אחד ההיבטים המוצלחים יותר בטלפונים המודרניים הוא שהם מציעים זמן עבודה ממושך יותר ממה שהיינו רגילים אליו אך לפני שנים ספורות. אם פעם היינו מצמידים לטלפון חדש כוכב מיוחד של ביקורת אם הוא היה דורש מאיתנו לחבר אותו למטען רק פעם אחת במהלך יום עבודה, היום אנחנו מצפים ממכשירים חדשים שיחזיקו מעמד בקלות לפחות יום עבודה שלם. אבל במקביל לעלייה באיכות הסוללות, יש גם עלייה חזקה מאוד בתכונות וביכולות של רוב הטלפונים, כשיותר ויותר מכשירים מציעים רזולוציות גבוהות, ביצועים שמתאימים גם למשחקים ומצלמות טובות יותר – כך שלצד השיפור המסוים יש גם עלייה בדרישות החשמליות. אם תוסיפו לכך את הגורם האנושי, לא פלא שהיצרניות השונות ממשיכות לספק פתרונות כאלה או אחרים שעונים לשם הקוד "סוללה חיצונית ניידת", או "בנק חשמל" בתרגום חופשי ל-Powerbank באנגלית. כי אכן, לא משנה איזה טלפון, בסופו של דבר קורה שנתקעים בלי סוללה בטלפון בדיוק כשמאוד מאוד זקוקים לו, וגם טיול בשטח שנמשך כמה ימים יכול להיות דוגמה מצוינת, וזו הסיבה שתמיד כדאי לקפל ולארוז במקום נגיש גם סוללה חיצונית, כדוגמת +Sense 8 של רומוס (ROMOSS), שהסוללה שלה עצמה מציעה נפח עבודה מרשים של 30,000 מילי-אמפר/שעה, שאמורים להספיק להטעין טלפונים מודרניים לפחות 5-6 פעמים – מה שאומר, אם יוצאים מהבית עם טלפון שהסוללה שלו טעונה לחלוטין אפשר להחזיק מעמד גם שבוע בחוץ. הסוללה הזאת יכולה להטעין עד שלושה מכשירים בו זמנית, והיא תומכת בתקן QC 3.0 וכן בתקן PD 3.0, כך שהיא יכולה לעשות זאת בהספק של עד 18 ואט לכל היותר. הטעינה המלאה שלה יכולה להימשך כ-11 שעות אם משתמשים בחיבור ה-USB-C שלה, אבל היא תימשך זמן רב יותר באמצעים אחרים. היא שוקלת כ-670 גרם ובשעת כתיבת שורות אלו עלותה כ-85 שקלים, כולל משלוח מסין.

הענקית גוגל (Google) מאבדת עובדים בכירים וחשובים לה, כתוצאה מהשערוריה שעוררו פיטוריה של המהנדסת השחורה, חוקרת ה-AI, ד"ר טימניט גברו. בין שני המתפטרים האחרונים שבחרו לעזוב את גוגל כמחאה על האירועים נמצא דיוויד בייקר, ראש המחלקה לבטיחות משתמשים שעבד בגוגל 16 שנים, ומפתח התוכנה, וינש קאנאן. כזכור, בדצמבר הרעישה פרשת גברו את עובדי והנהלת גוגל. מאחורי סיום העבודה המתוקשר של המהנדסת עמד סכסוך סביב מאמר מחקר אודות שאלות אתיות בכל הקשור במודלים של שפה. החוקרת טענה כי מתחה ביקורת על מאמצי הגיוון של גוגל בתחום לימוד השפה האנושית במחלקת הבינה המלאכותית, ושהענקית לא אהבה זאת. לפי תיאורה, זמן קצר לאחר התקרית היא קיבלה הודעה שבקשתה לעזיבת החברה התקבלה, על אף שלא ביקשה זאת כלל. דיווחים בתקשורת הוסיפו וחשפו כי גוגל רצתה שגברו תסיר את שמה מהמחקר שפורסם, מה שגרם לגברו לאיים שתתפטר, ואז גוגל "קפצה" על ההזדמנות לסלק אותה מהצוות ומשורותיה. מחאות ואיגוד עובדים בקרב הגוגלרים בהמשך הגוגלרים שעבדו עם גברו בצוותה החליטו לא לשתוק, ויצאו בפומבי עם עמדתם בנוגע למחלוקת. הצוות פרסם מכתב בחשבון מדיום (Medium) של גוף העובדים המוחים כנגד שלל נושאים הקשורים בהתנהלות החברה, Google Walkout. במכתב ציינו אנשי הצוות בתוקף כי גברו פוטרה ולא התפטרה מתפקידה על ידי ראש תחום ה-AI של גוגל, ג'ף דין, שהכחיש זאת. על המכתב חתמו עד היום כ-2,600 מתוך 135,000 מועסקיה של גוגל. אלא שגברו לא חזרה לגוגל והזעם סביב המקרה ממש לא שכך. עם פרישתם השבוע התייחסו בייקר וקאנאן לדברים – בייקר הודיע ​​על התפטרותו והסביר כי היא נובעת מפרשת גברו. בהצהרה שפרסם הבהיר: "איננו יכולים לומר שאנו מאמינים במגוון, ואז להתעלם מהיעדרם הבולט של קולות רבים בין כתלינו". הנוטש הנוסף של שורות גוגל, קאנאן, הודיע גם הוא כי אינו מוכן עוד לעבוד עבור גוגל. בנוסף לפיטוריה המאוד שנויים במחלוקת של גברו, קאנאן גם מתח ביקורת על פיטוריה של מגייסת שחורה בשם אפריל כריסטינה קורלי, שלדעתו היו אף הם בלתי מוצדקים. איגוד עובדי אלפבית הפיטורים בגוגל, במיוחד פיטוריהם של מוחים מקרב הגוגלרים – שיצאו נגד מעסיקתם על מגוון נושאים כמו השתקת ניצול מיני בחברה, בעיות גיוון והכלה, פיתוח מוצרים לא אתיים וכדומה – יצרו מתח רב בחברה והביאו גם לתופעה מרשימה: יותר מ-800 עובדי גוגל הצטרפו לאיגוד עובדים קטן ושמו איגוד עובדי אלפבית (Alphabet Workers Union), שנוסד באחרונה בתמיכת אחד מאיגודי העובדים הגדולים במדינה – איגוד עובדי התקשורת באמריקה, ה-CWA. האיגוד של הגוגלרים פועל אמנם למען ביטחון תעסוקתי, אבל הודיע שיתמקד יותר בשאלות מהותיות ומוסריות מאשר במשכורות ותנאי ההעסקה של העובדים. המתאגדים דורשים חופש מחקר ושינויים בגישת ההנהלה. גוגל לא הייתה מעוניינת להתייחס בינתיים לעזיבת המחאה של בייקר וקאנאן, ולא פרסמה תגובה אליה.

"אני מכיר את השוק הישראלי לעומק, מזה שנים רבות, מתפקידים קודמים שעשיתי. למרות הקורונה, הצלחנו להגיע להישגים כספיים טובים בשנה החולפת. בכוונתי להמשיך ולהשקיע בסניף הישראלי של החברה, כמו גם במערך המו"פ המקומי", כך אמר פיל באלינג'ר, מנכ"ל אינפינידט (Infinidat). באלינג'ר מונה להוביל את חברת האחסון הישראלית-אמריקנית בינואר השנה. הוא בעל ניסיון של יותר מ-30 שנים בעולמות אחסון הנתונים, ועד לא מזמן שימש כסמנכ"ל בכיר וכמנהל תחום הדטה סנטרים בווסטרן דיגיטל (Western Digital). לפני כן הוא היה סמנכ"ל בכיר ומנהל כללי ב-Dell-EMC, ומילא כמה תפקידי ניהול באורקל (Oracle) ו-LSI. הוא החליף באינפינידט את ניר סימון, סמנכ"ל הכספים, וקריאל סנדלר, סמנכ"ל התפעול, שמונו אשתקד למנכ"לים משותפים בספטמבר האחרון, לאחר שמשה ינאי, מייסד החברה, הודיע על פרישתו מהתפקיד. חודש לאחר פרישתו, בשיא תקופת הקורונה, ינאי השקיע באינפינידט עשרות מיליוני דולרים. "כאשר פנו אליי והציעו לי את התפקיד", סיפר באלינג'ר בראיון ראשון לעיתונות הישראלית, "לא היססתי והשבתי מיד בחיוב, בשל ההערכה הרבה שיש לי למוצרי החברה. עוד בטרם כניסתי לחברה, פגשתי לקוחות שהביעו שביעות רצון ממוצרי החברה, ולכן היה לי ברור שאקח על עצמי את התפקיד". "מערך המוצרים שלנו מספק יכולת לשרוד התקופה עם גמישות וחסכון" לדברי באלינג'ר, "2020 הייתה שנה סוערת ורוויית מערבולות מבחינה כלכלית, בשל מגיפת הקורונה. למרות זאת, תזרים המזומנים שלנו היה חיובי. כמו כל ארגון, ביצענו שינויים והחלטות עסקיות כדי להתאים עצמנו למצב החדש שנוצר. תוך כדי כך התברר לנו שהטכנולוגיה שלנו נצרכת ונדרשת על ידי השוק. זאת, כי מערך המוצרים שלנו מספק יכולת לשרוד את התקופה הזאת עם גמישות, לצד חסכון בעלויות". לדבריו, "משה (ינאי – י"ה) הקים את החברה והניע אותה על בסיס חדשנות. החדשנות בארכיטקטורה שלנו היא הקלף המנצח: הטכנולוגיה שלנו מספקת פתרונות אחסון נתונים עם 100% זמינות, ביצועים גבוהים ובעלות כוללת, TCO – נמוכה ובקנה מידה גדול. מודל ה-Elastic Data Fabric שלנו לאחסון, שיתוף ויצירת ערך, ממערכי נתונים גדולים בארכיטקטורות ענן, הוא שמייחד את הפתרון שלנו, ומסייע לארגונים להפחית את הסיכון, המורכבות ועלות האחסון". לדבריו, "אנו מספקים פתרונות המתאימים לדרישות נפחי האחסון הגבוהים של ארגונים, עם זמן אחזור של פחות ממילי-שנייה, אמינות של שבע תשיעיות, ויכולת לגדול באופן גמיש בנפחי האחסון, בלא תלות בחומרה. פתרון InfiniBox מאפשר קונסולידציה של מספר גדול של מערכי אחסון בפתרון אחד, ומביא לעלות תפעול נמוכה ושיפור הפרודוקטיביות של הצוותים". משה ינאי, המייסד והמנכ"ל היוצא של אינפינידט. צילום: יח"צ "עולם ה-IT פוסט-הקורונה יניב עוד לקוחות ועוד הכנסות" "2020 הייתה שנת הכופרות, מה שהעלה את המודעות של ההנהלות לצורך בהמשכיות עסקית ובשחזור נתונים", אמר, "פתרון InfiniGuard שלנו מאפשר שחזור מיידי של מידע במקרה אסון או מתקפת סייבר – תוך דקות עד שעות, לעומת ימים בפתרונות אחרים. מנמ"רים שואלים את עצמם: תוך כמה זמן יוכלו להחזיר את הארגון לפעילות הרגילה, מהו חלון השחזור? כל רגע שבו נתוני הארגון אינם זמינים – משמעו נזק כספי ותדמיתי משמעותי, אובדן לקוחות ופגיעה במוניטין. אנחנו מספקים שחזור מהיר פי 10 עד 30 לעומת המתחרים". "המעבר של ארגונים לענן", הסביר, "פתח עבורנו עוד מרחב פעילות. לצד עבודה ברישוי מסורתי בדטה סנטר המקומי, נוספו עוד שתי תצורות עבודה – בענן, ואחסון היברידי. האחרון הוא הנפוץ ביותר, כי הוא מאפשר למנמ"ר 'לבחור עם פינצטה' איפה לשים את הנתונים. כך, יש לנו יכולת להרחבת הקיבולת – בתוך דקות, כשהלקוח משלם לפי צריכה, כמו במודל התשלום בענן. באחרונה זכינו בתואר AWS Outposts Ready, ויש לנו יכולת לאינטגרציה עם פריסות AWS Outposts. לקוחות מחפשים דרכים טובות יותר לאחסן ולנהל את הנתונים שלהם ברחבי הארגון, כחלק מהדיגיטליזציה. אנו מספקים פתרון ניהול נתונים מקיף לכל יישום בסביבה שלהם, עם חוויה היברידית עקבית. להערכתי, בעתיד נקיים שיתופי פעולה דומים עם ענקיות ענן נוספות". "באחד מתפקידי הקודמים", סיפר באלינג'ר, "הייתי בישראל מדי רבעון למשך שבע שנים. אני מכיר היטב את השוק המקומי, ואת גישתו לאימוץ מוקדם של טכנולוגיות, מה שמתאים לנו ככפפה ליד. אמנם נתח השוק שלנו עדיין קטן, אבל בשל היכולות הטכנולוגיות שלנו יש לנו הזדמנות אדירה לצמוח בעולם האחסון מרובה המיליארדים. בין השאר, נשקיע בכלים ונרחיב יכולות המוצרים לנו לטובת ניהול האחסון". באלינג'ר, סיכום באומרו כי "עולם ה-IT פוסט-הקורונה יניב עוד לקוחות ועוד הכנסות, כי ב-2020 ארגונים קפאו מלכת בתחום האחסון. אני נרגש ואופטימי. אינפינידט נטועה חזק בישראל, ואפעל להמשך ההשקעות בה: האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו תביא את החזון הגלובלי שלנו לכדי מימוש – תוך עבודה צמודה עם צוותי הפיתוח, המוצר והתפעול, שפועלים בישראל. נהפוך את עסקי הארגונים לגמישים, יעילים ופרודוקטיביים יותר. ארגוני אנטרפרייז ברחבי העולם, דוגמת הבנק הגדול ביותר ביפן, MUFG, ובישראל בנק לאומי ומיטב דש, שבחרו בנו, והלקוחות שמחזיקים עשרות פתרונות InfiniBox, יודעים שנמשיך לפתח פתרונות טובים עם ראייה עתידית ארוכת טווח".

גיימרים הם מטרה פופולרית עבור האקרים, שבדרך כלל מנסים לגנוב את הנתונים שלהם ולהפריע לשגרה שלהם – באמצעות תוספים של תוכנות פרסום או שיבוש המשחקים עצמם. אבל לפעמים יש להאקרים גם רעיונות אחרים. חוקרי ESET איתרו באסיה פעילות זדונית, ממוקדת במיוחד – על משתמשים ספציפיים במשחק פופולרי. על פי החוקרים, התוקפים ניגשו למנגנון העדכונים עבור תוכנת NoxPlayer  – אמולטור המאפשר לשחק במשחקי אנדרואיד על מחשבי PC ועל מחשבי מק (Mac). המתקפה, הסבירו החוקרים, הינה מסוג מתקפת שרשרת אספקה והיא אינה בעלת טביעת רגל משמעותית או השפעות גיאופוליטיות גדולות מאוד כמו מתקפות מוכרות אחרות. נראה כי התוקפים פרצו לתשתיות של BigNox , אשר בסיסה בהונג קונג, על מנת להטמיע את העדכונים הזדוניים אשר מועברים ללקוחות. כ-150 מיליון איש ברחבי העולם, בעיקר באסיה, משתמשים ב-NoxPlayer. החוקרים איתרו את המתקפה בקרב 100,000 משתמשי NoxPlayer אשר משתמשים גם בתוכנת הגנה של ESET – כאשר בפועל, חמישה בלבד קיבלו את הנוזקה הזדונית. היו אלה קורבנות מטיוואן, הונג קונג וסרי לנקה. לא ברור מה מטרתו ומי מנהל את קמפיין הריגול אשר החוקרים  מכנים "NightScout". החוקרים ציינו, כי "לא הצלחנו למצוא חיבורים הקושרים בין הקורבנות. עם זאת, בהתבסס על התוכנה המדוברת אשר נפרצה, ועל יכולות הנוזקה עצמה – אשר כוללת יכולות מעקב, אנו מאמינים כי הכוונה היא לאסוף מודיעין על יעדים המעורבים בצורה כלשהי בקהילת המשחקים". אף שחוקרי ESET לא הצליחו לשייך את קמפיין התקיפה לקבוצה זדונית או להאקרים ממדינה ספציפית, הם ציינו, כי נראה שהמטרה העיקרית של הקמפיין היא ריגול. שלוש משפחות שונות של נוזקות זוהו כמפיצות עדכונים זדוניים לקורבנות נבחרים, עם יכולות מעקב – אולם בלא כל סימן לרווחים כלכליים.

השבוע התבשר העולם כי חוקרי הסטארט-אפ נוירלינק (Neuralink) – עוד חברה חדשנית, מסקרנת ופורצת דרך מבית היוצר של יזם הטק המפורסם אילון מאסק – הצליחו לחבר שבב למוח של קוף, אשר מאפשר לו לשחק במשחקי וידיאו בעזרת חשיבה בלבד. מאסק ציין את ההישג, לכאורה, במהלך הופעה ברשת החברתית למוזמנים בלבד קלאב-האוס (Clubhouse), ועשה זאת בגאווה רבה. והוא צודק. זאת אומרת חלקית. ההישג הזה מרשים ודרמטי מאין כמותו, משום שהוא אמור לסלול את הדרך לחיבור המוח האנושי למחשב, או במילים אחרות – להפיכתנו לסוג של סייבורגים מתוחכמים וחכמים עד אין קץ. כבר באוגוסט האחרון התגאה מאסק מאוד כשבמסגרת מצגת ששודרה בלייב תועדה חזירה צעירה בשם גרטרוד ששבב מחשב שפיתחה נוירלינק, אשר גודלו כגודל מטבע, הושתל במוחה. אז הדגים מאסק למעשה את הצעד הראשון שנעשה במעבדות החברה לעבר המטרה הסופית, שהיא לממשק את המוח האנושי למחשב. אבל בואו נניח לרגע בצד את השאלה האם באמת האנושות תתרם מהחידוש הזה לכשיושלם, או שהוא יביא אפילו לקיצה בתסריטי בלהה שונים שניתן להגות בהם. בואו אולי אפילו נאמין במאסק, שהחשיבה הייחודית שלו והעובדה שהוא פשוט חסר מנוח ואמביציוזי בטירוף, מביאה לעולם רעיונות הזויים שגם מתממשים – כולנו מכירים את הצלחותיה של חברת החלל SpaceX, את השגשוג הלא יאמן של יצרנית המכוניות החשמליות טסלה (Tesla), ואתם בהחלט מוזמנים לחפש גם פרטים על חברת בורינג (The Boring Company) של מאסק, שבמסגרתה הוא חופר מנהרות לתחבורה אלטרנטיבית והרבה יותר אקולוגית מתחת לערים בארה"ב. בכלל, בואו נצא מנקודת הנחה שממשק מוח-מחשב, במקרה שלנו בני האדם, יטיס אותנו להישגים חסרי תקדים. שכל סטאז'ר זוטר בבתי חולים יהפוך לאנציקלופדיית רפואה מהלכת, שכל מהנדס ידע לשלוף בקלילות ממוחו כל פרט ופרט הנדרשים לו לצורך תכניותיו וחישוביו, שכל אחד מאיתנו, האנשים הפשוטים, יוכל לנגן מוזיקה בראשו (כפי שכבר הבטיח מאסק בעבר), ובכלל – שהשמיים יהיו הגבול להישגי האנושות. מאסק וצוות חוקרים מסבירים, בגמגומים, למה חשוב לערוך ניסויים בבעלי החיים דווקא יתרה מזאת, בואו נאמין למאסק שטוען כי הפיתוחים של נוירלינק, לכשיושלמו, יסייעו לאנשים משותקים לשלוט על התקנים באמצעות מחשבות. הטכנולוגיה יכולה גם, לדבריו, לאפשר לאנשים לתקשר ביניהם באמצעות המוח, ואפילו לשמר את מצב המוח, ובמקרה מוות – להעבירו לגוף אחר. מרשים ביותר. על סף הבלתי נתפש. אבל בהנחה שכך אכן יקרה בעתיד – מדוע מי שבינתיים אמורים להשתתף בניסויים, היש להודות די משוגעים הללו, וזאת בלי אישורם, וחמור יותר, מבלי שהם יבינו מה קורה להם ומדוע, אלו בעלי חיים חסרי ישע? Elon Musk says his start-up Neuralink has wired up a monkey to play video games using its mind https://t.co/oAo9wdkdFg — CNBC (@CNBC) February 1, 2021 אם התועלות לבני האנוש כה רבות, ואם מאסק כל כך עשיר עד שהוא מאייש לסירוגין עם ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, את המקום הראשון בצמרת עשירי תבל – למה שלא יגוייסו לניסויים הללו בני אדם? בן האדם המתנסה בחוויה ידע לקראת מה הוא הולך. הוא יתנדב מרצון לניסוי, ואף יתוגמל על כך ביד רחבה. מי שיתנסה בהמצאה של מאסק יתרום להתפתחות האנושות באופן חסר תקדים, ואף אפשר שייכנס לספרי ההיסטוריה כאדם הראשון שמוחו חובר למחשב, שהצליח להרוג בקאונטר סטרייק את חברי הקבוצה השנייה רק בכוח המחשבה, שבאך או ביונסה התנגנו בראשו בעת רצון, ובכלל – שהפך מייצור פשוט למגה-אדם. הרי את גרטרוד ואת הקוף, שאפילו שמו לא הגיע לתקשורת ולדיווחיו של מאסק, איש לא יזכור או יוקיר. וגם אם כן – מה זה יועיל להם כשבחייהם בילו במעבדה, על שולחן הניתוחים ובהחלמה מפצעיהם, כשבזמנים שבין לבין מוחם מתעתע בהם? מדובר ביצורים חשים, רגישים ותאבי חיים, ולא בבובות משחק לתועלת האדם. גם אם האדם הזה הוא גאון נדיר שמשבש את העולם הטכנולוגי באופן חסר תקדים ממש בזמנים אלו. הניצול של חסרי הישע יירשם לדיראון עולם ברזומה של מאסק, כיון שלא רק שאינו מייצג קידמה, אלא שהוא מייצג פרקטיקות שזמנן עבר מזמן.

מינתה שישה ישראלים לתפקידים בכירים. אינטל. צילום: StockNinja, BigStock שבב כחול-לבן: אינטל (Intel) מינתה שישה מעובדיה הישראלים לתפקידים בכירים. אורי פרנק מונה לסגן נשיא תאגידי באינטל. זוהי אחת הדרגות הבכירות ביותר בענקית השבבים. פרנק משמש כיום כמנהל ארגון הנדסה של אינטל בקבוצת הפיתוח Core & Client – הוא מנהל כיום כ-2,000 עובדים שנמצאים בישראל, הודו וארה"ב. בתפקידו הוא אחראי להגדרת ופיתוח מוצרי המחשוב האישי, קליינט, וה-Core – עבור מחשבים ודטה סנטר. לאורך השנים הוא היה בתפקידי ניהול בכירים במוצרי דגל של החברה, כגון סנדי ברידג', אייסלייק ועוד. פרנק בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון. רן ברנסון, מונה לסגן נשיא בקבוצת הפיתוח Intel Core & Client Development, אינטל. צילום: דוברות אינטל רן ברנסון ימונה לסגן נשיא בקבוצת הפיתוח Intel Core & Client Development. בתפקידו הנוכחי הוא אחראי על פיתוח ליבת המחשוב הבאה של אינטל. בימים אלו הוא מוביל עם קבוצת הפיתוח שלו שינוי בליבת ה-Core, שתהיה הבסיס למעבדי אינטל העתידיים. בפרויקט זה ניתן דגש לקיצור קבועי זמן הפיתוח, ייעול ושיפור תהליכי וכלי העבודה. מאז הצטרפותו כסטודנט לאינטל ב-2000, ברנסון עבר דרך כל תפקידי התכנון השונים, וניהל מגוון קבוצות פיתוח. בתפקידו האחרון הוא ניהל את פיתוח מעבדי הקליינט (Mobile and desktop) של אינטל, שייצאו לשוק בקרוב. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהטכניון. אופיר אדליס, מונה ל-Intel Fellow. צילום: דוברות אינטל אינטל ממשיכה לקדם גם מומחים טכנולוגיים; אופיר אדליס מונה ל-Intel Fellow. דרגת Fellow מקבילה לסגן נשיא. אדליס ישמש Fellow בקבוצת המחשוב האישי. הוא מוביל כיום את פעילות הארכיטקטורה של פלטפורמות ומעבדי אינטל העתידיים למחשוב אישי בישראל. לאדליס יותר מ-25 שנות ניסיון בארכיטקטורה, פיתוח ואינטגרציה של מערכות מורכבות על שבב (SoC) למגוון רחב של מוצרים. בשנים האחרונות היה אחראי לפרויקטים כגון מעבדי אייס לייק שיצאו לשוק הלפטופים ב-2019, מעבדי רוקט לייק שעתידים לצאת ברבעון הקרוב עבור שוק הדסק-טופים, ומעבדי אלדר לייק, שייצאו בהמשך השנה לשוק. הוא הצטרף לאינטל לפני כ-23 שנים, החל את דרכו המקצועית בחטיבת הסלולר, עבר לקבוצת פתרונות תקשורת אלחוטית, משם לקבוצת הארכיטקטורה, התוכנה והגרפיקה של אינטל, וכיום הוא חלק מקבוצת המחשוב האישי. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב ותואר מוסמך במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. אילן ברסלר, סגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי של אינטל. צילום: דוברות אינטל אילן ברסלר ימונה לסגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי. ברסלר מוביל את פיתוח טכנולוגיות ומוצרי תקשורת אלחוטית, המספקים פתרונות WiFi, Bluetooth וסלולר למחשבים הניידים של אינטל. הוא עומד בראש ארגון גלובלי האחראי על תכנון, הגדרה, פיתוח, והשקה של מוצרי התקשורת האלחוטית המובילים של אינטל. השנה הארגון שהוא מוביל הוציא לעולם את טכנולוגיית Wi-FI6E – הדור הבא של ה-Wi-Fi. ברסלר הצטרף לאינטל ב-2002 כמהנדס תוכנה, ותרם לפיתוח מוצרי האלחוט הראשונים של אינטל שהושקו בפלטפורמות הסנטרינו. לפני תפקידו הנוכחי הוא מילא שורת תפקידי ניהול בכירים בחטיבת התקשורת האלחוטית. לברסלר תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון. ד"ר אופיר בוכובזא-דגני, מונה ל-Intel Fellow. צילום: דוברות אינטל ד"ר אופיר בוכובזא-דגני ימונה גם הוא ל-Intel Fellow. הוא מוביל מחקר וחדשנות בטכנולוגיות של מעגלי רדיו וגלים מילימטרים משולבים בטכנולוגיות סיליקון למערכות תקשורת אלחוטיות. ד"ר בוכובזא-דגני הצטרף לאינטל ב-2005, ומאז הוביל כמה מהפכות בטכנולוגיית שבבי הרדיו של החברה, שהובילו למוצרי WiFi ראשונים מסוגם בתעשייה. בשנים האחרונות הוא מוביל פיתוח של מעגלי רדיו דיגיטליים, חדשניים, דלי הספק ורחבי סרט – המתאימים לתקנים אלחוטיים עתידיים. הוא בעל תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ופיזיקה, ותואר שני ודוקטורט בנושא מערכות מיקרו-אלקטרומכניות ממוזערות, מהפקולטה להנדסת חשמל שבטכניון. ד"ר בוכובזא-דגני היה ממקבלי המלגה היוקרתית לדוקטורנטים מקרן צ'רלס קלור. הוא פרסם כ-85 מאמרים מדעיים וטכניים, ומחזיק בכ-50 פטנטים בתחום התקשורת האלחוטית, טכנולוגית מעגלי הרדיו והמיקרו-מערכות.  יהונדב משה, מונה לסגן נשיא בקבוצת IP Engineering, אינטל. צילום: דוברות אינטל יהונדב משה ימונה לסגן נשיא בקבוצת IP Engineering. הוא מנהל כיום את קבוצת Client Connectivity Division – במסגרתה הוא מוביל פיתוח של IPs ומוצרים שונים בתחום ה-Client connectivity, כולל פיתוח של Thunderbolt/USB4 וטכנולוגיות Ethernet. הקבוצה שבניהולו אחראית לאספקת מוצרים בהיקף רחב לכל יצרניות המחשבים. משה הצטרף לאינטל ב-2000 כמהנדס VLSI, לקבוצת Cable Modem. מאז הוא ניהל קבוצות בעולמות הסיליקון, מארכיטקטורה ועד לייצור. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב ובעל תואר שני בהנדסת חשמל עם התמחות בתקשורת ומדיה מאוניברסיטת תל-אביב.

החלטת הממשלה על העברת הרשות לניצולי שואה למשרד לשוויון חברתי ממשיכה לעורר ביקורת ציבורית והתנגדות מצד חברי כנסת וגורמים שונים. אתמול (ד') נערך דיון בוועדה לביקורת המדינה, שעסק בדו"ח ביקורת מעקב שערך המבקר בחודשים האחרונים על הטיפול בניצולי שואה. בדו"ח זה מביע המבקר את עמדתו שמתנגדת להעברת הרשות לניצולי שואה ממשרד האוצר. ההתנגדות העיקרית להעברת הרשות, שהיא גוף עצמאי באוצר, היא בעיקר בגלל טענת אנשי הרשות שלא ניתן להעביר בלו"ז קצר את כל מערכות המידע, התוכנות והציוד הפיזי למשרד לשוויון חברתי, מאחר שהם אספו במשך שנים, ושהם ייעודיים. עובדי הרשות הזהירו במכתבים לשר האוצר, ישראל כץ, וחברי כנסת, שהעברת הרשות תפגע בשירותים שהרשות מעניקה לניצולים, בין היתר – הפנסיה החודשית שלהם. גם סגן שר האוצר, יצחק כהן, הביע התנגדות למעבר, וכמו כן ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. ניצול שואה מראה את המספר שעל ידו. צילום: BigStock בדיון אתמול אמר ח"כ אלעזר שטרן: "אני שמח שעמדת מבקר המדינה היא שלא נכון להעביר את הרשות. מה שעמד מולי הוא הניסיון שנצבר במשרד האוצר. בהכירי את הפעילות כאן בכנסת, נושא ניצולי השואה קיבל קדימויות בגלל שהיה באוצר. על כל זה יש להוסיף את הקורונה, שמגבילה את היכולת לתת שירותים. הקורונה מעצימה מצוקות על כל האוכלוסייה המבוגרות, אך בפרט אצל ניצולי השואה ששם זה מוקצן עוד יותר. אסור לעשות שינויים בדיוק בזמן הזה". "נושא טיפול המדינה בניצולי השואה הוא לא דבר שניתן להזניח, ובוודאי הוא דבר שנמצא בקונצנזוס שעלינו להתכנס ולדון בו ללא דחייה", הוסיף ח"כ שטרן. ח"כ מיקי לוי הצטרף בדיון לדרישת יו"ר הוועדה שלא להעביר את הרשות ממשרד האוצר ואמר: "אין למשרד לשוויון חברתי כל יכולת. הרשות נמצאת 50 שנה באוצר. ההעברה היא פוליטית – אם הממשלה הזאת לא הייתה נופחת את נשימותיה האחרונות, זה לא היה קורה. יש בקשות של כל הארגונים שלא להעביר. הרשות גדולה יותר מכל המשרד – אז איך המשרד יכול לעבור לשם?" ח"כ מיכל קוטלר-וונש ביקשה ממשרד מבקר המדינה לבדוק את העובדה שהתברר כי קיים פער גדול בסכומי השילומים של 17 מיליארד דולר שלא נדרשו מעולם – כולל נושא השבת הרכוש. נציג משרד המבקר אמר כי בימים אלו עומדת להסתיים כתיבת דו"ח מיוחד בנושא, שיפורסם בחודשיים הקרובים.

נזקי הסייבר העולמיים צפויים לעלות השנה כשישה טריליון דולר. אם הגנת הסייבר הייתה מדינה, היא הייתה בעלת הכלכלה השלישית בגודלה בעולם לאחר ארה"ב וסין. נחמד להיזכר היכן הכל החל. היום (ה'), 4 בפברואר 2021, יצויינו 30 שנים להופעת וירוס המחשבים מיכאלנג'לו (Michelangelo), אחד הווירוסים שגרמו להיסטריה הגדולה ביותר, שהעלה לתודעה הציבורית את הסכנות בעולם המחשוב הביתי, וכיצד ניתן להתמגן מפניהן. מיכלאנג'לו היה וירוס מסוג Boot Sector – נוזקה ששינתה את תהליך הבוטינג ("אתחול") של המחשבים באותה תקופה. הוא התפשט באמצעות – תאמינו או לא – דיסקטים. הווירוס קיבל את השם מיכאלאנג'לו, כיוון שהנגיף נותר רדום על מכונות נגועות, עד ה-6 במרץ 1992, שהיה במקרה יום הולדתו של מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי – איש אשכולות איטלקי ואחת הדמויות הבולטות ברנסנס ובתולדות האמנות. רק ב-6.3.92 הוא הופעל והשבית את המחשבים. גרג דיי, סגן נשיא ומנהל אבטחת מידע בפאלו אלטו לאזור EMEA. צילום: יח"צ גרג דיי, סגן נשיא ומנהל אבטחת מידע בפאלו אלטו לאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), נזכר: "בדיוק התחלתי לעבוד בחברת האנטי-וירוס ד"ר סולומון. אז היינו מטפלים בווירוסים בצורה ידנית. היינו מבקשים מהלקוחות להכניס למחשב שלהם דיסקט, שסקר את המחשב ובדק אם הוא נגוע, וליווינו אותם טלפונית בתהליך. ביחד היינו מוצאים את הווירוס – ומתחקים אחר כל התזוזות שלו במחשב. מיכאלנג'לו היה יושב על סקטור 0,0,7. – לעולם לא אשכח את המספר הזה! זה היה תהליך מייגע של ניסוי וטעיה: צעד אחד שגוי, היה מכניס את המחשב לתהליך 'רינדור' ו'הורג' אותו. ברוב המקרים הצלחנו לתקן את המצב". לדברי דיי, "שיטת העבודה נראית היום ארכאית לגמרי. היינו שולחים ללקוחות עדכונים לתוכנת האנטי-וירוס פעם בשלושה חודשים, על גבי דיסקים. זו באמת הייתה תקופה אחרת. הרבה קרה בשלושים השנים האחרונות. היום יש הרבה יותר אופציות תקיפה ויותר רגישויות". שיעור היסטוריה הזרע הראשון לתעשיית אבטחת המידע נזרע ב-19 בינואר 1986, אז שוחרר לעולם וירוס המחשב הראשון. הוא נוצר על ידי שני אחים מפקיסטן, באסיט ואמג'אד פארוק אלבי, בני 17 ו-24 באותה עת. הווירוס כונה בשם "המוח" (Brain), הועבר על ידי דיסק פלופי k360, ונועד להגן על זכויות יוצרים של תוכנה שנוצרה על ידי השניים – מפני פיראטים פוטנציאליים. הווירוס כלל הודעה ליצירת פרטי קשר עם האחים. למרות שהמחשבים שהריצו את הווירוס לא סבלו נזק ממשי, התגובה הייתה מדהימה, ושני האחים קיבלו שיחות מכל רחבי העולם. ב-1971, כ-15 שנים לפני הולדת הוירוס הראשון, בוב תומאס, מ-BBN Technologies, יצר את מה שנחשב לנוזקת המחשב הראשונה, שנקראה Creeper. הנוזקה עברה דרך ARPANET – רשת מיתוג המנות הראשונה בעולם של DARPA, סוכנות ביון עלומה, וממנה התפתח האינטרנט. הנוזקה הציגה הודעה למכונה הנגועה: "אני Creeper, תפוס אותי אם תוכל". ממלאים את חיינו כיום. וירוסים. אילוסטרציה: BigStock ירושלים על המפה עוד הופיעו ב-1986 הווירוסים Virdem, Burger ו-Rush Hour. בדצמבר 1987 הופיע וירוס 'ירושלים' באוניברסיטה העברית. זה היה הווירוס הראשון שתוכנן לפגוע בזיכרון המקומי. ירושלים היה הראשון שהדביק קבצים בעלי סיומות COM ו-EXE. עוד הופיעו Stoned, מניו זילנד, ו-Vienna, שנכתב על ידי תלמיד תיכון אוסטרי. ב-1988 נוצר באינדונזיה וירוס Den Zuk, שהיה ביכולתו לגלות ולהסיר את וירוס Brain, וכך היה לאנטי-וירוס הראשון. באותה שנה הופיע בגרמניה Cascade – הווירוס המוצפן הראשון. Vienna ו-Cascade תקפו מחשבים תואמי יבמ (IBM), והתאפיינו בסממנים חיצונים קלים לזיהוי, כמו אותיות שהתחילו "ליפול" מהמסך לאחר שהמחשב נדבק. משתמשים בורים והיסטריים הגיעו בהמוניהם לחנויות ותבעו לתקן את המסכים שהושחתו, כשהם אינם מבינים שנדבקו בווירוס. באותה שנה Ping Pong נמצא באוניברסיטה באיטליה, שיצר נקודה קופצת ומעצבנת על המסך. ב-1988 החלו הווירוסים לקבל תשומת לב מאמצעי התקשורת. ב-1989, היו כבר 30 וירוסים מוכרים. בסוף 1990 היו בשוק כמה תוכנות אנטי וירוס, ביניהן מק'אפי (McAfee) ויבמ. אז הופיעה תוכנת אנטי וירוס Norton, שסימנה כיוון חדש בתעשייה. ב-1991 הופיע מיודענו מיכאלאנג'לו. שנה לאחר מכן, סיקור תקשורתי רחב שלו גרם לתבהלה גדולה בציבור, ולגידול משמעותי ברווחי יצרניות האנטי וירוס. פורנו ומליסה ב-1994 הופיע Kaos4 – וירוס שנשלח לאנשים שנהגו לקבל תמונות פורנוגרפיות ישירות לדואר שלהם, שהוצפן כקובץ טקסט, ושהמשתמשים סברו שמדובר בחומר פורנוגרפי. ב-1998 הופיע StrangBrew, הווירוס הראשון שפגע בקבצי ג'אווה (Java). ב-1999 הופיע הוירוס Melissa, כצרופה לדואר האלקטרוני. מליסה התפשט מהר יותר מכל וירוס קודם. המילניום נפתח עם הופעת ILOVEYOU, ששיגר עצמו דרך ה-Outlook, הופיע כצרופה, ומחק קבצים. הוא גרם נזקים במיליארדי דולרים והדביק 2.5 מיליון מחשבים בתוך שש שעות. ב-2001 הופיע הווירוס NIMDA. נימדה (admin במהופך) התגלה בדיוק שבוע אחרי ההתקפה על מגדלי התאומים. גם הוא פגע במיליונים והסב נזק של מיליארדי דולרים. התולעת בלאסטר (Blaster) הופצה ב-2003, והתפרסמה בשל הודעת השגיאה שעלתה במחשבים נגועים, ובספירה לאחור של 60 שניות עד לכיבוי או אתחול המחשב. הגרסה המקורית של התולעת נכתבה על ידי האקרים סינים. ב-2004 התגלה הווירוס הראשון לטלפון נייד – קאביר (Cabir), שנוצר כדי להראות היתכנות של הדבקה.