במהלך נאום שנשא בכנס פרטיות נתונים, שהתקיים בבריסל ביום ה' האחרון, ציין מנכ"ל אפל (Apple), טים קוק, כי המודל העסקי של פייסבוק (Facebook) של שימוש בנתוני משתמשים לצורך פרסום ממוקד יכול לייצר השלכות בעולם האמיתי, כמו למשל הפעלת אלימות או צמצום אמון הציבור בחיסונים.  קוק לא נקב מפורשות בשמה של פייסבוק בנאומו, אך קשה להטיל ספק בכך שענקית המדיה החברתית הייתה בבירור המוקד לאזהרותיו. "אם עסק בנוי על בסיס הטעיית משתמשים, ניצול נתונים ולכאורה מתן אפשרות אך למעשה אין ברירה כלל, אז הוא אינו ראוי לשבחנו, אלא צריך לבוז לו", אמר קוק בקביעה נחרצת. קוק כיוון ישירות לפייסבוק, מבלי להזכיר את שמה, למשל גם כשאמר: "הטכנולוגיה אינה זקוקה לכמויות עצומות של נתונים אישיים שנתפרו על פני עשרות אתרים ואפליקציות כדי להצליח. פרסום היה קיים ושגשג במשך עשרות שנים בלי זה". קוק ביקש מהשומעים את דבריו לחדול מקבלת המצב ואמר: "אנחנו כאן היום מכיוון שהדרך של פחות התנגדות היא לעיתים רחוקות דרך של חוכמה". בנאומו בכנס חזר מנכ"ל אפל על טענתו כי "אם אנו מקבלים כרגיל וכבלתי נמנע (את העבודה – ג"פ) שכל דבר בחיינו יכול להיצבר ולהימכר, אז אנו מפסידים הרבה יותר מנתונים. אנו מאבדים את החופש להיות אנושיים. יחד, עלינו לשלוח תגובה אוניברסלית והומניסטית לאלה הטוענים לזכות על מידע פרטי של המשתמשים, לגבי מה שניתן או שאסור לסבול", הוא המשיך.  מנכ"לה של הענקית מקופרטינו גם שב והדגיש כי "אם עסק בנוי על הטעיית משתמשים בניצול נתונים, על בחירות שאינן בחירות כלל", אז הוא לדבריו "ראוי לרפורמה". התקשורת העולמית מייחסת לדברי קוק אלו יציאה למתקפה חסרת פשרות נגד מארק צוקרברג ופייסבוק. לפי פרשנים, נראה כי נאומו של קוק הגיע כתגובה ישירה להתקפה האחרונה של פייסבוק על אפל, כשהרשת החברתית הדומיננטית פרסמה מודעות עמוד מלא במספר עיתונים, אשר תקפו את שינויי הפרטיות החדשים של אפל. יריבות במצב של הסלמה. טים קוק, מנכ"ל אפל ומארק צוקרברג, מייסד פייסבוק חודשים של הסלמה ביחסי היריבות הוותיקות בכלל, שתי הענקיות מנהלות ביניהן בחודשים האחרונים את מה שמסתמן כקרב גלדיאטורים חסר פשרות. באחרונה נודע כי פייסבוק מתכוננת להגיש תביעת הגבלים עסקיים נגד אפל, הנוגעת למדיניות ה-App Store שלה, כך לפי דיווח שהתפרסם לראשונה בדה אינפורמיישן. קודם לכן הודיעה פייסבוק שתסייע לחברת אפיק גיימס (Epic Games) במאבקה המשפטי נגד אפל, ותספק מה שהיא אומרת שהוא "מידע על הדרך שבה המדיניות של יצרנית ה-iPhone וה-iPad פוגעת בעסקים". המאבק האחרון והקשוח במיוחד בין היריבות מזה שנים התעורר על רקע החלטת אפל לשלב באפליקציות שבחנות ה-App Store תכונה של שקיפות מעקב, שדורשת מבעלי iPhone לבחור בצורה מפורשת האם להתיר לחברות לעקוב אחריהם באפליקציות, נוהג שפייסבוק מתבססת עליו כדי לטרגט מודעות ולחייב מפרסמים בתשלום גבוה יותר. ביום ה', בנאומו, קוק מתח ביקורת על האופן שבו פייסבוק מייצרת מעורבות ורייטינג. הוא התייחס אל אלגוריתמי המלצות, המציעים למשתמשים קבוצות קיצוניות, נושא שפייסבוק ספגה אודותיו ביקורת קשה. עקב כך, וכמובן בעקבות אירועי הפלישה לגבעת הקפיטול בוושינגטון, ביום ד' האחרון הודיעה הענקית ממאנלו פארק כי כבר לא תמליץ אוטומטית על קבוצות פוליטיות למשתמשים. מנכ"ל אפל ביקש מכולם לשקול "מהן ההשלכות של ראיית אלפי משתמשים המצטרפים לקבוצות קיצוניות, ואז הנצחת אלגוריתם שממליץ עליהן עוד יותר?". "ברגע של דיסאינפורמציה משתוללת ותיאוריות קונספירציה המופעלות על ידי אלגוריתמים, איננו יכולים יותר להעלים עין מהתיאוריה הטכנולוגית שאומרת שכל מעורבות טובה וכמה שיותר זמן טוב יותר", המשיך ואמר קוק. "כפי שאמרתי בבריסל לפני שנתיים, זה בהחלט הזמן, לא רק לחוק פרטיות מקיף כאן בארצות הברית, אלא גם לחוקים ברחבי העולם ולהסכמים בינלאומיים חדשים, המעגנים את עקרונות מזעור הנתונים, ידע המשתמשים, גישה למשתמשים ואבטחת נתונים ברחבי העולם", הבהיר קוק שוב את עמדתו בנדון, בתוך שהוא למעשה מבקש יותר רגולציה בדיוק על גופים כמו פייסבוק, ובעיקר עליה מן הסתם.

אקספון הודיעה אתמול (א') לסלקום כי היא יוצאת מהסכם שיתוף הרשתות שהיא כרתה אתה – והדבר עורר סערה בשוק התקשורת. סלקום הודיעה הבוקר לבורסה שהיא לא מקבלת את הביטול – מה שאומר שככל הנראה, עוד נכון לשתי החברות מאבק משפטי ארוך. כך או כך, גורמים בשוק אומרים שסלקום מנהלת משא ומתן עם הוט מובייל על מנת להצטרף לרשת שלה ושל פרטנר. ההסכם בין שתי החברות נחתם ב-2016 והוא אמור לפוג ב-2026. סלע המחלוקת הוא חברת CMG, שהוקמה כשותפות של סלקום, אקספון וגולן טלקום – חברה שהייתה אמורה לנהל את איחוד הרשתות של שלושתן. על פי ההסכם, ההוצאות של פיתוח עתידי של הרשת היו צריכות להתחלק בין שלוש החברות. עם רכישת גולן טלקום על ידי סלקום, ההסכם המשולש הפך להיות הסכם בין שתי חברות – בין אקספון לחברה המאוחדת, מה שמשליך על ההוצאות העתידיות של כל אחת מהן על פיתוח הרשתות. באקספון טוענים כי יש בכך משום הפרה של ההסכם ו-"ריקון שלו מתוכנו". בהודעת סלקום לבורסה נכתב כי אין לטענתה של אקספון על מה להתבסס והביטול אינו חוקי. משמעות הדבר היא שסלקום מתכוונת לנקוט בכל הצעדים המשפטיים הנדרשים כדי לחייב את אקספון לעמוד בהתחייבויותיה על פי החוזה. יצוין שלפי החוזה, הפרתו על ידי אקספון לפני מועד פקיעתו יחייב אותה לשלם "קנס" שעשוי להגיע ל-600 מיליון שקלים, כך שהתשובה לשאלה האם החלטת אקספון היא צעד לגיטימי או הפרה לא חוקית של ההסכם מתורגמת לסכום כסף רב. בכיר באקספון: "כל הניסיונות ליישוב המחלוקת לא צלחו" גורם בכיר באקספון אמר לאנשים ומחשבים כי "מתנהלים מגיעים בינינו לבין סלקום לגבי ההשלכות על ההסכם כתוצאה מרכישת גולן טלקום, אך כל הניסיונות שעשינו על מנת ליישב את המחלוקת בשל ההפרות בהסכם לא צלחו". באקספון רואים בהחלטתם כעובדה מוגמרת ונראה שעורכי הדין של החברה סבורים שהמהלך יצלח גם בערכאות. מנגד, סלקום לא מקבלת את המהלך בין השאר משום שבמידה שהוא אכן חוקי, היא עומדת להפסיד הכנסות בסך של כ-100 מיליון שקלים.

לאחר שפייראיי שכרה את מיקרוסופט כדי לסייע לה בחקירת מתקפת הסייבר הענקית שנחשפה בדצמבר האחרון, הענקית מרדמונד סייעה בניקוי הבלגן, התריעה בפני קורבנות והפיצה פרטים אודות החקירה, שנועדו לצמצם את הנזק שגרמו ההאקרים הרוסים, שלוחי הקרמלין. מיקרוסופט עשתה את כל זה תוך שהיא מתמודדת עם בדיקה משלה לגבי האופן שבו האקרים חדרו – גם – למערכות שלה. עם זאת, ציינו אנליסטים, תפקידה של החברה בחקירת הנוזקה שהודבקה לאוריון, תוכנת ניטור הרשת של סולארווינדס, אף שהוא משמעותי – הוא מייצג רק חלק קטן מהעבודה הממוקדת בתחום אבטחת הסייבר שעשתה מיקרוסופט בשנים האחרונות, מאחורי הקלעים ובקמפיינים של יחסי ציבור עולמיים. כך, מי שנתפסה בעבר כ-"היפופוטם" של טכנולוגיה מסורתית התפתחה והייתה לחברה שנלחמת באבטחת הרשת בחזיתות רבות – עבור הלקוחות, בבתי המשפט, בבחירות לנשיאות ארצות הברית ובכלל השוק, לרבות במגזר הממשלתי. פרספקטיבה זו מעניקה למיקרוסופט מקום ייחודי, ואולי אף מושלם, במרחב העצום של הגנת הסייבר. גודלה של החברה ורמת הנראות שלה ברשת האינטרנט העולמית הם גם עדות לכך שאחת החברות המשפיעות בעולם מתמודדת עם ענייני סייבר באופן דומה לממשלות. "לחברה בהחלט יש יכולות שוות, או בחלק מהמקרים אפילו הרבה יותר טובות, מאשר למדינות מסוימות, וכנראה שיותר מאשר לרוב המדינות", אמרה שרי מקגווייר, לשעבר סגנית נשיא במיקרוסופט וכיום חוקרת בכירה למדיניות סייבר במכון המחקר קרנגי לשלום בינלאומי. על רקע זה, יש תבונה במינויו של איציק צלף לתפקיד מנהל אבטחת המידע הלאומית (ה-NSO) במיקרוסופט. צלף מגיע מבפנים: הוא שימש בתפקידו הקודם כמומחה פתרונות סייבר בגוף שירותי האבטחה העולמי של החברה. התפקיד הנוכחי שלו קיים בכמה מדינות בעולם, והוא חדש בישראל. מינויו של צלף מגיע בהמשך להודעת מיקרוסופט ישראל מהשנה שעברה כי תקים השנה דטה סנטר מקומי, מבוסס ענן, ואף תשיק את אזור ישראל, שיצטרף ל-61 אזורים ב-21 מדינות שבהם היא מפעילה דטה סנטרים. מדובר בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, נוסף להשקעות האחרות שלה בארץ. היא מצטרפת בכך לחברות נוספות שהודיעו על הקמת מרכז נתונים לענן בישראל, בהן אמזון ואורקל. "המינוי של צלף הוא חלק ממהלך אסטרטגי של מיקרוסופט לקידום ארגונים בארץ במעבר לענן", ציינו מומחי אבטחה. "ארגונים צריכים לשנות את אסטרטגיית ההגנה שלהם" בראיון לאנשים ומחשבים אמר צלף כי "2021 תהיה שנה מעניינת בתחום אבטחת המידע והסייבר. זאת, כי 2020 הביאה עימה אתגר גדול, של תפקוד תחת מגפת הקורונה – מה שהאיץ את השינוי הדיגיטלי שארגונים רבים מדברים עליו זמן רב, בייחוד ארגוני ממשל, ששמו את האזרח.ית והשירותים סביבם במוקד. ההאצה הדיגיטלית תימשך גם השנה, ויש לה השלכות על הגנת הסייבר: ארגונים יידרשו לאסטרטגיית הגנה מבוססת, על הארגון ועל הרשת הארגונית, תוך תמיכה בתהליכי העבודה מרחוק ו-'מתיחת' גבולות הדטה סנטר ושירותי המחשוב לעבר הענן. יש לשנות את אסטרטגיית ההגנה, כי כניסת הענן משפיעה על הרבה היבטים – מהשליטה על הדטה סנטר ועד להיבטי נראות ופרטיות. מדובר גם בהרחבת משטח התקיפה וגם בצורך באבטחת מידע היברידית". לדבריו, "זה משנה מהותית את המצב מבעבר, אז כל הנכסים היו בדטה סנטר והכל היה 'בידיים' של מנהל האבטחה הארגוני". "2021 – שנת המפנה בענן הציבורי-ממשלתי" צלף בן ה-47 עובד במיקרוסופט מזה כשבע שנים. בתפקידו האחרון – כאמור, כמומחה פתרונות סייבר בגוף שירותי האבטחה העולמי של מיקרוסופט – הוא הוביל כמה מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית מונחי סייבר עבור לקוחות וארגונים גדולים בישראל, במדינות נוספות במזרח התיכון ובאירופה. "בתפקיד החדש", ציין, "אני אחראי על תחום אבטחת המידע, כחלק מפעילות חטיבת המגזר הציבורי של מיקרוסופט ישראל. יחד עם ניהול הפעילות, אפעל לחיזוק הקשר וליצירת שיתופי פעולה בתחומי אבטחת המידע והסייבר מול רשויות ממשלתיות, המגזרים הציבורי והביטחוני, ולקוחות מוטי רגולציה. זהו תפקיד רוחבי, שמטרתו לחזק את הקשר ולהעמיק את שיתופי הפעולה בין החברה לרשויות המדינה. הדגש הוא לא בהכרח על מוצרי ושירותי אבטחה". שנה מעוננת? בכל הנוגע לענן הציבורי-ממשלתי נראה שהיא תהיה יחסית בהירה. צילום אילוסטרציה: BigStock "כשלקוחות מתחילים להשתמש בענן, עולות סוגיות שונות – מהשמירה על הפרטיות, עבור באבטחת מידע וכלה בענייני תקינה ובקרות שהרגולטור רוצה לכפות על החברות", הוסיף צלף. "התפקיד שלי הוא 'לתרגם' במיקרוסופט את כלל הדרישות, לטובת ביצוע ההתאמות הנדרשות. המטרה היא להעצים את השימוש בשירותי הענן, תוך מענה לדרישות האבטחה והרגולציות. ההגנה על נכסי הארגון תיעשה, בין השאר, על בסיס הכלים והשירותים שיש בענן, לרבות כל מנגנוני הבינה המלאכותית ולימוד מכונה". הוא ציין ש-"כספקית ענן שפועלת בעולם מרובה עננים, מיקרוסופט רותמת את סביבת Azure כדי לנהל ולאבטח עבור הלקוח הארגוני גם סביבות ענניות אחרות. מוצרי האבטחה של מיקרוסופט מנטרים את כל הסביבות, של שלושת העננים הגדולים". לסיכום, צלף דיבר על מה שצפוי לקרות בענן הציבורי-ממשלתי בישראל בשנה הקרובה: "2021 תהיה שנת תפנית. הממשלה רואה את הענן כ-העתיד. מכרז נימבוס (מכרז הענן הממשלתי – י"ה) ייצור תפנית בשוק בתחום הכניסה לענן של ארגונים מהמגזר הציבורי-ממשלתי. שירותי הענן הם מנוע חדשנות וצמיחה של המשק הישראלי כולו, כולל של מגזר זה".

דותן גלעד, בעל מניות בקמעונאי און ליין – חברת אי-קומרס בענף המזון, הגיש באחרונה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שני שותפיו, האחים ירון ושי אלקיים, שבה הוא תובע מהם סכום מצטבר של 750 אלף שקלים. החברה עומדת לפני הנפקה בבורסה ו

מאת: רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל המונח "עיר חכמה" צובר תאוצה ברחבי העולם וגם בישראל. ערים רבות בעולם שואפות להיות חכמות, בכדי לשפר את איכות ורמת החיים של תושביהן, לייעל את הכלכלה, ולהפוך את העיר לאטרקטיבית עבור חברות מסחריות. לפני שנדון במשמעות של עיר חכמה, חשוב שנגדיר מה הופך עיר להיות אטרקטיבית וטובה יותר לתושביה. לאחר מכן ניתן להחליט האם החכמה, המוקרנת מהמערכות המתקדמות שניתן להתקין היום בערים, אכן מסייעת לעיר להיות טובה יותר. להערכתי, עיר שהיא טובה לתושביה בהכרח תהיה נקייה ונטולת זיהום אוויר ורעש; עיר שבטוח לגור ולנוע בה 24/7; עיר שמספקת מי שתייה ראויים; שיש בה זמינות של אספקת חשמל, מים וגז ללא הפסקה גם במצבי קיצון של הצפות, רעידות אדמה ומגפות; עיר שיש בה נגישות מהירה לכל נקודה (תחבורה ציבורית יעילה); שאינה מייצרת זיהום סביבתי ושמנצלת נכון את משאביה; ושאת מגוון השירותים הללו ניתן לספק בעלות נמוכה לאזרח. כמובן שקיימים עוד שירותים חשובים לתושב, אך הם בעיקר נגזרים מיכולת הניהול של הנהלת העיר, ואני יוצא מנקודת הנחה שעירייה שתדע לטפל בצרכים המורכבים הללו באופן יעיל ומוצלח – תדע גם להעניק שירותי בריאות, חינוך, תרבות, ספורט ובילוי לתושביה. כיום, אנו רואים את המונח "עיר חכמה" כמונח הוליסטי, הכולל בתוכו שימוש בחדשנות וטכנולוגיה על מנת לטפל במגוון רחב של סוגיות ובהן תשתיות, מים, אנרגיה, תחבורה, סביבה, ניטור מדדים סביבתיים ועוד. כחלק מהחזון לרתום את העושר הטכנולוגי שהוא פועל יוצא של המהפכה התעשייתית הרביעית, ומתוך מחויבות לעתיד ירוק ויעיל יותר, ABB משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות חכמות לחיסכון ואגירת אנרגיה במבנים, מערכות לטעינת רכבים ואוטובוסים חשמליים, מערכות לזיהוי נזילות ודליפות בתשתיות מים מוניציפליות, מערכות מבוססות ענן (IoT) לניהול אנרגיה ונכסים במבני ציבור, מבנים פרטיים ומתועשים, מערכות לניהול מים ושפכים, ועוד. רונן אהרון, מנכ"ל הסניף הישראלי של ABB. צילום: יח"צ פתרונות דיגיטליים מתקדמים לנושאי תחבורה, מבנים חכמים ותשתיות כאן באים לידי ביטוי הפתרונות הדיגיטליים של ABB, אשר מנסים להתמודד עם הבעיות השונות ומכוונים בעיקר לתחבורה, מבנים חכמים ותשתיות. בתחום הבנייה החכמה – למשל בשוויץ, הוקם מבנה מגורים מאופס אנרגיה, שאינו מחובר לאף רשת אנרגיה חיצונית. המבנה מרושת בכל הטכנולוגיות החכמות של ABB, ומייצר בעצמו את כל האנרגיה הנדרשת. מדובר בפתרון ראשון בעולם ששילב יחד טכנולוגיות קצה, ומטרתו להפוך למודל עבור מבנים בשנים הקרובות. דוגמה נוספת ואקטואלית היא בורג' חליפה בדובאי, ש-ABB סיפקה את מערכות ניהול האנרגיה שלו. לבניין הגבוה בעולם, שמתנשא לגובה 163 קומות, בעל 57 מעליות ו-400 מערכות אספקת חשמל, סופקו חיישני IoT שמעבירים מידע בזמן אמת לאפליקציה מבוססת ענן, המאפשרת את ניטור האנרגיה ומצב הנכסים בבניין. בתחום התשתיות – ABB יצרה שיתוף פעולה עם חברת TaKaDu הישראלית  שפיתחה מערכת לזיהוי דליפות מים ברשתות מוניציפליות. יחד עם TaKaDu, חברת ABB סיפקה פתרון הכולל מערכות בקרה מתקדמות בעיר הו צ'י מין סיטי, שחסכו מדי שנה למעלה מ-150 מיליון קוב מי שתיה אשר ירדו לטמיון, המהווים יותר מ-כ-30% מתפוקת המים. הפתרון כלל בין השאר שיקום מתקני רשת מים קיימים, באמצעות מערכת זיהוי וניהול דליפות משולבת ניטור, איתור, ניתוח, ניהול רשת בזמן אמת ופלטפורמה משותפת לרשת חלוקת מים עם מערכת דיווח רבת עוצמה. בתחום הטעינה החשמלית – ABB סיפקה בהולנד מערכת טעינה חכמה, שאיפשרה חיבור לרשת החשמל בהספק קטן יותר מהספק המטענים, מבלי להרחיב את החיבור הנדרש לרשת. הפתרון אפשר טעינה חכמה, המחליטה בכל רגע נתון כמה הספק יקבל כל מטען ואוטובוס בעת הטעינה. מתוך הניסיון שלנו בפרויקטים שיושמו בחו"ל, ברור כי הטכנולוגיות שהוזכרו תורמות באופן משמעותי לרווחת התושבים בכל התחומים, ולכן עיר חכמה שמיושמות בה טכנולוגיות מתקדמות מעלה את איכות ורמת החיים של התושבים. יחד עם זאת, יש לזכור שכדי להפוך עיר לחכמה נדרשת מדיניות מסודרת, מתוכננת ומגובשת, המגדירה את כללי התכנון בכל מבנה חדש, ובכל תשתית חדשה. הידע כבר קיים בעולם ונעשה, כאמור, בערים רבות. בנייה חכמה, תשתיות חכמות, ניצול נכון של אנרגיה, משאבי מים, תחבורה נקייה, ועוד. בתוך כך, ישראל הנחשבת ל"סטארט-אפ ניישן", באופן אבסורדי היא מהאחרונות שמכניסה לשימוש חדשנות טכנולוגיות (שאגב חלקה הגדול מפותח בישראל עצמה). לראיה, בדו"ח מבקר המדינה שפורסם באפריל, נמתחה ביקורת חריפה שקידום נושא העיר החכמה אינו מרוכז במקום אחד בממשלה, וכל רשות מקומית פועלת באופן עצמאי. עוד קבע המבקר כי אין תכנית לאומית שמגדירה את האתגרים וההזדמנויות בתחום. בכדי שנוכל להתקדם בישראל בכל התחומים שציינתי, יש צורך בהגברת המודעות של משרדי הממשלה השונים ושל הרשויות המוניציפליות לטכנולוגיות שזמינות כבר היום. האחריות, כמובן, מוטלת גם על חברות  הטכנולוגיה, שבעזרתן ניתן להעלות את המודעות וגם ליישם את הפרויקטים בפועל.

כשפלי שלח לי אימייל ובו שלוש תמונות ושורת נושא לקונית הדורשת פעולה: "הנה הקטע שלך – נובל 2009 – ממתין. תודה. הנמר החבר", נכנסתי ללחץ. מה אני בעצם זוכר מהשנים הרבות שבהן טיפלתי ביחסי הציבור של "ענקית תקשורת המחשבים" נובל (Novell) – כן, היו זמנים שמאחורי ההצהרה זאת הייתה אמת. אבל השנים חלפו, נובל הפכה לאחת מחברות רבות בענף שמצאו את מקומן בפח הזבל של ההיסטוריה. מה שאני זוכר מאותן שנים רבות של עבודה צמודה עם מנכ"ל אחד – , ושתי מנכ"ליות – נורית אניב אז ואניב-בר היום, וורד ליברמן כל הזמן, אלה המסיבות והאירועים הרבים בארץ, והנסיעות שלי עם עיתונאים לכנסים של נובל שבעצם נחרתו בזיכרוני, כי מי יכול לזכור ידיעה כזו משנת 2006: "בינת תקשורת ביצעה הכשרות לקבלת הסמכות מטעם נובל בתחום הלינוקס. ההכשרות בוצעו למהנדסי מחלקת שירות המיחשוב של בינת, הכוללת למעלה מ- 20 מהנדסים" (מעניין כמה יש להם שם היום). כמו שאני מכיר את פלי, הוא יטיל עלי בהמשך משימות דומות הקשורות לקומפאק (הלו יוסטון, דו יו היר מי – נבלעה בדיגיטל שנבלעה ב-HP) אורקל, סאן מיקרוסיסטמס (נבלעה באורקל), ותערוכות קומדקס לאס וגאס ו-פי.סי אקספו ניו יורק (שלשתיהן נסעתי בהזמנת דליה ופלי) – מסע ארוך אחד של עשרות שנים. לא לפי הזמנים אתחיל בתמונות כאן, שפלי צילם בסולט לייק סיטי, בירת המורמונים, שנובל התחייבה לקיום התערוכה השנתית שלה בארה"ב אצלם, תמורת הנחה אדירה בעלויות. בצד ה-fun, כי בזה עסקינן, השיא היה משחק ה-NBA של יוטה ג'אז אליו הוזמנו מדי שנה. ב-2009 המשחק היה מול שאקיל אוניל כסולן ומיאמי היטס כלהקת הליווי שלו. אנחנו ישבנו בתאי הכבוד עם ארוחת ערב מפוארת ושתייה ככל שנרצה, ולקינוח, עלו אלינו בהפסקה הצ'יר לידריות למפגש צמוד בענייני היום. התמונות מדברות בעד עצמן. לא אשכח שבשנה אחרת החלטנו בהפסקה, שהמשחק מיצה את עצמו וחזרנו למלון, רק כדי לראות בטלוויזיה את יוטה ג'אז והקהל מנצחים את הקבוצה שאיני זוכר מי הייתה. ככה זה כשרואים הרבה משחקי NBA… בצילו של שאקיל אוניל (מקרטון, דרך אגב) עוד על האוכל בכנסי נובל תוכלו לקרוא בכתבה שפורסמה באנשים ומחשבים ובקו-פרודוקציה באתר האוכל והיין אכול ושאטו שלי: אוכל בכנסים בינלאומיים – נובל מובילה בגדול. שנה אחת טסתי לכנס בלי פלי, שהיה חולה, בשנה אחרת הוא טס בלעדיי כי רק ביום הטיסה שמתי לב לכך שפג תוקף הוויזה שלי לארה"ב, ושנה אחרת הצטרף אלי עוזי מירון, והחוויה המיוחדת הייתה להשתתף בקונצרט ג'אז של להקת בניו של ענק הג'אז דייב ברובק (take five) במתנ"ס מקומי עם כיסאות מתקפלים. מובן שאי אפשר לשכוח את הנסיעה של פלי ושלי לגן החיות הריק מאדם של סולט לייק סיטי, אי שם בהרי יוטה, כשנהג המונית אמר שאם לא יישאר לחכות לנו, לא תהיה לנו אפשרות לחזור. לא סיימנו, כי נובל קיימה מדי שנה גם כנס אירופי – שגם אליו הגענו. תחילה בניס שבריביירה הצרפתית, ובהמשך בברצלונה המעטירה. פלי ואני טסנו יחד כמה שנים לכנס בניס, ובמחלקת האירועים כאן (משחק מלים עם קאן – תיכף נגיע אליה), ארוחת ערב חגיגית בווילה של אחד מברוני משפחת רוטשילד, הממוקמת בגבעות שמעל העיר והים. אבל הכיף הגדול היה בסמיכות הזמנים המדהימה של בריינשר נובל אירופה, שהתקיים במקביל לפסטיבל הסרטים בקאן. מובן שנסענו לשם, מי יחמיץ אירוע זה. באחת הפעמים טס איתנו עיתונאי צעיר בראשית דרכו במעריב – דרור גלוברמן. נסענו איתו ברכבת לקאן, מצוידים בתגי המשתתף של כנס נובל, שבחוצפתנו החלטנו שיאפשרו לנו להגיע כעיתונאים לכל אולמות הפסטיבל. מהר מאוד התברר לנו שזו טעות גדולה, ונאלצנו להסתפק בעלמות הפחות לבושות על החוף, וגם במסיבת אחר צהריים על אחת היאכטות, שגם ממנה סולקנו בבושת פנים. השתתפתי גם בכמה כנסי בריינשר בברצלונה, פעם אחת עם לובו ויזנר כנציג אנשים ומחשבים, כשאני הגעתי עם קביים קצת אחרי הסרת גבס מרגל שבורה שלי… אבל לא החמצנו את נפלאות העיר, כולל דידוי ממושך שלי. פעם אחרת ליוויתי לכנס את יוסי הטוני, כאשר הוא הגיע עם רעייתו ענת ואני עם רעייתי דורית, ואת הזיכרונות מארוחת הערב שלנו במסעדת Los Caracoles תבקשו ממנו לספר.

אם מישהו רוצה בימים חכמים אלו לרכוש שעון יד, ויש הרבה מאוד סיבות יוקרתיות לעשות זאת, הוא קודם כל יתאים את השעון למידותיו – שעון גדול יותר ליד גברית, ברוב המקרים, שעון עדין יותר ודק יותר עבור יד נשית, וגם אז ברוב המקרים. המידה היא בדרך כלל הדבר הראשון שבוחנים ובודקים, עוד לפני שסופרים אם יש זהב או אבני חן כאלו או אחרות בעיצוב הכללי של השעון. אבל משום מה במעבר אל היקום הדיגיטלי של השעונים החכמים זה לא ממש קרה. יש אמנם פה ושם כמה מותגי יוקרה, אבל ברוב המקרים היצרניות שולחות לשוק שעונים שמתאימים הרבה יותר לידיים גבריות במידותיהם. מדי פעם צצה איזו חברה שהופכת לרגע לסוג של צדיקה בסדום, שמשלבת אופי עם יופי, ומכוונת כמה שעונים חכמים גם לאגף האופנתי – והם לא לגמרי מפסיקים להיות חכמים בגלל שהיופי פתאום תופס חלק גדול יותר מהמסגרת הכוללת של השעון. שושן שמציע שינוי פרדיגמה הפעם זו תורה של גרמין (Garmin). היא אמנם ידועה בעיקר בגלל שעוני הספורט המקצועניים שלה, אלו שיודעים לזהות כל פיפס רלוונטי, כולל שינויי גובה בזמן התעסוקה הספורטיבית, אבל את השעון החדש שלה שעונה לשם Lily היא בהחלט מאפיינת גם לשימושים אופנתיים. השושן הזה אכן מציע שינוי פרדיגמה לעומת רוב השעונים החכמים שם בחוץ, והוא מותאם היטב להנחה על ידיים של פאשניסטיות. לדוגמה, אזור חיבור הרצועה אלגנטי הרבה יותר עם היצמדות לרצועת אמצע קצרצרה במקום פין המתחבר לשני הקצוות של השעון עצמו. הרצועה עצמה צרה יותר ורוחבה עומד על 14 מ"מ לעומת 22 מ"צ ברוב השעונים והרצועות הספורטיביים. אבל הכי חשוב – המסך קטן יותר. מדובר במסך LCD בגודל של כ-30 מ"מ, לעומת 36 ועד 40 מ"מ בשעונים הרגילים, וזה הפרש משמעותי. הוא מציע רזולוציה של 240×201 פיקסלים, והוא יגיע עם כיסוי Gorilla Glass ועם עמידות לצלילה למים לעומק של עד 50 מטר. גם המראה עבר עיצוב נכון, והשעון יוצע החל בשבוע הבא גם בארץ באופן רשמי בשתי גרסאות: ספורטיבית, עם רצועת סיליקון בצבעי לבן וזהב, או שחור וסגול – תמורת 899 שקל; או קלאסית ועדינה יותר עם רצועת עור ומסגרת מפלדת אל-חלד לשעון עצמו, תמורת 1,119 שקל.

אפליקציית רובין הוד (Robinhood) עדכנה את רשימת המניות המוגבלות שלה, וזו התכווצה מ-50 מניות שהמסחר בהן נחסם ביום ה' האחרון ל-8 "בלבד". כזכור, בשבועות האחרונים פלטפורמת המסחר בניירות ערך הייתה אחת הזירות שדרכן פעלו במרץ משקיעים חדשים וצעירים. משתמשי הרשתות החברתיות רדיט (Reddit) וטיק-טוק (TikTok) החלו לתכנן, להפיץ באופן ויראלי את הקונספט, ואז לסחור במכוון במניות שורטס, בכדי להעלות את מחיר מניותיהן של חברות שנמצאו בתקופה קשה, לרוב עקב הקורונה, ושקרנות הגידור ניסו להרוויח ממצבן זה. למעשה מדובר היה באקט מחאה שבתוכו מקופל גם סיכוי, די ריסקי, לרווח גדול. בין החברות שערך מניותיהן זינק עקב המהלך המרתק היו מניית AMC Entertainment, רשת בתי קולנוע, ומניית גיימסטופ (Gamestop), רשת חנויות לממכר ציוד מחשב וגיימינג – שתיהן חברות אמריקניות שסבלו באחרונה מירידה חדה בערכן. ביום ה' הודיעה רובין הוד כי נאלצה להטיל מגבלות על מסחר במניות השורטס, מכיוון שהנפח והתנודתיות הקיצוניים מציבים אותה בסכנה להפר את תקנות ה-SEC, הרשות האמריקנית לניירות ערך. מהלך זה של אפליקציית המסחר נטולת העמלות, והעובדה שהיא השביתה את הפעילות הערה פשוט באמצע טירוף המסחר, חיבל בפעולת המשקיעים החדשים, והוריד את מניית גיימסטופ בתוך שעות ספורות מערכה המנופח – המנייה הגיעה ביום ה' לשווי של 470 דולר ליחידה, כשרק בתחילת השבוע שעבר עמד ערכה על פחות ממאה דולרים. עצירת המסחר, כצפוי, עצרה את הדרמה באיבה, אבל לא עברה בשקט ובהבנה. ביום ו' האחרון התברר שאפליקציית רובין הוד התדרדרה בחנות גוגל (Google), ה-Play Store, לדירוג של כוכב אחד בלבד. הציון הנמוך הזה הונע על ידי כ-100,000 ביקורות שליליות שהיישום קיבל בבת-אחת ממשתמשים שהביעו את זעמם על הפסקת המסחר. בהמשך התערבה גוגל והסירה את הביקורות השליליות, אבל רובין הוד הבינה את המסר והחזירה את האפשרות למסחר במניות השורטס, במגבלות שקבעה. "לא הייתה לנו ברירה" מנכ"ל רובין הוד, ולד טנב, הכחיש את השמועות כי החברה נלחצה על ידי קרן סיטאדל (Citadel) או מובילי שוק שמרנים אחרים להגביל את המסחר ב-גיימסטופ ובמה שמכונה עקב העיסוק בכך במדיה החברתית "מניות ממים" (meme stocks) אחרות. הוא טען שמדובר בהנחות שקריות, בשיחה שערך עם אפליקציית האודיו החברתית קלאבהאוס (Clubhouse), שבה נוכח גם היזם הדומיננטי והאיש העשיר בעולם, אילון מאסק. "ידענו שעבור הלקוחות זה גרוע", אמר טנב, "אבל לא הייתה לנו ברירה, כיוון שעלינו לעמוד בדרישות מאיתנו". הכחיש את השמועות אודות לחצים. מנכ"ל רובין הוד, ולד טנב. צילום: ויקיפדיה אגב, מאסק אינו אורח אקראי שלא קשור לפרשה. הוא היה אחד ממחולליה. כשמאסק, שאמנם נכנס לתמונה אחרי שהמניה של גיימסטופ כבר עלתה בחדות יחסית, פרסם ציוץ אחד בטוויטר עם מילה אחת בלבד, הוא הביא לקפיצה הדרמטית בערך המנייה. כל מה שמאסק רשם היה "!!Gamestonk", שזה, בתרגום מאוד חופשי, "משחק רותח". כלומר, כפי שניתן לפרש זאת: המנייה של גיימסטופ רותחת, זה הזמן להשקיע בה. ואכן כך עשו רבים. אתמול (א') רובין הוד עדכנה את דף "שינויים עקב תנודתיות שוק מתמשכת" באתרה, שם היא מנהלת את רשימת המניות עליהן הציבה מגבלות קנייה בגלל מה שנתפש כאקט של הרצת מניות מטעם משקיעי הרשתות החברתיות. שמונה המניות שנותרו ברשימה גם הן זכו בהקלות במגבלות שחלו עליהן. כך למשל רכישת מניית נוקיה אויג' (Nokia Oyj) כבר לא מוגבל ל-5 מניות בלבד, אלא מותרת להשקעה יומית של עד 2,000 יחידות. לעומת זאת, המגבלות שהוטלו על מניית גיימסטופ – שהיא, כאמור, אחת החברות שהניפוח במנייתן עורר הכי הרבה רעש ודרמה – נשארו, וגם כעת מותרת ברובין הוד רכישת מניה אחת בודדה וחמישה חוזי אופציות למשתמש של המנייה הנחשקת. הפרשה הגיעה גם אל המחוקקים ולבית המשפט מבקשת בדיקה ומבקרת את רובין הוד. הסנאטורית אליזבת וורן. צילום: BigStock הסנטורית אליזבת וורן קראה אתמול להחיל בדיקה רחבה יותר של ה-SEC בנוגע לתנודות המסחר האחרונות. וורן אמרה כי חברות מסחר שהן מתווכות קנייה, כמו רובין הוד, המשרתות הרבה משקיעים בודדים צריכות לפעול "תחת כמה כללים בסיסיים". וורן הדמוקרטית הופיעה ב-CNN וציינה כי "אתה לא יכול לעשות את זה באמצע מחזור מסחר", בהתייחסה למגבלות שהטילה רובין הוד ביום ה'. "לא מדובר בהגנה על אנשים מביצוע עסקאות גרועות. זה בשביל לשמר את הרמה במגרש המשחקים", הדגישה וורן את עמדתה. נציגי רובין הוד סירבו להגיב לדברי וורן, מלבד עדכון האתר בהקלות שעליהן דיווחנו. יצוין כי נגד רובין הוד הוגשו תביעות מרובות, בעיקר בגין אותן הגבלות בפלטפורמת המסחר, שלטענת התובעים הן על תקן הפרת חוזה מולם. אגב, בדף העדכונים של האפליקציה צוין בפירוש כי "הגבלות אלה עשויות להשתנות במהלך היום", כך שאם אתם בעניין של רכישת מניות דרך רובין הוד – כדאי שתיקחו זאת בחשבון.