הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
22/09/20 17:35
13.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הממשלה מפתחת ומפעילה שירותים באינטרנט, כדי שלא יהיה צורך להגיע פיזית למשרד או לשלוח פקס – דבר המהווה טרחה לאזרחים רבים. אלא שיש רבים שמאותגרים טכנולוגית, ובכנסת מבקשים לדאוג גם להם. לכן, הגישו הח"כים מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול, שניהם מש"ס, הצעה לתיקון החוק, כך שהגופים הציבוריים יחויבו להשאיר את הפקס כאופציה ליצירת קשר עמם. היום (ג') אישרה ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ עינב קאבלה, את התיקון להעלאה לקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת – שם לא נראה שהוא ייתקל בבעיה לעבור.
האישור ניתן לאחר שמתלונות שהגיעו לוועדה התברר כי גופי ממשלה וציבור בכלל פירשו את החוק שעיגן את השירותים הדיגיטליים של הממשלה כך שהם לא צריכים יותר לתת שירותים באמצעות הפקס. אלא שהדבר יצר בעיה עבור אזרחים מאותגרים דיגיטלית – אלה שאין להם את הכלים המתאימים או שהם לא מתרגלים אליהם.
ח"כ קאבלה אמרה כי "תיקון זה לא בא מתוך מטרה ללכת אחורה, אלא להיפך. אנחנו מכירים בכך שהדרך הטובה, היעילה והמתקדמת ביותר היא לתת שירות באמצעים הדיגיטליים, אבל יש להכיר במציאות הקיימת, לפעול בשים לב אליה ולא להותיר ללא שירות ממשלתי אנשים מאוכלוסיות מסוימות, שייפגעו מכך".
"הגופים נהגו בניגוד לכוונת המחוקק"
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "החוק נחקק כדי להיטיב עם האזרחים שפונים לגופים ציבוריים לקבלת שירות, באופן שישקף את ההתקדמות הטכנולוגית, אך כוונת המחוקק בחקיקת החוק הייתה להוסיף על אמצעי הקשר הקיימים בפנייה לגוף ציבורי ולא לגרוע מהם".
עוד צוין כי "התברר שישנם גופים ציבוריים שהפסיקו את האפשרות לפנות אליהם באמצעות הפקס, על אף שלא זו הייתה כוונת המחוקק, כפי שמשתקפת בדברי ההסבר לחוק המקורי. החלטתם של אותם גופים ציבוריים לא הביאה בחשבון שיש ציבורים שאינם משתמשים באמצעים טכנולוגיים כגון דואר אלקטרוני. למשל, אנשים שמתוך בחירה אינם מחוברים לרשת האינטרנט בציבור החרדי, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות ועולים חדשים".
סעיף נוסף בתיקון חוק האמצעים הדיגיטליים, שגם הוא אושר היום בוועדה – ביוזמתה, עוסק בחובת הדיווח של הגופים הציבוריים על יישום החוק. בהצעת התיקון נכתב כי הגופים הציבוריים שנמצאים תחת שרי ממשלה מסוימים יהיו חייבים לדווח להם על יישומו של החוק, ודרכם יועבר הדיווח לוועדה.
".
22/09/20 12:19
9.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לקראת ההשקה הצפויה בשבוע הבא של מכשירי Pixel החדשים מבית גוגל (Pixel 5 ו-Pixel 4a 5G) התפרסמו כבר אינספור הדלפות על העיצוב והחומרה שיכללו. כעת מתבררים פרטים נוספים, הנוגעים למחיריהם ולצבעים שבהם יוצעו – זאת לאחר שכמה אתרי מכירות הוסיפו אותם להיצע המכירות.
האתר הגרמני computeruniverse מציע את הדגמים החדשים עם נפח אחסון של 128 גיגה-בייט. דגמי ה- Pixel 5מוצעים בצבעי ירוק ושחור, במחיר של 629 אירו (כ-740 דולר), ודגמי Pixel 4a 5G מוצעים בצבעים לבן ושחור, במחיר 499 אירו (כ-580 דולר). תמונותיהם של המכשירים לא מופיעות, ומצוינת הערה כי תאריך האספקה אינו ידוע.
באתר של בריטיש טלקום הבריטי מוצע ה-Pixel 4a 5G בצבע שחור, בנפח אחסון של 128 גיגה-בייט, במחיר של 499 ליש"ט, עם תאריך זמינות 15 באוקטובר, כשהתמונה היא של מכשיר ה-Pixel 4a.
אתר בריטי נוסף, morecomputers, מציע את ה-Pixel 5 וה-4a 5G במחיר של 615 ליש"ט ו-513 ליש"ט, בהתאמה.
22/09/20 18:24
8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בסיטי פאונדיישן, הקרן של סיטי – קבוצה שאחת החברות הבולטות בה היא סיטיבנק, ממשיכים לקחת חלק במגמת המגוון בשוק התעסוקה בכלל ובהיי-טק בפרט, ולעשות זאת גם בישראל. באחרונה הכריזה הקרן כי העמידה תרומה של חצי מיליון דולר לפרזנטנס – ארגון שמפעיל (באחרונה בדיגיטל, בעקבות הקורונה) תוכנית לקידום יזמים וסטארט-אפים בקרב אוכלוסיות מגוונות, לרבות החברה הערבית. סכום זה ישמש את פרזנטנס להמשיך את פעילותו ביפו, דרום תל אביב, חיפה וירושלים, ולהרחיב אותה לערים נוספות. עד כה העניקה סיטי לארגון סכום כולל של כשני מיליון דולר.
פרזנטנס פועל יותר מעשור בפריפריה החברתית והגאוגרפית, לקידום אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. אריאלה רוזן וחולוד עיוטי, המנכ"ליות המשותפות של הארגון, מעריכות כי על אף הקורונה, כ-3,000 יזמים, צעירים ובני נוער מאוכלוסיות מגוונות ייחשפו בשנה הקרובה לתוכנית ההכשרה וההאצה שהוא מפעיל בתחומי הטכנולוגיה, החדשנות והיזמות. לדבריהן, עד כה יצאו מהתוכנית של הארגון יותר מ-850 סטארט-אפים ומיזמים, וסך הגיוסים של החברות בוגרות פרזנטנס עומד על 285 מיליון דולר.
התוכנית הזו מבקשות ליצור אקו-סיסטמים מקומיים בקרב קהילות מגוונות, על מנת לקדם את ייצוגן בחברה בכלל ובאומת הסטארט-אפ בפרט. הן עושות זאת באמצעות כלי יזמות ומנהיגות, לצד הכשרת סוכני שינוי מקומיים, על מנת לאפשר המשכיות ואימפקט בר קיימא. בין היתר, הארגון הפעיל ומפעיל אקסלרטורים בחברה הערבית, בחברה החרדית (לנשים) ובערים כגון לוד, אופקים ואשקלון. כמו כן, פרזנטנס מקיים פעילות משותפת עם עיריית תל-אביב-יפו – כאמור, בדרום תל אביב – במרכז היזמות הרציף בנווה שאנן, וביפו – במרכז הצעירים שברחוב יפת.
רוזן ועיוטי מסרו כי "ארגון פרזנטנס ימשיך לפעול להעצמת אוכלוסיות מגוונות באמצעות יזמות. התמיכה המתמשכת של שותפינו בסיטי מאפשרת לנו להרחיב את פעילותנו ליצירת שינוי חברתי באמצעות יזמות, ולסייע ליחידים וקהילות מהחברה הערבית לקחת חלק בגידול כלכלי אקספוננציאלי. דווקא בתקופה הזו, של שסעים בחברה ומאות אלפי מובטלים, אנחנו עדים לכוחה של יזמות לצמצם פערים חברתיים-כלכליים ולקדם גיוון והכלה, תוך יצירת שפה משותפת בין הקהילות בישראל".
הן ציינו כי "לאור משבר הקורונה ועל מנת לאפשר יציבות ליזמים יצרנו פלטפורמת אקסלרציה דיגיטלית, שכוללת תוכנית ליווי, כלי יזמות חיוניים, פלטפורמה חברתית, מיט-אפים ועוד. למעשה, המרחק מתבטל, אבל ההאצה ממשיכה".
התרומה – חלק מהתוכנית העולמית של סיטי
התמיכה בפרזנטנס היא חלק מהתוכנית העולמית של סיטי פאונדיישן, שבמסגרתה היא העניקה בשלוש השנים האחרונות סכום כולל של 100 מיליון דולר לתוכניות לקידום תעסוקה ויזמות של צעירים מרחבי העולם, ובמיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, אמר כי "אנחנו שותפים לתפיסה שלפיה יזמות היא כלי להעצמה אישית, פיתוח קהילה מקומית וחיזוק כלכלה מקומית. בשש השנים האחרונות אנחנו פועלים יחד עם פרזנטנס בישראל ועדים לכוחה של יזמות לצמצם פערים ולעודד צמיחה, גיוון והכלה חברתית".
22/09/20 12:38
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הממשלה אישרה אמש (ב') מענקים לעסקים שיפעלו בחודשים הקרובים בעולם האי קומרס. סכום המענקים הספציפי למסחר המקוון לא צוין, אך עם הרחבת כלי האשראי שהממשלה מתכננת, מדובר ב-2.5 מיליארד שקלים. זאת, מתוך הרחבת תוכנית הסיוע בסך נוסף של 10.5 מיליארד שקלים, שהממשלה אישרה בישיבתה.
המענקים לעסקים שיפעלו אונליין באים על רקע סגירת החנויות הפיזיות, כחלק מההגבלות החמורות המוטלות על המשק בימים אלה. כמו כן, נראה כי הממשלה מנצלת את ההזדמנות על מנת לעודד עסקים להתרחב גם לאונליין.
לצד זאת, הממשלה אישרה את הרחבת המענקים לעצמאים ולעובדים שנמצאים בחל"ת, בסך כולל של 2.3 מיליארד שקלים, 1.5 מיליארד נוספים להחזר הוצאות ארנונה לעסקים, מענקי שימור עובדים בסך של 800 מיליון שקלים והוצאות נוספות שקשורות למאמצים למניעת הרחבת התחלואה בסכום של מיליארד שקלים. בנוסף, שר האוצר, ישראל כץ, צפוי להגיש הצעת חוק להפחתה של 10% בשכרם של ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, והממשלה מעוניינת להרחיב את ההפחתה לנושאי משרה נוספים במגזר הציבורי, "ששכרם גבוה משכר חברי הכנסת ב-10%", על פי הודעת הממשלה.
מי זכאים להטבות?
הממשלה אישרה את התנאים לקבלת המענקים וההטבות – שנוגעים לכלל הארגונים, כולל למגזר הטכנולוגי: במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר יינתן מענק סיוע להחזר הוצאות לעסקים שחוו פגיעה בגובה של 25% ומעלה במחזור העסקאות שלהם, ביחס לתקופה שטרום התפרצות הנגיף. כמו כן, אושרה הרחבת ההקלה, במידת הצורך, גם בחודשים נובמבר-דצמבר, בהתאם לתנאים שנקבעו.
עובדים שנקלטו על ידי מעסיקים אך אלה נאלצו להוציא אותם לחל"ת בחודש הנוכחי עקב הפסקת הפעילות של בית העסק לא ינוכו ממצבת העובדים שנבחנת לצורך חישוב המענק. זאת, בתנאי שעבדו בחודש הנוכחי לפחות 15 ימים. כמו כן, רף השכר שבגינו עובד ייחשב כמזכה למענק הורד ל-2,500 שקלים.
עוד הוחלט לתת מענק חד פעמי לעסקים שנפגעו כלכלית אף בחרו שלא לפטר או להוציא לחל"ת עובדים. עוסק יהיה זכאי למענק אם המחזור שלו לא עולה על 400 מיליון שקלים ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות (ספטמבר-אוקטובר) ירד ב-25% ומעלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סכום המענק הוא 5,000 שקלים עבור השארתו של כל אחד מהעובדים.
הממשלה אף החליטה להוריד את רף הזכאות לפטור מדמי ארנונה לחודשים ספטמבר ואוקטובר לאלה מהם שיסבלו באותם חודשים מירידה של 25% במחזור העסקאות.
על פי ההודעה, התוכנית תאפשר "סיוע כלכלי מידי לעסקים ולשכירים שצפויים להיפגע במהלך הסגר הנוכחי. העלות הכוללת של הצעדים, וכן הרחבת המענה לעסקים, שכירים ועצמאים בהתאם לתוכניות הקיימות, מוערכת ב-10.5 מיליארד שקלים".
22/09/20 17:17
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יותר מ-2,000 דיווחים של בנקים ברחבי העולם על העברות כספים חשודות הודלפו, וחשפו לכאורה כיצד צפון קוריאה העבירה כספים דרך בנקים אמריקניים, איך מקורב לפוטין התחמק מסנקציות בעזרת בנק בלונדון, וכיצד בנק אמריקני אפשר העברת מיליארד דולרים למאפיונר. במסמכים ישנם גם מאות דיווחים מבנקים בישראל.
מדובר בדו"חות שנקראים SAR (ר"ת Suspicious Activity Reports), שתיעדו פעולות בנקאיות שסומנו כ"חשודות" על ידי הבנקים בין השנים 2000-2017. הם הועברו כדיווח לאגף למודיעין פיננסי במשרד האוצר האמריקני (Financial Crimes Enforcement Network – FINCEN).
תיקי ה-FINCEN כוללים דיווחים על העברות בנקאיות חשודות, המסתכמות בכשני טריליון דולרים. הם חשפו כיצד הבנקים הגדולים בעולם אפשרו לגורמים עברייניים ואף למדינות להלבין כספים ולהעביר אותם לכל רחבי העולם. במסמכים ישנם גם מאות דיווחים מבנקים בישראל. ההדלפה התגלתה כאשר המסמכים הוגשו לקונגרס האמריקני כחלק מחקירת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016. לאחר מכן הם הודלפו לאתר BuzzFeed על ידי נטלי אדוארדס, בכירה לשעבר במשרד האוצר האמריקני. הם הועברו לארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי (ICIJ) שחלק אותם עם 108 ארגוני חדשות ב-88 מדינות. בינואר 2020 הודתה אדוארדס והורשעה בהדלפה הבלתי חוקית.
צפון קוריאה עוקפת את הסנקציות הכלכליות עליה המסמכים חושפים, כי הבנק המרכזי של איחוד האמירויות לא פעל לעצור פעילות של חברה מקומית, שסייעה לאיראן להימנע מסנקציות, וכי דויטשה בנק הגרמני העביר לכאורה "כסף מלוכלך" של מלביני כספים עבור ארגוני פשע, טרוריסטים וסוחרי סמים. עוד נחשף, כי HSBS, הבנק הגדול בבריטניה, אפשר לעבריינים שביצעו הונאת פונזי להעביר כ-80 מיליון דולר לרחבי העולם – גם אחרי שחוקרים אמריקנים עלו על ההונאה. בבנק טוענים שפעלו כחוק.
ב-NBC דווח, כי לפי המסמכים, צפון קוריאה ביצעה הלבנת כספים מתוחכמת בסך כ-175 מיליון דולר במשך שנים, תוך שהיא משתמשת בחברות קש ונעזרת בחברות סיניות להעברת כספים דרך בנקים אמריקניים בניו יורק. לפי הדיווח, כך הצליחה צפון קוריאה לעקוף את הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה.
עוד עולה מהמסמכים המודלפים, כי הבנק האמריקני ג'יי.פי. מורגן צ'ייס אפשר העברות בסך כמיליארד דולרים דרך חשבון בלונדון, מבלי לדעת מי היו בעליו. הבנק גילה לאחר מכן שבעלי החברה שהחזיקה את החשבון היה מאפיונר שניצב ברשימת עשרת המבוקשים של ה-FBI. עוד עולה מהמסמכים החשד, כי אוליגרך שמקורב לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, השתמש בבנק ברקליס בלונדון כדי להימנע מסנקציות על העברות למדינות מערביות.
"קווי הטלפון במשרדים שלנו הפכו לעמוסים מאוד", אמר בראיון לאנשים ומחשבים מארק גזית, מנכ"ל טטה ריי (ThetaRay) הישראלית. "החברה פיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית אינטואיטיבית, שיודעת לזהות פעילות חשודה אפילו לפני שהכספים יוצאים מהבנק. באחרונה חתמנו על הסכם עם קבוצת הבנקאות Sentander. שבחרה בפתרון נגד הלבנת הון (AML) שלנו עבור הבנקאות המקשרת שלו (Correspondent Banking)".
לדברי גזית, "ניכר גידול רב במספר הפניות למשרדינו הפזורים ברחבי העולם. ההדלפה של מסמכי FINCEN חשפה, כי היקף פעילויות הלבנת כספים שמממנים טרור, סחר באנשים ובסמים ופשעים נוספים הוא עצום. כעת הרגולטורים מבינים, כי עליהם לאכוף ביתר שאת את המדיניות לעצירת התופעה. גם נגיף הקורונה, שהביא לשינוי ההתנהלות בשוק העסקי, תרם את חלקו. לבנקים יש צורך בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים, כדוגמת הפתרון שלנו, כדי לזהות את האנשים שהם עושים איתם עסקים כעת, כשהמסחר הפך ברובו למסחר מקוון".
22/09/20 18:02
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשות החדשנות ומשרד הדיגיטל הלאומי אישרו אתמול (ב') את הקמתו של איגוד לחברות שעוסקות בטכנולוגיות שפת אנוש (NLP) ויקצו לכך סכום של 7.5 מיליון שקלים לשלוש שנים. האיגוד יסייע בהטמעת השפות עברית וערבית בחברות ובמערכות ממוחשבות. בין החברות שהצטרפו אליו נמצאות רפאל, ג'ינג'ר סופטוור, מלינגו, אודיוקודס, אינטל, וואלה, ynet ובנק הפועלים.
בממשלה אומרים כי האיגוד הוקם "לאור איכות נמוכה ובלתי מספקת של זיהוי השפות עברית וערבית במערכות ממוחשבות מסוגים שונים בהשוואה לזיהוי הדיבור בשפות אחרות". לדבריהם, "הסיבה לאיכות הירודה ולקושי בפיתוח טמונה בעובדה שעברית וערבית הינן שפות שמיות, המאתגרות וקשות יותר לניתוח, וכך איכות ההבנה והזיהוי שלהן נמוכה יותר ומהווה חסם ליישום ומימוש שירותים מתקדמים ואיכותיים".
מטרת האיגוד היא לייצר תשתית מו"פ שתאפשר בסיס אמפירי לא רק לזיהוי האלמנטים והדגמים המבניים המרכיבים את המערכת הלשונית, אלא גם למיפוי האופן שבו משתמשים במערכות הללו. הכוונה היא למאפיינים תחביריים, סמנטיים ומורפולוגיים לצורכי מו"פ בתחום ה-NLP. על מנת לאפשר שיפורים מגוונים ורחבים ככל הניתן, הקורפוסים המתויגים בעברית ובערבית יהיו מתחומים מגוונים, בהם: חדשות, ארכיונים, סרטים, ספרים, מאמרים, שירות לקוחות, שידורי רדיו וטלוויזיה מתומללים ועוד, ממגזרי תעשייה שונים.
נוסף על כך, יבחן האיגוד את האפשרות לפיתוח בקוד פתוח, או להתאמת כלי צד ג' בקוד זה, לבדיקות ושיפור איכות הבנת שתי השפות על ידי מערכות המחשב. ברשות החדשנות ובמשרד הדיגיטל טוענים שבאמצעות תשתית זו, ניתן יהיה לשפר ולהגביר את איכות הפתרונות השונים לזיהוי שפת אנוש בעברית ובערבית. האיגוד יקים את התשתית על גבי ענן, והוא יאפשר שיתוף מאובטח של הקורפוסים והרצת מערכת ניהול ואלגוריתמים לכל השותפים בו. הגופים החברים בארגון יוכלו להשתמש בתשתית לפיתוח שירותים, יישומים ותוכנות לשיפור שירות לקוחות, ניהול, ידע, קבלת החלטות, וכן למימוש יישומים שדורשים הבנת שפה טבעית בעברית ובערבית.
חברות NLP לצד כאלה שמציעות פתרונות תשתית
בין הגופים המשתתפים בארגון יש חברות שמפתחות פתרונות תשתית, כמו גם כאלה שעוסקות בפיתוח שירותים ומוצרים בתחומי הבנת השפה. באיגוד אומרים שהצרכנים הפוטנציאליים למוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות NLP מגיעים ממגוון נרחב של מגזרים ושירותים: היי-טק, בנקאות, ביטוח, תקשורת, בריאות, חינוך, תיירות, השמה, משרדים ממשלתיים, מערכות ביטחון ומודיעין, ועוד.
אשר ביטון, מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי, אמר כי "הסקטור הציבורי עוסק ביום יום במידע בעברית ובערבית, שחלקו הגדול אינו מובנה. אחד האתגרים הגדולים בדיגיטציה של השירותים הציבוריים הוא לאפשר יעילות תפעולית וזמינות לציבור ללא עלות לצד פריון גבוה".
לדברי אביב זאבי, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, "האיגוד שהקמנו השבוע אמור לתת לתעשייה להוביל את הגדרות הצרכים ולסייע בסגירת פערים טכנולוגיים, שיאפשרו לעשות שימוש במאגרי מידע לא מובנים בעברית ובערבית, ולהוציא על בסיסם תובנות שישמשו מנוף למוצרים ושירותים לחברות ישראליות".
22/09/20 17:01
5.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, הזהיר היום (ג') את שרי קבינט הקורונה, שלא להכליל את המגזר העסקי בהחלטות שצפויות להתקבל בכל הנוגע להחמרה בסגר השני, כדי לצמצם את ממדי התחלואה.
במכתבו לשרים כתב ד"ר תומר: "זהו צעד שחוץ מלהעמיק את הבור הכלכלי שאנחנו נופלים אליו, לא יניב שום תוצאה אחרת". עוד ציין ד"ר תומר כי "דווקא עכשיו השרים דנים בפגיעה נוספת ובלתי נדרשת בעסקים שכבר הוכיחו כי הם יודעים לקטוע את שרשרת ההדבקה ואין בהם שום סכנה להידבקויות".
קריאה הזו צריכה כמובן לכלול גם את מגזר ההיי-טק, שהוא חלק בלתי נפרד מהמגזר העסקי. כמעט כל עסק, בכל אחד מהענפים, תלוי היום באמצעים דיגיטליים, בתקשורת אינטרנט ובשימוש במערכות מידע ומחשוב.
את המערכות האלו מספקות ומתחזקות חברות ההיי-טק המקומיות, וביניהן חברות ה-IT הגדולות. בסגר הקודם, הוכיחו החברות האלו שלמרות שגם הן נפגעו מהמשבר, ונאלצו לפטר כ-20 אחוז מכוח האדם שלהן, הן המשיכו לשרת את המגזר העסקי וסייעו לו לתפקד, וגם סיפקו לו אמצעים וכלים כדי לאפשר המשכיות עסקית, כולל אספקת ציוד ואמצעים לעבודה מהבית.
זקוקות לתמיכה. חברות היי-טק ישראליות. צילום אילוסטרציה: BigStock
בסגר הקודם הממשלה החריגה את ענף ה-IT, לאחר מאבק ציבורי שניהלו ראשי החברות בתחום. הקריאה של התאחדות התעשיינים צריכה לכלול את החברות האלו, כדי שיוחרגו פעם נוספת, אם וכאשר הקבינט אכן יחליט על החמרת הצעדים בשבוע הבא, לאחר יום הכיפורים.
גם מצבן של חברות ההיי-טק אינו טוב, למרות שישנה מגמת התאוששות מסוימת ברבעון האחרון ומסתמנת אופטימיות. אבל הענף הרי לא בנוי כמקשה אחת, ואותן חברות שנפגעו בגל הראשון, עדיין לא התאוששו.
הוכחה לכך אפשר לשאוב מסקר אחרון שערכו רשות החדשנות והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). הסקר הראה כי ראשונות הנפגעות היו חברות ההזנק, שהן צעירות, ואורך הנשימה הכספי שלהן מוגבל מראש, בגלל עצירת ההשקעות וצמצום האשראי בבנקים, שמעולם לא היו נדיבים כלפי ענף ההיי-טק.
אותן חברות דיווחו כי למרות שישנה התאוששות מסויימת, עדיין המשבר אצלן קשה, והן נאלצו לפטר עובדים. תמונת מצב דומה עלתה מסקר דומה שנערך על ידי שני גופים אלו בחודש מאי, אז דיווחו חלק גדול מ-414 החברות שהשתתפו בסקר, רובן קטנות וצעירות, כי אם עד ספטמבר המצב לא ישתנה הן ייאלצו להחמיר את צעדי הייעול שלהן. ואכן ספטמבר הגיע, ולמרבה הצער המצב לא השתפר כלל.
יו"ר האיגוד קרין מאיר רובינשטיין אמרה באחרונה בדיון בכנסת, כי המצב בענף צריך להדליק נורות אדומות בוהקות בקרב מקבלי ההחלטות. אנשי התעשייה וחברות ההזנק זועקים לעזרה", אמרה באותו דיון.
דומה שהמשפטים האלו נכונים גם היום, ואף יותר מאשר לפני חודש. ראשי הענף, כמו רובינשטיין ונציגי התאחדות התעשיינים, ראשי מכון הייצוא ובכירי היזמים והמשקיעים, מתוסכלים כך שלמרות שמרבית השרים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מודעים למצב, הם אינם מצליחים לתרגם את זה להחלטות, שבסופו של דבר לא נועדו לסייע למגזר אחד, שהוא ההיי-טק, אלא נועדו לאפשר לקטר של המשק להניע חזרה את הכלכלה. ההתנעה הזו מחויבת המציאות, למרות ועל אף המציאות הקשה, הן של התחלואה והן של המצב הכלכלי, עם כמעט מיליון מחוסרי עבודה, שהסיכוי שלהם למצוא תעסוקה רק קטן מיום ליום.
22/09/20 09:55
4% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מותה של רות ביידר-גינזבורג, שופטת בית המשפט העליון בארה"ב, ביום ו' האחרון הביא לאי ודאות לגבי עתיד הרכב בית המשפט, ובשל כך לערפל לגבי עוד דיון שצפוי להתקיים בבית המשפט בחודש הבא: סכסוך ותביעת זכויות יוצרים שנמשכים כעשור בין גוגל (Google) ואורקל (Oracle). הסכסוך נוגע לגבי תוכנה המשמשת מיליארדי טלפונים חכמים מבוססי אנדרואיד.
אורקל טוענת שגוגל חייבת לה 9 מיליארד דולרים בגין הפרת זכויות יוצרים. אולם מותה של השופטת בסוף השבוע, בגיל 87, עלול להותיר את אורקל עם שופט ליברל אחד פחות.
ב-2009 רכשה אורקל את סאן. זו פיתחה את טכנולוגיית ג'אווה, ובעקבותיה הגישה אורקל את התביעה הראשונה. אורקל טענה, שהשימוש בערכת ממשק התוכנה (API) של ג'אווה מהווה הפרת זכויות יוצרים ודרשה פיצוי על שימוש ב-37 ממשקים. בסבבים המשפטים נדון המקרה, שנטען בו, כי על ידי השימוש ב-API מתכנתים יכולים לעשות "קיצור דרך" ואינם צריכים לכתוב קוד חדש מאפס כדי ליצור כל פונקציה בתוכנה שלהם, או כדי להתאים אותה לכל סוג מסוים של מכשיר. גוגל טענה, כי אם אורקל תזכה בתביעתה הרי שהדבר יפגע בפיתוח של תוכנות חדשות, מה שיוביל לעלויות גבוהות יותר לצרכנים. להגנתה טענה גוגל, כי כיוון שג'אווה היא שפה בקוד פתוח וערכות ה-API שלה חיוניות לפיתוח ולשימוש בה, היא לא צריכה לשלם לאורקל עבור השימוש. לאחר כשנתיים של דיונים משפטיים ארוכים, פסק שופט כנגד אורקל – וקבע כי אין לה זכויות יוצרים על ערכות ה-API. אורקל מצידה טענה, שה-API שלה זמין עבור כל מי שרוצה לבנות יישומים למחשבים ומכשירים ניידים, אבל שהגבול עובר היכן שהם משמשים בפלטפורמות מתחרות.
אורקל ערערה על ההחלטה ועתרה לבית המשפט להפוך את הפסיקה. בית המשפט הפדרלי לערעורים קיבל את הערעור ופסק לטובת אורקל ב-2014. גוגל פנתה לבית המשפט העליון, שלא רצה לדון בבקשה. בית המשפט לערעורים קבע ב-2016 שהשימוש שעשתה גוגל ב-API ששייכים לאורקל הוא בבחינת שימוש הוגן, אולם אורקל שוב הגישה ערעור. בית המשפט לערעורים קבע שהפסיקה הקודמת הייתה מוטעית וקבע שעל החברות לנהל משפט חדש.
במהלך השנים סכום תביעת זכויות היוצרים צמח ממיליארד דולרים ל-9.3 מיליארד בשל הגידול המהיר בטלפונים מבוססי אנדרואיד, מערכת ההפעלה של גוגל. אז, ב-2016, היו בעולם כמיליארד טלפונים מבוססי אנדרואיד. מזה כמה שנים אנדרואיד היא מערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים.
טיילר אוצ'ואה, פרופסור בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה ומומחה לדיני זכויות יוצרים, אמר ליאהו פייננס, כי " ביידר-גינזבורג, במיוחד, הייתה הקול החזק ביותר בבית המשפט לטובת בעלי קניין רוחני. יש להניח, שככל הנראה היא הייתה מצביעה בעד אורקל. היעדרה של השופטת המנוחה עשוי להביא לניצחון של גוגל בסבירות גבוהה יותר".
ב-7 באוקטובר, השבוע הראשון למושב הסתיו, ידון בית המשפט העליון של ארה"ב בתביעת אורקל נגד גוגל, תביעה שגוגל כינתה "תביעת זכויות היוצרים של העשור". המקרה משך תשומת לב יוצאת דופן והניב עשרות ניירות עמדה של פרופסורים, קבוצות סחר, קבוצות ייעוץ ותמיכה משפטית. כך, מיקרוסופט (Microsoft) יצאה להגנת גוגל וציינה, כי הנושא הנדון הוא "בעל השלכות עמוקות על חדשנות בתעשיית המחשבים של ימינו". פסק הדין של בית המשפט לערעורים לטובת אורקל, אמרה מיקרוסופט, "מאיים על הפרדיגמות המודרניות של פיתוח תוכנה".
נייר עמדה נוסף הוגש על ידי ממשל טראמפ, שטען, כי על בית המשפט העליון לצדד בעמדת אורקל. "חוק זכויות היוצרים מבהיר כי קוד מחשב עשוי להיות מוגן בחוק זכויות יוצרים", נכתב. פרשנים ציינו, כי נדיר המצב שבו השופטת ביידר-גינזבורג תימצא באותו צד כמו ממשל טראמפ, אך תביעות קניין רוחני נוטות להיות פחות פוליטיות מאשר תביעות ופסיקות בנושאים טעונים אחרים, דוגמת הזכות להפלה או ביטוח רפואי לכל. השופטת, ציינו, נודעה כבעלת הבנה עמוקה של דיני זכויות יוצרים.
עם מותה של ביידר-גינזבורג, ההחלטה של בית המשפט העליון עשויה להסתיים בשוויון 4-4. במקרה זה, פסיקת בית המשפט לערעורים בעד אורקל תישאר בעינה, אך לא תהיה לה השפעה תקדימית.