כתב: הילל יוסף. "דור 5 הוא לא עוד שינוי בשדה התקשורת, כמו המעבר מדור 3 לדור 4. זו תמורה משמעותית: גישה של כל מוצר לכל מוצר אינטרנט של הדברים. הכול יחובר להכול, מה שידרוש רוחב פס עצום, כדי לעמוד בקצבי תעבורה שלא היו בעבר. הדבר יצריך התאמות בקרב ארגונים וספקיות התקשורת – ופה אנחנו נכנסים לתמונה", כך אמר סם דרוויש, מנהל מכירות דור 5 לאזור EMEA ב-Viavi Solutions. לדברי דרוויש, "המעבר מדור 3 לדור 4 לא היה דרסטי מבחינת המערכות האחוריות (Backhaul Systems) והתחזוקה שלהן. בדור 5, מדובר באתגרים משמעותיים יותר. הטמעה אמיתית של דור 5 משמעה שינוי טכנולוגי עצום, והיא מעבר לפינה: אריקסון צופה שעד 2026, תעבורת ה-5G תהווה 54% מכלל תעבורת התקשורת. מדובר במערכת תקשורת מבוזרת, עם ריבוי תחנות ואנטנות שונות. הדור החמישי יביא לגידול אקספוננציאלי בתעבורה, עם שינויים בהרגלי השימוש, לרבות שיחות ועידה בווידיאו באיכות חוזי וקול גבוהות. הוא גם יאפשר לאפליקציות קריטיות, כגון אלה שבשימוש כוחות החירום וההצלה, לפעול בזמנים קצרים הרבה יותר, עם כיסוי מלא". "המעבר לדור 5", ציין דרוויש, "דורש השקעות עצומות בתשתיות ויותר מדידות, שהן חיוניות עבור מנהלי התשתיות. הרשת מבוזרת ונדרש לטפל בפי 10 תחנות בסיס. עלינו לנהל ולמדוד את ביצועי הרשת לטובת שינוע מיטבי של הנתונים. אנחנו עובדים עם אריקסון ונוקיה, ועוזרים להן לספק תשתית שכזו ולוודא שההטמעה בוצעה כיאות. הציוד שלנו עונה לכל הדרישות – הנוכחיות והעתידיות. המדידות שלנו בענן יאפשרו תהליך פשוט יותר". הוא סיכם באומרו כי "אנחנו רואים תנועה לדור החמישי בכל העולם – ובכלל זה ב-EMEA. אחד המאיצים של המעבר הוא החרם של ארצות הברית על וואווי. מאיץ נוסף הוא המעבר המסיבי לעבודה מהבית, והצורך בקישור אמין לעובדים". ג'ניס סנצ'ז, מנהל מוצרי בדיקות RF לאזור EMEA ב-Viavi Solutions. צילום: לינקדאין ג'ניס סנצ'ז, מנהל מוצרי בדיקות RF לאזור EMEA ב-Viavi Solutions, אמר כי "המדידות של תשתיות הרשת של דור 5 שונות: ממדים כמו כיסוי ואיכות השירות לא מוגדרים מסורתית, על בסיס האותות שמשודרים מהתאים הסלולריים. בדור 5, סוג האותות שונה ומרובה – וזה משנה את תרחיש המדידות: כעת נדרש להתמודד עם פי שניים, ארבעה ושמונה אותות לכל אתר, וזה דורש 64 מדידות יותר מורכבות". ניסקו טכנולוגיות היא מפיצה בלעדית בישראל ושותפה עסקית של Viavi Solutions. לדברי ד"ר בנצי אופיר, סמנכ"ל המכירות של ניסקו טכנולוגיות, "אנחנו מציעים יכולות גבוהות, משלב האפיון ועד לאספקה ולשירות, עם כוח אדם איכותי ומענה מהיר, יעיל ואיכותי ללקוחות". ד"ר בנצי אופיר, סמנכ"ל מכירות של ניסקו טכנולוגיות. צלם: אלוני מור הוא ציין כי "ה-5G מרחיב את התנועה לעולם המובייל, עם יותר שידור, קיבולת, רוחב פס ואפליקציות מובייל. הוא מסייע לקידום טכנולוגיות רבות, עם יותר קישוריות ויכולת לצפות בווידיאו ללא הפרעות ולייעל מטלות. אנחנו מעניקים יכולת בדיקה לכל השכבות במערכות של וודאפון, אריקסון ונוקיה, שטובות בהרבה מהמתחרים שלנו – מערכות אלה הן בנות מספר שנים. הציוד שלנו מאפשר בדיקות חכמות בכל הרמות – מהשלב של בדיקות המעבדה ועד לשלבי ההתקנה והתחזוקה בשטח. יש לנו אפליקציה חכמה, שמאפשרת לשלוט מרחוק בכל אחד מכלי הבדיקה – ללא קשר למקומו, וכך לדעת מה קורה בכל תא שטח (Cell Site) באופן מאובטח ובזמן אמת". ד"ר אופיר סיכם באומרו כי "Viavi Solutions מחזיקה קו מוצרים המאפשר בדיקות מרמת המעבדה ועד לרמת השטח וההטמעה. המומחים מציינים כי לדור 5 תהיה תמורה דורית, עם השפעה יסודית על עסקים וצרכנים ברחבי העולם, עם חוויה ללא גבולות, תעבורת נתונים מהירה, חוויית וידיאו מדהימה, תגובה מיידית וגישה מכל מקום. מוצרי הבדיקה שלנו שונים, מגוונים ומאפשרים בדיקות בכל שלב. להערכתי, הפעילות סביב הטכנולוגיה החדשה של ניסקו ושל רבים אחרים בעולם תשתנה דרמטית ותייצר צמיחה משמעותית עם כניסת הדור החמישי". ניסקו טכנולוגיות ו-Viavi מקיימות אירוע מקוון בנושא "ניהול מעבר חלק מדור 4 לדור 5", שייערך ב-19 בינואר בשעה 11:00, בהשתתפות מיטב המומחים בתחום זה. ניתן להירשם לאירוע כאן.

מסע האישורים לרכישת ARM על ידי אנבידיה הגיע לבריטניה: ענקית השבבים סגרה עסקה עם סופטבנק לרכוש ממנה את החברה הבריטית תמורת 40 מיליארד דולר וכדי שהעסקה הזו תתממש, היא זקוקה לאישור רגולטורי של שמונה המדינות הגדולות בכלכלה העולמית, שבריטניה היא אחת מהן. הרגולטור הבריטי – הרשות לשמירה על התחרות (CMA) – הודיע שהוא החל לבצע את החקירות הנדרשות לדידו כדי לבחון האם לאשר את הרכישה או לא, כשנקודת המבט שלו היא מה תהיה ההשפעה של העסקה על השוק. "אנחנו צריכים לבדוק ולשקול האם לאחר ההשתלטות, ל-ARM יש תמריץ למשוך, להעלות מחירים או להפחית את איכות שירותי רישוי ה-IP שלה ליריבותיה של אנבידיה", נמסר מטעם הרשות. זוהי השאלה העיקרית שעלתה לאחר סיכום העסקה בין שני הצדדים בספטמבר האחרון: האם ARM תישאר ניטרלית, כזו שמוכרת רישוי לקניין הרוחני שלה לכל חברה, גם אם היא מתחרה של החברה האם המיועדת? באנבידיה טוענים שכן, והחברה אף מסרה לרשות שהיא תקים מעין פיירוול שימנע זליגת מידע מלקוחות ARM למאגרי המידע שלה. עוד צד לעניין הוא ממשלת בריטניה, שרוצה ש-ARM תישאר חברה שפועלת מהממלכה, על כל עובדיה. ההתחייבות הזו עזרה לסופטבנק לרכוש את ARM ב-2016, וההערכה היא שהתחייבות דומה של אנבידיה תעזור גם לה לקבל את אישור הבריטיים לעסקה.

"משבר הקורונה גרם למהפכה טכנולוגית בצה"ל, בין היתר בחיל האוויר וביכולות הטכנולוגיות שלו. כך, למשל, בנינו ארכיטקטורה חדשה, שעונה לצורך בחדרי שיחות ועידה, מבוססי וובקס של סיסקו, עם חיבור של שתי רשתות – 'סודי' ו-'סודי ביותר'. ככל שזה יישמע מוזר, הקורונה עשתה מצוין לצה"ל", כך אמר סא"ל הומן גושה, ראש ענף תשתיות דיגיטל במחלקת התקשוב של חיל האוויר. לסא"ל גושה, יליד איראן, סיפור חיים מעניין. אימו, אתי ציונית־גושן, ואביו, גושהסרפאר הושאנג, עזרו ליהודים רבים לברוח מהמדינה לאחר עליית שלטון האייתוללה חומייני. מאחורי גבו של המשטר, תוך סיכון ממשי לחייהם, החלו הוריו של גושה ב-'תעשיית" הברחות, שכללה זיוף דרכונים, בעיקר עבור צעירים יהודים שחויבו להתגייס לצבא. הלשנה של אחת המוברחות הובילה את אנשי המשטר אליהם. בחקירה נתנו להם מכות רצח ומכות חשמל, והם ספגו קללות והשפלות. עד היום, אביו של גושה לא שומע באוזן אחת וכשעלה לארץ – החליף את כל שיניו. לאחר שבועות בצינוק, הוריו המתינו להחלטת בית המשפט בעניינם, שהייתה צפויה להיות גזר דין מוות. בדרך לא דרך, כשגושה היה בן 11, המשפחה ברחה מאיראן דרך ארבע מדינות, ביניהן אפגניסטן, והגיעה ארצה ב-1988. כעבור כמה שנים קיבלו הוריו מעמד של אסירי ציון כהוקרה על פועלם. לאחר עלייתו לארץ, סא"ל גושה התגייס לצה"ל והתקדם עד לדרגתו ולתפקידו כיום – בחיל האוויר. כמו כל העולם, חיל האוויר, כולל הענף שהוא מנהל, היה צריך להתרגל לעבודה כשהקורונה ברקע. בראיון לאנשים ומחשבים הוא ציין כי "החיל טס ומנהל אורח חיים בנוכחות הנגיף, תוך ביצוע הפעילות המבצעית השגרתית ושמירה על הנחיות משרד הבריאות. כדי לנהל את הפעילות בצורה אופטימלית, עברנו התאמה לעידן הקורונה ואפשרנו לחיל להמשיך לשמור על רציפות תפקודית. פרסנו תשתיות VC, הקמנו שרתים ובנינו ארכיטקטורה ייעודית לקיום ועידות מסווגות". אסטרטגיית שלושת המעגלים הוא הסביר ש-"כשהחל המשבר הבנו שעלינו להמשיך לספק רציפות מבצעית ותעסוקתית. לשם כך, בנינו אסטרטגיה שכוללת שלושה מעגלים: האחד – בתוך החיל, רשתות מסווגות שיאפשרו לנו להמשיך לעבוד, המעגל השני הוא בעבודה מול צה"ל והשלישי – לאפשר לאנשי הצבא ולאנשים מחוץ לצבא לעבוד מהבית". לדבריו, "לנו, בניגוד לאזרחות, אין זום. נדרשנו למענה מאובטח לכלל שכבות התקשורת, עם תמסורת חדשה ויכולות עיבוד. יצאנו למהלך רחב של התקנת מצלמות ובניית חדרי דיונים בווידיאו. ערכנו ניהול סיכונים: הבנו שבתי הספר הצבאיים מהווים מדגרת קורונה. פרסנו באופן נרחב את מערכת וובקס, כדי לאפשר למדריכים להקליט מערכי שיעור לתלמידים". "מול העולם שבחוץ", אמר, "התבססנו על מוצרי מדף עם התאמות. לדוגמה, באחרונה היה כנס של 16 מפקדי חיל אוויר מהעולם. שכרנו את שירותי בזק, שהנפיקו תעבורה בקצב של 100 מגה-ביט, וכך השיח בין המפקדים התנהל כרגיל". לדבריו, "כדי להתגבר על מכשלת המידע המסווג, לקחנו את המידע הגולמי, העלנו אותו לעיבוד בענן ואת התוצר המעובד הכנסנו למערכות שלנו". "יש לנו לא מעט דברים לעשות השנה. נמשיך לפתח יכולות VC בשיתוף גופים נוספים ונוריד את שיחות הוועידה בווידיאו לרמות נמוכות יותר. הנחת היסוד בעבודה שלנו היא שהקורונה תלווה אותנו עד סוף 2021. הקורונה אפשרה לנו, ובכלל, גמישות מחשבתית, וכיום, עבודה היברידית מתקבלת כנורמלי החדש", ציין סא"ל גושה. יכולת שיחות ועידה משופרת, הרחבת ליבת התקשורת סא"ל א', ראש ענף תשתיות במטה להק ציוד בחיל האוויר, אמר כי "הרחבנו משמעותית את יכולת שיחות הוועידה בווידיאו בחיל האוויר. בטרם הקורונה, המערכת הייתה מוגבלת ל-300 משתתפים, וכעת – המספר כמעט בלתי מוגבל. הרחבנו את הליבה התקשורתית, עם שני מוצרי סיסקו – וובקס ו-ג'אבר, מערכת המסרים המיידים של החברה – ובנינו פתרון אחוד. הוא נותן מענה להדרכות, לדיונים ולכל תקשורת שיתופית. בבתי הספר של חיל האוויר, שהיו מושבתים, פרסנו רשת של החיל, ואפשרנו לתלמידים ולמורים לעבוד מהכיתות. כך הקלנו על העומס בקריה". סא"ל א', ראש ענף תשתיות במטה להק ציוד בחיל האוויר. צילום: דובר צה"ל "במקביל", אמר, "מאחר שהייתה עבודה מסיבית על הרשת, הרחבנו את הקיבולת שלה: ערכנו פרויקט לשדרוג הציוד, הגדלת רוחב הפס, התקנת נתבים ותמסורות. עוד פעלנו להעמקת הקשר עם ה-'ירוקים'. בטרם הקורונה לא היה ביכולתנו לערוך שיחות ועידה עם זרוע היבשה. הטמענו מוצרי אבטחה בין שתי הרשתות – שלנו ושלהם, והרחבנו את הקישור ביניהן. ביצענו פרויקטים זריזים, בתוך שבועות, שבזמן רגיל היו אורכים חודשים עד שנה". "באחרונה", סיכם סא"ל א', "סייענו להקמת תשתית תקשורת לכמה אירועים וירטואליים, בהשתתפות אלפי אנשים. עוד סיפקנו יכולת לעבודה מאובטחת מרחוק לבכירים בבידוד. אנחנו ממשיכים בהרחבות, כי יש עוד ועוד דרישה מצד המשתמשים. השנה נפעל לשיפור יכולות נקודתיות, למשל מגבלות טכניות של שיתוף תכנים".

העידן החדש של העבודה מרחוק אומר שאנחנו יותר ויותר צריכים להיות מחוברים לשיחות טלפוניות, לשיחות ועידה, צמודים לטלפון שלמדנו להכיר בו את רוב יישומי שיתוף הפעולה – ואנחנו במיוחד צריכים להבין את הצד השני, לא לפספס מילה, לדעת לענות בזמן ולעשות את כל זה בצורה הכי מובנת וברורה, וגם הכי קליטה. אז נכון שאני יכול לקפוץ ישירות אל קצה הסקאלה ולהציע לכם אוזניות בלוטות' גדולות, שיישבו לכם טוב על האוזניים ויאפשרו לכם להתרכז בשיחה ובאנשים שמשתתפים בה. נכון גם שאני יכול לקפוץ לצד השני – לאוזניות הכי קטנות, נטולות החוטים, שאפשר להחזיק אותן באוזן במשך שעות. אבל למה לא לחזור למקורות? מדוע לא להשתמש בדיבורית מודרנית, שעיקר המיקוד שלה הוא לא האזנה למוזיקה אלא שיחות, שיחות ועוד שיחות? שעות של שיחות? הכוונה היא לדיבורית כמו ה-ME-100 של באקי, שמציעה תכונות מודרניות נדרשות במחיר באמת קטן. מדובר בדיבורית שנתלית על האוזן כדי להבטיח את היציבות שלה, והיא גם מאפשרת סיבובים על מספר צירים, כדי שניתן יהיה להשתמש בה באוזן שמאל כמו גם בימין, ואף לשנות במידת מה את הזווית אל עבר הפה עם המיקרופון שנמצא בקצה המוט, שאורכו הכללי הוא 10.2 מ"מ. 14 גרם, 12 שעות, 10 מטרים היא שוקלת 14 גרם בלבד, כך שהיא אמורה להיות נוחה מאוד לשימוש גם לאורך יום עבודה, ולפי החברה היא מציעה עד 12 שעות דיבור בזכות סוללת ה-110 מילי אמפר לשעה שלה, שזקוקה לשעה וחצי כדי להיטען במלואה מאפס. ה-ME-100 היא דיבורית בלוטות' 5.0, וזה אומר שאתם לא חייבים להיות צמודים לטלפון שלכם כדי לדבר, אלא יכולים להתרחק ממנו עד למרחק של 10 מטרים – אלא אם כן מדובר בשיחות וידיאו. אם אתם מוטרדים מרעשים מהסביבה – אתם לא צריכים להיות, כי יש בדיבורית החדשה מנגנון הפחתת רעשים אקטיבי. הקצה השטוח של האוזנייה, זה שפונה החוצה, הוא משט מגע, שמאפשר לבצע את הפעולות השונות. בנוסף, יש כפתור הפעלה וכפתור שליטה בעוצמת הקול, שיחד עם המסגרת של כפתור המגע מציעים סוג של סגנון אישי, בצבעים כמו כתום, לבן וכחול. אבל הדבר הכי חשוב הוא המחיר: יחד עם דמי המשלוח מדובר במשהו כמו 50 שקלים.

פושעי הסייבר ממנפים את התקני הקצה – התקנים שתומכים ברשתות של דור 5 וכוח מחשוב חזק, וייצרו גל של איומים חדשים ומתקדמים במהירות ובקנה מידה חסרי תקדים; כך לפי תחזית לשנה הקרובה שפורטינט הוציאה באחרונה. חוקרי מעבדות FortiGuard – מודיעין האיומים והמחקר של פורטינט – ציינו כי ההאקרים ימשיכו להעביר משאבים משמעותיים כדי להתמקד בסביבות הקצה החדשות, כמו העובדים המרוחקים והתקני קצה ברשתות OT (טכנולוגיה תפעולית), ולא יתמקדו רק בליבת הרשת. "בשנים האחרונות, ארכיטקטורת הרשת המסורתית שודרגה לסביבות קצה מרובות, רשת תקשורת מרחבית, סביבה מרובת עננים, דטה סנטר, עובדים מרוחקים, התקני אינטרנט של הדברים ועוד. כל אחד מאלה מגיע עם איומים ייחודיים משלו. כשהארגונים קישרו את כל הקצוות הללו זה עם זה, רבים הקריבו בתהליך את הנראות הכוללת והבקרה המאוחדת לטובת ביצועים וטרנספורמציה דיגיטלית", כתבו החוקרים. הם ציינו כי "ההאקרים יתמקדו בסביבות אלה וירתמו את פוטנציאל המהירות והגודל שיאפשרו רשתות הדור החמישי". לפי פורטינט, "נוזקות מתקדמות יכולות למצוא נתונים בעלי ערך רב יותר באמצעות שימוש בסוסים טרויאניים בעלי גישה לקצוות (EATs) חדשים ולבצע פעולות פולשניות כמו יירוט בקשות מחוץ לרשת המקומית, כדי לפגוע במערכות נוספות או להחדיר פקודות התקפה נוספות". הנחילים תוקפים את הקצוות "פגיעה ומינוף של התקנים חדשים התומכים ברשתות דור 5 יפתחו אפשרויות עבור איומים מתקדמים יותר", נכתב בדו"ח של ענקית אבטחת המידע. "פושעי הסייבר יפתחו ויפרסו מתקפות מבוססות נחילים, הממנפות התקנים שנחטפו, שמחולקים לתתי קבוצות לפי כישורים ייחודיים משלהן. הנחילים מתמקדים ברשתות או בהתקנים כמערכת משולבת וחולקים מודיעין בזמן אמת, על מנת ללטש את המתקפה תוך כדי התרחשותה. טכנולוגיות נחיל דורשות כמויות גדולות של כוח עיבוד, כדי לאפשר בוטים אינדיבידואלים של נחילים וכדי לחלוק מידע ביעילות בבוט-נחיל. זה מאפשר להם לגלות, לחלוק ולתאם במהירות נקודות תורפה, ולשנות את שיטות ההתקפה שלהם כדי לנצל בצורה טובה יותר את מה שהם גילו". לפי פורטינט, "ההנדסה החברתית תהפוך לחכמה יותר: התקנים חכמים או מערכות ביתיות אחרות, שמתקשרות עם המשתמשים, לא יהיו רק יעדים למטרות, אלא ישמשו כצינורות לביצוע מתקפות עמוקות יותר. מינוף מידע קונטקסטואלי חשוב אודות משתמשים, כולל השגרה היומית שלהם, תחביבים או מידע פיננסי – עלול להפוך מתקפות מבוססות הנדסה חברתית למוצלחות אף יותר. מתקפות חכמות יותר יכולות להוביל להרבה יותר מאשר כיבוי של מערכות אבטחה, נטרול מצלמות או חטיפה של יישומים חכמים – ביכולתן לאפשר דרישה לכופר, סחיטה של נתונים נוספים או מתקפות של גניבת פרטים אישיים". "דרישת כופר עבור התקני קצה של OT עלולה להיות המציאות החדשה: הכופרות ממשיכות להתפתח. השילוב המתמשך בין מערכות IT למערכות OT, במיוחד בתשתיות קריטיות, מעמיד בסיכון נתונים, התקנים ואף חיים רבים יותר. סחיטה, השמצה והשחתה הן כולן כלים של מפעילי הכופרות", כתבו חוקרי FortiGuard. כרייה מתקדמת של מטבעות וירטואליים עוד ציינו אנשי פורטינט כי "אנחנו צפויים לראות בקרוב גם סוגים אחרים של מתקפות, המתמקדות בפיתוחים בתחום ביצועי המחשוב וחדשנות בחיבוריות – שמיועדות במיוחד עבור הרווח של פושעי הסייבר. מתקפות אלה יאפשרו לפושעים לכסות שטח חדש ויאתגרו את הגורמים האחראים על ההגנה". מגמה נוספת שעליה הם עמדו היא כרייה מתקדמת של מטבעות וירטואליים. "כוח העיבוד חשוב עבור פושעי סייבר המעוניינים להגדיל אף יותר את המתקפות באמצעות יכולות למידת מכונה ובינה מלאכותית. הפגיעה בהתקני קצה במטרה לעשות שימוש בכוח העיבוד שלהם תאפשר לפושעי הסייבר לעבד כמויות אדירות של נתונים וללמוד עוד אודות הרגלי השימוש בהתקנים אלה. דבר זה יכול לאפשר גם כרייה של מטבעות וירטואליים בצורה יעילה יותר", ציינו. גם כריית הביטקוין והמטבעות הווירטואליים האחרים נמצאת על הכוונת של הפצחנים. אילוסטרציה: Andrew Rybalko/BigStock לדברי החוקרים, "החיבוריות של מערכות לוויין וכלל אמצעי התקשורת יכולה להוות יעד מפתה עבור פושעי הסייבר. כשמערכות תקשורת חדשות גדלות ומתחילות להסתמך יותר על רשת של מערכות מבוססות לוויין, פושעי הסייבר יכולים להתמקד בשילוב זה וללכת בעקבותיו. כתוצאה מכך, פגיעה בתחנות בסיס לווייניות ואז, הפצה של נוזקה דרך רשתות מבוססות לוויין עשויה לתת לתוקפים את היכולת להתמקד במיליוני משתמשים מחוברים או לגרום למתקפות מניעת שירות מבוזרות(DDoS)". לסיום כתבו חוקרי פורטינט על המחשוב הקוואנטי וציינו כי "מנקודת המבט של פושעי הסייבר, הוא יכול ליצור סיכון חדש כאשר, בסופו של דבר, הוא יהיה מסוגל לאתגר את יעילות ההצפנה. כוח העיבוד העצום של המחשבים הקוואנטיים יכול להפוך חלק מהאלגוריתמים הא-סימטריים של ההצפנה לפתירים. כתוצאה מכך, ארגונים יהיו צריכים להתכונן לעבור לאלגוריתמים של הצפנה בעלי עמידות קוואנטית, באמצעות שימוש בעקרון של גמישות הקריפטו, כדי להבטיח את ההגנה של המידע הקיים והעתידי. אמנם, לפושע הסייבר הממוצע אין גישה למחשבים קוואנטיים, אך כאן מדובר בפושעי סייבר שפועלים בחסות מדינות ולכן, זה איום שעלול להתממש". לחצו על הלינקים לכתבות הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית בסדרה.

טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם השעו זמנית את חשבונותיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בפלטפורמות שלהן, והאשימו אותו בהפרת תקנות התוכן. המהלך הדרמטי להשתקת נשיא ארה"ב מהעברת מסרים לבוחריו דרך הרשתות החברתיות, הגיע לאחר המהומות הקשות והאלימות שאירעו אתמול (ד') בבניין הקפיטול שבוושינגטון – כשאלפי תומכי טראמפ מתוסכלים, אשר ביקשו לעצור את ההליך הדמוקרטי של ההצהרה על ג'ו ביידן כנשיא ארה"ב הנבחר החדש, פרצו לקונגרס האמריקני. בעוד שטוויטר חסמה את חשבונו של טראמפ למשך 12 שעות, פייסבוק ואינסטגרם השעו את החשבונות למשך 24 שעות. קודם לכך הסתירו גם בטוויטר וגם בפייסבוק ציוצים אחרים של טראמפ באזהרה מפני תוכן שאפשר שהוא מוליך שולל. הרשת המצייצת גם הסירה לחלוטין שלושה ציוצים של טראמפ. "נדרשנו להסיר שלושה ציוצים של realDonaldTrump@ (חשבונו הפרטי של הנשיא – ג"פ) שהתפרסמו מוקדם יותר היום, בגין הפרות חוזרות ונשנות של מדיניות היושרה האזרחית שלנו", הבהירה טוויטר. החברה גם נתנה לטראמפ אולטימטום והוסיפה כי "המשמעות היא שהחשבון של realDonaldTrump@ יינעל למשך 12 שעות לאחר הסרת הציוצים האלה. אם הציוצים לא יוסרו לגמרי, החשבון יישאר נעול". טוויטר הוסיפה כי "הפרות עתידיות… יביאו להשעיה קבועה של חשבון RealDonaldTrump@". הזהירה מפני תוכן כוזב בציוץ טראמפ מוקדם יותר במהלך היום הדרמטי. טוויטר. צילום מסך "פוסטים אלה תורמים, ולא מצמצמים, את הסיכון לאלימות מתמשכת" "הערכנו שתי הפרות מדיניות כנגד העמוד של הנשיא טראמפ, שהביאו לחסימת תכונות ל-24 שעות, כלומר שהוא יאבד את היכולת לפרסם בפלטפורמה במהלך אותה תקופה", הודיעה פייסבוק לתקשורת. החברה שייסד מארק צוקרברג הסירה גם היא מוקדם יותר במהלך היום פוסטים מסוימים שנשיא ארה"ב פרסם במהלך האירועים הקשים בגבעת הקפיטול. אדם מוסרי, ראש אינסטגרם שבבעלות פייסבוק, אישר דרך טוויטר כי חשבונו של טראמפ נחסם גם בפלטפורמת שיתופי התמונות והסטוריז. "הסרנו מפייסבוק ואינסטגרם את הסרטון האחרון של הנשיא טראמפ, המדבר על המחאות, ואת הענקית ממאנלו פארק גם שינתה את התווית שלה המופיעה בפוסטים שעלולים להכיל פייק ניוז וציינה כי: "ג'ו ביידן נבחר כנשיא, עם תוצאות שהוסמכו על ידי כל 50 המדינות. לארה"ב יש חוקים, נהלים ומוסדות מבוססים, כדי להבטיח העברת שליטה שלווה לאחר בחירות". המהלך של ענקיות הרשתות החברתיות מסמן הסלמה משמעותית ביחסיהן עם טראמפ, ומגיע כתגובה לקריאות של ארגוני זכויות אדם ואזרח, כמו גם של אישים ציבוריים, להחרים כליל את טראמפ מהפלטפורמות, כדי למנוע ממנו להמשיך ולשסות את תומכיו המתוסכלים והזועמים. נזכיר כי אחרי חשבונו האישי של הנשיא המכהן בטוויטר עוקבים כמה עשרות מיליוני אנשים, והוא נוהג לעשות בו שימוש תכוף כדי להביע את עמדותיו ודעותיו ולא אחת בכדי להלין על יחס לא הוגן ואף פושע, לטענתו, כלפיו וכלפיי בוחריו. מאז הבחירות שנערכו בנובמבר טראמפ משתמש בחשבון כדי לטעון ובתוקף כי הבחירות הן תרמית וכי תוצאותיהן זויפו והוא "ניצח בענק". אתמול אמר טראמפ בנאום לבוחריו כי אסור להם לוותר ולקבל מצב זה.  לחשבון הרשמי של נשיא ארצות הברית – המכונה POTUS@ (ר"ת President of the United States) – יש "רק" 33.2 מיליון עוקבים, והוא יעבור לשליטת ביידן, הנשיא הדמוקרטי הנבחר, ב-20 בינואר – יום השבעתו לתפקיד.

מאת: הילל יוסף "משבר נגיף הקורונה הביא לעומס חדש על שוק התקשורת. בשל המעבר של ארגונים רבים, בארץ ובעולם, לעבודה מהבית, עלה ביתר שאת הצורך בחיבור מהיר של המשתמשים לרשת הארגונית, כמו גם הצורך בהעברת נתונים בקצבי תעבורה גבוהים יותר. אנו בגטר קום (Getter Com) מביאים את הבשורה לשוק התקשורת בישראל, עם נתבי התקשורת של דרייטק (DrayTek), הנותנים מענה לאתגר החדש שהנגיף הביא לפתחנו, עם מהירות גלישה של עד 1 גיגה ביט לבתים", אמר מאיר ברששת, מנהל מוצרי תקשורת, גטר קום. לדברי ברששת, "תשתיות התקשורת בישראל עוברות מהפכה בשנים האחרונות. זה קורה על רקע העובדה שחברות התקשורת המקומיות, דוגמת פרטנר, סלקום ודומותיהן – פורסות סיבים אופטיים לבתים ומספקות רוחבי פס של עד 1 גיגה בייט לכל בית. כך, הוט ממשיכה עם תשתית הכבלים – coax ובעזרתה היא מספקת ללקוחות רוחבי פס של עד 500 מגה. כך, בזק השיקה באחרונה את תשתית ה-35b, הידועה גם בשם Super Vectoring. מדובר בתשתית שמאפשרת גלישה באינטרנט בהיקף של עד 200 מגה בייט. זה נעשה על בסיס כבלי הנחושת הקיימים בבתים בישראל. באופן הזה, מתאפשר מעבר לעבודה במהירות כפולה מזו שהייתה מקובלת היום בשוק ה-VDSL, וניתן לעשות זאת בלא צורך בשינוי תשתיתי בצד של לקוח הקצה". "אולם", סייג ברששת, "לא כל נתב בעל יכולת לתמוך בקצבי העבודה הללו. פה נכנסת לתמונה דרייטק, שגטר קום מייצגת אותה בישראל בלעדית מזה עשור, מאז 2011. הנתב שלה 'יודע' לחלק ולנתב את התעבורה של המשתמשים לפי הצורך והפעילות שלהם. הדבר נעשה עם שילוב של טכנולוגיות חדשות שהחברה הכניסה לשוק, המאפשרות לשדרג את האינטרנט בבית או בעסק – ולעשות זאת בצורה פשוטה". "גטר קום", פירט ברששת, "השיקה באחרונה בישראל את סדרת נתבי VIGOR החדשה של דרייטק. נתבים חדשניים אלה תומכים ב-Super Vectoring, וכך ספקיות התשתיות מאפשרות ללקוחות גלישה במהירות גבוהה יותר מזו הקיימת". "בשורה למנ"מרים – מהפכה בתשתית התקשורת שלהם" "טכנולוגיה נוספת בעולם הנתבים מבית דרייטק", הוסיף ברששת, "היא טכנולוגית הסיבים: דרייטק הוציאה לשוק סדרת נתבים, התומכת בסיבים אופטיים – מהספק ישירות לנתב – בלא צורך ברכיב נוסף, הממיר. פתרונות אלו כבר מוטמעים בישראל והם נפוצים ביותר, בין השאר בעשרות קיבוצים, שיש להם כבר תשתית סיבים אופטיים זה כמה שנים. חשוב לציין כי החברה מוכרת לא רק נתבים, בין השאר, יש לה מתגים, נקודות גישה אלחוטיות ומערכות ניהול מתקדמות, עם מגוון רחב של פתרונות בעולם התקשורת". "התשתיות בארץ גדלות", סיכם ברששת, "ובשל הנציגות שלנו את דרייטק – אנו ערוכים לספק לשוק מענה, עם שלל נתבים. בניגוד לרוב הנתבים הקיימים בשוק, לדרייטק קיים נתב היודע לקחת עד 8 קווים – כבל נחושת או סיב אופטי – לאחד קווים אלה ולהפכם לקו גדול אחד, ובדרך זו להפיק ממנו יותר תעבורה. עם הפתרון החדשני הזה גטר קום מכוונת לארגוני SMB/SME, לאחר שכבר כיום יש לנו אלפי לקוחות ארגוניים בישראל. למשל, לפרטנר מכרנו כבר כ-4,000 נתבים חדשניים שכאלה התומכים גם בתשתית LTE סלולרית. מדובר בנתב המשמש כ'נתב הבית' של מרבית מתקני המתח הנמוך העובדים בבתים חכמים ובעסקים קטנים. כעת, אנו פונים לקהל של המנמ"רים: יש לנו בשורה עם מוצר ויכולות שיעשו להם מהפכה בתשתית התקשורת שלהם". לנתבי דרייטק – היכנסו ללינק הבא

ההודעה שבישרה למשתמשים על השינוי הקרב בווטסאפ. צילום מסך אפליקציית ווטסאפ (WhatsApp) משנה באופן מוצהר את מדיניותה והזהירה את משתמשיה באחרונה כי נתוניהם ישותפו עם החברה האם שלה, פייסבוק (Facebook) החל מה-8 בפברואר. ההצדקה שסיפקה החברה למהלך היא ששיתוף הדטה האישית נועד בכדי לשפר את חוויית המשתמשים ברשת החברתית הדומיננטית. מעניין לשים לב שהשינוי הזה לא עומד לחול באירופה, שם שיתוף הנתונים אסור בחוק. בישראל מקבלים משתמשים את העדכון וההודעה עליו כשהם פותחים את היישום, ומתבקשים לאשר את קבלת השינוי על ידם. מי שלא ירצה לאשר – לא יוכל להמשיך להשתמש באפליקציה ובשירותיה הפופולרים החל מעוד חודש. משמע, תנאי הפרטיות החדשים שפרסמה החברה, נכפים על משתמשי וואטסאפ, שפשוט חייבים להסכים להם. שיתוף נתונים מאפשר קישור חשבון ווטסאפ לפרופיל המשתמש בפייסבוק. טרם פורסם כיצד תעשה הענקית ממאנלו פארק בדיוק שימוש במידע, אך ידוע כי הוא יכול לשרת אותה למשל לצורך מציאת חברי ווטסאפ שלכם בפייסבוק, ולדחיפת המלצה (או יותר נכון המלצות תכופות) להוסיף אותם כחבריכם גם שם, דבר שלפעמים מאוד לא מתאים ושעלול להפר את הפרטיות, או לפחות את השאיפות לפרטיות, של המשתמש. נושא שיתוף נתונים בין פלטפורמות מדאיג כבר  מזה זמן רב רבים, החוששים כי הדבר עשוי לאפשר לחברה כמו פייסבוק לעבד עוד יותר מספרי טלפון ונתונים אישיים. אירופה: לא מוכנה לקבל שיתופי מידע ואולם, כאמור, הכללים החדשים של ווטסאפ אינם חלים על תושבי אירופה. "נכון לעכשיו, פייסבוק אינה משתמשת במידע חשבון הוואטסאפ שלך כדי לשפר את חווייתך במוצרי פייסבוק או כדי לספק לך חווית פרסום רלוונטית יותר בפייסבוק", ציינה החברה בפירוט התנאים וההגבלות החדשים לבעלי ווטסאפ ביבשת אירופה. נזכיר כי כשפייסבוק רכשה את ווטסאפ בשנת 2014, הענקית הבטיחה לעמוד בתנאי שקבע כי היא יכולה לקנות את אפליקציית הצ'אט רק אם השתיים לעולם לא ישתפו מידע בין הפלטפורמות. מתכונן להקשיח הרגולציה בנוגע להעברת מידע. האיחוד האירופי. אילוסטרציה: BigStock ב-2016 כבר חל שינוי מהותי כשהתפרסמה מדיניות פרטיות חדשה של ווטסאפ, שקוממה עליה משתמשים רבים ועוררה רשויות ברגולטוריות ברחבי עולם. באוגוסט באותה שנה שינתה החברה את מדיניות הפרטיות הגורפת של ווטסאפ, והודיעה שתשתף את מספרי הטלפון של המשתמשים שלה עם החברה האם, פייסבוק. במאי 2017 הודיעה רשות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי כי פייסבוק תיאלץ לשלם קנס בגובה 110 מיליון יורו, שהם 122.4 מיליון דולר, בשל מסירת מידע מטעה כשרכשה את ווטסאפ. בנוסף יש לזכור כי באירופה חלים כללי ה-GDPR, המגינים על פרטיות המשתמשים בכל תוקף. אבל מעבר לכך – באחרונה הודיעו המחוקקים באירופה, הן של האיחוד והן של בריטניה, שבכוונתם להכניס לתוקף את מה שמכונה חוק השירותים הדיגיטליים, ה-DSA (ר"ת The Digital Services Act) וחוק השווקים הדיגיטליים, ה-DMA (ר"ת Digital Markets Act) – חוקים האוסרים אפילו ביתר חריפות העברת מידע בין חברות או שירותים. חוקים אלו עלולים להביא להשלכה חמורה על חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, וכשמדובר על השלכות חמורות – הכוונה היא כמובן להשלכות פיננסיות בדמות קנסות.