הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
28/07/20 16:07
12.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשרות מנוסחות בלשון זכר או נקבה, אך מיועדות לכלל המינים והמגדרים.
ארגוס
החברה, שפועלת בתחום אבטחת הסייבר לרכבים, מחפשת עובדים למגוון משרות, ביניהן: מנהלת צוות אוטומציה לבדיקות איכות, Embedded Research Team Leader, מנהל קבוצת אמבדד, מנהלת מוצר אמבדד סקיוריטי, מובילת Full Stack Tech, Security Embedded Engineer in ASM/Compilers area, חוקר חדירות מחשב לרכבים, ארכיטקטית אבטחה, ראש צוות פרי-סייל טכני, Financial Controller ו-Payroll Controller.
להגשת מועמדות למשרות אלה ונוספות לחצו כאן.
ורביט
ורביט היא חברת תמלול טכנולוגית, שמשתמשת בבינה מלאכותית בשילוב עם בינה אנושית על מנת לספק פתרון לתמלול מקצועי. לחברה יש קהילת מתמללים שמונה כ-15 איש ביותר מ-30 מדינות. היא מגייסת למעלה מ-20 עובדים לתפקידים בישראל ובקייב, אוקראינה. הראיונות יתקיימו חלקם בשלט רחוק וחלקם באופן פרונטלי, בדומה לאופי העבודה לאחר הקבלה. מי שת.יתקבל לתפקידי תמלול עם רקע משפטי יעבוד.תעבוד מהבית. מי שיתקבל לתפקידי SDR או לפיתוח ת.יעבוד, כמו שאר העובדים בחברה, במתכונת של עד שני ימי עבודה מהבית.
טייטו קר
החברה, שפיתחה מכשיר נייד, בגודל של כף יד, שמאפשר לבצע בדיקות מרחוק, מגייסת בימים אלה אנשי מכירות, נשות תמיכה טכנית, מנהלי פעילות עסקית, מהנדסות, מפתחים ולעוד תפקידים. העובדים שיגויסו יצטרפו ל-70 עובדי החברה בישראל ובעולם. המכשיר של החברה מאפשר לבצע בדיקות גרון, אוזניים, ריאות, לב, בטן ועור, כמו גם מדידת דופק וחום גוף.
לפניות לגבי המשרות לחצו כאן.
נייס
נייס הרוויחה ממשבר הקורונה, שיצר עבורה שווקים חדשים. כתוצאה מכך, היא מגייסת בימים אלה לא פחות מ-450 עובדים, מהם עשרות רבות בישראל. בין התפקידים המבוקשים: מהנדסי תוכנה בעלי התמחות בתחומי ענן, אנליטיקה ובינה מלאכותית.
ניתן למצוא רשימה מלאה של המשרות כאן.
[caption id="attachment_315732" align="alignnone" width="600"] חוזרות לגייס. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
סיטי
מרכז הפיתוח של סיטי בתל אביב, שעוסק בפיתוח טכנולוגיות פינטק, מגייס 20 עובדים ועובדות למשרות פיתוח מגוונות, ובהן מפתחות בקאנד וגם פרונטאנד, מדען נתונים, מפתחת Full Stack, מומחי אלגוריתם NLP ומפתחת ביג דטה.
סימילאר ווב
החברה מגייסת בימים אלה 40 עובדים למשרות שונות בתחומי המחקר והפיתוח, השיווק, העיצוב, האדמיניסטרציה ועוד - כ-20 מהם לסניף שלה בתל אביב. בין המשרות המבוקשות: ראשת פתרון אינטליגנציית קהל, מומחה תמיכת לקוח, יועצת שיווק דיגיטלי ומנהלי שיווק מוצר.
לקריאת המידע המלא ומשלוח קורות חיים לחצו כאן.
ספוט
על אף הקורונה, החברה גייסה ברבעון הקודם 30 עובדים - וממשיכה לגייס. לספוט עשרות משרות פתוחות בישראל: נשות מכירות, אנשי שיווק בכל הדרגים - עובדים ומנהלים, מו"פ, משרות ניהוליות, מנהלות צוות, מנהלי מוצר ופיתוח ועוד. היא מגייסת יותר מ-40 עובדים. בהתאם לימי הקורונה, בחברה עובדים מהבית עד שהמצב יתייצב ותהליך המיון מתבצע כולו מרחוק. כלל ראיונות העבודה נערכים בזום.
לפרטים נוספים כנסו לאתר החברה.
לחלק הראשון של הפרויקט לחצו כאן. חלקים נוספים יפורסמו בימים הקרובים.
חברות שלא נוטלות חלק בפרויקט ומעוניינות בכך מוזמנות לפנות אליי כאן.
כל המשרות מנוסחות בלשון זכר או נקבה, אולם מיועדות לכלל המיניםפ והמגדרים.
28/07/20 11:32
10.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, חתמה אתמול על החלטה, הקובעת חובת שיתוף של סיב אופטי בתוך בנייני מגורים קיימים במסגרת מדיניות המשרד לקידום הפריסה של תשתיות אולטרה רחבות פס נייחות בישראל ולהסרת חסמים הקיימים לפריסה ועידוד התחרות בתחום.
משרד התקשורת סבור, כי השימוש המשותף של חברות התקשורת בתשתית הסיבים האופטיים יפחית עלויות וחסמי פרישה ובכך יגביר את קצב פרישת הסיבים, תוך כדי עידוד התחרות והגדלת סך התועלת המשקית.
משמעות ההחלטה היא, כי חברות התקשורת יחויבו בשימוש משותף בתשתית הסיבים האופטיים שתותקן בבניין על ידי כמה חברות תקשורת, דבר שיביא הן למזעור עלויות על ידי חיסכון בהשקעות כפולות בעלויות הפריסה ובתשומות העבודה, והן לצמצום המטרד הציבורי לדיירי הבניין, והכל תוך תגמול ראוי לחברת התקשורת הראשונה שתקים את התשתית.
הקשיים המרכזיים לפריסת תשתית סיבים בבנייני מגורים קיימים (במקטע אנכי) נובעים מייחודיותו ההנדסית של כל בניין ושינויים שנערכו בבניין, מאי קיומה של צנרת פנויה, מפריסה בתוך בתי הדיירים עצמם, מתצורת הצנרת הקיימת ומקשיים שמעלים הדיירים וועדי בתים ועוד. כמו כן, עלויות העבודה לחיבור דירות המגורים לסיבים הן משמעותיות ומורכבות עקב שונות רבה בצנרת ובארונות התקשורת שהותקנו בעבר.
לדברי אבישר בן-חורין, "שימוש מושכל ושיתוף בתשתית בבנייני מגורים קיימים יחסכו עלויות ומטרדים לתושבים ובמקביל יאיצו את תהליך פריסת הסיבים".
בנוסף, קידם המשרד יחד עם מינהל התכנון, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון תיקון לתקנות התכנון והבנייה, המחייב פריסה אנכית של תשתית הסיבים האופטיים בבנייני מגורים חדשים שייבנו בעתיד. התקנות אושרו במועצה הארצית לתכנון ובנייה ביום 31 במרץ 2020 ופורסמו אתמול להערות הציבור. לאחר מכן יועברו לחתימת שר הפנים לצורך כניסתן לתוקף.
28/07/20 11:26
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נגיף הקורונה מייצר פגיעה בריאותית, משבר כלכלי ואף מיתון, מאידך הוא מקפיץ תעשיות שלמות שנים קדימה. אחד הקשיים שנוצרים מכך בטווח הארוך הוא הקרבת משאבים ממשלתיים בכל העולם לצורך טיפול במשבר, ולא רק כלכליים, אלא ניהוליים. במקביל, יזמים וחברות טכנולוגיה מנוהלות היטב מאיצים השקעות במחקר ופיתוח, שיאפשרו להם דריסת רגל כשהתקופות יהיו טובות יותר. אחד מהתחומים שמושך אליו את התשומות הגדולות ביותר הוא מחשוב קוונטי. לכאורה, מדובר בצמד מילים זר מאוד, אך בעוד שנים לא רבות הוא יהפוך לביטוי שגור מאוד.
מה זה מחשוב קוונטי? מדובר בחומרת מחשב עם יכולות עיבוד הגבוהות פי 1,000 ויותר מהמחשבים המהירים והיקרים ביותר הקיימים כיום. ההשוואה הזו היא לא בין דור המחשבים הקוונטים למחשב ביתי פשוט, אלא למחשבי-על שיש בחברות הענק ושמבצעים עיבודים וחישובים מורכבים.
מחשוב קוונטי הוא לא עוד טכנולוגיה שמתבססת על תשתית קיימת, אלא הוא אם כל התשתיות. כלומר, טכנולוגיות כמו רכב אוטונומי ומחשוב ענן, שהתבססו על תשתיות תוכנה עם יכולות למידת מכונה, בינה מלאכותית ועוד, ייהנו בעתיד מיכולות שהן, כיום, על גבול הדמיון.
המהפכה הזו צפויה לשנות גם את כל שפות המחשב שאנחנו מכירים כיום ואת כל עולמות התכנות. בפועל, כל עולמות התשתית שאנחנו מכירים כיום אמורים לעבור מהפכה נוספת, כולל רשתות חברתיות, אפליקציות, ובכלל כל עולם הסמארטפונים והגאדג'טים.
[caption id="attachment_303770" align="alignnone" width="600"] מחשוב קוונטי. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
תעשיית ההון סיכון הישראלית היא מבין החלוצות. כך לדוגמה, הסטארט-אפ הישראלי קוואנטום משינס (Quantum Machines), שגייס 23 מיליון דולר, הודיע כי פיתח מערכת חומרה ותוכנה חדשות למחשוב קוונטי ושחרר שפת תכנות חדשה למחשוב קוונטי. שפות התוכנה הקיימות, כולל אלו שפותחו ממש בשנים האחרונות, יהיו לא רלוונטיות עבור המחשוב הקוונטי.
התשתית המחשובית הטכנולוגית הזו היא כה עוצמתית עד כך שדור המחשוב הזה יהיה מסוגל לבצע חישובים ולפתור בעיות חישוביות, שלמחשבים החזקים ביותר הקיימים כיום - ייקח שנים רבות לחשב ולפתור.
משרד ראש הממשלה, ומשרדי שרים, התהדרו מאז ומעולם ביכולות הסייבר של ישראל, בקדמה הטכנולוגית ובהון האנושי. אם ישראל רוצה לשמר את היתרון הטכנולוגי שלה, לאורך דורות, ראוי כבר כעת לבנות את התשתיות שעליהן יוכלו יזמי המחשוב הקוונטי לשגשג. משבר הקורונה יוצר ללא ספק גירעון ענק וחובות ממשלתיים, אך לא נכון להתמקד בטווח הקצר בלבד. בטווח הארוך הגורמים שייצרו צמיחה בת קיימא, הם ההון האנושי בישראל, איכותו ויכולותיו.
מה יכולים משרדי הממשלה לעשות? ראשית, להקים צוות מיוחד במשרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם משרד ראש הממשלה וללמוד את הנושא, תוך חיבור אל התעשייה המתהווה ולמידת הצרכים שלה. אפשרות נוספת היא תקציבים מיוחדים לזרועות הביטחון כמו צה"ל, שב"כ ומוסד, כדי שיעמיקו את החקר, השימוש והפיתוחים בתשתיות אלה. גם אם חלק מהתקציבים יאבדו על פיתוחים שלא יהיו שימושיים בעתיד, אין זהו כסף שישפך לריק. הטכנולוגיות הביטחוניות היו הבסיס להקמתן של חברות אזרחיות רבות ומצליחות מאוד, כך שיש בסיס לבצע את ההשקעות הללו כבר כעת.
תשתית המחשוב הקוונטי היא משהו שלא הכרנו, השפעתה על כל הטכנולוגיות שיתבססו עליה היא כה דרמטית, ומשנה את כל דרכי העבודה מהיסוד, כך שהיא מחייבת גם ניהול ממשלתי, מעורבות ולמידה עמוקה גם של המגזר הציבורי. לא כל שכן, אם המגזר הציבורי יתעורר מאוחר מדי - מדינות אחרות עלולות לעשות זאת, ולהפוך למובילות התחום.
הכותב הוא אנג'ל, יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון בסטארט-אפים וחברות טכנולוגיה בישראל ובעולם
28/07/20 14:16
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל (Intel) הודיעה אתמול (ב') על ארגון-מחדש שבמסגרתו יעזוב קצין ההנדסה הראשי, מורטי רנדושינטלה, את שורותיה, ואילו ד"ר אן קלרה הוותיקה תוביל כעת את העבודה על מעבדי 7 ננו-מטר ו-5 ננו-מטר. בין היתר מינתה החברה עוד מנהיגים חדשים בארגוני מפתח טכנולוגיים שלה, וכולם ידווחו ישירות למנכ"לה, בוב סוואן.
הסיבה המרכזית לפיטוריו של רנדושינטלה - שהגיע אל החברה מקוואלקום (Qualcomm) בשנת 2015, היה נשיא הקבוצה הרחבה לפני הרי-ארגון בשלהי 2018, ונתפש בעיניי רבים לאחריו כמספר שתיים, אחרי המנכ"ל בוב סוואן - היא הפיגור בייצור מעבדי הדור הבא שלה, שנחשף באחרונה, כמו גם הפסד דרמטי בשווי השוק של אינטל.
המצב העגום נחשף בהודעתה של החברה מסוף השבוע, כי היא דוחה בשנה את השקת מעבדי ה-7 ננו-מטר שלה – ל-2022. זאת, לאחר דחיות של שנים בהבאת הדור הנוכחי של המעבדים שלה לשווקים. ההצהרה הראשונה שלה הייתה שמעבדים שייוצרו ב-7 ננו-מטר יצאו לשוק ב-2019. כעת היא מדברת על שלוש שנים מאוחר יותר. השוק הגיב להודעת החברה בחריפות ושער המניה בוול-סטריט צלל מה שהביא לירידת שווי המוערכת בעשרות מיליארדי דולרים.
שינוי הכיוון באינטל - ככל הנראה מחויב המציאות
עקב התפתחויות הללו, המנכ"ל סוואן הודיע אתמול כי הוא סוגר את קבוצת הטכנולוגיה, ארכיטקטורת המערכות וקבוצת הלקוחות (TSCG), המחולקת כעת לחמישה ישויות. סוואן בישר כי מנהלי האגפים יגיבו אליו באופן ישיר ולא לרנדושינטלה, שעוזב את החברה.
שינוי הכיוון של אינטל היה ככל הנראה מחויב המציאות, ורנדושינטלה הוא אפוא אחד ה"ראשים" שנערפים בעקבות הכישלונות של השנים האחרונות. עזיבתו תיכנס לתוקף החל מה-3 באוגוסט. השינוי הזה שם את סוואן כאחראי הישיר על בעיות חדשות, אם חלילה יבואו.
לפי התקשורת העולמית, ד"ר קלר, מי שהייתה אחראית על חטיבת הייצור והתפעול בחברה מזה זמן רב, מתוגמלת כעת על עבודתה במהלך משבר הקורונה, ועל כך ששמרה על המשכיות האספקה ועמדה מאחורי עליית מעבדי ה-10 ננו-מטר. בפועל היא תופסת את מקומו של ה-CTO הנוכחי, מייק מייברי, שהיה אמור לפרוש בסוף השנה, לאחר 36 שנות שירות בחברה. מייברי, לפי ההודעה, יסייע לה בשלבי המעבר לתפקיד, כשעליה להתמקד מעל לכל בפתרון הבעיות בפיתוח ה-7 ננו-מטר שמתקרב לשלב התכנון הסופי שלו ואמור להיות מוכן, כאמור, בתוך שנה, ואז להבטיח מעבר טוב למעבדי 5 ננו-מטר.
28/07/20 17:20
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מפעל שלא ישקיע בהגדלת הפריון, תוך אימוץ טכנולוגיות חדשניות, עלול למצוא את עצמו כלא רלוונטי בעתיד הקרוב", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל חברת הייעוץ אלתרנט (AlterNet), שפתח אתמול (ב') את הכנס השנתי תעשיה 4.0 של אנשים ומחשבים. הכנס נערך באופן וירטואלי, והשתתפו בו נציגים של התאחדות התעשיינים, רשות ההשקעות, רשות החדשנות, וכן נציגי חברות טכנולוגיות המספקות פתרונות לתעשיה. כמו כן נערך פאנל בהשתתפות מנהלים בכירים בתעשיה.
אלתר אמר כי למונח תעשיה 4.0 יש הגדרות רבות אולם לדעתו "ההגדרה המתאימה ביותר הינה רתימת הטכנולוגיה להשגת המטרות העסקיות של הארגון". לדבריו, "הטכנולוגיות בהן מבוצע שימוש לצורך מימוש תעשיה 4.0 במפעלים הינן IoT, רכבים אוטומטיים ברצפות הייצור (AGV - ר"ת Automated Guided Vehicles - י"ק), רובוטיקה וקובוטיקה וכן מדפסות תלת מימד, ועוד".
"בעקבות הקורונה, השאלה היא לא האם הייצור ישתנה אלא כיצד ישתנה"
הקורונה היא אירוע שאף אחד לא חזה, ולפי מחקרים רבים, וביניהם המחקר של הביזנס אינסיידר (Business Insider), צפויים להיות גלי קורונה נוספים בעוצמות שונות עד שנת 2022, ואולי גם לאחר מכן. אלתר אמר כי "בעקבות הקורונה, השאלה היא לא האם הייצור ישתנה אלא כיצד הייצור ישתנה, אולם עדיין לתעשיינים יש קושי להתמודד עם הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה".
"לתעשיה יש אתגרים רבים שהמעבר לתעשיה 4.0 יכול לסייע להם", אמר ופירט: "חשיפה לשוק גלובלי, הרגלי צריכה משתנים ומעבר לצריכה דרך האינטרנט, ופרסונליזציה. כמו כן התעשיה מתמודדת עם מחסור בכוח אדם מקצועי, וטכנולוגי, שזו בעיה כלל עולמית. בישראל במיוחד התעשיה סובלת מפריון נמוך, ומעבר לתעשיה 4.0 יכול לגרום לחיסכון והתייעלות אנרגטית, שגם היא בעיה גלובלית".
[caption id="attachment_320101" align="alignnone" width="600"] תעשיה 4.0. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
אתגרים נוספים אותם מנה אלתר: יישום תהליכי ייצור חדשים בתוך זמן קצר, משלב ההחלטה במפעל ועד שלב הייצור השוטף, הגדלת היעילות המפעלית - OEE (ר"ת Overall Equipment Efficiency) - ועוד.
בהמשך דבריו הדגיש אלתר את חשיבות האינטגרציה בתהליכי העבודה במפעלים, שהיא אופיינית בכלל לתהליכי ייצור. "המפעל משתמש בחומרי גלם, מוסיף להם ערך מוסף ומייצר מוצרים, כדי שזה יקרה - נדרשת אינטגרציה בין מערכת ההזמנות (ERP) לבין רצפת הייצור", הסביר אלתר והמשיך, "כדי שהכל 'ינגן' נדרשות מערכות טכנולוגיות רבות כדוגמת ERP, מערכת לניהול מלאי, מערכת לניהול רצפת ייצור, MES, מערכת לניהול עצי מוצר, אריזה, אחסון, שינוע, מערכות לניהול תחזוקה מונעת (Predictive Maintenance) ומערכת BI להפקת תובנות".
לדבריו, הפתרון הוא ביצוע אינטגרציות אופקיות - מספק חומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור ועד לצרכן הקצה, ובמקביל אינטגרציה אנכית - ממערכת ה-ERP דרך מערכת ניהול רצפת הייצור (MES) ועד מכונות הכלים.
לבסוף ציין אלתר כי "כדי להיכנס לתהליך הפיכת המפעל למפעל התומך בתעשיה חכמה נדרשת מחויבות הנהלה, פניוּת של ההנהלה לנושא, ומומלץ להסתייע במוביל תהליך חיצוני לארגון, אשר יעלה את רמת תשומת הלב מעבודה מול השוטף לעבודה אסטרטגית לטווח היותר ארוך".
28/07/20 12:07
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
היום (ד', 29.7) מצוין בעולם "יום הטייגר הבינלאומי", הנחגג זו השנה העשירית. את המסורת של היום המיוחד, המיועד לחתול הגדול והמרשים, החלו לפני עשור שורת ארגונים בינלאומיים, הפועלים למען רווחתם והישרדותם של חיות-בר וחיות-פרא והסביבה הטבעית שלהם (habitats), כמו IFAW - The International Fund for Animal Welfare וארגון WWF - The World Wide Fund for Nature, מכון סימתוניאן (Smithsonian Institute) ועוד. מפגש הייסוד שלהם נערך בהודו, המדינה שבשטחה חיים בשמורות טבע יותר ממחצית הטיגריסים הידועים בעולם, כ-3,900 בגני החיות עצמם. בגני חיות ציבוריים ופרטיים (הקיימים בעיקר בארה"ב) מומחים מעריכים שחיים אף יותר מכך - כ-5,000. בתחילת המאה העשרים, כלומר רק לפני מאה שנים, הסתובבו בעולם כ-100,000 טיגריסים, בעיקר במזרח אסיה. כלומר מספרם צנח בכ-95%, והיום הם מסווגים כמין בסיכון על ידי ארגון IUCN - International Union for Conservation of Nature. הסיבה להידלדלות האדירה הייתה בעיקר הציד הנרחב עקב הביקוש הגבוה של איברי גוף שונים של הטיגריסים לתעשיית הפרוות והרפואה המסורתית הסינית. במקביל, הצטמצם מספרם גם בגלל כריתת יתר של עצים במרחבי היערות, בעיקר בסיביר ובהודו, שהם סביבות המחיה של הטיגריסים. מאז חל שיפור רב בהגנה על הטיגריסים בטבע.
[caption id="attachment_320044" align="alignnone" width="600"] טיגריס בן החיות ברונקס, ניו יורק. צילום: פלי הנמר[/caption]
הטיגריס הוא החתול-הגדול הגדול ביותר במשפחת החתולים הגדולים. הוא מופיע בטבע עם פרווה בצבע כתום (תפוז) ופסים שחורים, וגם פניו מפוספסים. יש גם טיגריסים לבנים, שהבדל גנטי גורם לצבעם הלבן או כמעט לבן. הטיגריס הלבן אינו תת-מין, נפרד ונדירותו היחסית עשתה אותו פופולרי בגני חיות ובמופעי חיות אקזוטיות. בישראל חיים טיגריסים בספארי ברמת גן, בגן החיות בחיפה (זוג לבנים שנתרמו על ידי עיריית מוסקבה וולדימיר פוטין בעצמו) ובזה שבקריית מוצקין.
ביום הטיגריס הבינ"ל מעודדים חברות ויחידים לתרום במבצע "אמץ טיגריס". באתר ההתרמה רוכשים מתנות, פריטי לבוש, בובות ומשחקי טיגריסים וכד', והתרומה - בין 25 ל-200 דולר - משמשת לשמירתם בטבע. כאן תוכלו לרכוש ולתרום.
הזווית האישית
ביום הטיגריס הבינ"ל אהיה בן 73 ו-3 ימים. נולדתי בט' באב בשם ישראל פלד. דליה אסיא-פלד, אשתי שאיתי והקוסמת שלי, העניקה לי בשנות ה-70 את השם "פלי" מעין ר"ת של שמי עד אז. במשך השנים פיתחתי תפיסת חיים והתנהגות אנושית, שתמציתה: "אם העולם הוא ג'ונגל של אי-ודאות, אזי היה נמר, כי זברה וג'ירפה גומרות בצלחת של מישהו אחר". כלומר הבחירה מה לעשות בחיים שלך היא באחריותך. וכך הרחבתי את שמי (גם בתעודת הזיהוי) ל"פלי הנמר". ומה לנמר ולטיגריס? ממייני עולם החי מונים חמישה מינים, הנכללים בסוג פנתר (Panthera): הטיגריס, האריה, הנמר, נמר השלג והיגואר. שאר החתולים ה"גדולים" אינם מסווגים כגדולים, והם פומה, נמר ערפילי, נמר שלג וצ'יטה. אז בעברית שמי הוא פלי הנמר, ובאנגלית Peli Tigerman. המילה באנגלית הנכונה לנמר היא Leopard, אך קשה יותר לשימוש, שהרי בכל השפות כשאומרים על מישהו שהוא "נמר" או "טייגר" - מתכוונים לתייג אותו כמי שבוחר את דרכו בחיים ונלחם עליה!
28/07/20 13:13
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מה בין בינה מלאכותית לצעצועים? בין אמנות לבין טכנולוגיה? וכיצד המזון שלנו ייראה בעתיד? בית הקריאייטיב והאסטרטגיה בריינ-נו (Brainnu), בניהולה של שני חדד, מוביל בימים אלו, במסגרת יוזמת פרויקטי Impact של החברה, את הקמתו של מוזיאון ה-AI (בינה מלאכותית) הראשון מסוגו בעולם. מיקום המוזיאון כבר נקבע, ותאריך היעד להשקתו צפוי להיות באוגוסט 2020, אם כי מה שיקבע זאת באופן סופי יהיה מצב מגיפת הקורונה. כעת, פונה החברה לציבור על מנת לבנות קולקטיב אמנים יוצא דופן, שיציג במוזיאון את היצירות אשר יתנו הצצה לחיים שלנו ב-2040.
מטרת המוזיאון היא להציג אמנות חדשנית ועתידנית בשלל נושאים: מרובוטיקה לעיצוב תעשייתי, מאוטונומיה ועד חיקוי אינטליגנציה אנושית, מצילומים ועד אמנות שתשלב יצירה בה האדם והמכונה משתפים פעולה, ועוד.
[caption id="attachment_320055" align="alignnone" width="600"] בקרוב הוא ישתנה? מוזיאון קלאסי. צילום: BigStock[/caption]
Brainnu, בניהולה של חדד הוא אחד ממשרדי הקריאייטיב והאסטרטגיה הייחודיים בענף, אשר מספק שירותי סטוריטלינג, מיתוג ושיווק לחברות בחזית הטכנולוגיה, ומסייע לסטארט-אפים לצמוח לאחר גיוס Round A. חדד, המנכ"לית, אמרה כי "מוזיאון ה-AI הולך לפרוץ את גבולות האמנות מההווה לעתיד. המטרה שלנו הייתה לקחת שני דברים שלא מתחברים, ולנסות 'לשחק איתם ביחד'. כמי שמעודדת מוחות צעירים ושילובם בחזית העסקית, חשבתי שיהיה מעניין לספר את הסיפור של האנושות, בשיתוף מהנדסי בינה מלאכותית ואמנים רב תחומיים בלוקיישן אחד. העבודות שיוצגו במוזיאון יהיו כאלו שיגרמו לצופה לעצור ולחשוב על היחסים בין בני האדם לטכנולוגיה, וכמי שדוגלת בעולם שכולו שוויון - גם בעולם האוטופי שנבנה בשת"פ עם הקולקטיב - מתקיימת סינרגיה מדויקת בין האדם למכונה".
כעת פונה המוזיאון בקריאה למי שחושבים שהם מתאימים לקחת חלק בקולקטיב, ולהגיש מועמדות להצטרפות באתר.
28/07/20 14:59
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מגזר התעשייה השתנה באופן דרמטי. האתגר כיום, בדרך לבניית המפעל החכם, המממש את תפישת תעשיה 4.0, הוא לשלב רובוטים, נתונים ורכיבי אינטרנט של הדברים", כך אמר ג'ף ניגארד, סגן נשיא בכיר לתפעול, מוצרים, איכות, והידוק הקשר עם לקוחות, סיגייט (Seagate).
ניגארד היה דובר המפתח בכנס Future of AI. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') ונערך באופן וירטואלי.
"התהליכים, האנשים והמערכות – התפתחו", אמר ניגארד, "אם נביט על מאה השנים האחרונות, נראה כי עברנו מעבודת ייצור מבוססת כוח אנושי לייצור מבוסס כוח מכני. ממאות אלפי פועלים המייצרים מוצרים בעבודת יד, לייצור ממוכן. השלב הבא הוא המפעל החכם. האתגרים בדרך אליו הם איך להביא יחד רובוטיקה, נתונים, ורכיבי IoT, לצד טכנולוגיות ייצור. המקום אליו כל ארבעת המימדים הללו מותכים ומתמזגים, יחד עם דפוס פעולה פרו-אקטיבי ולא תגובתי - הוא המפעל החכם. זה העתיד והוא ממומש בתפישת תעשיה 4.0".
"המעבר לדיגיטל מאפשר לערוך בקרה על הייצור שלנו"
"חברת סיגייט", אמר ניגארד, "פועלת בעולם פתרונות אחסון מידע וכוננים קשיחים מגנטיים. היא מייצרת מגוון כוננים ניידים למשתמשי הקצה וכוננים פנימיים לצרכי התעשייה, בהם כונני SSD ו-HDD, בנפחי אחסון שונים. החברה מונה 40,000 עובדים ומייצרת מדי יום מוצרים בנפח 1.3 אקסה בייט".
"המידע גדל", אמר, "והגידול האקספוננציאלי הזה של המידע הוא לא רק אתגר, אלא אף הזדמנות. המענה לאתגר הוא ייצור מבוסס בינה מלאכותית, וזה מה שאנו עושים באופן נרחב במפעלים שלנו, הפזורים בשבעה אתרים בעולם. במפעלים ישנם אלפי רובוטים, אשר פועלים על בסיס ניתוח נתונים. גודלם של חלק מהרכיבים המיוצרים הוא קטן מאד, הרבה פחות מגודלו של מטבע. בנוסף, מדובר ברכיבים רגישים מאד. אנו עוקבים באופן חזותי וממוחשב אחר כל התחנות בייצור שלהם. הם לא יכולים לעבור מתחנה לתחנה - בלי להעביר מידע לענן שלנו, שייתן את האישור להמשך הליך הייצור".
[caption id="attachment_262647" align="alignleft" width="300"] מרכיבים אלמנטריים במפעל החכם. רובוטיקה ובינה מלאכותית. צילום: Phonlamaiphoto/BigStock[/caption]
"המעבר לדיגיטל", ציין ניגארד, "מאפשר לערוך בקרה על הייצור שלנו. המידע מנותח באופן עקבי, במדויק, והוא זה שמאפשר לנו להיות פרואקטיביים בהליכי הייצור. מהענן שלנו אנו מזינים נתונים לאורך כל התהליך, על מנת למטב אותו".
"שם המשחק הוא מהירות משולבת יכולות של בינה מלאכותית", סיכם ניגארד, "הן המספקות יכולת קבלת החלטות מושכלת יותר, ובזמן אמת. אנו עושים זאת עם חיבור טוב יותר בין מכונות לאנשים, כאשר בתווך נמצאת הבינה המלאכותית. תמיד פעלנו בהתבסס על ניתוח הנתונים, וכיום אנו עושים זאת עם תשתיות מבוססות בינה מלאכותית, טכנולוגיות קוברנטיס, מודלים של לימוד מכונה לניתוח הדימות, ובקרים מבוססי מצלמות. אנו מנתחים שלושה מיליון אימג'ים מדי יום. העבודה בדרך זו מניבה לנו החזר השקעה של לפחות 300% בתוך פחות משנה. הנתונים הם ב-DNA של הייצור, בעולם בו הנתונים צומחים בגדלים מעריכיים ובקצב מואץ. בעזרת בינה מלאכותית, אנו ממקסמים את הערך אותו ניתן להפיק מהמידע".