מהנדס אינטל (Intel) לשעבר, שפוטר בשנת 2015, הגיש בשבוע שעבר תביעה נגד יצרנית השבבים הענקית בטענה שסולק מהחברה בגלל גילו. "פוטרתי כי הייתי זקן מדי", אמר המהנדס. בתלונה, שהוגשה ביום ה' האחרון לבית המשפט המחוזי של ארה"ב בפורטלנד, אורגון, טען המתלונן, רון צור, כי שנים של ניהול פוגעני באינטל הובילו לביצוע בדיקות ביצועים מפלות, שלצד קריטריונים מבוססי גילנות הביאו לפיטוריו מהחברה. צור מבקש מבית המשפט לקבוע שעל אינטל לשלם לו פיצויים, סעדים הוגנים כמו גם תשלום שכר טרחת עורך הדין והוצאות משפט. המהנדס מאורגון, שהוא כיום בן 67, היה בין 17,000 העובדים שאינטל פיטרה בין השנים 2015 ועד 2017. לפי דיווחים שונים, הפיטורים הללו – שזכו להסבר שנבעו מצורך בקיצוצים – נפלו באופן גורף על עובדים מבוגרים. צור השקיע בשנים האחרונות אנרגיות רבות בחיפוש אחרי הכרה, לדבריו, ש"זה לא רון צור נגד אינטל. זה משהו מערכתי שממש לא עומד בחוקים", וכעת הוא מביא את תלונתו אל בית המשפט. הייתה או לא הייתה? אפליה על רקע גילנות. צילום אילוסטרציה: BigStock עשרות תלונות על אפליה על רקע גילנות לפי דיווחים שונים, עשרות תלונות על אפליה על רקע גילנות הגיעו ממפוטרי אינטל של אותה תקופה, שהמתינו בסבלנות לאורך השנים עד שהרשויות הפדרליות בארה"ב יבחנו את הטענות שהרחקתם מהחברה עקב הקיצוצים הגדולים ביותר בהיסטוריה של יצרנית השבבים הייתה בניגוד לחוק. תחקיר שערך The Oregonian בנוגע לקיצוץ ב-2016 מצא כי עובדי אינטל מעל גיל 40 היו בסיכון גבוה פי שניים לאבד את מקום עבודתם מאשר עמיתיהם הצעירים. עובדים מעל גיל 60, כמו צור בעת פיטוריו, היו בסיכון גבוה פי שמונה לאבד את מקום עבודתם מאשר עובדים מתחת לגיל 30. מסמכים ומידע אחר שהתקבלו על ידי המגזין הראו, לטענתו בפרומיו, כי בוועדה האמריקנית לשוויון הזדמנויות בעבודה, ה-EEOC, התייחסו ברצינות לתלונות הרבות והסוכנות פתחה בחקירה וסיווגה את המקרה כ"מערכתי", כלומר – לאפליה המדווחת, אם אכן היא קיימת, יש לכאורה השפעה רחבה. אולם לאחר שנים, חקירת ה-EEOC בעניין אינטל עדיין לא הגיעה לכדי מסקנות. הקצב האיטי של חקירה הזו מסמל את החסמים העומדים בפני עובדים מבוגרים כאשר הם מנסים לטפל באפליה, כך טענו בעבר עורכי הדין העוסקים בנפגעי הקיצוצים, כמו גם כל מי שנלחם בתופעת הגילנות במקומות העבודה. לדבריהם, מחסור במימון, אכיפה רופפת ומגבלות בהגנות על עובדים מבוגרים הופכים את האחרונים לפגיעים באופן ייחודי, כאשר מעסיקים מפטרים מטעמים כאלו או אחרים. הלעג לישראלי שהיגר והתבגר צור החל לעבוד באינטל ב-2011, כשכבר היה בן 58 – ממש לא נער. הוא הוצב בתפקיד מוביל טכני לשילוב מערכות משובצות במחלקת המחקר והפיתוח של הפלטפורמה האלחוטית (WPRD) של אינטל. לפני כן עבד כקבלן עצמאי בעבור אינטל במשך כשלושה עשורים. לדבריו, כעבור מספר חודשים, הוטל עליו לעבוד עם מנהל ש"העיר באופן קבוע הערות גילניות והערות על שנאת זרים". שתי ההתייחסויות הופנו למעשה כלפיי צור – שהיגר לארצות הברית מישראל בשנת 1981. "זמן קצר לאחר מכן, עמיתים צעירים יותר לעבודה שהתוודעו לביקורת (של המנהל – ג"פ) על מר צור החלו לקרוא למר צור בשמות גנאי, כמו 'זקן' ו'נחש זקן', כמו גם לבזות את מוצאו הישראלי בנוכחותו", כך נכתב בכתב התלונה שהוגש לבית המשפט. צור ניסה להלין על שחווה למחלקה המשפטית למשאבי אנוש של אינטל, אך בסופו של יום זו קבעה שאין אמת בטענותיו, והוא המשיך לקבל כתף קרה בחברה. הפרשה, שאותה גולל בהרחבה המגזין The Register, הייתה בעלת תפניות שונות ומשונות, אולם בסופו של עניין, גם אחרי הסחבת בבדיקה הפדרלית, החליט המהנדס המפוטר לפעול בעצמו ולפיכך הגיש את התלונה כעת. אינטל סירבה להגיב לפרשה.

דיווחים שונים שפורסמו בטלגרף ובפורבס מרמזים, כי ה-Apple Watch של אפל (Apple) יוכל לנטר רמות סוכר בדם, כמו גם לחץ דם ורמות אלכוהול. לפי הדיווחים, אפל חתמה כבר לפני שנתיים על עסקה עם הסטארט-אפ הבריטי רוקלי פוטוניקס (Rockley Photonics), המתכנן חיישנים למעקב אחר מדדים בדם באמצעות אור אינפרה-אדום. דיווחים נוספים בטלגרף הבריטי מציינים, כי בבקשה שהגישה חברת הסטארט-אפ הבריטית לרשות ניירות הערך האמריקנית, חשפה רוקלי, כי אפל היא הלקוח הגדול ביותר שלה, מתוך סך של שני לקוחות, שהיוו 100% מההכנסות שלה בשנת 2020. בנוסף, בפברואר השנה פורסמה בקשת פטנט של אפל בארצות הברית שכותרתה "ספקטרוסקופיית טרהרץ ודימות בסביבות דינאמיות עם שיפור ביצועים תוך שימוש בחיישנים מקיפים". בקשת הפטנט הזאת הצביעה על כך שאפל עובדת על מדידת רמת הסוכר בדם מתוך כוונה להוסיף את התכונה לשעון שלה בעתיד, שכיום כולל כבר תכונות של מעקב אחר רמות החמצן בדם, דופק לב ואק"ג. נוסף על מעקב רמות הסוכר בדם, החיישנים של רוקלי יכולים גם למדוד לחץ דם ורמות אלכוהול בדם, והקשר בין אפל לרוקלי, שמתכוננת להנפקה ציבורית בניו יורק, מרמז על כך שאפל מתכננת להוסיף את התכונות האלה לשעון שלה, או לאחד מהדגמים שלו בעתיד. בדיווחים צוטט גם מנכ"ל רוקלי פוטוניקס, אנדרו ריקמן, שאמר, כי הטכנולוגיה שהחברה מפתחת תשולב במוצרים צרכניים עד 2022, אבל הוא לא ציין האם מדובר במוצרים של אפל. בינתיים, הדיווחים הללו הם השערות בלבד, אבל בהתחשב בחדשנות של אפל ובהצהרותיה לא אחת שהיא מקדמת את נושא הבריאות, ייתכן שההשערות האלה יהפכו למציאות – מה שיהפוך את השעון ל"מעבדת בדיקות".

אנבידיה נטוורקינג (NVIDIA Networking – מלאנוקס לשעבר), מפתחת שבבי עיבוד ורכיבי תקשורת חכמים למרכזי נתונים באמצעות יותר מ-2,400 עובדים בשבעה מרכזים שונים ברחבי ישראל. עם סיום שנת השימוש הראשונה בפלטפורמת ארמיס, גיל ליסוביץ, מנהל פיתוח עסקי בארמיס, ראיין את סטס קובלנקו, מנהל אבטחת המידע של הארגון על מנת שישתף בחוויית השימוש שלו בפלטפורמה. גיל ליסוביץ, מנהל פיתוח עסקי, ארמיס. צילום: חן גלילי מה הייתה המוטיבציה למגעים הראשונים עם ארמיס? כחלק מתהליכי השיפור המתמיד ב-NVIDIA רצינו לשפר את מערך האבטחה של התקני ה-IoT. חשוב להדגיש, שהתקני IoT הם מחשבים לכל דבר ועניין – יש להם יכולות עיבוד, תקשורת, זיכרון, מערכת הפעלה ועוד, ועל כן יש להתקנים אלו גם חולשות וסיכונים דומים למחשבים רגילים. על מנת לממש את מלוא פוטנציאל הפונקציונליות של התקנים אלו, לא ניתן למדר אותם באופן מלא מרשתות הארגון, בהן רשתות ה-IT וה-OT. איך הייתה ההתרשמות של מקבלי ההחלטות משלב הפיילוט (POC)? ההטמעה הפשוטה של ארמיס הפתיעה מאוד לטובה. ארמיס מאפשרים גמישות רבה בסוג הקולקטור שהיא מספקת עבור קבלת העתק תעבורת הרשת (פיזי או וירטואלי)/ כמו כן ביצענו אינטגרציות פשוטות ומהירות לתשתית הקיימת. ההתקנה עצמה ארכה שעות בודדות. כשבועיים לאחר ההתקנה הראשונית, ארמיס הגיעו להציג את הממצאים במערכת. זה היה הרגע שבו הבנו את אחד היתרונות הגדולים של ארמיס –  הערך המוסף אינו רק בגילוי והגנה של התקני IoT, אלא בהגנה על כלל הרשת. כחלק מיכולות האינטגרציה הרבות של ארמיס, אפשר לציין יכולת מעניינת שמשכה את תשומת ליבנו והיא האינטגרציה של ארמיס ל-Wi-Fi Controller. בזכות אינטגרציה זו מתאפשרת יכולת קבלת תמונה טובה של הטווח האווירי של הארגון שלנו, זיהוי נקודות גישה חדשות שנפתחות, ראייה של מכשירים עם יכולת ממשק Wireless שטרם התחברו לרשת ויכולות נוספות דומות. בתום שנה של שימוש בפלטפורמה של ארמיס, מהו הערך העיקרי שארמיס מספקת לארגון שלכם? ארמיס הינה פלטפורמה הוליסטית, שנותנת פתרון לכלל הרשת של הארגון. לא מדובר על פתרון נישה לאיים שונים בתוך הרשת שלנו, אלא פתרון שלם עבור IT, OT, מכשירים לא מנוהלים ומנוהלים, רשת פיזית ו-Wi-Fi. אנחנו רואים ערך רב במערכת, שהיא למעשה פלטפורמה רחבה ולא מוצר נישה צר. מעבר לכך, זיהינו גמישות גדולה ביכולות האינטגרציה של המוצר, כאשר מתאפשר לבחור את האינטגרציות הרלוונטיות לכל אתר פיזי שלנו לצורך קבלת ערך מירבי. בסופו של דבר, ארמיס מאפשרת לנו להשיג את מטרת העל והיא הורדת הסיכון לארגון. האם תרצה להעביר מסר לאנשי אבטחת המידע בארגונים אחרים? בכל התחזיות כמות ההתקנים השונים, ובעיקר הלא מנוהלים, תלך ותגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות. לדעתי יש חשיבות רבה להתייחס לאיום הנוצר משינוי זה, ועדיף מוקדם ממאוחר. מניסיוננו, קיימת גם העדפה ברורה לפלטפורמות הוליסטיות, המכסות אזורים נרחבים ברשת, לעומת פתרונות נישה, הנותנים פתרון נקודתי. קצת על ארמיס: ארמיס הינה חברה ישראלית שהוקמה בשנת 2015 על ידי יוצאי יחידות מודיעין מובחרות של צה״ל. לאור ההשקעה האסטרטגית האחרונה של חברת ברוקפילד, ערכה הנוכחי של החברה מוערך בשני מיליארד דולר. ארמיס הינה פלטפורמה פאסיבית ו-Agentless, המאפשרת למשתמשים לקבל תמונה ברורה ועמוקה של כלל הנכסים הדיגיטליים של החברה, החולשות והסיכונים שהם מהווים ברשת וכן להתריע על התנהגות חריגה של אותם התקנים. ארמיס נותנת את המענה המלא לכלל הוורטיקלים, בהם: IT, OT, מדיקל, קמעונאות, פיננסים וכו׳. ארמיס הינה פלטפורמה אינטגרטיבית קלה מאוד להטמעה ולשימוש ונותנת ערך מיידי לארגון.  

המהדרין של תחום הקולנוע הביתי יאמרו לכם שאם אם מקרן בחדר, זה לא קולנוע ביתי, ולא משנה אם התחליף זו טלוויזיה ממש גדולה עטורת רזולוציה בלתי נגמרת. אם ההשוואה היא מול אולמות בתי קולנוע, לא שאני ממש זוכר כבר, בהם אלומת האור הצבעונית עוברת מעל הראש והמושבים בדרך אל המסך המתוח, אז כנראה שהם צודקים. ואם גם אתם חושבים ככה, אז סיריוס אלקטרוניקה מציעים לכם מקרן חדש שהם מייבאים לארץ, בשם DX-273 של חברת ויוויטק, שלפי החברה מתאים לשימוש גם בחדרים קטנים יחסית, ואפילו לשימוש בסלון די רגיל, בתלייה או על משטח בעמידה. מדובר במקרן DLP, שמקרין ברזולוציה מרבית של 1920×1200 פיקסלים, כלומר FHD ועוד קצת, והוא יכול ליצור תמונה בגודל של 40 עד 300 אינץ'. המנורה מציעה בהירות גבוהה של 4,000 לומנס, עם יחס ניגודיות גבוה, שעומד על 20,000:1, ומבטיח צבע שחור אמיתי עם יכולת להבחין בפרטים גם באזורים האפלים של הסרט. המנורה גם אמורה להחזיק מעמד כ-10,00 שעות פעולה. טכנולוגיה שהחברה מכנה בשם BrilliantColor מבטיחה לטענתה תמונה ברורה, חיה ועשירה בפורמט מסך רחב, ובמקרן, שמשקלו 2.6 ק"ג, יש גם רמקול מובנה. המאוורר של המקרן אמור להיות שקט ולא להשפיע על הצפייה. המחיר של DX-273 עומד על 2,390 שקל, והוא מגיע עם שלוש שנות אחריות מכנית.

הביקור הקצר של פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, אתמול (א') בארץ נועד קודם כל כדי לספק הצהרת כוונות לגבי מעמדה של החברה בתעשייה הישראלית בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט. באינטל חיכו לביקור הזה, ולפגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי להודיע על כמות ההשקעות הגדולה שהחברה הולכת לעשות במתקנים שלה בשנים הקרובות, כולל ההתחלה של בניית מפעל הייצור הנוסף בקריית גת – מה שיעלה לחברה 10 מיליארד דולר. המהלך המקביל, של הקמת מרכז הפיתוח החדש בחיפה, יחד עם השדרוגים במובילאיי, שתהפוך גם היא למרכז פיתוח מלא של החברה, יעלו לאינטל עוד כמה מאות מילוני שקלים, אבל הם עוד נדבך בפעילות שהיא גם הצהרה: חברת היי-טק בסדר הגודל הכי גדול שיש בישראל, שפועלת אך ורק ממבנים שברשותה. בטווח הארוך, אינטל תחסוך בהוצאות שוטפות, כי בסופו של התהליך היא תוציא אל כל היחידות הפיתוח הגדולות לשיבוץ במתקניה שלה בחיפה, בפתח תקווה ובירושלים, ותפסיק לשכור משרדים בבניינים שהם לא בבעלותה. וזוהי בהחלט הצהרה. ההשקעה – והאסטרטגיה החדשה של אינטל ההצהרה הזו מתאימה כמו כפפה ליד לאסטרטגיית ה-IDM 2.0 שעליה הכריז גלסינגר בחודש שעבר, כמעט מיד לאחר שנכנס לתפקידו. זו אסטרטגיה אגרסיבית למדי, שמלווה בהשקעות גדולות בכל העולם – ובמיוחד בארצות הברית ובאירופה רבתי, שישראל היא חלק ממנה – בהקמת ובשדרוג מפעלים ומרכזי פיתוח. בעצם העובדה שאינטל יכולה להשקיע כל כך הרבה כסף במתקנים חדשים היא מראה לשוק שהיא עדיין המובילה, החזקה בשוק השבבים. בישראל יש גם את מובילאיי ואת האבנה לאבס, שיש להן חלק חשוב מאוד הן בפעילות הנוכחית של אינטל והן בזו העתידית: הרכבים האוטונומיים יהיו נפוצים בעתיד ובהווה נדרש כוח מחשוב רב כדי להריץ יישומים כבדים של בינה מלאכותית ולימוד מכונה. יחד עם המעורבות הקבועה והכבר טבעית של המרכז של החברה בחיפה בפיתוח המעבדים ה-"רגילים" והמעבדים לדטה סנטרים, ישראל נשארה אחת הנקודות החשובות ביותר על מפת הפיתוח והייצור של אינטל גם בהיבט העולמי. מימין: יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל; ראש הממשלה, בנימין נתניהו; פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל; ופרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי. צילום: ליאור דסקל בדרך לישראל הספיק גלסינגר להיפגש עם אנשי הנציבות האירופית. דוברי אינטל הכחישו אחר כך, אך בדיווחים על הפגישות נכתב כי אינטל ביקשה סיוע/השקה/עזרה/סובסידיה לבניית מפעל חדש באירופה בגובה של 10 מיליארד דולר – אותו הסכום שהיא מתכוונת להשקיע במפעל החדש בישראל. גם אם הסכום לא מדויק, היה חשוב להראות שזה לא יבוא על חשבון ישראל. האם אינטל תצליח למשוך עובדים חדשים? הבניינים החדשים, ובעיקר זה בחיפה, אמורים לעזור לאינטל בעוד היבט: משיכת כוח אדם מוכשר. אינטל רוצה כבר עכשיו לגייס 1,000 עובדים חדשים. אלא שהיא לא לבד בשוק – חלק ניכר מהחברות, גדולות וקטנות, מחפשות עובדים ממש בנרות, ובשוק מדברים על חוסר של עשרות אלפי עובדים, בעיקר מהנדסים. קמפוס מודרני ושונה, עם ראייה מודרנית והיברידית, יכול לעזור לאינטל לשכנע עוד עובדים לבחור בה. זאת, מעבר לכך שהיא נחשבת מזה שנים לאחד המקומות הטובים והנחשקים ביותר לעבודה בישראל. גוגל עשתה את זה הרבה לפניה וכמובן גם אפל, עם החללית שלה במטה הראשי בארצות הברית. המרכז החדש של אינטל בחיפה. הדמייה: אינטל האם זה ישכיח בטווח הקצר את הבעיות שיש לאינטל בשוק? בוודאי שלא. גלסינגר מראה שרירים בעיקר בגלל הלחץ הכי גדול אי פעם שבו נמצאת אינטל בתחום ייצור השבבים. היא עדיין שולטת ביד רמה מבחינת נתחי שוק, ולמרות הבעיות היא מציגה רווחים והכנסות (אם כי ברבעון המדווח האחרון הם ירדו), אבל אין ספק ש-AMD, היצרניות המבוססות על טכנולוגיות של ARM – ובעיקר קוואלקום – ואנבידיה, בהיבט של הדטה סנטרים והבינה המלאכותית, זוכות לנתחי שוק גבוהים מאי פעם על חשבונה של אינטל.

בין הדיווחים על האירוע הטראגי שאירע בלילה שבין חמישי לשישי בהר מירון נמסר על בעיית עומסים ברשתות הסלולר של החברות המפעילות, שהביאה לקריסתן. ההסבר ההגיוני לעומס ברשת האזרחית הוא ניסיונות של אנשים רבים בו זמנית להוציא שיחות בפרק הזמן שמרגע תחילת האירוע ועד סופו. במשרד התקשורת, שעוקב אחר הפעילות של החברות, קובעים באופן נחרץ כי לא הייתה קריסה של התקשורת הסלולרית, כי המצב אפילו לא היה קרוב לכך וכי החברות נערכו כראוי, במסגרת ההיערכות לאירועים המוניים. העומסים, יש להדגיש, לא השפיעו על תהליכי הפינוי והחילוץ, מאחר שכל אחד גורמי החירום במקום עובד על רשת תקשורת עצמאית, המבוססת על תשתיות שונות – ואלה פעלו בצורה מסודרת. מה שלא היה שם, וזה לא כשל נקודתי לאירוע זה, הוא רשת תקשורת חירומית אחת, שמתכללת ומסונכרנת באופן מלא בין המערכות השונות – דבר שיכול היה להקל, ולו במעט, את עבודת החילוץ ואת הטיפול באירוע. כבר חשבו על רשת כזאת: הממשלה החליטה עוד ב-2013 על פרויקט לאומי בשם רשת מגיבים ראשונה, או, בשמו המוכר יותר, רדיו לאומי – ותקצבה אותו. ב-2016, שלוש שנים אחרי ההחלטה הראשונה, ראו בממשלה שעדיין לא החלו הפעולות ליישום התוכנית וקיבלו עוד החלטה: להוסיף כמה סעיפים ולתקצב אותם, על מנת לזרז את הביצוע. אלא שאנחנו ב-2021 והמערכת הזאת עדיין לא קיימת. הדרישה הנחוצה של חברות הסלולר יש לציין כאן את המכרז שפרסם המשרד לביטחון פנים לקבלת הצעות מספקים אזרחיים להקמת מערכת תקשורת שתשמש את כל הכוחות החירום, המוגדרים, על פי חוק, כ-"מגיבים ראשונים", ביניהם המשטרה, כיבוי אש, מגן דוד אדום, רשות החירום הלאומית והמשרד עצמו. זאת, על סמך הקביעה שתשתיות הסלולר יוגדרו תשתיות לאומיות – דרישה שחברות הסלולר העלו בפני הממשלה יותר מפעם אחת. הדרישה הזאת הועלתה אמנם משיקולים עסקיים ומסחריים של החברות, אבל קיומה יביא להיערכות נכונה יותר של מדינת ישראל לאירועי חירום, דוגמת האסון בהר מירון. הרשתות האלה אמורות להיות חלק מאותו "רדיו לאומי" שתוכנן בזמנו. המשמעות של הכרזה על רשתות הסלולר כרשתות חירום היא שבזמן חירום, המדינה מפקיעה אותן ומוסיפה עוד יכולות תשתיות תקשורת לטיפול באירועים. הר מירון ביום ו', אחרי האסון. צילום: דובר צה"ל. למצולמים אין קשר לכתבה נכון להיום, הדרישה של חברות הסלולר לא התקבלה. צריך להדגיש שלמשרד התקשורת יש נהלים ברורים, שמגדירים כיצד חברות הסלולר צריכות לעבוד בשעת חירום, והיינו יכולים לראות דוגמה לכך עם פרוץ מגפת הקורונה. אלא שההיערכות להילולת רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון הייתה לקראת אירוע המוני ולא לחירום. העובדה שחלק מהחברות הכפילו את מספר האנטנות הסלולריות שהציבו במקום כדי לספק כיסוי טוב יותר סייעה לטיפול באירוע החירום, גם אם הן הוקמו לא לצורך כך. מערכת אחת או שדרוג המערכות הקיימות? כאשר הועלה הרעיון של רדיו לאומי, התלבטו בממשלה מהו הפתרון הטוב לטיפול באירועי חירום: האם ללכת על מערכת אחת או לשדרג את המערכות של כל אחד מהגופים, תוך אפשרויות סנכרון שקיימות כבר כיום, והן בניהול המשטרה? רשת החירום, כאמור, לא הוקמה והגופים השונים פועלים על בסיס רשתות עצמאיות. במהלך השנים הוטמעו פרויקטי תקשורת שונים בכל אחת מיחידות החירום, כמו פרויקט ברק כתום, שבמסגרתו פיקוד העורף התחבר לרשת החירום המשטרתית. גם למשטרה יש מערכת תקשורת משוכללת, שעונה על הצרכים במידה רבה. המערכת הזו פעלה בין היתר באירועי הר מירון וזכתה לשבחים רבים. באחרונה גם מגן דוד אדום שדרג את הרשת התקשורת שלו, תוך שיתוף פעולה בין סלקום ל-YTCOM. זאת, לאחר שנים רבות שבהן הארגון פעל עם מערכות מירס של מוטורולה. רשתות עצמאיות ברמה גבוהה פועלות גם בגופים האחרים. עבודת מטה במשרד לביטחון פנים במשרד לביטחון פנים נעשתה בעבר עבודת מטה על ידי דני קריבו, שהיה ראש אגף תכנון ובקרה, ובאחרונה מונה לתפקיד ממלא מקום ראש אגף התכנון במשטרה. אבל עבודת המטה הזו נשארה במגירה. הסיבות לא ממש מפתיעות: חילוקי דעות על סמכויות, והעדר יכולת לתאם בין משרדים ובין אנשים. זוהי עוד דוגמה לפערים העצומים הקיימים שקיימים בישראל בין תכנון לבין ביצוע, כי לא מצליחים להקים גוף עם סמכות מתכללת לכל גופי החירום. יש שיגידו, ובצדק, כי אחד החסמים לכך הוא מעורבות היתר של הפוליטיקאים בתהליכים, בדיוק כמו שקרה במחדל הר מירון. המנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת, נתי כהן, שהיה שותף לדיונים סביב מערכת רדיו לאומי עוד כשהיה קצין קשר ותקשוב ראשי סבור שאם וכאשר תקום ועדה כלשהי לבדיקת המחדל בהר מירון, יש לקוות שאחת ההמלצות שלה תהיה להוציא לפועל סוף סוף את התוכנית הלאומית להקמת תשתית תקשורת אחידה בחירום. התשתית הזו תשפר מאוד את המוכנות של המדינה לטיפול באירועי אסון עתידיים, בתקווה שלא יהיו כאלה.

ד"ר פיל – מחשב חכם במיוחד, אבל לא מחשב-על, פרי יצירתו האלגוריתמית של האסטרופיזיקאי בוגר אונ' אוקספורד, מאט גינסברג, הביס בסוף השבוע כ-1,300 מתחרים בטורניר השנתי בארה"ב של מילוי תשבצים, וזכה במקום הראשון – בפעם הראשונה. המחשב הצליח לפתור ריבוי של מילים חסרות במהירות ובפחות שגיאות לעומת מתחריו, והיו לו רק שלוש שגיאות. אין זו הפעם הראשונה שד"ר פיל משתתף בתחרות. הפעם הראשונה הייתה ב-2012, ואז הוא הגיע למקום ה-141, וב-2017 הגיע למקום ה-11, כשגינסברג משפר אותו עוד ועוד – עד לניצחונו השנה, כאמור. המכונה של גינסברג  – לא מחשב-על – כללה מחשב עם מעבד מרכזי של 64 ביט ושני מעבדים גרפיים, שהוזן בהררי מידע, כולל כל התכנים של ויקיפדיה, כדי ללמוד מילים, ובסיס נתונים של תשבצים לצד הפתרונות שלהם. הצטרפה לשיפור יכולותיו של ד"ר פיל קבוצת סטודנים של עיבוד שפה טבעית מאונ' ברקלי בראשותו של המדען דן קליין. למרות ניצחונו – ד"ר פיל לא היה זכאי לקבל את הפרס הראשון בשווי 3,000 דולר, והוא הועבר למתחרה האנושי הטוב ביותר, שפיגר אחריו בשלוש דקות. צפו בהדגמה של ד"ר פיל:

כמעט מחצית (49%) מהארגונים בישראל חוו מתקפת כופר במהלך 12 החודשים האחרונים. יותר משליש מהם (35%) נפגעו מכופרות, והנתונים שלהם הוצפנו – כך עולה ממחקר "מצב הכופרות 2021" האחרון שערכה חברת האבטחה סופוס. על פי המחקר, עלות התיקון הממוצעת של מתקפת כופרה בישראל עמדה על 569,729 דולר. נתון זה משקף עלות מהנמוכות ביותר במדינות שנסקרו. 46% מהארגונים מישראל שלא נפגעו על ידי כופרה בשנה החולפת – מצפים לפגיעה כזו בעתיד, ואמרו, כי מתקפות כופרה הופכות לקשות יותר לעצירה בגלל התחכום שלהן. כרבע מהארגונים (24%) מאלה שלא נפגעו מכופרות בתריסר החודשים האחרונים אומרים, כי משתמשים מסכנים את אבטחת המידע בארגון. לדברי דורון כחילה, מנהל סופוס ישראל, "ישראל היא בין המדינות עם העלויות הנמוכות ביותר להתאוששות מכופרה, למרות היותה כלכלה מפותחת. מסיבות גיאופוליטיות, ישראל מהווה יעד מרכזי להתקפות סייבר  – לא רק כופרות, מה שמביא לרמה מקומית גבוהה מאוד של הגנת סייבר, מוכנות ומומחיות. אלה משתלבים ביחד להפחתת ההשפעה הכספית של מתקפה". על פי המחקר, ממוצע התיקון של מתקפת כופרה יותר מהוכפל במהלך 12 החודשים האחרונים. עלויות התיקון, כולל השבתה של פעילות עסקית, אובדן הזמנות, עלויות תפעול ועוד, צמחו מממוצע של 761,106 דולר בשנת 2020 ל-1.85 מיליון דולר ב-2021. המשמעות היא שהעלות הממוצעת של התאוששות ממתקפות כופרה היא כעת פי עשרה מגובה תשלום דמי הכופר, בממוצע. ממוצע התשלום של דמי הכופר עמד על 170,404 דולר. בעוד 3.2 מיליון דולר היה התשלום הגבוה ביותר שצוין במחקר, התשלום הנפוץ ביותר היה של 10,000 דולר. עשרה ארגונים שילמו דמי כופר של מיליון דולר, או יותר. מספר הארגונים ששילמו את דמי הכופר צמח מ-26% ב-2020 ל-32% ב-2021, על אף שפחות מארגון אחד מתוך 10 הצליח לאחזר את כל הנתונים שלו, לאחר ששילם את דמי הכופר. 29% מהם לא קיבלו בחזרה יותר מחצי מהנתונים. המחקר נערך בקרב 5,400 בכירי IT בארגונים בגודל בינוני ב-30 מדינות ברחבי העולם, לרבות ישראל. שיעור הארגונים שחוו מתקפת כופרה צנח מ-51% ב-2020 ל-37% ב-2021. כך, פחות ארגונים סבלו מהצפנת נתונים כתוצאה מהתקפה משמעותית: 54% ב-2021 בהשוואה ל-73% ב-2020. "הירידה במספר הארגונים שנפגעו מכופרות היא חדשה טובה, אבל הדבר משקף, לפחות בחלקו, שינויים בהתנהגות התוקפים", אמר צ'סטר ווישנייבסקי, מדען מחקר ראשי בסופוס. "ראינו תוקפים עוברים מביצוע התקפות גנריות ואוטומטיות, בהיקפים נרחבים, להתקפות ממוקדות יותר, הכוללות פריצה ידנית על ידי בני אדם. בעוד סך ההתקפות נמוך יותר כתוצאה מכך, הניסיון שלנו מלמד, כי פוטנציאל הנזק מההתקפות המתקדמות והמורכבות יותר הוא גבוה בהרבה. מהתקפות שכאלה גם קשה יותר להתאושש, והדבר משתקף בהכפלת עלויות תיקון הנזקים". "הממצאים מאמתים את המציאות הקשה של הכופרות – לא משתלם לשלם. על אף שארגונים ממהרים לפנות לתשלום דמי הכופר, רק אחוז קטן מאלה ששילמו קיבלו בחזרה את כל הנתונים שלהם", אמר ווישנייבסקי, "זו יכולה להיות תוצאה של הקושי להשתמש במפתחות הצפנה כדי לאחזר את הנתונים. לדוגמה, ראינו בהתקפות האחרונות של הכופרות DearCry ו-Black Kingdom הפעלה של קוד שנכתב במהירות עם איכות קוד נמוכה, ושימוש בטכניקות העלולות להקשות על אחזור הנתונים, אם בכלל". יותר ממחצית מהארגונים (54%) מאמינים, כי מתקפות סייבר הן מתקדמות מדי כעת מכדי שצוות ה-IT שלהם יוכל לטפל בהן בעצמו. כך, סחיטה בלא הצפנה נמצאת במגמת עלייה. מספר קטן (7%) מבין הארגונים ציין כי הנתונים לא הוצפנו, אך הם עדיין נפגעו, כיוון שהתוקפים הצליחו לגנוב את הנתונים. ב-2020, הנתון הזה עמד על 3%. "התאוששות מכופרה יכולה לארוך שנים, והיא מכילה הרבה יותר גורמים מאשר רק אחזור של הנתונים", אמר ווישנייבסקי, "יש צורך בבנייה מחדש של מערכות שלמות, ויש לקחת בחשבון את זמן ההשבתה התפעולי ואת הפגיעה בלקוחות, והרבה מעבר לכך. יתרה מזאת, ההגדרה של מה שנחשב ל'מתקפת כופרה' מתרחבת. עבור מספר קטן אך משמעותי של המשיבים, ההתקפות כללו דרישות תשלום מבלי שהוצפנו נתונים במהלך ההתקפה. הדבר יכול לקרות מכיוון שהיו להם טכנולוגיות נגד כופרות, שחסמו את שלב ההצפנה, או מכיוון שהתוקפים פשוט החליטו שלא להצפין את הנתונים. סביר להניח שהתוקפים דרשו תשלום בתמורה לכך שלא יפיצו את הנתונים ברשת".