אחד המכשולים הגדולים עבור משתמשים במעבר בין מכשירי סלולר הוא החלפת מערכת ההפעלה, כלומר לעבור מ-iOS ל-Android ולהיפך, ושהמעבר יהיה חלק ויכלול את כל המידע המאוחסן במכשיר שממנו מהגרים. כעת, ובאופן מפתיע בהתחשב בכך שאפליקציית Move to iOS של אפל כבר קיימת חמש שנים, גוגל מפתחת סוף סוף אפליקציה מקבילה, שנקראת  Switch to Android, שתוכל לסייע במעבר מ-iPhone למכשיר Android, תוך שהיא מעתיקה את כל הנתונים והאפליקציות ומעבירה אותם למכשיר החדש. הדרך המקובלת היום להגר מ-iPhone למכשיר Android היא לגבות את כל המידע ב-Google Drive, ואז להוריד אותו בחזרה למכשיר החדש. בשיטה הזאת רוב המידע החשוב והתמונות מגובים, אבל לא כל האפליקציות ומידע אחר שלא מציינים בבירור לגבות. כעת, כאמור, כלי השחזור של גוגל, Data Restore Tool, זכה לגירסה חדשה, ובאתר 9to5Google מצאו כי הוא כולל בתוכו אזכור לאפליקציית Switch to Android, שיהיה ניתן להורידה מחנות App Store בקרוב. באתר מציינים, כי מאחר שלגוגל יש טבלה שמאתרת את אפליקציות ה-Android המקבילות לאפליקציות iOS – הכלי יוכל להתקין אותן מחנות Play, אבל במקרים של אפליקציות בתשלום – המשתמש ייאלץ לרכוש שוב את גירסת ה-Android שלהן.

פושעי סייבר עושים שימוש גובר בפלטפורמת הצ'ט הפופולרית דיסקורד (Discord), כדי להפיץ ולשלוט בנוזקות המכוונות למשתמשים בשירות, כך עולה ממחקר חדש של סופוס (Sophos). על פי חוקרי האבטחה של ענקית הגנת הסייבר, השימוש לרעה בפלטפורמת הצ'אט דיסקורד צמח בהיקפים גדולים בשנה האחרונה. איומי הסייבר שנחשפו כוללים נוזקות לגניבת מידע, רוגלות, דלתות אחוריות וכופרות ש"התעוררו לתחייה", דוגמת mischiefware – המונעות מהקורבן גישה למידע שלו. 140% יותר נוזקות ברשת דיסקורד חוקרי סופוס ניתחו יותר מ-1,800 קבצים זדוניים, שזוהו על ידם ברשת ניהול התוכן (CDN) של דיסקורד. מהמחקר עולה כי מספר כתובות ה-URL המארחות נוזקות ברשת של דיסקורד זינק ברבעון השני של 2021 ב-140% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2020. עוד עלה מהמחקר כי הנוזקות לרוב מסתוות ככלים וכרכיבים הקשורים למשחק, כגון מודיפיקציות המאפשרות לשחקנים להשבית יריב, או לקבל גישה לתכונות פרימיום בחינם. הדבר קורה בדרך כלל במשחקים פופולריים כמו מיינקראפט, פורטנייט ו-GTA. בנוסף, נמצאו גם אופציות זדוניות, שהוצעו לגיימרים כדי לבדוק משחק בגרסת בטא. לפי המחקר, תוכנות הגונבות מידע הן האיום הנפוץ ביותר, המהווה יותר מ-35% מכלל הנוזקות שנצפו. יותר מ-10% מהן בדיסקורד שייכות ל-Bladabindi – משפחת דלתות אחוריות גונבות מידע. החוקרים מצאו גם כמה נוזקות שחוטפות סיסמאות, כולל לוגרים של אסימון אבטחה שנבנה במיוחד כדי לגנוב חשבונות דיסקורד. במקרה אחר, החוקרים מצאו גרסה שונה של מתקין מיינקראפט, שמתקין מוד בשם Saint. זו רוגלה, המסוגלת ללכוד הקשות ותמונות מסך, כמו גם תמונות ישירות מהמצלמה. האיומים ברשת ניהול התוכן (CDN) של דיסקורד. אילוסטרציה: סופוס נוזקות ישנות שהתוקפים הקימו לתחייה עוד נמצאו כופרות לשימוש חוזר, דלתות אחוריות, חבילות זדוניות של אנדרואיד ועוד. הקבצים כללו כמה סוגי כופרות לחלונות, המופצות על ידי תוקפים החוסמים גישה לנתונים, אך אינם דורשים כופר ולא מציעים לקורבן מפתח פענוח תמורת תשלום. הנוזקות של אנדרואיד כללו דלתות אחוריות, דרופרים ונוזקות פיננסיות, שנועדו לגנוב גישה לחשבונות בנק מקוונים ולקבל גישה למטבעות קריפטו. חוקרי סופוס הבחינו גם כי קובץ המפורסם כ-multitool for FortNite, הטעין דלת אחורית של Meterpreter, ומצא עותקים רבים של גונבה זדונית הנמצאת בשימוש נרחב והמכונה Agent Tesla – אחרי הצבתה, היא מאפשרת גישה מרחוק למחשב הקורבן ומשמשת כפלטפורמה להעברת נוזקות אחרות. כך, החוקרים מצאו נוזקה שיכולה לגנוב תמונות פרטיות מהמצלמה במכשיר נגוע, כמו גם כופרות עתיקות יומין, מ-2006, שהתוקפים הקימו אותן לתחייה, כדי למנוע מהקורבן גישה למידע שלו. אולם הם לא מצאו דרישות כופר, או מפתחות פענוח. ברמה הטכנית, החוקרים מצאו כמה נוזקות המשתמשות בצ'אט-בוטים של ממשק תכנות היישומים (API) של  דיסקורד, כדי לתקשר באופן סמוי עם שרת הפיקוד שלהם ולקבל ממנו הוראות הפעלה. הם גם חשפו קבצים הקשורים להתקנתן של גרסאות לא תקינות של תוכנות מסחריות פופולריות, כגון Adobe Photoshop,  וכלים שכביכול מאפשרים למשתמש גישה לתכונות בתשלום של Discord Nitro – גרסת הפרימיום של הפלטפורמה. "רשת הפצה עולמית, קבועה וזמינה – עבור מפעילי נוזקות" שון גלאגר, חוקר איומים בכיר בסופוס. צילום: סופוס לדברי שון גלאגר, חוקר איומים בכיר בסופוס, "דיסקורד מספקת רשת הפצה עולמית, קבועה וזמינה – עבור מפעילי נוזקות. במקביל, היא גם משמשת עבור העבריינים כמערכת העברת הודעות, שניתן לשלב בערוצי השליטה והבקרה של הנוזקות שלהם – באותה דרך שבה תוקפים עושים שימוש בשירותים, כמו טלגרם. בסיס המשתמשים העצום של דיסקורד מספק גם סביבה אידיאלית לגניבת מידע אישי והרשאות שונות, באמצעות שיטות של הנדסה חברתית". גלאגר סיים בציינו כי "פושעי הסייבר הבינו כי חברות משתמשות יותר ויותר בפלטפורמת דיסקורד לצרכי תקשורת פנימית, או בשימוש קהילות, כפי שהן עושות בערוצים כמו סלאק, מה שמספק לתוקפים קהל יעד חדש ומשתלם. זאת, במיוחד כשצוותי אבטחה לא תמיד יכולים לבדוק את התעבורה המוצפנת אל דיסקורד וממנה – כדי לראות מה קורה ולהתריע במידת הצורך".

אינטל עושה עוד צעד שמקדם מגוון: רידא מסארואה, שעומד בראש קבוצת הנדסת הבינוי של מפעלי החברה ברחבי העולם, מונה לסגן נשיא בארגון הבינוי העולמי שלה. עם קבלת דרגתו החדשה מסארואה מצטרף לשדרת הניהול הגבוהה של אינטל והופך לסגן נשיא הערבי הראשון באינטל ישראל. מינויו מתבצע כמובן על רקע מקצועי, אך הוא גם מביא לקידום של הגיוון התעסוקתי – תחום מאוד מדובר בשנים האחרונות בתעשיית ההיי-טק בכלל ובאינטל בפרט. מסארואה הוא תושב טייבה בן 48 ובעל ניסיון רב באינטל: הוא החל את דרכו בחברה לפני 24 שנים, לאחר שסיים תואר בהנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון, ומאז צבר ותק וניסיון במגוון תפקידים בחברה. התפקיד שבו מחזיק מסארואה הוא אחד המאתגרים ביותר באינטל, בפרט באחרונה, עם הכרזתו של פט גלסינגר, מנכ"ל החברה, על בנייתם של מפעלים חדשים במסגרת אסטרטגיית IDM 2.0 להרחבת פעילות הייצור שלה. בתפקידו מנצח מסארואה על צוות של כ-150 מהנדסים מאינטל ומעל 2,000 מהנדסים חיצוניים, ומנהל את הנדסת הבינוי של כל מפעלי השבבים של ענקית השבבים בעולם – ברמות הטכנולוגית והתשתיתית. מזה שנים שמסארואה מחלק את זמנו בין ישראל, צפון אמריקה, אירופה ואסיה. בשנים האחרונות הצטרפו לצמרת הניהולית של אינטל העולמית מספר מכובד של ישראלים שמונו לסגני נשיא – מה שמעיד על מרכזיותה של אינטל ישראל בפעילויות של החברה ברמה הגלובלית. בפברואר האחרון מונו שישה ישראלים לסגני נשיא בחברה העולמית, ובהם אורי פרנק, שמונה לסגן נשיא תאגידי – וכחודש וחצי לאחר מכן פרש והצטרף לגוגל כסגן נשיא להנדסה ותכנון שבבי שרתים, כמו גם למנהל מרכז השבבים שהחברה מקימה בישראל. שלושה נוספים מאותם שישה בכירים ישראליים הם רן ברנסון, שמונה לסגן נשיא בקבוצת הפיתוח של מוצרי הליבה והקליינט של אינטל; אילן ברסלר -בקבוצת המחשוב האישי; ויהונדב משה – בקבוצת הנדסת ה-IP. בגלל הקורונה: שיטות ניהול חדשנית של אתרי הבנייה באינטל מסארואה סיפר שהשנה האחרונה הביאה עמה אתגרים והזדמנויות, ובכלל זה התמודדות עם משבר הקורונה, שהצריך גיבוש ויישום של שיטת ניהול חדשנית ושונה לגמרי של אתרי הבנייה שעליהם הוא אחראי. לדבריו, ״הצוות הגדול של קבוצת הנדסת הבינוי של אינטל אמון על תכנון הבינוי וההסבה של מפעלי החברה ברחבי העולם, בהתאם לפורטפוליו שלה. האתגר הגדול ביותר בתפקידי הוא יישום האינטגרציה של הרבדים השונים התומכים בפעילות בניית המפעלים של אינטל, שמשלבת כלים הנדסיים וטכנולוגיה מתקדמים, לצד ניהול והנעה של עובדים שנמצאים ברחבי העולם. הקמת המפעלים של אינטל מהווה ליבת אסטרטגיית הצמיחה שלנו, ואנשינו תומכים בעשייה שתאפשר את ייצור הטכנולוגיות שלנו ואת הגדלת היקף ייצור השבבים העולמי". יש לציין ששוק השבבים לא עומד בביקוש בימים אלה ויש מחסור עולמי בהם, שאינטל צופה שהתעשייה תתגבר עליו רק ב-2023. דן דורון, מנהל ארגון הבינוי העולמי באינטל – הישראלי אף הוא – אמר כי "הקידום שקיבל מסארואה מדגיש את ההכרה של אינטל במרכזיותו של ארגון הבינוי וההנדסה של החברה והוא חלק מיישום האסטרטגיה החדשה שלה. לאורך כל שנות פעילותו בחברה, הוא הוכיח יכולות, מסירות ומקצועיות בלתי מתפשרות, והוא ראוי במיוחד להצטרף לשדרת הניהול של אינטל העולמית, שמונה כמה סגני נשיא ישראלים נוספים, שקודמו לדרגות גבוהות וממלאים תפקידים בכירים בארגון הגלובלי. קידום זה מבטא את הערכה הגבוהה שיש לאינטל למסארואה ולקבוצת הנדסת הבינוי שהוא עומד בראשה". מסארואה הוא לא הערבי אזרח ישראל הראשון שמונה לסגן נשיא בענקית טק. קדם לו ג'וני סרוג'י, יליד ואדי ניסנאס שבחיפה, שמונה ב-2014 לסגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה בגוגל העולמית.

מדי שבוע משוחררים להשמעה אלפי פריטי מוזיקה חדשים, והמשתמש הסביר – לא זה שעוקב באדיקות אחר בלוגים ואתרים של אמנים – יתקשה לדעת שאחד מהאמנים החביבים עליו מפרסם סינגל או אלבום חדש, או שקיים פריט חדש בערוצי הפוסקאסטים המועדפים שלו. כדי לסייע בכך, ספוטיפיי הוסיפה לאפליקציה שלה אפשרות להתעדכן כל הזמן אחר האמנים החביבים על המשתמש באמצעות פיד חדש, שמופיעים בו כל העדכונים הקשורים למוזיקה ולפודקאסקים המועדפים שלו. הדף "מה חדש" מציג פריטים חדשים שזמינים הן Release Radar playlist והן בדף הבית מעת לעת – בסדר כרונולוגי הפוך, מההווה לעבר. האייקון של "מה חדש" מופיע כציור של פעמון בפינה הימנית העליונה של המסך (בגירסה האנגלית), וכשיש פריט חדש שהמשתמש עדיין לא שמע – תופיע בתוך האייקון נקודה קטנה. ספוטיפיי מציינת שהתכונה תשולב בקרב כל המשתמשים בעולם במהלך השבועות הקרובים.

סטארט-אפ הסייבר הישראלי סיולו (Cyolo) – המפתח פתרון ZTNA 2.0 (ר"ת Zero Trust Network Access) עבור ארגונים, הודיע היום (ד') על השלמת סבב גיוס A בהיקף 21 מיליון דולר, בהובלת קרן הון הסיכון גלילות קפיטל (Glilot Capital Partners), בשיתוף National Grid Partners, Merlin Cyber  והשתתפות המשקיעים הקיימים פלינט קפיטל, Global Founders Capital ו-Differential Ventures. הגיוס של סיולו נעשה על רקע הצמיחה ההולכת וגוברת בתקיפות הסייבר בשנה האחרונה, שהפכו למתוחכמות יותר, מורכבות יותר וקשות יותר לזיהוי. בשנה האחרונה הצליחה סיולו להכפיל את הכנסותיה בכל רבעון, לבנות מאגר לקוחות מרוצים ולהרחיב את השותפויות שלה עם ספקי שירותים גלובליים. סבב הגיוס הנוכחי יסייע לחברה בקידום והרחבת תכניותיה בתחום המחקר ופיתוח פתרונות עומק נוספים עבור הלקוחות, וכן להכפיל את מספר עובדיה בישראל עד סוף שנת 2021. דרך ייחודית לחיבור מאובטח של משתמשים לסביבות העבודה כדי להתמודד עם אתגרי האבטחה החדשים, ממשלות וארגונים רבים מאמצים שיטות עבודה חדשות שמתבססות על מתודולוגיה של Zero Trust – כלומר, מתן "אפס אמון" בכל משתמש עד אשר הוכח אחרת. הצורך בפתרון מסוג זה התחזק במיוחד בתקופת הקורונה, עם המעבר למודל עבודה היברידי שמשלב עבודה מהבית ומהמשרד, אשר נמצא כאן כדי להישאר. הפתרון של סיולו מספק דרך ייחודית לחיבור מאובטח של משתמשים לסביבות העבודה שלהם, מבלי לסכן את הארגון. המערכת מזהה, מאמתת ומאשרת כל מכשיר, משתמש ופעולה לפני ואחרי שניתנת להם גישה לכל משאב ארגוני, תוך מתן שקיפות מלאה לארגון על פעולות המשתמשים. פלטפורמת הענן של סיולו בולטת בנוף של פתרונות ה-Zero Trust, בכך שהיא מספקת פתרון טכנולוגי ייחודי שמאפשר קישוריות מאובטחת, מבלי להפר את פרטיות נכסי המידע של הארגון, ומונעת סכנה לפגיעות ושלמות הנתונים הרגישים של לקוחותיה. בנוסף, ייחודיות החברה היא ביכולתה לספק מענה עבור מערכות מידע (IT) ומערכות תפעוליות (OT) בפלטפורמה אחת. פתרון ה-ZTNA 2.0 של החברה מאפשר לצוותי IT ואבטחת מידע, וכן לספקי SASE ו-MSSP, ליישם בקלות את פתרון הקישוריות המתקדם ביותר טכנולוגית, בכל סביבה קיימת. זאת, ללא שינוי בתשתית הארגונית, תוך הפחתה משמעותית של הסיכון לנכסים ולנתונים הדיגיטליים של הארגון, ובאופן שמותאם לצורת העבודה החדשה, בה משתמשים ומשאבים מפוזרים במספר מקומות, רשתות ופלטפורמות. גישת Zero-Effort Zero-Trust של סיולו מספקת ללקוחות פתרון אדפטיבי ופשוט, שממזער את האיום של התקפות סייבר וגניבת נתונים. "זה הזמן להתרחב לשווקים חדשים ולהציע יכולות חדשות" אלמוג אפיריון, מנכ"ל ומייסד שותף של סיולו. צילום: שני צדיקריו "סיולו פותרת בעיה קריטית, בכך שהיא מספקת לארגונים פתרון מהיר וקל ליישום, שמאפשר שליטה מלאה על פעולות המשתמשים בסביבה הארגונית המורכבת", מסר אלמוג אפיריון, מנכ"ל ומייסד שותף של סיולו. "זה הזמן להתרחב לשווקים חדשים ולהציע יכולות חדשות. השקעה זו תאפשר לנו לממש את החזון שלנו להגדיר מחדש את הקישוריות המאובטחת לכזו המבוססת על זהויות. סבב גיוס זה יאפשר לנו להאיץ את מאמצי הצמיחה והמו"פ, ובכך לסייע לארגונים נוספים לנווט בקלות את המעבר ל-Zero Trust". קובי סמבורסקי, מייסד ושותף מנהל של גלילות קפיטל פרטנרס, אמר כי "עקבנו אחר סיולו וטכנולוגיות  Zero Trust נוספות, ונוכחנו לדעת כי הפתרון של סיולו הוא הטוב ביותר. סיולו צומחת באופן אקספוננציאלי, וחזונה לעתיד הקישוריות המאובטחת תואם את צרכי השוק. אנו שמחים להשקיע בחברה, עם כניסתה לשלב הצמיחה הבא שלה". "המודל הגמיש של סיולו מפשט סביבות מורכבות, ונותן לארגונים אפשרות לאבטח את נכסיהם הדיגיטליים בסביבה מבוזרת עם ריבוי עננים וסביבות. הפתרון משתלב עם טכנולוגיות קיימות ומאבטח תהליכים ממוכנים ואת הנתונים הרגישים של ארגונים", מסר סרגיי גריבוב, שותף בפלינט קפיטל. "הפתרון פורץ הדרך של סיולו מאפשר לארגונים ליצור את הענן המבוזר שלהם על בסיס זהויות".

כמה ימים בלבד אחרי שאפל השיקה את העדכונים החדשים שלה עבור iOS ו-iPadOS, לגרסה 14.7, היא מיהרה להשיק אתמול (ג') עדכון נוסף. העדכון החדש, שזמין גם למערכת ההפעלה למחשבים בגרסה macOS 11.5, נועד לסגור פגיעות יום אפס פתוחה, שלפי החברה כבר נוצלה בפועל. העדכון מתייחס להיבט בעייתי בזיכרון המכשירים ברכיב ששמו IOMobileFrameBuffer, שמהווה הרחבה לליבה של מערכת ההפעלה וניתן לניצול להרצת קוד זדוני, מכיוון שהוא מעניק זכויות גישת ניהול לליבת המערכת. בהודעה שמלווה את העדכון מסרה אפל כי היא "מודעת לדיווח שייתכן שאפליקציות מסוימות ניצלו גישה לא מורשית לליבת המערכת באמצעות הפגיעות הזו". החברה לא סיפקה פרטים נוספים מעבר לכך ולא התייחסה לטענה שהפרצה הזו נוצלה בידי פגסוס – תוכנת הריגול של NSO, שעלתה באחרונה שוב לכותרות לאחר שנטען שבין היתר, היא חדרה לטלפוני iOS ואחרים באופן לא חוקי, תוך ניצול פרצות במערכות ההפעלה של המכשירים. NSO הכחישה נמרצות את המעורבות שלה במעקבים אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואנשי אופוזיציה לממשלות שמהוות לקוחות שלה, וזאת למרות העדויות המצטברות לכאורה. אמנם, הטלאי מתייחס בעיקר לפגיעות המדוברת, אבל במקרה של iOS הוא מציע עוד תיקון – לבעיה שהתגלתה בממשק שבין TouchID לשעון ה-Apple Watch, שמשמש לפתיחת הטלפון שבמכשיר ממצב נעילה.

חברי קונגרס דמוקרטיים קראו אתמול (ג') לממשל ביידן לשים את קבוצת NSO ברשימה שחורה לייצוא. לדבריהם, הגילויים האחרונים על חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, לפיהם נעשה ברוגלה שלה, פגסוס, שימוש לרעה, מחזקים את דעתם לפיה "תעשיית הפריצה להשכיר דורשת בקרה". "אסור לחברות פרטיות למכור כלים מתוחכמים לחדירת סייבר בשוק הפתוח, וארצות הברית צריכה לעבוד עם בעלות בריתה לאסדר סחר שכזה", אמרו המחוקקים. "חברות שמוכרות כלים רגישים להפליא לדיקטטורות הן ה'עבד אל-קדיר ח'אן' של עולם הסייבר". ח'אן הוא מדען שמוכר כאבי פרויקט הגרעין הפקיסטני. ב-2004 הודה ח'אן כי היה חלק מרשת בינלאומית שהפיצה טכנולוגיות גרעין מפקיסטן ללוב, איראן וצפון-קוריאה. "על החברות המוכרות כאלה מוצרים לקבל לכך אישור, ואם יש צורך – לסגור אותן". ההצהרה פורסמה על ידי ארבעה מחוקקים משפיעים: טום מלינובסקי מניו ג'רזי, קייטי פורטר ואנה אשו מקליפורניה, וחואקין קסטרו מטקסס. לדברי המחוקקים, "NSO הפגינה התעלמות יהירה מחששות שהועלו, שוב ושוב, על ידי נבחרי ציבור, פעילי זכויות אדם, עיתונאים ומומחי אבטחת סייבר". חומרתה של ההצהרה נובעת מכך שמעבר לתוכחה, הנדירה, על חברה ישראלית מצד חברי קונגרס אמריקניים, הרי שהמשמעות שלה, לו תיושם על ידי ממשל ביידן – היא ש-NSO תצטרף לשורה לא מכובדת של חברות ברשימה השחורה, דוגמת וואווי (Huawei) והיקוויז'ן (Hikvision) הסיניות. המחוקקים הוסיפו כי "המסחר ברוגלה של NSO נדמה למכירת אקדחים למאפיה, מתוך אמונה שחברי הפשע המאורגן יעשו בהם שימוש רק לירי 'על יבש', לצורך תרגול בקליעה למטרה". מזהה עקבות של פגסוס. iVerify דרישה לחקירה בהודו באותו נושא, וביבשת אחרת: כמה עיתונאים בכירים הודים עתרו לבית המשפט העליון של המדינה. בעתירה הם טענו כי הדיווחים לפיהם רוגלת פגסוס תקפה את הטלפונים של מנהיגי האופוזיציה, מנהיגי איגודי עובדים, 40 עיתונאים – ובסך הכל, כ-300 מטרות במדינה – צריכים להיחקר על ידי שופט בכיר או שופט בדימוס. בעתירה נכתב כי "על בית המשפט העליון להורות לממשלה לחשוף, האם היא קיבלה רישיון עבור תוכנות הריגול, או השתמשה בהן – באופן ישיר או עקיף – לביצוע מעקב מכל סוג שהוא". NSO מסרה בתגובה כי "ללקוחות ממשלתיים אין אפשרות להשתמש בתוכנות הריגול שלנו כדי להתמקד במספרי טלפון מארה"ב, זה בלתי אפשרי מבחינה טכנית… החברה פועלת באופן מאוסדר מלא מיומה הראשון ועוקבת בקפידה אחר חוקי היצוא הביטחוני (של ישראל), בנוסף להליכי בדיקת הנאותות הקפדניים שלה בנושאי זכויות אדם. NSO מברכת על הדיונים על תקנות לתעשייה שלה, כולל כאלה הכוללות חובות לכיבוד זכויות אדם". עמנואל מקרון, נשיא צרפת. בפריז פתחו בחקירת הפרשה. צילום: BigStock גנץ נוסע לצרפת לפייס את מקרון בני גנץ, שר הביטחון, ימריא היום (ד') לצרפת, שם ייפגש עם פלורנס פורלי, שרת ההגנה של צרפת. עילת המפגש, שנקבע לפני כחודש ובטרם התפוצצה פרשת NSO, היא "שיח ביטחוני אסטרטגי", בנושאי המצב הנפיץ בלבנון, והסכם הגרעין המצוי בתהליכים עם איראן. על פי הודעת המשרד, גנץ יעדכן את השרה פורלי בפרשה. לפי תחקיר אמנסטי אינטרנשיונל, הנשיא הצרפתי, עמנואל מקרון, היה אחד מיעדי הרוגלה, שלכאורה נעשה בה שימוש על ידי שירותי הביון המרוקניים. כפי שדיווחנו, מקרון, פנה ביום ה' האחרון אל ראש הממשלה הישראלי, נפתלי בנט, בבקשה לקבל הסבר רשמי בנוגע לתוכנת הריגול של חברת הסייבר הישראלית NSO, פגסוס, מהסיבה להיותו כלול ברשימה. מקרון הגיש את הבקשה ישירות לבנט בשיחת טלפון שניהלו השניים.

"הבעיה שאנו מזהים בארגונים רבים היא קיומה של ההנחה, המוטעית, לפיה עם המעבר לענן ניתן לצמצם את ההשקעה בתשתיות הדטה סנטר הפיסיות שנותרו בארגון, בין אם מדובר בזה הקיים, או במיקרו דטה סנטרים בקצה", כך אמר פרנצ'סקו קווארו, סגן נשיא לאזור איטליה, מרכז ומזרח אירופה, בחטיבת ה-IT של שניידר אלקטריק (Schneider Electric) – לשעבר APC. "טרנספורמציה דיגיטלית הינה אחד הנושאים המרכזיים בטיפולן של הנהלות הארגונים", אמר קווארו בראיון לאנשים ומחשבים, "ואחד הגבוהים בסדר היום של המנמ"רים.ות. מדובר בתהליך בעל השפעות אדירות על עיצוב ארכיטקטורת תשתיות ה-IT במגזר הארגוני. אנחנו רואים עליית מדרגה בכמה היבטים: הגירה של תכולות מחשוב מהדטה סנטר הארגוני לענן; פיצול משאבי המחשוב לתשתיות ענן ותשתיות תוך-ארגוניות – רישוי מסורתי, און פרם; ומעבר רחב היקף למימוש תפישת מחשוב קצה (Edge Computing)". לדבריו, "תהליכי הדיגיטיזציה והמעבר לענן גורמים להתפתחות של מגה-דטה סנטרים עולמיים, של ספקיות הענן הגלובליות. אלה נבנים היום מסביב לעולם כפטריות לאחר הגשם. במקביל, מתפתחת תעשייה שלמה של מיקרו-דטה סנטרים, המיועדים לחזק את כוחות המחשוב בקצוות הארגון. אלה נדרשים בפעולת סניפים, משרדים המרוחקים מהמרכז של הארגון, או לטובת תרחישים בהם נדרש לעבד את המידע כמה שיותר קרוב למקום היווצרותו, כמו במקרה של רכיבי IoT". "הבעיה", הסביר, "היא שכאשר מתבצע תקצוב חסר לתחזוקת תשתיות הדטה סנטר, המצב מוביל לבעיות ביצועים ולזמני השבתה יקרים. צריך להבין: גם אם הדטה סנטר מצטמצם בגודלו הפיסי עקב המעבר לענן, הרי שהציוד והאפליקציות שנותרו בארגון הופכים להיות אפילו יותר קריטיים. זה מחייב ארגונים להמשיך ולתחזק אותם ברמה גבוהה". צרכן אדיר של משאבים. דטה סנטר. צילום אילוסטרציה: BigStock "אתגר חדש, גדול ומתעצם – הוא הנושא של קיימות" "אתגר חדש, גדול ומתעצם – הוא הנושא של קיימות", הדגיש קווארו. "משמע, השלכות ה-IT על טביעת הרגל האקולוגית של הארגון. הדטה סנטר הוא צרכן אדיר של משאבים, ואחראי לכמות נכבדה של פליטות גזי חממה. אנו מעריכים שדטה סנטרים הממוקמים בקצוות הארגון, יצרכו – עד 2035 – במצטבר 1,112 טרה-וואט לשעה של חשמל ברמה העולמית. לשם השוואה, ב-2018 סך צריכת החשמל במדינת ניו יורק בארה"ב עמד על 148 טרה-וואט לשעה – כפליים צריכת החשמל לעומת הדטה סנטר המסורתי. כל אחד מאותם מיקרו-דטה סנטרים הוא קטן, לעיתים זעיר, אך היעילות האנרגטית של פתרונות מסורתיים בתחום –  נמוכה. אתגר זה מונח לפתחם של המנמ"רים, ועליהם תוטל האחריות לוודא שצרכי המחשוב יקבלו מענה הולם, אך במקביל הם יידרשו להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של המחשוב. הם יצטרכו לוודא שהטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם הולמת את הדרישות הקיימות מדעת הקהל והרגולטורים". "שניידר אלקטריק פעילה מזה עשור בתחום ההתייעלות של הדטה סנטרים, ומזה שלוש שנים בעולם מחשוב הקצה", ציין קווארו. "עבדנו עם תעשיית הדטה סנטרים העולמית על הגדלת ניצולת החשמל במתקנים והבאנו להתייעלות של 80%, כדי לעמוד ביעדי הקיימות הנדרשים. בעולם מחשוב הקצה פיתחנו קווי מוצרים ייעודיים לתחום. 'על הדרך', הפכנו מחברת מוצרים בלבד לחברה של מוצרים ושירותים: אנו מביאים לשוק תוכנות ושירותי דיגיטל לניהול ולתפעול השוטף של הדטה סנטר, לצד שירותים בתחומים שונים, דוגמת ניטור מרחוק של מכלולי הדטה סנטר הפזורים בקצוות הארגון". איתן אלי, מנהל פעילות APC ישראל בשניידר אלקטריק. צילום: דני שביט בשנים הקרובות – 'חילופי דורות' בעולם הדטה סנטר הישראלי איתן אלי, מנהל פעילות APC ישראל בשניידר אלקטריק, הוסיף כי "המגמות העולמיות באות לידי ביטוי גם בישראל. פרויקט נימבוס, לאספקת שירותי ענן לממשלת ישראל, כבר הביא לצמיחה אדירה בהיקף הפיתוח וההשקעה בתחום הדטה סנטרים בישראל על ידי הספקיות העולמיות. בנוסף, דטה סנטרים חדשים קמים גם על ידי ספקיות מקומיות, דוגמת המתקן של בינת תקשורת מחשבים בהר החוצבים". אלי סיים בציינו כי "בחמש השנים הקרובות נראה 'חילופי דורות' בעולם הדטה סנטר הישראלי – לצד הקמת מתקנים חדשים, יהיו גם שדרוגים של דטה סנטרים קיימים, בהיקף של לפחות 100 אלף מ"ר. היקף ההשקעות בתחום יעמוד על מיליארדי שקלים. זה יהיה מנוע צמיחה שיאפשר לכלכלת ישראל לבצע טרנספורמציה לכלכלת דיגיטל".