בעקבות שימוע שפרסם משרד התקשורת בנוגע להפחתת התעריפים הסיטונאיים על גבי רשת הוט, הודיע המשרד כי הגיע עם הוט להסכמה על כך שחברת הוט תודיע על הפחתה וולונטרית של תעריפיה הסיטונאיים. ההפחתה תהיה בסדר גודל של 10%-30% ללקוח ממוצע ותכלול מנגנונים להפחתות נוספות במחיר הסיטונאי. לדברי המשרד, הפחתה זו צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן ותתרום להגברת התחרות בשוק התקשורת. הפחתת התעריפים ברשת הוט תאפשר הרחבה של פעילות השוק הסיטונאי, כולל במהירויות גבוהות של 200 מגה ו-500 מגה. הפחתה זו צפויה להסיר חסמים כלכליים הקיימים בשוק הסיטונאי בהוט ולאפשר לו לפעול באופן תקין ברמת המחירים. בעקבות אישור שיווק סלי שירותים לצרכן תוכל הוט לשווק סלי שירותים משותפים הכוללים שירות שידורים, אינטרנט וטלפוניה יחד עם ספק גישה מקבוצת הוט. בהמשך לאישור השינויים בשיווק סלי שירותים משותפים ("באנדל ההפוך") לחברת בזק לפני כחודש, ביקש שר התקשורת, יועז הנדל, ביקש לקדם את המלצת הדרג המקצועי במשרד לאפשר שיווק באנדל הפוך גם לחברות הוט ו-IBC באופן שייטיב עם הצרכן. ההסכמה של הוט להפחית את התעריפים הסיטונאיים הגיעה לאחר שהמשרד פרסם שימוע לעדכון תעריפים אלה, ולאור התנגדותה לעדכונם במתכונת שהוצעה בשימוע. עד היום המשרד התנגד לאשר להוט לשווק באנדל הפוך, בין היתר, בעקבות הפחתת תעריפים משמעותית שביצעה הוט מול הצרכנים ישירות בשנים האחרונות מבלי להתאים את תעריפיה הסיטונאיים לכך. מהלך זה הפך את התעריפים הסיטונאיים ללא כלכליים ופגע בהתפתחות תחרות אפקטיבית על גבי השוק הסיטונאי ברשתה. לאחר חתימה של השר, הוא יביא את אישור הבאנדל ההפוך ל-IBC להחלטת ממשלה, ולאחר מכן יתוקן הרישיון של חברת IBC. זאת בהמשך לשימוע בנושא שפורסם בינואר 2020. IBC תמשיך להיות ספק-ספקים, אך תוכל גם לשווק בעצמה שירות אינטרנט מלא לצרכן, וזהו מהלך שיוביל לתוספת של שחקן נוסף בתחום שיווק שירותי אינטרנט אולטרה מהיר לבית הלקוח.

שיבל כרמי מנסור, ממגישי מהדורות ומבזקי החדשות בערוץ 12, עוזב את עולם התקשורת לאחר 13 שנים ועובר לחברת הענן ספוט, שנרכשה לפני כחודש על ידי נט-אפ תמורת 450 מיליון דולר. הוא הודיע על כך בציוץ שפרסם ביום ה' האחרון בחשבון הטוויטר שלו. כרמי מנסור ישמש כחלק מצוות המו"פ של החברה, שפיתחה מערכת לניהול אופטימלי של משאבי ענן ונקראה עד לא מכבר ספוטינסט. החברה הוקמה ב-2015 על ידי עמירם שחר, שמשמש כמנכ"ל, ולירן פולק, ארכיטקט הפתרונות הראשי, והיא מעסיקה כ-200 עודים במרכז המו"פ בתל אביב ובמשרדים בלונדון ובסן פרנסיסקו. הפתרון של החברה מאפשר, לדבריה, צריכה של שירותי ענן ביחס עלות-תועלת מיטבי. האלגוריתם שלה לומד את תשתית הענן של הלקוח הארגוני ומנגד עוקב כל הזמן אחרי מחירי השרתים שמציעות הספקיות השונות, ולימוד מכונה הוא שמבצע עבורו, באופן אוטומטי, את רכש השרתים. מדובר בשינוי משמעותי בקריירה של כרמי מנסור, שהחל את דרכו כשהתגייס לגלי צה"ל ב-2007 והיה לקריין הדרוזי הראשון בתחנה. לאחר תשע שנים בתחנה הצבאית, שבמהלכן הוא גם הגיש תוכניות אקטואליה, עבר כרמי מנסור ב-2016 לחברת החדשות של ערוץ 2, ולאחר פיצולו נשאר בחברה, שעברה לשדר בערוץ 12. בציוץ הודה כרמי מנסור לחבריו ומנהליו בחברת החדשות ובגלי צה"ל - שחלקם נפרדו ממנו בציוצים משלהם - וכן לצופים, וכתב כי "בקרוב אצטרף לספוט (לעתיד חלק מנט-אפ) כדי ללמוד איך עושים ענן בלי לקחת משכנתא".

הראפר האמריקני קניה ווסט (הידוע לרבים גם כבעלה של קים קרדשיאן) סידר לעוקביו הפתעה מיוחדת ל-4 ביולי - יום העצמאות בארצות הברית שחל אתמול (ש'). המוזיקאי צייץ בטוויטר והודיע שירוץ בבחירות הקרובות, בנובמבר, לתפקיד נשיא ארצות הברית. בציוץ נכתב, "עלינו לממש כעת את ההבטחה של אמריקה על ידי אמון באלוהים, איחוד חזוננו ובניית עתידנו. אני מתמודד לנשיאות ארצות הברית". You have my full support! — Elon Musk (@elonmusk) July 5, 2020 הרשת החברתית המצייצת - בה מתגאה ווסט ביותר מ-29.4 מיליון עוקבים - הגיבה בהתרגשות לבשורה והודעתו של ווסט הפכה מייד לוויראלית, עם יותר מ-100 אלף ריטוויטים כבר בשעה הראשונה לחשיפת המתמודד החדש, שינסה לחטוף את הכתר מהנשיא המכהן, דונלד טראמפ, שקניה אגב מעריץ גדול שלו. נכון לכתיבת שורות אלו יש לציוץ כבר יותר מ-418 אלף ריטוויטים וגם יותר מ-836 אלף לייקים.  אילון מאסק - תמהוני וגאון שלא ברור למה לו לתמוך בווסט אבל מי שמשך לא מעט מתשומת הלב לבשורתו של ווסט היה דווקא דמות מעולמות ההיי-טק, שהפכה מזמן לפרסונה מפורסמת בשל גאונותה מחד ותמהותנותה מאידך - אילון מאסק, מנכ"ל, מייסד ובעליהן של טסלה, SpaceX, ועוד חברות היי-טק מצליחות ופורצות דרך. מאסק הגיב לראפר כהה העור וכתב לו: "יש לך את תמיכתי המלאה", מה שגרם להרמת כמה וכמה גבות.  ווסט כבר הביע בעבר את רצונו להתמודד על תפקיד הנשיא. בשנה שעברה הוא אפילו הודיע שיתמודד לתפקיד בשנת 2024. אלא שמצד שני הוא קיים קשרים עם טראמפ ונחשב כתומך גלוי שלו. https://t.co/wJLvIufr2u pic.twitter.com/PfQENqgGou — ye (@kanyewest) July 1, 2020 מאסק לעומתו לא ממש מזוהה פוליטית, אבל ידוע שהוא ביחסי חברות קרובים עם ווסט (כפי שניתן לראות בציוץ שבו צולמו השניים מבלים יחדיו, ו"החליפו ראשים"). מצד שני - ווסט הולך והופך למעין "נביא זעם" משיחיסט, שלא ברור למה למאסק לתמוך בו לנשיאות, וכיצד הדבר יקדם את היזם ואיש ההיי-טק חסר המנוח. בלומברג בירר ועדכן כי לעת עתה ווסט לא הגיש טפסים לנציבות הבחירות הפדרלית כדי להתמודד לכהונה.

"מאז פרץ משבר הקורונה במלוא עוצמתו, באמצע מרץ, היקף דואר הזבל זינק ב-6,000%. הצמיחה הבלתי אפשרית הזאת מראה את היקף ההזדמנויות הבלתי נתפס של מבצעי ההונאות ברשת, בשל השילוב בין המשבר הבריאותי והכלכלי", כך אמרה וונדי ווייטמור, סמנכ"לית X-Force, מודיעין האיומים של הענק הכחול. וויטמור אמרה זאת על רקע מחקר שפרסמה חטיבת האבטחה של יבמ, שבחן את מידת החוסן של עסקים למתקפות סייבר. הממצא המרכזי העולה מן הדו"ח – Cyber Resilient Organization Report – הוא, שעודף כלי אבטחת סייבר דווקא מחבל ביכולתן של חברות להתגונן מפני תקיפות. הגידול בהיקף דואר הזבל, עולה מהמחקר, קשור בחלקו לעלייה בעבודה מהבית של עובדי ארגונים – והניצול של האקרים עובדה זו. כך, בהשוואה לשנה שעברה, היקף הפרצות והפריצות גדל ב-175%. על פי המחקר, למרות שהארגונים שיפרו את יכולת התכנון, הזיהוי והתגובה למתקפות סייבר בחמש השנים האחרונות, יכולתם להתמודד כראוי עם תקיפות סייבר ירדה ב-13% במהלך אותה תקופה. הגורם שסיכל את מאמצי תגובת האבטחה של הארגונים היה דווקא ריבוי מופרז של כלי אבטחה והיעדר תוכניות פעולה ספציפיות לתקיפות הסייבר השכיחות ביותר. רוב הארגונים (74%) ממשיכים לדווח שתוכניות התגובה שלהם הן נקודתיות, מיושמות באופן בלתי עקבי, או שאין להם תוכניות כלל. היעדר התכנון עלול להשפיע על עלותן של תקריות האבטחה מאחר שחברות שיש להן צוותי תגובה לתקריות (IR – Incident Response) ושנוהגות לבדוק בקביעות את תוכניות התגובה שלהן, מוציאות בממוצע 1.2 מיליון דולר פחות על פריצות לנתונים מאשר חברות שאינן פועלות באופן מתוכנן. שיפור איטי רוב הארגונים אימצו בחמש השנים האחרונות תוכנית תגובה רשמית, המקיפה את כל הארגון. מדובר בגידול מ-18% ב-2015 ל-26% מהארגונים השנה - שיפור של 44%. יש צורך בהכנה לתרחישים נקודתיים: גם בארגונים שגיבשו תוכנית תגובה רשמית לאירועי אבטחה, רק 17% פיתחו תוכניות פעולה ספציפיות לתקיפות סייבר שכיחות. תוכניות תגובה לתקיפות סייבר מסוגים חדשים יותר, כמו כופרה, מפגרות מאחור. מורכבות כלי אבטחה מעכבת את זמן התגובה: למספר כלי האבטחה שבהם משתמש הארגון יש השפעה שלילית על יכולת הגנת הסייבר. ארגונים המשתמשים ב-50 או יותר כלי אבטחה נמצאים במקום נמוך יותר ב-8% ביכולתם לזהות איום, ונמוך ב-7% ביכולת להגיב לתקיפה. בארגונים שיש יותר מ-45 כלי אבטחה שונים בממוצע, כל תקרית הצריכה תיאום בין 19 כלים בממוצע. תכנון מונע שיבושים: חברות עם תוכניות תגובה רשמיות (CSIRP – Cyber Security Incident Response Plan) לכל חלקי העסק סבלו מפחות שיבושים כתוצאה ממתקפת סייבר. בשנתיים האחרונות, רק 39% מחברות אלו סבלו משיבושים והפרעות משמעותיות להתנהלות הארגון עקב תקרית אבטחה, לעומת 62% מבין הארגונים עם פחות תוכניות רשמיות ועקביות. "רוב הארגונים מתייחסים ברצינות לתכנון התגובה לתקריות אבטחה, אבל צריך לזכור שלא מדובר בפעילות חד-פעמית", אמרה ווייטמור. "ארגונים צריכים גם לבדוק, לתרגל ולבחון באופן סדיר את תוכניות התגובה. כך ניתן לקצר את משך הזמן הנדרש להכלת מתקפה". למרות שמספר מתקפות הכופר זינק בקרוב ל-70% בשנים האחרונות, רק ל-45% מהארגונים שהכינו תוכניות תגובה יש תכנית פעולה ספציפית למתקפות כופר. יותר ממחצית (52%) מהארגונים שהכינו תוכניות אומרים שמעולם לא בחנו אותן. "הארגונים מסתמכים על תוכניות תגובה מיושנות, שאינן משקפות את נוף האיומים הנוכחי", נכתב בסיום הדו"ח.

"אנחנו חיים בעולם של מחשוב ענן, המאפשר נגישות ללא הגבלה לשלל התקנים - ממכשירים ניידים ועד למחשבי על. המציאות הזו שינתה את האופי של עולם ה-ERP, כאשר לצד המרכיבים המסורתיים שלו, הוא מכיל כעת מציאות רבודה, אינטרנט של הדברים ומגוון רחב של יישומים", כך אמר אבי עסיס, מנכ"ל Be-Digital. עסיס דיבר בכנס הווירטואלי ERP של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, וסקר את המגמות הבולטות בתחום ובעולם הטכנולוגיה בכלל. אחת מהן שאותה הוא ציין היא מתן העדיפות למובייל - מובייל פירסט. "יש שימוש מוגבר וכמעט אולטימטיבי בהתקנים ניידים, מה שמגדיל מאוד את מספרם", אמר. "מגמה בולטת אחרת היא היכולת להתקין יישומים גמישים ולפתח אותם בלוח זמנים קצר ביותר, מה שפעם היה לוקח שבועות וחודשים". הוא ציין כי "הקורונה העצימה את העידן החדש של ה-ERP, כאשר אנשים עברו לעבודה מבוזרת, מרחוק, ומתקשרים האחד עם השני בפלטפורמות דיגיטליות כגון זום. היא האיצה את הארגונים לעבור לדיגיטל ולפתח פתרונות במהירות בעיצומו של המשבר. כך, למשל, רשות המסים הייתה צריכה להעמיד בתוך שבועיים את המערכת שאפשרה תשלומים לאנשים, ורכבת ישראל פיתחה בזמן קצר ביותר את האפליקציה המיוחדת, לקראת חידוש הנסיעות ברכבת". תהליכים שלקחו זמן רב - מיושמים ביום אחד "השינויים האלה עיצבו את אופי החבילות של ה-ERP שמוצעות לארגונים", אמר. "אם לפני כן היינו רגילים לחבילות חודשיות, כאשר ה-CRM היה לחוד, כיום ניתן לרכוש רכיבי תוכנה שמתממשקים לכל הרכיבים האחרים. נכנסים לאפליקציה של חנות לניהול מלאי ובתוך יום מיישמים תהליך שהיה לוקח בעבר זמן רב". עוד מגמה שעליה הצביע עסיס היא החבילות הוורטיקליות, שמאפיינות מאוד את השינוי בעולם ה-ERP. "המודולים הפופולריים - פיננסי, לוגיסטי ואחרים - יישארו", אמר עסיס. "אלא שיש כיום מודולים שמגיעים עם יכולות חכמות, כמו מציאות רבודה בתחום התחזוקה בעולם הרכב, וחיישנים חכמים ואיסוף אשפה מבוססי אינטרנט של הדברים, כשכל התהליכים מתועדים ומתממשקים למערכות ה-ERP".

רובוטים לצד רופאים, מכשיר לאבחון קליני באמצעות הקול, חיישן בינה מלאכותית עם יכולת לנבא הידרדרות בנשימה – כל אלה הם חלק מהטכנולוגיות החדשניות ופורצות דרך שנמצאות בחדר הטיפולים העתידי, הממוקם במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. החדר הוצב במרכז הארצי לסימולציה רפואית, ומתורגלים בו תרחישי אמת. פרטים על כך מסר שימי ארנסט מנמ"ר המרכז הרפואי שיבא, שהשתתף בכנס הווירטואלי DIGITAL HEALTH של אנשים ומחשבים. ארנסט ציין, כי למעשה, מדובר בהאב טכולוגי, שמיושמים בו טכנולוגיות של ניטור, בינה מלאכותית, תקשורת, מציאות רבודה ורובוטיקה. החדר החכם אמנם תוכנן הרבה לפני פרוץ הקורונה, אבל הושק בשיא ימי המשבר הרפואי. לדבריו "החדר החכם הוא חלק ממהפכת הביג דטה והרפואה הדיגיטלית, שנועדה במקורה מתוך חשיבה כיצד משפרים כל הזמן את הטיפול בחולים, ואיך אפשר לזהות מראש חשש למצבים מסוכנים או הידרדרות תוך כדי אשפוז", אמר ארנסט. ארנסט אומר, כי "המטרה שלנו היא להכניס לשם את כל הטכנולוגיות החדישות של ספקי טכנולוגיות, לשמש כמרכז מבקרים, להקים שם מתחם חשיבה של סדנאות, וכאמור לבצע שם סימולציות של תסריטי טיפול בחולים, כאשר את תפקיד החולים והרופאים ממלאים שחקנים מקצועיים", המשיך ארנסט. [caption id="attachment_318688" align="alignnone" width="600"] חדר אשפוז שהוא האב טכנולוגי. מילום: דוברות המרכז הרפואי שיבא[/caption] ארנסט פירט את החדרים הווירטואליים במתחם החדשני. למשל, חדר האשפוז העתידי כולל גם חדר אשפוז מודרני, שמתאר את כל הכלים החכמים שעומדים לרשות המטפלים והמטופלים, וגם דימוי וירטואלי כיצד ייראה הטיפול בבית המאושפז, לשם הולכת הרפואה הדיגיטלית. "אנחנו מסתכלים 10 שנים קדימה. רוצים לתת למטופל את התחשוה הכי טובה, אפילו של בית מלון, ובמקביל לעשות הכל כדי שהטיפול יהיה המיטבי והיעיל ביותר", אומר ארנסט. האתגר הופך להיות מעניין יותר כאשר החולה עובר לאשפוז בית. "בתפיסה שלנו", אומר ארנסט, "הבית של המטופל הופך להיות חדר האשפוז כמו בבית חולים, עם כל אפשרויות הניטור, הבדיקות מרחוק, כלים של מציאות רבודה ועוד".

המכון הטכנולוגי HIT בחולון יפתח בשנה האקדמית הקרובה תוכנית לימודים לתואר ראשון בטכנולוגיה דיגיטלית ברפואה. בוגרי אחד משני מסלולי התוכנית יוכלו להמשיך ללימודי רפואה ארבע שנתיים באחת מהאוניברסיטאות בישראל, ולסיים את לימודי הרפואה כמקובל. המסלול השני נועד להכשיר מומחים בביו-רפואה ואנליטיקה רפואית - תחום שמתפתח בעולם ויש לו ביקוש רב. פרטים על התוכנית החדשה נמסרו על ידי המייסד שלה, ד"ר רפאל בראכן, המשמש כראש הרשות למחקר וחדשנות בינלאומית ב-HIT, בכנס הבריאות הדיגיטלית שאנשים ומחשבים ערכה באחרונה. לדבריו, "המפגש בין הטכנולוגיה ושירותי הבריאות מייצר ממד חדש ברפואה. במציאות שבה אנחנו חיים - שהיא עתירת נתונים והידע הרפואי זמין בה יותר מאי פעם, בכל מקום וזמן - מתרחש מעבר מהיר של מתן השירות הרפואי מבתי החולים לקהילה ולסביבה הביתית של המטופל, תוך מתן דגש על התאמה אישית והעצמת המטופל". [caption id="attachment_318695" align="alignleft" width="300"] ד"ר רפאל בראכן, ראש הרשות למחקר וחדשנות בינלאומית במכון הטכנולוגי חולון. צילום: יח"צ[/caption] הוא ציין כי הצורך לשלב בין טכנולוגיה לרפואה הוגדר על ידי הממשלה כבר ב-2018, כאשר פורסמה התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. "המפגש הזה יוצר מציאות חדשה ברפואה, ולכן יש מקום להכשיר אנשים בתחום זה", הסביר ד"ר בראכן את הרציונל של התוכנית שמאחוריה הוא עומד. "בית החולים מקבל תפקיד חדש, כאשר לתחום הדטה יש משמעות הולכת וגוברת בעולם הרפואה", הוסיף. "לכן, נדרשים אנשי תוכן בתחום האנליטיקה שמתמחים בעולם הבריאות". לדברי ד"ר בראכן, "יש סטודנטים שלומדים את התחום האנליטיקה ברפואה, אבל אין להם ידע ברפואה, ומהצד השני יש בוגרי לימודי רפואה שלא למדו את מקצועות טכנולוגיות הרפואה. התוכנית שלנו נכנסת בוואקום הזה". כיצד תיראה תוכנית הלימודים? בשנתיים הראשונות, הסטודנטים ילמדו את מקצועות המדעים - כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, מדעי יסוד ברפואה וקורסים בסיסים בטכנולוגיית המידע. בשנה השלישית הם יוכלו לבחור בין שני מסלולים: הראשון הוא מסלול טכנולוגיית המידע, ובוגריו יוכלו להשתלב בתעשיית הביו-מד והאינפו-מד בתפקידי אנליזה של מידע רפואי וכן כ-"מגשרי טכנולוגיות ויישומים בין עולמות היעד הטכנולוגיים לבין הביו-רפואה", ציין ד"ר בראכן. המסלול השני הוא של מדעי הרפואה. "מסלול זה מיועד להכשיר את בוגריו לקבלה ללימודי רפואה בבתי הספר לרפואה במסלול הארבע שנתי, כשהם מגיעים עם ידע עשיר בטכנולוגיית המידע, שמקנה להם מומחיות מסוימת בתחום של טיפול מכוון נתונים", אמר. בנוסף, הסטודנטים בתוכנית ילמדו קורסים כמו שיח רופא-מטופל בעידן הטכנולוגי, מבוא למדעי המוח, אנטומיה ופיזיולוגיה. כמו כן, בשנה השלישית הם יבצעו פרויקט מו"פ, וכן יעברו סמינריונים רב תחומיים, שמשלבים בין מדעי הרפואה, מדעים מדויקים וטכנולוגיה. זאת, בנוסף לקורסי בחירה ליזמות. כחלק מתוכנית הלימודים הם יקבלו כלים ללמידה עצמית, מרחוק. לדברי ד"ר בראכן, "המטרה היא לעצב דור חדש של רופאים, שמשלבים את הידע הרפואי עם ידע בטכנולוגיה, שהיא כל כך דומיננטית בעולם שלנו, ובפרט בתחום הבריאות".