סערה התעוררה ביממה האחרונה ברשתות החברתיות בעקבות השער של הגיליון החדש של ווג, שעליו מופיעה תמונתה של קמלה האריס, שתושבע בשבוע הבא לסגנית נשיא ארצות הברית. זאת, מאחר שצבע עורה בתמונה לבן יותר מאשר במציאות – אולי בגלל עוצמת האור שבה צולמה התמונה. המגזין שחרר בלילה שבין שבת לראשון (שעון ישראל) שתי תמונות של האריס, שאחת מהן תופיע בשער של גיליון פברואר שלו – והיא זו שפורסמה קודם לכן בחשבון האינסטגרם על ידי הצלם, טיילור מיטשל. הכוונות של המגזין, כך נראה, היו טובות: בציוץ בטוויטר שבו פורסמו התמונות נכתב כי "עשיית היסטוריה הייתה הצעד הראשון (של האריס, כמועמדת האישה הראשונה לתפקיד סגן.נית נשיא ארצות הברית – י"ה). עכשיו יש להאריס משימה אפילו יותר מונומנטלית: לעזור להבריא את אמריקה המחולקת ולהוביל אותה החוצה מהמשבר". אלא שגולשים רבים הבחינו שעורה של האריס בתמונות לבן יותר מאשר במציאות. Vice President-elect @KamalaHarris is our February cover star! Making history was the first step. Now Harris has an even more monumental task: to help heal a fractured America—and lead it out of crisis. Read the full profile: https://t.co/W5BQPTH7AU pic.twitter.com/OCFvVqTlOk — Vogue Magazine (@voguemagazine) January 10, 2021 המגזין העדיף כתמונת השער את הצילום השמאלי בציוץ, שבו נראית סגנית הנשיא הנכנסת עם חליפה שחורה ובעלת צבע עור לבן יותר, כביכול. לעומת זאת, מקורבים להאריס מסרו ל-CNN כי הם ציפו שתיבחר התמונה השנייה, שבה היא נראית עם ז'קט בצבע תכלת, על רקע מוזהב. הגולשים חיוו דעתם שהתמונות "הולבנו" ו-"מבולגנות", והיה אף מי שטען שלעורכת ווג, אנה וינטור, "אין חברים או קולגות שחורים". לצד הביקורות על התמונה בגלל "הלבנת" עורה של המצולמת, היו גולשים שטענו שאין בתמונה מספיק סטייל, שהאור לא מספיק או טענה שהתמונה "לא מכבדת מספיק" את האריס. היו גם גולשים שתהו האם התמונה מזויפת בכלל. אלא שעיניכם הרואות, היא מופיעה בציוץ של המגזין ווג עצמו. לעומתם, הסופר פול רודניק צייץ כי "יש ויכוח על התמונה הנבחרת… אבל הנה מה שחשוב: היא נראית נהדר, נתנו לה כבוד והשער מוציא את דונלד ומלניה טראמפ מדעתם". נראה כי הוא כיוון לתלונה של הנשיא האמריקני היוצא על כך שרעייתו לא הופיעה מעולם על השער של ווג. "בחרנו בתמונה הפחות פורמלית" דובר מטעם ווג לא התייחס לשיחות שנוהלו עם האריס, אולם מסר כי במגזין "אהבו את התמונות שצילם טיילור מיטשל, ובחרו בתמונה הפחות פורמלית, שמציגה את סגנית הנשיא הנבחרת האריס בצורה אותנטית ונגישה – שהם בין הדברים המסמלים את הממשל של ביידן ושלה". הוא הוסיף כי "על מנת להגיב לחשיבות של הרגע בהיסטוריה ולתפקיד שעליה למלא כדי לקדם את ארצות הברית, פרסמנו את שתי התמונות כשערים של הגיליון בדיגיטל". יצוין כי מיטשל היה השחור הראשון שצילם שער של ווג, שבו הופיעה ביונסה ושפורסם בגיליון ספטמבר 2018.

הדבר החשוב ביותר שמציעה תערוכת CES 2021, שמתחילה היום (ב') באופן רשמי, הוא העובדה שהיא בכלל מתקיימת. בשוק הבידורי, ותערוכה היא סוג של בידור, נוהגים לומר תכופות כי ההצגה חייבת להימשך ובמקרה של CES, אחרי שהקורונה הכניעה אותה בשנה שעברה, החזרה לעניינים חשובה מתמיד, גם אם היא מתרחשת באופן וירטואלי. אבל זה כמובן לא יהיה אותו הדבר. לפי הנתונים שסיפקו מנהלי התערוכה, הפעם יציגו את מרכולתן 1,800 חברות בלבד, לעומת 4,400 חברות שהיו אמורות לעשות זאת בשנה שעברה. אלא שהשנה, במקום להגיע ללאס וגאס כדי לראות את המוצרים, המשתתפים יוכלו לראות אותם מהמחשב הביתי או אפילו מהסמארטפון שלהם. גם הפעם יהיו דיבורים ונאומי מפתח, אבל המינון של הכול יהיה בקטן יותר. חברות גדולות כמו אמזון וגוגל, שנוהגות בכל שנה להתחרות על כמות השלטים שלהן בתערוכה ועל הזמן על הבמה, יקיימו כמה שיחות עם שותפים, אבל לא יותר, ומיקרוסופט תעלה לשידור רק את הנשיא שלה, בראד סמית'. גם פייסבוק אמורה לשמור על פרופיל יחסית נמוך – בלי קשר למהומות בוושינגטון ולחסימת החשבון של דונלד טראמפ. מה עם הטכנולוגיה? נראה שבגלל הפרופיל הנמוך וקיומה בדיגיטל, אין לנו מה לצפות מ-CES השנה לאיזושהי הודעה מדהימה, על טכנולוגיה צרכנית חדשה שתשנה את חיינו או לפחות תתיימר לעשות זאת. אחת הסיבות היא שרוב החברות שעושות זאת כבר מזמן לא מוכנות לבצע את ההשקות שלהן באירוע הענק, עקב החשש שהן ייבלעו בשלל ההשקות שיש בו. אפל, למשל, לא בסביבה כבר כמה שנים בהיבט של הכרזות ב-CES, וגם סמסונג תבצע השנה את ההכרזה העיקרית על הטלפונים החדשים שלה, ובמרכזם ה-Galaxy 21, אמנם בתאריך שמקביל לתערוכה – אבל לא במסגרתה. בתקווה שבשנה הבאה, CES תחזור להתקיים באופן פיזי. צילום ארכיון: נחמה אלמוג כמו בהרבה תערוכות ענק, וכמו בכל אירוע שבו השחקניות נלחמות על כל דקת תהילה וזמן פנוי של הכתבים המסקרים את התחום, CES 2021 כבר יצאה לדרך כמה ימים לפני פתיחתה הרשמית, עם לא מעט הודעות לעיתונות – והן מתמקדות בשני תחומים עיקריים: מחשבים וטלוויזיות. בעוד שתערוכת המובייל העולמית MWS בברצלונה עמוסה בהכרזות בעולם הסלולר, CES, שנערכת מזה שנים רבות לפניה, מוקדשת יותר למחשבים. כמעט כל היצרניות (חוץ מאפל, כאמור) כבר הודיעו מה הן הולכות להשיק במהלכה השנה: דל ולנובו מבין היצרניות הגדולות, סמסונג, LG ואייסר מבין היותר קטנות (בתחום זה), וגם אסוס אמורה להפציץ עם רשימה ארוכה של מחשבים ביומיים הקרובים. ההכרזות של החברות האחרות – "רבע שעה" אחרי AMD יש לציין שהחברות מחכות עם חלק מההכרזות שלהן עד להכרזה של AMD על מעבדי ה-Ryzen 5000 מבוססי ה-Zen 3 שלה לשוק הנייד. זמן קצר לאחר מכן, אולי אפילו רבע שעה, כל החברות יזדרזו להציג שורה ארוכה למדי של מחשבים שמבוססים על המעבדים הללו, לרבות מחשבי משחקים עתירי ביצועים. זוהי החדשה המרכזית של הזמן האחרון בעולם המכשירים הניידים: AMD מציגה בפעם הראשונה תחרות אמיתית גם במגזר הזה, והחברות הפעם קונות את הסחורה שלה ולא מסתמכות יותר רק על מעבדי אינטל. מעבד אחר מסדרת ה-Ryzen של AMD. צילום: BigStock עוד דבר שיבלוט בהכרזות בשוק הזה, בעיקר בניידי המשחקים, הוא מסכים מהירים יותר מתמיד, עם קצבי ריענון שחוצים בקלות את קו ה-144 הרץ, ומגיעים אף אל מעבר ל-300 הרץ. זו תופעה שניתן יהיה להבחין בה גם בטלוויזיות שיוצגו בתערוכה, והיא תכלול גם שילוב בפעם הראשונה של תמיכה בתקן HDMI 2.1, שיאפשר לקונוסלות החדשות PlayStation 5 ו-Xbox Series X/S לעבוד בקצב ריענון של 120 הרץ. הטכנולוגיות שעשו כותרות ב-2020 מגיעות למיינסטרים גם הפעם, אפשר לצפות בתערוכה לטלוויזיות שמביאות למיינסטרים את הטכנולוגיות שעשו כותרות בשנה שלפניה. השנה הכוונה היא לרזולוציית 8K, עם יותר תכנים ועם מערכות הפעלה מתקדמות יותר, כמו גם מחירים נוחים יותר ועיצובים חדשים. לצד המחשבים, המסכים והניידים, ומכיוון ש-CES היא תערוכה צרכנית מובהקת, אפשר לצפות לרשימה לא קצרה של מוצרי בית אלקטרוניים מתקדמים וחכמים יותר, שמתחברים יותר מתמיד לעולם המחשוב שאנחנו מכירים. כמו כן, יושקו בה לא מעט מוצרים חכמים ולבישים, שעוזרים יותר מתמיד לשמור על הכושר ועל הבריאות. תחום נוסף הוא המכוניות האוטונומיות – ברמה התיאורטית, כי בכל זאת מדובר במכוניות וכדי להוכיח היתכנות שלהן צריך נסיעה על הכביש, ולא "נסיעה" שהיא מעשי ידי מחשב. לסיכום, בשורה גדולה אולי לא תצא השנה מ-CES, אבל היא תציג מספיק דברים כדי להראות שהיא חזרה לחיים, בתקווה שב-2022 ההמונים שוב ימלאו את החללים שלה בלאס וגאס.

Arrow ECS ישראל נסגרת, כך נודע לאנשים ומחשבים. הסניף הישראלי של ענקית ההפצה הודיע בימים אלה לספקים ולשותפים העסקיים שלו כי הדבר נעשה בעקבות החלטה של הנהלת החברה העולמית. שורשיה של החברה נטועים באלף הקודם: ריקרדו רסניק הקים ב-1996 את Renaissance (ר"ת REL) בישראל, שהייתה המפיצה הראשונה של סימנטק (Symantec) ומק'אפי (McAfee) באזור. רסניק הוביל את החברה במשך שמונה שנים, עד שזו נמכרה ל-Arrow והפכה ל-Arrow Israel. החברה סיפקה מוצרים לכלל שכבות ה-IT, בעולמות אבטחת המידע, הרישות, האחסון, הווירטואליזציה ותשתיות ה-IT. סל הפתרונות שלה כלל את יבמ (IBM) בעולמות החומרה והתוכנה, פתרונות אורקל (Oracle), ואלה של ספלאנק (Splunk) – לטובת עולם ה-Big Data. לחברה היו שותפויות עם חברות מובילות בכל תחום: מוצרי ג'וניפר (Juniper) לטובת פישוט שכבת התקשורת, ריברבד (Riverbed), ורדוור (Radware). לתחום הווירטואליזציה והתשתיות, החברה הפיצה את מוצרי VMware, Dell-EMC וסיטריקס (Citrix). בתחום אבטחת המידע, החברה הפיצה את מוצרי מק'אפי וכן RSA, לשעבר חברת בת מבית Dell-EMC, את פייראיי (FireEye), פורספוינט (Forcepoint), סיבונט (Cybonet) ואת קרבון בלאק (Carbon Black), שמאוחר יותר נרכשה על ידי VMware. עוד היא הפיצה את קוואנטום (Quantum), וים (Veeam) ואת גיגמון (Gigamon). חברה שהייתה המפיץ הבינלאומי הגדול ביותר בישראל Arrow היא אחת החברות הוותיקות בתחום ההפצה. החברה נוסדה ב-1935 בניו-יורק ובתחילה התעסקה עם רכיבים לרדיו. כיום מדובר בחברה בשווי של יותר מ-24 מיליארד דולרים, שמפיצה רכיבים לתעשיות שונות, בהן התעופה, האוטומוטיב, הביטחון ועוד. Arrow ECS נוסדה בשנות ה-80' של המאה הקודמת, והיא הפיצה פתרונות מחשוב ארגוניים לספקים. החברה הפעילה כמה קווי הפצה, בהם של פתרונות דטה סנטר, אבטחת מידע, רישות וענן. Arrow היא חברה שפועלת גלובלית, מהווה חלק מחברות הפורצ'ן 500 ומונה קרוב ל-20 אלף עובדים ברחבי העולם. החברה מציעה פתרונות טכנולוגיים למגוון רחב של שווקים, כולל תקשורת, מערכות מידע, תחבורה, רפואה ואלקטרוניקה – לתעשייה ולמגזר הצרכני. Arrow ECS הייתה המפיץ הבינלאומי הגדול ביותר בישראל. בשיאה, בעשור הקודם, היא מנתה 30 עובדים ומחזור המכירות השנתי שלה עמד על מאות מיליוני שקלים. בזמנים הטובים שלה, לחברה היו 300 שותפים ו-18 ספקים שאיתם היא עבדה בישראל. המנכ"ל שלה, אילן יהושע, שימש בתפקידו מאז שנת 2014 ועד שעזב, במאי 2019. רועי רופא החליף את יהושע כמנכ"ל. בשנים האחרונות פחת משמעותית מספר ספקיות ה-IT שהחברה הפיצה בארץ, ובהתאמה, מחזור המכירות שלה ירד. סי-דאטה והמפיצות המקומיות ירוויחו הנהנות מסגירת הסניף הישראלי של ארוו הן המפיצות המקומיות – ובראשן סי-דאטה (c-data). באוקטובר האחרון פורסם בכלכליסט כי קרן קדמה בדרך לרכישת 55% מחברת סי-דאטה: היא רכשה את המניות של המייסד זאב רוזנקרנץ (42%) ויורשיו של שלמה בנארדטה (13%), לפי שווי מוערך של 350 מיליון שקלים ליבואנית מוצרי המחשוב. המנכ"ל משה (שינו) זוארץ, יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר, שמחזיק ב-45% מהבעלות בחברה – נשאר בתפקידו. סי-דאטה היא היבואנית של מוצרי המחשוב והציוד ההיקפי הגדולה בישראל. החברה מפיצה ומשווקת בארץ את מוצרי דל (Dell), מיקרוסופט (Microsoft), אסוס (ASUS), צ'ק פוינט (Check Point), אנבידיה (Nvidia) ומק'אפי ו-HP, וכן iPhone של אפל (Apple). ההפצה נעשית למשווקים, לחנויות קמעונאות ורשתות גדולות כמו בסט ביי, ביג בוקס, קרביץ, באג ואלמ. הכנסותיה של סי-דאטה בשנה החולפת עמדו על כ-2 מיליארד שקל, עם רווח נקי שנע בין 40-30 מיליון שקל. המתחרה הגדולה של סי־דאטה בהפצה היא בנדא מגנטיק (Benda). שתי החברות שולטות בשוק התוכנה, חומרה וציוד היקפי. בנדא מפיצה מוצרים מתחומי ה-IT, התקשורת, הגיימינג וציוד היקפי בתחום המחשוב והאבטחה. היא החלה את פעילותה בשנת 1982, ומעסיקה יותר מ-150 עובדים. עוד חברות הפצה מקומיות הפועלות בתחום הן זברה (Zebra) בהובלת אלי וודינסקי; אקסקלוסיב נטוורקס (Exclusive Networks) ישראל, לשעבר ScureWave, בראשות מורן ג'רסי; קבוצת ויז'ואל ד.ג (Visual D.G) בניהולו של אלון עילם, שמייצגת חברות כגון: HPE, לנובו (Lenovo), רד האט (Red Hat), אסוס, Adata, Qnap, יבמ ועוד; ומולטיפוינט (Multipoint) בראשות רסניק; וכן חברות IT העוסקות גם בהפצה, דוגמת NessPRO מקבוצת נס, מטריקס (Matrix), אמן (Aman) ועוד.

אפל (Apple) תשיק דגם חדש של AirPods Pro ודגם חדש של iPhone SE באפריל 2021, בדיוק שנה לאחר קודמו, כך לפי פרסומים ב-MacOtakara, הידוע בדיווחים אמינים יחסית, ובניגוד לתחזיתו של האנליסט מינג-צ'י קאו, שקנה לו שם עולמי כמי שבדרך כלל מדייק בתחזיותיו, ואמר שאפל לא תשיק דגם SE חדש במחצית הראשונה של 2021. הדיווח מצטט מקורות סיניים של שרשרת האספקה, ולדבריו הדור השני של ה-AirPods Pro יכלול מארז טעינה בעיצוב חדש. לא צוינו פרטים נוספים על האוזניות, אבל בעבר פורסם ב-Bloomberg כי הדור החדש של האוזניות ייפרד מן ה"ידית" הקיימת היום בעיצוב שלהן, כדי להתאימן טוב יותר למבנה האוזן, וייתכן שיהיו דומות יותר לאוזניות של סמסונג ואמזון, אם כי הביע הסתייגות, כי שינוי מעין זה אינו בטוח, משום שהוא כרוך בשינוי הן של המארז והן של הרכיבים הפנימיים של האוזניות. מכל מקום, אם הדיווח ב-MacOtakara נכון לגבי המארז, ייתכן שאפל אכן תציג השנה AirPods Pro בעיצוב חדש נטול "ידית". כאמור, הדיווח טוען שאפל תשיק באפריל גם דור שלישי של iPhone SE, אם כי לא מספק פרטים על המכשיר. לפי שמועות שונות, אפל מתכננת גירסת SE נוספת, עם מסך גדול יותר, כנראה 5.5 אינץ', ועיצוב דומה לדגם ה-iPhone 8 Plus. נסייג ונאמר שבהקשר לאפל – הכל שמועות. עד שזה לא קורה – זה לא קורה.

כאילו אין מספיק קשיים לניצולי השואה בכל ימות השנה, ובמיוחד עכשיו, בתקופת הקורונה, החלטת הממשלה שהתקבלה עם כינון ממשלת האחדות להעביר את הרשות לזכויות ניצולי השואה, שפועלת מזה שנים במשרד האוצר, למשרד לשוויון חברתי עלולה לפגוע בהם עוד יותר. הסיבה העיקרית לכך היא העדר יכולת להעביר את מערכות המידע והמחשוב של הרשות למשרד החדש, מאחר שתשתיות אלה, שנבנו לאורך שנים, הן ייעודיות, והמשרד לשוויון חברתי לא יוכל להכיל אותן. דברים אלה עולים ממכתב מפורט ששלחה עו"ד גליה מאיר אריכא, ממלאת מקום מנהלת הרשות לניצולי שואה, לשר האוצר, ישראל כץ, והגיע לידי מערכת אנשים ומחשבים. המכתב מפרט את הסכנות הנשקפות כתוצאה מהליך העברה לא מנוהל ולא מתוכנן, כזה שיפגע קודם כל בניצולים, שמקבלים מהרשות כספים, שירותים רפואיים וטיפולים נוספים. מאז שהוקמה, הרשות לזכויות ניצולי השואה פועלת כיחידת סמך עצמאית במשרד האוצר, עם מנהלה ועובדים ייעודיים, שמטפלים אישית בניצולים. הרשות מנהלת תקציב של 5.5 מיליארד שקלים לשנה ומעסיקה 130 עובדים, בנוסף ל-40 עובדי מרכז המידע, וכן מאות רופאים ומטפלים בוועדות הרפואיות ובמערך השירות הרפואי. "ההעברה – מאמץ אדיר, שישבש את העבודה" המעניין הוא שהטיעון המרכזי של עו"ד מאיר אריכא וכן של גורמים אחרים הוא תשתיות המחשוב ומערכות המידע של הרשות. במכתבה היא ציינה כי "כיום, כל התשתיות, השרתים וסביבת העבודה של הרשות יושבים במערכות משרד האוצר. המערכות האלה מאפשרות יצוא וקליטה של קבצים כבדים על בסיס שוטף. כך, למשל, המערכות מבצעות את כל העברות המידע הקבועות שיש לרשות מול שורה של גורמים, ובהם קופות חולים, רשויות מקומיות, רשות המים, רשות החשמל, מרכז המידע ועוד, ואלה מבטיחות רצף זכויות לניצולי השואה מבלי שנדרשת התערבות שלנו". "לכן", הסבירה, "הקמה מחדש של כל התשתיות והמבנים הקיימים באוצר, העתקתם למשרד אחר ולאחר מכן ניסיון לחיבורם הינם עבודה עצומה, שדורשת השקעת משאבים אדירה, לרבות זמן עבודה יקר". היא ציינה כי כבר נעשו ניסיונות ראשונים להעביר מודולים מסוימים – והם גזלו זמן עבודה מצוותי הפיתוח של הרשות, על חשבון מתן מענה לפיתוחים חדשים הדרושים לעבודה השוטפת של משרד האוצר. "בין היתר, הדבר הביא להשבתת העבודה על פיתוח מערכת מחשוב חדשה לרשות, שהייתה אמורה לעלות לאוויר בחודש מרץ", כתבה מאיר אריכא לשר כץ. שר האוצר, ישראל כץ. צילום: קובי קנטור ז"ל "המידע שנאגר ברשות הוא עצום ומתפרס על פני אוכלוסיות שונות, על פני עשרות שנים ועל פני הסדרים שונים, וכל נתון משמש אבן באיתור הזכאים והזכאויות ובבנייתן. על כן, כל אובדן של מידע הוא קריטי ועלול להיות בעל השלכות עצומות לעניין זכאותם של ניצולים", הוסיפה. גם ועדת הכספים וסגן שר האוצר מתנגדים התנגדות נוספת למהלך מגיעה מצד ועדת הכספים של הכנסת, שקיבלה בשבוע שעבר החלטה עקרונית להקפיא את העברת הרשות. "אנחנו באי ודאות מוחלטת – מה יהיה אם יחליטו לפזר את המשרד לשוויון חברתי? מי יסבול את ההעברה חזרה לאוצר? אותם אלה שבגיל כל כך מבוגר, התקציב (שהניצולים מקבלים מהרשות – י"ק) הוא התרופות והחיות שלהם", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. חברי ועדה נוספים הביעו תרעומת על ההחלטה לבצע את החלטת הממשלה על העברת הרשות דווקא עכשיו, בימי ממשלת מעבר, ודרשו להקפיא אותה עד לכינון ממשלה חדשה. יש לציין כי גורמים ברשות טוענים שעל אף העובדה שביצוע החלטת הממשלה מותנה בתיאום בין שני השרים, ועל אף שתיאום כזה לא נעשה עקב המשבר הפוליטי, במשרד החלו תהליכי העברה של הרשות, ואף היה ניסיון להעביר מודולים מסוימים מחדר המחשב של הרשות למשרד עצמו. גם סגן שר האוצר, יצחק כהן, תומך בדרישת מנהלי ועובדי הרשות ודורש להקפיא את המעבר. כך גם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלעזר שטרן, שהעלה את המאבק מדרגה ושיגר מכתב דחוף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו הוא שטח את הסכנות בהעברת הרשות. "אני מבקש להצטרף לקולם של הניצולים ושל עובדי הרשות לזכויות ניצולי השואה, וקורא לך לעצור את התהליך הרע להעברת הרשות לזכויות ניצולי השואה ממשרד האוצר ולהכפיפה תחת גוף אחר. תהליך כזה, במיוחד בימים אלה ובכלל, יביא לפגיעה בציבור ניצולי השואה", כתב ח"כ שטרן. המשרד לשוויון חברתי: לא תהיה כל פגיעה במשרד לשוויון חברתי דוחים את טענות הרשות. בדיון בכנסת אמרה יעל מבורך, מנכ"לית המשרד, כי לא תהיה שום פגיעה בניצולים מהעברת הרשות ולטענתה, "קיימת סינרגיה רבה בין אופי המשרד לרשות". מבורך גם ציינה כי יש לעשות שינויים ארגוניים במבנה הרשות, כדי שהיא תוכל לתפקד. יצוין כי ההחלטה על המעבר של הרשות הייתה בעקבות דרישתה של השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, שבינתיים התפטרה ועברה ליש עתיד. למרות פניות חוזרות ונשנות של מערכת אנשים ומחשבים, לא התקבלה תגובה ממשרד האוצר.

קורסייט (Corsight AI), חברה ישראלית שפיתחה מערכת לזיהוי פנים, הודיעה היום (ב') על הצטרפותו של אלוף (מיל') גיורא איילנד למועצת המנהלים שלה. בחברה אומרים כי הצטרפותו תתמוך בצמיחתה בשווקי הגנת המולדת (ההומלנד סקיוריטי) בעולם. אלוף (מיל׳) איילנד כיהן בשלל תפקידים בצה"ל, בהם ראש אגף המבצעים בין השנים 1999 ל-2001 וראש אגף התכנון בין 2001 ל-2003. לאחר מכן, בין 2004 ל-2006, הוא עמד בראש המועצה לביטחון לאומי. ב-2006 הוא עבר למגזר הפרטי ומונה לנשיא אס.די.אס (סטאר מערכות ביטחוניות) – תפקיד שבו שימש עד לפירוקה של החברה ב-2013. באוקטובר 2010 הוא מונה ליועץ חיצוני לשותפות חיפושי הנפט גבעות עולם וב-2014 – למנכ״ל זמני שלה. כמו כן, הוא מייעץ לחברת המודיעין העסקי הישראלית בלאק קיוב. יצוין כי קורסייט הוקמה בשלהי 2019, ובאפריל 2020 היא סיימה סבב גיוס של חמישה מיליון דולר. החברה היא תולדה של שיתוף פעולה בין חברת הבינה המלאכותית קורטיקה, שמייסדיה – יגאל רייחלגאוז, קרינה אודינייב ופרופ' יהושע זאבי – ייסדו גם את קורסייט, לבין קרן Awz Ventures. כמנכ"ל החברה משמש רוב ווטס, ויש לה משרדים בתל אביב ובארצות הברית. המערכת שהחברה פיתחה מאפשרת זיהוי פנים של יחידים, גם כשהן מוסתרות מאחורי מסכת אף ופה, משקפי מגן ומשקף פלסטי שמכסים אותן בו זמנית. קורסייט נותנת מענה על הצורך של ממשלות וארגונים לזהות פנים של אנשים גם בתקופה זו, שבה רובנו מסתובבים עם כיסוי פנים חלקי. המערכת שפיתחה החברה מאפשרת לזהות אותם בתוך ריכוזי אוכלוסייה, ומתמודדת עם כיסויי פנים, קשיי תאורה, זיהוי מרחוק, זוויות מאתגרות ועוד. כמו כן, היא מציעה מערכת לזיהוי פנים בזמן אמת ממידע שנקלט במצלמות וידיאו. אלוף (מיל׳) איילנד מצטרף לבכירים נוספים בעולם הביטחוני שחברים במועצת המנהלים של קורסייט, בהם ג'יימס וולסי, לשעבר ראש ה-CIA, ואוליבר רוול, שהיה סגן ראש ה-FBI. הוא אמר כי "החיבור ביני לבין קורסייט הוא טבעי. מניסיוני בשוק הביטחון ובשוק הפרטי, המוצר שהיא מציעה, במיוחד בתקופה זו, יכול לסייע לכל מדינה ולהביא להשתלטות מהירה יותר על נגיף הקורונה".

חברת ביידו (Baidu) הסינית משתפת פעולה עם יצרנית הרכב הרב-לאומית שבסיסה בסין, ג'ילי (Geely) לפיתוח מכונית חכמה אלקטרונית. ביידו – שנחשבת כמקבילה הסינית של גוגל (Google), ולה מנוע חיפוש סיני דומיננטי – הודיעה השבוע כי תיצור חברה בת חדשה על מנת לפתח "מכוניות חשמליות אינטליגנטיות" יחד עם ג'ילי. למעשה, ביידו שוקדת על טכנולוגיה למכוניות בנהיגה עצמית מאז 2017, ואף עבדה גם עם ב.מ.וו (BMW) במשך זמן מה. אבל כעת חל שינוי, כך לדברי מקורבים ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס, וביידו תהיה בעצם המובילה והחתומה העיקרית על המיזם המשותף עם יצרנית הרכב הסינית ג'ילי. תשתף פעולה עם ביידו לייצירת מכונית חשמלית בעבורה. ג'ילי. צילום: BigStock קבוצת ג'ילי אחזקות נוסדה ב-1986, והיא יצרנית רכב רב-לאומית, שבסיסה בסין, כשהחברה הבת שלה העוסקת בפיתוח כלי רכב מכונה Geely Auto. לענקית העצמתית שווי שוק של כ-318 מיליארד דולר. במרץ 2010 רכשה את המותג וולוו (Volvo) מחברת פורד (Ford) תמורת כ-1.8 מיליארד דולר, לאחר משא ומתן שנמשך למעלה משנה. מייסד ג'ילי, לי שופו, הוא גם בעל מניות מרכזי בתעשיית הרכב הגרמנית דיימלר (Daimler). יצוין כי ליצרנית הרכב הסינית יש כבר ניסיון ברכבים חשמליים. יחד עם המותג השוודי וולוו שבבעלותה היא פיתחה פלטפורמה חדשה, שיכולה לשמש גם לרכבים אלקטרוניים. ל-וולוו יש את פולסטאר (Polestar), שהוא מותג ייעודי לרכבים חשמליים, ולמשל הדגם החשמלי האחרון של וולוו, ה-XC40 Recharge, מבוסס על הפלטפורמה החדשה.

חברת המזון הגדולה שטראוס הודיעה אתמול (א') על מינויו של יורם סדן כסמנכ"ל מערכות המידע והדיגיטל שלה. סדן נכנס לתפקיד ב-1 בינואר, במקומו של עודד שטראוס, מוותיקי העובדים בחברה, שכיהן בתפקיד כשבע שנים. לסדן ניסיון רב, של 20 שנים, בניהול מערכות מידע ודיגיטל בסביבות עסקיות. עד 2019 הוא שימש כמנמ"ר וסמנכ"ל בנטפים, ואחר כך היה במשך שנה מנכ"ל של חברה בת של כיל בתחום האגריטק. הוא ממשיך לכהן כדירקטור באחת החברות של כיל בעולם האגרו-פוד. כמו כן, הוא שימש כמנמ"ר בחברות סטארט הום ואימפרבה, ואף ניהל את מערכות המידע של סימנס בגרמניה. סדן זכה להערכה רבה בעיקר במסגרת תפקידו בנטפים, שם הוא הוביל טרנספורמציה דיגיטלית וחיזק את תחום הסייבר. "יש סינרגיה בין האגריטק לשטראוס" לדברי סדן, "יש סינרגיה בין תחום האגריטק, שבו עסקתי באחרונה, לפעילות הענפה של שטראוס. ישנם אתגרים משותפים לחברות בתחומים הללו, כגון העמקת נושא הדיגיטל, טרנספורמציה דיגיטלית ואתגרי הסייבר, שכולנו שומעים עליהם בימים אלה". הוא ציין כי "אני לומד כעת את החברה ואת האתגרים שניצבים בפניה וללא ספק, שטראוס היא חברה מעניינת ומאתגרת". לדבריו, כמו כל המשק, הקורונה השפיעה גם על תחום המזון, כולל בשינוי תהליכי העבודה ובהגעת התוצרים שמייצרים עד לבתים. שטראוס היא חברה שמעסיקה יותר מ-14 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם 6,000 בישראל. סדן ינהל כ-150 עובדים באגף מערכות המידע – בארץ ובחו"ל. החברה פעילה ביותר מ-20 מדינות ומפעילה 27 אתרי ייצור. היא מפעילה 18 אתרים בישראל, בהם אתרי ייצור ומרכזים לוגיסטיים – מצפת בצפון ועד ליטבתה ואילת בדרום. מוצרי החברה מופצים בכ-12 אלף נקודות מכירה. . .