הלוגו בחלק האחורי של טלפוני ה-iPhone 12 החדשים הוא לא רק קישוט, כך מתברר: לחיצה פעמיים או שלוש פעמים על גב המכשיר מאפשרת שימושים יישומיים בחיי היום יום. אלא שלפני כן יש לעשות שינויים קטנים בתפריט ההגדרות במערכת ההפעלה שהוא מבוסס עליה, ה-iOS 14. ה-iPhone החדש הושק בחודש ספטמבר וכולל שלל שינויים. אחד מהם, ופחות מדובר, הוא תכונה חדשה בגרסה החדשה של מערכת ההפעלה, שיכולה לזהות את החיישן שנמצא בחלק האחורי של המכשיר. התכונה הזו מכונה Back Tap והיא מאפשרת להשתמש באזור של הלוגו לביצוע פונקציות שונות. איך עושים את זה? בהגדרות, ניתן לבחור מה יקרה כשמבצעים נקישה כפולה או משולשת. המשתמש יכול לקבוע עבור כל אחת מהאפשרויות הללו שתבצע פעולה מערכתית אחרת: צילום תמונת, שינוי עוצמת הקול, נעילת המכשיר, פתיחת מערך ההגדרות, הצגת ההתראות ועוד. האפשרות הזו קיימת כעת בכל מכשיר שנתמך בידי iOS 14, ורק צריך לעמוד על המקום המדויק שבו הוא מזהה את האפשרות לנקישה הכפולה והמשולשת – ורוב הסיכויים שזה יהיה בסביבות הלוגו.

פייבוקס מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אורי לוין, ומנכ"ל שופרסל, יצחק אברכהן, הודיעו היום (ד') כי חתמו על הסכם במסגרתו פייבוקס (PayBox) תהפוך לחברה עצמאית, בבעלות דיסקונט ושופרסל, שיחזיקו בחברה המשותפת 50.1% ו-49.9%, בהתאמה. העסקה כפופה לאישור בנק ישראל ורשות התחרות. החברה המשותפת, הראשונה מסוגה במערכת הבנקאית, תפעל על גבי פלטפורמת PayBox, ותציע שירותי ארנק דיגיטלי מתקדם, שיכלול בהמשך סופרמרקט פיננסי אשר יתחרה בבנקים, ובכלל זה – בבנק דיסקונט. בסופרמרקט הפיננסי יוצעו ויותאמו ללקוחות PayBox מוצרים ושירותים פיננסיים מתקדמים של מגוון יצרנים וחברות פינטק. שירותים אלה יכללו, בין היתר, הלוואות, מוצרי חיסכון וכלים לתכנון פיננסי. החברה תאפשר ל-2 מיליון הלקוחות של מועדון שופרסל, ליותר מ-1.5 מיליון הלקוחות של פייבוקס וללקוחות כלל הבנקים, לשדך את כרטיסי האשראי של מועדון שופרסל לאפליקציית PayBox, להנפיק כרטיסי אשראי וירטואליים חוץ-בנקאיים, ליהנות מזיכויים כספיים (cash-back), שייצברו בארנק בעת רכישה ברשתות שופרסל ו-Be, ולרכוש ולממש תווים דיגיטליים של המותג "תו הזהב". חברת כאל (Cal) תספק את הפלטפורמה להנפקה ולתפעול כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים. לפי ההודעה לתקשורת, "במסגרת השירות שיוצע על ידי פייבוקס יושם דגש על התאמת מיטבית של השירותים והמוצרים לצורכי הלקוח ושמירה על הוגנות ואובייקטיביות מקסימליות. פעילות המיזם תתבסס בין היתר על שימוש נרחב בתשתית הבנקאות הפתוחה לצורך יצירת אקו-סיסטם שיאפשר לחברות טכנולוגיה צעירות גישה למיליוני לקוחות, ובמקביל יעניק ללקוחות פייבוקס נגישות לשירותים מתקדמים וחדשניים, אשר יוצעו כולם במקום אחד". עוד נמסר אודות החיבור הייחודי והראשון מסוגו בארץ, כי "החבירה תאפשר יצירת תחרות אמיתית למערכת הבנקאית המסורתית. שיתוף הפעולה בין הצדדים הינו קפיצת מדרגה במעורבותה של שופרסל בתחום הפיננסי, ובמקביל מהווה ביטוי נוסף למימוש האסטרטגיה של דיסקונט להרחיב את פעילותה מול לקוחות כל הבנקים ולהוות גורם מוביל ומעורר תחרות בשוק הבנקאי". "בשורה דרמטית וחדשנית לציבור הצרכנים בישראל" לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "אנו משיקים היום מהלך תחרותי ופורץ דרך בבנקאות הישראלית – בנקאות-ללא-בנק, הממוקדת בצרכי הלקוח. המיזם המשותף של דיסקונט ושופרסל, שתי קבוצות מובילות בתחומן, יציע שירותים פיננסים מתקדמים ממגוון ספקים, יתחרה בכל הבנקים – כולל בבנק דיסקונט – וישיא ערך משמעותי לצרכן הישראלי. קבוצת דיסקונט שמה לעצמה מטרה להיות הקבוצה הפיננסית המובילה בעידן החדש, והמיזם מהווה צעד משמעותי בדרך ליישום חזון זה. המיזם נבנה תחת העקרונות המובילים באסטרטגיה זו: בניית מיזמים חדשים באמצעות חברות עצמאיות, אשר יתחרו בדיסקונט כמו בשאר המערכת הבנקאית, עבודה עם שותפים משמעותיים, בניית פלטפורמה להצעת מוצרים של חברות פינטק ומיקוד ביצירת ערך ללקוח". אברכהן, מנכ"ל שופרסל: "אנו באים היום עם בשורה דרמטית וחדשנית לציבור הצרכנים בישראל, אשר יוכל ליהנות משילוב בין עולם ההטבות בתחום הצרכני-קמעונאי, לפעילות פיננסית שוטפת של ארנק תשלומים ופעילויות בנקאיות אחרות, אשר ירוכזו כולן במקום אחד. מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין קבוצת הקמעונאות הגדולה והמובילה בישראל לבין קבוצת דיסקונט, שהינה אחת הקבוצות הבנקאיות המובילות בישראל. שתי החברות באות עם ניסיון אדיר בתחומן וביחד נדע להציע לציבור הצרכנים בישראל את המוצר החדשני, האיכותי והנוח ביותר, אשר ירכז את הפעילות הפיננסית השוטפת של הצרכן הישראלי. קבוצת שופרסל ממשיכה כל העת במאמצי קידום החדשנות והפיתוח העסקי ליצירת הצעות הערך הטובות והמשתלמות ביותר ללקוחותינו. אנו שמחים מאד על שיתוף הפעולה עם שותפינו בבנק דיסקונט ובטוחים כי מיזם זה יוביל להצלחה של כל הצדדים".

עוד כאב ראש לפייסבוק (Facebook): משרד הטכנולוגיה ההודי דורש מהחברה הבת שלה, ווטסאפ (WhatsApp), לסגת מכוונתה לערוך שינויים במדיניות הפרטיות שלה, שהודיעה עליהם בתחילת החודש, בטענה כי התנאים החדשים נוטלים את אפשרות הבחירה מן המשתמשים ההודים. הדרישה מטרידה במיוחד, מפני שפייסבוק ו-ווטסאפ קידמו לאחרונה שירותים שונים בתקווה להרחיב את עסקיהן ואת השימוש בשירותי התשלומים באזור זה. "השינויים המוצעים מעוררים חששות כבדים בנוגע להשלכות על אפשרות הבחירה והעצמאות של אזרחים הודים", כתב משרד האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע לוויל קת'קארט, מנהל ווטסאפ בפייסבוק. "אי לכך, אנו קוראים לכם לסגת מן השינויים המוצעים". ווטסאפ הגיבה בהצהרה, ואמרה כי היא מטפלת בנושא מידע שגוי וכי היא תמיד זמינה להשיב לכל שאלה. "אנו רוצים  להדגיש, כי עדכון זה אינו מרחיב את יכולתנו לחלוק מידע עם פייסבוק". בשנה האחרונה השקיעה פייסבוק 5.7 מיליארד דולר בתאגיד הענק ההודי Reliance, כשחלק חלק נכבד מכספים אלה מיועד למשוך מיליוני בעלי חנויות מסורתיות להשתמש בתשלומים דיגיטליים באמצעות ווטסאפ. 400 מיליון המשתמשים שיש לווטסאפ בהודו גם הם חלק מתוכניות גדולות של החברה להתרחב בתחום התשלומים הדיגיטליים, כולל מכירה של ביטוחי בריאות באמצעות שותפים. כל השאיפות הללו עלולות להיבלם אם המשתמשים ההודים יעברו לאפליקציו הודעות אחרות, כמו סיגנל וטלגרם, כפי שעשו משתמשים רבים בעולם לאחר שווטסאפ הודיעה בתחילת החודש שהיא תשתף מידע מסוים עם פייסבוק ועם חברות נוספות שלה. "זהו חש גדול שלא ניתנה למשתמשים הודים כל אפשרות לבחור שלא להסכים לשיתוף המידע הזה עם החברות של פייסבוק, ויש להם אפשרות פחותה בהשוואה למשתמשי האפליקציה האירופים", צוין עוד במכתב. "היחס השונה והמפלה בין משתמשים הודים לאירופים מעורר ביקורת חריפה ומעיד על אי כיבוד זכויותיהם וטובתם של אזרחים הודים שמהווים נתח משמעותי מבסיס המשתמשים של ווטסאפ". המשרד ההודי מבקש מווטסאפ להשיב ל-14 שאלות, כולל הקטגוריות של המידע על המשתמשים שהחברה אוספת. כזכור, בעקבות הסערה הציבורית שעוררה ההודעה של ווטסאפ על שינוי מדיניות הפרטיות שלה, החלו מיליוני משתמשים לעבור לאפליקציות מתחרות, מה שגרם לחברה להודיע כי תדחה את הפעלת המדיניות החדשה מחודש פברואר לחודש מאי.

המשבר הבריאותי והעסקי שליווה את הופעת נגיף הקורונה גרם בשנה האחרונה לחברות להיסגר, לפרויקטים להידחות ולהיעצר, לשינוי בתכניות. אך רגע לפני שמושגת שליטה על המגיפה (בתקווה), יש להכיר גם בחידושים וביכולות הנפלאות שהיא הביאה איתה, וישנם לא מעט. אילוצי התקופה הפנדמית של סגרים ועבודה מרחוק הובילו לשחרור מדרכי עבודה מסורבלות ולקיצור תהליכים. בסטוקטון (STK) – חברה בינלאומית שניצבת בחזית הטכנולוגיה בפיתוח חומרי הדברה ביולוגיים לכל העולם – אומצה רפורמה בתרבות הארגונית, שאפשרה עבודה מהבתים בסינרגיה, והוכיחה כי ניתן בשילוב כוחות ומוחות ליצור במהירות מערכות חדשות, מורכבות וגלובליות, שמשנות את פני הארגון ומובילות אותו קדימה. פגישות אפיון, Kick off וסטטוס פרונטליות סביב חדר ישיבות הוחלפו בפגישות מרחוק עם שיתופי מסך אונליין. זמני נסיעות, פקקים, זמני המתנות ומעברים בין פגישות – כולם נחסכו. המעבר מפגישה לפגישה התאפשר בזכות קליק אחד בעכבר. במקביל, התפוקה עלתה, הדברים התקדמו בקצב מסחרר, ומתוך חדר המשחקים של הילדים בבית הושקה מערכת עולמית לתכנון תקציבי בזמן שיא של חודש וחצי. פרויקט של בניית מערכת בסדר גודל שכזה היה לוקח במציאות "הקודמת" שישה חודשים לפחות. המידע הדרוש בארגון לצורך תכנון התקציב היה צריך להיאסף במהירות מישראל ומחברות הבנות בכל העולם – מקסיקו, גוואטמלה, קוסטה ריקה, צ'ילה, פרו, אקוודור, הונדורס, ניקרגואה, אל סלבדור, הרפובליקה הדומיניקנית, קולומביה, פיליפינים, סין, ברזיל, ועוד. לאחר מכן היה צורך בניתוח המידע ברמה גלובלית, אך עם יכולת ניתוח מעמיקה וירידה לפרטים. בכל שלב היה צורך בהגנה על המידע ושמירה על הרשאות צפיה מורכבות. לוג'יקל BI בפרויקט לקחו חלק שני בתי תוכנה ונעשה שימוש בשתי פלטפורמות עם סנכרון מלא ביניהן: חברת P.Z Projects שפיתחה על פלטפורמת SharePoint Online – מערכת מותאמת לאיסוף המידע על-ידי טפסים חכמים – וחברת Logical BI, חלוצת הטמעת מערכות BI בישראל, בעלת רקורד עשיר של למעלה מעשור של אפיון ופיתוח כלי בינה עסקית, המפתחת תוספים ומוצרי תוכנה יחודיים למקסום יכולות הבקרה והניתוח לטובת צמיחתם של ארגונים וחברות. בפרוקיט זה פיתחה לוג'יקל BI את הדו"חות בכלי ה-QlikSense BI, לצורך הצגה וניתוח אונליין של המידע שנאסף. אם בעבר שלב פיתוח הדו"חות ב-BI היה נעשה רק לאחר סיום הפיתוח ב-SharePoint והעברת שרביט מסודרת, הפעם מפאת לוחות הזמנים הקצרים נדרשה אינטגרציה מלאה בין השניים, תוך כדי העבודה על פיתוח הפלטפורמה הראשונה. השלבים הקלאסיים הוחלפו בפעולות מהירות ובתיעדופים חכמים, עם פגישות בזק מרובות משתתפים מכל התחומים, שתרמו לקצב הדברים המהיר. "החברים מ-Logical BI נרתמו במרץ למשימה קצרת הזמן", שיתפה מורלי שי, מנהלת הפרויקט, מנמ"רית גלובלית ב-STK. "התעוזה הישראלית בלקיחת האתגר וביצועו המיטבי, גרפו שבחים מהנהלת הארגון העולמית. הפרויקט, שהחל בספקנות רבה באשר למידת היכולת להשיק מערכת תכנון תקציב הרמונית ומתקדמת תוך מעבר חלק לכלים עדכניים בזמן כה קצר, הסתיים בפליאה והערכה להישגי הצוות. בחרתי לעבוד מול חברת לוג'יקל BI מתוך אמונה שלמה שבזכות הביצועים הגבוהים שלהם נצליח להגיע לתוצר מרשים ואיכותי, בזמן כה קצר ולחוץ שעמד לרשותנו. הפרויקט המהיר מהווה הישג מקצועי וטכנולוגי. במהלכו נוצרה דרך חדשה, מהירה, פשוטה ושקופה לתכנון תקציב גלובלי בשיתוף משתמשים מכל העולם, תוך הקפדה שכל מערכות הארגון יהיו מסונכרנות וידברו באותה שפה. דבר זה הצריך תכנון ושינוי תשתיתי של אופן ניהול המידע בארגון ברמה התכנונית, התפעולית, והדיווחית לצורך בקרה. בשנה הקודמת תהליך תכנון התקציב כלל עבודה על כמעט 300 גיליונות אקסל מכל העולם, לעומת השנה הנוכחית בה כל המידע נאסף על-ידי מערכת ה-SharePoint ונותח על-ידי מערכת ה- BI. בנוסף, זמן הכנת התקציב השנתי העולמי הופחת בכ-40%. שתי המערכות החדשות יחד מאפשרות יכולות ניתוח מתקדמות של המכירות, ההוצאות וגולת הכותרת – דו"ח מרכז במבנה P&L אחיד לכולם, מכל מקום בעולם. כיום למשל, סמנכ"ל הפיתוח יכול לדעת בדיוק כמה מתכוונים להוציא בגוואטמלה על ניסויי שדה לפיתוח מוצר X בחודש יוני". מתודת העבודה העכשווית פינתה זמן רב לעובדי הארגון, בעקבות כך צפה השאלה האם נכון להשקיע את כל הזמן החדש שהתפנה אך ורק בעבודה? "ובכן, התשובה היא בהחלט לא." מסכמת מורלי. "שיטת ה"עבודה מהבית" החדשה עלולה להוביל לשחיקה. המחסור באינטראקציה פרונטלית משפיע מאוד על הצורך החברתי שיש לכולנו כבני אדם, וזה עלול לגבות מחיר. השגרה החדשה חייבת לכלול בתוכה גם זמן לפעילות אישית שתטעין אותנו באנרגיות, זמן אוויר לנשימה אותו יש לתעדף בלו"ז. נוכחנו לראות כי עבור רבים מהעובדים, זמני הסגר הביאו איתם פעילות ספורטיבית/העשרתית שלא הייתה חלק מהשגרה היומיומית שלהם לפני עידן הקורונה. נוצרה גמישות חדשה שהובילה לשינוי מדהים בסדר היום. אני למשל, מתחילה את היום שלי בים בסאפ, במקום להיות על הכביש בפקקים, ועל כך אני אסירת תודה". לחצו כאן לאתר לוג'יק BI

ג'ק מא – מייסד קבוצת עליבאבא (Alibaba) וקבוצת ANT, ואחד המנהיגים הטכנולוגיים המובילים בסין ואף בעולם – לא נראה בפומבי כחודשיים. הדבר עורר דאגה עולמית לשלומו, ושלל תהיות והנחות על שאולי אירע לו. עיקר החשש פנה לכיוון של מעצר או אף גרוע מכך, לכאורה משום התדרדרות היחסים בין מא לממשל הקומוניסטי הסיני, איתו חי בדו-קיום עד אוקטובר האחרון. בסוף אותו חודש נשא המיליארדר הסיני נאום בשנחאי, בו האשים את ממשלת סין בהפרעה לחדשנות ולפיתוח הטכנולוגיה, והעלה את מה שנתפש כביקורת על הבנקים הממשלתיים המשפיעים בסין. זמן קצר לאחר מכן בוטלה, תחת הנחייתו המובהקת של הנשיא שי ג'יאנפינג, הנפקת הענק ההיסטורית שתוכננה לחברת הטכנולוגיה הפיננסית שבשליטת עליבאבא ומא, קבוצת ANT. בהמשך הרשויות הסיניות החליטו להחיל חקירת הגבלים עסקיים על קבוצת עליבאבא, שהיא אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם, והקמעונאית אונליין הגדולה בסין. אחר כך הממשל העביר דרישות לקבוצת ANT להתמקד מעתה בחזרה בעסקי התשלומים המקוריים שלה ו"לתקן" פעילויות הלוואות צרכניות וניהול נכסי הון סיכון, כדי לעמוד בכללי הרגולציה הנהוגים בשווקים הפיננסיים בסין. היעלמות מא זכתה לתשומת לב רבה גם משום שהוא האיש העשיר ביותר בסין, עם הון המוערך כיום ביותר מ-50 מיליארד דולר, ולנוכח ספקולציות כי ייתכן שבקרוב עליבאבא, ANT וכל הנכסים שלהן יולאמו על ידי הממשל הסיני. ואולם ההשערות שמא מא נענש על ידי הרשויות הסיניות ולכן נעלם התפוגגו ככל הנראה בוקר (ד'), כשמא הופיע שוב באירוע לייב – בפגישה דיגיטלית עם 100 מורים מאזורים כפריים בכל רחבי סין. הסרטון בו מתועד היזם ש"חזר לחיים" הגיע לרשתות החברתיות ולתקשורת בסין ובעולם. BREAKING: Alibaba founder Jack Ma, who had not been seen in public in nearly 3 months, appears on video, saying: "We’ll meet again after the epidemic is over" pic.twitter.com/aFQyDWB7wQ — BNO News (@BNONews) January 20, 2021 "ניפגש שוב לאחר שהמגפה תסתיים" הופעתו הפומבית של מא מתפרשת בתקשורת העולמית כסימן לכך שהוא לא נעצר על ידי הרשויות הסיניות. מחיר המניה של עליבאבא עלה ב-5.5% בבורסת הונג קונג תוך שעה מאז פרסום הסרטון על ידי התקשורת הסינית. המקרה אשר עורר רבים לחשוש לגורלו של מא היה היעדרותו כשופט מגמר תכנית הריאליטי העסקית שהוא עצמו יזם באפריקה. מא הפסיק את השתתפותו בתכנית, והוחלף על ידי שופט אחר, דווקא באירוע הגמר של "גיבורי העסקים של אפריקה" (Africa's Business Heroes). בנוסף, תמונתו של מא הוסרה ממדור השופטים באתר התכנית, ואפילו הוצאה מסרטון הפרומו של הגמר. העולם הופתע מעצם העובדה שהאיש, שלמעשה עומד מאחורי סדרת הריאליטי, נעדר דווקא מאירוע הגמר ששודר לאחרונה, אך שצולם כבר בנובמבר. לעת עתה אין כל אינדיקציה למה שמר מא, ככל הנראה, על פרופיל נמוך במשך החודשים האחרונים ומה בדיוק קורה איתו ועם עסקיו וקשריו עם הממשל. באירוע היום אמר מא בלייב, כך על פי הגלובל טיימס (Global Times): "ניפגש שוב לאחר שהמגפה תסתיים".  

סיטריקס רוכשת את Wrike, המתחרה של סלאק, תמורת 2.25 מיליארד דולר – כך הודיעה הרוכשת אתמול (ג'). על פי סיטריקס, מטרת הרכישה היא להוסיף תוכנת שיתופיות למוצריה שמשרתים עובדים מרוחקים. העסקה צפויה להיסגר במחצית הראשונה של השנה והיא תביא, לדברי הרוכשת, ל-"דילול צנוע" ברווחיה ב-2021. המכירות של תוכנות שיתופיות מאובטחות בעבודה צמחו בשנה החולפת, כיוון שעסקים הסתמכו יותר ויותר על עבודה מרחוק, מאז הופעת מגפת הקורונה. מגמה זו הזניקה את הצמיחה של Wrike, כמו גם של מתחרותיה – אסאנה, טרלו, אטלסיאן וסלאק. Wrike הוקמה על ידי אנדרו פילב ב-2006, והיא נמצאת בבעלות הקרנות ויסטה אקוויטי פרטנרס, ביין קפיטל ונצ'רס וסקייל ונצ'ר פרטנרס. ויסטה רכשה אותה לפני כשנתיים. Wrike מספקת פלטפורמה לניהול פרויקטים במתכונת תוכנה כשירות (SaaS). היא גייסה עד היום 26 מיליון דולר, דיווחה על צמיחה שנתית בשיעור של 30%, מונה כ-1,000 עובדים ויש לה 18 אלף לקוחות ארגוניים. "ההצלחה תגיע לחברות שיתמכו בעבודה היברידית" סיטריקס ידועה בעיקר בזכות הפתרונות הדיגיטליים שלה לסביבות עבודה ארגוניות, ורואה ברכישה צעד שמתאים להיצע שלה, כאמור – במיוחד בתקופה שבה עובדים נאלצו לעבוד מהבית בגלל המגפה. דיוויד הנשל, נשיא ומנכ"ל הרוכשת, אמר כי "ביחד נספק את הפתרונות הדרושים להפעלת חוויית עבודה דיגיטלית המועברת בענן, המאפשרת לצוותים לגשת בצורה מאובטחת למשאבים ולכלים הדרושים להם, כדי לשתף פעולה ולעשות את העבודה בצורה היעילה ביותר – בכל ערוץ ומכשיר, ומכל מקום". לדבריו, "ההצלחה תגיע לחברות שיכולות לתמוך במודלים גמישים והיברידיים של עבודה, ולספק חוויה עקבית, בטוחה ויעילה". פילב אמר כי "כחלק מסיטריקס נוכל להגדיל את מכירות המוצר שלנו ולהאיץ את מפת הדרכים שלנו, כדי לספק יכולות שיעזרו ללקוחותינו לקבל יותר מההשקעה שלהם בנו". סיטריקס תממן את העסקה באמצעות יצירת חובות חדשים ובמזומנים. לטובת ברכישה היא נטלה הלוואת גישור בסך 1.45 מיליארד דולר מג'יי.פי. מורגן, שאף יעצה לה בעסקה. העסקה מוכיחה את הפוטנציאל שחברות רואות בתחום התוכנות השיתופיות. רק בחודש שעבר, ענקית הענן סיילספורס רכשה את סלאק בעסקת ענק בהיקף של 27.7 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה ביותר של חלוצת מחשוב הענן עד היום. סיילספורס אימצה לחיקה את סלאק לא רק בשל רצונה להשקיע בתחום השירותים לעבודה מרחוק, אלא גם כדי להשחיז את יכולותיה מול היריבה, מיקרוסופט. העסקה מעניקה לסיילספורס יכולת לספק פלטפורמה מאוחדת לעסקים, שמאפשרת לארגונים לחבר בין העובדים, הלקוחות והשותפים לבין האפליקציות שבהן הם משתמשים.

ביממה האחרונה לפני שהוא עוזב את הבית הלבן, הספיק הנשיא היוצא, דונאלד טראמפ, להעניק 73 חנינות ועוד 70 הקלות בעונש לאנשים שיש נגדם הליכים משפטיים ופושעים מורשעים, בהם כמה דמויות מפורסמות. אחד ממי שקיבלו חנינה הוא המהנדס אנתוני לבנדובסקי, מי שנאשם בגניבת סודות מסחריים ממעסיקיו בוויימו (Waymo) של אלפבית (Alphabet), החברה האם של גוגל (Google) לבנדובסקי נידון ל-18 חודשי מאסר באוגוסט האחרון, לאחר משפט שזכה לפרסום רב ועורר סערה גדולה בעמק הסיליקון, שתואר על ידי השופט כ"פשע של גניבה מסחרית הגדול ביותר שראיתי אי פעם". לבנדובסקי עבד בפרויקט הרכב האוטונומי של גוגל בשנותיו הראשונות של הפרויקט, ועזב את גוגל לאובר, לאחר שלקח עימו אלפי קבצים שגנב מגוגל. בהודעת החנינה של הבית הלבן צוין, כי השופט שדן במקרה כינה אותו "מהנדס מבריק ופורץ דרך שהמדינה שלנו זקוקה לו". "לבנדובסקי שילם מחיר משמעותי על פעולותיו, והוא מתכנן להקדיש את כישרונותיו לקדם את טובת הציבור", צוין עוד בהודעת החנינה. עוד שם בולט ברשימת החנינות של טראמפ הוא יועצו ואיש סודו לשעבר, סטיב באנון, שכפר באישום נגדו. באנון הואשם בשנה שעברה בקשירת קשר לביצוע הונאה במסגרת קמפיין אינטרנטי לגיוס כספים לבניית החומה בגבול מקסיקו. באותו קמפיין גויס סכום של יותר מ-25 מיליון דולר. באנון הואשם כי הונה, יחד עם שותפים למעשה, מאות אלפי תורמים, שהאמינו שהכסף יועבר ישירות למאמצים לבניית החומה ולקח לכיסו מאות אלפי דולרים. טראמפ חנן גם את אביאם סלע, הישראלי שהפעיל את המרגל ג'ונתן פולארד, שעלה לאחרונה לישראל. סלע הואשם ב-1986 בעבירות ריגול, אך לא הועמד לדין בארה"ב, כי ישראל מעולם לא הסכימה להסגיר אותו לוושינגטון. הבקשה שלו לחנינה על ידי מדינת ישראל נתמכה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, שגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, וד"ר מרים אדלסון, במטרה  לסגור את הפרק האומלל הזה ביחסי ארה"ב וישראל.

"השנה נראה ניצני פרויקטים מבוססי בינה מלאכותית, שיסייעו לקדם את תחום ניהול הידע בשפה העברית. הבינה המלאכותית משרתת את ניהול הידע: היא עובדת על טקסטים כמו גם על הניהול שלהם – כי חיפוש הידע ייעשה בצורה טובה יותר, האיות האוטומטי יהא טוב יותר. כך, כל תחום ניהול הידע יקבל דחיפה בשל הכנסת בינה מלאכותית, לטובת היבטי טיוב הנתונים, קטגוריזציות שלהם, והפקות לקחים", כך אמרה ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware. ד"ר לוי דיברה בפתח כנס KMDM – הוועידה השנתית לאסטרטגיית ניהול הידע והמידע הארגוני. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג'), והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדבריה, "הבינה המלאכותית יכולה לעבוד על חיישנים, על נתונים, תמונות, או נתונים קוליים. כל עוד לא מגיעים להפיק תובנות מטקסטים בעברית, תחום ניהול הידע קל יחסית. אלא כשמטפלים בטקסטים בשפה העברית, נדרש מאמץ. התחום עדיין בחיתוליו, כך למשל, מיקרוסופט (Microsoft) עושים זאת באופן מופלא – אבל זה עדיין לא רץ  – אלא רק מתחיל ללכת". "נגיף הקורונה", אמרה ד"ר לוי, "בא ונתן לנו שיעור בחיים: להיות פחות בטוחים לגבי מה שיקרה, ובעצם, שאין לנו מושג". לדבריה, תחום ניהול הידע כולל כמה מגמות שכבר החלו וצפויות להתפתח השנה. "הראשונה היא פיתוח מתודות לשיתוף ידע מרחוק", הרחיבה לוי. "הקורונה הביאה לארגונים טלטלה: הם נדרשו להתארגנות ראשונית מהירה, כדי לוודא שיש לעובדים תקשורת טובה, ולאחר מכן חומרה, תוכנה וציוד מחשוב. אז החלה הטמעה זריזה של תוכנות שיתופיות, דוגמת זום ו-וובקס. תוך כדי יצירת החיבוריות, הם אפשרו יכולת לשתף מידע ומסמכים – אבל לא דאגו לשלב הבא, של שיתוף הידע במסדרונות, באופן לא פורמלי, ב'סמול טוק'. נדרש לייצר אמון במהלך שיתוף הידע בשולי הפגישה ובמהלכה. יש ליצור אווירה משותפת של שיח". "המגמה השנייה", אמרה ד"ר לוי, "היא השיתופיות שחוצה יחידות וארגונים. גם פה הייתה לנגיף הקורונה השפעה – גם אם לא בצורה ישירה. בעבר, המיקוד היה על ניהול הידע הפנים-ארגוני. כעת, הדגש הוא על שיתוף ידע חוץ-ארגוני, מול לקוחות. כעת אנו מבחינים במגמה שכבר החלה לבצבץ, של שיתוף הציבור ושיתוף ידע חוצה ארגונים ומדינות. אני מעריכה כי השנה נראה יותר פרויקטים עסקיים הקשורים לתחום". השנה תהיה בו פריצת דרך גדולה. ניהול ידע. אילוסטרציה: BigStock בגלל הקורונה: "הלקוחות נדרשו לחשוב באופן אג'ילי יותר" "מגמה נוספת בתחום ניהול הידע", סיפרה ד"ר לוי, "היא הטמעת מתודולוגיות אג'ייל לתחום, לטובת הגדלת הערך. הקורונה נתנה לכך דחיפה קלה. בתחום זה, של אג'ייל, אנחנו מדברים על שני דברים: האחד, תוצר המגיע במהירות ובקלות יחסית, והשני, הבאת ערך ללקוח בפעולות קטנות". לדבריה, "נדרש לא רק לנהל את התהליך, אלא במקביל, יש לערוך חשיבה לטווח הבינוני והארוך, עם תהליך סדור. במקביל להבאת תוצרים קטנים עם ערך, יש להפוך את הלקוח ללקוח מתלהב. לקוחות אמרו שבגלל הקורונה, הם נדרשו לחשוב באופן אג'ילי יותר – ולא לטווח ארוך. אנו מקווים שזה יימשך גם אחרי הקורונה. כך, נתחיל לנהל את הידע גם בתהליכי העבודה, לטובת הגדלת ההתלהבות של הלקוחות וההבנה שלהם כמה ידע עוזר להם". "לצד ההתקדמות של התחום בשפה העברית", אמרה, "עוד שתי מגמות תצמחנה השנה, וגם הן קשורות לבינה המלאכותית. האחת, כל עולם הידע גרפי, עם יכולת לאחד את כלל הנתונים לדף אחד. מגמה נוספת היא בינה מלאכותית שמספקת הסברים. בתחילה, תחום ניהול הידע היה בלא הסברים, רק עם תוצרים. כעת, כשהבינה תעזור להסביר, הדבר ישפיע על תפקיד מנהל הידע". ד"ר לוי סיכמה באומרה כי "השנה הזו, כך אני מקווה, תביא המון בשורות טובות והרבה יכולות חדשות עם קפיצת דרך משמעותית לניהול הידע".