מהנדס אינטל (Intel) לשעבר, שפוטר בשנת 2015, הגיש בשבוע שעבר תביעה נגד יצרנית השבבים הענקית בטענה שסולק מהחברה בגלל גילו. "פוטרתי כי הייתי זקן מדי", אמר המהנדס. בתלונה, שהוגשה ביום ה' האחרון לבית המשפט המחוזי של ארה"ב בפורטלנד, אורגון, טען המתלונן, רון צור, כי שנים של ניהול פוגעני באינטל הובילו לביצוע בדיקות ביצועים מפלות, שלצד קריטריונים מבוססי גילנות הביאו לפיטוריו מהחברה. צור מבקש מבית המשפט לקבוע שעל אינטל לשלם לו פיצויים, סעדים הוגנים כמו גם תשלום שכר טרחת עורך הדין והוצאות משפט. המהנדס מאורגון, שהוא כיום בן 67, היה בין 17,000 העובדים שאינטל פיטרה בין השנים 2015 ועד 2017. לפי דיווחים שונים, הפיטורים הללו – שזכו להסבר שנבעו מצורך בקיצוצים – נפלו באופן גורף על עובדים מבוגרים. צור השקיע בשנים האחרונות אנרגיות רבות בחיפוש אחרי הכרה, לדבריו, ש"זה לא רון צור נגד אינטל. זה משהו מערכתי שממש לא עומד בחוקים", וכעת הוא מביא את תלונתו אל בית המשפט. הייתה או לא הייתה? אפליה על רקע גילנות. צילום אילוסטרציה: BigStock עשרות תלונות על אפליה על רקע גילנות לפי דיווחים שונים, עשרות תלונות על אפליה על רקע גילנות הגיעו ממפוטרי אינטל של אותה תקופה, שהמתינו בסבלנות לאורך השנים עד שהרשויות הפדרליות בארה"ב יבחנו את הטענות שהרחקתם מהחברה עקב הקיצוצים הגדולים ביותר בהיסטוריה של יצרנית השבבים הייתה בניגוד לחוק. תחקיר שערך The Oregonian בנוגע לקיצוץ ב-2016 מצא כי עובדי אינטל מעל גיל 40 היו בסיכון גבוה פי שניים לאבד את מקום עבודתם מאשר עמיתיהם הצעירים. עובדים מעל גיל 60, כמו צור בעת פיטוריו, היו בסיכון גבוה פי שמונה לאבד את מקום עבודתם מאשר עובדים מתחת לגיל 30. מסמכים ומידע אחר שהתקבלו על ידי המגזין הראו, לטענתו בפרומיו, כי בוועדה האמריקנית לשוויון הזדמנויות בעבודה, ה-EEOC, התייחסו ברצינות לתלונות הרבות והסוכנות פתחה בחקירה וסיווגה את המקרה כ"מערכתי", כלומר – לאפליה המדווחת, אם אכן היא קיימת, יש לכאורה השפעה רחבה. אולם לאחר שנים, חקירת ה-EEOC בעניין אינטל עדיין לא הגיעה לכדי מסקנות. הקצב האיטי של חקירה הזו מסמל את החסמים העומדים בפני עובדים מבוגרים כאשר הם מנסים לטפל באפליה, כך טענו בעבר עורכי הדין העוסקים בנפגעי הקיצוצים, כמו גם כל מי שנלחם בתופעת הגילנות במקומות העבודה. לדבריהם, מחסור במימון, אכיפה רופפת ומגבלות בהגנות על עובדים מבוגרים הופכים את האחרונים לפגיעים באופן ייחודי, כאשר מעסיקים מפטרים מטעמים כאלו או אחרים. הלעג לישראלי שהיגר והתבגר צור החל לעבוד באינטל ב-2011, כשכבר היה בן 58 – ממש לא נער. הוא הוצב בתפקיד מוביל טכני לשילוב מערכות משובצות במחלקת המחקר והפיתוח של הפלטפורמה האלחוטית (WPRD) של אינטל. לפני כן עבד כקבלן עצמאי בעבור אינטל במשך כשלושה עשורים. לדבריו, כעבור מספר חודשים, הוטל עליו לעבוד עם מנהל ש"העיר באופן קבוע הערות גילניות והערות על שנאת זרים". שתי ההתייחסויות הופנו למעשה כלפיי צור – שהיגר לארצות הברית מישראל בשנת 1981. "זמן קצר לאחר מכן, עמיתים צעירים יותר לעבודה שהתוודעו לביקורת (של המנהל – ג"פ) על מר צור החלו לקרוא למר צור בשמות גנאי, כמו 'זקן' ו'נחש זקן', כמו גם לבזות את מוצאו הישראלי בנוכחותו", כך נכתב בכתב התלונה שהוגש לבית המשפט. צור ניסה להלין על שחווה למחלקה המשפטית למשאבי אנוש של אינטל, אך בסופו של יום זו קבעה שאין אמת בטענותיו, והוא המשיך לקבל כתף קרה בחברה. הפרשה, שאותה גולל בהרחבה המגזין The Register, הייתה בעלת תפניות שונות ומשונות, אולם בסופו של עניין, גם אחרי הסחבת בבדיקה הפדרלית, החליט המהנדס המפוטר לפעול בעצמו ולפיכך הגיש את התלונה כעת. אינטל סירבה להגיב לפרשה.

דיווחים שונים שפורסמו בטלגרף ובפורבס מרמזים, כי ה-Apple Watch של אפל (Apple) יוכל לנטר רמות סוכר בדם, כמו גם לחץ דם ורמות אלכוהול. לפי הדיווחים, אפל חתמה כבר לפני שנתיים על עסקה עם הסטארט-אפ הבריטי רוקלי פוטוניקס (Rockley Photonics), המתכנן חיישנים למעקב אחר מדדים בדם באמצעות אור אינפרה-אדום. דיווחים נוספים בטלגרף הבריטי מציינים, כי בבקשה שהגישה חברת הסטארט-אפ הבריטית לרשות ניירות הערך האמריקנית, חשפה רוקלי, כי אפל היא הלקוח הגדול ביותר שלה, מתוך סך של שני לקוחות, שהיוו 100% מההכנסות שלה בשנת 2020. בנוסף, בפברואר השנה פורסמה בקשת פטנט של אפל בארצות הברית שכותרתה "ספקטרוסקופיית טרהרץ ודימות בסביבות דינאמיות עם שיפור ביצועים תוך שימוש בחיישנים מקיפים". בקשת הפטנט הזאת הצביעה על כך שאפל עובדת על מדידת רמת הסוכר בדם מתוך כוונה להוסיף את התכונה לשעון שלה בעתיד, שכיום כולל כבר תכונות של מעקב אחר רמות החמצן בדם, דופק לב ואק"ג. נוסף על מעקב רמות הסוכר בדם, החיישנים של רוקלי יכולים גם למדוד לחץ דם ורמות אלכוהול בדם, והקשר בין אפל לרוקלי, שמתכוננת להנפקה ציבורית בניו יורק, מרמז על כך שאפל מתכננת להוסיף את התכונות האלה לשעון שלה, או לאחד מהדגמים שלו בעתיד. בדיווחים צוטט גם מנכ"ל רוקלי פוטוניקס, אנדרו ריקמן, שאמר, כי הטכנולוגיה שהחברה מפתחת תשולב במוצרים צרכניים עד 2022, אבל הוא לא ציין האם מדובר במוצרים של אפל. בינתיים, הדיווחים הללו הם השערות בלבד, אבל בהתחשב בחדשנות של אפל ובהצהרותיה לא אחת שהיא מקדמת את נושא הבריאות, ייתכן שההשערות האלה יהפכו למציאות – מה שיהפוך את השעון ל"מעבדת בדיקות".

אנבידיה נטוורקינג (NVIDIA Networking – מלאנוקס לשעבר), מפתחת שבבי עיבוד ורכיבי תקשורת חכמים למרכזי נתונים באמצעות יותר מ-2,400 עובדים בשבעה מרכזים שונים ברחבי ישראל. עם סיום שנת השימוש הראשונה בפלטפורמת ארמיס, גיל ליסוביץ, מנהל פיתוח עסקי בארמיס, ראיין את סטס קובלנקו, מנהל אבטחת המידע של הארגון על מנת שישתף בחוויית השימוש שלו בפלטפורמה. גיל ליסוביץ, מנהל פיתוח עסקי, ארמיס. צילום: חן גלילי מה הייתה המוטיבציה למגעים הראשונים עם ארמיס? כחלק מתהליכי השיפור המתמיד ב-NVIDIA רצינו לשפר את מערך האבטחה של התקני ה-IoT. חשוב להדגיש, שהתקני IoT הם מחשבים לכל דבר ועניין – יש להם יכולות עיבוד, תקשורת, זיכרון, מערכת הפעלה ועוד, ועל כן יש להתקנים אלו גם חולשות וסיכונים דומים למחשבים רגילים. על מנת לממש את מלוא פוטנציאל הפונקציונליות של התקנים אלו, לא ניתן למדר אותם באופן מלא מרשתות הארגון, בהן רשתות ה-IT וה-OT. איך הייתה ההתרשמות של מקבלי ההחלטות משלב הפיילוט (POC)? ההטמעה הפשוטה של ארמיס הפתיעה מאוד לטובה. ארמיס מאפשרים גמישות רבה בסוג הקולקטור שהיא מספקת עבור קבלת העתק תעבורת הרשת (פיזי או וירטואלי)/ כמו כן ביצענו אינטגרציות פשוטות ומהירות לתשתית הקיימת. ההתקנה עצמה ארכה שעות בודדות. כשבועיים לאחר ההתקנה הראשונית, ארמיס הגיעו להציג את הממצאים במערכת. זה היה הרגע שבו הבנו את אחד היתרונות הגדולים של ארמיס –  הערך המוסף אינו רק בגילוי והגנה של התקני IoT, אלא בהגנה על כלל הרשת. כחלק מיכולות האינטגרציה הרבות של ארמיס, אפשר לציין יכולת מעניינת שמשכה את תשומת ליבנו והיא האינטגרציה של ארמיס ל-Wi-Fi Controller. בזכות אינטגרציה זו מתאפשרת יכולת קבלת תמונה טובה של הטווח האווירי של הארגון שלנו, זיהוי נקודות גישה חדשות שנפתחות, ראייה של מכשירים עם יכולת ממשק Wireless שטרם התחברו לרשת ויכולות נוספות דומות. בתום שנה של שימוש בפלטפורמה של ארמיס, מהו הערך העיקרי שארמיס מספקת לארגון שלכם? ארמיס הינה פלטפורמה הוליסטית, שנותנת פתרון לכלל הרשת של הארגון. לא מדובר על פתרון נישה לאיים שונים בתוך הרשת שלנו, אלא פתרון שלם עבור IT, OT, מכשירים לא מנוהלים ומנוהלים, רשת פיזית ו-Wi-Fi. אנחנו רואים ערך רב במערכת, שהיא למעשה פלטפורמה רחבה ולא מוצר נישה צר. מעבר לכך, זיהינו גמישות גדולה ביכולות האינטגרציה של המוצר, כאשר מתאפשר לבחור את האינטגרציות הרלוונטיות לכל אתר פיזי שלנו לצורך קבלת ערך מירבי. בסופו של דבר, ארמיס מאפשרת לנו להשיג את מטרת העל והיא הורדת הסיכון לארגון. האם תרצה להעביר מסר לאנשי אבטחת המידע בארגונים אחרים? בכל התחזיות כמות ההתקנים השונים, ובעיקר הלא מנוהלים, תלך ותגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות. לדעתי יש חשיבות רבה להתייחס לאיום הנוצר משינוי זה, ועדיף מוקדם ממאוחר. מניסיוננו, קיימת גם העדפה ברורה לפלטפורמות הוליסטיות, המכסות אזורים נרחבים ברשת, לעומת פתרונות נישה, הנותנים פתרון נקודתי. קצת על ארמיס: ארמיס הינה חברה ישראלית שהוקמה בשנת 2015 על ידי יוצאי יחידות מודיעין מובחרות של צה״ל. לאור ההשקעה האסטרטגית האחרונה של חברת ברוקפילד, ערכה הנוכחי של החברה מוערך בשני מיליארד דולר. ארמיס הינה פלטפורמה פאסיבית ו-Agentless, המאפשרת למשתמשים לקבל תמונה ברורה ועמוקה של כלל הנכסים הדיגיטליים של החברה, החולשות והסיכונים שהם מהווים ברשת וכן להתריע על התנהגות חריגה של אותם התקנים. ארמיס נותנת את המענה המלא לכלל הוורטיקלים, בהם: IT, OT, מדיקל, קמעונאות, פיננסים וכו׳. ארמיס הינה פלטפורמה אינטגרטיבית קלה מאוד להטמעה ולשימוש ונותנת ערך מיידי לארגון.  

המהדרין של תחום הקולנוע הביתי יאמרו לכם שאם אם מקרן בחדר, זה לא קולנוע ביתי, ולא משנה אם התחליף זו טלוויזיה ממש גדולה עטורת רזולוציה בלתי נגמרת. אם ההשוואה היא מול אולמות בתי קולנוע, לא שאני ממש זוכר כבר, בהם אלומת האור הצבעונית עוברת מעל הראש והמושבים בדרך אל המסך המתוח, אז כנראה שהם צודקים. ואם גם אתם חושבים ככה, אז סיריוס אלקטרוניקה מציעים לכם מקרן חדש שהם מייבאים לארץ, בשם DX-273 של חברת ויוויטק, שלפי החברה מתאים לשימוש גם בחדרים קטנים יחסית, ואפילו לשימוש בסלון די רגיל, בתלייה או על משטח בעמידה. מדובר במקרן DLP, שמקרין ברזולוציה מרבית של 1920×1200 פיקסלים, כלומר FHD ועוד קצת, והוא יכול ליצור תמונה בגודל של 40 עד 300 אינץ'. המנורה מציעה בהירות גבוהה של 4,000 לומנס, עם יחס ניגודיות גבוה, שעומד על 20,000:1, ומבטיח צבע שחור אמיתי עם יכולת להבחין בפרטים גם באזורים האפלים של הסרט. המנורה גם אמורה להחזיק מעמד כ-10,00 שעות פעולה. טכנולוגיה שהחברה מכנה בשם BrilliantColor מבטיחה לטענתה תמונה ברורה, חיה ועשירה בפורמט מסך רחב, ובמקרן, שמשקלו 2.6 ק"ג, יש גם רמקול מובנה. המאוורר של המקרן אמור להיות שקט ולא להשפיע על הצפייה. המחיר של DX-273 עומד על 2,390 שקל, והוא מגיע עם שלוש שנות אחריות מכנית.

ד"ר פיל – מחשב חכם במיוחד, אבל לא מחשב-על, פרי יצירתו האלגוריתמית של האסטרופיזיקאי בוגר אונ' אוקספורד, מאט גינסברג, הביס בסוף השבוע כ-1,300 מתחרים בטורניר השנתי בארה"ב של מילוי תשבצים, וזכה במקום הראשון – בפעם הראשונה. המחשב הצליח לפתור ריבוי של מילים חסרות במהירות ובפחות שגיאות לעומת מתחריו, והיו לו רק שלוש שגיאות. אין זו הפעם הראשונה שד"ר פיל משתתף בתחרות. הפעם הראשונה הייתה ב-2012, ואז הוא הגיע למקום ה-141, וב-2017 הגיע למקום ה-11, כשגינסברג משפר אותו עוד ועוד – עד לניצחונו השנה, כאמור. המכונה של גינסברג  – לא מחשב-על – כללה מחשב עם מעבד מרכזי של 64 ביט ושני מעבדים גרפיים, שהוזן בהררי מידע, כולל כל התכנים של ויקיפדיה, כדי ללמוד מילים, ובסיס נתונים של תשבצים לצד הפתרונות שלהם. הצטרפה לשיפור יכולותיו של ד"ר פיל קבוצת סטודנים של עיבוד שפה טבעית מאונ' ברקלי בראשותו של המדען דן קליין. למרות ניצחונו – ד"ר פיל לא היה זכאי לקבל את הפרס הראשון בשווי 3,000 דולר, והוא הועבר למתחרה האנושי הטוב ביותר, שפיגר אחריו בשלוש דקות. צפו בהדגמה של ד"ר פיל:

כמעט מחצית (49%) מהארגונים בישראל חוו מתקפת כופר במהלך 12 החודשים האחרונים. יותר משליש מהם (35%) נפגעו מכופרות, והנתונים שלהם הוצפנו – כך עולה ממחקר "מצב הכופרות 2021" האחרון שערכה חברת האבטחה סופוס. על פי המחקר, עלות התיקון הממוצעת של מתקפת כופרה בישראל עמדה על 569,729 דולר. נתון זה משקף עלות מהנמוכות ביותר במדינות שנסקרו. 46% מהארגונים מישראל שלא נפגעו על ידי כופרה בשנה החולפת – מצפים לפגיעה כזו בעתיד, ואמרו, כי מתקפות כופרה הופכות לקשות יותר לעצירה בגלל התחכום שלהן. כרבע מהארגונים (24%) מאלה שלא נפגעו מכופרות בתריסר החודשים האחרונים אומרים, כי משתמשים מסכנים את אבטחת המידע בארגון. לדברי דורון כחילה, מנהל סופוס ישראל, "ישראל היא בין המדינות עם העלויות הנמוכות ביותר להתאוששות מכופרה, למרות היותה כלכלה מפותחת. מסיבות גיאופוליטיות, ישראל מהווה יעד מרכזי להתקפות סייבר  – לא רק כופרות, מה שמביא לרמה מקומית גבוהה מאוד של הגנת סייבר, מוכנות ומומחיות. אלה משתלבים ביחד להפחתת ההשפעה הכספית של מתקפה". על פי המחקר, ממוצע התיקון של מתקפת כופרה יותר מהוכפל במהלך 12 החודשים האחרונים. עלויות התיקון, כולל השבתה של פעילות עסקית, אובדן הזמנות, עלויות תפעול ועוד, צמחו מממוצע של 761,106 דולר בשנת 2020 ל-1.85 מיליון דולר ב-2021. המשמעות היא שהעלות הממוצעת של התאוששות ממתקפות כופרה היא כעת פי עשרה מגובה תשלום דמי הכופר, בממוצע. ממוצע התשלום של דמי הכופר עמד על 170,404 דולר. בעוד 3.2 מיליון דולר היה התשלום הגבוה ביותר שצוין במחקר, התשלום הנפוץ ביותר היה של 10,000 דולר. עשרה ארגונים שילמו דמי כופר של מיליון דולר, או יותר. מספר הארגונים ששילמו את דמי הכופר צמח מ-26% ב-2020 ל-32% ב-2021, על אף שפחות מארגון אחד מתוך 10 הצליח לאחזר את כל הנתונים שלו, לאחר ששילם את דמי הכופר. 29% מהם לא קיבלו בחזרה יותר מחצי מהנתונים. המחקר נערך בקרב 5,400 בכירי IT בארגונים בגודל בינוני ב-30 מדינות ברחבי העולם, לרבות ישראל. שיעור הארגונים שחוו מתקפת כופרה צנח מ-51% ב-2020 ל-37% ב-2021. כך, פחות ארגונים סבלו מהצפנת נתונים כתוצאה מהתקפה משמעותית: 54% ב-2021 בהשוואה ל-73% ב-2020. "הירידה במספר הארגונים שנפגעו מכופרות היא חדשה טובה, אבל הדבר משקף, לפחות בחלקו, שינויים בהתנהגות התוקפים", אמר צ'סטר ווישנייבסקי, מדען מחקר ראשי בסופוס. "ראינו תוקפים עוברים מביצוע התקפות גנריות ואוטומטיות, בהיקפים נרחבים, להתקפות ממוקדות יותר, הכוללות פריצה ידנית על ידי בני אדם. בעוד סך ההתקפות נמוך יותר כתוצאה מכך, הניסיון שלנו מלמד, כי פוטנציאל הנזק מההתקפות המתקדמות והמורכבות יותר הוא גבוה בהרבה. מהתקפות שכאלה גם קשה יותר להתאושש, והדבר משתקף בהכפלת עלויות תיקון הנזקים". "הממצאים מאמתים את המציאות הקשה של הכופרות – לא משתלם לשלם. על אף שארגונים ממהרים לפנות לתשלום דמי הכופר, רק אחוז קטן מאלה ששילמו קיבלו בחזרה את כל הנתונים שלהם", אמר ווישנייבסקי, "זו יכולה להיות תוצאה של הקושי להשתמש במפתחות הצפנה כדי לאחזר את הנתונים. לדוגמה, ראינו בהתקפות האחרונות של הכופרות DearCry ו-Black Kingdom הפעלה של קוד שנכתב במהירות עם איכות קוד נמוכה, ושימוש בטכניקות העלולות להקשות על אחזור הנתונים, אם בכלל". יותר ממחצית מהארגונים (54%) מאמינים, כי מתקפות סייבר הן מתקדמות מדי כעת מכדי שצוות ה-IT שלהם יוכל לטפל בהן בעצמו. כך, סחיטה בלא הצפנה נמצאת במגמת עלייה. מספר קטן (7%) מבין הארגונים ציין כי הנתונים לא הוצפנו, אך הם עדיין נפגעו, כיוון שהתוקפים הצליחו לגנוב את הנתונים. ב-2020, הנתון הזה עמד על 3%. "התאוששות מכופרה יכולה לארוך שנים, והיא מכילה הרבה יותר גורמים מאשר רק אחזור של הנתונים", אמר ווישנייבסקי, "יש צורך בבנייה מחדש של מערכות שלמות, ויש לקחת בחשבון את זמן ההשבתה התפעולי ואת הפגיעה בלקוחות, והרבה מעבר לכך. יתרה מזאת, ההגדרה של מה שנחשב ל'מתקפת כופרה' מתרחבת. עבור מספר קטן אך משמעותי של המשיבים, ההתקפות כללו דרישות תשלום מבלי שהוצפנו נתונים במהלך ההתקפה. הדבר יכול לקרות מכיוון שהיו להם טכנולוגיות נגד כופרות, שחסמו את שלב ההצפנה, או מכיוון שהתוקפים פשוט החליטו שלא להצפין את הנתונים. סביר להניח שהתוקפים דרשו תשלום בתמורה לכך שלא יפיצו את הנתונים ברשת".

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד רם אליהו, בן 32 מנתניה, בגין ביצוע שורה ארוכה של עבירות מין באמצעות אינסטגרם. הוא מואשם בריבוי של: מעשים מגונים בקטינים, עבירות שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, הטרדה מינית, ניסיון להטרדה מינית, קבלה וניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאחר ופגיעה בפרטיות. על פי עובדות כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין אדר לר ודניאלה פינקלשטיין, במהלך התקופה שבין 2015 ליום מעצרו לפני כחודש הצליח אליהו ליצור קשר עם 48 קטינים בגילאים 8 עד 15 ולפגוע מינית ב 27 מתוכם. הוא ניסה לבצע עבירות מין בתשעה מאותם קטינים, לקבל דבר במרמה מ-19 מהם ולהטריד מינית 14 קטינים תוך שימוש באחד או יותר מהחשבונות הפיקטיביים שיצר לעצמו באינסטגרם. בפרקליטות טוענים כי אליהו העתיק לרשותו תמונות של צעירות אזרחיות ישראל ללא רשותן, שאותן איתר ברשת, תוך שהוא מתחזה אליהן בחשבונות הפיקטיביים. באמצעות חשבונות אלה הוא יצר קשר עם קטינים בעלי חשבון באינסטגרם, במטרה לפתותם להתכתב עמו, ובהמשך גם להצטלם עבורו בעירום מלא או חלקי ולבצע בעצמם מעשים מגונים. עבירות מין תחת כסות של "ייעוץ לבני נוער" בכתב האישום מצוין כי במהלך התקופה הרלוונטית הפעיל הנאשם עמוד אינסטגרם פומבי לנוער, תחת השם נוער מתבגר, שבאמצעותו איתר קורבנות פוטנציאליים. במסגרת העמוד, הנאשם התכתב עם קטינים בהודעות פרטיות, ייעץ להם בתחומים הרלוונטיים לגיל ההתבגרות וסייע להם במציאת קשר רומנטי או לידידות, באמצעות פרסום פרטיהם האישיים בעמוד. בהמשך הוא פנה לאותם קטינים באמצעות אחת או יותר מהזהויות הבדויות שיצר, הציג את עצמו בפניהם כנער או נערה בני גילם המעוניינים בקשר והחל להתכתב עימם. במסגרת ההתכתבויות שלח הנאשם לקטינים תמונות או סרטונים מיניים וגרם להם להצטלם עבורו בתמונות או בסרטונים מיניים. כתוצאה ממעשיו אלה וממצג השווא שהפעיל כלפיהם קיבל הנאשם עשרות תמונות וסרטונים אינטימיים מהקטינים עמם שוחח, שצילמו את עצמם בהתאם להנחיותיו, כשהם בעירום מלא או חלקי, ובחלק מהמקרים כשהם נוגעים בעצמם ובאיבר מינם, ושלחו לו את התכנים האמורים – צוין בכתב האישום. כמו כן, אליהו מואשם כי שלח לקטינים עשרות תמונות וסרטוני עירום של צעירים וצעירות, הכוללים תכנים מיניים. לצד כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצר עד תום ההליכים. במסגרת הבקשה, עו"ד לר ופינקלשטיין ציינו כי אליהו "פעל באופן מכוון כדי להגיע לקטינים תוך שהוא שב ומוודא את גילם, גם כאשר היה מדובר בקטין כבן שמונה שנים בלבד. נוסף על כך, המשיב פעל לבניית קשר אישי עם אותם קטינים, בין היתר כשהוא מתחזה להיות ידיד שלהם או בזוגיות עמם, והשתמש בקשר זה על מנת להפעיל עליהם מניפולציה רגשית ולגרום להם לעשות כדברו". אליהו נעצר ב-4 באפריל על ידי יחידה 105 בלהב 433 שבמשטרת ישראל, בעקבות הצטברות תלונות במוקד היחידה, ובתום חקירה מאומצת, שלוותה מראשיתה על ידי הפרקליטות, אותרו ונאספו העדויות מעשרות הקטינים הנפגעים.

זה לא נגמר: בית משפט בארצות הברית דחה בסוף השבוע את בקשתם של מיקרוסופט ושל משרד המשפטים האמריקני לדחות את טענות אמזון וספקית שירותי הענן שלה, AWS, שלפיהן ממשל טראמפ התערב לרעתה בהליכי המכרז הענק להגירה לענן של הפנטגון – מכרז JEDI. שופטת בית המשפט הפדרלי, פטרישיה קמפבל, דחתה את טענות מיקרוסופט, אחת הזוכות במכרז הענק בסך 10 מיליארד הדולרים, שיחד עם משרד ההגנה ביקשו בנובמבר האחרון לדחות את טענות AWS בנושא. AWS, המועמדת המובילה לזכות במכרז, שבסופו של דבר הפסידה בו, הודיעה בתגובה כי היא "ממשיכה להיות הבחירה הטכנולוגית העדיפה והזולה יותר עבור מימוש המכרז", וכי היא "תספק את התמורה הטובה ביותר למשרד ההגנה ולמשלם המסים האמריקני". על פי ענקית הענן, "(ההוכחות) המתועדות בדבר ההשפעה הלא ראויה של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ (על הליכי הזכייה במכרז), הן מטרידות. אנחנו שמחים שבית המשפט יבחן את ההשפעה המדהימה שהייתה לכך על הזכייה בחוזה. אנחנו ממשיכים לצפות לבדיקת בית המשפט את הפגמים המהותיים הרבים בהערכה של משרד ההגנה (בטרם הזכייה ולאחריה – י"ה), ונשארים מחויבים לחלוטין לכך שלפנטגון תהיה גישה לטכנולוגיה הטובה ביותר, במחיר הטוב ביותר". פרנק שו, דובר מיקרוסופט, מסר בתגובה כי "לא פעם, כי אם פעמיים, צוותי הרכש המקצועיים במשרד ההגנה האמריקני בחרו בנו לאחר בדיקה מעמיקה. לקוחות אחרים רבים, גדולים ומתוחכמים, עושים את אותה בחירה מדי שבוע. זה יותר משנה אנחנו ממשיכים לעשות את העבודה הפנימית הדרושה כדי להתקדם במהירות במכרז JEDI, ואנחנו ממשיכים לעבוד עם הפנטגון, כפי שעשינו יותר מ-40 שנים". משרד ההגנה האמריקני לא הגיב להחלטה. השופטת קמפבל הורתה לשלושת הגופים הניצים – כאמור, AWS, מיקרוסופט ומשרד ההגנה – להגיש עד ל-28 במאי דו"ח מצב משותף, שמציע מתווה להמשך ההליכים המשפטיים בתיק. השתלשלות העניינים פרויקט JEDI הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו. אמזון ומיקרוסופט הגיעו לשלב הסופי במכרז בן עשרת מיליארדי הדולרים, כשחברות נוספות שהתמודדו בשלבים שונים שלו היו יבמ, גוגל ואורקל. המשרד פרסם את ההחלטה על זכיית מיקרוסופט באוקטובר 2019 ואמזון הגישה את הערעור בנובמבר. הענקית מסיאטל טענה כבר אז כי בחירת מתחרתה מרדמונד נעשתה באופן לא הוגן, כשבבסיס הטענה אמונתו של ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, שהחיכוכים האישיים בינו לבין טראמפ הם הסיבה לבחירה בה ולא בחברה שהוא מנהל. ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה בשנה שעברה המשרד בדק שוב את ההצעות של המתמודדים והודיע שהוא נחוש בדעתו שהצעת מיקרוסופט מייצגת בצורה הטובה ביותר את המענה לצרכי הממשל וכי "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. לדבריה, "מדובר בלא יותר מאשר ניסיון לתת תוקף להחלטה לקויה, מוטה ומושחתת פוליטית". החברה טענה שאת ההטיה הוביל לא אחר מאשר טראמפ עצמו, שכאמור, יש לו יריבות עמוקה עם אמזון ועם בזוס. בכובעו האחר, באופן פרטי, בזוס הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט – שמהווה חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", לפי הנשיא האמריקני דאז, שמתחה עליו ועל ממשלו ביקורת לא מועטה. כמו כן, טראמפ טען שאמזון לא משלמת מספיק מיסים. בחומרים שהגישה החברה לבית המשפט היא ציטטה תגובה שהתפרסמה בספר ובה צוין כי טראמפ אמר באופן פרטי לשר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, "לדחוק את אמזון" מהחוזה. בינתיים, יישום הפרויקט מוקפא, לאחר שבפברואר אשתקד קבע שופט פדרלי שלנוכח הערעור, יש לעצור את יישומו. בפברואר השנה הודיע משרד ההגנה האמריקני לקונגרס כי הוא עשוי לשקול שלא לממש את פרויקט הענק בענן עם מיקרוסופט – אם המאבק בבית המשפט על החוזה יימשך עוד זמן רב.