הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
11/03/21 14:58
9.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כבכל רבעון ראשון של שנה, החברות הציבוריות שנסחרות בתל אביב מפרסמות את רשימת חמשת בעלי השכר הגבוה בכל אחת מהן. בכתבה מתעדכנת זו נביא את הנתונים מחברות ההיי-טק וה-IT הללו.
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: ניב קנטור
מטריקס פרסמה היום (ה') את רשימת חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בחברה. הנתון הכללי עלה ב-137 שקלים בלבד ועמד על 24,232,632 שקלים. במקום הראשון ברשימה זו נמצא מנכ"ל החברה, מוטי גוטמן, שעלות שכרו ירדה אשתקד ב-2% והסתכמה ב-10,927,832 שקלים. אחריו נמצאים משה אטיאס, סמנכ"ל הכספים, עם עלייה של 2.33% ל-4,254,884 מיליון שקלים; אליעזר (לייזי) אורן, נשיא וסגן יו"ר הדירקטוריון, עם קיטון של 13.9% ל-3,395,367 מיליון; זיו מנדל, מנהל חטיבת ההדרכה, עם גידול של 3.5% לכמעט שלושה מיליון שקלים – 2,993,549, ליתר דיוק; ואבי גולדשטיין, מנהל חטיבת תשתית הענן, שלא נכלל בין מקבלי השכר הגבוה ב-2019 וב-2020 סגר את החמישייה הראשונה עם עלות שכר של 2,661,000 מיליון שקלים.
11/03/21 14:04
6.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
30 מנמ"רים קיבלו השבוע אותות הצטיינות על פועלם המחשובי בארגונים שלהם ב-2020. האותות ניתנו להם במסגרת IT Awards 2021 – תחרות מצטייני המחשוב לשנת 2020 של אנשים ומחשבים. טקס הענקת הפרסים נערך באולם האירועים East בתל אביב ושודר אונליין. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של הקבוצה.
בראש ועדת האיתור של המתמודדים על התואר עמד פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב. לצדו השתתפו חברי הוועדה דן תל ניר, לשעבר מנמ"ר נחל שורק; איריס נחשוני, מנמ"רית אורמת; איריס שיפרין, מנמ"רית סונול; אודליה לבנון, מנכ"לית מחב"א; ואיתי זימן, מנמ"ר ברינקס ישראל.
בחלק הראשון של סדרת הכתבות ציינו את המנמ"רים שזכו כמודלים לחיקוי ובחלק השני הבלטנו את המנמ"רים שעשו ימים כלילות על מנת לסייע לארגוניהם, ולישראל, לעבור את הצד הבריאותי של משבר הקורונה ולהילחם במגפה. חלק זה של סדרת הכתבות מתמקד במנמ"רים שזכו בקטגוריות באותות ראויים להוקרה וראויים לשבח, ומביא את הנימוקים לבחירה של כל אחד ואחת מהם.ן.
מנמ"רים ראויים להוקרה
רועי ורטהיים, מנמ"ר שמן תעשיות. צילום: יח"צ
רועי ורטהיים, שמן תעשיות
"מוביל ביצועים טובים בכוח אדם מצומצם ביותר, תוך התמקדות ופעילות ענפה בתחום אבטחת המידע והתשתית. הביא להקמת אתר DR חדש ול-SOC עם שיפורי אבטחת מידע משמעותיים. עשה קמפיינים למודעות לפישינג הביא לקידום מערכות המידע בערוצים רבים. עושה עבודה טובה, כמצופה ממנמ"ר בארגון קטן".
דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה. צילום: ניב קנטור
דגנית בן יעקב, עיריית רעננה
"שמה את התושב במרכז. הביאה לנגישות של מאגרי המידע, מה שהעניק לעירייה תמונה מלאה על התושב, 360 מעלות. האגף בראשותה תמך בתפיסה אסטרטגית זו. בטרם הקורונה ערכה פרויקט לפריסת סיבים אופטיים. אפשרה חיבור של בתי הספר, כך שניתן היה להגיע לכל בית ספר באופן מקוון, ומה שאפשר לבתי הספר פעילות נרחבת".
עופר גולדברג, מנמ"ר מימון ישיר. צילום: קובי קנטור ז"ל
עופר גולדברג, מימון ישיר
"אחראי לטכנולוגיות בחברה דיגיטלית. הביא להטמעת RPA בארגון – מה ששיפר תהליכים. הפעיל את הארגון בתקופת הקורונה – מהלך משמעותי בחברה. אחראי לפן הטכנולוגי, שבמסגרתו הוא הכניס את החוזים הדיגיטליים – מהלך נטול ניירת. פעל להקמת תהליך לבניית ממשקים מיידיים לכל צורך, עם כלי אינטגרטיבי, גנרי, לכל המערכות. פעל למעבר מהיר של הארגון לעבודה מהבית, כולל מפגשים ועבודה מול לקוחות".
יובב יהב, מנמ"ר עיריית ראש העין. צילום: קובי קנטור ז"ל
יובב יהב, עיריית ראש העין
"הוביל את ההיערכות לעבודה מהבית; טיפל בתשתיות תקשורת באתרי הבנייה בעיר; הכין תשתיות לעיר חכמה בכל סלילת כביש; טיפל באבטחת מידע ובתשתיות הגנת הסייבר; הוביל תפיסה של שירות מול התושבים, למשל 'יומנים פתוחים' – לתיאום פגישות עם תושבים; והביא להגמשת תהליכים ולהרחבת השירות לציבור, כולל טפסים דיגיטליים".
מנמ"רים ראויים לשבח
קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן. צילום: דוברות העירייה
קובי נוח, עיריית רמת גן
"רואה את הגוף שבראשותו כמרכז רווח. במקביל להיערכות מיידית ומוצלחת לתפקוד העירייה בזמן הקורונה, הפגין יצירתיות עם הנפקת פתרונות ייחודיים. הוביל רכש של מחשבים ניידים שנמכרו לתושבים. בתחום הקהילתי, הפיק ליל סדר מקוון, ופעל לאספקת לוח מצוקה לקשישים ולהנגשת נתוני משרד הבריאות לעיריות. הקים יחידת פיתוח עצמאית וניצל את היכולת הזו שהוקמה לשינוי תהליכים, להנגשת שירותים מגוונים וחדשים לאזרחים ולמעבר לאג'ייל בגוף ה-IT".
ארנון זילברמן, מנמ"ר קורנית דיגיטל. צילום: יח"צ
ארנון זילברמן, קורנית דיגיטל
"מחובר לארגון, מוביל הרבה עשייה במערכות מידע ליבתיות, תוך התמקדות בפרויקטים מכפילי רווח לארגון. הוכיח יכולת מרשימה בניהול אופרציה מורכבת ומגוונת, עם אספקת תוצרים מהירה ואינטנסיבית והתאמת העולם הטכנולוגי לגידול החברה בקצבים גבוהים. פעל למעבר לעבודה מהבית. הוביל פיתוח מערך מסחר מקוון וניצול ההזדמנות בטרנספורמציה הדיגיטלית של מערכי B2B".
יוגב שמני, מנהל ממשל זמין. צילום: ניב קנטור
יוגב שמני, ממשל זמין
"עסק – בהצלחה – בהבטחת רציפות תפקודית של מערכות הממשל ובחיבור עובדי מדינה מרחוק. זאת, תוך הגברת הנגשת שירותי ממשל זמין ופיתוח ערוצי שירות נוספים למי שלא יכול להשתמש בדיגיטל, ובמקביל להרחבה מואצת של הפעילות הדיגיטלית. הדגים התמודדות מוצלחת עם משבר הקורונה. נתן מענה למגוון רחב של דרישות דיגיטליות חדשות, תוך ניצול הזדמנויות נכון להאצת תהליכים ותוצרים ולתרומה לאזרחי ישראל".
גיא חסון, מנמ"ר נציבות כבאות והצלה לישראל. צילום: ניב קנטור
גיא חסון, נציבות כבאות והצלה לישראל
"הוביל פעילות נרחבת בהקמת מערכות חדשות לארגון ולאזרח. פעל להעמקת הדיגיטציה, עם אפליקציות תומכות, כאשר משבר הקורונה האיץ את התהליכים הללו. יזם ודחף לטרנספורמציה דיגיטלית, עם פעילות ענפה בתחום התשתית והשליטה, וחיבור כל היחידות לרשת אחת. היה שותף להקמת מוקד ארצי ושמונה מרכזי שליטה, כאשר כל היחידות פועלות תחת תקן אחד. עברה עליו שנה של עשייה בקצב, עם אתגר של מעבר לעבודה מהבית בארגון ממשלתי".
ענת ברעם, מנמ"רית המועצה האזורית דרום השרון. צילום: יח"צ
ענת ברעם, מועצה אזורית דרום השרון
"חוותה כניסה מורכבת לתפקיד שבהקמה, תוך 'הפיכה' של המבנה הארגוני והתפעולי והמערכות המרכזיות. הובילה להכלת מערכות חדשות ולדיגיטציה במהירות. הקימה מערכת IT מרכזית חדשה, שהחליפה מערכת מיושנת, שנוהלה במיקור-חוץ. בנתה יחידת מחשב עצמאית מההתחלה. מלאת אנרגיה ובעלת יכולת הנעה גבוהה, עם הרבה אומץ ותוך גיבוי של המנכ"ל. התגברה על מכשולים רבים, כולל הדרכת משתמשים ושינוי תהליכי עבודה".
מקסים קורסטישבסקי, מנמ"ר משרד השיכון. צילום: פלי הנמר
מקסים קורסטישבסקי, משרד השיכון
"ענייני, בעל הבנה טכנולוגית. הביא לירידה מהמיינפריים, עם היערכות לעבודה בענן. שואף לשפה משותפת במשרד, מבין את חשיבות עבודת הצוות ואת המשרד נטול הנייר. בעל יכולת טובה. 'ניצל' את תקופת הקורונה למימוש דיגיטציה של טפסים. בעל מוטיבציה שגורמת להנעה וליוזמה של סביבתו. ראוי להערכה, מביא למיקסום של יכולות ה-IT לטובת המשרד. בעל חשיבה רחבה ויזמית. הביא למהפך בנושא סיוע לדיור למאות אלפי זכאים. ערך הכנות למעבר לענן, עם טרנספורמציה דיגיטלית ושינוי בתפיסה הארגונית".
אייל אפרת, מנכ"ל הראל המשמר מחשבים, זרוע הטכנולוגית של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים. צילום: מיה כרמי דרור
אייל אפרת, הראל ביטוח ופיננסים
"הביא להרחבה של מוצרים ותהליכים דיגיטליים רבים ומשמעותיים – לארגון וללקוחות. פעל להתאמת הארגון לעבודה בתקופת הקורונה – משימה מורכבת בארגון מסועף. בעל יכולת בולטת בהנעה של ערוצים רבים במקביל, ועל כך ראוי להערכה. פעל למעבר לעבודה מהבית של כ-5,000 עובדים עם מערכת שיתופיות. הוביל פרויקט VDI לטובת, בין השאר, ישיבות היברידיות – מהלך שהניב חיסכון בזמן".
רס"ן זיו כהן, מנמ"ר מתפ"ש. צילום: המינהל האזרחי
זיו כהן, מתפ"ש, המינהל האזרחי
"מבין את ה-'לקוח', מקדם שקיפות למול הפלסטינים בכלים נגישים, בסביבה הטבעית, תוך התמודדות עם היבטי שפה. הביא להתייעלות מתוך אמונה בפיתוח אג'ילי, במקביל לייזום ולהובלת חזון דיגיטלי שמתבטא בפיתוח אפליקציית שירות שזכתה ל-400 אלף הורדות. מוביל עבודה של 'היי-טק' בארגון ממשלתי, שקשה לשנותו".
רונן קנובליך, מנמ"ר מכון התקנים. צילום: יח"צ
רונן קנובליך, מכון התקנים
"עבר שנת 'דיגיטציה בחסות הקורונה', כולל הקמה של אתר אינטרנט וטפסי המכון עם חיפוש יעיל; הביא לחידושים משמעותיים בפעילות המכון, שמתמודד במעבר מהיותו מונופול לסביבה תחרותית; הוביל את התאמת המערכות; גרם להתייעלות תהליכית בארגון כחלק מפתיחת הפעילות לתחרות; בין השאר, פעל למעבר מלוטוסנוט ל-365 בתוך שלושה חודשים בזמן קורונה, ולמעבר מ-AS400 לפריוריטי; הביא לסגירת פערים של שנים, לאור השינוי במעמד המכון".
אורי שביט, מנמ"ר הבורסה לניירות ערך. צילום: גיא אסייג
אורי שביט, הבורסה לניירות ערך
"מפגין חיבור טוב של תפיסה אסטרטגית ביחס למערכות הארגון ולחיבור – מאובטח היטב – לגופים חיצוניים. מוביל יחידה שמהווה חצי מעובדי הבורסה, שדרשה ניהול עבודה במצבי חירום בסיטואציה של ייצוב כוח אדם לאחר הפרטה. בעל תפקוד מרשים בתנאי שוק דינמיים. הביא לאספקת כלים פורצי שוק לתחום. כמעט כל פיתוח המערכות נעשה בפיתוח עצמי, כולל פרויקטים תשתיתיים. הביא למימוש טכנולוגיות מתקדמות, כמו בלוקצ'יין".
איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים. צילום: ניב קנטור
איתמר קורנפלד, עיריית ירושלים
"משבר הקורונה האיץ בעיריית ירושלים את השימוש בטכנולוגיה – שרידות, החלפת ציוד, דיגיטציה של טפסים, עבודה מרחוק גם של מוקדנים, BI ומערכות מידע גיאוגרפיות. פעל להטמעת תהליכים דיגיטליים ולא רק טפסים דיגיטליים. עבודה הכנה שנעשתה בטרם הקורונה הביאה לשיפור עבודת העירייה במהלך המשבר. דחף את תפיסת מבט לתושב – תהליך נושא דגל, שמאפשר פעילות עצמית של התושב. קידם את הרחבת תשתית התקשורת, עם מעבר להר חוצבים, על מנת לשפר ולאפשר המשכיות עסקית. קידם את האפשרות לעבודה מהבית עבור כ-1,000 משתמשים".
שי קורנבלום, מנמ"ר המועצה האזורית גליל עליון. צילום: יח"צ
שי קורנבלום, המועצה האזורית גליל עליון
"החל את תפקידו כמנמ"ר חודשיים לפני פרוץ משבר הקורונה. פעל למעבר מיידי, בתוך יממה, לעבודה מהבית ומרחוק – כולל מענה לקיבוצים, שהם הלקוחות שלו. קידם מעבר של מערכות ליבה לענן במהירות. שם דגש על שקיפות. הביא להטמעת מערכות GIS בקיבוצים. קידם פיתוח אבטיפוס לאפליקציה אפידמיק – בסיוע סיסקו. הביא להתאמת הארגון לעבודה בעת הקורונה, בהיבטי תשתית, תוך תמיכה בעבודה מרחוק. במקביל לקורונה, המשיך את תוכניות העבודה, ועשה זאת בתקופה מורכבת".
השתתף בהכנת
11/03/21 16:25
6.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שריפה שדלקה אמש (ד') בלילה בחוות השרתים של חברת הענן OVHcloud הביאה לקריסתו של אתר הסטרימינג הישראלי סדרות. באתר אומרים כי הם נמצאים בקשר רציף עם החברה.
השריפה פרצה סמוך לשעה 03:00 (שעון ישראל, 02:00 שעון מקומי) בדטה סנטר של החברה בשטרסבורג. לא היו נפגעים בנפש באירוע. מה שכן, נפגעו חלק מהשרתים. החברה מפעילה 27 דטה סנטרים כאלה – בארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וכאמור, גם בצרפת. ברויטרס נכתב כי החברה מאחסנת 3.6 מיליון אתרים של חברות, מלכ"רים וארגונים אחרים במדינות כגון בריטניה, פולין, חוף השנהב – וצרפת, כמו גם מחשוב ענן פרטי.
אוקטבה קלאדה, מנכ"ל OVHcloud, צייץ מעט לאחר האירוע בחשבון הטוויטר שלו כי "יש אירוע גדול ב-SBG2 (אחת מחוות השרתים באתר – י"ה). הכבאים הגיעו מיד לזירת האירוע, אבל לא היו יכולים לשלוט בלהבות. האתר כולו נסגר, מה שמשפיע על השירותים שלנו. אנחנו ממליצים ללקוחות לממש את תוכניות התאוששות מאסון שלהם".
על פי דיווחים מזירת האירוע, חוות השרתים SBG2 נהרסה כליל וחוות SBG1 – באופן חלקי. בציוץ שעודכן בשעה 11:00, שעון ישראל, קלאבה כתב: "סיימנו להשבית את ה-UPS ב-SBG3, ועכשיו הוא לא פעיל. אנחנו פועלים על מנת להיכנס ל-SBG3 ולבדוק את השרתים. המרה היא ליצור תוכנית לאתחול – לפחות של SBG3 ו-SBG4, ואולי גם של SBG1. על מנת לעשות את זה, אנחנו צריכים לבדוק גם את חדרי הרשתות".
בציוץ מאוחר יותר התוודה המנכ"ל כי "זה היה היום הנורא ביותר ב-22 השנים האחרונות ואין מילה, חזקה ככל שתהיה, שתבטא עד כמה אני מצטער. אנחנו ממשיכים לעבוד קשה על מנת לאתחל את SBG1, 3 ו-4 במהירות האפשרית".
בדרך כלל, חברות שמפעילות חוות שרתים משקיעות רבות באבטחה, על מנת לשמור על המידע של הלקוחות שלהן. לא ברור האם מה שגרם לשריפה הפעם הוא מחדל של החברה או סיבה אחרת.
אתר שנסגר בהוראת בית המשפט – ושב לפעול
סדרות הוא אתר הסטרימינג הפיראטי הפופולרי בישראל. ניתן לצפות בו במספר רב של סדרות ישראליות ומחו"ל, שמשודרות בערוצי הטלוויזיה השונים. ב-2013 סגר בית המשפט את האתר בתביעה שהגיש ארגון זיר"ה, שמייצג את מרבית חברות התוכן והטלוויזיה הגדולות, כמו גם הוט, יס, רשת, קשת וגופים נוספים. אלא שמאז הוא שב לפעול – משרתים בחו"ל.
בקבוצת הטלגרם של האתר נכתב לאחר היוודע השריפה כי "עקב שריפה שפרצה בחוות השרתים בה חלק משרתינו נמצאים, האתר אינו זמין. השריפה פרצה סמוך לשעה 3 בבוקר (שעון ישראל). אנחנו בקשר רציף עם חוות השרתים ונשתדל לעדכן אתכם בהקדם בכל התפתחות בנושא".
11/03/21 16:45
6.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מה שהחל כקמפיין ריגול סיני חשאי, המכוון לקורבנות ספציפיים, באמצעות ניצול פגיעויות בתוכנת הדואר האלקטרוני של מיקרוסופט, עלה מדרגה לפריצה עולמית הרסנית, שפגעה – או תפגע – במאות אלפי קורבנות, עסקים וגופים במגזר הציבורי בארה"ב ומחוצה לה, כך העריכו השבוע מומחי אבטחה.
CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב, פרסמה התראה בטוויטר, ובה קראה ל"כל הארגונים, בכל המגזרים, לפעול לפי ההנחיות לטיפול בניצול הבינלאומי הנרחב של נקודות התורפה שהתגלו". עם זאת, מומחים אמרו, כי מאז שהענקית מרדמונד הסבה את תשומת הלב לפגיעויות, "נוצר שיטפון" של מתקפות, חלקן מגיע לא מהאקרים שלוחי מדינה, כי אם מקבוצות פשיעה – הממהרות לפגוע בקורבנות לפני שהם מאבטחים את מערכותיהם. כך, רשות הבנקאות האירופית הודיעה השבוע, כי נפגעה מהפגיעויות, והייתה בכך לגוף הבולט הראשון שחשף זאת בפומבי. "סביר כי הם לא יהיו האחרונים להיפגע, או לעדכן שהם נפגעו", ציינו מקצועני אבטחה. אחרים העריכו, כי ארגונים שלא התקינו את הטלאים שמיקרוסופט הנפיקה בשבוע עבר "כבר נפגעו על ידי שחקן איום אחד או יותר".
"ככל שהאירועים הללו הולכים ומתפשטים, הנושא הזה יהפוך לאירוע משברי עבור ארגונים בעלי משאבים מועטים", הזהיר ג'ון הולטקוויסט, סגן נשיא למודיעין איומים של מנדיאנט מבית פייראיי (FireEye).
אנשי Unit 42, גוף המחקר של פאלו אלטו, הנפיקו דו"ח מיוחד, שבו נכתב כי "יותר מ-20,000 ארגונים בארצות הברית ועשרות אלפי ארגונים באירופה ובאסיה נפגעו מהנוזקה שהוטמנה בעדכון התוכנה של מיקרוסופט. יש כבר כאלה המתארים אותה כ-SolarWinds הבאה. הנוזקה הותקנה כדלת אחורית בתיקונים לשרת המייל Exchange של מיקרוסופט". החוקרים העריכו, כי נותרו יותר מ-125,000 שרתי Exchange לא מעודכנים, העלולים להזמין תקיפות". לדבריהם, "ניתן היה לפגוע אפילו במערכות מעודכנות, כיוון שנעשה שימוש בחולשות אבטחה אלו באופן פעיל במשך חודשיים לפחות, לפני שתיקוני האבטחה היו זמינים". לפי החוקרים, חמש המדינות עם המספר הגבוה ביותר של שרתי Exchange פגיעים הן: ארה"ב – 33,000, גרמניה – 21,000, בריטניה – 7,900, צרפת – 5,100 ואיטליה – 4,600.
כך, מחקר של ESET העלה, כי יותר מעשר קבוצות תקיפה שונות מנצלות את הפגיעויות כדי לתקוף את שרתי הדוא"ל. החוקרים זיהו יותר מ-5,000 שרתי דוא"ל שהושפעו מהפעילות הזדונית הקשורה לאירוע. השרתים שייכים לארגונים – עסקיים וממשלות כאחד, מרחבי העולם, כולל פרופילים גבוהים. "לפיכך, האיום אינו מוגבל רק לקבוצת התקיפה שעליה דווח כמנצלת העיקרית של הפגיעות, הפניום (Hafnium)". מתיה פאו, חוקר ב-ESET, הסביר, כי "יום לאחר ששוחררו התיקונים התחלנו לראות תוקפים סורקים שרתי Exchange פגועים. מעניין לדעת, שכל הקבוצות מתמקדות בריגול, למעט קבוצה אחת שמתמקדת בקמפיינים של כריית מטבעות. ככל הנראה נבחין ביותר ויותר תוקפים, כולל מפעילי מתקפות כופר, שמשיגים גישה לשרתים הללו במוקדם או במאוחר". החוקרים הבחינו, כי חלק מקבוצות התקיפה ניצלו את הפגיעויות עוד לפני ששוחררו התיקונים. בין קבוצות האיום החוקרים זיהו את: Tick, LuckyMouse, Calypso, Webstiic, Winnti Group, Tonto Team, ShadowPad Activity ועוד.
מומחי אבטחה ציינו, כי בעוד שמיקרוסופט פרסמה תיקון בשבוע שעבר כדי לאתר פגמים בתוכנת הדוא"ל שלה, הרי שעדיין לא טופלה הבעיה שמשאירה דלת אחורית פתוחה, שיכולה לאפשר גישה לשרתים שנפגעו ולקבע את המשך ההתקפות.
מיד עם היוודע דבר הפירצה והפריצה עלה החשד, כי את המעשה ביצעו האקרים סינים, שהפעילו מערכות שהדביקו באופן אוטומטי מאות אלפי שרתי Exchange של מיקרוסופט. כך, הפגיעות התפשטה יותר מאשר פריצת הענק הרוסית בסייבר, שנחשפה בדצמבר. בשל הפריצה נוצרו ונותרו ערוצים לגישה מרחוק עבור ההאקרים, שעשו זאת לחברות אשראי והלוואות, לרשויות ממשלתיות ועירוניות, כמו גם לעסקים בינוניים וקטנים רבים – כך עולה מסיכום ביניים של החקירה. הפריצות נמשכו גם השבוע, למרות עדכוני ההטלאה שמיקרוסופט הנפיקה בנוהל חירום בשבוע שעבר.
לפני כשבועיים מסרה מיקרוסופט כי האקרים סינים, שלוחי הממשל בבייג'ינג, ניצלו באג ב-Exchange – שרת המייל של מיקרוסופט – כדי לתקוף באופן ממוקד ארגונים בארצות הברית. מומחים הזהירו, שהתקיפה עלולה להשפיע גם על מאות אלפי ארגונים בעולם, כולל בישראל. חוקרי הענקית מרדמונד ציינו, שהקבוצה "מיומנת ומתוחכמת מאוד", ושהיא ניסתה לגנוב מידע מכמה יעדים אמריקניים, בהם אוניברסיטאות, קבלני ביטחון, משרדי עורכי דין וחוקרי מחלות זיהומיות. מומחי אבטחה ציינו, שגופים נוספים כוללים ארגוני סיוע ופיתוח בינלאומיים, פורומים וגופי חשיבה לא ממשלתיים ומכוני מחקר בנושאים שונים.
לפי החברה, קבוצת הפריצה, שאותה היא מכנה Hafnium, הצליחה להערים על שרתי ה-Exchange כדי לקבל גישה אליהם. לאחר מכן התחזו ההאקרים כמי שאמורה להיות להם גישה, ואז הם יצרו דרך לשלוט בשרת מרחוק, כדי לגנוב נתונים מרשת הארגון. מהענקית מרדמונד נמסר, כי קבוצת ההאקרים ממוקמת בסין, אולם היא פועלת באמצעות שרתים פרטיים וירטואליים מושכרים בארצות הברית – מה שעוזר לה להימנע מזיהוי.
כאמור, מומחי אבטחה העריכו, שלאור הפריסה הנפוצה של השרתים, היקף הגופים שעלולים להיפגע מכך עומד על מאות אלפים רבים, עם עשרות מיליוני משתמשים. יצוין שבישראל יש 19,933 שרתים כאלה. מומחים הזהירו שמתקפות נוספות צפויות מכיוונם של האקרים אחרים.
11/03/21 14:59
5.15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לרגל יום האישה הבינלאומי שצוין השבוע, חגג בנק הפועלים וחטיבת הטכנולוגיה והמחשוב את "שבוע האישה" – בכל יום פורסמה הרצאה מרתקת של אישה מעוררת השראה, ובנוסף, נשים יוצאות דופן, עובדות הבנק, חלקו את סיפורן הייחודי עם עובדי החטיבה.
לכל אישה יש סיפור. מימין למעלה, בכיוון השעון: דינה פרג'ון רוזנטל, לינוי בר גפן, יפעת טל, אולפת חיידר; במרכז: רבקה רביץ. צילום: יח"צ
"שבוע האישה" נפתח ביום א' בהרצאות של נשים מעוררות השראה. רבקה רביץ, ראש סגל בבית נשיא המדינה, סיפרה על השילוב בין קריירה למשפחה, בין עולמה החרדי למרחב הליברלי ובין בית הנשיא לבית האישי. דינה פרג'ון רוזנטל סיפרה על הקלפים שקיבלה במהלך חייה ועל התובנות שצברה. יפעת טל דיברה על המסע של פריצת גבולות, הזכות לבחור בעצמנו והתעוזה לשנות. אולפת חיידר, ערביה ילידת חיפה, ספורטאית מקצועית ממובילות השינוי החברתי בארץ, שיתפה בדרכה המרתקת על מסעות וחוויות יוצאות דופן בארץ ובעולם. והעיתונאית לינוי בר גפן סיפרה על חייה האישיים שהתהפכו, מה כל אחד יכול ללמוד מזה כדי להתמודד בחייו עם אירועים דרמטיים ובלתי צפויים ומה ניתן לעשות כדי להתכונן לאתגרים, גם כשהם נראים בלתי אפשריים. בנוסף, עובדות החטיבה יצאו ביוזמה מרגשת ובחרו לשלוח גלויה מעוצבת עם ברכה אישית לנשים שנחשבות למעוררות השראה בעיניהן.
11/03/21 15:05
5.15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באזזזפיד מעוניינת לצאת בהנפקה לציבור באמצעות חבירה לחברת ספאק (SPAC), כך דיווח בלומברג. שם החברה שעלה על הפרק למיזוג האסטרטגי הוא 890 5th Avenue Partners.
על פי הדיווח, חברת התקשורת – שרכשה לאחרונה את האפ-פוסט (לשעבר האפיגטון פוסט) ואף פיטרה כמה מעובדיו באחרונה – מנהלת מגעים להתמזגות עם 890 השדרה החמישית כשותפתה, ואולם הדיווח לא כלל כל פרטים אודות התנאים הכספיים של העסקה, אם תצא לפועל, או מתי אמורה הכניסה לוול סטריט לקרום עור וגידים.
890 השדרה החמישית מונהגת על ידי היו"ר אדם רוטשטיין והמנכ"ל אמיליאנו קלמצוק. החברה, שבאתרה מתארת את עצמה כ"שותפת השקעה", גייסה 287.5 מיליון דולר בהנפקה ראשונית בינואר, ואמרה כי היא מתמקדת בטכנולוגיה, מדיה וטלקומוניקציה.
מתכננת IPO? באזזזפיד. צילום אילוסטרציה: BigStock
מדובר למעשה בחברת ספאק, שפירושו "חברה מיוחדת למטרת רכישה" (Special Purpose Acquisition Company). חברות שכאלו, המכונות גם "חברות צ'קים ריקים", נוצרו כדי לגייס כסף באמצעות הנפקה ציבורית ראשונית (IPO) במטרה לרכוש חברה אחרת, ומציפים אותה לשוק שבו הכסף זול והמשקיעים להוטים למצוא דרכים חדשות להרוויח.
כאמור,
11/03/21 11:39
4.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הדברים שהשוק העסקי לומד לומר וגם לבחון הוא ההשתנות של ה-IT הארגוני. בשנים האחרונות הוא עובר המרה מתת-ארגון, שליד הסעיף שלו בדו"ח השנתי רושמים רק הוצאות, לגוף שהמטרה שלו היא באופן חד-משמעי לתרום לשורה העסקית התחתונה של החברה.
אחד הביטויים הטובים ביותר לכך הוא דו"ח הביצועים השנתי האחרון של קבוצת המחשוב באינטל (Intel). בדיווח יש התייחסות חד-משמעית ורב-ערכית לתרומת הקבוצה מבחינה כספית, וזו עומדת על 1.56 מיליארדים לתקופת הדו"ח, שמכסה את 2020 ואת תחילת 2021. זה דו"ח שפורסם באחת התקופות העסקיות הקשות של החברה, בגלל COVID-19 כמובן, ודו"ח שמציין עד כמה התרומה של הבינה המלאכותית להשגת השורה הזו הייתה חשובה, אם לא מכרעת.
"לדעתי הקורונה האיצה שנים רבות קדימה את מהפיכת הבינה המלאכותית. עזוב את הדו"ח המסוים הזה של אינטל, תראה מה קורה בתחום הבריאות, בהישג של החיסונים. העולם עכשיו מבין שאפשר להכין חיסונים בשנה ולא צריך עשר שנים. נראה לך שיחזרו אחרי זה אחורה? אז זה גם מה שקרה לנו בקורונה. העסק קיבל טלטול ודחף קדימה חזק מאוד את המהפכה – לא הייתה ברירה כי הביקוש משתנה כל הזמן, ונוצרו היבטים שלוחצים לכאן ולכאן, ועכשיו אפשר לעשות בינה מלאכותית אפילו יותר פולשנית, ברמת הייצור, כדי להוציא יותר שבבים ללקוחות", אמר איתי יוגב, מנהל ארגון הבינה המלאכותית בחטיבת ה-IT של אינטל העולמית, המדווח ישירות למנמ"ר החברה, בראיון לפורטל אנשים ומחשבים.
הואצה בזכות הקורונה. מהפיכת הבינה המלאכותית. אילוסטרציה: BigStock
פתרונות בינה מלאכותית עבור כל שרשרת הערך
יוגב מצביע על כך שהארגון שלו חייב לעזור גם בשורה העליונה וגם בשורה התחתונה, מצד אחד לעזור לחסוך כסף, אבל מצד שני לעזור לכל המערכת מעל להכניס יותר כספים. "עברנו תהליך עמוק של שינוי בשנים האחרונות, ובסוף אנחנו מייצרים עבור כל שרשרת הערך פתרונות בינה מלאכותית, ברשת, בענן, בקצה, בפתרונות ורטיקליים וזה צד אחד. הצד השני זה אינטל עצמה, כחברה, וגם לצרכים הללו אנחנו משתמשים בבינה המלאכותית, כדי שתפעל טוב יותר, ושיהיה לה את הייצור הטוב יותר, ושיהיה לה יתרון תחרותי. זה בעצם התפקיד שלנו, של הארגון שלי", הוא מסביר.
בשיחה הזכיר יוגב עוד היבט מעניין בדו"ח – זה שמתייחס לתפוקת השבבים בפועל. לפי הדו"ח, החברה השתמשה באלגוריתמים של בינה מלאכותית לשיפור תפוקת המפעלים ב-3.7 מיליון יחידות נוספות. שימוש באנליטיקה מתקדמת עזר לעבד מיליארדי נקודות נתונים מדי יום, כך שהמהנדסים הצליחו למצות מידע תוך שניות במקום בשעות.
גם בדיקות התיקוף של המעבדים השתפרו, כך שיותר מעבדים אכן הגיעו בסופו של דבר לשוק, לרבות כאלו שפעם היו נפסלים בגלל בדיקות פחות מדויקות, וזאת למרות ירידה של 70% במספר הבדיקות, ויחד עם עלות תיקוף מפוחתת וזמן לשוק קצר הרבה יותר.
"תראה כמה בינה מלאכותית יש כיום באינטל. יש את הארגון שלי בתוך ה-IT, יש את מובילאיי (Mobileye), יש את הבאנה (Habana Labs). בסופו של דבר הבינה המלאכותית תהפוך לבסיס המשמעותי ביותר לתחרות בין ארגונים. כשאני מסתכל חמש או עשר שנים קדימה, לשם אנחנו לוקחים את הפעילות שלנו כל הזמן: איך אני עוזר לאינטל לרוץ מהר יותר, להוציא מוצרים טובים יותר ולעשות את זה שוב ושוב", אמר יוגב.
אז איך אתה משפר את ה-IT?
"אני מתעסק בחברה. כל המנמ"רים של אינטל אמרו לי אותו דבר: אל תתעסק ב-IT, לך תעזור לעסקי הליבה של אינטל. אז הפעילות שלי בתחום ה-IT היא למעשה מינימלית. 90% ממה שאנחנו עושים זה לעזור להוציא מוצרים יותר טובים, יותר מהר, לייעל את הייצור, למה שנותן לנו את היתרון התחרותי. כוכב הצפון שלי הוא להזיז את המחט כדי שהמנכ"ל יהיה מרוצה".
אז ה-IT זה תוצאה?
"ברור שלא, כי בדרך לחברה אני משתמש בבינה המלאכותית גם כדי לספק תובנות לקבוצה, כדי לייעל את הענן החיצוני והפנימי של החברה, לנהל משאבים יותר חכם, לעזור להבין ולזהות תקלות כמה שיותר מוקדם, עדיף לפני שהן מתרחשות, לפני שיש לך בעיה ברמת החברה, לעשות אוטומטיזציה להרבה מאוד תהליכי Devops. והכל זה כוח התוכנה".
אתה עוזר גם למכירות?
"בוודאי. יש לאינטל 2,500 אנשי מכירות, ואנחנו מספקים להם שירותי בינה מלאכותית שעוזרים להם להגדיל את המכירות מול למעלה מ-30 אלף לקוחות. זה מתקשר לשורה העליונה, איך אנחנו עוזרים להגדיל הכנסות, וזה בא לידי ביטוי בכך שיצרנו מעין ישות דיגיטלית שמנסה לחקות את התהליך שעובר איש מכירות בהכנה לקראת כל ישיבה עם לקוח. היא יודעת לקרוא את כל החומרים שצריך, רק ממקורות גלויים כמובן, להעריך מה התובנה אליה היה מגיע איש המכירות אחרי שהוא קרא את כל החומרים הללו, מה הוא היה מזקק, ולעשות אחד משניים: או לתת תובנות, או לבצע פעולות באופן אוטונומי מול הלקוחות בהיבטים מסוימים".
וזה מצליח?
"עבור אנשי מכירות התובנות הללו זה דבר שלא יסולא בפז, ואחוז הפגיעה מאוד גבוה. היום עומדים על 90% הצלחה".
11/03/21 12:09
4.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יותר ויותר ארגוני אנטרפרייז כבר מבינים שעבודה בענן יכולה לעזור להם להגדיל את הגמישות, להשיג זמן הגעה לשוק (Time to market) מהיר יותר, לבצע מודרניזציה של יישומים ולהיות תגובתיים יותר ללקוחותיהם. מחקרים מראים שארגונים פועלים עם כמה עננים במקביל ומתאימים כל יישום לענן המתאים ביותר עבורו, תוך התחשבות בגמישות והפתיחות הנדרשת עבור אותו יישום.
טרנדים כלליים כמו טרנספורמציה דיגיטלית ואינטרנט של הדברים, שמביאים לשימוש נרחב ביחידות הקצה, משפיעים גם הם באופן משמעותי על הצורך בשימוש נרחב יותר במחשוב ענן כדי להצליח לאסוף, לנתח ולפעול בהתאם לנתונים הנאספים.
עם זאת, בקרב ארגונים רבים עדיין קיים החשש מהמעבר לענן. אנליסטים מעריכים שכ-80% מעומסי העיבוד של ארגונים גדולים בעולם שהתחילו במסעם לענן עדיין רצים און-פרמיס.
הייחודיות של יבמ בענן
בין אם אתם מתכננים להשיק יישום למובייל לצורך חוויית לקוח טובה יותר ובין אם אתם מתכננים לבצע מודרניזציה של מכלול היישומים שלכם מתוך אסטרטגיה נרחבת יותר של מעבר לענן, הייחודיות של יבמ היא ביכולת לפגוש אתכם בכל שלב במסע לענן, לאפשר מעבר של עומסי עבודה באופן הדרגתי תוך ניהול היברידי, וכן לספק את רמת האבטחה המובילה בתעשייה וניסיון בינלאומי בתהליכי מיגרציה לענן.
ליבמ יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות כמו VMware וסאפ – מה שמאפשר מעבר של עומסי עבודה מחצרי הארגון לענן ציבורי, תוך שימוש ברישיונות הקיימים שלכם.
יתרון נוסף של יבמ הוא האפשרות לעשות שימוש בשרתי IBM Power העוצמתיים והאמינים גם בענן.
הנה עוד כמה פרטים על IBM Cloud: הענן של יבמ קיבל את דירוג הלקוחות המשתמשים הגבוה ביותר מבין כל ספקיות הענן הגדולות; 47 מתוך ארגוני הפורצ'ן 50 וכל עשרת הבנקים הגדולים בעולם עובדים איתו; הוא מספק את רמת האבטחה הגבוהה ביותר בתעשייה, כולל שמירת מפתחות ההצפנה אצל הלקוח, כך שרק ללקוח יש גישה לדטה ששייך לו; וענן יבמ נבחר כמוביל בדו"ח גרטנר לשירותי פיתוח AI בענן, שפורסם בחודש זה.
אם סביבות העבודה שלכם מבוססות AIX, (AS/400) IBM i או לינוקס ואתם מעוניינים לבחון פתרונות של Test/Dev, DR/HA, הרצת יישומי ליבה בענן ואף להשתמש ברישוי הקיים שלכם, אתם מוזמנים להצטרף למפגש וירטואלי עם המומחים שלנו כדי לשמוע על הפתרון הייחודי Power Systems Virtual Server, ולהבין איך לעבור לענן בדרך בטוחה, מהירה וחסכונית.
המפגש יתקיים ביום ד' הקרוב, ה-17 במרץ, בשעה 16:00.
לפרטים ולהרשמה הקליקו כאן