11:25:24 | ◀︎ | נשים ומחשבים: נטלי וינשטיין, סמפריס | |
12:15:47 | ◀︎ | פיטר 900 עובדים בזום, ספג ביקורת, לקח חופשה וכעת – שב למנכ"ל | |
12:55:31 | ◀︎ | מנכ"ל Airbnb עובר לגור רק ב-Airbnb | |
13:16:02 | ◀︎ | שני מינויים בכירים חדשים בענקית הקריפטו צלזיוס | |
13:45:43 | ◀︎ | מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד יקבל 390 מיליון ד' מעסקת המכירה למיקרוסופט | |
14:23:20 | ◀︎ | גיוסי שיא של 8.8 מיליארד דולר בסייבר הישראלי | |
14:31:16 | ◀︎ | אינסטגרם משיקה ניסוי של מנויים בתשלום עם קבוצת יוצרים קטנה | |
15:00:53 | ◀︎ | טל מוריס תעמוד בראש פעילות מרכז ההדרכה של וויידאופס | |
15:18:06 | ◀︎ | מחקר: ארגונים הכפילו את המעבר לענן – שהפך למטרה חמה להתקפות | |
15:40:56 | ◀︎ | "כל צעיר שמאבטח משאית הוא טכנאי מחשבים לכל דבר ועניין" | |
16:34:16 | ◀︎ | פגסוס לא לבד: בכל יום רומסים את זכויות הפרט בשם הטכנולוגיה | |
16:54:38 | ◀︎ | "המענה למצוקת כוח האדם: כיף, כבוד, כוח וכסף" | |
19:18:48 | ◀︎ | מטא עושה צעד נוסף בדרך לבינה מלאכותית חכמה ועצמאית יותר |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
20/01/22 12:15
10.53% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
זוכרים את וישאל גארג? לפני כחודש הוא הסעיר רבים אחרי שנודע כי פיטר בבת אחת 900 מעובדי Better.com – חברת המשכנתאות אונליין שייסד ושהוא מנכ"לה – ולא סתם בבת אחת, אלא שהעובדים פוטרו באמצעות שיחת זום.
מכיוון שהיו בין העובדים מי שהקליטו את המפגש וסיפרו על שאירע במדיה החברתית ולתקשורת העולמית, גארג ספג ביקורת מקיר לקיר על התנהלותו ערלת הלב והתמוהה, ואז – לאחר שהסרטון של התקרית הפך לוויראלי – המנכ"ל הוציא מכתב התנצלות, ודירקטוריון החברה שלח אותו לחופשה עד יעבור זעם.
באחרונה גארג חזר מפסק הזמן שלו ושב לכהן כמנכ"ל Better.com, אבל לעת עתה ניכר כי עדיין לא עבר זעם, וכנראה בצדק. Vishal Garg: “I wish I didn’t have to lay off 900 of you over a zoom call but I’m gonna lay y’all off right before the holidays lmfaooo”pic.twitter.com/6bxPGTemEG
— litquidity (@litcapital) December 5, 2021 גארג – חוזר כמנכ"ל משופר?
במכתב שנשלח השבוע (ג') לעובדים מטעם חבר המנהלים של החברה צוין כי גארג – מי שהקים את החברה -2015 – ניצל את החופשה שאליה יצא כדי "להרהר במנהיגותו, להתחבר מחדש לערכים שהופכים את בטר לגדולה ולעבוד בצמוד למאמן בכיר".
"וישאל יחדש את תפקידו במשרה מלאה כמנכ"ל. אנו בטוחים בוישאל ובשינויים שהוא מחויב לעשות כדי לספק את סוג המנהיגות, המיקוד והחזון ש-Better זקוקה להם בזמן המכריע הזה".
במכתב, שהגיע לידי CNN Business, צוין גם כי משרד עורכי דין חיצוני סקר את תרבות מקום העבודה ב-Better.com, וכי החברה מיישמת שינויים, כולל הוספת מנהלים נוספים ומנהל משאבי אנוש ראשי.
כך למשל, סמנכ"ל הכספים של החברה, קווין ראיין, שהחליף את גארג בהיעדו, יהפוך לנשיאה הזמני. בנוסף, שני חברי מועצת המנהלים, שלפחות אחד מהם קשור קשר הדוק לגארג, עתידים לפרוש מתפקידם, לפי דיווחים מפי שני אנשים שמכירים את הנושא.
גארג גם שלח מכתב משלו לעובדיו ובו התייחס לשאירע: "אני מבין כמה קשים היו השבועות האחרונים. אני מצטער מאוד על החרדה, הסחת הדעת והמבוכה שמעשיי גרמו. ביליתי זמן רב במחשבה היכן אנחנו כחברה, ומהו סוג המנהיגות ש-Better זקוקה לו ומיהו המנהיג שאני רוצה להיות".
טלטלה בחברה ועובדים בפאניקה שרוצים לעזוב
ואולם, ההתנצלות כנראה לא ממש מתקבלת, ולכן, עקב הפיכתו של גארג לסוג של "סלב", בקונוטציה שלילית, העיסוק האינטנסיבי למדי בהתנהגותו ובחזרתו להנהיג את החברה ממשיך.
לפי דיווחים אחרונים, השיבה של המנכ"ל-המפטר-בזום לתפקידו היא התפתחות לא רצויה, לפחות עבור חלק מצוות העובדים בסטארט-אפ ההלוואות מהמשכנתאות, אשר מגובה על ידי הקונגלומרט היפני סופטבנק (SoftBank).
"אף אחד לא רוצה אותו בחזרה", אמר אחד העובדים הנוכחיים לתקשורת, אך ביקש שזהותו תישאר חסויה. "אני מכיר אנשים שתכננו לעזוב אם הוא ישמור על תפקיד המנכ"ל, ואני מתכנן להיות אחד מהם עכשיו", המשיך העובד.
בכלל, דיווחים רבים מעידים על כך שמאז אותו רגע בו גארג אמר בזום: "אם אתם בשיחה הזו, אתם חלק מהקבוצה חסרת המזל שמפוטרת", עובדי החברה נמצאים בסחרור, והסערה הפנימית שהחברה חווה רחוקה מלשכוך.
"המבצעים הם על תקן שריפת אשפה כרגע", סיפר עובד חברה נוסף. "יש גם נטישה המונית בכל המחלקות", המשיך ודיווח, בתוך שהוא מבהיר כי החברה עומדת לחוות התפטרות המונית. "כולם, ואני מתכוון לכולם, רצים לדלת", אמר, והוסיף כי כך לפחות יחסך מגארג הצורך לפטר שוב המוני עובדים במכה.
בנוסף דווח כי מסתמנת גם פגיעה בעסקים של Better. תחום המימון מחדש של משכנתאות – שהיה משתלם מאוד עבור Better – הואט באופן דרמטי, ואחד העובדים שעדיין נמצא בחברה אף סיפר ש-Better העבירה עבודה משמעותית להודו, מה שהביא לבלבול וטעויות שעיכבו את החתימות על ההלוואות והמשכנתאות.
ניכר כי על אף שמגיפת הקורונה אילצה חברות לעבור לעבודה מרחוק, פיטורי עובדים בזום אינם עניין מקובל, וגארג נתפש כקשוח וחסר רגישות.
אך יצוין כי, כפי שדיווחנו בעבר, לגארג יש גם היסטוריה לא מחמיאה במיוחד – הוא נהג לשלוח מיילים עתירי עלבונות לצוות שלו.
בשנה שעברה, פורבס חשף תוכן של אחד המיילים הללו ובו כתב המנכ"ל באותיות קפס מובלטות: "שלום, אני גארג. תתעוררו צוות Better – אתם איטיים מדי. אתם חבורה של דולפינים מטומטמים ו… דולפינים מטומטמים נתפסים ברשתות ונאכלים על ידי כרישים. אז תפסיקו עם זה. תפסיקו עם זה. תפסיקו עם זה מיד. אתם מביכים אותי".
בנוסף, גארג גם יצא נגד חלק מ-900 העובדים שפיטר, וקבע כי לפחות 250 מהעובדים הללו "גנבו מהחברה ומלקוחותיה", על ידי כך שעבדו רק שעתיים ביום בטרם סילוקם ממנה.
אז האם הוא עומד להשתנות ולהפוך למנכ"ל מתחשב ואנושי? והאם תחול באמת נטישה המונית של עובדים? ומה בנוגע לעסקים של Better – האם יתאוששו? ימים יגידו.
20/01/22 14:23
10.53% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תעשיית הגנת הסייבר הישראלית המשיכה ב-2021 את מגמת הצמיחה, וקבעה שיאים חדשים בכל התחומים – כך מראים נתוני מערך הסייבר הלאומי, שפורסמו היום (ה'). על פי המספרים, בהשוואה לשנה שעברה, סכומי הגיוסים של תעשיית הגנת הסייבר בישראל הגיעו ל-8.8 מיליארד דולר – צמיחה של פי שלושה לעומת 2.9 מיליארד ב-2020. הגיוסים וההשקעות הם תוצאה של יותר מ-130 עסקאות שונות שנערכו בתעשיית הסייבר הישראלית בשנה החולפת.
שיאים נוספים נרשמו בסך היצוא הכולל של הסייבר הישראלי ובכמות החברות המקומיות שנכנסו השנה למועדון חדי הקרן – חברות ששוות יותר ממיליארד דולר.
אחת החברות המצליחות בתעשייה ב-2021 היא סנטינל וואן, שביולי האחרון היא חוותה הצלחה, כאשר לאחר שהנפיקה את עצמה, היא הגיעה לשווי שוק של יותר מ-10 מיליארד דולר. ההנפקה שלה נרשמה כהנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עולם הגנת הסייבר.
ככלל, ארבע חברות סייבר ישראליות הונפקו אשתקד ו-11 נוספו למועדון חדי הקרן היוקרתי. על פי הנתונים, אחת מכל שלוש חברות סייבר בעולם שמוגדרות כחד קרן היא חברה ישראלית.
יותר מ-40 רכישות של חברות סייבר ישראליות בשנה
בשנה האחרונה, ההשקעה בישראל ביחס לעולם נמצאה במגמת עלייה: 2021 התאפיינה ביותר מ-40 עסקאות רכש של חברות ישראליות, בעלות מוערכת של מעל 3.5 מיליארד דולר. הנתון לא כולל חברות שהנפיקו את עצמן. כמו כן, סך ההשקעות בסייבר תוצרת ישראל הגיע השנה לכ-40% מכלל ההשקעות בתחום בעולם. על פי ניתוח של מכון היצוא, סך היצוא הכולל בסייבר עמד בשנה האחרונה על 11 מיליארד דולרים.
לדברי רועי ירום, ראש מרכז התעצמות במערך הסייבר הלאומי, "תעשיית הסייבר סיימה שנה מדהימה נוספת, שבה היא הדגימה שהיא לא רק מנוע ראשון במעלה של צמיחה כלכלית בישראל, אלא גם עמוד תווך של אקו-סיסטם חדשנות הסייבר העולמי".
20/01/22 15:40
10.53% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כחלק מהפעילות המסורתית שלנו, אנחנו עוסקים בהובלה מאובטחת של כספים. בשל האצת תהליכי המחשוב בארגון הגענו למצב שבו הצעיר שמאבטח את המשאית או הרכב האחר שבו הכספים הוא טכנאי מחשבים לכל דבר ועניין: עליו לדעת לטפל ביותר מ-20 סוגים של כספומטים בקירות, הוא צריך לדעת לתפעל מערכות שונות", כך אמר איתי זימן, סמנכ"ל מערכות מידע בברינקס ישראל.
לדבריו, "קשה לנו לגייס עובדים ואנחנו נלחמים על כל אחד ואחד מהם. יש לשמור ולשמר את העובדים כי הם בבחינת חפצים יקרי ערך".
זימן דיבר בפתח המפגש הראשון לשנה זו של C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (ה') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. נושאו היה סדר היום של המנמ"רים לרבעון הראשון של 2022, ובתוכו – אתגרי ניהול ההון האנושי בין גלי הקורונה.
"בשנים האחרונות", אמר זימן, "ברינקס שינתה את פניה, ו-75% מהפעילות של החברה היא טכנולוגית. רק רבע נעשה בעולם הפיזי. במובן זה, הקורונה באה לנו 'טוב': היינו ארגון מסורתי, שבו העובדים עבדו במקום העבודה, נדרשנו לעשות שינוי, ולא האמנו בחיים שנצליח לבצע אותו. אלא שזה אכן קרה וכיום אנחנו ארגון אחר מאשר לפני המגפה".
"לצד כלל האתגרים שהקורונה הביאה לכלל הארגונים בעולם", הוסיף, "נולדו לנו אתגרים ייחודיים. כך, עם תחילת המשבר הודיע ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לאזרחים שאל להם לדאוג וש-'מחר יהיה כסף בכספומטים'. נערכנו לאתגר זה במהירות".
"מוקדם מדי ואין צורך להספיד את המזומן"
זימן דיבר על שיטות התשלומים הווירטואליות החדשות ואמר כי "מוקדם מדי ואין צורך להספיד את הכסף המזומן. באופן מפתיע, במשך תקופת הקורונה היקף הכסף המזומן שהסתובב במחזור היה גבוה ב-27% מהתקופה שלפני המגפה. מדובר בעוד עשרות מיליארדים".
"עוד בטרם מגפת הקורונה התחלנו בפעולות לייעול העבודה, אבל אין ספק שהנגיף האיץ את כניסת התהליכים הדיגיטליים לארגונים", ציין. "אם בעבר, משאית שלנו הייתה מגיעה לקניון, והליך איסוף הכספים בכלל החנויות עמד על שמונה שעות, כיום בתוך פרק זמן קצר בהרבה אנחנו אוספים 200 שקים ובהם כסף".
בהמשך הוא מנה כמה היבטי התייעלות נוספים בחברה, שנערכו בזמן המגפה במרכז שבו מבתצעות ספירות הכספים, כמו גם תהליכי טיוב של כלל השטרות, והעובדים מוציאים מהערמות שטרות קרועים, בלויים או מקושקשים. "בשל הקורונה", אמר, "הסתבר לנו שיש דברים במפעל שעובדים יכולים לעשות אותם מהבית, רק שלא חשבנו עליהם בעבר. כך, למדנו שגם בארגונים אחרים מתחום התעשיה המסורתית, כולל באלה שיוקמו בעתיד, ניתן לאפשר לבצע חלק מהעבודה מהבית".
עוד השתתפו במפגש: גלעד רבינוביץ', יועץ עסקי טכנולוגי לארגונים; עדית שרויטמן, סמנכ"לית מערכות מידע בקבוצת נובולוג; רונן קנובליך, מנמ"ר מכון התקנים; צחי שלום, מנמ"ר המרכז לשלטון מקומי; ליאור אשכנזי, מנמ"ר המשרד לשירותי דת; ועו"ד ונוטריון ד"ר אורי אנגלהרד.
20/01/22 16:54
10.53% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"בשוק ההיי-טק המקומי חסרים יותר מ-15 אלף איש, והביקוש לעובדים חדשים גבוה מההיצע. לכן, יש ציפייה שהארגון יתגמש לטובת העובד. אלא שכל עולם התעסוקה השתנה ואנחנו בעולם ללא גבולות – מה שמהווה בעיה, אבל גם יתרון. כדי לענות למצוקת כוח האדם, יש לבחון מה מניע את העובדים, ואלה הם ארבעת ה-כ'ים: כיף – שלעובדים יהיה נחמד בעבודה; כבוד – שכל אחד רוצה, מי יותר ומי פחות; כוח – הכוונה היא ליכולת של הארגון לגרום לדברים לקרות; וכסף", כך אמר גלעד רבינוביץ', יועץ אסטרטגי עסקי וטכנולוגי להנהלות.
רבינוביץ', עד לא מכבר מנכ"ל SQLink ובעברו מנכ"ל אלעד מערכות, נטוויז'ן, קבוצת מלם ו-EDS ישראל, דיבר בפתח המפגש הראשון לשנה זו של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (ה') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. נושאו היה סדר היום של המנמ"רים לרבעון הראשון של 2022, ובתוכו – אתגרי ניהול ההון האנושי בין גלי הקורונה.
"באחרונה", ציין רבינוביץ', "נכנסתי לחדרה של סמנכ"לית הגיוס, ששוחחה עם אחת המגייסות. 'אני חייבת אותך במשרד, נוכחותך חשובה', אמרה הסמנכ"לית למגייסת, וזו השיבה: 'לא יכולתי להשאיר את בובי לבד – הוא בלי מצב רוח. אי אפשר להביא אותו לפה'. רק אז הבנתי שהמגייסת דיברה על הכלב שלה. זו דוגמה לאתגרי התעסוקה בעידן החדש, מול דורות חדשים של עובדים".
"האושר בא לפני העושר"
"העובדים.ות הם.ן גם חומר הגלם וגם הגורם של הייצור. עם העובד.ת בונים את הטכנולוגיה. העובד.ת הוא.היא הכול, הבסיס לכל יצירה. העובדים הצעירים, מדורות ה-Y וה-Z, מחפשים משמעות. הם לא רוצים להיות רק בורג קטן במערכת, אושר בא אצלם לפני עושר", אמר רבינוביץ'.
הוא מנה את האתגרים שעומדים בפני ארגונים יש בעולם כוח האדם: "תחלופה מהירה של עובדים, בהיקף של יותר מ-30% בשנה – מצב שלא היה בעבר; כמות הכסף המסתובבת בשוק, שמהווה גורם משמעותי בעולם הגיוסים, מאחר שקרנות הון-סיכון וחברות שנדרשות לזמן אספקה מהיר לשוק מוכנות לשלם כל מחיר; לכל תחום נוספו תתי-התמחויות; והביקוש גבוה מההיצע, כאמור".
רבינוביץ' ציטט מחקר של דלויט, שבחן מהן הסיבות שמביאות עובד לעזוב את מקום עבודתו: 26% מהם אמרו כי עשו זאת בשל אי אמון במנהלים, 42% מהם עזבו כי חשו שלא מנצלים אותם היטב בעבודה, ורובם – 76% מהם – השיבו שהיחס שלהם לקריירה השתנה בגלל הקורונה.
לסיכום הוא ציין כי "העולם השתנה. על הארגונים להתאים את עצמם ולהבין שהדברים מתנהלים בחלקם אחרת, ולא תמיד יש להם אפשרות להשפיע. יש לפעול בכמה דרכים: שינוי פרדיגמות ויצירתיות; הוצאת פעילויות למיקור-חוץ; רכישת שירותי פיתוח מרוחקים, מהארץ או מחו"ל; הטמעת מערכות חדשות עם מינימום שינויים; גיוס מבוגרים וגמלאים; שילוב ג'וניורים עם התחייבות לתוכנית שירות; הכשרת המנהלים להתמודדות עם האתגרים החדשים; הצבת העובד.ת במרכז; הכשרות; בניית מסלול קריירה, מיתוג המעסיק בקרב העובד וסביבתו; מתן משמעות לעשייה השוטפת; ופעילויות רווחה למשפחות העובדים. אנחנו נמצאים בעידן משתנה, ועלינו להתאים את המבנה הארגוני אליו ולא לחשוש מלשחוט פרות קדושות".
עוד השתתפו במפגש: עדית שרויטמן, סמנכ"לית מערכות מידע בקבוצת נובולוג; איתי זימן, סמנכ"ל מערכות מידע בברינקס ישראל; רונן קנובליך, מנמ"ר מכון התקנים; צחי שלום, מנמ"ר המרכז לשלטון מקומי; ליאור אשכנזי, מנמ"ר המשרד לשירותי דת; ועו"ד ונוטריון ד"ר אורי אנגלהרד.
20/01/22 16:34
7.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
השבוע טלטל את המדינה תחקיר שפורסם בכלכליסט, שגילה שהמשטרה משתמשת בתוכנת פגסוס של NSO כדי לעקוב אחרי אזרחים ישראלים. בחלק מהם היא חשדה שביצעו עבירות ובחלק אחר – שהם אולי יבצעו. כל זאת, לפי התחקיר, בוצע ללא צו של בית משפט, שמתחייב בחוק לגבי האזנות סתר.
בשלב זה לא ברורים כל המקרים שבהם היא עקבה אחרי אזרחים ומה היא בדיוק חיפשה. התגובות של המשטרה היו מבולבלות וסותרות אחת השנייה: מהכחשה מוחלטת ועד להודאה שאכן נעשה שימוש בתוכנה, אבל רק באופן חלקי – כלומר, רק מרגע שהוחלט על המעקב. היום (ה') שינה המפכ"ל, קובי שבתאי, את גרסתו ואמר שהמעקב נעשה אחר עבריינים וכאלה שמסכנים את ביטחון הציבור, ו-"אם היו חריגות – נתקן".
המשטרה תתקן שימוש לא ראוי של עצמה. האמנם? המפכ"ל, קובי שבתאי. צילום: משטרת ישראל
סביר להניח שהפרשה תלווה אותנו עוד הרבה זמן, ועוד פרטים יתבררו בהמשך. לא מן הנמנע שאחת המסקנות ממנה תהיה שינוי החוק ועדכונו לגבי שימוש בעתיד בפגסוס ובתוכנות מעקב נוספות.
עוד ב-"זירה": איכוני השב"כ, מתקפות הסייבר – וזה לא נגמר שם
פגסוס היא לא התוכנה היחידה שנמצאת בשימוש רשויות, חברות וגופים שונים, שהתוצאה שלה היא פגיעה בפרטיות ורמיסת זכויות בסיסיות של כל אדם בחברה דמוקרטית. לא צריך ללכת רחוק: במשך שנתיים אנחנו עסוקים בדיונים שעולים שוב ושוב בתוכנות של השב"כ, שעקבו בגלים הראשונים של הקורונה אחרי אזרחים שבאו במגע עם מאומתים. באחרונה עלתה ההצעה להשתמש באיכוני השב"כ שוב על הפרק, אבל באותה מהירות שהיא עלתה – כך היא ירדה. במקרה של שירות הביטחון הכללי רב הנסתר על הגלוי, כי זולת מתי מעט, אף אחד לא באמת יודע באילו תוכנות הוא משתמש.
אולם, זה לא מסתיים במרחב הביטחוני-משטרתי, ששם אפשר עוד למצוא צידוק לשימוש מוגבל ומפוקח בתוכנות שכאלה, כדי להציל חיי אדם. מה גם שרמיסת הפרטיות לא מסתכמת במעקבים. חדשות לבקרים אנחנו שומעים על דליפה של מאגרי מידע, ולא בהכרח בגלל פריצות סייבר, על פניות לאזרחים עם הצעות לרכוש או להשתמש בשירות, המבוססות על כלים טכנולוגים שמאפשרים לחברות לקבל מידע חסוי עליהם, ועל חוסר באכיפה משמעותית, שמרתיעה אנשים מלהשתמש במידע אישי כדי לגרוף רווח או להשיג תוצאה אחרת.
הממשלה והמשטרה צריכות להפעיל את כל הכלים שבידיהן לא רק כדי לתפוס את הרעים, אלא גם לטובת שמירה על זכויות האזרח ועל הפרטיות שלו. זוהי משימה הרבה יותר קשה
נשאלת כאן השאלה: מדוע בכלל יש להתפלא שגופים ממסדיים וממשלתיים לא רגישים לזכויות האדם, כשהמדינה עצמה מתחזקת מאגר נפיץ, חסר תקדים במדינה מערבית, שבו טביעות אצבע, צילומי פנים ועוד מידע אישי של כמה מיליוני אזרחים, שהיו תמימים והחליפו את תעודת הזהות שלהם בתעודה ביומטרית? הממסד מתעקש לקרוא לתעודה הזאת חכמה, על אף שאין בה שום דבר חכם חוץ משבב שחשוף לפריצה ופגיעה חמורה באזרחים.
הפילות שבחדר: הרשתות החברתיות
עוד לא דיברנו על הפילות שבחדר – לא רק שלנו אלא של כל העולם: הרשתות החברתיות. פייסבוק, טוויטר והשחקניות האחרות בתחום הן פלטפורמות שמעצימות את אפשרות המעקב אחרי כל אחד, מבלי שהן תהיינה בלשים או תרכושנה את תוכנת פגסוס (בהנחה שהן באמת לא לקוחות של NSO). הן עצמן ספקיות שירותי פילוח וזיהוי קבוצות של אנשים, שזו מילה מכובסת למעקב אחרי כל פעולה שלנו ברשת, והאזנה לכל שיחה ולכל ציוץ. נכון שזה נעשה בהסכמה, לפחות חלקית, אבל ה-"הסכמה" הזאת מצריכה קריאת חוזים ארוכים ומפותלים, שכמעט אף אחד לא קורא.
מה הפתרון? יש שתי תפיסות לכך: התפיסה האחת אומרת שאי אפשר לעצור את הקדמה וככל שהטכנולוגיה מתקדמת, גדל הפער בינה לבין החקיקה והפעילות הרגולטורית, שמתקדמת בצעדים הרבה יותר איטיים, שלא לומר צעדי צב. מכאן, צריך לצפות לעוד הרבה פרשיות כמו השימוש של המשטרה בפגסוס.
אבל יש גם תפיסה שנייה, שעולה יותר ויותר בשנים האחרונות, וגורסת שממשלות צריכות להפעיל את כל הכלים שבידיהן לא רק כדי לתפוס את הרעים, אלא גם לטובת שמירה על זכויות האזרח ועל הפרטיות שלו. זוהי משימה הרבה יותר קשה, כי בעוד שהמדינה לא צריכה לנהל את החדשנות הטכנולוגיות ולעצור אותה, היא גם לא יכולה לשבת על הגדר ולתת לאלגוריתמים לרמוס כל מטר של פרטיות וזכות לחיות ללא חשש שמישהו עוקב אחריך. הח"כים והממשלה צריכים לחוקק חוקים ותקנות בהגיון ובראייה כוללת. ההוכחה הכי טובה איך לא לעשות זאת היא החוק שהממשלה מבקשת להעביר, שנועד לאפשר למדינה למחוק פוסטים מהרשתות, שייראו למישהו לא מתאימים. המדינה לא צריכה להיות הצנזור, אבל היא חייבת לשכלל בנושא את המערכות המשפטיות ומערכות אכיפת החוק, ולתת להן כלים שיוכלו להרתיע את מי שמפתח את אותן תוכנות שהן לכאורה מסוכנות למדינה ולחברה, ואת הלקוחות המקומיים שלהם.
אנחנו חיים בעידן שבו יש חברות שמייצרות טכנולוגיות מסוכנות לצד מדינה ללא גבולות ברורים וחוקים עדכניים בנושא. זאת, במקום שנחיה במדינה מתוקנת, שמעודדת חדשנות וטכנולוגיה אבל גם מוודאת שלא ייעשה בה שימוש שנוגד את אחד העקרונות הבסיסיים של חיים בחברה נאורה וחופשית: שמירה על פרטיות האזרח ועל שאר זכויותיו.
השורה התחתונה: טכנולוגיות היו מאז ומתמיד בשימוש גדולי הנבלים והעריצים בעולם. מדינה שוחרת חיים וחפצת דמוקרטיה כמו ישראל, או לפחות כמו שהיא מציגה את עצמה, לא יכולה להרשות לעצמה לאפשר לרעים לרמוס אותה.
20/01/22 19:18
7.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מטא (Meta) – החברה האם של פייסבוק – חושפת הערב (ה') את data2vec – מודל AI חדשני בעולמות הלמידה המונחית העצמית (Self-supervised learning), שמסוגל לעבד שמע, קריאה וראייה במקביל – בדומה לאופן שבו בני אדם מבינים את הסביבה ומעבדים מידע דרך חושים שונים שפועלים בו-זמנית.
כיום, פיתוחי בינה מלאכותית לרוב מתמקדים בשימוש יחיד, כמו ראייה ממוחשבת או עיבוד שפה טבעית, ומתקשים לקלוט ולעבד מידע חזותי, קולי וכתוב בעת ובעונה אחת. המודל החדש של מטא עתיד לפתור קשיים משמעותיים – בדרך לבינה מלאכותית חכמה ועצמאית יותר.
המודל ש-מטא הציגה היום יונגש כקוד פתוח לקהילת המחקר, במטרה להמשיך ולפתח את היכולות המשוכללות ולבנות מוצרים מתקדמים. בעתיד, המודל יוכל לשמש תשתית למוצרים כמו משקפי AR שיסייעו לספורטאים לנתח ביצועים, מכונות שיבצעו פעולות מורכבות כמו אפייה על בסיס וידיאו, אודיו וטקסט, ועוד.
חלק גדול מהבינה המלאכותית אשר קיימת כיום מבוססת על למידה מונחית (Supervised Learning), שמעבדת אך ורק נתונים שסומנו מראש – אך המודל הזה מגביל את השימושים הרבים שעוד יכולים להיות לבינה מלאכותית. כך למשל, בעוד שחוקרים יצרו מערכי נתונים גדולים לזיהוי דיבור וטקסט באנגלית, לא ניתן להשתמש בהם לכל השפות הקיימות בעולם. תחום ה-Self-Supervised Learning מאפשר לטכנולוגיה ללמוד את הסביבה על ידי התבוננות, לקלוט מידע ולעבד קטעי קול, תמונה או טקסט בצורה מתקדמת, גם מבלי שהיא "אומנה" לעשות זאת. כך, הפיתוח החדש של מטא יוכל להרחיב את השימושים של בינה מלאכותית באופן משמעותי, או לפחות אמור לעשות זאת. יש לה לצפות.
20/01/22 13:16
6.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
צלזיוס – חברת קריפטו המתמחה בשירותי בנקאות והלוואת מטבעות דיגיטליים – הודיעה באחרונה על שני מינויים חדשים.
אסליחן דניזקורדרו, לשעבר בכירה בענקית הבנקאות האמריקאית סיטי גרופ, מונתה לסמנכ"לית התפעול של צלזיוס, ופראנק ואן אטן, בכיר לשעבר בקבוצת ההשקעות העולמית UBS, ימונה לתפקיד סמנכ"ל ההשקעות של הקבוצה.
לפי החברה, היעד שלה בגיוסים אלו הוא המשך ביסוס מגמת "חילופי המשמרות" בין הבנקאות המסורתית לבנקאות הקריפטו וחיזוק מעמדה של החברה כשחקנית מובילה בתעשייה.
עוד כחלק מהשינוי, מייסד החברה וסמנכ"ל התפעול היוצא, דניאל לאון, עובר לתפקיד ראש מערך האסטרטגיה של הקבוצה, האחראי על תרבות וחדשנות ארגונית, ויו"ר פעיל של חברת GK8, אותה צלזיוס רכשה לפניי מספר חודשים בכ-115 מיליון דולר.
צלזיוס הוא יוניקורן קריפטו ישראלי-אמריקני, שלאחרונה הוערך בכ-3 מיליארד דולר. החברה הוקמה על ידי שלושה יזמים ישראלים: מנכ"ל הקבוצה, אלכס מישינסקי, ניוק גולדשטיין ו-לאון. דניזקורדרו ו-ואן טן יתנהלו מול מישינסקי, המנכ"ל, ויוצבו במשרדים האמריקנים של החברה.
תפקידה של דניזקורדרו יהיה להמשיך את פועלה של צלזיוס לחיזוק שיטות הניהול והבקרה, כדי להגדיל את אמינות ומהימנות שירות הבנקאות של החברה. ואן אטן, שיהיה אחראי על צוותי ההשקעה והפיננסים של החברה, אמון על הגדלת ההשקעות בנכסים דיגיטליים והתרחבות פיננסית יציבה.
דניזקורדרו, מצטיינת בית הספר למנהל עסקים של NYU, נבחרה בשנת 2020 על ידי הפורום הכלכלי העולמי כחברת צוות ההנהגה הצעירה של הפורום. "אני נרגשת להצטרף לקבוצת צלזיוס, המובילה את תעשיית הבנקאות הלא ריכוזית והמטבעות הקריפטוגרפיים. אני מביאה איתי שיטות ופעולות של הבנקאות המסורתית, שיכולות לסייע לחברה להגיע למטרות רגולטוריות ולהגדיל את יציבות החברה. אני מתרגשת להגיע לתחום חדשני המשלב בין פינטק לבין בנקאות מסורתית".
ואן אטן, בוגר תואר שני בכלכלה ומחקר כלכלי מאוניברסיטת טילבורג ההולנדית, הגיב למינוי ואמר: "אנחנו משלבים בין ניסיון עומק בתחום הקריפטו לבין ניסיון משמעותי בתחום הבנקאות וההשקעות המסורתי. המטרה שלנו היא להגדיר מחדש את עולם השירותים הפיננסיים. שוק הקריפטו מהווה הזדמנות אדירה להשקעה ומימוש".
בעתיד הקרוב – גיוס נוסף, גם בישראל
מנכ"ל החברה, אלכס מישינסקי, הצביע על המגמה וסיכם: "אנחנו רואים מגמת הגירה של כישרונות מתחומי הבנקאות וההשקעות המסורתיים לעולם הקריפטו והנכסים הדיגיטליים".
המגמה שעליה מצביע מישינסקי מדגישה את "התחממות היחסים" העולמית בין רגולטורים וגופים מוסדיים לתעשיית המטבעות הדיגיטליים התופחת.
מישינסקי המשיך ואמר כי "אנחנו מוכנים לשלב הבא בהתפתחות שלנו. שני מינויים אלו, של בעלי המקצוע הטובים והאמינים בעולם הבנקאות, יובילו את צלזיוס באמצעות ניסיון ומנהיגות למופת".
דניאל לאון, ממייסדי החברה: "המינויים הללו מסמנים את ההתרחבות הגלובלית של צלזיוס. אנחנו עושים פעולות שיגדילו את היציבות הפיננסית והרגולציה הפנימית שאנחנו עורכים. צלזיוס מביאה בשורה של סדר והשקעה סולידית בשוק הקריפטו. מינויי הבכירים בארצות הברית הם רק יריית הפתיחה לשורת מינויים נוספת שעתידה לקרות גם בישראל, שבה אנחנו מעסיקים מעל ל-150 עובדים ועתידים לגייס עוד רבים נוספים".
20/01/22 13:45
6.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard), בובי קוטיק, יקבל 390 מיליון דולר בעקבות רכישת חברת הגיימינג שלו על ידי מיקרוסופט – זאת חודשיים בלבד לאחר שהעובדים דרשו את פיטוריו על רקע טענות לתרבות סקסיסטית לא הולמת של החברה.
קוטיק, שמנהל את החברה מאז 1991 – לאחר שהוביל קבוצת משקיעים ברכישת החברה, יישאר בתפקידו בתקופת המעבר וידווח לפיל ספנסר, מנהל עסקי Xbox, קונסולת המשחקים של מיקרוסופט. הוא צפוי לעזוב את אקטיוויז'ן בליזארד לאחר השלמת העסקה מתישהו בשנה הבאה. בראיון לוול סטריט ג'ורנל, סירב קוטיק לדבר על מעמדו העתידי.
השבוע מכר קוטיק את החברה שלו למיקרוסופט בעסקת מזומן בשווי של 75 מיליארד דולר. הרוב המכריע של התשלום שלו בסך 390 מיליון דולר יגיע מ-3.95 מיליון המניות שבבעלותו, לפי מסמכי ניירות ערך. הרכישה של ענקית התוכנה את אולפן הגיימינג שבסיסו בסנטה מוניקה, שהפיק להיטים כמו קנדי קראש, Call of Duty ו-Guitar Hero תהפוך אותה לחברה השלישית בגודלה בתחום הגיימינג המקוון, אחרי טנסנט וסוני.
עסקת המכירה למיקרוסופט מסיימת תקופה סוערת עבור אקטיוויז'ן בליזארד. בחודשים האחרונים הואשמה החברה בטיפול כושל לכאורה בתלונות הקשורות לדיווחים על מקרים של הטרדה מינית ואפליה. ביולי אשתקד, החברה נתבעה על ידי מחלקת התעסוקה ההוגנת והדיור של קליפורניה, לאחר חקירה שנמשכה שנתיים ומצאה מקרים לכאורה של הטרדה, אפליה ותרבות רעילה במקום העבודה. עובדת אחת שדווח כי עברה התעללות מתה בהתאבדות. קוטיק הודה בקיץ שעבר שהחברה הייתה "חירשת לצלילים" בתגובתה לתביעה בקליפורניה. בספטמבר האחרון הגיעה החברה להסדר עם הוועדה הפדרלית לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, שלפיו היא תשלם, בגין ההאשמות, פיצויים בסך של 18 מיליון דולר.
לפני כחודשיים קיימו עשרות עובדים של החברה הפגנה בדרישה מהדירקטוריון להדיח את קוטיק לאחר שנודע כי היה מודע לתרבות הרעילה בחברה במשך שנים. בשנת 2006, קוטיק לכאורה הטריד אחת מעוזרותיו לפני שאיים להרוג אותה. דובר החברה אמר כי קוטיק "התנצל במהירות" על מה שתואר כ"הודעה קולית מוגזמת ובלתי הולמת בעליל".