משרד התקשורת מעוניין לאפשר ל-IBC, מיזם הסיבים האופטיים שבבעלות סלקום, להציע לצרכנים פרטיים תשתיות אינטרנט, גישה לרשת ושירותים נלווים - תמיכה טכנית, גבייה ושירות לקוחות (באנדל הפוך). כמו כן, היא תוכל להציע שירותי תקשורת ישירות לארגונים בינוניים וגדולים, שהחשבון החודשי שלהם צפוי להיות יותר מ-2,000 שקלים. בכך המשרד לאפשר ל-IBC להתחרות בבזק, פרטנר והוט. המשרד פרסם הבוקר (ג') שימוע שבמסגרתו יכול הציבור להעיר את הערותיו בעניין. עם זאת, בשלב זה, החברה תוכל לספק את השירותים למשך חמש שנים בלבד, או עד שתגיע ל-400 אלף לקוחות - המוקדם מביניהם. כמו כן, על התנאים שהיא תציע לספקי הגישה לאינטרנט שיעבדו אתה וללקוחות להיות זהים לחלוטין, על מנת למנוע אפליה ביניהם, והצרכן הוא זה שיבחר את ספק האינטרנט שיעניק לו את השירותים, מבין הספקים ש-IBC תעבוד אתם. בכך נענה משרד התקשורת חלקית לבקשות שהחברה הגישה לו. מיזם IBC הושק על ידי חברת החשמל ב-2013, בתחילה תחת המותג Unlimited. בהמשך, סלקום נכנסה למיזם כשותפה ולפני כשנה וחצי קנתה את השליטה בו תמורת 100 מיליון שקלים. כיום היא מחזיקה ב-70% ממניות IBC, כאשר 30 האחוזים הנותרים נשארו בידי חברת החשמל. במשרד התקשורת אומרים כי "ל-IBC פוטנציאל רב להגברת התחרות באינטרנט, תוך עידוד שדרוג רשתות האינטרנט לרשתות סיבים אופטיים והורדת מחירים לצרכנים". הם ציינו כי"המשרד שוקל לערוך שינויים אלה בדרך שתתרום להגברת התחרות בשוק ותוך הקטנת פערים בהשוואה לאסדרה החלה על המתחרות הוותיקות והגדולות". ניתן להגיש את ההערות עד ל-27 בינואר. את המסמך המלא של השימוע ניתן לקרוא כאן.

זהו, סופי ומוחלט. החל מהיום (ג'), Windows 7 היא פיסת היסטוריה. אחרי דחיות רבות, מיקרוסופט לא תספק יותר תמיכה למערכת ההפעלה שכבר מלאו לה יותר מ-11 שנים. החל מהיום אין יותר שירותי תמיכה טכנית ולא יהיו יותר עדכונים, כשהסיכוי שמיקרוסופט תהפוך פתאום לרחמנית ותזרוק למשתמשי מערכת ההפעלה הוותיקה שלה עצם או שתיים קלוש ביותר. למעשה, מעכשיו ההאקרים יכולים להתחיל לחגוג ולנצל היטב את מאות מיליוני המחשבים שעדיין מריצים את Windows 7. ההערכות הן שבין 300 ל-400 מיליון מחשבים ברחבי הגלובוס עדיין לא שדרגו את מערכת ההפעלה שלהם. נתונים שסיפק אתר ניתוח הרשת NetApplications מראים שכ-27% מכלל המחשבים בעולם שגלשו ברשת בחודש שעבר הריצו את Windows 7 - מחצית מנתח השוק של Windows 10, שעמד כ-54%. בישראל - שוב, לפי ההערכות, כ-20% מהמחשבים שמריצים Windows עדיין משתמשים במערכת שיוצאת מסבב התמיכה לתמיד. כמחצית מהמחשבים שעדיין פועלים על גבי Windows 7 מורצים בסביבות עסקיות, בכל הגדלים. צריך להוסיף לכך מכשירים אוטומטיים כמו כספומטים, נקודות מכירה ואף קופות תשלום שמריצות את מערכת ההפעלה הזו, וברובם גם מחוברים לרשת. מכאן שמדובר בכר עבודה רחב ומלא פוטנציאל לפושעי הרשת. [caption id="attachment_226751" align="alignnone" width="600"] האם מיקרוסופט תעמוד במילתה ולא תספק יותר עדכוני אבטחה ל-Windows 7? צילום: BigStock[/caption] אמנם, הארגונים הגדולים יוכלו עדיין להמשיך ולהיעזר בשירותי התמיכה של מיקרוסופט, אך החברה הודיעה מראש שזה יעלה להם הרבה מאוד כסף, כשהסכומים ילכו ויגדלו מקריאה קריאה. זאת, במטרה לגרום להם לעבור ל-Windows 10. משתמשי Windows 7 יכולים בכל רגע להיכנס למרכז העדכונים, להוריד את הגרסה המעודכנת של Windows 10 ולהתחיל להשתמש בה אחרי הסדרת התשלום. עד לאחרונה אפשרה החברה לבעלי מוגבלות להוריד את מערכת ההפעלה החדשה יותר בחינם. כל מה שהיה צריך זה להצהיר שקיימת מוגבלות - החברה לא בדקה האם היא באמת קיימת, או שמא המצהיר משקר. לאחר מכן התברר שניתן לעשות זאת באמצעות כלי העדכון של מיקרוסופט עצמה, שנמצא בדף ההורדה של Windows 10, אבל אפשר להעריך שהחברה תסגור מהר את החורים הללו. סכנה ברורה ומידית הסכנה, שלא יהיה ספק לאף אחד, ברורה ומידית. מאוד מידית. "מומלץ בחום לבצע את השדרוג של מערכת ההפעלה במהלך חודש ינואר, או מקסימום עד סוף פברואר. ברגע שיצאו עדכוני אבטחה של מיקרוסופט בפברואר, האקרים יתחילו לעבוד על הנדסה לאחור של העדכונים כדי לייצר ניצול של הפגיעויות באמצעות קוד שיתעדכן מהר מאוד בכלי התקפה אוטומטיים. סביר להניח שבמרץ כבר יהיו התקפות אוטומטיות על Windows 7, שכבר לא יצאו עבורן עדכוני אבטחה ושכל אדם עם ידע מינימלי בתחום יוכל לנצל", הסביר אמיר כרמי, מנהל הטכנולוגיות של ESET ישראל. יש כאלה שיותר מחמירים מכרמי. שמועה חזקה מאוד שרצה ברשת היא שמיקרוסופט אמורה לשחרר היום עדכון ל-Windows שיסגור פרצה חמורה במיוחד, שאף מוגדרת כמפחידה. חוקר אבטחה בשם בריאן קרבס טוען שמדובר בבעיה בממשק התכנות של התהליכים הקריפטוגרפיים במערכת, שניתן לנצל אותה כדי לזייף את החתימה הדיגיטלית של התוכנה, וכך ליצור מתחם עבודה עם אפשרות שהמחשב יוכל לאפשר הרצה של עוד תוכנות זדוניות, שיתחזו בהצלחה ליישום לגיטימי לחלוטין. אם אכן מיקרוסופט לא תספק החל מהיום עדכוני אבטחה ל-Windows 7, מאות מיליוני מחשבים יישארו חשופים לבעיה החמורה הזו, שמעבר לגניבת מידע וחדירה לארגון יכולה להפוך אותם לזומבים. עם זאת, ההערכה היא שהענקית מרדמונד כן תעדכן הפעם, באמת בפעם האחרונה, את המחשבים. שינוי אחד בוודאות יקרה בקרוב לרוב משתמשי Windows 7, וזה לא יהיה וירוס אלא התקפה מתוכננת של מיקרוסופט עצמה: מדי זמן מה יופיע למשתמש חלון אזהרה שיכסה את כל המסך, יקפיא את העבודה ולא יאפשר לו לעשות דבר בטרם יגיב למסר: "המחשב שלכם חשוף לווירוסים ולא יזכה לעדכוני אבטחה נוספים. הוא לא יזכה לעדכוני תוכנה או תמיכה טכנית. מיקרוסופט ממליצה להשתמש במערכת ההפעלה Windows 10 כדי ליהנות מעדכוני האבטחה האחרונים".

אדם סינגולדה הוא אחד האנשים הכי מרתקים בתעשיית ההיי-טק. האיש שבגיל 26 ייסד את טאבולה - חברה שהכלי שלה מוטמע ברוב אתרי התוכן ואמצעי המדיה (כולל באתר זה), שצמחה מ-300 אלף דולר ב-2012 לשווי של שני מיליארד דולר ויותר כיום, לאחר שהתמזגה עם המתחרה הגדולה שלה, אאוטבריין. עד כדי כך שהשאלה הראשונה שעולה בגוגל כאשר מחפשים את שמה היא "איך טאבולה עושה כסף?" בניגוד ללא מעט סטארט-אפיסטים שהצמיחו את היוזמה שלהם להיות חברה גדולה, ואפילו חד קרן (חברה ששווה יותר ממיליארד דולר), סינגולדה משתדל לשמור על צניעות, לדבר "בגובה העיניים". וזה, לדבריו, מה שעושה אותו מצליח ואת טאבולה לאחת החברות הגדולות בהיי-טק הישראלי. זה והעובדה שהוא ושאר מנהלי החברה מתעסקים לפעמים בגופם של הפרויקטים שהיא מבצעת, ולא רק מנהלים אותם. "להיות סטארט-אפיסט - קצת כמו להיות אומן" סינגולדה דיבר היום (ג') באירוע הצגת דו"ח האקזיטים השנתי של מיתר IVC, שהצביע על עשור טוב במיוחד בתחום זה, כולל המיזוג הענק בין טאבולה לאאוטבריין. בשיחה עם עו"ד אלון סהר, שותף במיתר, הוא סיפר כיצד גדל בבית מלא במוזיקה (סינגולדה הוא הבן של הנגן אבי סינגולדה, שמלווה זמרים ידועים רבים, ובעיקר שלמה ארצי), הקים את טאבולה כסטארט-אפ קטן ומנהל אותה מאז ועד היום. "להיות סטארט-אפיסט זה קצת כמו להיות אומן", אמר סינגולדה. "אתה חולם חלום, אף אחד לא משלם לך, אבל אתה עושה את זה למרות זאת. הייתי בר מזל שגדלתי על אומנות, זה נתן לי המון בהקמה ובניהול של טאבולה". "הנגיעה הראשונה שלי בעסקים הייתה כשאימא שלי סיפרה לי שקשה לה לגמור את החודש", הוסיף. "אני טוב במספרים, אז אמרתי לה שתכתוב על דף את ההוצאות שלה בכל יום - ואני אעזור. הרבה שנים אחר כך התגייסתי למצו"ב והקמתי את טאבולה כשהייתי בן 26". הוא ציין כי בניגוד להצלחה המסחררת שלה כיום, טאבולה נתקלה בהרבה קשיים בשנותיה הראשונות, עד כדי כך שהוא חשב לסגור אותה שלוש פעמים. "היו פעמים שראיתי שיש לנו כסף לחודשיים בלבד. מזל שהמשקיעים משכו אותי בכל פעם עוד ועוד. מה גם שהיה לנו מזל, וצריך הרבה ממנו בחיים", אמר סינגולדה. באחד השלבים המוקדמים של טאבולה, סינגולדה גייס אליה את ליאור גולן, רגע לאחר שמכר את סאיוטה (חברה שנפתלי בנט היה המנכ"ל שלה לתקופה מסוימת, לפני שהצטרף לפוליטיקה). "אחרי המכירה, אשתו אמרה לי שחובה שהוא לא יישאר בבית. פגשתי אותו ואמרתי לו שאני מוכן להיות הבית שלו. אני לא מתחרט על זה לרגע. הוא מנהל הטכנולוגיות שלנו ושותף מלא להצלחה. באיזשהו שלב הסכמנו שרק אחד מאתנו יכול להישאר בישראל, וכך יצא שעברתי לארצות הברית", אמר. "כדי לשבור תקרות צריך לדלג על החארטה" המטה של טאבולה נמצא בניו-יורק ויש לה עוד 16 מרכזים בעולם, בהם בלוס אנג'לס, סאו פאולו, בנגקוק, לונדון וכמובן - בארץ, בתל אביב. שיטת העבודה של החברה זרה לאמריקנים: הישיבות בה מתקיימות תוך הפריה הדדית, ולא פעם מתנהלות בדציבלים גבוהים - בניגוד לחברות רבות אחרות, שבהן ההיררכיה משחקת תפקיד מרכזי. אלא שלפי מה שסינגולדה מעיד, השיטה הזו הדהימה את האמריקנים לטובה. "הבנתי כבר בתחילת הדרך שאם אוותר, אפתח לאנשים שונים ממני ואתן הזדמנות לאנשים טובים לידי - כך יש לנו הרבה יותר סיכוי להצליח. לא היינו שוברים תקרות זכוכית אם לא היינו מדלגים על החארטה ומנהלים דיונים פוריים ואינטנסיביים", אמר. עוד דבר שלא תמיד אופייני לתעשייה, גם אם בחברות יצהירו הפוך, אבל מאפיין את סינגולדה, הוא ש-"אני אוהב תחרות ולא מפחד ממנה. בטאבולה יש לא מעט אנשים שנמצאים בה 10 שנים והם תחרותיים כמו ביום הראשון. לראייה, יש תקופות שבהן טוויטר ופייסבוק מקימות ביתן מחוץ לדלתות של המשרדים שלנו כדי לשכנע עובדים שלנו לעבור אליהן. אגב, לא פחדתי מפייסבוק ומגוגל כמו שפחדתי מאאוטבריין". ואולי זה מה שהביא לדבר הבא. [caption id="attachment_308048" align="alignnone" width="600"] הכל בזכותה. אדם סינגולדה ואמו. צילום: פלי הנמר[/caption] כך התנהלה עסקת המיזוג הגדולה המיזוג של טאבולה עם המתחרה הגדולה אאוטבריין הוא אחת העסקאות הבולטות בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה. היא עוררה הרבה עניין בשוק - הדהימה אחדים, אבל נראתה לאחרים הגיונית, כי כך הן יצרו חברה אחת ענקית, שמתחרה טוב יותר בחברות השולטות בעולמות התוכן והפרסום אונליין - גוגל ופייסבוק. לדברי סינגולדה, השלב הראשון ביצירת המיזוג לא היה עסקי, אלא יצירת כימיה וקשרים בינו ובין ההנהלה של טאבולה למקבילים באאוטבריין, ובפרט למייסד, ירון גלאי. "ניסינו להתמזג כמה פעמים. בפעם הראשונה עשינו דאבל דייט - הוא ואשתו ואני וחברה שלי, וכיום אשתי - לפגישה שהייתה גם חברתית וגם עסקית", אמר. "למזג שתי חברות ישראליות זה לא טריוויאלי. זה תמיד היה צריך לקרות אבל זה קרה בשנה שעברה, מאחר שבזוגיות, גם כשהיא עסקית, יש משמעות למסע, ורק בשנה שעברה הצלחנו להגיע למקום במסע שלנו שמאפשר מיזוג. לפני כן, היינו צריכים להכיר האחד את השני ולסמוך אחד על השני, להיקשר. בכל פעם נקשרנו קצת יותר והוספנו עוד אנשים לפגישות. כיום, טאבולה ואאוטבריין זה לא 2 = 1+1, אלא 11". "התרבות הארגונית שלנו ושל אאוטבריין דומה מאוד", הוסיף. "בפעם הראשונה שנכנסתי למשרדים שלהם, ראיתי שאנחנו מספרים את אותן בדיחות ויש לנו את אותן 'שטויות' על הקירות". מה באשר לעתיד? "טאבולה-אאוטבריין צפויה להיות השנה חברה של שני מיליארד דולר, עם 2,000 עובדים, מהם 1,000 בישראל. אני לא מאמין שאנחנו עוברים את מה שאנחנו עוברים וזה מה שיקרה בשנה הקרובה, וצובט את עצמי בכל יום מחדש. אנחנו רוצים להיות חברה של 10 ו-20 מיליארד דולר, וחושבים איך לעשות את זה", אמר. לסיכום ציין סינגולדה ש-"עוד דבר שאני רוצה הוא שנגיע לכך שלא ידעו מי בחברה הממוזגת שלנו הגיע מטאבולה וממי מאאוטבריין. זאת המשימה שלי ל-2020".

סלברייט הישראלית, שמפתחת פתרונות מודיעין דיגיטלי עבור גופי אכיפת חוק, חקירות, ארגונים וגופי ממשל, הודיעה היום (ג') כי רכשה את בלאקבאג טכנולוגיות האמריקנית תמורת 33 מיליון דולר. החברה הנרכשת מציעה פתרונות חילוץ, פענוח וניתוח מידע פורנזי דיגיטלי ממחשבים ומכשירים ניידים מבוססי Windows, macOS, iOS ואנדרואיד. פתרונות התוכנה שלה משמשים מאות סוכנויות אכיפה פדרליות, לאומיות ומקומיות ברחבי העולם, כמו גם תאגידים בולטים ויועצים, לצורך ניתוח של כל סוגי הראיות הדיגיטליות הכרוכים בחקירות פליליות, אזרחיות ופנימיות. בלאקבאג מפתחת ומציעה בנוסף תכניות והסמכות פורנזיות מקצועיות המיועדות לאנשי הזיהוי הפלילי. הרכישה מרחיבה את היצע מוצרי המודיעין הדיגיטלי של סלברייט, וכך היא הופכת ל-One stop shop לפתרונות בתחום. כך, החברה תציע פלטפורמה מאוחדת, המספקת לחוקרים גישה לכל היבטי החקירה, יכולת גיבוש תובנות ויכולת להאיץ חקירות, תוך תיאום בין כל הגורמים. זאת, בין היתר, באמצעות כיסוי מלא של כלי איסוף הדטה ממגוון מקורות דיגיטליים, כגון טלפונים ניידים, מחשבים, נתוני ענן ו-CDR, וכן יכולות ניתוח כדי לגבש תמונת מודיעין מלאה. בנוסף, מאפשרים פתרונות החברה לאסוף נתונים בשטח, לגבש תובנות ולנהל את הראיות, כדי לנהל את פעילות המודיעין הדיגיטלי בכללותה. "הצוות של בלאקבאג בנה עסק המבוסס על הנחישות של אנשיו לסייע לרשויות אכיפת החוק ולעסקים ברחבי העולם, ולצייד את אנשי השטח, טכנאי הזיהוי הפלילי, החוקרים והאנליסטים בפתרונות לניהול חקירות דיגיטליות", אמר יוסי כרמיל, מנכ"ל משותף של סלברייט. "החיבור בינינו לבינם הוא מימוש של אחד היעדים העיקריים שלנו - להצמיח את סלברייט בין היתר באמצעות רכישות ומיזוגים אסטרטגיים".

ויזה חתמה על עסקה לרכישת חברת הפינטק פלייד תמורת 5.3 מיליארד דולר, כך על פי דיווח של CNBC. אחד ממשקיעיה הבולטים של הנרכשת הוא היזם הישראלי עמית אבנר, מייסד טייקי. אבנר הוא ממשקיעי הסיד של פלייד ולו, כך לפי הערכות, נתח נכבד בה. חברת פלייד האמריקנית, שהושקה בשנת 2013, היא אטרקטיבית בעבור ויזה מכיוון שיש לה את הטכנולוגיה לקבל גישה לנתוני חשבון הבנק של הלקוח, לאסוף אותם ולצבור אותם לצורך שימושם של ספקי שירותים פיננסיים. Plaid משתמשת בממשק תכנות יישומים אחיד (API) לקישור אפליקציות פינטק לחשבונות הבנק של האנשים. תוכנת ה-API של פלייד מאפשרת לסטארט-אפים להתחבר לחשבונות הבנק של המשתמשים ועובדת עם Venmo, אפליקציית ההשקעה הניידת רובין-הוד, ועם בורסות הקריפטו Coinbase ו-Gemini. עד כה מספקת החברה את שירותיה לכ-15,000 בנקים בקנדה ובארצות הברית. באחרונה היא חדרה גם לאירופה, לבריטניה, צרפת, אירלנד וספרד. על פי פלייד, נכון לדצמבר האחרון, אחד מכל ארבעה אנשים בארצות הברית שהוא בעל חשבון בנק התחבר לחברת פינטק באמצעות אפליקציה. [caption id="attachment_233325" align="alignnone" width="600"] ויזה[/caption] ויזה - כבר השקיעה בחברה בעבר בסבב הגיוס של 2018, ההערכה של פלייד עמדה על שווי של 2.65 מיליארד דולר, וכעת, כאמור, ויזה משלמת עליה יותר מכפול מסכום זה. פלייד קיבלה בעבר השקעות מוויזה, כמו גם מהמתחרה הגדולה שלה, מאסטרקארד, בסבב גיוס שערכה לפני כשנתיים. "התמזל מזלנו להמצא על הגל של ה-FinTech, שהחל בארה"ב", אמר זאך פרת, מייסד-שותף ומנכ"ל של פלייד, בנובמבר. "לחברה יש הצלחה מוקדמת רבה בבריטניה, למרות שהיא שם רק חצי שנה". הפוטנציאל של הרכישה מבטיח, מכיוון שבעזרתה תוכל ויזה ליצור פלטפורמה שתאפשר לכסף של אנשים לנוע בין חשבונות בנק באמצעותה, באותה דרך שבה פועלים שירותים מתחרים כמו Venmo ו-Zelle. לוויזה יש אפשרות ליישם טריליוני העברות בנקאיות ברחבי העולם, והנרכשת עשויה גם לעזור לענקית האשראי לסייע לחברות לקבל ולשלוח כסף באמצעות חשבונות בנק בעצמן. בשנה שעברה רכשה ויזה את השליטה בארטפורט, המתמחה בהעברת תשלומים בין מדינות עבור בתי עסק ובנקים. מנכ"ל ויזה, אל קלי, אמר ל- CNBC: "אנו נרגשים מעסקים חדשים ומהיכולת של הדבר להאיץ את צמיחת ההכנסות שלנו לאורך זמן".

"ארגונים בכל מגזרי התעשייה עוברים טרנספורמציה דיגיטלית, על מנת להיות יותר יעילים, חדשניים ורווחיים. אלא שהמהלך מלווה בתג מחיר גבוה מאוד. אחת המגמות שתושפענה מהמימוש ההולך וגדל של הטרנספורמציה הדיגיטלית היא מחשוב הקצה, שצפוי לגדול", כך אמר רוברט מק'קרן, סגן נשיא בכיר לתפעול באזור אירופה, APC מבית שניידר אלקטריק. מק'קרן, שביקר באחרונה בישראל, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "מחקרים מעלים שארגונים ישקיעו גלובלית יותר מ-650 מיליארד דולרים בכל שנה עד 2024, במאמץ לבצע טרנספורמציה דיגיטלית. המנועים מאחורי הוצאות אלו כוללים כמה טכנולוגיות: IoT, איסוף נתונים ממכונות וחיישנים הפועלים בארגון; ביג דטה, טיפול בעתק הנתונים שחברות יכולות לכרות ממנו את ההזדמנויות העתידיות שלהם; ובינה מלאכותית ולימוד מכונה, שהם קריטיים בהבנת המידע וזיהוי ההזדמנויות". "מגמות אלו", הסביר, "גורמות לצורך ביותר ויותר כוח עיבוד ואחסון מידע, כשחלק ממשאבי מחשוב אלו צריכים להיות קרובים למקור בו נוצר המידע, או לאותם עובדים שמשתמשים בו. מתוך סך הנתונים שהארגון מייצר, חלק ניכר נמצא בעמדות הקצה, ושם נדרש להיות מטופל. מגמות אלו מניעות את הביקוש לבניית אתרי מחשוב בקצוות הארגון, Edge Computing - מחשוב קצה". לדבריו, "אף שאין קשר בין מחשוב הקצה ובין הדטה סנטרים - עדיין אתרי מחשוב הקצוות יידרשו לספק דרישות ביצועים, אמינות, יעילות והגנה. כיוון שהם ימוקמו פעמים רבות במקומות בהם אין כוח אדם טכנולוגי מיומן, הם יגררו דרישות מסובכות: לרמות גבוהות של אוטומציה וניהול מרחוק, להקמה מהירה, בעלויות סבירות, ולתפעול פשוט". מיקרו דטה סנטר "המענה", הסביר מק'קרן, "הוא במערכת שהתשתיות שלה משולבות באופן עמוק והדוק, Hyper Convergence - המשלבת שרתים, אחסון, רישות ותוכנה במארז מדף אחד, שמיוצר עם תשתיות חשמל וקירור. באחרונה השקנו מיקרו דטה סנטר 6U Wall Mount - מארז קטן, לאתרים קטנים, עם יכולות של דטה סנטר לכל דבר. הוא ניתן לתלייה, כולל מסנן אבק, ומיועד לסביבות בהן אין כלל אנשי IT שיתחזקו. שילוב עם תוכנה לניטור ואבטחת האתרים שבקצוות – עונה על הצורך במימוש מושכל של מחשוב קצה". הוא ציין כי "מיקרו דטה סנטר עדיף על פני שרת, זהו דטה סנטר מאובטח, עמיד לנפילות, בעל שרידות וכל התכונות התפעוליות של דטה סנטר. הוא עונה לצורך לספק במהירות ובהתאמה אישית פתרון למקומות מרוחקים, למשל סניף של בנק, או רשת מזון מהיר – או אוניה בלב ים, עם חוויית משתמש זהה לעובדים". מק'קרן משמש גם במקביל מנהל ערוצים גלובלי בחברה. לדבריו, "השוק הישראלי הוא שוק חשוב עבורנו. הוא מאמץ מוקדם של טכנולוגיות, מה שמאד מתאים לנו, והוא מצוי בצמיחה, בין השאר במגזרי הציבורי והפיננסי. זה שוק שאנו משקיעים בו, כי הוא משמעותי עבורנו" [caption id="attachment_308068" align="alignnone" width="601"] איתן אלי, מנהל פעילות APC, שניידר אלקטריק ישראל. צילום: דני שביט[/caption] איתן אלי, מנהל פעילות APC, שניידר אלקטריק ישראל, הוסיף כי "הפעילות ב-2019 בתחום תשתית הקצה קרמה עור וגידים. השנה נחווה גידול בהיקף הפעילות, בשל הבשלה של היכולות והפנמה לאן תחום מחשוב הקצה הולך ומה היתרונות שלו". "הפעילות בדטה סנטר", סיכם מק'קרן, "דורשת כמה יכולות שהן סותרות לעתים: יעילות תפעולית, ניהול שליטה ובקרה גם מרחוק, עבודה במחיר כלכלי סביר, אבטחת מידע ברמה גבוהה על כל החלקים – וגם, ולא פחות חשוב, מנהל התשתיות או מנהל הדטה סנטר צריך לפעול כשהוא מוטה עסקית. אנו עוזרים ללקוחות הארגוניים לתפעל את מערכי ה-IT שלהם תוך מענה לכלל האתגרים הללו". 

"תעשיית" האקזיטים של החברות הישראליות ממשיכה לפרוח: סכום העסקאות זינק בעשור האחרון ב-800% ובשנה האחרונה הוא עלה ביותר מ-60% - כך על פי דו"ח שפרסמה הבוקר (ג') מיתר IVC. במהלך כלל העשור בוצעו 1,210 עסקאות בסכום כולל של יותר מ-111 מיליארד דולר. הבולטת שבהן הייתה רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר. עסקה בולטת נוספת השפיעה לטובה על הנתון בשנה החולפת - רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה בסכום של 6.9 מיליארד דולר. ככלל, סכום האקזיטים ב-2019 עמד על 21.7 מיליארד דולר ב-138 עסקאות אל מול 122 עסקאות שהניבו לחברות הנמכרות 12 מיליארד ב-2018. עוד אקזיטים בולטים במהלך העשור רכישות בולטות נוספות של חברות ציבוריות במהלך העשור היו קניית ריטליקס על ידי NCR ב-2012 תמורת 800 מיליון דולר; מכירת גיוון אימאג'ינג של נוחי דנקנר לקווידיין האירית ב-2013 בתמורה ל-970 מיליון; הרכישה של לומאניס על ידי XIO תמורת 510 מיליון (במניות) ב-2015; עסקה כל ישראלית - מכירת איזיצ'יפ למלאנוקס ב-811 מיליון ב-2015; מכירת נוירודרם לחברת הפארמה של מיצובישי ב-1.1 מיליארד ב-2017; ושלוש עסקאות שבוצעו ב-2018: רכישת אורבוטק על ידי KLA-Tencor ב-3.4 מיליארד, רכישת אימפרבה על ידי תומה בראבו ב-2.1 מיליארד והעסקה שבה מדטרוניק קנתה את מזור רובוטיקס תמורת סכום של 1.6 מיליארד דולר. האקזיטים הבולטים של חברות ישראליות פרטיות במהלך העשור הם: אנוביט, שנמכרה לאפל ב-2011 תמורת 390 מיליון דולר; מכירת סינמדיה לסיסקו ב-2012 תמורת חמישה מיליארד (ב-2018 היא מכרה אותה לפרמירה במיליארד דולר "בלבד"); רכישת ווייז על ידי גוגל ב-2013, בסכום של יותר ממיליארד; קניית טראסטיר על ידי יבמ באותה השנה, ב-650 מיליון; רכישת וייבר על ידי רקוטן היפנית שנה לאחר מכן, ב-900 מיליון; מכירת אקס ליבריס לפרוקווסט בחצי מיליארד ב-2015; רכישת ענקית הגיימינג פלייטיקה על ידי ג'איינט אינטראקטיב גרופ הסינית ב-2016, תמורת 4.4 מיליארד; מכירת דטורמה לסיילספורס ב-2018, תמורת 850 מיליון; ומכירתה אשתקד של לומאניס לקרן הפרייבט אקוויטי ברינג בעסקת מניות בשווי של 1.2 מיליארד דולר. החברה שביצעה בעשור האחרון את הרכישות הרבות ביותר בישראל היא גוגל, עם 12 במספר, אחריה אינטל, שרכשה 10 חברות, ובמקום השלישי, עם תשע חברות כל אחת, נמצאות מיקרוסופט ואיירון סורס. בהמשך הרשימה, עם שמונה חברות, עומדת קווידיין-מדאטרוניק, ואפל, ברודקום וצ'ק פוינט רכשו (כל אחת) שבע חברות כחול לבן. החברה שביצעה רכישות בסכום הכולל הגבוה ביותר - 17.72 מיליארד דולר - היא אינטל, בגלל רכישת הענק של מובילאיי. הרחק מאחוריה, עם קרוב ל-6.1 מיליארד דולר, נמצאת סיסקו, כשבהמשך קווידן-מדאטרוניק (3.42 מיליארד), סיילספורס (2.29 מיליארד), גוגל (1.77 מיליארד, בעיקר בגלל רכישת ווייז) ופאלו אלטו עם כמעט 1.5 מיליארד דולר. סכום הרכישות הכולל שביצעו יתר החברות הגיע לפחות ממיליארד דולר כל אחת. [caption id="attachment_260355" align="alignnone" width="600"] אקזיט העשור. מימין: זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע, מייסדי מובילאיי. צילום: יח"צ[/caption] 2019 - שנה של שיאים עוד עולה מהנתונים כי 2019 היא שנת שיא בעשור האחרון גם מבחינת מספר האקזיטים בשווי של יותר מ-100 מיליון דולר - 26 במספר. לשם השוואה, ב-2018 עמד המספר על 14 עסקאות וב-2010 - על שש בלבד. כמו כן, נרשמה עלייה חדה בהיקף האקזיטים בחברות מגובות הון סיכון: 7.1 מיליארד דולר ב-2019 לעומת 2.7 מיליארד דולר ב-2018. לעומת זאת, נתוני הדו"ח מצביעים על ירידה במספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמתחת ל-20 מיליון דולר - מ-70 ב-2018 ל-66 בשנה החולפת. במיתר IVC אומרים כי נתון זה משקף את מגמת העלייה בשווי החברות הפרטיות. לפי הדו"ח, אשתקד גדלו הן מספר החברות שגייסו יותר מ-30 מיליון דולר והן ההיקף הכולל של השקעות אלה: 5.1 מיליארד דולר ב-68 חברות לעומת 3.3 מיליארד ב-64 חברות ב-2018. לרוב, מדובר בחברות המוערכות בשווי של 100 מיליון דולר ומעלה. בשנה החולפת נרשמה עסקת המיזוג הגדולה ביותר עד כה בין חברות פרטיות ישראליות - בין טאבולה לאאוטבריין. בדומה ל-2018, גם ב-2019, חברות אמריקניות ביצעו כ-80% מכלל הרכישות בעסקאות ה-M&A. חלקן של הרוכשות הישראליות נותר צנוע ויציב, הן במונחי שווי והן במספר העסקאות, ועמד ב-2019 על 6% מהן. כמו כן, במהלך השנה הושלמו ארבע הנפקות ראשונות (IPO) של חברות ישראליות בשווקי ההון בארצות הברית. [caption id="attachment_210638" align="alignnone" width="600"] עוד אקזיט בולט. אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס. צילום: ניב קנטור[/caption] "תעשייה בעלת שאיפות מרחיקות לכת" לדברי שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר, "בהסתכלות על העשור החולף, השילוב של נתוני שיא בשווי האקזיטים הכולל, המספר היחסי של העסקאות הגדולות, השווי העולה של החברות, כמות חדי הקרן, המשך הגידול בעסקאות ההשקעה הגדולות וההחזרים המרשימים לקרנות הון-הסיכון מעידים על התבססות ההיי-טק כתעשייה בעלת תשתית רחבה ושאיפות מרחיקות לכת. לצד הישגים מרשימים אלה, בולט הפער בין מספרם המוגבל יחסית של אקזיטים של חברות פרטיות בשווי גבוה למספרן הגדל של חברות פרטיות שמגייסות הון בשווי גבוה. אמנם, ב-2019 הגיע מספר האקזיטים של חברות פרטיות בשווי העולה על 100 מיליון דולר לשיא של 26, אולם בממוצע, בחמש השנים האחרונות, הוא עומד על כ-17 עסקאות בשנה. ניכר שכמות החברות שעוברות לשלבי צמיחה משמעותיים גדולה הרבה יותר מאלה שיכולות להגיע לכדי מימוש". היא ציינה כי "מספר מוגבל זה, יחד עם מיעוט במספר החברות המנפיקות בארצות הברית, מחייבים חשיבה קדימה של מנהלים בתעשייה. כיוונים אפשריים, מלבד מכירה והנפקה, הינם עסקאות ביי-אאוט ועסקאות Secondary (משקיעים חדשים קונים החוצה משקיעים ותיקים), שראינו השנה בהיקף של כארבעה מיליארד דולר. כיוון חשיבה אחר הוא קונסולידציה ואיחוד כוחות, כפי שנעשה במיזוג בין טאבולה ואאוטבריין. בנוסף, בעוד שהצפי להנפקות בארצות הברית ל-2020 נותר חד סיפרתי, בשנים הקרובות יצטרכו עוד חברות לשקול אפיק זה לנזילות וצמיחה". גיא הולצמן, מנכ"ל IVC, ציין ש-"דו"ח האקזיטים משקף עליה רצופה של עשור בפעילות האקזיטים בישראל. מניתוח הנתונים עולה שהכוח העיקרי המניע את הזינוק בפעילות האקזיטים המקומיים הוא הרוכשים הזרים". "לסיכום, ניתן לומר כי בהתאמה למגמה הגלובלית בתחום, גם ההיי-טק הישראלי נהנה מתקופת שגשוג. חברות טכנולוגיה ישראליות מגייסות יותר הון המופנה לצמיחה וגידול ומנגד, תאגידים בינלאומיים וקרנות פרייבט אקוויטי רוכשות בישראל יותר חברות בצמיחה מואצת, ובתג מחיר גבוה מתמיד", הוסיף הולצמן.

"עברו הימים בהם הנתונים היו 100% בחצר הבית, או 100% בענן. הענן כאן והוא כאן כדי להישאר. רוב הארגונים כיום פועלים במציאות מאתגרת מחשובית, של עבודה בסביבה מרובת עננים. סביבה שכזו דורשת אחידות בתפעול התשתיות, עם יכולת שליטה אחידה בכל משאבי המחשוב, עם מדיניות IT ומדיניות אבטחת מידע אחודות ומוכללות", כך אמר כפיר אלפנדרי, סמנכ"ל מכירות, דל טכנולוגיות ישראל. אלפנדרי היה דובר המפתח בכנס בכירים שערכו דל טכנולוגיות ישראל ו-VMware ישראל. המפגש, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אמש (ב') במסעדת לומינה בתל אביב. "על מנת להטמיע אסטרטגיית ענן נכונה", אמר אלפנדרי, "נדרשים אנשי IT בעלי כישורים רב תחומיים: מהבנת צרכי הלקוח העסקיים, ועד מענה של פתרון טכני - מהמסד ועד הטפחות". הוא ציטט מחקר של גרטנר, שנערך בקרב 15 אלף מנמ"רים, ממנו עולה כי 93% מהם יטמיעו את עומסי העבודה שלהם על שני ספקי ענן - או יותר. "בבואנו לפעול בסביבה מרובת עננים", ציין אלפנדרי, "ישנם כמה אתגרים: עומסי עבודה מורכבים והצורך בהגירה של האפליקציות אל הענן; עבודה בעמודים, ב'איים' מבודדים, כשכל אפליקציה נמצאת על ענן אחר ואין ממשקים סדורים ביניהם; קושי לניהול ניטור בקרה של כמה סביבות IT, של כמה עננים ובחצר הבית; לכל ענן יש מדיניות אבטחת מידע שונה, מה שמייצר מורכבות כשרוצים מדיניות אחודה לאורך כל הארגון; מחסור בהון אנושי בעל כישורים לעבודה בעולם החדש, של יכולת לתפעל ולנהל מדיניות כזו; היעדר עקביות ברמת השירות, SLA, היות שלכל ענן יש מדיניות שונה". "שילוב הפתרונות מבית דל טכנולוגיות", ציין אלפנדרי, "נותן מענה לאתגרים אלה. דל טכנולוגיות, חברה בת שבע חברות, שמה לה יעד אסטרטגי של הגעה לשוק יחד, עם פיתוח משותף של שתי החברות, המייצר אבני בניין טכנולוגיים. Dell-EMC מביאה את פלטפורמת החומרה של EMC, עם תוכנת הניהול VxRail - זהו התקן (Appliance, מערכת אחודה) של מערכת סגורה, המכיל בתוכו דטה סנטר בקופסה, הכולל תקשורת, אחסון ומחשוב. VMware מביאה ל'חתונה' את vCloud foundation, מערכת לניהול הענן". לדבריו, "אין מדובר על שני מוצרים משלימים, אלא מוצרים בעלי מפת דרכים טכנולוגית משותפת, הנסמכת על מו"פ משותף, חלקו הגדול כאן בישראל". "אנחנו לוקחים פרויקט IT", הסביר, "ומובילים אותו מול הלקוח משלב התכנון וההטמעה, עד ניהול הפרויקט והשירות. כך אנו מסייעים ללקוח לערוך טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית אשר מביאה תועלות של ממש לארגונו". "עד 2023 שוק הענן יגלגל מחזור שנתי של חצי טריליון דולרים"  ב-2019, אמר אלפנדרי, "שוק הענן גלגל 230 מיליארד דולרים. למרות הקשיים באימוץ מודל ענן היברידי, אנו צופים כי עד 2023 מודל זה יגלגל מחזור שנתי של חצי טריליון דולרים". "היו לנו עשרות רבות של פרויקטי הטמעת VxRail בשנה החולפת", סיכם אלפנדרי, "ואנו צופים כי המגמה תגדל השנה. בארץ ערכנו פרויקטים רבים בתחום. מרכז המו"פ של דל בישראל הוא השני בגודלו מחוץ לארה"ב, עם 1,200 עובדים - ועובדה זו מסייעת לנו וגם ללקוחות". [caption id="attachment_308034" align="alignnone" width="600"] שלומי אביב, מנכל VMware ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] שלומי אביב, מנכל VMware ישראל החדש, אמר כי "המהפכה הדיגיטלית מחוללת שינויים בעולם החומרה, כמו גם בעולם התשתיות האפליקטיביות. העבודה המשותפת של שתי החברות גורמת ללקוחות ליהנות מ: 1+1=3. בימים אלה אנו מסיימים שנה עסקית. זו הייתה שנה מדהימה. תוצאותיה מוכיחות שלמרות שישראל לא בעלת מחזור מכירות ענק, יודעים לייצר פה דברים - שלאחר מכן מחקים אותנו בעולם". [caption id="attachment_308036" align="alignnone" width="600"] ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל, אמר כי "לפני שלוש וחצי שנים יצאה הודעה על המיזוג בין דל ו-EMC. בתחילה הרמנו גבה איך זה הולך להיות. בחלוף הזמן דל טכנולוגיות הנפיקה לשוק פתרונות טכנולוגיים אחודים, מבית אחד, מהקצה דרך הליבה ועד לענן - פתרונות חומרה ופתרונות אפליקטיביים". פוני סיים באומרו כי "בשנים האחרונות חווינו גידול דו-ספרתי באחוזים בהיקף הפעילות שלנו, גידול שהיה גבוה יותר מקצב צמיחת השוק. ברמה העולמית, החברה משקיעה 4.5 מיליארד דולרים בשנה במו"פ. בארץ אנו משקיעים לא מעט כסף בפיתוח פתרונות בעולמות האחסון, מדע הנתונים ואבטחת מידע - וזה יתרון גדול מאד ללקוחות המקומיים".