הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
22/10/20 18:42
11.39% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המאה ה-21 נפתחה עם תחזיות לשינויים שיחולו בשוק העבודה ובמקצועות הנדרשים, ותהליכים שהחלו. כבר אז היה ברור, ועל אחת כמה וכמה כיום, שהמנוע העיקרי של השינויים האלה הוא הטכנולוגיה, שתופסת מקום מרכזי כמעט בכל תחום ובכל ארגון. הנחת היסוד היא שמי שלא ישכיל להתאים את הידע וההשכלה שלו לתחומים הנדרשים – יישאר מחוץ למעגל העבודה. יש מקצועות שבוודאות יהיו מיותרים עקב תהליכי אוטומציה מואצים, אבל מהצד השני ייוולדו מקצועות חדשים.
אלא שאז הגיעה הקורונה, עם הזעזועים הבריאותיים והכלכליים שלה. הנגיף הארור והמשבר שבעקבותיו החריפו את אותם שינויים, והשפיעו השפעות בולטות על הכלכלה העולמית. מגזרים שלמים בכלכלה קרסו, תחומים כמו תיירות, אופנה ומזון נמצאים בשיא המשבר, ואיש לא יכול לצפות מתי ואיך הם יתאוששו, אם בכלל.
אחת השאלות המרכזיות המדאיגות שקשורות למשבר היא כיצד ייראה עולם התעסוקה אחריו? השאלה הזו עלתה במסגרת הדיונים בכנס השנתי של הפורום הכלכלי הבינלאומי, שננעל היום (ה') ובפעם הראשונה נערך באופן וירטואלי, כפי שמחייבת התקופה הנוכחית.
נייר עמדה שגובש לקראת הדיונים טוען שדווקא המשבר יכול להיות הזדמנות ליצירת כלכלות חדשות, הזדמנויות חדשות ובעיקר צמצום הפערים במקומות שיש בהם חוסר שוויון בולט.
"הסדרה טבעית ביחסי הכוחות בין האדם, המכונה והאלגוריתמים"
התחזיות הן שעד 2025, כ-43% מהעסקים והארגונים יצמצמו את כוח האדם שלהם בגלל אימוץ יכולות טכנולוגיות. לעומת זאת, 34% מהארגונים מתכננים להרחיב את כוח האדם שלהם כדי לתפעל את אותן טכנולוגיות. כותבי הדו"ח חוזים שקצב הירידה במספר המשרות יקטן בהדרגה בתוך ארבע עד חמש שנים, והמגמה אף תתהפך. זאת, מאחר שכאמור, אל מול המשרות שייעלמו מהעולם יהיו כאלה שיגיחו אליו. במספרים, ההערכה של הפורום היא ש-85 מיליון משרות צפויות להיעלם בתקופה עד 2025 לעומת 97 מיליון משרות חדשות שיצוצו. כותבי המסמך מתארים זאת כהסדרה טבעית ביחסי הכוחות בין האדם, המכונה והאלגוריתמים.
הדרך להתחבר למגמות האלה טמונה בכישורים של העובדים ובהכשרות. בפורום הכלכלי העולמי אומרים שעובדים יצטרכו להשקיע זמן יותר בלימוד עצמי, ולפעמים לממן אותו בעצמם.
הדו"ח הזה מעניין משום שהוא לא רק מדבר על המקצועות שהטכנולוגיה תעלים, אלא גם מראה לעובדים שיפוטרו אור בקצה המנהרה – כיצד הם יכולים להימנע מאבטלה ממושכת.
אבל עורכי המסמך אינם מותירים מקום לספק: אי השוויון בין עובדים, לרבות אי השוויון המגדרי בין גברים לנשים, לא ייעלם גם אחרי הקורונה, וגם אם התחזית לגידול במשרות תתממש במלואה. סגירת הפער תלויה באם בני האדם – המעסיקים והמנהיגים הכלכליים והפוליטיים – יירתמו למשימה.
ומה אצלנו?
ישראל מתמודדת עם אתגרים דומים. יש אצלנו פערים משמעותיים בין מגזרים וענפים שונים בכל מה שקשור לרמת השכר ולאחוז ההשתתפות בכוח העבודה. השכר בענף ההיי-טק גבוה לעומת מגזרים אחרים. זה נובע משלל סיבות, כשבין המרכזיות שבהן נמצאות מחסור בכוח אדם, שמייצר תחרות קשה על כל עובד, וסף כניסה גבוה למקצועות המובילים בענף. גם בישראל, מגמת האוטומטיזציה בעסקים הולכת ומתרחבת, מה שמגדיל את הביקוש לעובדים בעלי השכלה טכנולוגית.
העובדה הזו מחזירה אותנו כמה שלבים בשרשרת ההזנה של כוח האדם – לבתי הספר ולמוסדות להכשרה. גם כאן הקורונה יכולה לייצר הזדמנות לשינוי. מספר המובטלים עקב המשבר חסר תקדים ולגבי רבים מהם, ספק אם הם יחזרו לעבוד במקום העבודה הקודם שלהם. מהצד השני, יש תחומים כמו ענף ההיי-טק, שמשוועים לכוח אדם. לכן, אחד המהלכים שהממשלה יזמה, באמצעות רשות החדשנות, הוא יצירת מסלולי הכשרה ייעודיים למקצועות הטכנולוגיים. הרשות מעודדת מעסיקים ומכוני הכשרה לגייס אנשים שיש להם את היכולת ללמוד את אחד ממקצועות ההיי-טק, למצוא להם מקורות תעסוקה ולהכשיר אותם בפרק זמן לא ארוך. זהו ניסוי חסר תקדים, שמעמיד לא מעט סימני שאלה לצד סיכויים טובים לשינוי במצבת התעסוקה.
השבוע נערך טקס ההשקה של המיזם, שהוא למעשה מכרז גדול בין מספר רב של מועמדים. חברות ההשמה ומרכזי ההכשרה בוחנים בימים אלה את פרטי הקולות קוראים. הם מודעים לכך שהבוגרים שלהם, גם אם יצליחו להיקלט במקום העבודה, עדיין לא יהיו בעלי אותה רמה ואותם נתונים שמנהלי החברות מחפשים. אבל מאידך, אם המיזם הזה יצליח, הוא יכול לתרום להרחבת מעגל העובדים בהיי-טק מעבר ל-9% ויצמצם את הפער הדיגיטלי, שהולך ומחריף.
השורה התחתונה: השינויים הטקטוניים שעולם התעסוקה חווה עוד לפני הקורונה הולכים ומתעצמים, וכך גם הגברת האוטומציה, שתייתר מקצועות. שם המשחק להתגברות על כך הוא פתיחות מצד העובדים ויכולת הכוונה לאומית-ממשלתית בדמות הכשרות מתאימות.
22/10/20 13:06
10.13% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו הולכים לעתיד מפחיד בעולם הסייבר. צפויות עליות גבוהות בכל וקטורי התקיפה ופגיעויות רבות למובייל, כאשר רוב הארגונים לא מגינים על עצמם מהתקפות בעולם זה. העליות האלה כבר החלו וצפוי זינוק בהמשך", כך אמר היום (ה') גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, במסיבת העיתונאים הרבעונית שהחברה עורכת עם פרסום התוצאות העסקיות שלה.
חברות סייבר נוטות לעתים להצהיר הצהרות "מפחידות" ולכאורה, לצ'ק פוינט, בהיותה חברת הסייבר הישראלית הגדולה ביותר, יש אינטרס מרכזי בכך. אלא ששויד לא נוטה להצהיר הצהרות מעין אלה, והיום הוא חרג יחסית ממנהגו. הוא ציין שורה של פגיעויות ומתקפות שאנשי מחלקת המחקר של צ'ק פוינט גילו באחרונה, בהן מתקפה איראנית רחבת היקף וארוכת זמן (מ-2014), שבמסגרתה נחטפים חשבונות טלגרם של מתנגדי משטר וגורמים אחרים שבטהרן רוצים לדעת עליהם. "זאת אחת ממתקפות הסייבר היותר מורכבות שראיתי", אמר מומחה האבטחה הוותיק. "היא מנצלת יכולות במובייל ובמחשב, ופורצת לטלגרם – תוכנה שנחשבת בטוחה להעברת מסרים מוצפנים. כך היא מצליחה להשתלט על המכשיר של הקורבן ולקרוא את ההודעות שהוא שולח ומקבל".
כמו כן, החברה גילתה חולשות באלקסה של אמזון – פגיעות שמאפשרת להאקרים לדעת מה קורה בבתים שלנו, באתר ההיכרויות OKCupid ובאינסטגרם – פגיעות שבאמצעותה ההאקרים יכולים לשלוח אלינו תמונה וכך להשתלט על הסמארטפון שלנו.
אחד מאיומי הסייבר המרכזיים, הנוכחיים והעתידיים, ששויד ציין הוא SIGRed – פגיעות שחודרת ללב מערכת השליטה של הארגון (ה-DNS Active Directory). גם מתקפות הכופרה משתכללות, לדבריו, ו-"אם פעם, ההאקרים היו דורשים דמי כופר כדי לשחרר את המידע של הארגון, כיום הם מאיימים שאם הכסף לא ישולם, הם לא רק שלא ישחררו את המידע, אלא גם יפרסמו אותו". כלומר, ציין, מדובר בסחיטה כפולה.
"הקורונה לא מסייעת לביזנס שלנו, אלא להיפך"
צ'ק פוינט אמנם סיימה את הרבעון השלישי עם עליות בסעיפים העיקריים – ההכנסות גדלו ב-4%, הרווח הנקי ב-7% והרווח למניה ב-14% – אבל לדברי שויד, הקורונה השפיעה על הביצועים של החברה דווקא לרעה. "עם תחילת הקורונה, בחודש מרץ, ביצענו כמה פרויקטים של אבטחת גישה מרחוק, אבל כיום אנחנו רואים מגמה הפוכה, מאחר שהמשבר הכלכלי משפיע על ארגונים והם יותר נזהרים לעשות שדרוגים. הקורונה לא מסייעת לביזנס שלנו, אלא להיפך", אמר.
הוא התייחס גם להשפעת הקורונה על הכלכלה בכלל ועל תעשיית ההיי-טק בפרט ואמר כי "אנחנו מוטרדים מזה. ההשפעה על תעשיית ההיי-טק קיימת אבל מינימלית, אבל זה לא בהכרח יימשך כך. רמת אי הוודאות גדולה: באירופה נכנסים לגל שני של הנגיף, ארצות הברית רוכבת עדיין על הגל הראשון ואין לדעת האם וכיצד תהיה השפעה של תוצאות הבחירות בארצות הברית על הענף. אין כל ודאות שרמת הפגיעה הנמוכה של הקורונה בהיי-טק תימשך".
שויד נשאל האם הממשלה צריכה לסייע לתעשיית ההיי-טק – והשיב בשלילה. "אנחנו מסתדרים", אמר. לעומת זאת, לדבריו, "היא יכולה לעזור לחנויות ולעסקי הקמעונאות לעבור למסחר אונליין, לעבור למודל שבו חנות יכולה לבנות אתר אינטרנט ותשתית טכנולוגית לטובת משלוחים, שכיום היא מאוד רעועה. אם הן היו עושות את זה לפני פרוץ הקורונה, זה היה עוזר להן במצב הנוכחי, אבל זה חשוב גם לעתיד. אנחנו רואים שבאופן כללי, העסקים הפיזיים מפסידים נתח שוק לענקיות האי-קומרס".
22/10/20 10:59
7.59% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
למגיפת הקורונה יהיו השלכות כלכליות קשות על הכלכלה המקומית. אחד הקורבנות של הקורונה יכול להיות שוק המשרדים. עוד לפני פרוץ המגיפה הענף היה בבעיות, שכן ההיצע עלה על הביקוש, והמצב כנראה רק החריף ויחריף. זאת משום שבו בזמן שהביקוש לשטחי משרדים נמוך, ההיצע גבוה, והוא אמור לגדול.
עבודה היברידית מצומצמת בתקופת הקורונה. אילוסטרציה: BigStock
בגלל מגיפת הקורנה העבודה מהבית הולכת ומתעצמת. נכון שלא כל עסק או ארגון יכול לשלוח את עובדיו לעבוד מהבית, אך חלקם כן. מערכות עיתונים, משרדי עורכי דין ורואי חשבון, ובעיקר חברות היי-טק.
בשיחות עם כמה מנהלי חברות טכנולוגיה עולה שהן יעברו בהדרגה למערך כוח אדם היברידי – כלומר עובדים שיעבדו גם מהבית וגם מהמשרד. לפי הערכתם, השיטה ההיברידית שבה העובדים יעבדו לסירוגין מהבית ובמשרדים, תצמצם את מאסת העובדים שמצויים בתוך מבנה החברה בכ-20%. הם גם הודיעו שינסו לצמצם שטחים בעסקים, במקביל לתהליך זה. משמעות הדבר שלהיצע של שטחי משרדים הצפוי בעתיד יתווסף גם תהליך של חברות אשר יצמצמו את השטחים שלהן, וזה לא דבר של מה בכך, שכן על פי הערכות זהירות, כ-1.75 מיליון משרדים מצויים כעת בתהליך בנייה. אלו יסתיימו ויגיעו לשוק במהלך 12 עד 18 החודשים הבאים. כלומר, בו בזמן שהביקושים לשטחי משרדים לא עומד לגדול, ההיצע רק הולך לעלות.
בהקשר זה שוחחנו עם אורן גלזר, מנכ"ל החטיבה המסחרית הארצית של אנגלו סכסון תל אביב, שאמר כי "ניסיונות להוצאת עובדים לעבוד מהבית היו קיימים עוד לפני הקורונה, אם כי בקטן. בעבר בוצעו מספר ניסיונות שפחות צלחו, אך אני מסכים שבגלל הקורונה התהליך התעצם, ואם החברות יצרכו פחות שטחים עבור עובדיהם, ייתכן שההנהלות ירצו לצמצם שטחים ולחסוך כסף".
"אני לא יכול לאשר או לשלול את מה ששמעת ממנהלי חברות היי-טק על צמצום של כ-20% בכוח האדם שישב במשרדים", הוסיף גלזר, "אני סבור שבסופו של דבר החברות יבינו שיש ערך מוסף גבוה במפגש בין העובדים, ולפיכך, צמצום השטחים לאורך זמן לא יהיה בהיקפים גדולים".
"בכל מקרה", המשיך גלזר ואמר, "אני משוכנע שגם אם חברות ההיי-טק יצמצמו שטחים, זה לא יהיה באותו יחס של הקטנת כמות העובדים שישהו במשרדים. החברות אולי יצמצמו שטחי הישיבה של העובדים השונים, אך לא את השטחים הציבוריים. שים לב שחברות היי-טק מפנקות את עובדיהן עם שטחי אימון גופני, מסעדות או חדרי אוכל, שטחי מרגוע ועוד. אלו הפכו לחלק מתנאי העסקתם, וספק אם החברות ירצו לפגוע בתנאים אלו".
מה להערכתך יקרה בשוק בהווה ובעתיד הקרוב והרחוק?
"במציאות הנוכחית, כשהדברים משתנים במהירות, קשה מאוד להעריך מה יקרה. אי אפשר לדעת אם המגמה של הוצאת עובדים לעבוד מהבית תימשך, ואם כן – באיזו מידה.
כל הפרויקטים בבנייה, במצב השוק הנוכחי, יישארו כנראה חצי ריקים במקרה הטוב. מדוע היזמים לא מפסיקים את בנייתם?
"בעניין זה אפתיע אותך ואומר שלא רק שהיזמים לא מפסיקים בנייה, אלא שיש עשרות פרויקטים שנמצאים בתהליכי תכנון וקידום תכניות לקראת יציאה לבנייה. העסקים מתנהלים כמעט כרגיל מהבחינה הזו. קצב המכירות או אכלוס השטחים אמנם יורד בנקודת הזמן הנוכחית, אבל אין לי ספק שבסופו של דבר הבניינים יאוכלסו. חברות אוהבות לשבת בבניינים חדשים ומודרניים, והכל שאלה של מחיר בסופו של דבר. התקופה הקרובה תהיה מאתגרת עבור שוק המשרדים, ובכלל זה עבור יזמים שנמצאים בתהליכי בנייה, אבל לאורך זמן, אני מאמין באיתנותו של המשק הישראלי, שימשיך לצמוח וידע להכיל את שטחי המשרדים שמתווספים לשוק".
22/10/20 10:35
6.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אין כל חידוש באמירה כי בתחומים רבים בחיים הטכנולוגיה מסייעים לנו לבחור את התוכן המתאים לנו ביותר. כך למשל, העדפה שלנו בבחירת הצפייה בסופרנוס על פני פיקי בליינדרס תגרום לכך שבעת שנרצה לשבת ולצפות בסרט בנטפליקס, ההצעה הראשונה שתקפוץ לנו תהיה "האירי". זוהי רק דוגמה קטנה מתוך מאות אלפי אפשרויות והחלטות שהטכנולוגיה מסייעת לנו בהן – כאשר רבות מהן מבוססות על מנגנונים של קיבוץ ותיוג. עם זאת, עדיין, הטכנולוגיה משאירה את הבחירה בסופו של דבר בידינו.
חלק מהאתגר בהתפתחות הטכנולוגיות הללו הוא רתימתן לטובת התאמה טובה יותר, גם בתוך מערכת החינוך בכלל, והוראת מתמטיקה בפרט. דרך שנדמית כמבטיחה (אך גם ארוכה ומאתגרת) היא באמצעות פיתוח של מנגנונים מוסכמים ומותאמים לתיאור (תיוג) היבטים שונים של חומרי הוראה ותהליכי למידה והוראה, וזאת תוך ניצול מירבי של היתרונות בשילוב טכנולוגיה לצרכי תיעוד, ניתוח, והנגשת הנתונים והאנליטיקות השונות.
כיוון החשיבה הזה מוביל מספר פיתוחים טכנולוגיים אשר ממוקדים בהוראה ולמידה של מתמטיקה, המבוצעים באוניברסיטת חיפה. סביבת המרא"ה (הערכה מעצבת – רואים את התמונה), אשר מפותחת בהובלה משותפת של פרופ' מיכל ירושלמי ושלי, רותמת את הסביבה הטכנולוגית לא רק לעבודה של התלמיד אלא גם לניתוח והפקת דו"חות ואנליטיקות מתקדמות, אשר מתייחסות בצורה מעמיקה למאפיינים המתמטיים של עבודת תלמידים (למשל, שגיאות או פתרונות מעניינים ויצירתיים). המרא"ה עובדת בבתי ספר בטווחי גילאים מהיסודי ועד האוניברסיטה, וההפעלה שלה בשטח מבוצעת בתיאום עם משרד החינוך, ובליווי שותפים שונים כגון קרן טראמפ. סביבת המרא"ה היא דוגמה אחת לשילוב של עולם הנתונים (דטה) בצורה ממוקדת להיבטים ספציפיים להוראת המתמטיקה.
איזה הצעות צפייה תקבלו מנטפליקס? איך הן נקבעות? צילום אילוסטרציה: BigStock
בחזרה לנטפליקס – אבן דרך נוספת בדרך להיתכנות של מערכת משאבי לימוד הפועלת בדומה לנטפליקס, הושגה במחקר אשר אסף מספר מורים ונתן להם ספר לימוד מתמטיקה וביקש מהם לתייג את החומרים בספר, למשל – תיאור נושאים ומיומנויות שונות, שימוש אפשרי או מעשי במשימות כגון פתיחת שיעור, עבודה בקבוצות, ועוד.
במחקר זה, במסגרת פרויקט מחקרי שנתמך על ידי משרד המדע הישראלי בו עבדתי יחד עם פרופ' ירושלמי וד"ר ג'ייסון קופר, פותח כלי תיוג (זמין לציבור דרך חנות האפליקציות של גוגל), אשר עשה שימוש בטכנולוגיות שונות להצגה של הנתונים של ספר הלימוד המתוייג. התהליך דומה לבניית תיאור של סרט על סמך תיאורים וביקורות של צופים בו – ולאחר מכן בדיקה עד כמה התיאורים הללו תואמים את כוונות הבמאי. לצורך כך ערכנו ניתוחים סטטיסטיים, תוך הסקת מסקנות על מאפייני ספר הלימוד – וזאת על סמך התיוגים בלבד. תובנות אלו אוששו בראיון עם כותבת הספר כהולמות בצורה מלאה את כוונותיה הפדגוגיות. כלומר – התהליך אפשר לתאר את הספר על סמך תיאורי המתייגים, ללא צורך לקבל מידע נוסף מהמחברים בצורה מהימנה התואמת את כוונותיהם. בנוסף, למדנו במחקר והפיתוח הזה עד כמה תיוג משאבי למידה מהווה מקור ידע להבנת סביבת הלמידה וההוראה של המתייגים, ובכך ללמוד על מידת ההתאמה של משאבי למידה אליהם.
אבל יש עוד לאן להתקדם. תיוג ידני, כמו שבוצע במחקר המוזכר לעיל, הינו תהליך שדורש משאבים רבים, וככלל פעולת תיוג איננה פעולה שמשתמשים נוטים לבצע (כמה פעמים דאגתם שכל התיקיות שלכם במחשב יהיו מסודרות בצורה היררכית לפי התוכן שלהן? או ששם המסמך יעיד בצורה טובה מספיק על תוכנו, כך שאפשר יהיה לחפש אותו באופן מושכל?) השלב הבא הוא תיוג שיתבצע ברובו באופן אוטומטי, ויציג המלצות למורה – אותו גורם קריטי של human in the loop – אשר מודע לצרכים הייחודיים של תלמידיו: אילו שלא בהכרח נלקחים בחשבון על ידי האלגוריתם.
הכותב הוא דוקטור בחוג לחינוך מתמטי והמרכז למחקר וחדשנות בחינוך מתמטי באוניברסיטת חיפה
22/10/20 16:45
6.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"דבר אחד ברור, הטכנולוגיה מעולם לא הייתה מרכזית יותר מכפי שהיא כרגע. עבור רבים, תוכניות תלת-שנתיות לדיגיטל נעשו בשלושה חודשים. יש לנו הצצה לעתיד, ולארגונים שמשקיעים בעתיד זה – יש יתרון. טרנספורמציה דיגיטלית רק תאיץ מכאן, עם השילוב של כוח מחשוב מסיבי, דור 5 ובינה מלאכותית. זה כמו מכונה, והדלק למכונה הזאת – הוא נתונים. עידן הנתונים הוא כאן", כך אמר מייקל דל, מייסד ומנכ"ל החברה הנושאת את שמו.
דל דיבר אתמול (ד') לפנות בוקר בכנס Dell Technologies World Digital Experience 2020. לדבריו, "כשכל דבר בעולם הפיזי נעשה חכם ומחובר, כמות הנתונים והרלוונטיות שלהם ימשיכו להתפוצץ. טכנולוגיות חדשות אלו ישולבו עם התפתחות המהפכה התעשייתית הרביעית, וזה ידרוש מכולנו לדמיין מחדש כל היבט של מה שאנחנו עושים. עידן הנתונים הוא כאן. כדי להצליח ולנצח, ארגונים צריכים להאיץ את השינוי הדיגיטלי. דור 5 הוא המרקם, המארג הדיגיטלי, המאפשר לנו להרחיב את הענן לקצה הנייד".
לדבריו, "במשך שנים אנשים תהו 'מה קורה אם כולם עובדים מהבית?'. עכשיו אנחנו מגלים את התובנות מהמצב החדש הזה: ככל שנוכל לעשות יותר דברים באופן וירטואלי, לחסוך בנסיעות ולהמשיך לתקשר ולשתף פעולה – כך נהיה שוחרי איכות סביבה מחד ופרודוקטיביים יותר מאידך. המצב החדש הזה יכול להיות גם פלטפורמה שתביא לטיפול טוב יותר בפערים חברתיים. כוח עבודה מפוזר מאוד מרחיב את טווח ההזדמנויות לתעסוקה עבור העובדים המרוחקים. ההתקדמות בתחום הרפואה והלמידה מרחוק מהווה הזדמנויות פורצות דרך להרחיב את הגישה לעולמות אלה. לא הכל מתאים לכל ארגון, ועדיין – קפצנו קדימה, לעתיד דיגיטלי יותר ואנחנו לא חוזרים אחורה. כשנשקיע כעת, נגיע למצב טוב יותר באופן דרמטי לעבר עתיד שכולנו רוצים".
"ישנם סיפורים קורעי לב", אמר, "על חיים שאבדו, עסקים שנסגרו ואבטלה שצמחה. אבל יש עוד סיפורים מעוררי השראה: עמידות הכלכלה העולמית, יחד עם עקשנות ועקביות של אנשים וארגונים. הכלכלה סייעה למיליוני עסקים בכל הגדלים ברחבי העולם. כך, למשל, אנו מסייעים להניע את הבנקאות הדיגיטלית של ING, ענקית שירותים בנקאיים ופיננסיים – עבור 38 מיליון הלקוחות ו-55,000 העובדים שלהם. או Honeywell, שעזרנו להם בשינוי של מכונות לטובת ייצור מסיכות ומוצרי חיטוי ידיים. או אוניברסיטת טקסס באוסטין, שם החלו לבצע ניתוח ורצף גנטי במסגרת המרוץ לפיתוח חיסון לנגיף במרכז המחשוב המתקדם בטקסס".
"המומנטום של החדשנות בחברה ממשיך לתפוס תאוצה. בחצי השנה האחרונה, הנפקנו גירסאות חדשות של כמעט כל קווי המוצרים שלנו – מתשתית ענן ודטה סנטר, עבור באחסון וכלה בשרתים ושירותים. אנו גם בונים מודל הפעלה ענני, עקבי, לכל סביבת IT ארגונית". לדבריו, "בשנה האחרונה פעילות ההיצע שלנו כשירות צמחה מאוד. כעת אנו מתחייבים לספק את כל המוצרים והפתרונות שלנו כשירות במסגרת מאמץ Project Apex. תוכלו לצרוך פתרונות בכל דרך שתרצו, לפי צריכה, תוך כדי 'תנועה', או מנוי. אנו פועלים במלוא המרץ לבנות את התשתית החיונית לעידן הנתונים, וכך לסייע לארגונים בהאצת השינוי הדיגיטלי – באמצעות פתרונות אוטומטיים, חכמים ומשולבים".
דל סיכם באומרו, כי "חדשנות טכנולוגית היא נקודת המשען להנעת ההתקדמות האנושית".
22/10/20 11:54
5.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפליקציית סרטוני הווידיאו הפופולארית טיק טוק הודיעה על עדכון המדיניות שלה המתייחס לאופן בו החברה מגדירה אידאולוגיות שנאה שונות, עדכון לגבי שיפור הכלים המשמשים לאתר תוכן שכזה בפלטפורמה והבהרות לגבי אמצעי האכיפה ומדיניות השקיפות בנוגע להסרת תוכן שכזה. "המטרה שלנו", אומרת טיק-טוק, "היא למגר את השנאה בטיקטוק".
החברה הודיעה כי תסיר מידע מוטעה וסטריאוטיפים שפוגעים בקהילות יהודיות, מוסלמיות ואחרות, כולל מידע שקרי על אודות אנשים ומשפחות ידועים, המנוצלים כשופר להפצת אנטישמיות. בנוסף, הודיעה החברה, כי "נסיר גם תכנים שפוגעים בקהילת הלהט"ב ונאסור הפצת רעיונות של שנאה על הרקע הזה, תכנים המקדמים טיפול בהמרה או תכנים המעודדים את הרעיון המטעה שאנשים לא נולדים להט"ב".
"תוכן שמקדם אידיאולוגיות שנאה תמיד הוגדר אצלנו כהפרה של כללי הקהילה", ציינה החברה בהודעתה, "אולם עד היום לא היו לסוקרים בצוות הבטיחות שלנו הוראות מפורשות וברורות בנושא, מלבד התייחסות לאידאולוגיות שנאה ברורות מאליהן, כגון ניאו-נאציזם, הכחשת שואה ועליונות הגזע הלבן. אלא שפעמים רבות תוכן מעורר שנאה מתקיים במרחב מרומז, שאינו עובר את הגבול עד כדי הפרה מוחלטת של כללי הקהילה. ההבהרות החדשות ינחו את הארגון והצוותים כיצד להתייחס לתוכן המעורר שנאה ומופיע באופן מרומז שלא נאכף עד היום". לדברי החברה, צוותי המוצר וההנדסה קיבלו תוספת מומחים בתחומים אלה כדי להתמקד ביעילות ושקיפות הקשורים לאכיפה של תכנים אלו. ובנוסף, החברה מדגישה כי הכשרת צוותי האכיפה נמשכת באופן קבוע כדי לשפר כל העת את יכולתם לזהות ולאתר טוב יותר התנהגות המעוררת או מעודדת שנאה, סמלים, מונחים וסטריאוטיפים פוגעניים.
22/10/20 12:22
5.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ממשל ארה"ב האשים שישה קציני מודיעין רוסים שהניעו כמה מתקפות סייבר זדוניות והרסניות, כולל הניסיון לשבש את המשחקים האולימפיים בחורף 2018.
כתבי האישום באים על רקע האשמה של המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה, לפיה ה-GRU, שירותי הביון הצבאיים הרוסיים, תכננו מתקפת סייבר על המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים, שהיו אמורים להתקיים הקיץ ונדחו בשנה, מתוך רצון לשבש את אירוע הספורט המוביל בעולם.
החשיפה נעשתה בעקבות פעולה משותפת עם סוכנויות המודיעין האמריקני. הפעילות המקדימה למתקפה כללה מעקב והיערכות למתקפות סייבר כנגד מארגני המשחקים, חברות המספקות שירותים לוגיסטיים לאירוע ונותני החסויות. עבודת הריגול המקדים, שכבר הייתה בעיצומה, הופסקה בשל דחיית המשחקים בגלל נגיף הקורונה.
ששת ההאקרים, כולם קצינים ב-GRU, עסקו בקמפיינים זדוניים בסייבר ועשו זאת בשליחות רוסיה, מתוך מטרה להתמקד בכמה יעדים, לרבות אוקראינה, גיאורגיה וצרפת. פעילות הסייבר התרחבה גם לערעור המאמצים להטיל אחריות על רוסיה על השימוש בנוביצ'וק – גז עצבים רעיל במיוחד – על אדמה זרה. נוביצ'וק, המכונה "סימן ההיכר של פוטין", פותח בברית המועצות לפני עשרות שנים ושימש להרעלת המרגל סרגיי סקריפל בבריטניה ומתנגד המשטר אלכסיי נבלני. עוד נטען בכתב האישום, כי ההאקרים הרוסים פעלו לשיבוש הפעילות של אולימפיאדת החורף והמשחקים הפאראלימפיים בפיונגצ'אנג שבדרום קוריאה ב-2018.
"הזהרנו שוב ושוב", אמר דיוויד בוודיץ', סגן מנהל ה-FBI, "כי רוסיה היא יריבת סייבר בעלת יכולת גבוהה. המידע שנחשף בכתב אישום זה ממחיש עד כמה פעילויות הסייבר הרוסיות הן אמת. אבל כתב האישום הזה מדגיש גם את יכולות ה-FBI: יש לנו את הכלים לחקור מתקפות זדוניות אלה, לזהות את העבריינים ואז להטיל עליהם את האחריות למעשיהם".
ששת הנאשמים הם יורי סרגייביץ אנדרינקו, סרגיי ולדימירוביץ' דטיסטוב, פאבל ולריביץ' פרולוב, אנטולי סרגייביץ' קובלב, ארטם ולריביץ' אוצ'יצ'נקו, ופטר ניקולאייביץ' פליסקין. הם הואשמו בשבעה סעיפים של קשירת קשר לביצוע הונאת מחשבים וניצול שלהם לרעה, קשירת קשר לביצוע הונאת תקשורת, פגיעה במחשבים מוגנים וגניבת זהות חמורה. כתב האישום קושר גם את השישה, שמשרתים ביחידה 74455 של ה-GRU, עם השימוש ב-KillDisk ו-Industroyer – אשר כל אחד מהם גרם להפסקות חשמל רחבות היקף באוקראינה בחגי דצמבר 2016, מה שהביא לכך ש-700 אלף אזרחים חגגו את החגים בחושך.
עוד נאשמים ששת הקצינים בהפעלת מתקפת הכופרה NotPetya, אשר פגעה בארגונים רבים באירופה ובארה"ב ביוני 2017. כך, נזק שנגרם לשלושה ארגונים בלבד – חברת פארמה גדולה, קבלן משנה של פדקס ומערכת הבריאות של US Heritage Valley – עמד על מיליארד דולרים.
"הנאשמים והשותפים שלהם הפעילו מגוון מתקפות מנובמבר 2015 ועד אוקטובר 2019, לכל הפחות, והיו במרכז כמה מאירועי הפריצה הגדולים ביותר לאורך כל התקופה הזאת", נכתב. עוד הם נאשמים במסעות דיוג-חנית ובמאמצי פריצה והדלפה נגד הקמפיין של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, במהלך הבחירות בצרפת בשנת 2017.
על פי המרכז העולמי לאבטחת סייבר בבריטניה, יחידת הסייבר של GRU ניסתה להסוות את עצמה כהאקרים צפון קוריאנים וסינים, ופעילותה הייתה מכוונת לטקס הפתיחה של משחקי החורף 2018, כמו גם להפלת האתר, כדי שהצופים לא יוכלו להדפיס כרטיסים ולהסתייע ב-Wi-Fi שבאיצטדיון. עוד כוונו מתקפות הסייבר כנגד שדרנים, אתר סקי, עובדים מבין מארגני האירוע, נותני שירותים ונותני חסות למשחקים.
22/10/20 11:06
3.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשקיעים ושאר הבאים בשערי בורסת NYSE בניו-יורק חזרו לראות את שמה של מק'אפי על המסכים, לאחר שהיא ביצעה אתמול (ד') את ההנפקה שלה – השנייה, לאחר שב-2010, עם רכישתה על ידי אינטל, היא נמחקה מהמסחר. ענקית האבטחה מכרה ביום הראשון של המסחר המחודש שלה 37 מיליון מניות וגייסה תמורתן 740 מיליון דולר במחיר של 20 דולר האחת. היא עצמה הנפיקה 31 מיליון מניות במחירים שנעו בין 19 ל-22 דולר והמשקיעים הוסיפו שישה מיליון מניות.
החברה סגרה את יום המסחר עם שווי שוק של 8.6 מיליארד דולר – מיליארד פחות מהסכום שהיא קיוותה לו.
ההנפקה של מק'אפי גובתה על ידי אינטל, TPG (שקנתה אותה מאינטל), קרן GIC Pte הסינגפורית וקרן הפרייבט אקוויטי תומה בראבו. ענקית האבטחה הגיעה להנפקה עם גידול של כ-9% בהכנסות ל-1.4 מיליארד דולר ומעבר לרווח קטן במחצית הראשונה של השנה, לעומת הפסדים בתקופות שלפני כן.
האם ההנפקה תצליח? פיטר ליב, מנכ"ל מק'אפי. צילום ארכיון: רן ברגמן
התנאי להצלחה: שינוי המודל העסקי?
על פי הערכות בשוק, ההנפקה של מק'אפי יכולה בהחלט להצליח, אם ההנהלה החדשה שלה – כולל המנכ"ל, פיטר ליב, שמונה בתחילת השנה – תעשה התאמות ותשנה את המודל העסקי ואת מדיניות גיוס כוח האדם שלה.
ב-2010 אינטל רכשה את מק'אפי, שהייתה אז יצרנית תוכנת האנטי וירוס השנייה בגודלה בעולם, תמורת 7.7 מיליארד דולר. לאחר הרכישה הפכה אינטל את מק'אפי לחטיבת אבטחת המידע שלה, תחת השם אינטל סקיוריטי. היא התכוונה לשבץ פונקציונליות של אבטחה בשבבים שלה והבטיחה, כי תספק את היכולת לזהות איומים ברמה עמוקה יותר.
כבר בעת הרכישה הועלו תמיהות של אנליסטים ומתחרים על אודותיה. כך, ביל רובינס, שהיה אז סגן נשיא בכיר למכירות בסימנטק ומספר שתיים בחברה, אמר לאנשים ומחשבים כי "הרכישה באה לנו בהפתעה. לא רק לנו, אלא גם לאנליסטים טכנולוגיים ולפרשנים כלכליים בכירים. לא הצלחנו להבין את ההיגיון שבכך, אף שגירדנו בפדחתנו לא מעט. הרכישה בלבלה אותנו מעט, למען הכנות, ולא רק אותנו. היא נראית כאילו הגיחה משום מקום. את ההיגיון הטכנולוגי שבה הרי בוודאי שאין להבין: ברגע שאתה מרכיב רכיב אבטחת מידע על השבב, הוא שם לנצח ואין לך כל יכולת לעדכן אותו. הדבר בלתי נתפס בעולם אבטחת המידע של היום, המתאפיין בהופעתם של איומים חדשים בתצורות מתחלפות ואינסופיות. בכל מקרה, אם מישהו מכם, העיתונאים, ידע את סיבת הרכישה – הוא מוזמן לצלצל אליי".
בחלוף השנים התברר כי רובינס ושאר מבקרי הרכישה צדקו: ב-2016 נמכרה מק'אפי ל-TPG במחיר הפסד של מיליארדים – 45% פחות ממה שאינטל שילמה עליה.
מק'אפי היא חברת אבטחת הסייבר השנייה שהודיעה על הנפקה בשנת 2020. סומו לוג'יק הגישה בקשה להנפקה בחודש שעבר והחלה להיסחר החודש. בשנה שעברה היו ארבע הנפקות בתחום: אלה של פינג איידנטיטי, קראוד סטרייק, קלאוד פלייר ותופין הישראלית.