מיקרוספוט (Microsoft) מתכננת שינוי חזותי סוחף למערכת Windows שלה, שהמוטו שלו הוא: "Windows חוזרת". בתיאור משרה שפרסמה החברה למשרת הנדסת תוכנה שהיא מחפשת לצוות חוויית משתמש לליבת Windows היא כתבה: "בצוות זה, תעבוד עם הפלטפורמה המרכזית שלנו, עם Surface ועם שותפי OEM כדי לתכנן ולספק השבת נעורים חזותית סוחפת של חוויות Windows כדי לאותת ללקוחותינו ש-Windows חוזרת, ולהבטיח ש-Windows תיחשב לחוויית מערכת ההפעלה הטובה ביותר ללקוחות". לאחר שבסוף השבוע גילו כמה מעריצי Windows את המשרה הפנויה – הסירה החברה את המשפט "השבת נעורים חזותית סוחפת", אבל לפי הערכות – הכוונה ברורה: במשך שנים מיקרוסופט מבטיחה שיפוץ חזותי למערכת ההפעלה שלה, וכעת השמועות הן כי היא מתכננת שינויים גדולים בממשק המשתמש, שיוצגו בהמשך השנה. לפי הדיווחים, מיקרוסופט מתכננת שינויים גדולים בתפריט Start, במנהל הקבצים (File Explorer) ולשלב יישומים ב-Windows 10 בצורה חדשנית, כדי להפוך את ממשק המשתמש עקבי. כמה מן השינויים יכללו גם עדכונים לפסי הגלילה, לכפתורים ולפקדים במערכת ההפעלה וביישומים המופעלים בה. לפי הדיווחים, החברה גם עובדת על שיפור חוויית המשתמש במצב טאבלט, בייחוד התפקוד של קו מוצרי ה-Surface שלה במעבר בין מצבי עבודה עכבר/משטח עקיבה/מסך מגע. בחודש מרס האחרון הודיעה מיקרוסופט כי חצתה את קו מיליארד המשתמשים ב-Windows ברחבי העולם. החברה חגגה את נקודת הציון בסרטון שפורסם באינסטגרם על ידי פאנוס פאניי, מנהל Windows והתקנים בחברה, שבו מוצגים רמזים לתכונות חדשות ושינויים במערכת ההפעלה.   View this post on Instagram   A post shared by Panos Panay (@panospanay) בשנים האחרונות מיקרוסופט מצהירה ואף עובדת על שיפור חוויית המשתמש של מערכת ההפעלה, וסביר כי השינויים האלה ישולבו בגירסת Windows 10X, בייחוד לאור הקפיצה הגדולה בשימוש ב-Windows בעקבות המגיפה.

5G ל-כו-ל-ם: קוואלקום (Qualcomm) הכריזה באופן רשמי, אחרי חשיפה ראשונה ב-IFA 2020, על מעבד חדש, שאמור להביא את בשורת החיבור לדור הסלולרי החמישי גם למכשירי שוק הכניסה. החברה הכריזה על Snapdragon 480 5G, שהוא הראשון במעבדי סידרת ה-400 של החברה שמציע את האפשרות הזאת, וזו הסידרה שאותה קוואלקום מייעדת למכשירים שיצרניות רוצות לתמחר במחירים נמוכים ממש. כמו רוב המעבדים החדשים שהשיקה קוואלקום בשנה האחרונה, המודם הוא כבר חלק מהמעבד, ובמקרה הזה מדובר ב-Snapdragon X51, שמציע תמיכה ברשתות mmWave ו-sub-6 כאחת. מעבר לשילוב של מודם 5G, בקוואלקום טוענים שהוא מביא שיפור משמעותי בביצועים לעומת המעבד שהוא מחליף, Snapdragon 460 – עם עד 100% במונחים של הליבות הראשיות והשבב הגרפי, ועד 70% בביצועי הבינה המלאכותית. עוד דבר חדש עבור הסידרה הוא תמיכה בטכנולוגיית הטעינה המהירה המשודרגת Quick Charge 4 Plus וכן תמיכה בחיבור לפאנלים שמציעים קצב רענון של 120 הרץ ומעלה.

VMware תובעת את רג'יב רמסוואמי, לשעבר מנהל התפעול שלה, לאחר שעזב אותה ועבר לשמש כמנכ"ל יריבתה, נוטניקס. ענקית הווירטואליזציה מאשימה את רמסוואמי ב-"הפרות חוקיות מהותיות ומתמשכות" של החוזה שלו מולה. רמסוואמי מונה למנכ"ל ונשיא נוטניקס בחודש שעבר. הוא פעיל בענף הווירטואליזציה מזה יותר משלושה עשורים, ובארבע השנים האחרונות שימש כמנהל התפעול הראשי של VMware, שם הוא היה אחראי על מוצרי ושירותי הענן בחברה, כמו גם על כמה מהרכישות הבולטות שהיא ביצעה. הוא החליף בתפקידו החדש את דיראג' פאנדי, המנכ"ל והמייסד המשותף של נוטניקס. ענקית הווירטואליזציה הגישה את התביעה בבית המשפט העליון של מדינת קליפורניה. לטענתה, "רמסוואמי נכשל בכיבוד חובותיו החוזיות, וביצע הפרות מהותיות ומתמשכות של החוזה עימו. למשך חודשיים לפחות לפני שהתפטר מהחברה, במקביל למילוי תפקידו, שבמסגרתו הוא עבד עם הנהלתה על עיצוב החזון והאסטרטגיה שלה – הוא נפגש בחשאי עם פאנדי, עם סמנכ"ל הכספים של נוטניקס וכנראה עם כל הדירקטוריון שלה, בטרם סוכם על תפקידו כמנכ"ל. הוא הצטרף לנוטניקס רק יומיים לאחר שעזב את VMware". עוד נטען בתביעה כי "רמסוואמי פעל משך תקופה ארוכה וברורה תוך ניגוד אינטרסים והפגין בכך שיקול דעת גרוע. היה עליו לחשוף את ניגוד האינטרסים הזה בפני VMware, כדי שהחברה תוכל לנקוט בצעדים כדי להגן על עצמה. אלא שהוא לא הודיע ל- VMware, ובכך שלל מהחברה את היכולת לעשות זאת". VMware טענה כי היא "ניסתה לפתור את הבעיה עם רמסוואמי מבלי להגיש נגדו תביעה, אך נוטניקס והמנכ"ל החדש שלה לא נרתמו לכך בצורה מספקת. VMware היא לא חברה שנוטה לבלות זמן רב בהתדיינויות משפטיות. החברה מצפה מכל העובדים שלה לכבד את מחויבותם כלפיה". "התביעה הוגשה כדי לפגוע בעסקי נוטניקס" נוטניקס הגיבה במהירות לתביעה של VMware נגד המנכ"ל החדש שלה ומסרה כי זו "הוגשה כדי לפגוע בעסקינו. תגובתה של VMware אינה אלא ניסיון מופרך לפגוע במתחרה שלה. בכוונתנו להגן נמרצות על עניין זה בבית המשפט". לדברי החברה, "מאכזב לראות את הנהלת VMware תובעת את רמסוואמי רק כי הוא בחר לנצל הזדמנות להיות מנכ"ל של חברה ציבורית. התביעה מבקשת להפוך את הראיונות (של מועמדים ל… – י"ה) משרה חדשה לפסולים. אנחנו רואים בפעולה המוטעית של VMware תגובה לאובדן חבר מוערך ומכובד מאוד בצוות ההנהגה שלה". עוד ציינו בנוטניקס כי "רמסוואמי הבטיח ל- VMware כי הוא מתחייב שלא לקחת או לעשות שימוש לרעה במידע חסוי, וזאת בנוסף להסכמתו להגביל את פעילותו בחברה החדשה, באופן שלא יפר את הנורמות לביצוע פעילות תחרותית בלתי חוקית". על פי נוטניקס, "דרישת VMware שלפיה לא נסכים להעסיק מועמדים ממנה מנוגדת לחוקים הפדרליים בתחום ההגבלים העסקיים".

NessPRO, קבוצת מוצרי התוכנה של נס, הודיעה כי חתמה על הסכם עם פרקונה (Percona) לשמש כשותפתה הראשית בישראל.  Percona היא חברת תוכנה ושירותים מארה"ב בתחום מסדי נתונים בקוד פתוח, ובהם MySQL, MongoDB, MariaDB ו-PostgreSQL. פרקונה מספקת תמיכה במסדי נתונים בקוד פתוח, שירותים מנוהלים, שירותים מקצועיים ותוכנה. החברה מציעה גירסאות משלה למסדי הנתונים הפופולריים ביותר בשוק בקוד פתוח, כולל Percona Server for MySQL ו-Percona Server for MongoDB. זאת, נוסף על אספקת תוכנה וכלים בקוד פתוח, המסייעים ליצור ולנטר ארכיטקטורת מסד נתונים מיטבית העונה לצורכי הלקוח. פרקונה משתפת פעולה עם AWS עם גוגל (Google) ועם Azure של מיקרוסופט (Microsoft) כדי לספק את סביבות מסדי הנתונים המיטביות ללקוחות הרוצים לעבור לענן, לצד תמיכה לפי גישת אמנת שירות, וכן מציעה ייעוץ, שירותים מנוהלים ופתרונות תוכנה. פרקונה מסייעת לחברות למקסם את ביצועי היישומים, תוך ROI גבוה והשגת רמות גבוהות של ביצועים, ללא קשר לארכיטקטורה שלפיה בנוי מסד הנתונים ובין אם הוא באתר הלקוח או בענן. שירות התמיכה החברה מספק תמיכה מקיפה עם זמן תגובה של 30 דקות בלבד. השירות מספק ניטור ותמיכה פרואקטיביים במסדי הנתונים לאורך כל שעות היממה, שינויים במסדי הנתונים במידת הצורך, ניטור המערכת ואבטחת הנתונים. אמנת השירות נועדה להבטיח עמידה ביעדים העסקיים. כמו כן, מספק השירות ניתוח של שורשי הבעיות (RCA) כדי להבטיח פתרון מהיר של בעיות ולמנוע את התרחשותן מחדש. לפרקונה רשת גלובלית של מומחים, והיא מסייעת ליותר מ-3,000 לקוחות, בהם סיסקו, אדובי, אינטל ונטפליקס, להפיק את המירב ממסדי הנתונים שלהם בקוד פתוח. החברה כבר תומכת בלקוחות בולטים בישראל, כגון בנק לאומי, טאבולה ועוד. . "ההסכם של פרקונה עם NessPRO הוא בשורה חשובה לקהיליית ה-IT בישראל. השירות של פרקונה מאפשר לשמור על ביצועי שיא של מסד הנתונים ומאפשר לצוותים הטכניים להתמקד בנושאים הקשורים לעסקי הליבה של ארגוניהם", אמר אלי עלפי, מנהל נתונים וחדשנות ב-NessPRO. "כיום, מסדי נתונים בקוד פתוח הינם מורכבים ביותר, עם עומסי עבודה גדולים, ותחזוקתם דורשת ידע ונסיון רבים. מומחי פרקונה מספקים את השירות הטוב ביותר להבטחת פעילותם המיטבית של מסדי הנתונים".

ממצאים חדשים של צ'ק פוינט מראים שארגוני הבריאות מחסנים אנשים מפני נגיף הקורונה, אבל ממש לא חסינים מפני מתקפות סייבר: בשבועות האחרונים, עם ההתפרצות המחודשת של המגפה במדינות רבות בעולם והמוטציה הבריטית, חלה עלייה חדה במתקפות הסייבר על מוסדות רפואיים – בתי חולים, קופות חולים, מרפאות ומוסדות טיפוליים. עוד מראים הממצאים שמוסדות הבריאות הישראליים נמצאים על הכוונת של ההאקרים הרבה יותר מאשר אלה שבמדינות אחרות. על פי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, מאז נובמבר ועד לתחילת ינואר חל זינוק עולמי של 45% במתקפות הסייבר על ארגוני בריאות: מ-430 מתקפות שבועיות בממוצע ברחבי העולם בתחילת התקופה ל-620 מתקפות שבועיות בסופה. החוקרים ציינו כי מדובר בעלייה כפולה ביחס לממוצע התקיפות על כל מגזר אחר בעולם, שעומד על 22%, מה שהופך את מגזר הבריאות למותקף ביותר בימינו. ישראל לעומת שאר העולם: יותר מתקפות, שיעור גידול נמוך יותר כמות המתקפות על ארגוני בריאות ישראליים גדולה באופן ניכר מאשר על מדינות רבות אחרות, באופן כללי ובפרט ביחס לגודל האוכלוסיה של המדינה. מהנתונים עולה כי בעוד שבתחילת התקופה הנסקרת, ארגוני בריאות ישראליים נפלו קורבן ל-652 מתקפות בשבוע, בדצמבר ובשבוע האחרון הגיע הנתון ל-813 מתקפות שבועיות. מדובר בעלייה של 25%. עם זאת, שיעור העלייה בישראל נמוך בהשוואה לאזורים אחרים: במרכז אירופה חל זינוק של 145% במספר המתקפות השבועיות, במזרח אסיה – של 137%, בדרום אמריקה (כולל בברזיל, אחת המדינות בעלות המספר הגבוה ביותר של חולים ומתים מקורונה) – של 112%; באירופה – של 67%; ובצפון אמריקה עמד שיעור העלייה על 37%. שיעורי הגידול לפי אזורים בעולם. מקור: צ'ק פוינט החוקרים ציינו כי המתקפות הן מסוגים שונים: ממתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), עבור במתקפות רשתות בוט (בוטנטים) ובהפעלות קודים מרחוק (Remote code execution), וכלה בכופרות – שרשמו את הגידול הניכר ביותר. "עלייה מובהקת וחדה במיוחד" בדו"ח נכתב כי "בהינתן מצב התחלואה ברחבי העולם, כמו גם העומס על בתי החולים ואפילו מבצעי החיסונים שמתחילים להתקיים במוסדות רפואיים שונים – ניתן להבין מדוע המגזר הזה מותקף במיוחד. אנחנו רואים מוסדות רפואיים במקומות שונים בעולם, שמעדיפים בתקופה זו לשלם את הכופר – במקום שהנתונים שלהם יוצפנו או יודלפו. ההצלחה מעודדת את ההאקרים להמשיך ולתקוף מטרות נוספות". עומר דמביסנקי, מנהל מודיעין נתונים בצ'ק פוינט. צילום: יח"צ לדברי עומר דמביסנקי, מנהל מודיעין נתונים בצ'ק פוינט, "העלייה במתקפות על מוסדות רפואיים היא מובהקת וחדה במיוחד. ניתן להסביר אותה בכך שהמגזר הזה נתפס על ידי התוקפים כבעל מטרות קלות להשגת כסף – ובאופן מהיר יחסית. ההאקרים מניחים שהמוסדות הרפואיים נמצאים בתקופה קשה במיוחד, בשל העומס מהמגיפה, ולכן יעדיפו לעשות הכול כדי להימנע מפגיעה בשגרת הפעילות שלהם". בבלוג של צ'ק פוינט, שבו פורסם הדו"ח, נתנו החוקרים טיפים למוסדות רפואיים כיצד להגן על עצמם: רוב מתקפות הכופרה בשנה האחרונה אירעו בסופי השבוע ובמהלך חגים, שבהם הארגון פחות קשוב ולעתים לא פעיל, ולכן, חידוד ערנות בתקופה זו יכול לאתר מתקפות בזמן מוקדם; חינוך עובדים ליתר זהירות ממיילים לא מזוהים – הדרכות לאיתור "נקודות כניסה" של התוקפים הן קריטיות למניעת התממשותן. מתקפות ממוקדות מבוססות, במקרים רבים, על מהלכים מחושבים של הפלת עובדים בפח – דרך לחיצה על לינק זדוני שמאפשר גישה למערכות; עדכון עקבי של גרסאות חדשות למערכות הפעלה ותוכנות אבטחה שבהן משתמשים בארגון הרפואי. בבתי חולים, למשל, מדובר במספר עצום של תוכנות, שלעתים יש נטייה שלא לעדכן אותן, בבחינת "לא שבור- לא מתקנים". אולם, עדכוני הגרסה נועדו לוודא שחולשות שאותרו בעבר בתוכנות הללו חסומות, וכשלא מעדכנים את התוכנות – החולשות קיימות והן ניתנות לחדירה.

משרד האוצר האמריקני החליט לאפשר לגופים פיננסיים במדינה להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ולבצע תהליכים בנקאיים שונים באמצעות "מטבעות יציבים" (Stablecoins). אחד המטבעות הווירטואליים הנחשבים ליציבים הוא האת'ר (את'ריום). מדובר בהחלטה משמעותית, שכן היא מהווה עוד צעד להכרה של אחד הגופים הכלכליים החשובים במשק האמריקני בטכנולוגיה החדשה. ההחלטה התקבלה על ידי נגיד המטבע במשרד האוצר של ארצות הברית, ונשלחה במכתב לגופים פיננסיים מרכזיים בארצות הברית. משמעותה היא שבנקים במדינה יוכלו מעתה להנפיק מטבעות יציבים, להחליף אותם ב-"מטבעות פיאט" (שערכם נקבע על ידי המדינה), וכן לאפשר עסקאות תשלומים ולאחסן אותi, בהתבסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין. המהלך של הרגולטור האמריקני הביא לעלייה של 12% בשער האת'ר, שיחידה אחת שלו שווה כעת כ-1,037 דולר (קרוב ל-3,320 שקלים). גם שער הביטקוין עלה – ב-5% ל-31,780 דולר (כ-101,730 שקלים). יש לציין שהביטקוין ירד בימים האחרונים מהשיא של יותר מ-34 אלף דולר, שאליו הגיע בסוף השבוע. ההערכות הן כי ההחלטה של הנגיד תשפיע לחיוב על שערי המטבעות הווירטואליים גם בטווח הארוך. "סוף סוף בשורות חיוביות מהרגולטור" בעולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הווירטואליים הביעו שביעות רצון מההחלטה. ג'סטין ישואפאר, מנהל במשותף של בלוקהד קפיטל, אמר לאתר Coindesk כי "אחרי גל של חדשות שליליות מצד הרגולטור, המשקיעים שבעי רצון לשמוע בשורות חיוביות ממנו, שמאפשרות שילוב של מטבעות יציבים ובלוקצ'יין בבנקאות המסורתית". הבשורה מהרגולטור האמריקני מגיעה בתקופה טובה למטבעות הווירטואליים. לצד העליות, בעיקר של הביטקוין, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, מהגופים הכלכליים הבולטים בארצות הברית, פרסם אתמול תחזית שלפיה השווי של הביטקוין יגיע ל-146 אלף דולר – יותר מפי 4.5 לעומת שערו הנוכחי. עם זאת, אומרים בג'יי.פי מורגן, כדי שזה יקרה, שוק הביטקוין צריך להשתוות לכלל ההשקעות של המגזר הפרטי האמריקני בזהב, ולשם כך צריך לצרף אליו יותר משקיעים מוסדיים. משקיעים רבים נוטשים באחרונה או מפחיתים את השקעותיהם בזהב לטובת הביטקוין.

יחד עם 2021, שהחלה לפני ימים אחדים, נפתחה גם שנת הפעילות של אנשים ומחשבים, ובמרכזה הכנסים והוועידות. סיימנו שנה מאתגרת, שבמהלכה עברנו במהירות שיא ובאבחה אחת מכנסים פיזיים, שבהם נפגשנו, לחצנו ידיים ושמענו הרצאות, לפורמט של כנסים וירטואליים. אחרי כל כנס קיבלנו תגובות רבות וחמות – וזאת הזדמנות להודות למשתתפים על כך. אלא שהשנה תהיה שנה מיוחדת: אנחנו מציינים השנה 40 שנים לאנשים ומחשבים. הגיליון הראשון של אנשים ומחשבים – שאז היה, כמובן, עיתון מודפס – יצא בנובמבר 1981. ככלל, 1981 הייתה שנה מאוד משמעותית בתולדות ה-IT והמחשוב. זו השנה שבה יבמ הכריזה על המחשב האישי, ה-PC הראשון. מאז הקמתה, קבוצת אנשים ומחשבים מלווה את קהילת ההיי-טק בישראל ובעולם, ומסקרת את המגמות הבולטות, החברות הגדולות והקטנות, והטכנולוגיות החדשות. אחד הפרויקטים המרכזיים שלנו השנה יהיה גיליון חגיגי ומיוחד לכבוד 40 שנים לאנשים ומחשבים ו-40 שנות מחשוב פורץ דרך. הגיליון יספר את הסיפור של הענף דרך האנשם והארגונים – החברות, המנכ"לים וכמובן המנמ"רים. זאת, לצד הביטוי שהם מקבלים ויוסיפו לקבל באמצעי המדיה הקבועים שלנו: האתר, הניוזלטר היומי דיילי מיילי, הרשתות החברתיות ופודקאסט אנשים ומחשבים. שנה של שלל כנסים ואירועים אנחנו, באנשים ומחשבים, נכנסים ל-2021 עם תוכניות להמשך הכנסים באופן וירטואלי, כמתבקש מהתקופה, שגם השנה יכללו את התכנים המעניינים על המגמות הבוערות ביותר בעולמות ההיי-טק והטכנולוגיה. פתחנו את שנת הכנסים אתמול (ב') בוועידת הערים החכמות, בהשתתפות ראשי השלטון המקומי, מנמ"רים ומנכ"לים של חברות היי-טק שעובדות עם המגזר המוניציפלי. המשכנו ללוות מגזר זה בשנה האחרונה, שלדברי חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הייתה "שנת ראשי הערים", שהוכיחו שהם הגורם היציב במדינה, שלא מתחלף אחת לחצי שנה, וכך נעשה גם בשנה הנוכחית. כנס החינוך השנתי שלנו יעקוב אחרי מגזר זה, שהשנה עמד במרכז החדשות וההתפתחויות, עקב הסגרים והמעבר ללמידה מרחוק. בעזרת הלמידה מרחוק, המורים והמורות מצילים.ות את מה שאפשר משנת הלימודים הדי אבודה. גם הממשלה תוסיף לעמוד על סדר היום בכנסים ובוועידות שלנו, כאשר האתגר המרכזי שלה השנה בתחום הדיגיטל יהיה מכרז הענן הציבורי, שצפוי לחולל שינוי גדול בפעילותה. זאת, לצד הצורך בהמשך מתן השירותים לאזרח בעידן של סגרים וריחוק חברתי. אנחנו נהיה שם כדי לעקוב ולהביא את המרצים הרלוונטיים. תחום נוסף, שהכנס השנתי שעוסק בו יתקיים בעוד שבועיים, הוא ניהול הידע, ובמיוחד ניהול המסמכים בארגון. שיתוף הידע וארגון המידע הם בסיס לייעול המערכות – נושא חשוב ביותר בכלל ובזמן הקורונה בפרט. עוד כנס שיתקיים החודש יעסוק ב-BI ובבינה מלאכותית. באירוע תרצה ד"ר ארנה ברי, שעמדה בראש ועדה ציבורית שהמליצה למדינה כיצד לקדם את נושא ה-AI ולהעמיד אותו בראש סדרי העדיפויות. כמו בשנים קודמות, גם השנה תעמוד מגמת התעשיה 4.0 במרכזו של כנס שנערוך בנושא זה בחודש מרץ. האירוע יעסוק בין היתר יכולתם של המפעלים בארץ להמשיך לתפקד בזמן המשבר הכלכלי שגורמת הקורונה, שבמידה רבה היא פונקציה של עד כמה הם משקיעים בדיגיטל ברצפת הייצור ובמערכות בק אופיס. במרכז האירוע יעמוד הכיוון שאליו הולכים השנה מפעלי תעשיה רבים – הגברת ההשקעות שלהם בדיגיטל. יש עוד שלל אירועים, שקצרה היריעה מלפרט, בהם של החברות עצמן, שיספרו על החידושים שלהן, כנסים שעוסקים בטרנדים כמו ענן ו-RPA, ועוד. אתם מוזמנים להציץ באתר האירועים שלנו. השורה התחתונה: 2021 תהיה ללא ספק שנה מאתגרת, לא פחות מקודמתה. אלא שיש הבדל אחד – הכניסה לשנה זו מלווה בתקווה, בעקבות החיסונים, שפותחו על ידי טובי המדענים בעולם. אנחנו נמשיך להיות עם היד על הדופק, וכל מה שנותר זה לאחל לכולנו שנה בריאה ושנת עסקים מוצלחת.

מאמר זה הוא המשך למאמר ממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית – מבט 360 מעלות על הנושאים לטיפול במסע הדיגיטלי, שפורסם בשני חלקים – כאן וכאן – בחודש שעבר. באותו מאמר הצגתי את מודל שמונת ממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית. מטרת המאמר הנוכחי היא להציג מודל אפשרי להערכת מידת המוכנות של הארגון לטרנספורמציה הדיגיטלית. המודל מאפשר קבלת תמונה נקודתית (Snapshot) של המצב הנוכחי (As-is State) של הארגון בכל שמונת הממדים, ומהווה מרכיב בתכנון מפת הדרכים הדיגיטלית. הוא יכול לשמש את הארגון לא רק באבן דרך הראשונה, אלא גם מעת לעת, תוך כדי התקדמות ותכנון ועדכון מפת הדרכים הדיגיטלית. ניתן להתייחס למודל זה כאל GPS ארגוני לבדיקת מיקומו ומצבו במהלך המסע. מודל שמונת ממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית כל ארגון משתמש בטכנולוגיות דיגיטליות ונמצא במקום כלשהו ברצף המסע של הפיכתו מאנלוגי לחלוטין (כפי שארגונים היו לפני מספר עשרות שנים טרם הופעת המחשב) לארגון דיגיטלי מלא. ארגונים מתמודדים עם גלים שוטפים של שיבושים (Disruption) בסביבה העסקית והתחרותית שלהם, שיכולים לבוא ממתחרים חדשים, מחברות סטארט-אפ שנוגסות בחלק מהעסקים וממודלים עסקיים חדשניים. בנוסף, אנחנו עדים לגלים בלתי פוסקים של טכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ביג דטה, מציאות מדומה ומדפסות תלת ממדיות. גם הדרישות והציפיות של הלקוחות משתנים באופן תדיר. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא המסע הארגוני להתאמתו לסביבה המשתנה. זהו מסע ארוך, ללא סיום ברור, ולא יעד שאליו יש לחתור. מדובר במסע דינמי של השתנות בלתי פוסקת, תוך מעבר בין תחנות ושלבים חדשים. אף ארגון לא יכול להרשות לעצמו לא לצאת למסע כזה. כמו שנאמר: "הארגון לא יכול לעצור את הגלים, אבל הוא יכול ללמוד לגלוש". המפתח לכל מסע, ולא רק דיגיטלי, הוא ידיעת המיקום הנוכחי כבסיס לתכנון המשך המסע. אין כיום כמעט נהג שיוצא לדרך לפני שהוא מפעיל את ווייז. בדומה, גם ארגונים צריכים להסתייע במודל כלשהו כדי לנווט במסע הדיגיטלי שלהם. המודל שיכול לסייע בניווט הארגוני הוא מודל הבגרות הדיגיטלית, והשיטה להבנת מצב הארגון היא הערכת הבגרות הדיגיטלית. הממדים הרלוונטיים להבנת המיקום במפת הדרכים הדיגיטלית הם שמונת הממדים שהוצגו במאמר הקודם. הבנת רמת המוכנות הארגונית בכל שמונת הממדים חשובה כדי "לנווט" נכון במהלך המסע. הבגרות הדיגיטלית מאפשרת להבין את המיקום הנוכחי של הארגון וככלי לתכנון המשך המסע – מהם הצעדים והפעולות הבאים שעליו לבצע בכל אחד מהממדים. מאחר שארגון לא יכול לטפל בו זמנית בכל הממדים, חשוב לגבש מפת דרכים מאוזנת ובת יישום. החזון של הארגון משמש ככוכב הצפון ועל המפה להגדיר את הצעדים כדי להתקדם לשם – מהם הנושאים לטיפול, באילו עדיפויות ותוך התחשבות במשאבים העומדים לרשותו, באילוצי הסביבה העסקית (רמת התחרות, רמת השיבוש הצפויה וכדומה), כמו גם באילוצי התקציב והקשב הניהולי והארגוני הנדרשים להובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מהי הבגרות הדיגיטלית? במהלך השנים התפרסמו מחקרים ומאמרים רבים בנושא הבגרות הדיגיטלית. מהניסיון הרב שנצבר במהלכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים עולה תמונה ברורה: הצלחת המסע הדיגיטלי תלויה במידה רבה ביכולות וברמת המוכנות הארגונית אליו. קיימת הסכמה רחבה שהדרך למדידת רמה זו היא באמצעות אבחון הבגרות הדיגיטלית. כבר ביולי 2016 כתבתי מאמר שכותרתו הייתה הבגרות הדיגיטלית של ארגון, והוא פורסם במגזין מנהיגים של אנשים ומחשבים. הגדרת הבגרות הדיגיטלית היא שמדובר במדד ארגוני שמתאר את רמת המוכנות, ההיקף, העומק והאפקטיביות שבה הארגון משתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות בביצוע עסקיו וביצירת היתרון התחרותי שלו. מדד זה מצביע על השלב שבו הארגון נמצא בכל אחד מממדי הטרנספורמציה הדיגיטלית. קיימים מספר מודלים לאבחון והערכת הבגרות הדיגיטלית, שפותחו על-ידי חברות ייעוץ ומכוני מחקר אקדמיים. חלק מהמודלים בנויים על בסיס הערכה וציון הנע בין 1 ל-5, חלקם על ציון הנע בין 1 ל-100 וחלקם על מדרגות עם 3 או 5 שלבים. בכל מקרה, מדובר על מודל תפישתי כולל ורחב, המשלב מספר ממדים ונושאים. היישום מבוסס על תהליך של אבחון ארגוני, הערכה (Assesment), באמצעות שאלונים וראיונות עם מנהלים. המודל אינו מודל מדעי ומדויק, אלא הערכה בלבד, המתבססת על בחינת נקודות מבט של גורמים שונים בארגון, ולכן הוא לא הכי אובייקטיבי. למרות חסרונותיו, זהו המודל המקובל לקבלת תמונה מקיפה על רמת המוכנות הארגונית למסע הדיגיטלי. במאמר זה נציג מודל אחד מבין המודלים השונים. המודל מבוסס על ממדים (Dimensions), מקבץ שאלות הקשורות לנושא אחד. המודל שלנו מבוסס על שמונה ממדים. הערה – ניתן להוסיף (או לגרוע) ממדים, בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל ארגון. תהליך ההערכה מתבצע באמצעות שאלונים המציגים מספר שאלות/היגדים בכל אחד מהממדים ובכל נושא. בדרך כלל מתבססים על שאלון המחולק למספר בעלי תפקידים בארגון, בהתאם לקביעת המנכ"ל או מנהל הדיגיטל הראשי (CDO). ממלא השאלון קובע לכל שאלה/היגד ציון הנע בין 1 ל-5 לפי המדרג הבא: 1 – הנושא לא מיושם בכלל 2 – הנושא מיושם בצורה בסיסית בלבד 3 – הנושא מיושם במידת מה 4 – הנושא מיושם במידה רבה 5 – הנושא מיושם באופן מלא ממלאי השאלון אינם חייבים להיות בדרג סמנכ"ל ויכולים להיות מנהלים בדרגי הניהול השונים, בהתאם למידת הרלוונטיות שלהם לנושאי השאלון. חשוב שהשאלונים ימולאו על ידי מספר משמעותי של בעלי תפקידים, כדי לקבל מבט מקיף ככל הניתן. ניתן להחליט על הערכה עצמית (Self-Assessment), כלומר קבוצה של בעלי התפקידים בארגון ממלאים את השאלון, והמנהל האחראי מסכם את התוצאות. לחילופין, ניתן להחליט לבצע את ההערכה באמצעות גורם חיצוני כגון חברת ייעוץ המכינה את השאלון, מפיצה אותו ומנתחת את התוצאות. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. היתרון של הערכה באמצעות חברת ייעוץ חיצונית הוא קבלת חוות דעת אובייקטיבית יותר, המבוססת על ניסיון של עבודה עם ארגונים רבים, ולכן תשקף נקודת מבט רחבה יותר. עם קבלת התשובות, האחראי על ניתוח השאלונים בוחן את התשובות ומבצע חישוב של הציונים בכל ממד – תחילה לכל שאלון בנפרד, ואחר כך מחשב את הציון של הארגון בכל ממד ולבסוף ציון כולל של הארגון. במידה שקיים מידע, ניתן גם להשוות את ציוני הארגון אל מול ארגונים דומים (Benchmark). הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital חלקו השני של המאמר יתפרסם מחר