיחו שיש בישראל את מיטב המוחות והפוטנציאל להבריא את מערכת הבריאות. אפילפסיה, סרטן השד - וטכנולוגיה בין הדברים המעניינים בכנס היו אלה של ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה. מעבדות אלה ידועות במשך שנים במחקרים פורצי הדרך שהן מבצעות בתחום הבריאות ומשרתות את הקהילה הבינלאומית. היא דיברה על מקומן המרכזי של הביג דטה והאנליטיקה במסע לשינוי פני הרפואה. היישום שריגש את מאות המשתתפים שהיו באולם היה חשיפת היכולת של כלי ביג דטה ובינה מלאכותית להתריע בפני אדם שבעוד שלוש דקות הוא יהיה חשוף להתקף אפליפסיה. היישום עדיין לא עובד ברמה ההמונית, אלא הוא חלק ממחקר מתמשך, שבסופו, כל הסיכויים שהוא יוכל לשנות את חייהם של מטופלים רבים. היא הציגה בכנס גם מחקרים שקשורים במחלות אחרות, כמו סרטן השד. בכלל, חזרה ואמרה ד"ר רוזן צבי, הביג דטה הוא זה שישנה את עולם הרפואה. [caption id="attachment_305567" align="alignnone" width="600"] ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אלעד גוטמן[/caption] ממד חדש אחר שהוצג בכנס הוא השילוב של מציאות רבודה באבחון מחלות ובטיפול בחולים. אלי משה, סגן נשיא ומנכ"ל אזור אירופה והמזרח התיכון של חברה בשם Surgical Theater, הדהים את הקהל בשורה של סרטונים, שהמחישו כיצד מטופלים יכולים לראות במו עיניהם תוצאות של אבחונים רפואיים שגילו אצלם, כמו גידולים או דלקות. עוד הוא הדגים כיצד מנותחים יכולים לעקוב בזמן אמת אחר ניתוחים שנעשים בגופם. הנחת היסוד בפיתוחים של חברה זו היא שהמידע הרפואי שהחולה מקבל צריך להיות שקוף, ברור ומוחשי יותר מאשר כיום, כאשר הנימוק הוא שאלה מהווים חלק בלתי נפרד מהיכולת שלו להתמודד עם מחלות וכאבים. סטארט-אפים "בריאים" אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחממת eHealth Ventures, ציין ששני הסקטורים החמים לשנת 2020 בתחום הבריאות הדיגיטלית, שקורצים למשקיעים, הם דיאגנוסטיקה וניטור מרחוק של המטופל. אסף פרקר, מנהל תחום טכנולוגיות באגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, אמר כי אחת הבעיות במערכת הבריאות היא הפער בין הגידול בצרכי התושבים ליכולת לתת להם את השירותים והטכנולוגיה, לדבריו, יכולה לצמצם פער זה. ואכן, תכנית הבריאות הדיגיטלית הלאומית כוללת הסתייעות בחברות סטארט-אפ על מנת להכניס משב רוח רענן לחלק הטכנולוגי של מערכת הבריאות. זו גם הסיבה שלצד הכנס והתערוכה התקיימה, זו השנה השנייה ברציפות, תחרות של סטארט-אפים וחדשנות בתחום הבריאות. MyOR, שקטפה את כל הנקודות מצוות השופטים והגיעה למקום הראשון, הציגה טכנולוגיה המאפשרת חיזוי ומניעה של אסטמה של העור - מחלת עור נפוצה בקרב תינוקות, שעלולה להיות מסוכנת. הפרס השני ניתן ל-uLabs, שפיתחה יישום שממחיש את השינוי האמיתי שטכנולוגיה יכולה לחולל בחוויית הטיפול של אלה שצריכים להגיע לחדרי המיון, לא עלינו. הפתרון מאפשר לקבל תוצאות של בדיקות דם נפוצות בתוך דקות, מבלי הצורך לחכות למעבדה, ואפילו לנטר את דגימות הדם בביתו של המטופל. השורה התחתונה: כנס הבריאות הדיגיטלית שוב הוכיח שבעזרת כלים טכנולוגיים, המבוססים על ממשקים שזמינים לכל אחד, אולי לא ניתן לרפא לגמרי את מערכת הבריאות, אבל אפשר בהחלט להקל במעט על חייהם ודרך הטיפול של הלקוחות העיקריים של המערכת - אזרחי המדינה.

"מערכת ההפעלה חלונות 7 עבדה אצלנו במשך שנים רבות. עם הודעתה של מיקרוסופט על סיום התמיכה בחלונות 7 רצינו להשתדרג ולהשיג שיפור בביצועים ובתפוקות, כמו גם ליהנות מכל היתרונות והרכיבים המתקדמים של חלונות 10", כך אמר אריק ברון, ראש צוות תשתיות קצה ומובייל, מכבי שירותי בריאות. ברון דיבר בכנס השותפים העסקיים של לנובו ישראל. הכנס בן היומיים, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר במלון אלמא בזיכרון יעקב. את הכנס הנחתה סיון פולק-יהל, מנהלת השיווק לנובו ישראל. ברון, אשר אחראי במכבי על כל תחום תחנות הקצה והמובייל, הציג בכנס את הפרויקט שהוביל, לשדרוג מערכות ההפעלה לגירסה של חלונות 10. "במכבי, אמר ברון, יש 13 אלף תחנות קצה ומחשבים ניידים, אשר משרתים כ-15 אלף משתמשים. כל תחנות הקצה והמחשבים הניידים במכבי שירותי בריאות הם מבוססי לנובו". "רצינו לשפר את סביבת העבודה של העובדים", אמר ברון, "המערכת של חלונות 7 כבר לא התאימה לצרכים המתקדמים של העובדים והיה ברור שהגיע הזמן לשדרג את המערכת". הפרויקט נערך בשיתוף פעולה בין הצוות בראשות ברון, המנמ"רים בחמשת המחוזות של מכבי, יחד עם האינטגרטורים וואן ומלם תים. הפרויקט החל בתחילת שנת 2019 ומסתיים בימים אלה. היקף הפרויקט לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על יותר ממיליון שקלים. "הפרויקט", ציין ברון, "היה מורכב ומאתגר. היינו צריכים להחליט כיצד להתמודד עם סיום התמיכה במערכת חלונות 7, שמיקרוסופט הכריזה עליה. בחרנו ללכת בכל הכוח ולערוך שדרוג אשר ייצר ערך אמיתי למשתמשים". ברון הציג את מתודולוגית פרויקט השדרוג שפיתח, המכונה RISE, ראשי תיבות של 'מחקר, חדשנות, ייצוב ווידוא הצלחה'. "פיתחתי את המתודולוגיה", ציין, "על בסיס ניסיון השטח שלי: חוויתי מה הלקוחות שלי מרגישים, האזנתי לצורך הברור בערך אמיתי". הודות לפרויקט, אמר ברון, "חל שיפור בחוויית המשתמש של העובדים,  החל משלבי עליית המערכות והידידותיות - כי נעשתה עבודת מחקר מקדימה מה באמת כואב להם, ועל כך נתנו בפרויקט מענה". לדבריו, "המעבר למערכת ההפעלה החדשה צמצם משמעותית את היקף התקלות במגוון נושאים שהיו בשגרה מול מרכז התמיכה. בשל השדרוג, המחשבים עולים כעת בתוך 15 שניות - לעומת זמן ארוך פי 3-4 בעבר". "רכיב מרכזי בהצלחה", סיכם ברון, "הוא התמיכה מלמעלה. אגף מערכות מידע של מכבי שירותי בריאות, בראשות אופיר קדוש, נרתם כולו להצלחת הפרויקט, לצדם של רן סער, מנכ"ל מכבי, וציון אוליאל, סמנכ"ל התפעול".

אדובי בהחלט יכולה לסמן "וי" על השנה הכספית 2019 ועל הרבעון האחרון שלה - כך עולה מהתוצאות שהיא פרסמה בסוף השבוע. החברה סיימה את שתי התקופות הללו עם עליות דו ספרתיות בשני סעיפים אלה. מהנתונים עולה כי במהלך 12 חודשי השנה הכספית, ההוצאות הכלליות עלו ב-27.7% לשמונה מיליארד דולר וההכנסות צמחו ב-23.7% ל-11.2 מיליארד. הרווחיות הושפע לטובה מהעלייה המתונה יחסית בהוצאות – בכלל ולעומת ההכנסות: הרווח התפעולי השנתי גדל ב-15% ל-3.3 מיליארד דולר וזה הנקי עלה ב-13.9% לקרוב לשלושה מיליארד. החברה רשמה מגמות דומות ברבעון האחרון של השנה: ההוצאות עלו במהלכו ב-15.82% לשני מיליארד דולר וההכנסות זינקו ב-21.4% לשלושה מיליארד. מתוכן, מכירות המנויים עלו ב-23.6% ל-2.7 מיליארד דולר, מכירות המוצרים גדלו ב-11.1% ל-167.1 מיליון וההכנסות מתחום השירותים רשמו עלייה של 6.1% ל-138 מיליון. הרווח הנקי זינק ב-25.6% ל-851.9 מיליון דולר והרווח למנייה האמיר ב-26.6% ל-1.76 דולר. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות האמירו ב-25.8% ל-452 מיליון דולר, הרווח הגולמי צמח ב-20.6% לקצת יותר מ-2.5 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 84.89%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-13.4% ל-1.6 מיליארד דולר והרווח קפץ ב-34.6% ל-969.9 מיליון. שאנאטו נראיין, נשיא ומנכ"ל אדובי, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הביצועים המדהימים של החברה ברבעון הרביעי היוו סיומת מצוינת לשנת שיא בהכנסות, שגדלו ליותר מ-11 מיליארד דולר. אני מייחס זאת לחדשנות שלנו".

לא לומדות? משרד התקשורת הודיע כי בכוונתו להטיל קנס של  330 אלף שקלים על בזק בינלאומי ושל 130 אלף שקלים על פרטנר בגין הפרת רישיונותיהן בנושא הפסקה מוחלטת של שירות גישה לאינטרנט לבקשת מנוי. על שתי החברות כבר הוטלו בעבר קנסות בשל הפרות זהות, ובעקבות התערבות משרד התקשורת, החברות השיבו כספים למנויים. על פי חוק, מנוי רשאי לבקש מחברת תקשורת בכל עת הפסקה מוחלטת, ועל החברה לבצע זאת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום מסירת ההודעה לחברה. מתלונות של מנויים ומפעולות פיקוח שביצעו מפקחי משרד התקשורת נמצא, כי החברות ניתקו מנויים לאחר פרקי זמן ממושכים, לעתים של כמה חודשים, וזאת, כאמור, בניגוד לחוק. בהודעתו, ציין משרד התקשורת, כי הוא "רואה התנהלות זאת בחומרה, שכן מדובר בפרקטיקה הפוגעת במנויים, ובמקרים רבים המנויים לא מודעים לכך שהם ממשיכים לשלם לחברה על אף שביקשו להתנתק". איתן כסיף, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, ציין, כי "אנו ממליצים לציבור לשים לב במעבר בין ספקי אינטרנט, להקפיד להודיע לספק הישן על ניתוק. יש לשים לב לחיובים בחשבונות על מנת לוודא שלא משלמים כפול על אותה תקופת זמן גם לספק הישן וגם לספק החדש", והוסיף: "היה ונתקלתם במצב כזה, יש לפנות לספק הישן לקבלת זיכוי ובמקרה שלא זכיתם לטיפול הולם, יש לפנות לתחום פניות הציבור במשרד התקשורת".

רד האט העולמית – הספקית הגדולה בעולם של פתרונות קוד פתוח - מקיימת בישראל גם השנה את כנס Red Hat Forum, שזוכה מדי שנה להצלחה רבה. הכנס מתקיים השנה תחת הכותרת Expand Your Possibilities, ויציג את הפתרונות אותם מספקת רד האט לארגונים, כדי להרחיב את אפשרויותיהם ולקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין השאר עם דגש על אוטומציה והענן ההיברידי, וכן הטמעת פתרונות קוד פתוח בסקטורים שונים: פיננסים, המגזר הציבורי, צבא וביטחון, היי-טק, טלקו ועוד. [caption id="attachment_305648" align="alignnone" width="600"] סטפני צ'יראס – סגנית נשיא ומנהלת כללית Red Hat Enterprise Linux. צילום: יח"צ[/caption] בכנס, שיתקיים מחר, יום ב' ה-16 בדצמבר, במרכז הכנסים אווניו בקרית שדה התעופה, ישתתפו מנהלים בכירים ברד האט העולמית ובראשם מישל איסנרד – סגן נשיא למכירות רד האט ב-EMEA, וסטפני צ'יראס – סגנית נשיא ומנהלת כללית Red Hat Enterprise Linux. בנוסף אליהם יעלו לבמת המליאה לקוחות שיציגו חדשנות ואימוץ טכנולוגיות קוד פתוח. את הכנס יארח דן טולדנו - מנהל אזורי רד האט ישראל יוון וקפריסין. בכנס יוצגו חידושים ועדכונים במסגרת חמישה מסלולים: DevSecOps – השילוב של אבטחה עם תהליכי DevOps וכחלק של אסטרטגיית אבטחה; Container Platform – בניית פלטפורמה עבור קונטיינרים עם OpenShift והטמעתה באמצעות תהליכים, תרבות וטכנולוגיות; Agile Integration – כדי ליהנות ממערכות ותיקות (Legacy) תוך שדרוג לצרכי אינטגרציה חדשים, יש לפתח גישת אינטגרציה אג'ילית. המסלול ילמד איך עושים זאת; Developer – מסלול בהובלת בר סאטר (Burr Sutter) – דירקטור חווית פיתוח מרד האט העולמית, שיחלוק מהידע שלו על כלים חדשים ואיך מפתחים יכולים ליהנות מהם להאצת ה-Application Factory. במסלול Leaders Circle יחלקו מנהלים בכירים ברד האט עם מנהלים ישראליים היבטים של טרנספורמציה תרבותית, החיוניים להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית, תוך הפיכת המנהל למנטור, וכיצד נושאים אלה משפיעים על מוצרי רד האט ועל הארגון כולו. לצד המסלולים הללו יציגו שותפיה העסקיים של רד האט בתערוכה מגוונת. כן תוצג פעילות הפיתוח של רד האט במרכז הפיתוח בישראל, ותרומתה של רד האט לקהילת הקוד הפתוח.