גוגל (Google) הפסיקה לייצר ולמכור את Google Home Max – הרמקול החכם שלה ברמת צליל גבוהה, ובחנות שלה ניתן לראות בדף המוצר כי הוא אזל מהמלאי. "מכרנו את כל מכשירי Google Home Max ולא נייצר עוד את המכשיר. עם השקת Nest Audio, אנו מציעים טווח של פתרונות אודיו ביתיים מצוינים, בייחוד שני מכשירי Nest Audio מקושרים שיוצרים צליל סטריאו", הודיעה החברה. למרות הפסקת הייצור, גוגל תמשיך לתמוך במוצר ותספק עדכוני אבטחה. "לקוחות Google Home Max הקיימים לא צריכים לחשוש, מפני שהם לא יראו כל שינוי בשירות", ציינה גוגל בהודעתה. "אנו נמשיך להציע עדכוני תוכנה וטלאי אבטחה עבור מכשירי Google Home Max. אנו מחויבים לספק צליל מצוין ואודיו ביתי בכל מוצרינו התומכים ב-Assistant". Google Home Max הושק בדצמבר 2017 במחיר 399 דולר כרמקול פרימיום, וזכה לביקורות טובות, אך לא להצלחה מסחרית. גוגל החליפה אותו ברמקול החכם Nest Audio, שהושק באוקטובר השנה ומחירו 99.99 דולר.

עוד תביעה נגד אפל (Apple), המשקפת את הביקורת נגד הפרקטיקות המונופוליסטיות שאפל נוקטת: חברת התוכנה סידיה (Cydia) הגישה בסוף השבוע לבית המשפט הפדרלי בצפון קליפורניה תביעה נגד חברת התפוח, בטענה להתנהלות אנטי תחרותית במטרה לשמר את המונופול שלה על הפצת יישומים ל-iOS. במסמכים שהגישה לבית המשפט, הצהירה סידיה, כי הייתה הראשונה (ב-2007) להציע למשתמשים חנות שבה יוכלו לרכוש אפליקציות מצד שלישי ל-iPhone, אך אפל פעלה באגרסיביות כדי לסלק מדרכה כל תחרות לאחר שהציגה ב-2008 את ה-App Store שלה. התובעת מאשימה את אפל בכמה פעולות אנטי תחרותיות, כולל התקנה מראש של אפליקציית ה-App Store במכשירי ה-iPhone באופן שלא מאפשר למשתמשים להסיר אותה, או לבחור אופציה אחרת כברירת מחדל, ודרישה להשתמש בחנות הרשמית שלה כדי להימנע מהסיכון של הפרת תנאי האחריות. "אילולא התנהלותה הבלתי תחרותית של אפל בנוגע להפצת אפליקציות ל-iOS, המשתמשים היו יכולים היום לבחור כיצד והיכן להשיג ולרכוש אפליקציות iOS, והמפתחים היו יכולים להשתמש במפיץ אפליקציות iOS לפי בחירתם", מציינת התביעה. סידיה גם תוקפת את הדרישה של אפל מהמפתחים להשתמש במערכת התשלומים שלה ואת העמלה של 30% שהיא גובה על רכישות בתוך האפליקציה. בשורה התחתונה, סידיה טוענת כי אפל שללה ממתחרים "את האפשרות להתחרות ב-App Store ולהציע למפתחים ולצרכנים מחירים, שירותים ומבחר טובים יותר", ומבקשת מבית המשפט לאסור על אפל את המשך התנהלותה האמורה. כזכור, אפל מצויה כעת במאבק משפטי מול אפיק גיימס (Epic Games) הנוגע למדיניות ה-App Store שלה, שנבחנת גם על ידי רגולטורים באירופה, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה ובאוסטרליה. ואולם בשונה מהתביעה של אפיק, היא מייצגת אתגר שונה על עוצמתה של אפל: בעוד שאפיק וחברות נוספות טוענות כי הן קורבנות המונופול של ה-App Store הן אינן מתחרות ישירות של חנות היישומים. סידיה, לעומתן, מייצגת דוגמה מהחיים האמיתיים כיצד נראית תחרות – בתחילת דרכה היא זכתה להצלחה גדולה בשל האפשרות שהציעה למשתמשי ה-iPhone תוכנות, משחקים ויישומים שאפל לא הציעה, ולדברי מייסדה, ג'יי פרימן, בשנת 2010 חיפשו בסידיה מדי שבוע 4.5 מיליון משתמשים אחר אפליקציות להורדה. זאת, גם בעקבות פסק דין בארצות הברית, שקבע כי פריצה לטלפון אינה נחשבת לפעולה לא חוקית, לאחר שאפל טענה כי זו הפרה של החוק. לפי התביעה, אפל השתמשה במינוחים מפחידים במטרה למנוע מלקוחותיה שימוש בסידיה או בכל אלטרנטיבה אחרת כדי להתקין תוכנה, והרתיעה מפתחים מהשימוש בשירותים כמו סידיה. עד 2012 הצליחה סידיה בעסקיה, אבל מ-2013, ככל שה-App Store הלכה וצברה יותר עוצמה, החלו עסקיה של סידיה להידרדר. לדברי הפרקליטים של התובעת, האקלים המשפטי לתביעה זו השתנה לאור תביעות שונות המתנהלות כעת, כולל זו של אפיק, וסידיה עשויה להיות "התובע המושלם" לתביעת הגבלים נגד אפל. אם סידיה תזכה בתביעה, היא תחזור להתחרות מול אפל, אמרו, והפעם ללא צורך בפריצה למכשירים. דובר אפל, פרד סיינץ, אמר בתגובה, כי אפל בוחנת את התביעה וכי אין לה מונופול בשום שוק. החברה מציינת כי היא מתמודדת גם עם תחרות מול מערכת ההפעלה של גוגל, המשמשת יצרני מכשירים מתחרים כמו סמסונג וגוגל עצמה. לדבריה, היא חייבת לפקח בקפידה על הדרך שבה מותקנת תוכנה ב-iPhone כדי להגן על לקוחותיה מפני הורדה שלא במתכוון של וירוסים ואיומי אבטחה אחרים ומפני התקנת אפליקציות החודרות לפרטיות המשתמשים.

היום (ג') חודש ההסכם הקיבוצי בין עובדי סאפ (SAP) ישראל להנהלת החברה ואיגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות. ההסכם יחול על כ-800 עובדי סאפ בישראל. על רקע האתגרים הרבים לכלכלת העולם ולשוק התעסוקה, ובדיוק בתקופה שבה ענף ההיי-טק והמשק כולו נדרשים להרגיל את עצמם לצורת עבודה חדשה, ההסכם שנחתם מיישם מודלים חדשניים של גמישות, אמון והעצמת העובדים, תוך התאמה לעולם המשתנה. במסגרת ההסכם, סאפ הרחיבה את השקעתה הכלכלית בעובדים, הכניסה לשורותיה עובדי קבלן ושיפרה את תהליכי הזיהוי והתמיכה ביכולת של עובדים להמשיך ולהתפתח עם החברה ובתוכה. כמו כן, החברה הגדילה את השקעתה ברווחת העובד וזו תכלול, בין היתר, גם ביטוחי שיניים. עוד לפי ההסכם החדש, נבנה מודל הטבות ייחודי, המבוסס על ההבנה שלעובדים שונים צרכים שונים, ומטרתו לאפשר לעובדים להגדיר בעצמם את ההטבות שהם מעוניינים לקבל. לדוגמה, הטבות שרלוונטיות לילדים מתייתרות בקרב עובדים שאינם הורים לילדים, או שילדיהם מבוגרים. על פי מודל הטבות ייחודי זה, כל עובד חברה יקבל סכום חודשי קבוע, שאותו יוכל לממש במסלולי הטבות על פי בחירתו האישית. מסלול ההטבות יכול להשתנות בהתאם להעדפות העובד, גילו, מצבו המשפחתי וצרכיו האישיים. בנוסף הוסכם, כי יש לאמץ מדיניות ארגונית דומה לזה הקיימת בסאפ בגרמניה, שתאפשר עבודה בתנאים חדשים וגמישים. מרכז הכובד עובר ממשרדי החברה אל מסלול היברידי, המשלב עבודה מהבית לצד עבודה מהמשרד. במסגרת ההסכם הושק, בין היתר, מודל חדש של חופשים, ״חופשת Restart", שיאפשר לעובדים לתכנן חופשות ארוכות ולארגון להיערך בהתאם. אחד הסעיפים בהסכם עוסק בתמיכה לעובדים הנמצאים בתהליכי פונדקאות ואימוץ. לפי ההסכם, עובדים הנמצאים בהליכי פונדקאות או אימוץ יקבלו מענק בשווי של 50 אלף שקלים גד רביד, יו״ר ועד עובדי סאפ בישראל, ציין לאחר החתימה, כי "הסכם זה משקף את מקומו החשוב של ועד עובדים בהיי-טק הישראלי כגורם יוזם ומעודד שינויים חיוביים בתפיסת העולם התעסוקתית, הפועל בשיתוף ובסינרגיה עם הנהלת החברה בארץ ובעולם. לאורך כל הדרך שמנו דגש על חשיבה מעצימה, ששמה את הצורך במתן גמישות ואמון בעובד על מנת לממש את חזון המצוינות של חברת סאפ. אנו גאים בהישגי ההסכם פורץ הדרך ובחברת סאפ, אשר ממשיכה להציג מחויבות לעובדים ושואפת יחד עם ועד העובדים להמשיך ולפעול על מנת לשמר את מעמדה כמעסיק הטוב ביותר בארץ ובעולם". מהנהלת SAP בישראל נמסר, כי ״אנו מודים לחברי ההנהלה ולוועד העובדים שעמלו על ההסכם הזה. אנו מאמינים כי יצרנו הזדמנות ארגונית יוצאת דופן וגאים בחדשנות שהובלנו עבור העובדים. הצלחנו ליישם גישות גמישות ומעודכנות המתאימות למציאות ולשינויים הדרמטיים שעובר העולם בכלל, ושוק התעסוקה בפרט: המודלים שלנו הוכחו כרלוונטיים, לרבות בתנאים של מגפה עולמית. רוח החברה, האומץ להסתגל והנכונות לפרוץ מחסומים – כל אלה מוצעים עכשיו לעובדים שלנו. עבדנו בשיתוף פעולה והצלחנו להתגבר על השונות בין הגורמים השונים לטובת הארגון והעובדים. תהיה לכך השפעה חיובית מאוד על התרבות הארגונית ואנו מאמינים שזה יבוא לידי ביטוי גם בחיזוק המחוברות הארגונית, הפרודוקטיביות והמצוינות של עובדי החברה. יש לנו אתגרים תחרותיים משמעותיים ואנו נתייצב מולם מאוחדים וחזקים מאי פעם". יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות, יקי חלוצי, מסר: בתקופה המאתגרת הזו גילינו כולנו שרק ביחד זה עובד: ההתאגדות והעבודה המאורגנת, גם בהיי-טק הישראלי, מוכיחה את עצמה. ניתן לפרוץ גבולות ולחדש מודלים ארגוניים בעבודה באמצעות שיח של עובדים ומנהלים. אבקש לברך את ועד עובדי סאפ והנהלת האתר על המוגמר".

"מתקפת הכופרה על שירביט אינה אירוע סייבר שמטרתו כספית. התוקפים רצו להוציא מידע ולרגל בסייבר ועשו זאת במידה מסוימת של הצלחה. הם תקפו גם למטרת נזק למערכות המידע וניצלו את ההזדמנות לתקיפה למטרות השפעה ותודעה. כשהם פותחים ערוץ טלגרם ומזמינים עיתונאים להיכנס ולנהל עימם דו שיח, כאשר הם נותנים לוחות זמנים לא ריאליים לתשלום דמי הכופר – זו אינה מתקפה כופרה, והכסף הוא רק מסך עשן", כך אמר ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר, מכון טכנולוגי חולון, HIT. ד"ר מנשרי דיבר כנס IT&Security. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באופן וירטואלי והנחה אותו יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. לדברי ד"ר מנשרי, "רואים בשנה האחרונה הרבה שינויים דרמטיים, לא כולם קשורים בהכרח לקורונה. אחד מהם הוא אצל ההאקרים האיראנים, שעברו בצורה מסיבית וברורה מתקיפות מודיעין וריגול לתקיפות שמטרתן לפגוע, להשמיד ולהשבית מערכות תשתית ומידע. כך, ניסיונות הפגיעה שלהם, כפי שפורסם, בתשתיות מים, אנרגיה, חשמל וארגונים נוספים. במקביל נעשית פעילות סייבר איראנית בכל רחבי המזרח התיכון, שבמסגרתה הם תוקפים ארגונים צבאיים מדינתיים". לדבריו, "האיראנים מעתיקים את המודל הצפון קוריאני, שבו המדינה, המצויה תחת לחץ עיצומים קשים, משיגה חלק גדול מהמימון הכספי שלה במתקפות סייבר. האיראנים מנסים להימצא במקומות הנוחים להם ולפעול, היכן שהם יכולים לחווות הצלחות. לתפיסתם, אם הם לא מצליחים להגן על עצמם במרחב הקינטי – אז הם יפגעו במרחב הקיברנטי". לגבי אירוע עמיטל, אמר ד"ר מנשרי, כי "זהו אירוע מעניין מאוד, והוא אינו הראשון מסוגו. הוא חלק משרשרת אירועים, שאם הייתה מתקיימת פעילות נכונה בארגונים, אם הם היו מטליאים טלאי אבטחה קיימים, נשמעים להנחיות – הדברים לא היו קורים. היבט נוסף הוא מודעות בכלל ומודעות הנהלה בפרט. יש לבצע הדרכות מתמשכות לכלל עובדי הארגון, כולל עובדי קבלן המגיעים כיועצים, יש ללמד את הסכנות ולהעלות את המודעות ולעשות ניטור לחלק מהעובדים". בהתייחסו לתקיפת רוסיה את משרד האוצר בארה"ב, אמר ד"ר מנשרי כי "באחרונה ראינו הצלחה מאוד יפה של תוקפים מדינתיים רוסים מול ארגונים גדולים בארה"ב, כהמשך למתקפה על פייראיי. פייראיי פעלה באופן מוצלח, הן בגילוי והעצירה המהירים והן בשקיפות מול הלקוחות, כך הם שמרו על המוניטין שלהם. ההאקרים מנצלים את החולשה באופן מהיר מאוד ופועלים לתקוף מהר מרגע פרסום החולשה ועוד בטרם הוטלאו הטלאים. הם מפתחים נוזקות יום 1. ארגונים בארה"ב מותקפים על ידי גורמים רבים. האמריקאים מותקפים חזק, חלק מהמתקפות הם לא מצליחים לעצור. יש להבין – אין ולא תהיה הגנה הרמטית". ד"ר מנשרי סיים בצטטו מחקר שערכו הוא עצמו וגיל ברעם, עמיתת מחקר במרכז הסייבר הרב-תחומי ע"ש בלוונטיק באוניברסיטת תל אביב, על הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה, המכונה קוריאה הצפונית. "זו מדינה שמצבה הגיאו-פוליטי גוזר עליה מאפיינים ייחודיים – היא מבודדת ומנותקת ממרבית מדינות העולם ונתונה לסנקציות באופן תמידי. למרות זאת היא הצליחה לפתח יכולות תקיפה בלתי מבוטלות במרחב הסייבר", אמר, "המאפשרות לה לתקוף מדינות רבות באסיה ובמערב בתקיפות סייבר רחבות היקף. פעולותיה נשענות על אידאולוגיה קשוחה, כמו גם על הסתגרות ובדלנות, מכוני מחקר טכנולוגי מתקדמים והכשרה מוקפדת של לוחמי סייבר. אלה מקנים לה בסיס טכנולוגי ואקדמי חזק לפעילות הסייבר של המדינה, ומאפשרים לה לנצל את מרחב הסייבר להשגת מטרותיה: הוצאה לפועל של מבצעי סייבר התקפיים, הפצת תעמולה ושימוש בלוחמת מידע לצורכי השפעה פסיכולוגית על קהל היעד, הפצת חדשות כזב במדיה חברתית, שליחת הודעות טקסט מתחזות לטלפון למטרות השפעה ודיוג לגניבת מידע או החדרת נוזקות. קוריאה הצפונית היא המדינה היחידה אשר משתמשת בגורמי התקיפה בסייבר גם לפשעים – גניבה ופעילויות פליליות אחרות – שנועדו להעשיר את קופת המדינה. פעילותם של גורמי הסייבר של קוריאה הצפונית נועדה לסייע למדינה לממש את שאיפותיה בתחום הגרעין, כדי להתגונן מפני איומים מבית ומחוץ ולצמצם את בידודה משאר מדינות העולם".

חברת קרמר (Kramer) הישראלית – שחתמה לאחרונה על הסכם הפצה עם Abcom, מקבוצת Almoe, הנחשבת לאחת מקבוצות האלקטרוניקה וה-IT המובילות באזור המפרץ – השתתפה השבוע בתערוכת GITEX Technology Week, שהתקיימה במרכז הסחר העולמי בדובאי. במסגרת ההסכם, Abcom תהיה המפיצה הבלעדית של קרמר באיחוד האמירויות, ותפעל גם ברחבי מדינות  המפרץ. מוצרי חברת קרמר הישראלית ישווקו לצד מותגים בינלאומיים מובילים ביניהם סוני, היטאצ'י, ברדר ועוד. ההסכם צפוי להניב הכנסות של מיליוני דולרים ב-3 השנים הקרובות. פלי הנמר, מנהיג אנשים ומחשבים שסייר בתערוכה, פגש בביתן את הצוות הישראלי והיה שותף להתרגשות והגאווה שהורגשו בביתן, כאשר מוצרי החברה כחול לבן הוצגו בפני המבקרים. קרמר היא חברה ישראלית מהמובילות בעולם בפיתוח ושיווק של פתרונות מבוססי תוכנה וחומרה לניהול ושליטה של וידיאו ואודיו מקצועי. החברה משווקת את מוצריה בכ-60 מדינות ברחבי העולם, באמצעות משרדי החברה ב-20 מדינות ועשרות מפיצים ברחבי הגלובוס. המוצרים של החברה כולל מעל 1,000 מוצרים שכולם מפותחים בישראל, כשרבים מהם מבוססים על פטנטים ייחודיים. החברה מפתחת מוצרים חדשניים משולבי תוכנה וחומרה לתעשיית ה-Pro AV מזה ארבעה עשורים, ומספקת פתרונות לעולם הלמידה ההיברידית, חדרי ישיבות חכמים, מרכזי בקרה ושליטה וקירות וידיאו. הטכנולוגיה של קרמר נמצאת בחזית המעבר ללמידה משולבת מרחוק, ומיושמת במספר רב של כיתות בבתי ספר תיכון ובמוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה מימין לשמאל: צוות קרמר – קומאראן קונאן, מנהל מכירות אזורי; יובל קרמר, סמנכ"ל; ישי מישלוף, סמנכ"ל; יוסף דב קוהן, שיווק; שמואל בונומו, סמנכ"ל. משמאל אנשי Abcom והנציג המקומי. צילום: יח"צ

בשנים האחרונות אנו נמצאים בתהליך טרנספורמציה מזורז, המחייב ארגונים וחברות לספק שירותים טכנולוגיים חדשים בצורה מהירה ויעילה, אך בה בעת להבטיח חוויית משתמש גבוהה וזמינות לכלל השירותים הניתנים בסביבת ה-IT. כמענה לצרכים האלה ניכרת מגמה ברורה של החלפת אפליקציות פנימיות בשירותי SaaS בענן והעברת תשתיות קריטיות לכיוון ספקיות ענן IaaS, בעיקר כדי לאפשר את הגמישות העסקית הנדרשת. תרשים: סיסקו בעוד שבעולמות המחשוב התרחש שינוי אדיר במעבר לענן, תצורת חיבור המשתמשים לא השתנתה כלל. כדי לצרוך שירותים חיצוניים הנמצאים בסביבות הענן נדרשים המשתמשים המקומיים והמשתמשים בסניפים המרוחקים לעבור דרך האתר המרכזי בארגון ורק משם לאינטרנט – מה שיוצר צוואר בקבוק באתר המרכזי, הרחקת המשתמש מהשירות והוספת נקודות כשל רבות בדרך. יש כמה סיבות שבגללן המשכנו לעבוד בתצורות ה-WAN המסורתית: אבטחת מידע – כל נקודה יציאה לאינטרנט חייבת להיות מוגנת על ידי מערכות FW, IPS, URL filtering ועוד. מערכות אלו מוסיפות עלויות נוספות ומורכבות רבה באופן הניהול והתחזוקה, בעיקר כשמדובר בארגונים עם מספר רב של סניפים מרוחקים. היסטורית – בתצורת ה-IT המסורתית, מרבית שירותי הארגון נצרכו מתוך מרכז הנתונים המקומי, ולכן נדרשנו לחבר ישירות אליו את הסניפים המרוחקים על גבי רשת ה-MPLS, ואילו רשת האינטרנט ניתנה בתור best effort. מבחינה עסקית, שימור תצורת רשת במבנה הישן ימנע מהארגון את האפשרות לשפר באופן ניכר את חוויית המשתמש הארגוני, יצמצם את שרידות הרשת והאפליקציה ויגביל אותנו בגמישות מבנה השירותים הדיגיטליים ויכולות ההתרחבות בזמן קצר (Scale-Out). תרשים: סיסקו במציאות הנוכחית אנחנו חייבים לסגל לעצמנו תפיסה חדשה ולקרב ככל האפשר את משתמשי הקצה לאפליקציה. בנוסף, יש לאפשר לכל סניף ואתר מרוחק גישה ישירה לרשת האינטרנט ללא מעבר דרך האתר המרכזי, מה שיוביל לצמצום זמני התגובה ולמניעת צוואר הבקבוק ביציאה מהאתר המרכזי לאינטרנט על ידי אימוץ עוד ועוד שירותים חיצוניים. תצורה ה-WAN החדשה מביאה עימה יתרונות רבים, אך מציבה בפנינו אתגרים חדשים, לדוגמה: אבטחת מידע – חשיפה לרשת האינטרנט תחייב מעטפת הגנה, אשר תגן על הארגון מפני איומים מכיוון ספקית הענן או רשת האינטרנט ותכלול בדרך כלל מערכות FW ו-IPS. איכות קווי האינטרנט לא צפויה, ולכן לא ניתן לצפות מראש את חוויית המשתמש בזמן שימוש באותם קווים. מורכבות – ניהול של מערכי תקשורת במספר רב של נקודות גישה על גבי פלטפורמות שונות בשילוב עם מערך אבטחת מידע יהפוך את הניהול והתפעול השוטפים של הפתרון למורכבים ומסובכים. סיסקו מציעה פתרון הוליסטי, שנוגע בכל מסלול צריכת האפליקציות על ידי אימוץ תפיסת ה-Multi-Domain Architecture: החל מחיבור משתמשים והתקנים לרשת חכמה ואוטומטית מבוססת SD-Access) AI/ML), דרך רשת ה-WAN המרחבית החכמה (SD-WAN) ועד לשרתים עצמם – בין אם פיזיים, וירטואליים או בעננים ציבוריים (ACI Anywhere). בכתבה זו נתייחס לפתרון ה-SD-WAN שלנו. תרשים: סיסקו פתרון ה-SD-WAN של סיסקו מספק מענה בדיוק לאתגרים שתוארו, ויעזור לכם, מנהלי התשתיות ואבטחת המידע, להטמיע רשת WAN מאובטחת ומודרנית בזריזות. שילוב ייחודי של חיבוריות חכמה SD-WAN Fabric עם יכולות אבטחת מידע מתקדמות ואנליטיקה המסופקים על גבי כלל תשתית התקשורת הקיימת (קווי נל״ן, MPLS, מטרו, סלולר, אינטרנט וכו׳). הפתרון מייצר רשת ארגונית הוליסטית אחת, אשר דוגמת את רמת השירות בין כל קצות הרשת ומבצעת החלטות ניתוב דינמיות בזמן אמת בין קווי התקשורת MPLS /Colocation וקווי אינטרנט רגילים – מה שמאפשר לחבר בצורה פשוטה, בטוחה ויעילה כל שירות או אפליקציה, בין אם היא נמצאת בתוך הארגון או אצל ספקית הענן. בנוסף, הוספנו לפתרון יכולות אופטימיזציה מגוונות ברמת קווי התקשורת, יכולות VOIP והתממשקות לספקיות IaaS/SAAS כחלק מאקו-סיסטם עשיר. תרשים: סיסקו כפי שציינו, חיבור סניפים ואתרים מרוחקים לתשתיות האינטרנט מהווה סיכון אבטחתי ומגדיל את משטח התקיפה. לכן, כחלק אינטגרלי מפתרון ה-SD-WAN אנו מספקים מעטפת הגנה מתקדמת, הכוללת  Application-Aware FW, IPS/IDS, URL Filtering, Advanced Malware Protection, SSL Proxy וכמובן אינטגרציה מובנת לשירותי Umbrella של סיסקו. בנוסף, נוכל לעבות את מעטפת האבטחה ולספק יכולות SASE מלאות על בסיס Umbrella SIG, בעיקר לטובת הגנה על שירותי SaaS, אשר מטבעם יכולים בן רגע לשנות את ה-Scale. לאחר אימוץ פתרון ה-SD-WAN של סיסקו העסק שלכם יוכל לנהל את כל נקודות הגישה לרשת ה-WAN כמקשה אחת ((single pane of glass. בין אם מדובר בסניף מרוחק, ספקית ענן, או שירות SaaS – ניתן למדוד את חוויית המשתמש לכל אפליקציה, ובכך לשפר את השירות ואת שרידות הרשת. המעבר ל-Software Defined יהפוך את הניהול, התפעול ואבטחת הרשת לפשוטים ואינטואיטיביים, מה שלבסוף צפוי למנוע טעויות אנוש. בעזרת יכולות הפתרון נוכל לענות על כלל הדרישות העסקיות הנוגעות לקישוריות חכמה ואבטחת מידע. תשתיות ה- IT משתנות ואיתם גם רשתות ה-WAN, פתרון רשת ה-SD-WAN של סיסקו מאפשר ללקוחותינו יתרונות עסקיים רבים בדמות גמישות, אבטחת מידע משופרת והכי חשוב – פשטות.   הכותב הוא ארכיטקט מערכות, סיסקו ישראל.

כתב: נבו היימן סעדון מנובוס (NOVOS), שמציעה פלטפורמת אימון לפורטנייט ולמשחקי מחשב נוספים. אם אתם הורים לילדים מתבגרים, ייתכן שאתם מרגישים לעתים שהם משחקים יותר מדי במחשב או בקונסולות. אתם לבטח רגילים לראות את ילדיכם חוזרים הביתה מהלימודים, או בימים אלה – מתנתקים מהזום, מרכיבים אוזניות, פותחים את המשחק האהוב עליהם ונבלעים לשעות ארוכות בעולם משל עצמם. הצורך בשגרת משחק מאוזנת (Play Diet) הוא נושא שנחקר ונכתב עליו רבות, והחסרונות בישיבה ממושכת ידועים וברורים. אין ספק שכדאי לנסות לעודד את ילדינו לקיים סדר יום מאוזן, שכולל תזוזה ואינטראקציה חברתית בעולם שבחוץ. עם זאת, עלינו להבין שעולם הגיימינג לא הולך לשום מקום, ההפך הוא הנכון: מדובר באחת התעשיות הצומחות בעולם. לפי הערכות, יש יותר מ-2.5 מיליארד גיימרים פעילים, ואירועי הגיימינג התחרותיים (E-Sports) יגיעו לשיא של 645 מיליון צופים עד 2022. ענף הגיימינג צפוי להכניס בסיכום השנה הנוכחית 159 מיליארד דולר, שבהערכה גסה מהווים פי ארבעה ממה שהכניסה תעשיית הקולנוע בשנה שעברה (42 מיליארד) ופי שלושה מתעשיית המוזיקה (57 מיליארד). עולם הספורט האלקטרוני וצמיחתו מהווים הוכחה חותכת ללגיטימציה ולממדים של הגיימינג. אם פעם, משחקי מחשב היו נחלת קומץ אוהדים נלהבים וחלק מתרבות שוליים, כיום התחום עקף במספרים את שאר תעשיות הבידור. ברחבי העולם מתקיימים טורנירים ותחרויות נושאות פרסים של סכומים בלתי מבוטלים. כך, בשנה שעברה חולקו באירוע של המשחק DOTA 2 פרסים בסך של 34 מיליון דולר. אם כן, רכבת הגיימינג כבר עזבה את התחנה, ועלינו, כהורים, לקבל את העבודה שמשחקים הם חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדינו. יש לזה לא מעט צדדים חיוביים: מחקרים מהשנים האחרונות מראים כיצד משחקי מחשב תורמים לרווחה נפשית ופורקן מתח אצל ילדים ומבוגרים. כך משחקי המחשב יכולים לפעול לטובת הילדים שלכם להלן כמה דרכים שבהן משחקי מחשב יכולים לתרום לילדיכם: זירה חברתית – אם תיכנסו לכיתה בבית ספר בזמן ההפסקה, תופתעו לגלות שהילדים הפופולריים ביותר הם לא המצטיינים בכדורגל או בכדורסל, אלא אלה שמדורגים גבוה במשחק שהם וחבריהם משחקים בו. המציאות משתנה וכפועל יוצא גם הצורה בה הילדים שלנו מנהלים מערכות יחסים ביניהם. יותר מאי פעם, ילדים ונערים רואים במשחקי המחשב כמקום לבלות בו עם חבריהם. באופן כללי, כאשר הילדים מתקשרים במשחקי המחשב, חלק גדול מהשיחות הן שיחות יומיומיות אגביות, שלא עוסקות במשחק עצמו. פתרון בעיות – משחקי מחשב יכולים לעזור לילדיכם לפתח כישורים הקשורים בתכנון ופתרון בעיות. משחקי מחשב עוסקים באופן אינהרנטי במחזורים של כישלון והצלחה, שמובילים לחשיבה מונחית השתפרות עד לניצחון. למעשה, גיימרים מקצועיים הם פותרי בעיות מהמעלה הראשונה. כישורי מנהיגות – משחקי מחשב בקבוצות יכולים להיות הזדמנות מעולה לילד \לגלות ולהפגין כישורי מנהיגות ולהוביל את הצוות שלו לניצחון. פעמים רבות שחקנים נחשפים להזדמנות להנהיג תוך התמודדות עם אתגרים חברתיים וקוגניטיביים, עליהם להפגין יכולת מנהיגות, לעורר מוטיבציה אצל חבריהם לקבוצה ולקבל החלטות. זוהי הזדמנות מעולה, שרוב הילדים לאו דווקא זוכים לה כחלק משגרת היומיום שלהם. פיתוח יצירתיות – יש ז'אנרים של משחקים שיכולים להוות כר פורה ליצירתיות וכישורים אומנותיים. אם פעם, פימו וצבעי גואש היו המדיומים להפגנת יכולת יצירתית, כיום ילדים מייצרים עולמות, מבנים ומפות במחשב, וזוכים להכרה ולהערכה על כך. זמן משותף אתכם, ההורים – אין זה משנה אם אתם או הייתם שחקני מחשב. נסו מפעם לפעם להתעניין ואף להתנסות במשחק שבו הילד שלכם משחק. התנסות כזאת היא חוויה מעולה לחיזוק היחסים עם הילד, ויכולה לעזור לייצר גשר לשיחה על נושאים ובעיות שאיתן הוא מתמודד. תחרותיות בריאה – משחקי מחשב מספקים מסגרת נגישה ביותר לתחרויות. אם פעם ילד או נער היו צריכים ללכת לחוג ולחכות חודשים להזדמנות להתחרות, בימינו הם יכולים להיחשף באופן שגרתי למצבים שבהם הם מתחרים על מנת לנצח. יצר תחרותי בריא יכול להיות מתורגם לחיים האמיתיים ולגרום לילדכם לשאוף להצלחה והישגיות. מה נובוס עושה? המטרה שלנו, בנובוס, היא לספק מסגרת הכשרתית מקיפה, שבה שחקן חובב שמעוניין לקחת את כישורי הפורטנייט (ומשחקים נוספים) שלו לרמה הבאה יוכל לקבל אימון מקצועי המותאם באופן אישי לחולשותיו וחוזקותיו. נובוס הפיתוח שלנו מספק לשחקן את התשתית שלה הוא זקוק על מנת להתקדם בצורה חלקה בדרכו להפוך לשחקן מקצועי (E-Athlete). כיצד? אנחנו מנתחים את צורת המשחק שלו ובונים שגרת אימונים מותאמת אישית. השחקן נחשף לתוכניות אימונים ותכנים שנכתבו על ידינו ועל ידי המאמנים המובילים בתעשייה, תוך מתן תשומת לב להיבטים שלא נוגעים באופן ישיר למשחק, כגון מנוחה נכונה, ניהול עומסים ותוכן משלים. כאשר כלל התכנים הם מבוססי ראיות ומגובים מדעית. המשימה שלנו היא לעזור למאות מיליוני שחקנים תחרותיים בכל הגילאים להגיע רחוק ולשפר את ביצועיהם על ידי שיפור היכולות שלהם. אנחנו יודעים כמה קשה לשחקן לדבוק בשגרת אימונים אפקטיבית, אבל אנחנו יודעים גם איזו השפעה חיובית יש לאחת כזו. לכן הגענו למסקנה שאם אנחנו רוצים לעזור לשחקנים תחרותיים לשפר את היכולות שלהם, עלינו לעזור להם בכל דרך שהיא לדבוק בשגרת אימונים יעילה. לפרטים נוספים היכנסו לאתר נובוס. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

"זו תקופה מוזרה מאוד. מתברר שדווקא גישה שמבוססת על משחק, התנסות וסקרנות, בשילוב עם גורמים מלחיצים מאוד כמו נגיף הקורונה והמתיחות הפוליטית של ימינו, מקדמת טכנולוגיה ובהתאם – את כלל האנושות", כך אמר פרופ' ג'ון כהן, עמית בכיר במעבדות המחקר לבינה מלאכותית של יבמ-ווטסון. כהן דיבר בכנס Think Digital Summit 2020 Israel, שהתקיים באחרונה. לדבריו, "39 שנותיי ביבמ מעניקות לי פרספקטיבה. יבמ החלה בייצור מכשירים מכניים לבית. אחר כך הגיעו דברים אלקטרו-מכניים כמו המאך 1, שיבמ סייעה לבנות באוניברסיטת הרווארד ב-1945. בהמשך היא עברה לשפופרות ריק, כמו יבמ 701. אחר כך היו מכונות טרנזיסטורים דיסקרטיים, כגון יבמ 360. בהמשך הגיעו מערכות ה-CMOS הענקיות של המעגלים המשולבים, שהיו במערכות 390. ואילו כיום יש מחשוב ענן היברידי, עם 15z – מחשב מרכזי שכולל יותר מתשעה מיליארד טרנזיסטורים ויכול לבצע מעל טריליון עסקאות רשת ביום". על פי כהן, "יש תקופות של חדשנות מתמשכת שמוקפות ברגעים ממש 'משבשים', שבהם משהו השתנה לחלוטין. למשל, בשנות ה-70' בנינו מחשבים נהדרים מטרנזיסטורים דיסקרטיים, אבל אז הם התחילו להיות חמים מדי – ונאלצנו לבצע קפיצה טכנולוגית קדימה". משחקים שסייעו לקידום הטכנולוגיה "בזמנים קשים, גם משחקים סייעו לקידום הטכנולוגיה", אמר. "כך, ב-1997, המחשב כחול עמוק התחרה בשחמט וניצח את גארי קספרוב, שהיה אז אלוף העולם, וב-2011 השתמשנו בשעשועון הטלוויזיה ג'פארדי (שבישראל שודר תחת השם מלך הטריוויה – י"ה) כדי להרחיב את עולם הבינה המלאכותית ואת עולם המחשוב בכלל. לפני כשנתיים כבר היה הדיבייטר, שיצא ממעבדות יבמ בחיפה, וניצל את הבינה המלאכותית והמחשוב כדי להתווכח עם בני אדם". כהן ציין כי "הסאמיט, אחד המחשבים הגדולים בעולם כיום, יכול לחשב 200 טריליון חישובים בשנייה. זה מדהים. באמצעות כלים כמו סאמיט מדענים הצליחו להפיק תובנות אמיתיות לגבי נגיף הקורונה. יבמ הקימה קונסורציום של מחשוב על עם אוניברסיטאות, מעבדות לאומיות וחברות אחרות, המאפשר לכל מדען בעולם לחקור את הנגיף והמגפה. כרגע יש יותר מ-87 פרויקטים ו-43 חברות שונות שפועלים באמצעותו". קטע מדברי פרופ' כהן בכנס. לצפייה בכנס המלא הקליקו כאן פעילות של יבמ ו-MIT בהמשך הוא הזכיר את סנטיאגו רמון אי קחאל, רופא ספרדי זוכה פרס נובל, שהיה גם אמן דגול. "הוא גילה את המבנה הממש מעניין של מוחות בעלי חיים – שהם מורכבים ממחשבים פשוטים מאוד, המשולבים בפריסה רחבה מאוד. הכוח של החיבורים ביניהם הוא האופן שבו אנחנו מזהים דברים, חושבים ועוד. חוקרי יבמ ו-MIT ידעו על המודל העצבי, אבל לא היה להם כוח חישוב. במשך עשרות שנים, הם פעלו לפי בסיס ידע וכללי בינה מלאכותית לוגית וסימבולית, והתקדמו לאט ובטוח", ציין. "ב-2012, מישהו הגה רעיון מבריק: להשתמש במעבד הגרפי שבמשחקי וידיאו להאצת החישובים המספריים. עד מהרה המחשבים הפכו מהירים ומדויקים יותר בזיהוי שפות, פרצופים ועוד. יבמ משתמשת בבינה מלאכותית בכל מקום – מוקדים טלפוניים, מפעלים, בתי חולים ועוד", אמר כהן. הוא הוסיף ש-"במעבדת ווטסון לבינה מלאכותית של יבמ ב-MIT אנחנו חוקרים מה השלב הבא מבחינת נוירונים. מאלגוריתמים חדשים של בינה מלאכותית, למשל נוירו-סימבוליים, דרך פיזיקה חדשה של בינה מלאכותית, אנחנו חוקרים כיצד מפעילים אותה בחומרה שונה, ועד בינה מלאכותית לתעשייה ובינה מלאכותית להגינות בשיתוף רחב. רשתות עצביות ממש טובות בזיהוי תמונות אבל צריכות המון מידע ונתונים מתויגים. תינוק קטן לא צריך לראות 10,000 כלבים כדי לזהות כלב. אז אנחנו חוקרים את הדור הבא: בינה פלואידית. היא מאפשרת לבינה המלאכותית ליישם היגיון בריא, שיקול דעת ותכנון, לצד כוח הזיהוי שהרשתות העצביות מעניקות. אנחנו יוצרים בני כלאיים משני סוגי ה-AI, שעוזרים ללמוד בצורה יותר פלואידית. עוד אנחנו עוסקים בחיפוש מודלים חדשים לחישוב, כמו איך אפשר להשתמש בחומרה חדשה, כי חישוב בינה מלאכותית עשוי לדרוש המון אנרגיה". לסיכום אמר כהן כי "במחשוב קוונטי, הרעיון הוא די יוצא דופן: במקום להשתמש ב-1 ו-0 – הביטים, משתמשים במצבים השונים של אטום שיכולים להיות גם 1 וגם 0 בעת ובעונה אחת – מצב שקרוי סופרפוזיציה. זה מאפשר לטפל בחישובים עצומים בגודלם באמצעות מעט נוירונים. הדבר יאפשר לנו לפתור בעיות חדשות. כמו כן, אנחנו בונים מחשבים קוונטיים שמסוגלים לבחון בעיות שלא היינו יכולים לפתור בעבר, דוגמת Prime Factoring, שזה בסיס לאבטחת מידע, או הדמיות של מכניקת הקוונטים וחומרים. אנחנו מסוגלים לבחון מצבים מורכבים כגון כימיה קוונטית. כבר כיום יש לכך יישומים שימושיים בתעשייה. פיתחנו את קוונטום 1, מחשב הקוונטים הראשון שמתחבר לענן. יש לנו מפת דרכים ממש מהירה. אנחנו עומדים להתקרב במהירות לרמה חדשה לגמרי של כוח חישוב, וזה יהיה מאוד מרגש".