צבא ארצות הברית ביטל את העסקה שבמסגרתה הוא אמור היה לקנות מישראל סוללות של כיפת ברזל, נוספות על אלה שכבר קנה - כך לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית. על פי האמריקנים, הסיבה לכך היא חוסר התאמה בין הטכנולוגיות של כיפת ברזל לאלה שמשמשות את צבא ארצות הברית והעובדה שישראל סירבה, לטענתם, לתת להם את שורות קוד המקור של המערכת המשמשת את סוללות הטילים. עלותו של הפרויקט, שאמור היה להימשך עד 2023, עמדה על יותר ממיליארד דולר. הגנרל מייק מארי, ראש מנהלת העתיד של צבא ארצות הברית, אמר בקונגרס האמריקני כי "לקח לנו זמן רב יותר משרצינו לרכוש את שתי הסוללות הראשונות במסגרת העסקה". הוא ציין כי "אנחנו מאמינים שאנחנו לא יכולים לשלב אותן (את מערכות כיפת ברזל - י"ה) במערך ההגנה האווירי שלנו, בגלל אתגרים של אי תאימות, סייבר וכמה נוספים". בסופו של דבר, האמריקנים החליטו לזנוח את המשך העסקה, שתחילתה בשתי סוללות שהם קנו מישראל בשנה שעברה. צבא ארצות הברית גילה את הבעיות במהלך ניסיונות להטמיע רכיבים וטכנולוגיות מכיפת ברזל ב-IBCS, מערכת הקרב המשולבת שלו, שכוללת רדארים, משגרים ומערכות הפעלה. עם זאת, על פי ההערכות, ההחלטה שלו שלא להמשיך עם העסקה לא נבעה מבעיות אלה, כי אם מהסירוב הישראלי לתת לו את קוד המקור של כיפת ברזל. במקום זה, ישראל סיפקה לאמריקנים מידע הנדסי אודות המערכת - שלא סיפק אותם. כיפת ברזל, שהיא פרי פיתוח משותף של רפאל, התעשייה האווירית (כולל החברה הבת שלה, אלתא) וריית'ון, הצליחה, בשיעור של כ-85%, ליירט טילים שירו ארגוני הטרור בעזה לעבר ישראל מאז שנכנסה לשימוש ב-2011. לצבא ארצות הברית אין מערכת הגנה ספציפית לטילים קצרי טווח, אם כי הוא משתמש לצורך זה במערכת THAAD, שמיועדת ליירוט טילים מכל הטווחים.

משרד האוצר פרסם לפני כמה חודשים את העקרונות שיהוו בסיס למכרז היציאה לענן הממשלתי. מדובר בחלק מההיערכות של הממשלה לפרסום מכרז לאספקת שירותי ענן (פרויקט נימבוס). המהלך מהווה לא פחות מנקודת מפנה בתולדות המשק והמדינה. ניתן לדמות אותו לכניסת האינטרנט או המכשירים הניידים לחיינו. בלעדיהם קשה לדמיין את צמיחת אומת הסטארט-אפ והצלחת ההיי-טק הישראלי. הענן הוא המנוע המרכזי של הכלכלה הדיגיטלית, שמעצבת את חיי כולנו - הן במישור הפרטי והן במישור המקצועי. ממשלות, ובכללן ממשלת ישראל, נרתעו במשך שנים רבות מלהיכנס לעולם הענן הציבורי. החששות התמקדו בצורך להעביר מידע לאומי רגיש למערכת מחשוב חיצונית, בתפישה הרווחת שהענן "לא מספיק בטוח" ובחשש מתלות בספקיות ענן בינלאומיות, שאינן כפופות לחוק הישראלי. לחששות הללו שותפות לא מעט חברות שמרניות יחסית כמו בנקים וחברות ביטוח. בשנים האחרונות פחתו, במידה רבה, ההסתייגויות של ממשלות מהענן, ואימותו בקרבן קיבל תאוצה אדירה. מכרז הענן של הפנטגון, בהיקף של 10 מיליארד דולר, נתן גושפנקה גלובלית סופית לענן כתשתית בטוחה ואמינה למערכות המידע הממשלתיות הרגישות ביותר. במקביל, ספקיות הענן הגדולות הוכיחו יכולות אבטחה גבוהות מסוגן, שעולות על אלה של מערכות מידע שמחזיקים ארגונים. התמיכה האוטומטית של תשתיות ענן ברגולציה בתחום הפרטיות (GDPR) הגדילה אף היא את הביטחון של ממשלות בו. ולבסוף, הנכונות של ספקי הענן הגלובליים להקים תשתיות ענן מקומיות מגדילה את הביטחון של ממשלות למסור את המידע לתשתית חיצונית שנתפשת כמקומית. לצד הסרת החששות, ממשלות מבינות כי אסור להן לפגר אחר המגזר העסקי ועליהן להוביל את תהליכי החדשנות במדינה, באמצעות התשתיות הדיגיטליות המתקדמות ביותר. הענקיות כבר נערכות על השפעתו הדרמטית של מכרז הענן הממשלתי הצפוי תעיד העובדה שעוד טרם פרסומו החלו הספקיות הגדולות בעולם להיערך להקמת חוות ענן בישראל ברמה ובהיקף הגבוהים ביותר, כפי שמחייב המכרז. ההשקעות הכרוכות בכך נאמדות במאות מיליוני דולרים לכל חברה, והמשק כולו ייהנה מההון שיוזרם לישראל. יתרה מזאת, ההשקעות יעמיקו את מעורבותן של חברות הענק הללו בהיי-טק הישראלי ואת תרומתן המתמשכת להצלחתו. הממשלה, כגוף הגדול והמשפיע בכלכלה, היא דה פקטו קובעת הסטנדרטים למגזר העסקי - והמכרז הוא בבחינת איתות עבור כולו שהגיעה העת לנוע במהירות קדימה לעבר הענן וליהנות משלל יתרונותיו. הענן יניב לממשלה שלל יתרונות תפעוליים וכספיים, ובראשם חסכון משמעותי בתקציבי המחשוב כתוצאה מביטול הצורך לרכוש ולתחזק שרתים, חסכון בנדל"ן, במערכות קירור ועוד. הממשלה תשלם עבור שירותי המחשוב בענן רק על פי הצריכה בפועל, ותוכל להקטין ולהגדיל את השימוש בהתאם לצרכים המשתנים. בנוסף, מערכות גיבוי מתקדמות, הכוללות התאוששות מאסון, יבטיחו כי במקרה של רעידת אדמה, מלחמה או כל אסון אחר שיתרחש בארץ, המערכות שתקרוסנה תשוקמנה במהירות, ללא איבוד נתונים. עידן חדש של חדשנות דיגיטלית עם הכניסה לענן, ממשלת ישראל צועדת לעידן חדש של חדשנות דיגיטלית. היא תוכל לפתח בקלות ולהשיק במהירות שירותים מתקדמים חדשים, להנגיש אותם לשימוש עצמי של האזרחים והעסקים, ובכך לשפר את רמת ואיכות השירותים לאזרח ולייעל את עבודתה. באמצעות הענן תוכל הממשלה לאמץ את מיטב הטכנולוגיות החדשות, כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, למדיה עמוקה ומציאות וירטואלית - שהן הבסיס לדור חדש של אפליקציות מתקדמות. כל אלה יתנו דחיפה נוספת לחדשנות הישראלית ויביאו לפרק ב' של צמיחת אומת הסטארט-אפ הישראלית. המעבר לענן הוא מסע לטווח ארוך, שיחייב את הממשלה להיערכות מתאימה. הענן מתפתח בקצב מסחרר ולובש תצורות חדשות, למשל ענן היברידי וריבוי עננים. הקצב הדינמי של התפתחות הענן וההתמחויות הנדרשות יחייבו את הממשלה לגייס אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ו/או להכשיר ולשדרג כוח אדם קיים, שיסייעו לה להפיק את המקסימום משירותי הענן המתקדמים ביותר שמציעות החברות הגלובליות. כן נדרשת ממנה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שתתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים של סוגי השירותים הנדרשים בראי היעדים. לסיכום, ממשלת ישראל, ברוכה הבאה לענן - כי הגיע הזמן.

אב טיפוס של מכשיר פלייסטיישן מיוחד, של נינטנדו, נמכר במכירה פומבית בסכום של 360,000 דולר בסוף השבוע. הסכום שבו נמכרה הקונסולה הוא פי שתים-עשר יותר ממה שביקשו המכורים בעבור המוצר המקורי כהתחלה - 30 אלף דולר. מדובר באחד העותקים הבודדים שנעשו מקונסולת המשחק. לפי הדיווחים, סוני ונינטנדו עבדו יחד על פיתוח מכשיר למשחקי וידיאו בשנות ה-90, וזה בסופו של דבר מעולם לא הגיע למדפים. בהמשך הדרך, כידוע, סוני החליטה לייצר קונסולת משחק משלה, ונינטנדו המשיכה בכוחות עצמה. כל זה הופך את קונסולת המשחקים שהייתה תוצר של שת"פ זמני זה, למוצר נחשק בעבור אספנים בכלל ואספנים גיימרים בפרט. הקונה אגב הציע "רק" 300 אלף דולר על המוצר, אך הוא מחויב גם בעלויות המכירה הפומבית שעמדו על 60 אלף דולר. האבטיפוס הייחודי היה פעם בבעלותו של הבוס לשעבר של חברת סוני, אולף אולפסון, עד שנקנה על ידי טרי דייבולד במכירה פומבית בסכום מצחיק של 75 דולר בלבד. הפלייסטיישן הכל כך נדיר שוּכן על ידי בעליו בעליית הגג, צובר אבק, עד שבנו של דייבולד גילה כמה שווה האוצר הנשכח. או אז ניסו האב והבן למכור את הקונסולה בירידים מסחריים שונים וגם פרסומו על האוצר שלהם ב-reddit, אך בדרך זו לא הצליחו לקטוף על המכשור המסקרן את מלוא הסכום שחשבו שיוכלו להשיג בעבורו. לכן בסופו של עניין השניים החליטו למכור אותו באמצעות מכירה פומבית. [caption id="attachment_210717" align="alignleft" width="300"] סברו שהוא הרוכש. פאלמר לאקי, מייסד אוקולוס וממציא ה-Oculus Rift. צילום: GDC, מתוך ויקיפדיה[/caption] בין המתעניינים ברכישה היה אפילו מייסד אוקולוס, פאלמר לאקי, שהציע הצעה לרכישה. מאחר ששם הקונה לא פורסם בתחילה היו מי שסברו שאפשר שלאקי הוא הרוכש המאושר. אבל בהמשך נודע שהקונה הוא גרג מק'למור, יזם שהקים את האתרים Pets.com ו-Toys.com בזמנים של בועת הדוט-קום. "זה הדבר הכי יקר שקניתי אי פעם חוץ מבית", כתב מק'למור ל-CNN Business במייל. "אני מאמין שקיבלתי דיל מעולה", המשיך, "בעיניי זה היה שווה את זה, במיוחד בשילוב עם שאר האוסף שלי, שכל כולו מספר סיפור שאני רוצה לשמר בעבור החברה". אם הסתקרנתם - האוסף של של מק'למור כולל משחקי ארקייד המופעלים על מטבעות, כמו "הפונג" של אטארי, שהוא משחק הווידיאו הראשון המצליח מבחינה מסחרית. Nintendo PlayStation Sells For Significantly Less Than Was Previously Offered https://t.co/jJO1HVVHY3 #NintendoPlayStation #PalmerLuckey #VR pic.twitter.com/NDbsQZKSXX — Nintendo Life (@nintendolife) March 6, 2020 בהתחשב בסכום שבו נמכר ה-Nintendo Playstation, אפשר לנחש כי זוהי ככל הנראה קונסולת המשחק היקרה ביותר בעולם כיום. אולם דיווחים שונים בתקשורת מספרים כי בני דייבולד דווקא התאכזבו מהעסקה - השניים כנראה קיוו לסכום גבוה עוד יותר, וזאת משום שלדבריהם מישהו הציע להם בעבר 1.2 מיליון דולר בעבור הקונסולה, אך הם לא "זרמו" עם ההצעה הנדיבה באותה תקופה. כדאי לשים לב עם זאת כי הקונסולה הוותיקה והאורגינלית יכולה לטעון משחקי Super Famicom סטנדרטיים, כמו גם "מחסנית נתונים" עבור תקליטורי CD תואמים, אבל לא יודעת להפעיל משחקי פלייסטיישן.  

"מבחינה מספרית, אגף התקשוב נמצא במצב ייחודי: כמות הנשים הבכירות באגף גבוה יותר מיחידות טכנולוגיות אחרות בצבא. יש לנו במה להתגאות", כך אמרה אלוף משנה טלי כספי-שבת, מפקדת יחידת שחר שבלוטם שבאגף התקשוב. אל"מ כספי בת 42, נשואה+3, ולה תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני במנהל עסקים משלוחת אוניברסיטת דרבי. היא עומדת בראש שחר, בית התוכנה למערכות ארגוניות לניהול ולתמיכת הלחימה של צה"ל, הנמצא תחת יחידת לוטם באגף התקשוב. "את כל שירותי עשיתי באגף", היא אומרת, "החל מקורס תכנות, תוכניתנית, ראשת צוות, ראשת מדור וראשת ענף". "לא חוויתי אפלייה על רקע מגדרי בצבא", ציינה אל"מ כספי, "לעתים נשאלתי 'איך תסתדרי בתפקיד מול המטלות בבית?'. זה היה אתגר, בעיקר כאשר ילדי היו קטנים. אך מעולם לא חשתי שהשאלות הללו באו להכשיל אותי, אלא הן באו מתוך הבנה של האתגר". לדבריה, "בעולם הטכנולוגי, ובעיקר עכשיו - ויותר מאשר בכל שאר העולמות, יש משמעות למעשים ולא רק לדיבורים ולמינגלינג. בעולם ה-IT, כאשר אתה אומר כי אתה הולך למבצע מערכת ואתה מעלה אותה במועד - זו הדרך הכי טובה למדוד אותך. ולכן, דווקא בעולם הטכנולוגי, יש לנשים, בעלות הנטייה להיות ענייניות - הזדמנויות להתקדם ולהביא לעולם העשייה את היתרונות היחסיים שלהן". "אני מאד מאמינה בכך", סיכמה אל"מ כספי, "העניין הוא שנדרש להגדיל את היקף הבנות ההולכות למסלולים הטכנולוגיים. זה מתחיל בשאלה מי מגיע מראש ללמוד טכנולוגיה, וכמה מסלילים אותו-אותה לשם".

אנתוני לבנדובסקי, המהנדס הבכיר לשעבר של גוגל ושל אובר בחטיבות המכוניות האוטונומיות של שתי הענקיות, חייב לשלם 179 מיליון דולר לגוגל, כך קבע בית המשפט בשבוע שעבר. לבנדובסקי, שכיהן כדמות מפתח בחטיבת טכנולוגיית כלי הרכב האוטונומיים של גוגל, Waymo, ועמיתו, הישראלי ליאור רון, עסקו בתחרות בלתי הוגנת והפרו את התחייבויותיהם החוקיות על ידי הקמת עסק מתחרה בשם Otto ו"ייבוא" עובדים מגוגל אליו, כך החליטה בדצמבר ועדת בוררות. לבנדובסקי, כך נקבע אז, יאלץ לשלם 127 מיליון דולר כפיצוי על מהלכיו. אלא שהנתבע בחר לערער על גזר הדין, מה שגרם לכך שלסכום הפיצויים העצום בלאו הכי התווספו עוד 50 מיליון דולר, כפי שהפסק בית משפט בסן פרנסיסקו שלא קיבל את הערעור. מיד לאחר הפסיקה, ביום ד', הגיש לבנדובסקי בקשה לפשיטת רגל, והצהיר כי היו לו נכסים אישיים בסכומים של בין 50 ל-100 מיליון דולר, ובמקביל התחייבויות של 100 עד 500 מיליון דולר, מה שאומר שהסכום שברשותו לא יספיק בכדי לשלם את הפיצוי הכספי לגוגל. עם זאת, הוא טען להִמצאות תחת חסות מה שמוגדר בחוק האמריקני כ-צ'פטר 11 (Chapter XI) - פרק מספר 11 בחוק פשיטות הרגל של ארה"ב, אשר מתייחס לדרך להסדרת הליך פירוק של חברה במדינה. לחברה שנקלעה לקשיים כספיים חמורים עומדת האפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש את הפעלתו של הפרק ביחס אליה. הפעלה כזו מעניקה לחברה הגנה מסוימת מפני הנושים, תוך אפשרות להתארגן מחדש באופן שתוכל להמשיך ולפעול, וככלל לנהל משא ומתן על חובותיו. [caption id="attachment_259237" align="alignnone" width="600"] מכוניות בנהיגה אוטונומית. אילוסטרציה: BigStock[/caption] מאידך, יתכן שמי שתצטרך לשלם סכום זה היא בכלל מעסיקתו של לבנדובסקי עד יוני 2017, חברת אובר ש"אימצה" את מהנדסה הבכיר של Waymo יחד עם סודות הטכנולוגיה שפיתח בגוגל, ואז פיטרה אותו כשהדברים נחשפו. הסיבה לכך שאפשר שאובר תהיה מי שחייבת בתשלום הפיצויים לגוגל היא שחוזה ההעסקה של לבנדובסקי איתה הצביע על כך שהוא יפוצה על ידי, גם אם יפוטר, כפי שאכן קרה ב-2017. אובר מצידה השאיר את השאלה פתוחה ואמרה כי "למרות שאובר ואנתוני לבנדובסקי התקשרו בהסכם פיצויים, השאלה האם אובר אחראית לפיצוי זה היא עניין שנמצא במחלוקת בין החברה לבין אנתוני לבנדובסקי". 14,000 קבצים שבהם הסודות המסחריים של טכנולוגיית הרכב האוטונומי הנה תקציר הפרקים הקודמים, לטובת מי שלא זוכר את פרטי הסיפור הוותיק אמנם אבל הדרמטי -  בשנת 2016, לאחר תשע שנים שבהן כיהן כמהנדס בכיר ב-Waymo, חברת הבת של גוגל המתמחה במכוניות אוטונומיות, עזב לבנדובסקי את המחלקה הסודית שבה שקדו על פיתוח יכולות למכוניות ללא נהג, על מנת להקים סטארט-אפ משלו, שלו קרא Otto ושהתמחה במשאיות אוטונומיות. כעבור חצי שנה אוטו נקנה על ידי הענקית אובר, שגם היא חשקה ועודה חושקת בהצלחה בפיתוח יכולות הנהיגה האוטונומית לכלי רכב, תמורת 600 מיליון דולר. המיזם של לבנדובסקי שולב היחידה של אובר העוסקת בתחום. אלא שאז, בפברואר 2017, הגישה גוגל תלונה נגד אובר, שהאשימה את לבנדובסקי בכך ש"הוריד יותר מ-14,000 קבצים" שהיו סודיים ולקח אותם איתו לעסקיו, מה שגוגל הציגה כגניבת הסודות המסחריים שלה. גוגל חשדה באובר שהנדסה ותזמרה הכל, וטענה שהחברה - המתמחה בעיקר בשירותי נסיעות שיתופיות - תכננה לרכוש את אוטו מלכתחילה, על מנת לשים את ידיה על סודות תעשייתיים הקשורים למכוניות אוטונומיות. גוגל ואובר הסכימו אז ליישב את המחלוקת באמצעות בוררות, ולא במשפט ציבורי. אובר ו-Waymo הגיעו להסכם ידידותי בפברואר 2018. אובר העניקה ל-Waymo סכום השווה 244.8 מיליון דולר במניות, או מה שהיווה 0.34% מההון שלה, בהתבסס על הערכת שווי כוללת של אובר מאותה תקופה שעמדה על 72 מיליארד דולר. ומה עם רון, שייסד עם לבנדובסקי את Otto? הוא הסכים לשלם לגוגל סך של 9.7 מיליון דולר בדצמבר, אך Waymo אישרה כי הייתה זו אובר ששילמה את מלוא הסכום שרון היה חייב. "עמק הסיליקון הוא לא המערב הפרוע" אבל זה לא נגמר עד שזה נגמר - בנוסף לסוגיית הפיצוי הכבד לגוגל, באוגוסט האחרון האשימו תובעים פדרליים מטעם המדינה את לבנדובסקי ב-33 סעיפי גניבה, וניסיון לגניבת סודות מסחריים מגוגל.  והוא עדיין צריך לתת דין וחשבון על האישומים נגדו בפני מוסדות המדינה. התובע הפדרלי של קליפורניה, דייוויד אנדרסון, אמר בזמנו כי "לכולנו יש זכות להחליף מקום עבודה, לאף אחד מאיתנו אין את הזכות למלא את הכיסים ביציאה מהדלת". הוא הדגיש כי "גניבה איננה חדשנות". לפי הניו יורק טיימס, ג'ון בנט, סוכן מיוחד האחראי על חטיבת סן פרנסיסקו של של ה-FBI, אמר במסיבת עיתונאים שבה בישרו הגורמים על המשפט הנוסף כי "באזור המפרץ יש את המהנדסים הטובים והמבריקים ביותר, והם לוקחים סיכונים גדולים, אבל עמק הסיליקון הוא לא המערב הפרוע. הסביבה המהירה והתחרותית אין פירושה שהחוקים הפדרליים אינם תקפים". תיק זה, כאמור, עדיין פתוח. לבנדובסקי הכחיש את כל ההאשמות נגדו ושכר עורכי דין בעלי שם בכדי לנסות ולהימנע מהרשעה במשפט העתיד לבוא. במקרה הזה, אם ימצא אשם במעל, הוא עלול למצוא את עצמו (שוב) בכלא ולא רק מתמודד עם גיוס סכומי עתק לצורך פיצוי הנפגעים ממעשיו.

קמעונאיות הענק המשמשות מוכרים כדי להציע את מרכולתם אונליין, אמזון ו-eBay, מתמודדות באחרונה עם תופעה צפויה אבל מקוממת במיוחד - הפקעת מחירים של מוצרים שהפכו ל"נחשקים" במיוחד כעת, לנוכח בהלת הקורונה והחשש מפני התרחבות תפוצת המגיפה. המוצרים שמחיריהם בפלטפורומות של החברות נסקו ללא כל קשר לערכם הריאלי הם בעיקר מסיכות פנים לשמירה על דרכי הנשימה וחומרי חיטוי, בעיקר לידיים. בניסיון לעצור את התופעה, החליטה eBay לאסור כליל את מכירותיהם של מסכות פנים וחומרי חיטוי לידיים באתר שלה. ענקית המסחר האלקטרוני בישרה ביום ה' למוכרים כי הוא דוחה רישומי מכירה של מסכות ל-N95 ו-N100 -  המונעות לפי הגדרה מעבר של לפחות 95 אחוז או 100 אחוז, בהתאמה, מכלל החלקיקים שנמצאים באוויר אל מערכת הנשימה - כמו גם את המוצרים לחיטוי ידיים, ג'ל, מגבונים וכדומה. החברה עדכנה כי היא פועלת להסרת מוצרים שכבר עלו לפלטפורמה ושמתאפיינים במחירים מנופחים. בנוסף, לדברי EBay, היא גם מסירה רשימות שהכותרות או התיאורים שלהן משתמשים לרעה במונחים "וירוס קורונה", "COVID-19" או "2019nCoV". דוברת החברה, אמרה בהודעה כי "eBay נוקטת בצעדים משמעותיים בכדי לחסום או להסיר במהירות פריטים בשוק שאודותיהם נטענות טענות בריאותיות כוזבות". היא הוסיפה כי "אנו עושים את מירב המאמצים להבטיח שכל מי שמוכר בפלטפורמה שלנו יפעל לפי החוקים המקומיים ומדיניות eBay". הצעד הגיע יום לאחר שמושל קליפורניה, גאווין ניוסום, הכריז במדינה על מצב חירום - הצהרה שמסייעת למדינה להתכונן להתפשטות נגיף הקורונה וכוללת הגבלות על העלאת מחירי מוצרי צריכה. התובע הכללי של וושינגטון, בוב פרגוסון, הזהיר גם הוא את החנויות הפיזיות או האינטרנטיות מפני הקפצת התמחור, והודיע כי "אנו נוקטים בפעולות חקירה רשמיות" בנדון. בנוסף, ב-4 במרץ צייצה מדינת ניו יורק כי תתחיל להוציא קנסות "לכל חנות שנמצאו בה מוצרים במחירים מופקעים", ואף מסרה מספר של "מלשינון" לתועלת הצרכנים המרומים שיתקלו במקרים שכאלו. מושל ניו יורק, אנדרו קוואמו, הודיע אף הוא על מצב חירום במדינה בסוף השבוע, וצייץ כי: "הפקעת מחירים לא תתקבל בניו יורק. אני מנחה את ה-NYSConsumer (המחלקה להגנת הצרכן - ג"פ) לחקור דיווחים על עליות מחירים לא הוגנות במוצרים כמו חומר חיטוי לידיים". Price gouging will NOT be tolerated in New York. I’m directing @NYSConsumer to investigate reports of unfair price increases on products like hand sanitizer. If you see price gouging, I urge you to file a complaint by calling 800-697-1220 or visit https://t.co/aNTC46WDQI — Andrew Cuomo (@NYGovCuomo) March 7, 2020 אמזון משתפת פעולה עם הרשויות לתביעת "העבריינים הגרועים ביותר" עוד קודם לכן, בשבוע שעבר, הפנה הסנאטור הדמוקרט אד מרקי, קריאה למנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, לנטר היטב יותר את המתרחש בשירות המכירות אונליין הדומיננטי שלו. לדברי מרקי, הפלטפורמה שבניהול ובבעלות בזוס מאפשרת למוכרים דרכה להפקיע מחירים, לכאורה בגלל וירוס הקורונה ובעיקר בגלל השפעת החרדה מפניו על הצרכן. מרקי ציטט במכתבו דיווחים על סימונים מסיביים של סחורות בדמות מסכות פנים וחומרי חיטוי לידיים. לדבריו, קופסת חיטוי שאמורה לעלות 10 דולר, נמכרת כעת במקרים מסוימים במחיר מופרך של 400 דולרים. מרקי כתב כי "דיווחים מתמשכים על הפקעת מחירים וחוסר שקיפות הותירו את הצרכנים חשופים לשיטות סחר בלתי הוגנות", וטען כי על קמעונאים המוכרים סחורות באינטרנט מוטלת אחריות מסוימת לגונן על הצרכנים מפני תופעות של הפקעת מחירים. הוא הסביר שהצורך מקורו בכך שבזמנים אלו הצרכנים "מוצאים את המדפים של החנויות הפיזיות המקומיות ריקים" כמו גם מהעובדה שהם "עשויים לרצות להימנע מלהסתובב בחנויות צפופות ובקניונים", ובמקום מעדיפים "לפנות לאינטרנט". [caption id="attachment_311857" align="alignnone" width="600"] האם המחירים ראליים? מסיכות פנים כירורגיות המשמשות להגנה מפני וירוס הקורונה. צילום מסך מאתר Amazon.com[/caption] בתגובה לפניית הסנאטור, כתב סמנכ"ל המדיניות ציבורית של אמזון, בריאן יוסמן, כי החברה עובדת עם מספר תובעים כלליים ממדינות בכדי להעמיד לדין את "העבריינים הגרועים ביותר". אמזון אמרה כי היא עוקבת אחר המתרחש באתר ו"אוכפת באגרסיביות" את מדיניותה. לדבר החברה היא כבר הורידה מאות אלפי מוצרים שמחירהם היו יקר מדי, והשעתה אלפי חשבונות מהפלטפורמה. החברה גם אמרה כי הסירה "מיליוני" מוצרים הטוענים כי הם מרפאים קורונה. "אין מקום להפקעת מחירים באמזון, ואנחנו לא נסבול ניסיונות של שחקנים רעים להעלות באופן מלאכותי מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים במהלך משבר בריאות עולמי", נכתב במכתב, ששלחה אמזון ל-CNET בדוא"ל, ושהדהד את שדווח מוקדם יותר ביום ו' ברויטרס. לפי CNET, כבר ב-26 בפברואר הזהירה אמזון את המוכרים שלה מפני ניסיון להפקעת מחירים, אך כעת היא נחושה לנקוט בצעדי ענישה יחד עם הרשויות.  

תוצאות הבחירות, ובמיוחד העלייה הראויה לציון במספר המנדטים שקיבל הליכוד, מעלה את השאלה האם ההיי-טק הוא זה שסייע לכך או שמא הלואו-טק. הליכוד מתפעל, ובצדק, מאפליקציית האלקטור שהפעיל, שזיהתה בזמן אמת את מי שטרם הצביע ואנשי הליכוד יכולים היו להפעיל על הבוששים לבוא לקלפיות מקרב תומכי המפלגה לחץ ללכת ולהצביע. ואכן, בעזרת אלקטור, אחוז ההצבעה של תומכי המפלגה עלה, מה שסייע להגדלת ההישג שלה בקלפי. אישית, אני בעד טכנולוגיה, אבל אסור לשכוח את המגע האנושי. ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, יצא לשטח, ערך כנסים ועורר התלהבות רבה בקרב אוהדיו. התוצאה: בערים בעלות ריכוז גבוה של מצביעי ליכוד אחוז ההצבעה הכללי ושיעור התמיכה במפלגה עלו. כך נכון לעבוד: היי-טק מחד ונגיעה באנשים בדרך העממית והידועה מנגד. אגב, את הפרחים לירידה לשטח של נתניהו ולתוצאות החיוביות שלה, מבחינתו ומבחינת הליכוד, ראש הממשלה צריך לתת לגדעון סער. היו אלה הפריימריז שסער כפה שהביאו את נתניהו לחרוש את השטח ולהבין שזהו הדבר הנכון לעשות. [caption id="attachment_287115" align="alignnone" width="600"] היי-טק לצד קמפיין שטח. ראש הממשלה ורעייתו, בנימין ושרה נתניהו. צילום: BigStock[/caption] הבוננזה שכחול לבן לא ניצלה ועכשיו, לניתוח ההישג: התוצאה שהשיג נתניהו היא תולדה של המון פרטים, שרובם שיחקו לידיו, בין אם הוא יזם אותם ובין אם הוא ניצל את המציאות לטובתו. נתניהו התחיל את הקמפיין בעמדת נחיתות, אבל הוא השכיל, צעד אחר צעד, לשנות זאת. בתחילת הקמפיין, הדברים שיחקו לטובת בני גנץ. ציבורים רבים, וביניהם גם תומכי ליכוד, האמינו שזמנו של נתניהו תם, בעיקר בגלל ההאשמות נגדו. תחילת הקמפיין הייתה עמוסה בכותרות בנושא המשפטי. נושא החסינות תפס נפח, כאשר בשלב כלשהו הבין נתניהו שלא יזכה לחסינות והחליט לוותר עליה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, רצה כנראה לעקוץ את נתניהו ובחר להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים דווקא יממה לאחר ההישג הגדול שלו בוושינגטון עם פרסום תכנית המאה, כאשר ראש הממשלה נמצא עדיין בארצות הברית. מנדלבליט רצה לקלל, אך יצא מברך, משום ש

משבר הקורונה משפיע השפעה עצומה, ורעה, על שלל מגזרים במשק הישראלי, ובראשם על מגזרי התיירות למיניהם - תעופה, מלונאות ועוד. אלא שדווקא תחום הטרוול-טק יכול לסייע, אם לא בפתרון המשבר, אז בהקטנת ההשפעה שלו. איך? על ידי חיבור מערכות בין מגזרים שונים. אריאלי קפיטל היא חברה שמפעילה אינקובטור למיזמים באילת, שהחליט לחבר בין מערכות מידע בעולמות התיירות והבריאות - לפני שפרץ משבר הקורונה. אולם, לדברי אור חביב, שותף וראש תחום חדשנות באריאלי קפיטל, המשבר הזה ממחיש את החשיבות שבחיבור מערכות בין שני התחומים הללו. "אנחנו מתמקדים במיזמי טרוול-טק שעוסקים בביג דטה ובבינה מלאכותית. הבנו שהיכולת לשאוב מידע, לטייב אותו ולמקד אותו בצמתים קריטיים, כמו חברות תעופה, ערי תיירות ורשתות בתי מלון גדולות, היא הכרחית. חשבנו אילו מיזמי טרוול אנחנו מחפשים והחלטנו לשים את הדגש על החיבור בין טרוול-טק לבריאות, כי בעולם גלובלי כמו שלנו, רשתות התיירות מהוות הערוצים להפצה והעברה של אירועי בריאות". כדוגמה מביא חביב מקרה של מיזם טרוול-טק שמתחבר לנתונים של חברות תעופה ואירוח, מנתח אותם ויודע לספק ערך לגופי הבריאות, מה שיכול לעזור לממשלות להתמודד עם משברים כמו הקורונה. "טכנולוגיות הביג דטה והבינה המלאכותית מאפשרות לקשור בין העולמות האלה ולספק תחזיות על בסיס נתונים מאינספור מקורות שונים", ציין. "המחשב יכול לספק תחזיות, ולהצליב מידע על כלל הטיסות שצפויות לנחות בעיר מסוימת והאירועים ההמוניים שצפויים להתקיים באותה העיר עם נתוני הבריאות, התראות על התפשטויות פוטנציאליות של הקורונה". [caption id="attachment_312043" align="alignnone" width="600"] אור חביב, שותף וראש תחום חדשנות באריאלי קפיטל. צילום: יח"צ[/caption] לדבריו, "כיום, יש כבר טכנולוגיות שיודעות לחזות איך ישפיע מקרה שקרה במקום X על התרחשות אירועים במקום Y. הכוונה היא לא רק לאירועי בריאות ומגיפות, אלא לשלל אירועים גאו-פוליטיים, כמו כיצד תשפיע בצורת במדינה מסוימת באפריקה על מקום אחר לגמרי בגלובוס. מערכת שיודעת לעבד נתוני ביג דטה יודעת לקשר את הנתונים שלכאורה נראים חסרי קשר ולחזות את ההשפעות הגלובליות הללו". "זו לא פנטזיה, הטכנולוגיה קיימת, אבל נדרש החיבור לגופים המתאימים. חברות התיירות צריכות להבין שהחיבורים הללו הם מצב של ווין-ווין, ומספקים מידע רב ערך", הוסיף. בהתייחס להאב האילתי אמר חביב כי "הוא מתפתח בקצב מהיר ביותר, אנחנו חווים את השינוי. נוחתים פה יזמים מברלין, למשל, שהגיחה לאילת עולה להם פחות מרכבת באירופה, והם חלק מתכנית הסטארט-אפים הישראלית. הבנתי די מהר, ב-3.5 השנים שבהן קיימת התכנית, שאנחנו בעצם האב אירופי. אנחנו מאפשרים ליזמים אירופיים, בכרטיס טיסה בעלות של 20 יורו, לעבוד עם יזמים ישראליים ועם החדשנות הישראלית". חברות טכנולוגיות שיכולות לסייע לארגונים לעבור את המשבר איתי גרין, מומחה חדשנות מאינובייט ישראל ומייסד קהילת יזמי הטרוול-טק הישראלית ITTS, אמר בהתייחס למשבר הקורונה כי "בשבועות הראשונים נראה היה שהפגיעה בכלכלה העולמית כתוצאה מהנגיף צפויה להיות מצומצמת ואולי אף מוגבלת לסין. ואולם, בתוך זמן קצר התברר כי הפגיעה תהיה חמורה מהמצופה ושענף התיירות סופג מהלומה כלכלית קשה. על פי מחקר של ה-Global Business Travel Association, הקורונה מביאה לפגיעה חודשית בענף התיירות העסקית שנאמדת ב-46 מיליארד דולר, דבר המהווה פגיעה של כ-37% מכלל ההוצאות על נסיעות עסקיות". לצד זה, לדבריו, "מספר לא מבוטל של חברות מנצל את המשבר להתייעלות טכנולוגית, הטמעת פתרונות טכנולוגיים ושיתופי פעולה עם סטארט-אפים, על מנת לייעל את התהליכים הארגוניים ולמזער את ההפסדים. יש לא מעט טכנולוגיות ישראליות שיכולות לסייע לחברות להפוך את הלימון ללימונדה ולמזער את ההפסדים הכלכליים הקשים מהקורונה. חברות שיתייעלו וינצלו את העת הזו לשיתופי פעולה טכנולוגיים יהיו הראשונות לקצור את הפירות לכשיעבור הזעם". [caption id="attachment_312044" align="alignnone" width="600"] איתי גרין, מומחה חדשנות מאינובייט ישראל ומייסד קהילת יזמי הטרוול-טק הישראלית ITTS. צילום: יח"צ[/caption] בין הסטארט-אפים הישראליים שגרין ציין בהקשר זה נמנה פרובו, שפיתח מערכת מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת לחברות תיירות להגדיל רווחיות על ידי ביצוע מעקב מחירים אוטומטי אחר מלונות שהוזמנו דרכן, וביצוע הזמנה מחדש כאשר מחיר השוק יורד. חברה נוספת היא רומר, שמאפשרת לבצע השכרה של חדרי מלון שלא הושכרו ללא אפשרות ביטול חינם, ובכך מסייעת "להיפטר" מחדרים שהוזמנו ולמזער את ההפסדים. עוד סטארט-אפ מעניין הוא גינגר, שמציע פתרון ביטוחי גלובלי לנסיעות עסקיות. הפתרון שפיתחה גינגר מסייע למעסיק לנהל את תהליך הנסיעות ולעובד לנהל את הנסיעה באמצעות אפליקציה קלה ונוחה. בתקופה של שיבושים בעולם התעופה, בעקבות בהלת הקורונה, המערכת שפיתחה החברה יודעת להקפיץ למשתמש ברקוד עם כניסה ללאונג' הקרוב אליו, לסייע בהגשת תביעה במקרה של עיכוב בטיסה או בהגעת הכבודה, להגיש בקשה להחזר כספי במקרה של הוצאות רפואיות שנגרמו ללקוח ועוד. חברה אחרת, זום וידיאו קומיוניקיישנס, עוסקת בתחום שמזנק בעקבות משבר הקורונה - העבודה מהבית. כמו שמעיד שמה, זום עושה זאת באמצעות פתרונות מבוססי וידיאו. ואמנם, שווי המנייה שלה זינק מאז שעלתה הקורונה לכותרות בכ-72%. עוד חברה מעניינת בתחום שגרין ציין היא רדקיקס, שמציעה פלטפורמה לשיתוף פעולה בין צוותים בעבודה ומאפשרת לעובדים לתקשר בזמן אמת בצ'ט מיוחד. סטארט-אפ אחר, אופיס קור, פיתח כלי שהעובדים יכולים באמצעותו לדווח על שעות עבודה וסטטוס ביצוע מטלות. הכלי מתאים לעובדים מהבית ולעובדי שטח, תוך אפשרות לשימוש ב-GPS. משבר הקורונה מקשה גם על קיום פגישות, והפתרון של ריץ' מסייע לעשות זאת מרחוק, כולל אימות זהות לקוח, עבודה משותפת על מסמכים וביצוע חתימה דיגיטלית בזמן אמת באמצעות שיחת וידיאו מתועדת. "הפלטפורמה מונעת את הצורך במפגש פיזי בעולם העסקי גם במקומות שכיום מפגש כזה נדרש, דבר שרלוונטי במיוחד בתקופה רגישה שכזו", ציין גרין.