התגלו עדויות חדשות, הקושרות את הנוזקה ששימשה לפריצה המסיבית למאות ארגונים מסחריים ולעשרות ארגונים פדרליים בארה"ב – לקבוצת תקיפה רוסית. על פי חוקרי קספרסקי, שפרסמו את הממצאים שלהם אמש (ב'), מדובר בכלי ריגול שפיתחה קבוצת פריצה רוסית המכונה טורלה (Turla). המתקפה החלה, ככל הנראה, באוקטובר 2019 וקיבלה "דחיפה" במרץ האחרון. מאז שהתגלתה בדצמבר האחרון – חוקרים של חברות הגנה בסייבר היו תמימי דעים שמדובר באחת מקבוצות ההאקרים העקביות והמתוחכמות ביותר בתבל – APT29. הקבוצה נתמכת על ידי ממשלת רוסיה וידועה גם בשם דובי חמים ונעים – Cozy Bear. בעבר דווח שהיא מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה. הקבוצה ידועה לשמצה בכך שהיא מפעילה מאמצים רב כיווניים ובשל העובדה שהיא לא נסוגה מפעולות ריגול, גם לאחר שאלה מתגלות. אלא שכעת מסתבר, במידה גבוהה של ודאות, כי המדובר בקבוצת האקרים אחרת, טורלה, הנתמכת וקשורה ל-FSB, שירות הביטחון הפדרלי – ה-"יורש" של הקג"ב. חוקרי קספרסקי, ענקית אבטחת הסייבר ממוסקבה, אמרו כי חפיפות הקוד שהם זיהו מייצגות את "הקישור הפוטנציאלי הראשון שזוהה – למשפחת נוזקות ידועה מהעבר". החוקרים הדגישו, כי הם לא מייחסים את הפריצה לסולארווינדס (SolarWinds), כדי להדביק בנוזקה את Orion, תוכנת ניהול הרשת שלה – לקבוצת טורלה, אך לדבריהם הדמיון בין כלי הפריצה הוא מסקרן: "צירוף מקרים אחד לא יהיה כזה יוצא דופן, שני צירופי מקרים יביאו לחלוטין להרמות גבה, בעוד ששלושה צירופי מקרים שכאלה הם די חשודים בעינינו", הם כתבו בפוסט בבלוג שלהם. לדבריהם, יכולות להיות כמה סיבות לקוד החופף, כמו, למשל, שמפתחי הנוזקות של טורלה עוברים לשרת קבוצת פריצות אחרת ולוקחים איתם אותם כלי פריצה. החוקרים כתבו, כי ההאקרים שפרצו לסולארווינדס אפילו חיקו בכוונה קבוצת ריגול אחרת ברשת – במטרה להסוות את זהותם. על פי NCSC, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה – הנמצא בסוכנות הביון GCHQ – קבוצת טורלה מכוונת לממשלות, כמו גם לצבאות, לחברות טכנולוגיה ואנרגיה, וכי יש לה עבר מוכח של שימוש בנוזקות שגונבות נתונים רגישים, ואשר לאחר מכן משמשות לביצוע מתקפות סייבר עתידיות. שירות המודיעין של אסטוניה – מדינה שנפגעה בעבר ממתקפות סייבר רוסיות, חשף לפני שנתיים, כי טורלה קשורה ל-FSB. סיאראן מרטין, לשעבר ראש ה-NCSC וכיום פרופסור באוניברסיטת אוקספורד, אמר, כי החשיפה של החוקרים של קספרסקי עשויה להיות משמעותית. "חלקים מסוימים של האקרים ברוסיה פשוט פורצים למטרות ריגול; לאחרים יש רקורד מרושע יותר, של מתקפות משבשות – בעקבות פריצה ראשונית", אמר, "אז חשוב להבין בדיוק איזה קטע של רוסיה עומד מאחורי מתקפת הענק הזאת. אני בטוח שהממשל בארה"ב ושותפיו מביטים מקרוב על כל בדל ראיה ועדות, אבל נכון לעכשיו, אין כל עדות שהמניע לפריצה הזאת היה משהו שהוא יותר, או שונה, מאשר מתקפת סייבר למטרת ריגול". בשבוע שעבר סוכנויות הביון והמודיעין האמריקניות הודיעו כי, ככל הנראה, רוסיה היא העומדת מאחורי המתקפה המסיבית בסייבר. זאת, בסתירה להצהרות דונלד טראמפ, הנשיא היוצא של ארצות הברית, שהמעיט בערך האפשרות למעורבות של מוסקבה וטען, שאולי סין היא התוקפת. בהצהרה משותפת שהוציאו ה-FBI, ה-NSA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) ומשרד מנהל המודיעין הלאומי, תיארו הסוכנויות את המוטיבציה למתקפת הענק כ-"מאמץ לאיסוף מודיעין" – ולא מתקפה לצורך מניפולציה בנתונים, או מאמצי הרס ושיבוש אחרים. "זו פריצה רצינית, שתצריך מאמץ מתמשך ומסור של תיקון", ציינו, "ההאקרים הם, ככל הנראה, ממקור רוסי". הם תיארו את הפריצה כ-"מתמשכת", שכן החוקרים מנסים לזהות קורבנות ולהוציא את ההאקרים מהמערכות שלהם לאחר שזוהו כנפגעות – מהלך שלדעת המומחים יכול לקחת חודשים, אם לא שנים.

מערכות ה-IT של חברת המסחר במטבע חוץ FXCM נפרצו. החברה גילתה זאת שלשום (א') ואמש (ב') הודיעה על כך. בדיווח לרשות לניירות ערך הודיעה החברה, כי "אתמול (א') בשעות הבוקר התוודעה החברה לכך כי גורם בלתי מורשה פרץ למערך הנתונים הממוחשב של החברה והעתיק ממנו מידע, לרבות תיעוד הקלטות של שיחות בין לקוחות לבין נציגי החברה". על פי דיווחי החברה, מבדיקה ראשונית, בשלב זה לא נשקפת סכנה לכספי הלקוחות, לפרטי חשבונות בנק ולסיסמאות הכניסה לחשבונות. מערכת המסחר פועלת כסדרה". FXCM ציינה בהודעתה, כי היא עורכת בדיקות ובכוונתה ליידע את הלקוחות הרלוונטיים בנוגע לפרטים שעברו לידי הפורצים. הרשות לניירות ערך דרשה מהחברה את כל המידע הידוע לה באשר לאירוע הסייבר. מהרשות נמסר, כי "היא עומדת בקשר רציף עם החברה על מנת לבחון את הסיכונים האפשריים שעלולים לנבוע מאירוע זה". במקביל, הרשות עומדת בקשר גם מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, "כדי לספק הכוונה ולבחון את הסיכונים, ככל שאלו קיימים". זירת סוחר הינה מערכת IT, אשר באמצעותה מתאפשר מסחר בשוקי הון רבים ומגוונים, בהם מטבעות, סחורות ומניות. במסגרת זו, הזירה קונה מהלקוחות שלה, לחשבונה העצמי, מכשירים פיננסיים, או מוכרת ללקוחות שלה, מחשבונה העצמי, מכשירים פיננסיים "באופן מאורגן, תדיר ושיטתי", כך על פי הגדרת רשות ני"ע.

מרכז השלטון המקומי מקים בימים אלה חברה בת חדשה לחדשנות מוניציפלית. בראש החברה יעמוד רם סידיס, משנה למנכ"ל המרכז והאחראי על החדשנות בו. את ההכרזה על החברה ביצע חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, בכנס השנתי לערים חכמות של אנשים ומחשבים. החברה תפעל באופן עצמאי ותרכז בתוכה חלק מהפעילויות בנושא חדשנות ברשויות, שכבר נעשות כיום, לצד יוזמות חדשות, שנועדו בעיקר לסייע לרשויות בינוניות וקטנות, נטולות ידע, משאבים וכוח אדם ליישום חדשנות. עובדי החברה יהיו עובדי מרכז השלטון המקומי. היא תפעל במקביל לפעילות מרכז החדשנות (MIC), שמופעל על ידי החברה למשק וכלכלה, שגם היא חלק מהמרכז. הקמתה בוצעה בסיוע ארנסט אנד יאנג, שנשכרה על ידי מרכז השלטון המקומי כדי לייעץ לה, למפות את הצרכים ולהמליץ על דרך הפעולה שלה. "המטרה: להגביר את החדשנות ברשויות המקומיות" "נושא החדשנות מטופל אצלנו, במרכז השלטון המקומי, כבר זמן רב, וכבר כאשר נכנסתי לתפקידי כמשנה למנכ"ל הצבתי מטרה לעלות מדרגה בנושאים אלה ולהרחיב את הפעילות. נכון לעשות את זה דרך חברה עצמאית", אמר סידיס. בין הפעילויות שיעברו לאחריות החברה החדשה נמצאים הכנס והתערוכה השנתיים Muni Expo, שמתוכננים לחודש יוני, ומרכזי הכשרת העובדים לנושאי חדשנות, מכל הדרגים ומכל הרשויות בישראל, במסגרת הפעילות של יוניברסיטי. בהקשר זה ציין סידיס כי מדובר בפעילות שהולכת ומתרחבת. "אנחנו מעבירים הכשרות בסיסיות בנושא חדשנות לכל עובדי הרשויות מכל התחומים, ללא קשר דווקא לטכנולוגיה", אמר. "חדשנות היא לא רק טכנולוגיה וכלים דיגיטליים, אלא חלק מהפעילות של כל הארגון. החדשנות מאפשרת את הפעילות, והמטרה היא שכל עובד יהיה חלק ממנה ויתרום לה. אנחנו באים להכשיר את הלבבות לחדשנות". חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. צילום: יח"צ לצד ההכשרות הבסיסיות, החברה החדשה תמשיך לבצע את הכשרות המובילים הדיגיטליים של מרכז השלטון המקומי. מדובר בלימודים של כמה שבועות, למשך חצי יום בכל פעם, כאשר המטרה היא שבכל רשות יהיה מוביל דיגיטלי שידחוף את הנושא ויקדם את הפעולות השונות בתחום. כחלק מתהליך ההכשרה, משתתפי קורסים אלה ייחשפו למרכז החדשנות של השלטון המקומי, יפגשו את נציגי החברות שפועלות שם, ישמעו על פתרונות חדשים ויבינו את העולם הזה. פעילויות נוספות סידיס ציין עוד כמה פעילויות שהחברה החדשה מתכננת לבצע, לרבות הנגשת מידע לרשויות רבות, שעדיין לא נכנסו לתחומי החדשנות והערים החכמות, וסיוע להן במיפוי השוק והשחקנים המרכזיים בו. "בנוסף", אמר, "נציע לכל רשות שתרצה מתווה פעולה כיצד לבצע תהליכי חדשנות, וזאת באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית שלנו, מיפוי הצרכים שלהן וחיבור בין מערכי מידע כדי לתת להן תמונה כוללת". לדבריו, פעילות זו צפויה להתמקד ברשויות חלשות, שבחלקן אין אפילו מנמ"ר ושחברות הייעוץ והטכנולוגיה לא מגיעות אליהן, מאחר שאין להן משאבים לממן את הפעילות. "אנחנו רואים בפעילות הזו כאחד הדברים החשובים שבהם החברה החדשה צריכה לטפל, כדי לקדם את נושא החדשנות בכל הרשויות בישראל, ולא רק בערים גדולות ומבוססות", אמר. "כחלק מפעילות זו", ציין, "החברה החדשה תסייע לרשויות רבות כיצד להתמודד עם מכרזים, תוך מיפוי שוק מלא של החברות הפועלות – תחום ידע שלא קיים בכל רשות מקומית". סידיס דיבר גם על נושא אבטחת המידע והסייבר ברשויות המקומיות, שמרכז השלטון המקומי מטפל גם בו. "בקרוב נצא עם מכרז מעטפת לענן, להגנה על סייבר ברשויות", אמר. "אנחנו מקווים שהממשלה תירתם לכך, ואם לא – כרגיל, נעשה זאת בכוחות עצמנו". עוד הוא אמר שהמרכז פועל כדי להגדיל את תקני כוח האדם בתחומי הטכנולוגיה ברשויות המקומיות, כולל תקנים למנמ"רים, מנהלי אבטחה ומנהלי דיגיטל. זאת, על מנת לשפר את המציאות העגומה, שבה בעשרות רשויות אין תפקידי מנמ"רים או מנהלי אבטחת מידע.

לא משנה אם אנחנו צרכנים של בנק, עובדים בחברה או אזרחים מן השורה, מדי יום אנו צורכים מגוון רחב של שירותים דיגיטליים, רגישים במידה זו אחרת. מיותר לציין כי נוחות היא גורם מפתח בהצלחה של שירות, וגם לאבטחה יש חשיבות – איש אינו רוצה לגלות שמישהו מתחזה אליו או לספוג הפסד כספי כתוצאה מהונאה. אבטחה מוגברת כרוכה לעיתים קרובות בפגיעה בחוויית המשתמש. האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון בין נוחות ואבטחה. מדוע משתמשים צריכים לבזבז זמן על האבטחה הדיגיטלית שלהם? מדוע הם אלה שצריכים להתמודד עם מגבלות אבטחה? מה ההיגיון בניהול עשרות או אף מאות סיסמאות, כשאפשר פשוט להשתמש בשיטת אימות ייחודית, כגון חיישן ביומטרי או מפתח אבטחה, כדי לגשת לכל השירותים האלה? מיטוב לשיטות האבטחה הטובות ביותר בשנים האחרונות הדגש הינו למטב את חוויית האימות באמצעות טכניקות משופרת להערכת סיכונים, אשר מטרתן להתאים את רמת האימות להקשר (מיקום משתמש, סוג ההתקן, היישום אליו מתבצעת הגישה וכדומה). לאור הגידול האקספוננציאלי של שירותי הענן ומתקפות הסייבר, טכניקות אלה אינן מספקות עוד רמת אבטחה טובה (בייחוד בהתחשב בשינוי הפרדיגמה הגדול שהתרחש). להלן כמה משיטות האבטחה הטובות ביותר שכדאי להחיל בארגון שלכם: תכנון פתרון המתרכז במשתמש: תכנון של פתרונות אבטחה אמור להתמקד בצרכי המשתמש ולא להפך, כאשר המשתמשים נאלצים להתמודד עם המגבלות של הפתרון. מבלי להתפשר על האבטחה: חוויית משתמש חכמה מאפשרת רמת אבטחה גבוהה. חוויה אחידה בשירותים שונים: חוויית אבטחת הסייבר צריכה להיות זהה בכל השירותים הדיגיטליים הנותרים תחת שליטתו של המשתמש. האצלת אבטחה: האימותים אינם צריכים עוד להיות ספציפיים לכל ספק שירות. מצד שני, הם צריכים להיות מנוהלים על-ידי הלקוח, ולכן יש להאצילם לספקי OEM, על מנת לאפשר שיטות אימות המתאימות לכל (חיישנים ביומטריים, מפתחות אבטחה), הניתנות לשימוש במספר שירותים דיגיטליים. אבטחה חכמה יותר ורציפה: בינה מלאכותית הופכת להכרחית כדי להביא אינטליגנציית אבטחה רבה יותר למערכות אקולוגיות, ההופכות למורכבות ביותר, עם צורך בניטור רציף של כל פעילויות המשתמש (ידועה גם כאימות רציף). ואז הגענו לחוויה נטולת סיסמאות חוויה נטולת סיסמאות אינה רק וויתור על סיסמאות. למעשה, מדובר במגמה גלובלית המיועדת לתת מענה לאתגרים הדיגיטליים החדשים, תוך מתן אפשרות למשתמשים לבחור כיצד הם מאמתים את זהותם בדרך הנוחה ביותר. אף על פי כן, לספקי שירות צריכה להיות עדיין מידה מסוימת של שליטה, עם יכולת לאכוף מדיניות אבטחה, כגון, לדוגמה, בקשה ממשתמשים להשתמש בסוג ספציפי של מאמתים (לדוגמה מאמתים מגובי חומרה, העושים שימוש ברכיב מאובטח או שימוש בחיישן ביומטרי). במרוצת השנים האחרונות מקדמת ברית FIDO קונספטים אלה, והתוצאה היא יצירת מפרט של שני תקנים עיקריים המיועדים להבטיח תפעוליות בינית מלאה בין ספקי שירותי OEM ופתרונות לאבטחת סייבר. תקנים אלה הם: 1 . פרוטוקול לקוח למאמת (CTAP) של FIDO, המפרט את הממשק בין ההתקנים של המשתמשים לבין המאמתים המקיימים את הדרישות של FIDO. מאמתים אלה עשויים לכלול: א. התקנים מרוחקים, כגון מפתחות אבטחה המשמשים מחזיקים שונים (לדוגמה USB, ‏NFC, ‏BLE); ב. מאמתים הנמצאים על ההתקן ומוטמעים בציוד כגון טלפונים חכמים, טאבלטים או מחשבים ניידים (לדוגמה רכיבים מאובטחים מוטמעים, חיישני טביעות אצבע). 2 . W3C Web Authentication API (מכונה גם WebAuthN), המגדיר מערך של ממשקי תכנות יישומים, במסגרתם נעשה שימוש ביישומים של ספק שירות על מנת להפעיל אימותים מקומיים מיישום אינטרנטי. ספקי OEM מספקים מערך SDK וממשקי תכנות יישומים משלהם, המיועדים אף הם להפעיל אימותים אלה מיישומים למכשירים ניידים. תאלס מובילה במסע נטול סיסמאות לטובת חווית המשתמש תאלס (Thales) ממלאת תפקיד מפתח בהבאת חוויה נטולת סיסמאות זו לארגון, לצורך הגנה משופרת על מידע וזהויות במערכות אקולוגיות מורכבות. לא זו בלבד שאנו מספקים אסימוני חומרה (לדוגמה, התקני FIDO בגורמי צורה שונים) בצד של הלקוח, אלא גם מספקים את פלטפורמת ה-IAM כשירות (SafetNet Trusted Access), כדי להעניק אבטחה מקצה לקצה. מסע נטול סיסמאות זה הוא חלק ממגמת אבטחה גלובלית יותר המבוססת על אפס אמון, בה ארגונים נדרשים לזכות מחדש ביכולת שלהם לראות את המידע הרגיש שלהם, להיות בעלי שליטה טובה יותר על מדיניות הגישה (מי ניגש למה ומתי), ולזהות חריגות על-מנת לאפשר פעולות מתקנות (אימות, הגנה על מידע…). איך תפשטו את יכולות האבטחה של המשתמש ומאפשרים לו חווית שימוש זורמת, מהירה וקלה? – בואו לשמוע על הדור הבא של הגנת המידע בוובינר לקוחות עם המומחים של תאלס ביום ד', ה-27.1, ב-11:00. הירשמו עכשיו בלינק הבא.

מיקרוסופט ישראל פתחה תפקיד חדש, כחלק מהמהלכים שלה להקמת דטה סנטר מקומי בארץ: מנהל אבטחת המידע הלאומית – ה-NSO. החברה מינתה לתפקיד את איציק צלף, ששימש בתפקידו הקודם כמומחה פתרונות סייבר בגוף שירותי האבטחה העולמי של מיקרוסופט. בתפקידו החדש יהיה צלף אחראי על תחום אבטחת המידע, כחלק מפעילות חטיבת המגזר הציבורי של מיקרוסופט ישראל. יחד עם ניהול הפעילות, הוא יפעל לחיזוק הקשר וליצירת שיתופי פעולה בתחומי אבטחת המידע והסייבר מול רשויות ממשלתיות, המגזרים הציבורי והביטחוני, ולקוחות רגולטורים. מינויו של צלף מגיע בהמשך להודעה של מיקרוסופט ישראל מתחילת השנה שעברה כי תקים בשנה הנוכחית דטה סנטר מקומי, מבוסס ענן, ואף תשיק את אזור ישראל, שיצטרף ל-56 אזורים ב-21 מדינות שבהם היא מפעילה דטה סנטרים. משמעות הדבר היא השקעה של מאות מיליוני דולרים, נוסף להשקעות האחרות של החברה בארץ. היא מצטרפת בכך לחברות נוספות שהודיעו על הקמת מרכז נתונים בישראל, בהן אמזון ואורקל. שבע שנים של פעילות בתחום הסייבר ב-EMEA בתפקידו כמומחה פתרונות סייבר בגוף שירותי האבטחה העולמי של מיקרוסופט, צלף הוביל כמה מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית מונחי סייבר עבור לקוחות וארגונים גדולים בישראל, במדינות נוספות במזרח התיכון ובאירופה. צלף בן ה-47 עובד במיקרוסופט מזה כשבע שנים, שבמהלכן שימש בכמה תפקידים בתחום הסייבר בחטיבת הייעוץ באזור EMEA. רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, אמרה כי "צלף תרם עד כה תרומה משמעותית לחברה. שירותי הענן הם מנוע חדשנות וצמיחה של המשק הישראלי כולו. אני בטוחה כי מינויו של צלף לתפקיד מנהל אבטחת המידע הלאומית יסייע לנו בהמשך פעילותנו בתחום בישראל".

האדם העשיר בתבל המליץ באחרונה על מעבר לאפליקציית המסרים המידיים סיגנל (Signal) במקום המשך שימוש בווטסאפ (WhatsApp). התוצאה: היישום הגיע כעת לראש טבלת ההורדות בחנות אפל (Apple), ה-App Store. בשבוע שעבר הביאו ווטסאפ, ובעיקר הבעלים שלה פייסבוק (Facebook), משתמשים רבים לכדי זעם גדול. החברה הודיעה שאפליקציית הצ'אט הפופולרית שלה משנה באופן מוצהר את מדיניותה, והזהירה את משתמשיה כי נתוניהם ישותפו עם החברה האם שלה, פייסבוק החל מה-8 בפברואר. ווטסאפ לא מאפשרת למשתמשים להחליט כי הם לא מוכנים לשינויומי שמסרב לו יאלץ להיפרד ממנה לשלום. ההצדקה שסיפקה ווטסאפ למהלך היא ששיתוף הדטה האישית נועד בכדי לשפר את חוויית המשתמשים ברשת החברתית הדומיננטית לצורכי פרסום. משתמשים רבים, ומבקרים של פייסבוק שכבר מזמן נטשו אותה, הביעו את חרדתם וכעסם על המהלך הצפוי – שאפשר שיכלול שימוש במידע אישי מהודעות שהיו אמורות להיות מוצפנות ולא להיחשף לעולם – והרשתות החברתיות נמלאו בציוצים ופרסומים מתקוממים על הפרת הפרטיות המתוכננת, שהחברות הבטיחו שלא יבצעו לעולם. אילון מאסק, יזם, מיליארדר, מייסד ומנכ"ל טסלה, SpaceX, ונוירלינק. צילום: וויקיפדיה ואולם מבין המתנגדים בלט אדם אחד – אילון מאסק, היזם והמיליארדר, מנכ"ל החברות החדשניות והמצליחות TBC (ר"ת The Boring Company), SpaceX, נוירלינק (Neuralink), וטסלה (Tesla). הצלחתה הפנומנלית של האחרונה, יצרנית מכוניות חשמליות, היא שהעניקה למאסק בשבוע שעבר את התואר "האדם העשיר בעולם", לפי מדד העושר של בלומברג (Bloomberg), אותו קיבל עקב שוויו המוערך כיום ב-194 מיליארד דולר. אחרי נסיקה של מניות טסלה, עקף מאסק את מייסד ומנכ"ל אמזון (Amazon), ג'ף בזוס, וכבש את צמרת המולטי-מיליארדרים. שתי מילים בלבד: "השתמשו בסיגנל" אבל, אם לחזור לווטסאפ – ביום ה', יום לאחר שנודע על תכנית שיתוף המידע עם פייסבוק, צייץ מאסק ל-41.5 מיליון העוקבים שלו בטוויטר (Twitter) שתי מילים בלבד: "השתמשו בסיגנל". Use Signal — Elon Musk (@elonmusk) January 7, 2021 מאסק אמר, והציבור ביצע. האפליקציה עלתה לראש קטגוריית האפליקציות החינמיות ב-App Store של אפל. האפליקציה הפכה להכי מבוקשת להורדה במדינות רבות בעולם השבוע, כולל באירופה בה בכלל לא עומדים להתבצע שיתופי המידע עקב כללי פרטיות נוקשים. גם ב-Google Play של גוגל ההצלחה של סיגנל רבה. בנוסף, רבים במדיה החברתית הדהדו ועדיין מהדהדים את קריאתו של מאסק לעבור אליה, הן כמחאה, והן משום שהיא מציעה, לפי הטענות, יישום מאובטח בהרבה שישמור על הדטה של משתמשיו מוצפנת באמת. בנוסף (כפי שניתן לראות בציוץ המצורף) החברה מתחייבת בנחישות שלעולם לא יהיו אצלה פרסומות. Facebook is probably more comfortable selling ads than buying them, but they'll do what they have to do in order to be the top result when some people search for 'Signal' in the App Store. P.S. There will never be ads in Signal, because your data belongs in your hands not ours. pic.twitter.com/waVPcl4wHe — Signal (@signalapp) January 10, 2021 בתגובה להתרחשויות סיפרה סיגנל כי היא חווה זינוק כה גדול בקרב משתמשיה, עד שהגיעה לעיכובים באימות מספרי הטלפון של החשבונות החדשים. אגב, גם אפליקציית טלגרם רואה אף היא נסיקה במספר משתמשיה, עקב המהלך העתידי הקרוב של ווטסאפ ופייסבוק. אפליקציית סיגנל זמינה הן למשתמשי אנדרואיד והן למשתמשי iOS, וגם משתמשי לינוקס (Linux), שולחן העבודה (Windows), ומק (Mac) יכולים להוריד אותה.  לפי Mashable, ועל סמך נתוני חברת ניתוח האפליקציות אפטופיה (Apptopia), ביום ה' בלבד, לאחר הציוץ של מאסק, היו 63,345 הורדות של אפליקציית סיגנל ברחבי העולם, במכשירי iOS ואנדרואיד כאחד. יום קודם לכך היו לה 45,086 הורדות. אלא שיום אחרי הציוץ של מאסק, סיגנל הגיעה למספר שיא של הורדות: כ-90,000. לפני כן, יום ההורדה הגבוה ביותר של סיגנל היה ב-1 ביוני, על רקע הפגנות תנועת Black Lives Matter. הנתונים העכשווים טרם פורסמו אבל העדכון על התייצבותה של האפליקציה בראש טבלת ההורדות של אפל מעיד על המגמה המובהקת – סינג נתפשת כעת כאפליקציית העברת ההודעות הסלולרית העולה והנחשבת, כמו גם כאלטרנטיבה לשליטה האולי כן מעורערת, פייסבוק. המעבר אל סיגנל יכול אולי להרתיע רבים, שאולי חוששים כי מרבית חבריהם לא ימצאו בה, ואולם ככל שיותר אנשים יורידו אותה ויפעלו בה – כך יהיו בה יותר ויותר חברים ופרטנרים להעברת מסרים.

ביום ד' האחרון הכריז בלומברג (Bloomberg) כי אילון מאסק הפך לאדם העשיר ביותר על פני כדור הארץ, אחרי שעקף את מייסד אמזון (Amazon), ג'ף בזוס, עם שווי נקי המוערך כעת בכ-195 מיליארד דולר. זמן לא קצר לאחר מכן, ביום ו', בתגובה בטוויטר (Twitter) לציוץ של הסופר האמריקני בן מזריץ', שאמר כי הוא "לעולם לא מסרב לקבל שוב תשלום בביטקוין (Bitcoin)", הגיב מאסק לדברים אלו ב-"אני גם לא". Me neither — Elon Musk (@elonmusk) January 9, 2021 המולטי-מיליארדר הדרום אפריקני מאסק, שייסד וממנכ"ל מספר חברות חדשניות ומהפכניות, ביניהן TBC (ר"ת The Boring Company), SpaceX, נוירלינק (Neuralink), וטסלה (Tesla), התמקם בצמרת מדד העושר של בלומברג בעיקר בגלל הצלחתן המדהימה של מניות טסלה, חברה לייצור מכוניות חשמליות בהובלתו. מאסק בעדו. ביטקוין. צילום: BigStock מאסק ידוע בכך שהוא נוהג לחולל מהומות בטוויטר – המגרש הביתי שלו – וכן נחשב כנון-קונפורמיסט וכמהפכן בתפישתו את תעשיית הטכנולוגיה. ואולם, הוא גם פורע שטרות והפגין עד היום הצלחה מרשימה עד מאוד. בין השאר הרשים מאסק את העולם בפועלה של נורלינק, שם הדגים כבר פיתוח המחבר בין מוח – לעת עתה של כבשה – למחשב באמצעות שבב. עוד הצליחו מאסק וחברת החלל שלו, SpaceX, להטיס בשיתוף פעולה חלליות מאוישות באסטרונאוטים שהכשירה סוכנות החלל נאס"א, וכמובן להעלות לשמים לווינים וחלליות פאלקון רבות, אחת מהן כשעל סיפונה מכונית טסלה אדומה. בנוגע לטסלה – עושה רושם שהבטחותיו של מאסק ל"זינוק קוונטי", עם טייס אוטומטי שיפעל באופן אוטונומי מלא, אשר עומד להיות משוחרר ממש בקרוב, הן חלק מההצלחה הנדירה של ענקית הרכבים החשמליים. את התגובה של מאסק פירשו בתקשורת כמרמזת שישמח לקבל את משכורתו, או בכלל כל תשלום שהוא, בביטקוין – מטבע הקריפטו המפורסם ביותר. והמסר הזה כבר עשה כותרות אפילו בפורבס (Forbes). יצוין כי הדברים מגיעים אחרי שהמטבע הדיגיטלי המאוד מדובר הפגין באחרונה עלייה מרשימה, והגיע לשווי של מעל 41,000 דולר – הגבוה מעולם. ואולם רק אתמול (ב') בשעות הבוקר הראה המטבע כמה הוא לא בהכרח יציב, כשמחירו צנח ב-16% במשך זמן קצר ל-33,900 דולר ליחידה – במה שהיווה מחירו הנמוך ביותר בששת הימים האחרונים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, ועל פי נתוני אתר Coindesk, המטבע התייצב מעט ועומד כעת על כ-36,000 דולר ליחידה.  

חברת הסטארט-אפ הישראלי נובתו (Noveto) משיקה היום בתל אביב, בברלין, בשנגחאי ובמיאמי את SoundBeamer – מכשיר אודיו חדשני, שמאפשר למשתמש ספציפי להאזין לצלילים ממקור המחובר אליו בבלוטות' – ללא אוזניות. הצלילים מגיעים אל סביבת האוזניים, כאשר האנשים בסביבה אינם שומעים את הצלילים. בחזית ה-SoundBeamer יש מצלמה שמאתרת את מיקום אוזני המשתמש, ובתוכו ממוקמים רמקולים אולטראסוניים רבים, שממקדים אנרגיה אקוסטית לאוזני המשתמש ובונים מעין כיסי אודיו לידם, שנשמרים לידם גם כשהוא זז. הטכנולוגיה נשלטת באמצעות צ'יפים שהחברה פיתחה ומופעלת באמצעות אפליקציה. החיבור למכשיר הוא חיבור בבלוטות' וניתן לחבר אליו כל אביזר – טלפון נייד, מחשב, לפטופ, טלוויזיה וכדומה. חשוב לציין, שבזמן שהמשתמש מאזין לאודיו הוא לא מנותק מהסביבה ושומר על תקשורת מלאה עם הסביבה, תכונה שמבדלת את המערכת מחוויית השימוש באוזניות. בבסיס ההמצאה של נובתו מנוצלת העובדה שגלי אולטרה-סאונד הם קצרים וניתן "להלביש" עליהם גלי קול, ולמקד אותם לנקודה קטנה (ליד האוזניים). הגלים נוצרים בעקבות אלגוריתם עיבוד אותות ספרתי (DSP) קנייני שפיתחה החברה ו"נשלחים" לאוויר באמצעות מערך מתמרים. מודול חישה הבנוי בתוך החומרה ממקם ומנתב את הצלילים לפי מיקום האוזניים בזמן אמת, ובנקודה זו גלי האולטרה סאונד הופכים לכיסים קטנים של קול מחוץ לאוזניים ומשמיעים את הצלילים שוב כגלי קול רגילים, שרק אוזני המשתמש שומעות והסביבה לא. כיסי הקול הצמודים לאוזניים "עוקבים" אחר האוזניים גם כשהמשתמש מזיז את ראשו, זאת הודות ליכולות תלת מימד מרחבי שמשולבות במערכת. לעבוד במשרד או בבית בלי להפריע לסובבים. צילום: יח"צ לפני ארבעה חודשים חתמה נובתו על הסכם ייצור מול חברת פוקסקון (Foxcon) ועתידה להתחיל במכירות מוקדמות (מהדורה מוגבלת) של המערכת באתר החברה במהלך החצי השני של חודש ינואר ובחודש פברואר באתר החברה, שתשווק פיזית לצרכנים לקראת סוף שנת 2021. המחירים טרם פורסמו אך נראה שהמחיר לצרכן יעמוד על פחות מ-500 דולר, והכמות שתעמוד למכירה בשלב זה תהיה כנראה פחות מ-5,000 יחידות, כשהחברה צופה ביקושים מאוד גבוהים. במהלך 2021 מתעתדת החברה למכור כ-15,000 מכשירים, ובהמשך לעבור למודלים של מתן רישיונות ומכירת הצ'יפים שלה כך שחברות רבות (כדוגמת סמסונג, אפל, חברות רכב ועוד) יוכלו להטמיע את הפתרון בתוך המכשירים שלהן. בהמשך, נובתו שואפת להפוך לפלטפורמה ולממשק נגיש לעולמות ה-AI, שכן המערכת מצוידת במיקרופון ובמצלמה ויכולה לפעול באמצעות פקודות קוליות, לזהות מחוות – כולל מחוות פנים ולקדם את הממשק של אדם מכונה כמו גם לאפשר יצירת מידעי ביג דטה (אנונימיים) חדשניים. השוק הראשון שהחברה פונה אליו הוא השוק הביתי, שבעקבות משבר הקורונה הפך להיות הרבה יותר פעיל, שכן אנשים רבים עובדים ולומדים מהבית ולא רוצים להפריע לבני המשפחה, אבל גם לא להיות מנותקים מהסביבה – וזה בדיוק מה שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת. החברה מאמינה שהשימושים של שיחות ועידה, צפייה בתכנים אונליין, משחקי מחשב, שימוש במתקני כושר ביתיים וכל צריכת האודיו בחלל הבית או המשרד הביתי יהיו נוחים וטבעיים יותר. שווקים נוספים שהחברה עתידה להיכנס אליהם בהמשך הם חללי עבודה משותפים, שוק הרכב, הפרסום הדיגיטלי ועוד. כאמור, מאחורי ההמצאה עומדת חברת הסטארט אפ הישראלית נובתו, שהוקמה על ידי תומר שני, המשמש כמנהל הטכנולוגיות בחברה, ונועם בביוף, והמנכ"ל הוא ד”ר כריסטוף רמשטיין (סמנכ"ל הנדסה לשעבר של לוגיטק), שניהל בעבר כמה סטארט-אפים בהצלחה. החברה החלה את פעילותה בשנת 2011 במרתף ביתי, ובמשך ארבע שנים פיתחה את הטכנולוגיה. ב-2015 החלה לפעול ממשרדים בפתח תקווה, ומעסיקה כיום 30 עובדים. מאז פתחה משרדים גם בשווייץ, בגרמניה ובארה"ב, והספיקה לרשום יותר מ-20 פטנטים בארה"ב, בסין ובאירופה. עד היום גייסה נובתו 22 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומוסדיים (בהם חברת הרכב הגדולה בסין) ונמצאת כעת בסבב גיוס נוסף של 20 מיליון דולר. תומר שני, מייסד שותף ומנהל הטכנולוגיות בנובתו. צילום: יח"צ "החזון של החברה", מציין שני, "הוא לשנות את הדרך שבה אנשים יצרכו אודיו, ולמעשה להפוך לסטנדרט חדש בתחום האודיו בין הרמקול לאוזנייה ולפרוץ דרך במרחב האלקטרוניקה הצרכנית, דבר שחברות ישראליות פחות עשו בעבר. ומוסיף גיל לב, מנהל עסקי ראשי, כי "אנו מאמינים שנובתו תהיה הדבר הגדול הבא שייצא מישראל".