אם אתם משתמשים בדפדפן כרום של גוגל במחשבים שלכם, כדאי מאוד שתבצעו לו עדכון, ומהר ככל האפשר. לפי דיווח של גוגל עצמה, העדכון סוגר חור פגיעות שכבר נוצל בידי האקרים, שגילו אותו לפני החברה. הבאג שדווח שההאקרים כבר ניצלו אותו קיבל את הסימול CVE-2021-4102. הוא מאפשר לתוקף מרוחק לנצל פגיעה במחסנית הזיכרון שמוקדשת לפקודה, וזאת על ידי יצירת דף מיוחד שממנו הוא מפנה את הפקודה לדפדפן שאותו הוא רוצה לתקוף. העדכון הנוכחי מתקן עוד כמה פגיעויות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה עד קריטי. הוא קל מאוד, ואם הדפדפן שלכם לא מעודכן לגרסה האחרונה, פשוט הרשו לעדכון לגשת לרשת ולהתקין את עצמו בעצמו. אם דפדפן הכרום שלכם מעודכן, פשוט סיגרו אותו והפעילו מחדש. העדכון, לפי גוגל, מיועד לכל הגרסאות השולחניות של כרום – ל-Windows, ל-macOS וללינוקס. הגרסה האחרונה של הדפדפן צריכה להיות 96.0.4664.110. כדי לבדוק האם הכרום שמותקן במחשב שלכם מעודכן, לחצו על תפריט שלוש הנקודות בצד שמאל – בהנחה שאתם משתמשים בעברית, לאחר מכן לחצו בתפריט על עזרה ואז על מידע על Google Chrome. מספר הגרסה יופיע בחלון שייפתח. אם טרם עדכנתם את הדפדפן, הפעולה הזו תגרום לו להציע לכם את העדכון.

תחום אבטחת המידע והסייבר הוא אחד התחומים הלוהטים בהיי-טק בשנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה. ריבוי המתקפות, התעצמות הנזק שהן גורמות וההשתכללות והתחכום הרבים יותר של ההאקרים מביאים חברות להעמיק את ההשקעות שלהן בתחום ולהעסיק יותר עובדים שמתמחים בו. אנשים ומחשבים ואתר ניהול הקריירה ג'ובמאסטר (JobMaster) ממשיכים בפרויקט השכר שלהם במקצועות ההיי-טק, והפעם מתמקדים במקצועות הסייבר – אחד התחומים המבוקשים בתעשייה בשנים האחרונות. בחרנו להתמקד בכמה תפקידים נפוצים – אם כי לא היחידים בתחום הרחב הזה – והתוצאות מובאות בטבלה שלפניכם. מקור: גובמאסטר ולא רק שכר: מהנתונים של ג'ובמאסטר עולה שחברות דורשות בממוצע לפחות ארבע שנות ניסיון בתחום אבטחת המידע והסייבר, ניסיון בטיפול ותגובה לאירועי סייבר, ידע בשפות תכנות שונות, ויכולת הובלה וליווי פרויקטים טכנולוגיים. לגבי התואר הנדרש במקצועות הללו, יש כמה ערוצים אפשריים: תואר במדעי המחשב, מערכות מידע, הנדסת תוכנה, הנדסת מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה או מדעים מדויקים. התפקידים בתחום לרוב מחייבים משרה מלאה, אך לעתים יש משרות שדורשות עבודה במשמרות, במוקדים או בתפקידים אחרים 24/7. נתן לוי, מנכ"ל ג'ובמאסטר, אמר כי "תחום הסייבר יוצא דופן בתוך תעשיית ההיי-טק, מכיוון שהוא דורש מומחיות ייחודית. מאחר שהתחום יחסית צעיר, החדשנות בו גבוהה, ועובדים נדרשים כל העת לעדכן את המיומנויות ורמת הידע שלהם כדי להמשיך ולהיות רלוונטיים בשוק העבודה. מדובר גם בתחום שנוצרים בו כל הזמן תפקידים חדשים, ולכן הביקושים שם לא מבטאים רק העדר של עובדים באופן שוטף, אלא גם כניסה של מקצועות חדשים לחלוטין". נקודה נוספת שציין לוי מתייחסת לפערים בתהליך ההכשרה בין העובדים: "יש משרות שבהן נדרשת הכשרה אקדמית משמעותית ויש משרות זוטרות יותר, שבהן גם קורס יכול להפסיק. ההבדלים הללו גם ניכרים בפערי השכר בין התפקידים השונים".

משרד הביטחון מאפשר מבט מלמעלה על קריית התקשוב הדיגיטלית החדשה של צה"ל, שנבנית בימים אלה בבאר שבע, ופרסם היום (ד') שתי תמונות שלה, שצולמו על ידי רחפן. בתמונות ניתן לראות את המבנים שכבר הוקמו ואת אלה שנמצאים בבנייה. בקריית התקשוב הדיגיטלית, שמקימים מנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, אגף התקשוב וההגנה בסב״ר ואגף התכנון בצה״ל, ישרתו כ-6,300 חיילים, אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל. הקריה משתרעת על שטח של כ-180 דונם בצפון באר שבע, מתוכם כ-200 אלף מ"ר של שטח בנוי. היא מוקמת בשיטת PFI (מימון, תכנון, הקמה ותפעול), באמצעות שיכון ובינוי ואפריקה ישראל, שיקימו ויתפעלו אותה בזיכיון למשך 25 שנים. הקריה נבנית כ-"בסיס חכם". במשרד הביטחון אומרים שהיא כוללת תשתיות מתקדמות ויעילות אנרגטית. היא תוכננה כגורם מרכזי באקו-סיסטם הטכנולוגי של מטרופולין באר שבע, שכולל ועוד יכלול יחידות צבאיות, משרדי ממשלה, חברות טכנולוגיה, אוניברסיטה ותעשייה. יש כבר מבנים, ומנופים שבונים עוד מהם. קריית התקשוב החדשה של צה"ל בבאר שבע. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון שר הביטחון, בני גנץ, אמר כי "המשך התקדמות פרויקט קריית התקשוב הוא חלק מהמלך לחיזוק הנגב ותשתיות צה"ל. נמשיך בכך, לצד רתימת כלל הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות להצלחת המעבר". הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ציין כי "הראשונים בחזית הטכנולוגית והמודיעינית הם הראשונים במהלך הלאומי לפיתוח הנגב. כמו במעבר קריית המודיעין לנגב, גם הקמת קריית התקשוב בבאר שבע מהווה הזדמנות כפולה ליצירת סביבת עבודה ויכולות מתקדמות למשרתינו ולהעצמת האזור. המעבר, בשיתוף משרד הביטחון ומשרדי הממשלה, הוא ביטוי נוסף לתרומה של מערכת הביטחון וצה״ל לחברה הישראלית ולפיתוח הנגב והאנשים המשרתים בו״. לדברי ראש אגף התקשוב וההגנה בסב״ר, אלוף ליאור כרמלי, "מדובר במעבר בעל חשיבות לאומית, שיעמיד לאגף, על משרתיו, סביבת עבודה ויכולות מתקדמות, על מנת לעמוד במשימותיו להבטחת עליונות צה"ל בממד הקיברנטי".

בחלוף כמה ימים מאז גילוי החולשה החמורה שהתגלתה בסוף השבוע, לא ברור היקף הפגיעה שלה. כזכור, בסוף השבוע האחרון פרסם מערך הסייבר הלאומי התרעה דחופה על חולשה חמורה בקוד הפתוח החינמי, שעלולות להגיע ממנו חדירות למערכות המחשוב הארגוניות. לפי חוקרי צ'ק פוינט, הם צפו בכ-40 אלף ניסיונות להשתמש בחולשה הזאת בתריסר השעות מאז פרסומה. נכון לאתמול (ג'), הנתון כבר קפץ ליותר מ-840 ניסיונות ניצול של החולשה, משמע היא עלולה לפגוע בכ-40% מהרשתות הארגוניות בעולם. על פי צ'ארלס קרמייקל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מנדיאנט (Mandiant), בין ההאקרים המנצלים את החולשה לצורכי תקיפה זוהו כאלה סינים, הפועלים בשליחות המדינה. החולשה התגלתה באחת מהתוכנות הפופולריות ביותר, האמונות על תיעוד פעילות המשתמשים בשירותים אינטרנטיים. התוכנה – Logs4, שהיא לכאורה לא מוכרת, משובצת כמעט בכל שירות אינטרנטי או אפליקציה המוכרים לנו, כולל טוויטר, אמזון, מיקרוסופט, מיינקראפט ועוד. כך, התוכנה הפגיעה נמצאת בכל מקום – משרתי iCloud וטוויטר, ועד לפתרונות IT ואבטחה ארגוניים – דוגמת VMWare Horizon, Palo Alto Panorama , נט-אפ (NetApp) ו-Qradar, כמו גם מצלמות CCTV ומדפסות. זאת, כי החבילה הפגיעה משמשת במיליוני יישומי ג'אווה. ג'ן איסטרלי, ראשת CISA  – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב, אמרה לבכירים בסביבתה כי "החולשה היא אחת החמורות שהכרתי בימי חיי המקצועיים – אם לא החמורה שבהן. מאות מיליוני רכיבים עלולים להינזק ממנה". מומחי אבטחה ציינו, כי החולשה השפיעה, בין השאר, על ספקיות IT, כמו גם על חברות אבטחת מידע. כך, ציינו, פוטנציאל הפגיעה, שטרם אומת, עלול להסב נזק ללקוחות סיסקו (Cisco), יבמ (IBM)  ו-VMware, כמו גם כאלו המעניקות שירותים לחברות המספקות שירותי תקשורת  מנוהלים, MSP. כך, ענקית הווירטואליזציה הודיעה בבלוג החברה, כי "כמו ספקיות IT נוספות המסתייעות בתוכנה שנפגעה, VMware מצאה עצמה בתרחיש של יום אפס. אנו עובדים בלא הפסקה לעזור להגן על לקוחות ועורכים מבדקים כל הזמן למוצרים ולשירותים שלנו". חברות אבטחת מידע עוסקות ביומיים האחרונים בבחינה האם החולשה השפיעה עליהן ומה מידת השפעתה. נפגעות פוטנציאליות, ציינו המומחים, הן חברות הפועלות בתחום ניהול גישה וזהויות, דוגמת סייבר ארק (CyberArk) הישראלית, פורג'רוק (ForgeRock) אוקטה (Okta) ופינג  (Ping Identity), כמו גם חברות אבטחה המעניקות שירותי אבטחה לארגונים קטנים ובינוניים, דוגמת פורטינט (Fortinet), סוניק וול (SonicWall) וסופוס (Sophos). "אנו עוסקים בעקביות בניטור החולשה", כתבו חוקרי Rapid7 בבלוג החברה, "ובודקים מה ההשפעות שלה עלינו ועל לקוחותינו. מדובר בחולשה המעסיקה עד מאד את כלל חברות אבטחת המידע, ואנו לא יוצאי דופן". כך, ברודקום (Broadcom) הודיעה אתמול (ג') שחלק או כל הגירסאות שלCA Advanced Authentication, Symantec PAM Server Control, Symantec SiteMinder ומוצרי VIP Authentication Hub עלולים להיות מושפעים מהפגיעות. עוד הם התריעו כי החולשה עלולה לפגוע ב-Symantec Endpoint Protection Manager, וכי החשיפה תוקנה בשירות Symantec Web Security Service. F-Secure ו-RSA הודיעו, כי כמה ממוצריהן הושפעו גם הם מהחולשה.

חיפוש מהיר בגוגל עם צמד המילים 'Business Plan' מעלה 4,210,000,000 תוצאות! שם ניתן למצוא הסברים, דוגמאות וטמפלטים לכל סוגי התכניות העסקיות הקיימות בכל תעשיה, מטרה, או אורך. אבל לפני שאתם רצים לכתוב את התכנית העסקית שלכם על סמך אחד ממיליוני הטמפלטים שניתן למצוא, חשוב לעצור ולהבין את המהות של התכנית העסקית, ולהימנע ממוקשים ובורות בדרך, שיכולים להפוך את התכנית שלכם ללא מדויקת במקרה הטוב, ולא רלוונטית במקרה הרע. ראשית, חשוב לציין, תכנית עסקית יכולה להיבנות רק כאשר בשלו התנאים לכך, ולאחר שבוצעה עבודת הכנה יסודית. בתכנית הפריצה לשוק, היא מתבצעת בשלב הרביעי בלבד, כלומר, רק לאחר ביצוע מחקר שוק, בדיקת היתכנות והתאמת המוצר לשוק, בניית הצעת ערך ובניית המותג, שבהם עסקנו במאמרים הקודמים. לאחר שקיים בסיס מידע רחב, הבנה של קהל היעד וצרכי הלקוחות, הגדרה מדויקת של הערך והיתרון של המוצר, וכמובן, אחרי מיתוג מקיף, בו המסרים המילוליים והוויזואליים ברורים, ניתן להתקדם הלאה לבניית תכנית עסקית. לפני כן, התכנית תציג מידע חלקי ולא מבוסס, מסר לא משכנע וישות שאין בה יכולת לייצר אמון. התכנית העסקית מגדירה עבורכם את האסטרטגיה ותכנית הפעולה לשנה עד שלוש השנים הבאות, ולפעמים יותר. היא מסייעת לכם להתמקד ולפתח את הרעיונות שלכם, לקבוע סדרי עדיפויות ולחסוך זמן יקר. תכנית טובה מגדילה את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ, שכן, באופן מוכח היא יכולה להביא לשיעורי גידול גבוהים יותר ולסיכוי גבוה יותר להשקעות מהי תכנית עסקית? תכנית עסקית היא מסמך המאגד בתוכו את עיקר העיסוק והמטרות של החברה, ואיך היא מתכננת להשיג אותן. תכנית טובה מכילה תקציר מנהלים, תיאור של החברה, ניתוח שוק, פירוט ותיאור המוצרים והשירותים, אסטרטגיה שיווקית, מצע פיננסי ותקציב. התכנית העסקית מגדירה עבורכם את האסטרטגיה ותכנית הפעולה לשנה עד שלוש השנים הבאות, ולפעמים יותר. היא מסייעת לכם להתמקד ולפתח את הרעיונות שלכם, לקבוע סדרי עדיפויות ולחסוך זמן יקר. תכנית טובה מגדילה את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ, שכן, באופן מוכח היא יכולה להביא לשיעורי גידול גבוהים יותר ולסיכוי גבוה יותר להשקעות. מה אפשר להפיק מהתכנית העסקית? לתכנית עסקית טובה ישנם יתרונות ושימושים רבים, בין אם היא מאפשרת פניה למשקיעים או שותפים עסקיים ובין אם היא מהווה בסיס המאגד את כלל הפונקציות בתוך החברה – פיתוח, שיווק, מכירות, פיתוח עסקי, ומשאבי אנוש. רבים בשלב הזה יתהו בנוגע לקשר בין תכנית עסקית למשאבי אנוש, אך אחת התפוקות המהותיות מתכנית עסקית היא היכולת לחבר את כל המרכיבים שמנינו קודם לתכנית פעולה אחת, אשר מובילה את כולם לכיוון אחד ברור ומפוקס, ומשרה ביטחון בקרב כלל העובדים והשותפים בבניית המיזם. תכנית טובה יכולה גם למשוך הנהלה בכירה חדשה. כתיבתה תימשך חודשים. תכנית עסקית. אילוסטרציה. צילום: BigStock סוגים שונים של תכניות עסקיות קיימים סוגים שונים של תכניות עסקיות שניתן לבחור מתוכם, בהתאם למטרות של החברה ולשוק שלה. מעבר לתכנית העסקית הסטנדרטית של הסטארט-אפ, ניתן לבנות תכנית עסקית רזה של "עמוד אחד" המספקת דגשים בלבד ומשמשת לסקירה מהירה מאוד של העסק. קיימת גם תכנית עסקית ממוקדת כדאיות – תכנית זאת עונה על שתי שאלות עיקריות: מי ירכוש את השירות או המוצר, ואיך המיזם יכול להרוויח. מעבר לכך, יש שבונים תכנית מגירה שמפרטת דרך פעולה חלופית במקרה שהאסטרטגיה העיקרית נכשלת. עשה ואל תעשה אם החלטתם לצאת אל הלא נודע ולצלול באוקיינוס הדוגמאות והטמפלטים ברשת, הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לנווט את הדרך לתכנית עסקית מוצלחת: אנגלית בלבד! – יכול להיות שאני מציין את המובן מאליו, אך התכנית שלכם חייבת להיות מנוסחת באנגלית, ולכן כדאי שתבצעו את החיפוש שלכם גם בשפה האנגלית. תמונה שווה אלף מילים –  תוצאות החיפוש בתוך מחלקת התמונות בגוגל יכולה לחסוך זמן רב, ולאפשר לכם לסרוק את שלל הדוגמאות ולבחור את הטמפלט המתאים ביותר לצרכיכם בגלילה אחת. היכון, הכן, צא – אל תתחילו לכתוב את התכנית העסקית לפני שאתם מכינים את כל המרכיבים שלה. הסדר של המבנה משפיע על איכות ויסודיות התכנית. הישארו בפוקוס – שטף התוצאות והדוגמאות שתמצאו יכול לבלבל פיל. תבצעו את החיפוש תוך כדי התפקסות במה אתם רוצים להגיד והמטרות שלכם. הקדישו לזה זמן – אל תמהרו בבניית התכנית העסקית שלכם. בממוצע לוקח לבנות תכנית עסקית על כל מרכיביה בין חודשיים לשלושה חודשים, ואפילו יותר אם מדובר במקרים שדורשים איסוף מידע שלא זמין ברשת. ישנם יותר ממיליארד דוגמאות ודעות לבניית תכנית עסקית, אבל זכרו בסוף שייתכן שאף אחת מהן לא טובה מספיק עבורכם. התייעצו עם אנשים שבנו תכניות עסקיות, ואם אין לכם את הזמן והיכולת לנהל את התהליך של בניית התכניות, קחו מומחים שזה כל מה שהם עושים. בהצלחה! הכותב הוא מייסד שותף ב-Krystal8, המתמחה בבניה ויישום אסטרטגיות פריצה לשוק עבור סטארט-אפים

בעיות האקלים, שמצויות בשנים האחרונות על סדר היום העולמי, מאתגרות גם את ענף ההיי-טק, שמייצר ומפעיל מחשבים וציוד חומרה שתורמים לא מעט לפליטת גזי החממה, וכתוצאה מכך להתחממות הגלובלית. מהצד השני, באותו הענף עובדים המוחות שיכולים לפתח את הפתרונות שיצמצמו את התופעה ויהפכו את העולם לירוק יותר. שוחחתי על כך, בשני פרקים של פודקאסט אנשים ומחשבים, עם שני מומחים שירצו בוועידת התשתיות הטכנולוגיות, הדטה סנטר וה-EDC של אנשים ומחשבים, שתיערך ביום ג' הקרוב. מראיין: יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. עורך: אורי אלון. השניים – ד"ר יעל הרמן, מנהלת תחום טכנולוגיות ואנרגיות מתחדשות ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה, וארי זיגמן, מוביל תחום חדשנות וראש מטה מנכ"ל ברשות החדשנות – מסבירים כיצד ניתן להפוך את מדינת ישראל, הסטארט-אפ ניישן, לגרין ניישן. ד"ר הרמן אמרה כי "אנחנו נמצאים כל הזמן במרוץ להביא את משק האנרגיה ישראל לרמה הכי מתקדמת שלו, ואנחנו פתוחים לבדוק כל סוג של רעיון, גם אם הוא בשלב התחלתי ביותר. אני רוצה לראות יותר שיתופי פעולה בין כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים, כדי לאפשר את פיתוח החדשנות". לדבריה, היכולת לשלב את כל המגזרים כדי לבדוק את הטכנולוגיות היא אחד החסמים שעומדים בפני הגעתן לשוק. חסם נוסף הוא הרגולציה, שצריכה לאפשר לבצע ניסויים בטכנולוגיות אלה. "כיום, למשל, לא ניתן לבצע בישראל ניסויים על רכב אוטונומי, ללא נהג, כי זה מנוגד לחוק. צריך לייצר את התשתיות כדי שניתן יהיה לממש טכנולוגיות ירוקות כמו זו", אמרה ד"ר הרמן. היא ציינה שיש בתוך הממשלה שיח חיובי בכל הנוגע למימוש חדשנוחת לטובת הגנת הסביבה, "עם המון רצון לשנות ולסייע". ד"ר יעל הרמן, מנהלת תחום טכנולוגיות ואנרגיות מתחדשות ביחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה. צילום: יח"צ במהלך הראיון מנתה ד"ר הרמן דוגמאות לטכנולוגיות שיכולות לעזור בצמצום צריכת החשמל, בהן שימוש מוגבר בפנלים סולריים, שגם מרכזי מחשוב וחברות היי-טק יכולים לנצל אותם, עם קצת יותר מודעות. היא ציינה ש-"צריך שיהיה לגורמים אלה משתלם לשים פנלים סולריים". פתרון נוסף שהיא דיברה עליו הוא אגירת אנרגיית שמש וניצולה בשעות שבהן אין שמש או בימים גשומים. יש כבר כמה פתרונות לכך, כמו משאית שאוגרת אנרגיה על סוללות בשעות שיש שמש ואחר כך מפזרת אותן בשדות ובאתרים אחרים שאין בהם חיבור לרשת החשמל. יש גם פתרונות לא מעטים, מבוססי בינה מלאכותית, שיודעים לנתח את תעבורת החשמל ולייעל את השימוש בו. זיגמן אמר שרשות החדשנות משקיעה 10% מסך התקציב שלה – כ-150 מיליון שקלים – בטכנולוגיות אקלים. כמו כן, ציין, יש בישראל כ-650 חברות שעוסקות בפתרונות אקלים, שהן 10% מכלל חברות הסטארט-אפ במדינה. "זה אמנם מעט יחסית אבל זו התחלה שממנה אפשר לצמוח", אמר. הוא הוסיף שאחד הדברים שהרשות עשתה הוא מיפוי והגדרה של נושא האקלים, שיש לו היבטים רבים ולא אחידים. ההגדרה של הרשות כוללת הן טכנולוגיות לצמצום פליטת גזי החממה, שימור האנרגיה וייעול הצריכה של חשמל, והן כאלה שמסייעות למניעת מדבור ולחקלאות מתקדמת – תחום שישראל בולטת בו. ארי זיגמן, מוביל תחום חדשנות וראש מטה מנכ"ל ברשות החדשנות. צילום: יח"צ "ההיי-טק הישראלי יכול לפרוץ גבולות נוספים מעבר לאלה שהוא כבר פרץ", אמר זיגמן. "צריך להבין שכ-30% מהפתרונות שדרושים להצלת כדור הארץ לא קיימים, ולזה התכוון ראש הממשלה כשאמר שעל תעשיית ההיי-טק להתחיל להשקיע יותר באנרגיה ירוקה" גם הוא אופטימי לגבי העתיד: לדבריו, יש לרשות החדשנות שיתופי פעולה בנושא עם גופים ממשלתיים אחרים והיא חברה בצוותים בין משרדיים, כדי לשדר ליזמים שהם יכולים לפנות אליה ולהציע לה רעיונות לטכנולוגיות שיסייעו לשמירה על כדור הארץ. "הרשות גם עוסקת רבות בחיבור בין האקדמיה ליזמים, שלא תמיד מכירים את נושא האנרגיה הירוקה", אמר. זיגמן ציין כי "אחד היתרונות שיש להשקעה בחברות ישראליות בתחום הוא הקרבה לשדה הניסוי. כדי לפתח פתרון צריכים שדה ניסוי. לישראל יש פוטנציאל בנושא הזה, ויש גם חברות שיכולות לשמש לניסויי בטא, כמו חברת החשמל. הניסוי מסייע לחברות אחר כך בהפצת הפתרונות שלהן בשווקים בעולם".

הודעה זדונית שמתחזה לכזו שנשלחה מסופר פארם מזמינה את הנמענים להשתתף בפעילות ולזכות בפרסים שווים. אלא שבפועל היא דולה מהם את פרטי האשראי שלהם – כך ציינה חברת אבטחת המידע ESET. כמו כן, החברה פרסמה תוצאות סקר שערך עבורה מכון גיאוקרטוגרפיה, שלפיו 83% מהציבור ציינו שהם קיבלו הודעות פישינג. בהודעה הנוכחית, שמופצת בווטסאפ, מציינת "סופר פארם" שהיא מחלקת 2,021 חבילות מתנה במזומן. אלא שכאמור, לא מדובר במסר מרשת הקמעונאות, כי אם בהונאה. בשלב הראשון של ההונאה, לאחר שהקורבן-הנמען מקליק על הקישור הזדוני, הוא מגיע לדף שמברך אותו על האפשרות שלו לזכות ב-6,000. שם המטבע לא צוין, אבל נראה שמדובר בשקלים. כל מה שצריך לעשות הוא לענות על ארבע שאלות פשוטות כמו "האם אתה מכיר את הרשת" ו-"האם קונה ברשת". לא סופר פארם. קמפיין הפישינג המדובר לאחר שהגולש עונה, מוצע למשתמש לבחור את המתנה מתוך 12 קופסאות וירטואליות שמוצגות בפניו. אחרי שהמשתתף בחר בקופסה ה-"נכונה" – כאשר כולן "נכונות" – הוא כביכול זוכה בפרס. כדי לקבל את הפרס, מתבקש המשתתף הזוכה לשתף את הפעילות עם חמש קבוצות או 20 חברים בווטסאפ. זו עוד דרך להפצת ההונאה במערכת מסרים מיידיים למשתמשים רבים נוספים, שבתורם יהיו עוד קורבנות פוטנציאליים, ואף הם יכולים להפיץ את הקמפיין הזדוני לאחרים. "קופסאות" זדוניות אחרי השיתוף עם החברים, הקורבן ה-"זוכה" מתבקש להשלים תהליך הרשמה בתוך 30 שניות בלבד, ומצוין ש-"הפרטים יישלחו לבדיקה". כאשר מקליקים להרשמה, הנמען מובל לעמוד שבו מבשרים לו שהפרס הוא iPhone 13 Pro החדש, שאפל השיקה באחרונה. אלא שאז מתברר לו שלא מדובר בזכייה במתנה ושהוא צריך לשלם 10.5 שקלים כדי לקבל את ה-"פרס". כעת הוא "מתבקש" להזין את פרטי כרטיס האשראי שלו, על מנת לשלם את הסכום, כביכול. לאחר שהוא מזין את הפרטים ומקליק על הכפתור הירוק, הוא מקבל הודעת שגיאה שלפיה התשלום לא יכול להתבצע. בשלב הזה כבר יש לתוקף את הנתונים שהוקלדו, והוא השיג גישה לפרטי כרטיס האשראי של הקורבן. לדברי עידן אברמוב ממחלקת השירות והתמיכה ב-ESET ישראל, "בכל הקשור לפעילויות עם חלוקת פרסים ברשת חשוב להבין: החברות לא ימהרו לתת לנו מתנות בשווי אלפי שקלים, ובטח שלא בכזו קלות. הונאות מהסוג הזה עלולות להביא לנזקים שונים, בהם העברת פרטים של כרטיסי אשראי, הקפצת פרסומות טורדניות שמשרתות את התוקפים לרווח כספי, הורדת אפליקציות זוללות סוללה והרשאת גישה לאחסון במכשיר, שמאפשרת גם גישה לנתונים אישיים, כמו תמונות וקבצים. ההמלצה שלנו היא קודם כל להיות ספקניים, לא להוריד אפליקציות למכשירים וכמובן לא לתת פרטי אשראי ותשלומים".  

כלי הרכב הדו גלגליים הופכים להיות יותר ויותר פופולריים בכבישים ברחבי הארץ – בין אם זה בגלל עומסי התנועה ההולכים ומחמירים, התחבורה הציבורית הבעייתית, בלשון המעטה, ובין אם כי יש יותר חובבי אופנועים, ובטח שאופניים, שרואים את הקלות שבנסיעה בהם. אנחנו רואים אותם, ובעיקר את רוכבי האופנועים, מתגלגלים כלוליינים בכבישים, נוסעים בשוליים, מתמרנים בין מכוניות, ומסכנים את עצמם ואת האחרים. כמעט שנתיים של קורונה הביאו, גם אם בעקיפין, לגידול משמעותי במספר כלי הרכב הדו גלגליים בכבישים, ובהתאם לכך – בתאונות הדרכים שבהן הם מעורבים. על פי הנתונים, בערך רבע מההרוגים בתאונות הדרכים השנה הם רוכבי אופנועים. יתרה מזאת, הסטטיסטיקה אומרת שהסיכוי של רוכב אופנוע להיות מעורב בתאונה גדול בהרבה מזה של הנוהג, או הנוסע, ברכב בעל ארבעה גלגלים. בעוד שמערכות התראה וסיוע לנהג קיימות כבר לא מעט שנים, עולם הרכב הדו גלגלי נשאר מאחור, ועד היום לא ידוע על פתרונות שיכולים להתריע בפני רוכבי האופנועים על סכנה אפשרית, ואולי למנוע את התאונה הבאה. בנוסף לטרגדיות האנושיות, תאונות הדרכים יוצרות קשיים לחברות שיש להן ציי רכב. הן מפסידות כסף רב על תאונות, כמו גם על דו"חות וביטוחים. הדבר נכון בעיקר באופנועים: חברות הביטוח גובות פרמיות גבוהות ביותר על ביטוח של הכלים הללו, ובמצבים מסוימים הן כלל לא מוכנות לבטח את הרוכב. הסיבה לכך, מלבד הסיכון הגדול יותר, היא שלא קיימות מערכות שיכולות להתריע למבוטח הפוטנציאלי על תאונות דרכים. "כיפת ברזל של רוכבי האופנועים" הסטארט-אפ הישראלי ריידר דום מנסה למצוא פתרון לבעיה הזאת. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי שני יזמים – יואב אלגרישי וכנרת קארין. המטה ל החברה הוא בסינגפור, אולם יש ליזמיה רקורד עשיר בתעשייה בישראל, ובין היתר הם נמנים על מייסדי חממת הסטארט-אפים אימפטק. עד כה גייסה החברה מיליון דולר, בסבב סיד, והיא מתכוונת להמשיך ולהתרחב. לדברי אלגרישי, "אנחנו מפתחים מערכת התראות בזמן אמת לרוכב האופנוע, שמבוססת על ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. בנוסף, המערכת מתממשקת לעולם התחבורה בעזרת יחידת תקשורת ומאפשרת מעבר דו כיווני של מידע, כדי לשפר את חוויית הרוכב". הוא הסביר כי מטרת החברה היא לאפשר למנהלי ציי אופנועים לקבל מידע חיוני שיקטין את הסיכוי לתאונות.  "המערכת מתריעה בפני התנגשות – מקדימה ומאחור, אי שמירת מרחק ובליינד ספוט, וההתראות מבוססות קול ותמונה. היא מספקת שתי 'כיפות' הגנה: הראשונה נותנת לרוכב התראות נגד איומים בסביבתו הקרובה על ידי שימוש במצלמות וחיישנים, והשני נותנת לו התראות בפני איומים מחוץ לטווח הראייה שלו, על ידי התממשקות ותקשורת עם תשתיות ולרכבים אחרים", ציין. אלגרישי אמר שהפתרונות של ריידר דום נועדו להיות "כיפת ברזל" של רוכבי האופנועים. בשלב הזה החברה מתמקדת בשוק הגדל של שליחויות על ידי אופנועים, שהפכו למיקרו-כלכלה משמעותית בערים הגדולות בעולם, ושווקי המטרה שלה הם ציי המשלוחים הגדולים ויצרני האופנועים באירופה ובמזרח הרחוק. הפיילוט הראשון נעשה עם חברת הדואר הסינגפורית, המנהלת צי של מעל 700 אופנועים. אלגרישי ציין כי "הפיילוט נוחל הצלחה ותורם לצמצום התאונות של עובדי הדואר הרכובים על אופנוע". כמו כן, מתגבשים שיתופי פעולה נרחבים עם חברות משלוחים בבריטניה. באחרונה הקימה החברה – שכאמור, נוסדה על ידי ישראלים – את השלוחה הישראלית שלה, וקארין היא זו שעומדת בראשה. השלוחה, שמגייסת עובדים בימים אלה, תתמקד בליבת הפיתוח ובגישה לשוק האירופי (וגם לזה הישראלי), כאשר המטה בסינגפור יוביל את הפעילות באסיה. "בעוד שלוש שנים יהיה מוזר לראות אופנוע חדש ללא מערכת התראה ועזרה לרוכב, כפי שקרה בעולם המכוניות, שבו מערכות התראה ועזרה לנהג הפכו לסטנדרט", אמר אלגרישי.