תפתח בחקירה. היורוקונטרול רשות המרחב האווירי של האיחוד האירופי, היורוקונטרול (Eurocontrol), הוציאה באחרונה דיווח על שיבושי GPS שיצרו כאוס ניווטי בתעבורה האווירית בשמי הים התיכון, מה שהביא לעיכובים בטיסות מסחריות עד כדי כך שחקירה מטעם האיחוד תפתח כעת בנידון, כך על פי The Register. שיבושי ה-GPS האמורים התרחשו כאמור בעיקר במזרח הים התיכון והשפיעו, על פי הדיווחים, במיוחד על קפריסין. לפי הדיווח, וכדי לקבל מושג על היקף ההפרעה, שלוש שעות בלבד של שיבושים בחודש פברואר 2020 השפיעו על חמישית מכל הטיסות שעוברות במרחב האווירי של קפריסין, והטייסים דיווחו עליהם. כדי לברר ממה נובעת ההפרעה, שמעוררת חשדות שהיא אולי מכוונת ואפשר אפילו שהיא חלק ממתקפת סייבר כלשהי, היורופול שיחקור את האירוע ישתמש בין היתר במטוסים עם ציוד מיוחד שיכול לזהות הפרעות GPS. לפי הכתוב ב-Register, החלק המזרחי של הים התיכון, סביב סוריה ולבנון, נחשב מזה זמן רב כאזור סכסוך שבו הפרעות GPS משמשות שוב ושוב כמה צדדים שונים לצורך הפרעה למטרות צבאיות. שמה של ישראל לא שורבב לדיווח. לטוס אל תוך חור שחור מעל הים התיכון לא ברור כמה זמן נמשכת התופעה בדיוק. דיווחים שונים עליה החלו כבר לפי 5 שנים. לפי ה-Register, האירוקונטרול מסרי כי החל "לאסוף דיווחי הפסקת GNSS (ר"ת Global Navigation Satellite System) על ידי טייסים בשנת 2014, בעקבות מעקב משמעותי של דיווחי הפסקות באזור מסוים, כדי לקבוע את הסיבה וההשפעה, ולתמוך במפעילים המדוברים". בדו"ח המדובר נכתב כי בין שנת 2017 לשנת 2018, ההפסקות המדווחות גדלו ב-2,000 אחוז, ועלו מ-154 ב-2017 ל-4,364 שנה לאחר מכן. יצוין כי בדיווח של פורצ'ן מנובמבר האחרון אודות שיבושי GPS דומים נכתב ש"מטוסים ממשיכים לטוס אל תוך חור שחור מעל הים התיכון", כתיאור התופעה הלא ברורה והמטרידה במיוחד. עוד מציין פורצ'ן, כי לפי דבר גרהרד ברז, מומחה בכיר למערכות ניווט ותיאום ספקטרום רדיו באירוקונטרול, בכמה מקרים לאותם שיבושים היו השלכות משונות ואף כאלו שעלולות להיות מסוכנות, כולל מסר מקרים בהם בלבול במערכות ה-GPS הביא את מערכת התרעת הקירבה לקרקע של המטוס לספק לשווא אזהרה דחופה לטייסים שהם עומדים לפגוע ביבשה או במכשול כלשהו, ושעליהם לאלתר כדי להתחמק מהאסון ומהתרסקות. אזהרות כאלה הן בדרך כלל תרחישים מהמקרים הגרועים ביותר, אלא שבמקרה של שיבושי ה-GPS הללו היוו אזעקות שווא מהן התעלמו הטייסים משום שהבינו כי מקורן בהפרעות בקליטת התקשורת הלוויינית.

"מהפכת הדיגיטל שרשות מקרקעי ישראל מכריזה עליה היום (ב') תקצר את זמני התגובה בשירות לאזרחים ותחסוך הרבה כסף לקופת המדינה", כך אמר שר השיכון, יעקב ליצמן, במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר ושבה חשפה הרשות את השירותים הדיגיטליים החדשים באתר שלה. השירותים החדשים כוללים אזור אישי, שבו יכול האזרח או מי שמייצג אותו לראות את הנכסים והזכויות שלו, הפניות שבוצעו לרשות, השתלשלות הטיפול והמצב המעודכן שלהן. כמו כן, ניתן לבצע באמצעותו פעולות במקרקעין, לבצע תשלומים, לצפות במסמכי מקרקעין ולראות את המכרזים הרלוונטיים. האתר מהווה חלק מ-Gov.il, מה שאומר שניתן לגשת אליו הן ישירות והן מהפורטל הממשלתי. השר ליצמן אמר כי "כאשר נכנסתי לתפקידי, בדקתי היכן הבעיות בשירות שאנחנו נותנים לאזרח. אמרו לי שהטיפול בתיקים אורך זמן רב, אז החלטתי לטפל בזה. הבשורה לאזרחי ישראל היא שהשירותים הדיגיטליים שמושקים היום יקצרו את התהליכים בכל הנושאים השוטפים". שר השיכון ציין שהוא דוחף בימים אלה למחשוב מערך השמאות, שגם שם יש, לדבריו, צוואר בקבוק שצריך לשחרר – אולם משרד המשפטים טרם אישר את המהלך. לדבריו, הוא נחוש לבצע את הדיגיטציה של מערך השמאות, "ואם משרד המשפטים לא יאשר, תקום מערכת מקבילה ברשות מקרקעי ישראל". האתר החדש של רשות מקרקעי ישראל. צילום מסך רביד שמואלי, סמנכ"ל מערכות המידע והתקשוב של הרשות, שהציג את האתר החדש ואת השיפורים העיקריים, אמר כי "בשל הקלות רגולציה והטמעת טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות, מתאפשרת עבודה יעילה יותר באתר, כך שהאזרחים, המייצגים והאחרים לא נדרשים להגיע למשרדי רשות מקרקעי ישראל בכדי לקבל שירות". "המשמעות היא אדירה", הוסיף. "כ-300 אלף מקבלי שירות בשנה לא נדרשים עוד להיעדרות מהעבודה, נסיעה בפקקים, חנייה, המתנה בתור, סיכוני הידבקות בקורונה ולעתים אף לגלות שאין בידיהם את כל המסמכים הנדרשים, ושהם צריכים להגיע למשרדים פעם נוספת". הוא הוסיף כי "במקום זאת, ניתן לבצע את הפעולות מרחוק, במהירות וללא מאמץ, וכך ליהנות משירות אישי ממוקד, ולקבל מענה דיגיטלי ואנושי לפי העניין – לאחר הזדהות במנגנון ההזדהות הלאומי". תהליך שיפור מתמיד שמואלי ציין ש-"המערכות נמצאות בתהליך שיפור מתמיד, עם גישה אג'ילית. מדי כמה שבועות מושקים שירותים דיגיטליים ואוטומטיים נוספים וכפועל יוצא מכך, רמת השירות לאזרח עולה כל העת". לדבריו, "בימים אלה אנחנו מצויים בתהליך בחינת טכנולוגיות חדשניות מעולמות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, ובעתיד אנחנו צפויים לשלב אותן לטובת המשך שיפור השירות". מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, יקי קוינט, ציין כי "השירות הדיגיטלי ישנה את כל דפוסי השירות ברשות: תשובות למכרזים ולפניות יישלחו מיידית לפונים, ולא יהיו עוד זמני המתנה, כי אין צורך בכך, הטיפול בבקשות יהיה ראשון ראשון ואחרון ואחרון, והכול יהיה דיגיטלי". יאיר פינס, מנכ"ל משרד השיכון, אמר ש-"מרבית הקרקעות בישראל הן בבעלות הממשלה, ומחובתה לדאוג לשירות טוב ויעיל לאזרחיה. מה שעשו שמואלי ואנשי המקצוע במשרד הוא מהפכה של ממש". מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ציין בשבוע שעבר את המהפכה הדיגיטלית שעברה רשות מקרקעי ישראל ואת המשאבים הרבים שהושקעו בה. הוא עשה זאת במסגרת הודעה שפרסם, שלפיה בכוונתו לקיים ביקורת ברשות – הודעה שאינה קשורה לאירוע הנוכחי.

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת קורסים מסוימים באופן מקוון גם בימים "רגילים", שאינם ימי קורונה. אלא שהמגפה אילצה אותה, כמו את כל הגופים האקדמיים האחרים, לעבור ללמידה מרחוק באופן כולל ומלא. רמי ענבר, מנהל המרכז לדטה ובינה ארגונית באוניברסיטה, דיבר על כך לא מכבר בפאנל שנערך במסגרת כנס BI של אנשים ומחשבים, שהנחה מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התכנים של הכנס. בפסקאות הבאות מובאת תמצית השיחה ביניהם. איפה תפסה אתכם הקורונה וכיצד נערכתם לכך? ענבר: "הקורונה יצרה מציאות שבה כל מרכזי הלימוד שלנו נסגרו וכל הלמידה הפכה למקוונת. תהליכי המודרניזציה הדיגיטלית באוניברסיטה, במיוחד בתחום הדטה, קיבלו בוסט רציני. ההנהלה שלנו, ובייחוד דיקאן הלימודים האקדמיים, פרופ' אופיר מינץ מנור, והמשנה לנשיאה, פרופ' גיא מירון, קיבלו דיווחים שוטפים על כך בכל רגע נתון, וקיבלו החלטות מבוססות נתונים, שהגיעו ממערכות ה-BI שלנו. השיא היה במהלך הסמסטר השני (של שנת הלימודים האקדמית הקודמת – י"ק), בשיא המשבר: ההנהלה יכולה הייתה לנתח בזמן אמת את מצב הלימודים באמצעות דשבורדים ודו"חות ייעודיים שבנינו, לתכנן את היצע הקורסים המקוונים ולקבל סטטוס של ההיערכות למעבר מלא להוראה אונליין – וביצוע המעבר. אחד האתגרים הקשים שלנו היה איך מעבירים להוראה מקוונת, מהיום למחר, 183 קורסים עם אלפי קבוצות לימוד ב-65 קמפוסים. ביצענו אותו בהצלחה. בסך הכול, קיימנו עד כה בתקופת הקורונה מעל 45 אלף מפגשים ויותר מ-123 אלף שעות שידור, שבהם השתתפו מעל 190 אלף סטודנטים". כיצד עשיתם זאת ומאיפה אתם מעבירים את המפגשים? "אנחנו מעבירים אותם מהאולפנים המרכזיים שלנו ברעננה, מאולפנים שקיימים בקמפוסים השונים, ממשרדו.ה או מביתו.ה של המנחה, או מהכיתה במרכז הלימוד. הכול נעשה תחת מעקב שלנו". איך עברתם את תקופת הבחינות? "דשבורדים שיצרנו סייעו בזמן אמת להנהלה לתכנן את מערך הבחינות מרחוק. יצרנו כלים מבוססי דטה לבחירת סוגי הערכות חלופיות, בהתאם לקורס, ביניהם דשבורדים לניהול ימי הבחינה, וגם אחריה. יישמנו כלים להפקת לקחים – האם הבחינה, בהערכה חלופית, שיקפה נכונה את הידע של הסטודנט? איך היא בהשוואה לבחינה קלאסית במרכז בחינה? מה המתאם בין תוצאות הבחינה בהערכה חלופית לתוצאות המטלות שהגישו הסטודנטים? ואיך זה בהשוואה למצב של טרום הקורונה?" האם קיים בארגון "מילון" עסקי אחד? "לגבי כל עולם הנתונים הגדרנו מאגר שאלות שכיחות שעליהן המערכת צריכה לענות. הגדרנו תשובה סטנדרטית לכל אחת מהשאלות השכיחות הללו". תן דוגמה בבקשה. "ניקח שאלות הכי פשוטות שיש: כמה לקוחות יש לנו? כמה הרשמות יש לאוניברסיטה? בעבר, על כל שאלה הייתה תשובה עם פרשנות אחרת. לכן, מילון המונחים הארגוני הוא יתרון שלא קשור כלל לטכנולוגיה, ויחד עם זאת הוא היה תנאי מקדים להקמת מערכת ה-BI. זהו בונוס שמקבלים עם הקמת מערכת BI. הדבר מתבצע אצלנו בעזרתם של המנמ"ר, אורי ברדה, ומנהלת המחלקה, מירב שמחה – שניים מוותיקי האוניברסיטה, שבנו את המילון עם הגדרה ברור לכל מונח, באישור ההנהלה". מה הדבר המרכזי שאתה לוקח איתך מתקופה זו? "בתקופת הקורונה הוכחנו לעצמנו את אחד הדברים החשובים ביותר: את היכולת שלנו לעסוק בחדשנות וביזמות, אבל בראייה מציאותית, פרקטית, כזו שמובילה לתוצאות אמיתיות. זה בלט בשיא תקופת המשבר: -תקופה שבה לכאורה יותר קשה לעשות דברים בפועל. דווקא בתקופה זו התחלנו בפיתוחים שימשיכו לסייע לנו בתהליכי ההוראה גם הרבה שנים לאחר שנעבור אותה".

הבית הלבן דחק בצוותי IT ובמפעילי רשתות מחשבים בארגונים ובספקיות שירות לנקוט בצעדים נוספים כדי לבחון האם המערכות שלהם נפגעו בשל הפירצה שנתגלתה בשרתי הדוא"ל של מיקרוסופט (Microsoft), ואמר כי תיקון התוכנה האחרון עדיין הותיר נקודות תורפה חמורות. "זהו איום פעיל, שעדיין מתפתח, ואנחנו קוראים למפעילי הרשת לקחת אותו ברצינות רבה", אמר גורם בבית הלבן והוסיף כי גורמי ביטחון בכירים בממשל פועלים להחליט מה יהיו הצעדים הבאים שיינקטו בעקבות הפריצה. שלשום (א') דווח כי ממשל ביידן הקים כוח משימה לטיפול בפריצה. פקיד הבית הלבן מסר כי הקמת כוח המשימה נועדה "לספק מענה מוכלל" של הממשל. דלת אחורית עדיין מאפשרת גישה לשרתים שנפגעו מומחי אבטחה ציינו כי בעוד שמיקרוסופט פרסמה תיקון בשבוע שעבר, כדי לאתר פגמים בתוכנת הדוא"ל שלה, הרי שעדיין לא טופלה הבעיה שמשאירה דלת אחורית פתוחה, שיכולה לאפשר גישה לשרתים שנפגעו ולקבע את המשך ההתקפות. מיקרוסופט וגם הבית הלבן לא ציינו את היקף הפריצה. בתחילה אמרה מיקרוסופט כי מדובר בפריצה מוגבלת, אך הבית הלבן הביע בשבוע שעבר חשש מהפוטנציאל של "מספר רב של קורבנות". בעוד שבתחילה ההערכה הייתה כי כ-20 אלף ארגונים כבר נפגעו, הרי שמומחים העריכו כי בהינתן התפוצה הרחבה בעולם הארגוני של שרתי אקסצ'יינג' ותוכנות אאוטלוק של מיקרוסופט, הנתון עומד על מאות רבות של אלפים, מכלל סוגי הארגונים – מחברות אשראי, עבור בגופי ממשל פדרליים ומקומיים, וכלה בעסקים קטנים. גורו האבטחה בריאן קרבס העריך כי מספר הנפגעים בארה"ב בלבד עומד על 30 אלף, וכי הנתון אינו סופי. הענקית מרדמונד מסרה השבוע כי היא עובדת עם הממשלה וגופי אכיפה פדרליים כדי לסייע בהדרכת לקוחות, והחברה דחקה בלקוחות המושפעים להטמיע עדכוני תוכנה בהקדם האפשרי. את מתווה המתקפה הראשונית גילה חוקר הסייבר הטייוואני הבולט צ'נג-דה צאי, שלדבריו דיווח על הפגם למיקרוסופט כבר בינואר השנה. התפשטות גדולה יותר משלה. מתקפת הסייבר בארצות הברית. אילוסטרציה: BigStock הפגיעות התפשטה יותר מאשר פריצת הענק הרוסית בסייבר מיד עם היוודע דבר הפירצה והפריצה, עלה החשד כי את המעשה ביצעו האקרים סינים, אשר הפעילו מערכות שהדביקו באופן אוטומטי מאות אלפי שרתי מייל Exchange של מיקרוסופט. כך, הפגיעות התפשטה יותר מאשר פריצת הענק הרוסית בסייבר, שנחשפה בדצמבר. בשל הפריצה נוצרו ונותרו ערוצים לגישה מרחוק עבור ההאקרים, שעשו זאת לחברות אשראי והלוואות, רשויות ממשלתיות ועירוניות, כמו גם עסקים בינוניים וקטנים רבים – כך עולה מסיכום ביניים של החקירה. הפריצות נמשכו גם בסוף השבוע, למרות עדכוני ההטלאה שמיקרוסופט הנפיקה בנוהל חירום בשבוע שעבר. אחת מהסריקות שנעשו על מנת לאמוד את היקף הבעיה העלתה כי רק 10% מהמכשירים הפוטנציאליים לפגיעה – נפגעו בפועל, אולם הנתון נמצא במגמת עלייה. כיוון שהתקנת התיקון לא פותרת את בעיית הדלתות האחוריות, פקידי ממשל בארצות הברית מנסים להבין כיצד ביכולתם להודיע לכל הקורבנות ולהדריך אותם מה הם צריכים לעשות. מומחים שניסו לאפיין את פרופיל הארגונים שנפגעו ציינו כי נראה שאלה מריצים גרסאות אאוטלוק מקומיות ומארחים אותן במחשבים שלהם. זאת, במקום להסתמך על ספקיות ענן. הם ציינו כי ייתכן שכיוון שמדובר בגרסה מקומית ולא עננית, וכי למרות ההיקף הנרחב – הפירצה הסבה הרבה פחות נזק עבור החברות הגדולות ביותר, וכן עבור סוכנויות ממשל פדרליות. לפני כעשרה ימים מסרה מיקרוסופט כי האקרים סיניים, שלוחי הממשל בבייג'ינג, ניצלו באג ב-Exchange – שרת המייל של מיקרוסופט – כדי לתקוף באופן ממוקד ארגונים בארצות הברית. מומחים הזהירו שהתקיפה עלולה להשפיע גם על מאות אלפי ארגונים בעולם, כולל בישראל. חוקרי הענקית מרדמונד ציינו שהקבוצה "מיומנת ומתוחכמת מאוד", ושהיא ניסתה לגנוב מידע מכמה יעדים אמריקניים, ביניהם אוניברסיטאות, קבלני ביטחון, משרדי עורכי דין וחוקרי מחלות זיהומיות. מומחי אבטחה ציינו שגופים נוספים כוללים ארגוני סיוע ופיתוח בינלאומיים, פורומים וגופי חשיבה לא ממשלתיים, ומכוני מחקר בנושאים שונים. לפי החברה, קבוצת הפריצה, שאותה היא מכנה Hafnium, הצליחה להערים על שרתי ה-Exchange כדי לקבל גישה אליהם. לאחר מכן התחזו ההאקרים כמי שאמורה להיות להם גישה, ואז הם יצרו דרך לשלוט בשרת מרחוק, כדי לגנוב נתונים מרשת הארגון. מהענקית מרדמונד נמסר כי קבוצת ההאקרים ממוקמת בסין, אולם היא פועלת באמצעות שרתים פרטיים וירטואליים מושכרים בארצות הברית – מה שעוזר לה להימנע מזיהוי. כאמור, מומחי אבטחה העריכו שלאור הפריסה הנפוצה של השרתים, היקף הגופים שעלולים להיפגע מכך עומד על מאות אלפים רבים, עם עשרות מיליוני משתמשים. יצוין שבישראל יש 19,933 שרתים כאלה. מומחים הזהירו שמתקפות נוספות צפויות מכיוונם של האקרים אחרים.

פייפאל הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת את החברה הישראלית Curv, כדי להרחיב את פעילותה בתמיכה במטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים. Curv מפתחת ומספקת טכנולוגיה מבוססת ענן לאבטחת נכסים דיגיטליים. החברה לא מסרה את סכום הרכישה, אולם על פי ההערכות, הוא עומד על 200 מיליון דולר. Curv הוקמה ב-2018 על ידי איתי מלינגר, המנכ"ל, ודן ידלין, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא יושבת בתל אביב וגייסה עד כה 29.5 מיליון דולר, מהם 23 מיליון בסבב שהסתיים ביולי האחרון. Curv שייכת לפורטפוליו של קבוצת Team8 – שהתחילה בתחום הסייבר ובשנים האחרונות התרחבה לעולמות טכנולוגיים נוספים. העסקה מצטרפת לשתי חברות נוספות מהפורטפוליו של Team8 שעשו אקזיט: סיגניה, שנמכרה ב-2018 לטמאסק מסינגפור תמורת רבע מיליארד דולר, ופורטשיפט, שסיסקו קנתה אותה בשנה שעברה ושילמה עבורה 100 מיליון דולר. באוקטובר אשתקד הודיעה פייפאל על כניסה לעולם הקריפטו ובעיקר לממשק שבינו לבין האי-קומרס, ומסרה כי היא תאפשר עתידה לאפשר לבתע רכישות באתר באמצעות מטבעות דיגיטליים. ענקית התשלומים הקימה באחרונה יחידה עסקית המתמקדת בעולמות הבלוקצ'יין, הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים, והצוות של Curv יצטרף אליה. "הרכישה של Curv היא חלק מהמשימה שלנו להשקיע בטאלנטים ובטכנולוגיה, כדי ליצור מערכת פיננסית רחבה וכוללנית יותר", אמר חוזה פרננדז דה פונטה, סגן נשיא ומנהל היחידה העסקית לבלוקצ'יין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בפייפאל. "לאורך השיחות שלנו עם הצוות של Curv התרשמנו מהכישרון שלהם, מרוח היזמות ומתהליכי החשיבה שמאחורי הטכנולוגיה שהם בנו בשנים האחרונות". מלינגר אמר כי "כחלוצה בתחום תשתיות אבטחה לנכסים דיגיטליים, Curv גאה להיות מוכרת כחדשנית ושותפה חזקה של מוסדות פיננסיים ברחבי העולם. כעת, כשאימוץ נכסים דיגיטליים עובר האצה מוגברת, אנחנו מרגישים שאין בית טוב יותר מפייפאל כדי להמשיך במסע החדשנות שלנו. המשימה שלנו בפייפאל היא להרחיב את התפקיד של הנכסים הללו בכלכלה העולמית". פייפאל מצפה להשלים את הרכישה עוד במחצית הראשונה של השנה הנוכחית.

סמסונג, כפי שהיא נוהגת לאחרונה לא מעט, ערכה בשבוע שעבר עוד אירוע של 'פתיחת קופסאות'. הפעם האירוע היה בשליטתה המלאה של חטיבת הטלוויזיות של החברה, שהציגה את הליין החדש של 2021, אבל לא עליהן אני רוצה לספר לכם. הכוכב של המדור הפעם הוא אחד המוצרים המשלימים שהוצגו על ידי החברה: מקרן קול עתיר ממדים בשם Q9509A. האות Q, עבור אלו שעוקבים בדריכות רבה אחרי ההשקות של החברה הדרום קוריאנית, מסמנת במקרה של מקרני קול טכנולוגיה קניינית של החברה בשם Q-Symphony שעוזרת לטלוויזיות המתקדמות של סמסונג לסנכרן את האודיו שלהן עם המקרן באופן שהחברה מכנה 'תלת-ממדי משופר', תוך כדי מדידת הסביבה בה נמצא מקרן הקול, כדי להתאים את עוצמת הקול ואת הפיזור שלו כך שניתן יהיה לשמוע אותו באופן שווה בכל רחבי החדר. המערכת מציעה תצורה חדשנית ברמה של 11.1.4 ערוצים – וכן הבנתם נכון: יש 11 דרייברים בתוך החלק הראשי של המערכת, שבתמונה המוצגת הוא הארוך הזה מקדימה; יש יחידת בס אחת; ויש שני רמקולים היקפיים, שבהם יש שני דרייברים שמכוונים הצידה, אחד בכל רמקול. יש גם תכונה חדשה בשם Bass Boom המאפשרת, למי שאוהב, לשחק עם עוצמת הבס בלחיצה פשוטה על השלט רחוק המצורף. מקרן הקול הזה תומך ב-Dolby Atmos, והוא עובד גם עם כמה סייעות וירטואליות, כדי להגיב בזמן כשמדברים אליו, כשהרשימה כוללת כמובן את ביקסבי (Bixby) הקניינית של סמונסג עצמה, אבל גם את לקסה (Alexa) של אמזון. המחיר של מפלצת הקול הזו טרם פורסם, אבל אני מנחש שהוא לא יהיה זול.

שלט הבננה שצירפה סוני להגשת הפטנט חברת סוני (Sony) אחראית לחדשות משונות במיוחד בתחום הגיימינג, אשר עלו לכותרות לאחרונה. ענקית הטכנולוגיה היפנית המציאה פטנט, עליו דיווח באחרונה אתר GamesIndustry.biz, שהוא על תקן שיטה להפוך אובייקטים ביתיים שונים לשלטים לקונסולות משחק. סוני – האמא של קונסולות פלייסטיישן (PlayStation) – הגישה פטנט על אמצעי לאיתור "אובייקט פסיבי שאינו מאיר, המוחזק על ידי משתמש", והפיכתו לבקר למשחקי וידיאו. "זה יהיה רצוי אם משתמש יוכל להשתמש במכשיר זול, פשוט ולא אלקטרוני כציוד היקפי למשחק וידיאו", נכתב בפירוט של הגשת הפטנט. בהגשה מציגה סוני כדוגמאות אפשרויות שונות להפיכת מוצרים – במקרה שלה, פירות – לשלטים למשחקי הווידיאו, ביניהן תפוז בודד או בננה אחת, או שני תפוזים/בננות. מה תעשו אם הוא ישבר לכם או ישבר לכם ממנו? שלט של PS5. צילום: BigStock מבחינה טכנולוגית, מצלמה יכולה לזהות את הפריטים כדי שיוכלו לשמש כשלטים, או מצלמה יכולה "לזהות אצבע של משתמש בתמונות שהושגו", כדי לסנכרן את מקום הלחיצה "עם מיקום הכפתור הווירטואלי". בצילומים שצורפו לפטנט של סוני, ושכוונתם להמחיש ולהציג את החידוש, נעשה מיפוי של כפתורים וירטואליים על גבי בננה. פשוט כך. אם התלהבתם וכבר הזמנתם מהירקן בננות, כדאי לזכור שזו רק בקשת פטנט, ואין לדעת אם היא תהפוך אי פעם לחידוש ממשי. אז לעת עתה קחו ביס מהבננה – שלא תירקב עד שסוני יתקדמו עם ההמצאה.

תכונה חדשה בגירסת הבטה של iOS 14.5 של אפל (Apple) מרמזת, כי בקרוב יוכלו המשתמשים לגלות האם עוקבים אחריהם בלא ידיעתם. זאת בזכות תכונת אבטחה חדשה שאפל הוסיפה, בשם "Item Safety Alerts", או "התראות בטיחות של הפריט". בעזרת אפליקציית Find My וה-AirTags הצפויים שלה, תכונת Item Safety Alerts תתריע למשתמשים אם פריט לא ידוע "זז" יחד איתם. המשמעות של פריט לא ידוע היא חיישן AirTag כלשהו, שאינו רשום בפרטי הזהות של בעל המכשיר. החשש הוא, שמישהו בעל כוונות זדוניות יכול להטמין AirTag בתיקו או במכוניתו של המשתמש, ולעקוב אחר מיקומו של בעל המכשיר ללא ידיעתו. מי שאינם מוטרדים מה-AirTags, או כאלה שמשתפים אותם ביודעין אם אחרים, לפי בחירתם, יכולים לכבות את ההתראות, אך לפני כן תופיע על המסך אזהרה מאפל, שתיידע אותם על כך שלא יקבלו עוד התראות והודעות על אביזרים לא ידועים כלשהם. אפל עדיין לא חשפה את ה-AirTags – התקני בלוטות' שמצמידים אותם לחפצים שונים, כמו מפתחות, ארנק, מזוודות וכדומה, וניתן לעקוב אחר מיקומם בסמארטפון. עדיין לא ידוע מתי תשיק אפל את אביזרי המעקב האלה, אבל התוספת של ה-Item Safety Alerts למערכת ההפעלה מעוררת תקווה שאולי זה יקרה בקרוב.