הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/02/21 14:08
8.51% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כתב: אור יעקב, מנהל גוף ההנדסה ב-F5 דרום אירופה.
"אם אתה מחפש שלמות, לעולם לא תהיה מרוצה". ציטוט זה, מאת לב טולסטוי, נשאר רלוונטי גם בימינו כשזה נוגע לחברות טלקום, שמתמודדות עם המורכבות הכרוכה בשדרוג הרשת.
בעבר, כאשר מפעילים שקלו בפעם הראשונה לעבור לתשתיות וירטואליזציה ואימצו רשתות מוגדרות תוכנה (SDN), רבים התפתו לנקוט באסטרטגיית "הפתרון הטוב מסוגו" ולפרוס מערכות עצמאיות (עם מודולי תוכנה עצמאיים) לניהול כל פונקציה. זו הייתה גישה אידיאליסטית, אך היא לא עמדה במבחן הזמן.
למרבה הצער, ניהול מחזור חיים של מספר מערכות תוכנה תוך שמירה על אותה רמה של תמיכה הוא אתגר גדול. הבטחת יכולת פעולה הדדית מלאה ברשתות וירטואליות יכולה לגרום לכאב ראש לא קטן. זו בדיוק הסיבה שאסטרטגיית "הפתרון הטוב מסוגו" מובילה למורכבות תפעולית יקרה ועלולה לגרום לשיתוק.
האלמנט הנוסף של השימוש בכמה מכונות וירטואליות
שימוש בכמה מכונות וירטואליות שונות מכניס אלמנט נוסף שיש לשים לב אליו – זמן אחזור, שהופך את הרשת לדטרמיניסטית פחות עבור משתמשי הקצה. בעידן ה-5G, היכולת לשמור על זמן אחזור דטרמיניסטי קצר היא חובה בלתי נמנעת.
כתוצאה מכך, מפעילים מתמקדים כיום בגישת "החבילה הטובה ביותר", שלפיה הם פורסים מערך אחוד של פונקציות ופתרונות וירטואליים, במקום לנסות לתפור מגוון מוצרים שונים. רבים מגלים כעת כי השימוש בפלטפורמה אחודה יכול לפשט באופן דרמטי את אספקת שירותי הרשת – הן בסביבות רשת וירטואליות והן בסביבות רשת מסורתיות. רקוטן מובייל (Rakuten Mobile) היא ספקית תקשורת חדשנית ביפן ובארצות הברית, שמדגימה את דרך העבודה החדשה הזו. באחרונה היא שילבה חבילה נרחבת של מערכות אבטחת יישומים וניהול תעבורה בפלטפורמת התקשורת הווירטואלית והעננית שלה, RCP (ר"ת Rakuten Communications Platform). הפתרון מוצג כפלטפורמה מהדור הבא עבור מפעילים, והוא זמין כעת לחברות טלקום ולארגונים גדולים ברחבי העולם.
מרכיב מרכזי בפלטפורמה הוא השימוש בניהול התעבורה החכם של F5 – ה-F5 Intelligent Traffic Management – לארבע פונקציות מפתח: Carrier-Grade NAT וירטואלי (המבצע תרגום כתובות רשת), מערכת אופטימיזציה לתעבורת IP, ניהול והגנה על DNS ו-Gi Firewall. על ידי איחוד תשתית ה-Gi-LAN, שנמצאת בין ליבת התקשורת לבין ה-Gateway לאינטרנט, רקוטן מפשטת את הרשת ומבצעת אופטימיזציה של ניהול השירותים. בנוסף, היא הוזילה משמעותית את עלויות התפעול, תוך קבלת אחידות שירותים, גמישות בהפעלתם ומעל לכל – אבטחתם.
פלטפורמה אחודה מאפשרת ביצועים גבוהים יותר לעומת אוסף של מערכות נפרדות. לכן, הרצון של רקוטן לפשט ולאחד ממנף גם את יכולות אספקת היישומים ויכולות האבטחה של F5. אלה כוללים Gi-Firewall, מערכת למניעת חדירה ופונקציות אחרות כגון NAT64, NAT46 ו-ADC.
בסופו של דבר, גישת "החבילה הטוב ביותר" מנטרלת את המורכבויות ואת העלויות של אינטגרציה ותחזוקה של מספר פונקציות ומערכות הפעלה בתוך מערכת ניהול בשכבה גבוהה יותר.
רקוטן היא לא חברת הטלקום היחידה שהגיעה למסקנה זו. מפעילים אחרים, במיוחד בשווקים אירופיים תחרותיים מאוד, הולכים בעקבותיה. לדוגמה, אחד מלקוחות הטלקום של F5 מצא באחרונה ששימוש ב-VNF אחד עבור שירותי Gi-LAN הביא להפחתה של 60% בעלות הכוללת של תשתית המחשוב הבסיסית.
הסתגלות לזמנים חדשים
השלכותיה של מגפת הקורונה חיזקו עוד יותר את מתן העדיפות לפריסה של "החבילה הטובה ביותר". לחברות טלקום רבות, שמתמודדות עם אתגרי העבודה מרחוק, כבר אין את הזמן והמותרות להכיל בדיקות פונקציונליות מורכבות, התממשקות לציודים קיימים וניהול גרסאות. אסטרטגיית "החבילה הטובה ביותר" מאפשרת אוטומציה ושדרוגים פחות מורכבים. יתרה מכך, היא מאפשרת ארכיטקטורה שיכולה לגדול ולהתכווץ באופן דינמי לפי קצבי התעבורה המשתנים.
בעולם המשתנה של ימינו, פרגמטיות תפעולית ופישוט – ולא הפרפקציוניזם לכאורה של מערך טכנולוגי – הופכים במהרה לאסטרטגיה מרכזית בחברות טלקום, שמתפתחות לעבר תשתיות וירטואליות לחלוטין.
להרשמה לאירוע לחצו כאן.
02/02/21 14:46
8.51% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק טוען, כי הסטארט-אפ שלו נוירלינק (Neuralink) הצליח לחבר שבב למוח של קוף, שמאפשר לו לשחק במשחקי וידיאו בעזרת מוחו.
לדברי מאסק, החברה מפתחת כעת שתלי מוח, שמסייעים לאנשים משותקים לשלוט על התקנים באמצעות מחשבות. הטכנולוגיה יכולה גם, לדבריו, לאפשר לאנשים לתקשר ביניהם באמצעות המוח, ואפילו לשמר את מצב המוח, ובמקרה מוות – להעבירו לגוף אחר.
את העדכון הזה סיפק מאסק בהופעה ברשת החברתית למוזמנים בלבד Clubhouse.
הוא תיאר את ההתקן כ"פיטביט בתוך הגולגולת, עם חוטים זעירים שמגיעים למוח" והוסיף: "כבר יש לנו קוף עם שתל אלחוטי בגולגולת עם החוטים הזעירים, שיכול לשחק משחקי וידיאו בעזרת מוחו".
ולמי שחושש לרווחתו של הקוף, מאסק הבטיח, כי "הוא קוף מאושר", וסיפר כי מפקחת ממשרד החקלאות האמריקני כינתה את המעבדה "מתקן הקופים הנחמד ביותר שראתה אי פעם לאורך הקריירה שלה".
מאסק גם הזמין אנשים שעובדים על מוצרים מתקדמים של מחשוב לביש, טלפונים או רובוטים להגיש מועמדות למשרה בנוירלינק.
02/02/21 17:48
7.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל ישראל פרסמה היום (ג') את נתוני היצוא שלה ל-2020. החברה תרמה ליצוא הישראלי אשתקד סך של כשמונה מיליארד דולר לעומת 6.6 מיליארד ב-2019 . מנהלי החברה ציינו שזהו סכום שיא של יצוא מאז שהיא החלה לפעול בארץ לפני 47 שנים. לגידול ביצוא יש משמעות נוספת, מאחר שהוא נערך בשנת קורונה, שהייתה שנה מאתגרת במיוחד לכלכלה, אם לא המאתגרת ביותר – בישראל ובעולם כולו.
יש לציין שאינטל היא חלק ממספר לא גדול של חברות רב לאומיות שפועלות בישראל, ושמעבר למרכזים שבהם הן מפתחות מהמוצרים שלהן, הן גם מייצרות בארץ. החברה מעסיקה 4,850 עובדים במפעל הייצור שלה בקריית גת, שהוא אחת הדוגמאות – הבודדות, למרבה הצער – לשילוב בין היי-טק לפריפריה. ככלל, אינטל מעסיקה בישראל 13,950 עובדים – לרבות במרכזים האחרים שלה, ועובדי מובילאיי ומוביט, שאותן היא רכשה. נתון חיובי נוסף שיש לציין הוא שהמספר גדל בשנת הקורונה ב-200 איש.
הבעיה: התמהיל
מעבר לגאווה ולתחושת הסיפוק מנתונים אלה, הסיפור של אינטל מעלה שוב את השאלות: מדוע אין עוד חברות כמותה, לפחות מבחינת הפעילות בישראל – אבל תוצרת כחול לבן? למה הרשימה הזו קצרה וכוללת רק את צ'ק פוינט, אמדוקס ועוד כמה חברות? מדוע לא קמות פה עוד חברות כאלה? השאלות הללו לא חשובות רק בפני עצמן, אלא קשורות במבנה של ענף ההיי-טק הישראלי, שהוא הקטר של המשק.
התשובה המרכזית היא שהתמהיל של ההיי-טק הישראלי הוא לא נכון: אמת, הענף תרם רבע מכלל היצוא של ישראל, אלא שחלק גדול ממנו מגיע מיצוא מהארץ של חברות רב לאומיות, כמו אינטל. ולחברות האלה יש הסתכלות גלובלית: משברים בינלאומיים, כמו הקורונה, עלולים להביא לצמצום דרסטי בכוח האדם של המטות והמרכזים של החברות הללו כאן, וחלילה אף לסגירתם. בינתיים זה לא קרה במשבר הקורונה, ומרכזי המו"פ והמפעלים של החברות הרב לאומיות בישראל עומדים על תילם, אבל הסיכון הזה חייב להילקח בחשבון על ידי קובעי המדיניות.
האטרקטיביות להשקעות מותנית במשאבים שהממשלה מספקת
מידת האטרקטיביות של השקעות בהיי-טק הישראלי, כמו בכל מדינה אחרת, מותנית במשאבים שהממשלה מספקת. אם רוצים להגדיל אותן, יש צורך ברגולציה עם לא יותר מדי ביורוקרטיה ובלי סחבת – שני אלמנטים שמבריחים משקיעים, בתשתיות של חינוך, כדי לגדל את הדור הבא של המהנדסים, בתשתיות פיזיות, בתקשורת ובסביבות עבודה מותאמות למציאות, במיוחד בימים אלה.
זה נכון לחברות הרב לאומיות, אבל גם לאלה הישראליות – חוסר האיזון בתמהיל הענף פוגע גם בהן, ואולי קודם כל בהן, ובפרט במפעלי הייצור שלהן. הקורונה לא היטיבה את מצבם של אותם מפעלים, שלא היה טוב גם לפני כן. העדר אותן תשתיות, וכן חוסר עידוד והכוונה נכונה של הממשלה על ידי תקציבים, גורמים לחברות אלה להתמודד לבד מול השווקים והאתגרים בחו"ל, ובתנאים שאינם שווים לחברות בשווקי היעד, ובטח שלחברות הרב לאומיות.
פחות אטרקטיביות לחברות הרב לאומיות – בגלל הטענות נגדן
ישראל הפכה פחות אטרקטיבית לחברות רב לאומיות גם מאחר שבשנים האחרונות יש יותר קולות שמסמנים אותן כחברות נצלניות, שלא משלמות מס ומקבלות הטבות מהמדינה. המציאות היא קצת שונה: הכספים שהמדינה נותנת לאותן חברות הם כנגד השקעות ישירות שלהן, שלא לדבר על הערך המוסף של מקור תעסוקה למאות ואלפי אנשים. הטענה השחצנית שלפיה לא צריך לתת הטבות ממשלתיות לאותן חברות כי אין להן לאן לברוח היא מסוכנת וכבר עלתה לנו לפני כמה שנים באיבוד מפעל ייצור שאינטל שקלה להקים בישראל, אבל הקימה אותו בסופו של דבר באירלנד.
מרכז הפיתוח של אינטל בישראל. צילום: יח"צ
ויש גם רמזים מהימים האלה, שעלולים לפגוע בפעילות של אינטל בישראל: מנכ"ל החברה אמר לפני כמה ימים שהיא לא מוציאה מכלל אפשרות להוציא חלק מהייצור של השבבים למיקור-חוץ – שיטה שבה חברות רבות נוקטות. הוא לא התייחס ספציפית לישראל, אבל דבריו אלה צריכים להדליק נורה אדומה גם אצלנו. המשימה שלנו, כמדינה, היא לעשות כל מאמץ כדי להוכיח לו ולחברות אחרות שיש להן סיבות רבות וטובות להישאר פה ולא להוציא עבודות למדינות אחרות, ששם כוח העבודה זול יותר.
מה צריך לעשות? קובעי המדיניות צריכים להחליף דיסקט, לחשוב איך מייצרים פה את התנאים הנכונים כדי להקים כאן חברות ישראליות במודל של אינטל, כמו גם חברות רב לאומיות נוספות, שיהיה כדאי להן לייצר בארץ, למרות ועל אף העלות היקרה יותר של מהנדס ישראלי.
02/02/21 11:01
6.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יצרנית הסמארטפונים הסינית שיאומי (Xiaomi) הגישה בסוף השבוע תביעה נגד ממשלת ארה"ב בשל הכללתה ב"רשימה השחורה" של משרד ההגנה, של "חברות סיניות קומוניסטיות צבאיות", וכינתה את ההחלטה "לא חוקית ונוגדת את החוקה".
ההחלטה של משרד ההגנה ניתנה פחות משבוע לפני תום כהונתו של הנשיא היוצא דונלד טראמפ. הצו המינהלי אמור היה להיכנס לתוקף ב-15 במרס, אך נדחה ל-27 במאי, ואוסר השקעות של חברות אמריקניות בחברות המנויות ברשימה. הדחייה נועדה לאפשר לממשל החדש להעריך את הצו בראייה רחבה יותר של המדיניות האמריקנית האגרסיבית מול חברות סיניות, שממשל טראמפ פעל נגדן מתוך ראייה שהן מהוות איום על ביטחונה של ארה"ב.
התביעה הוגשה נגד שר ההגנה, לויד אוסטין, ושרת האוצר ג'נט ילן, וטוענת כי חסימת השקעות אמריקניות בנכסיה "תגרום לנזק מיידי שאינו בר-תיקון" ותפגע גם במונטין העולמיים שלה. לדברי החברה, ממשלת ארצות הברית לא סיפקה כל עדות התומכת בטענותיה שהיא מה שמשרד ההגנה מתייחס כאל "חברות סיניות קומוניסטיות צבאיות", ומציינת גם, כי החרם "שולל משיאומי את זכויות החירות והרכוש ללא הליך משפטי נאות".
02/02/21 17:07
6.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ליעד גוטנטג מונה באחרונה למנהל חטיבת המכירות לארגונים בסדר גודל בינוני בסאפ ישראל. במסגרת תפקידו הוא אחראי על ניהול חטיבת המכירות לארגונים אלה, שאחראית על שיווק ומכירת פתרונות סאפ בשוק הישראלי. לגוטנטג יש יותר מ-20 שנות ניסיון בתחום המכירות בעולם הטכנולוגיה ומעל 15 שנות ניסיון בסאפ. בתפקידיו הקודמים הוא כיהן כמנהל תחום ה-ERP למגזר ה-SME וכמנהל לקוחות אסטרטגיים בסאפ ישראל. קודם לכן הוא שימש מנהל מכירות CRM במטריקס ומנהל מכירות ERP במלם. גוטנטג הוא בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניתוח מערכות מידע מהקריה האקדמית אונו.
02/02/21 17:24
6.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ג'ידוקס (Jedox), המפתחת כלים לתכנון פיננסי ואנליטיקה, גייסה 100 מיליון דולרים. את סבב הגיוס הובילו Insight Partners לצד Iris Capital, eCAPITAL וכן Wecken & Cie, שעמדו גם מאחורי סבבי הגיוס הקודמים. החברה מעניקה היום שירות לכ-2,500 לקוחות ברחבי העולם, בהם שחקנים מרכזיים בשוק דוגמת מיקרוסופט, מקדונלדס וחברת ABB, וכן לשורת לקוחות רחבה בישראל.
הפתרון של ג'ידוקס, אשר תוכנן במקור לעבודה בענן, כמו גם על בסיס On-premise לשימושם של אנשי כספים, הורחב לאורך הזמן בעקביות עבור משתמשים משלל תחומים, כגון מנהלי HR, מנהלי מכירות עבור חיזוי מכירות בעולם משתנה, עבור מנהלי תפעול לטיפול בנושאים לוגיסטיים ונושאי ייצור ועוד.
ג'ידוקס משלב כיום כלי AI מובנים במנועי התכנון שלו, המאפשרים למשתמש ראייה רחבה ומדויקת. ייחודיות נוספת בפלטפורמה של ג'ידוקס היא ביכולתה לעבוד באופן מלא בשילוב שלל כלים ארגוניים נפוצים, כמו סיילספורס וכלי BI מתקדמים, על מנת להיטמע באופן מושלם בארגונים ובתהליכי העבודה בהם. הגיוס הנוכחי מיועד להרחבת יכולות הפתרון לשורה מורחבת של משתמשים ושל ורטיקלים.
קבוצת יעל (Yael Group), נציגתה בישראל מאז 2008 ואחד האינטגרטורים הגדולים של החברה בעולם, מציעה לארגונים מקומיים את הפתרון של ג'ידוקס, הכולל כלים חכמים לתכנון וניתוח פיננסי ותפעולי.
לדברי דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל, "באחת התקופות הסוערות שידע העולם, מסתמכים ארגונים יותר מתמיד על טכנולוגיה חדשנית, המבוססת על מנועי תכנון וחיזוי מתקדמים על מנת לקבל החלטות מושכלות ולהיערך בהתאם. ג'ידוקס מאפשרת לארגונים בדיוק את זה. פיתוחים כאלה, שמתחדשים בעקביות מחייבים השקעות מאסיביות. הגיוס החשוב הזה יאפשר לג'ידוקס את המשך פיתוח החדשנות שלה ויאפשר לנו, כנציגתה הישראלית, להציע לגופים בארץ יכולות מתקדמות בתחום ניהול הביצועים הארגוניים (CPM) מצד שחקנית מרכזית המפתחת פתרונות חכמים בענן לעולם הפיננסי".
02/02/21 11:10
5.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ד"ר תומר סיימון מונה למדען הראשי (Chief Scientist) של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, תפקיד חדש בחברה בארץ, שנמצא בתוך גוף ה-CTO. סיימון עובר למיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח לאחר שנתיים במיקרוסופט ישראל ארגון השיווק והמכירות, שם כיהן כסמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות והוביל, בין היתר, את תחומי הבינה המלאכותית, ה-5G, המחשוב הקוונטי, וכן עבד בצמוד לבכירי המשק הישראלי בפיתוח ובבנייה של אסטרטגיות לטרנספורמציה דיגיטלית. הוא מביא עמו ניסיון של מעל ל-20 שנים בעולמות המחקר המדעי והטכנולוגי, פיתוח תוכנה, ובהקמה וניהול של מרכזי פיתוח גדולים.
בתפקידו החדש יהיה סיימון אמון גם על תחומים חיצוניים, כמו קשר מול האקדמיה ועבודה על מחקרים משותפים, וגם על פיתוחים פנימיים. הוא ימשיך לעסוק בתחומי השקעות וממשל, שכעת יחוברו לעולמות המחקר והפיתוח. סיימון יוביל את הרחבת תחומי העיסוק של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח.
במקביל, סיימון חבר ומלווה בשנים האחרונות מספר ועדות ממשלתיות, והוא חבר בוועדת ההיגוי לשירותי התשתית של איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, הוא מלווה את מערכת הביטחון ב-3 השנים האחרונות, והיה חבר בצוות ראש הממשלה ליציאה מהסגר הראשון.
קמפוס מיקרוסופט החדש בהרצליה. צילום: עמית גרון
חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית מפותח בישראל
מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח הוקמה בשנת 1991, והייתה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. כיום המרכז הוא אחד משלושת המרכזים האסטרטגיים של מיקרוסופט העולמית.
במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח כ-30 קבוצות מוצר שונות, המובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית, ואמונות על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, כאן בישראל.
בשנים האחרונות גדל המרכז משמעותית – מספר העובדים הוכפל, כתוצאה מגידול אורגני ורכישות של סטארט-אפים ישראלים. המרכז הפך משמעותי בתחומי הסקיוריטי והבינה מלאכותית; מאות מעובדיו עוסקים בסייבר, ולהם חלק מרכזי בהפיכתה של מיקרוסופט לאחת מחברות הסייבר המובילות בעולם.
ממרכז הפיתוח בישראל פועלים: M12, זרוע ההשקעות של מיקרוסופט, שמנהלת מהארץ גם את פעילותה באירופה; Microsoft For Startups, ארגון המעניק תמיכה גלובלית ומקיפה לסטארט-אפים לשם צמיחה והגדלת בסיס הלקוחות שלהם; וה-Reactor המוביל את קשרי המפתחים ומהווה מקום ללימוד והשראה לאקו-סיסטם החדשני בישראל.
02/02/21 12:58
5.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל (Google) תשלם קנס כולל בגובה 3.8 מיליון דולר, כך נקבע אחרי הסדר פשרה בינה לבין משרד העבודה האמריקני, וזאת עקב השכר הנמוך מדי ששילמה למהנדסות שלה, והמספר הזעום של נשים ואסייתים בקרב כלל עובדיה במדינה.
חוקרי משרד העבודה גילו כי גוגל שילמה משכורת נמוכה מדי ל-2,783 נשים בקבוצת הנדסת התוכנה שלה, בין השנים 2014 עד 2017. בנוסף, בשנת הכספים 2017 קיבלו נשים ומועמדים ממוצא אסיאתי יחס מפלה בפרסומות הדרושים של החברה במקומות שונים ברחבי ארה"ב. לפיכך, ההסדר כולל החזר של 2.6 מיליון דולר לכ-5,500 עובדים ומועמדים, וקורא לבדיקת שיטות הגיוס והשכר של גוגל.
מאבק על הפסקת האפליה בתעשייה. מקור: BigStock
"לשלם לכל אחד על פי העבודה שהוא מבצע – ולא על מי שהוא"
התערבות משרד העבודה בכלל החלה לאחר ממצאי סקירות פנימיות שגרתיות בגוגל, שבהלכן התגלה כי החברה הפלתה נשים ומועמדים.ות אסיאתיים, כך הסבירה ענקית האינטרנט בעצמה. "אנו מאמינים שיש לשלם לכל אחד על פי העבודה שהוא מבצע – ולא על מי שהוא", אמר דובר גוגל בהודעה רשמית לתקשורת. החברה מסרה כי היא שמחה שהנושא נפתר אך גם הוסיפה והצהירה כי תעדכן את ההנחיות שלה, כדי לתקן את המצב גם בעתיד.
"לא משנה כמה מורכב או גדול כוח האדם, אנו ממשיכים לדבוק באכיפת חוקי שוויון הזדמנויות, כדי להבטיח אי-אפליה ושוויון בכוח העבודה", אמרה ג'יין סוהר, מנהלת אזורית במשרד האחראי על התוכניות הפדרליות לעמידה בחוזים.
גוגל תפריש בנוסף גם 1.25 מיליון דולרים לצורך התאמות הון בשכר, כך שהסכום הכולל שתשלם לפתרון המצב עומד על 3.8 מיליון דולר.
מעניין לגלות כי כ-1.25 מיליון דולר מסכום הקנס הכולל מיועד למעשה לפיצוי ואפליה מתקנת כפי מהנדסות של החברה במאונטיין ויו, סיאטל, קירקלנד וניו יורק, שם עובדים כ-50 אחוז מצוות ההנדסה של גוגל בארה"ב, כך על פי משרד העבודה. עוד הרחיב המשרד, כי עמק הסיליקון שבקליפורניה ומדינת וושינגטון מושפעים מהפרשי השכר הללו של גוגל.
נזכיר כי בתחילת השנה הכריזה קבוצה של עובדי גוגל על כך שהקימה איגוד עובדים קטן, וזאת לראשונה בתולדותיה. הגוגלרים המאוגדים הודיעו על הקמת איגוד עובדי אלפבית (Alphabet Workers Union), בתמיכת אחד מאיגודי העובדים הגדולים במדינה – איגוד עובדי התקשורת באמריקה, ה-CWA. אמנם אין קשר בין הקנס הנוכחי להתארגנות העובדים, אך יש להניח שזו תסייע להימנע מאפליה בעתיד, וזאת למרות שעיקר הסיבה להקמת האיגוד היא בכלל רצון העובדים שדעותיהם האידיאולוגיות בנוגע להתנהלות גוגל ישמעו ביתר שאת ויילקחו בחשבון על ידי קברניטי החברה.